... - 2 אם הייתה אמת מוחלטת, היא הייתה אמורה למלא את הכל, אז איך בכל זאת נוצרה שאלה - מהי האמת המוחלטת? איך נוצר חלל פנוי של
חוסר הבנה? וזו בעצם התשובה שאם אתה מניח
שחוסר ההבנה הוא לא האמת המוחלטת, כלומר שהוא נפרד ממנה, אז תמיד תהיה לך שאלה, מהי האמת המוחלטת... אם אין לך משמעות בחיים ורע לך מכך, אז הנה לך משמעות - חיפוש משמעות בחיים, ... על זה, כלומר הוא שולט ברצון, גם אז קיימת רק אפשרות אחת - שטוב לך, כי אתה זה שבוחר לרצות... זה שלא הגיוני לך כרגע שממהות אחת
חסרת צורה נתהוו צורות שונות, לא אומר שזה לא ככה באמת, ומי שמנסה להתכחש לכך שיש צורות שונות, בעצם כולא את עצמו בצורה מצומצמת, שהיא הניגוד לכך שיש צורות שונות, והוא סובל בדיוק ... גם כשהאדם מתבונן על הרצון, נדמה לו שהבעיה היא בכך שהוא רוצה את היש ולא רוצה את האין, אבל מצד האמת אלו רק שתי צורות של סבל
חיסרון גדול יותר שמכיל את שניהם, כי המהות של רוצה משהו ולא רוצה את ההפך, היא הרצון עצמו, שהוא ממשיך להיות קיים בשתי הצורות הנל, כי לא משנה מה אתה רוצה, אתה עדיין תקוע עם הרצון, שהוא ידיעה
שחסר לי משהו. וכו יש אנשים שנדמה להם שהם רחמנים מאד גדולים, אבל מה שהם מפספסים זה, שבכל פעם שאתה חווה חמלה כלפי משהו מסוים, אתה בעצם מתאכזר לקיומו של הפך אותו רעיון. ויש ... משקל, יש כאלה שחושבים שיש אני שמפריד בין יש לאין, אבל האמת היא שהנפרדות בין יש לאין היא עצמה האני. אני רוצה את השלמות = זה
שחסר בשלמות את השלמות
חסר את השלמות...
חסר את השלמות בשלמות=זה ההוא שלא
חסר שום דבר, כי להיות
חסר משהו בשלמות, פירושו שאין שום אפשרות שזה לא יהיה
חסר, ולכן ממילא אין
חיסרון. והחלק השני
חסר את השלמות זה עניין החלל הפנוי, שלמרות שיש אני ללא כל
חיסרון , עדיין ממנו יש ידיעה
חסרה.. כדי להעלים את הידיעה שיש
חיסרון אתה צריך שתהיה לך ידיעה שאתה רוצה להיפטר מהידיעה שיש
חיסרון ואז מה יקרה? תגלה שאתה בלופ... האני הוא
חיסרון, אך הוא לא
חיסרון שאפשר למלא, כי כדי למלא
חיסרון אתה צריך לרצות למלא אותו, ותחושת האני קודמת לרצון למלא משהו... האני האמתי של האדם, הוא רצון לאינסוף... כי החיפוש של האדם נחלק לכמה שלבים בהתחלה נדמה לאדם שהסבל שלו תלוי ... ובתוך ישות סופית, ואז לא משנה מה ירצה האדם הוא לא יכול להשיג את האושר, כי גם הרצון לא לרצות הוא עצמו רצון, גם הרצון לשלמות הוא
חיסרון, וגם השגת השלמות בדמות של היפטרות מהרצון, משאירה אותך
בחיסרון, כי עדיין נשארת ידיעת האני, שהיא הבסיס שעליו נבנים כל הרצונות. ואחרי שהאדם שואל את עצמו על הרצונות החיצונייםלמה אני רוצה את הדבר הזה? הוא מנטרל את החשיבה שהרצונות ... את עצמו, כי מי הוא זה שהבין שהאני הוא בעיה? האני עצמו, ששוב יוצר רצון חיצוני לאני להיפטר מהאני, ששוב האדם מזדהה עם רצון שהוא
חיסרון וסבל וגם האמירה אני יודע שאני קיים, היא שקר, כי האני הוא קודם גם לקיום הידיעה שהוא עצמו קיים, ואז האדם רואה שהאני הוא בעצם
חיסרון, אבל הוא
חיסרון מושלם, דהיינו ללא צורת
החיסרון היחסי, כי
חיסרון מושלם הוא
חיסרון מחויב הוא
חיסרון שאי אפשר למלא, דהיינו הוא
חיסרון שאין בו רצון למילוי והאדם רואה שהאני שלו הוא כלום ממש, ואני רוצה משהו זה בעצם כמו לומר ה