אושר או סבל - הסבל שבאושר - השעבוד לאושר - חלק 7... אנשים שצברו מספיק שלי יכולים להיות רמאים גנבים והם יחשבו כמצליחנים ולמעשה אין שלי, כי גם החיים לא שלי. והשחרור מפחד מכאב, נמצא בהבנה כי החשוב מכל= חיי וגופי מעולם ולעולם לא יהיו שלי. כל יום טרבלינקה זה הסטיקר ... לכו אתם שבו בבית מטבחים. הסתכלו ותראו איך אתם מגיבים. איך הילד מגיב. ואחרי זה תשאלו. הוא תמהוני? יש שחרור בהקשבה ועשייה של האמת. חוק הנצח יש משהו, שמקשר וקושר את כל הדברים בעולם. מחבר בין כל החיים וכל ... ואין צורך לאגור כי ממילא אין אפשרות להתכונן לבלתי נודע, וידוע שהבלתי נודע של הרגע הוא המלא מהכל, זה השחרור מהשלי. ומאפשר את המנוחה בזרימה של הרגע, שמטבע הדברים, חייב להכיל הכל... לפרוח ולדעת את זה זה השחרור הרוחניות שבאוכל שאני אוכל, אני חסר ציפיות ואכזבות. אני נוכח בשביל הטעם, בשביל הלעיסה והבליעה איני נשען מנטאלית על ... בבלוטות הטעם. מין תחושת פנימית כזו, כמו גם את השובע מין חיוך פנימי שכזה... אני פשוט חש שאני חי, חופשי לחלוטין, משוחרר. זה סוג של מוארות סוג של מדיטציה. מצליח לי להיות לבד וגם ליהנות מזה. להרגיש חופש וזאת כמעט ללא מאמץ. עכשיו אני מבין למה אני בורח לאוכל כל הזמן. רק שם אני מרגיש חופשי כל כך. חסר לי החופש, השחרור הזה, שכדי להיות במצב הרוחני הזה של ליהנות מהלבד ומהתחושה הפנימית, מהאושר... אני מאביס את עצמי בלי סוף. הארוחה ... לעצור את הריצה המטורפת, ולחוש את עצמך לכמה דקות. פה ההתמכרות וזו התובנה. שאתה אוכל אתה פשוט מרגיש את החופש ומה שמחייך אותי זה שאני... רץ כדי לעצור. נלחם למען השלום. מתמכר כדי להרגיש חפשי. וסובל כדי לחוש את ... שמאחורי האוכל... וכן אני מזיק לעצמי עם האוכל, לא כדי להיות שבע, לא בגלל שאני רעב, אלא בגלל תחושת החופש הנלוות לכך. זה דרכו של האגו להשיג את השקט, את הפנימיות, באובייקטיביות בחיצוניות. סיפור המאיה.