... זו נדבר על אחד הדברים החשובים ביותר בדרך אל האושר. על מנת להרגיש טוב באמת, לשם כך על האדם לא לפחד להרגיש רע, וכדי שכך יהיה, עליו ללכת לפי האמת. זה כמו אדם הנמצא בבית כלא, כבול, הוא בכלל היה פעם מלך גדול, או בן מלך. בשבי הוא כבר רגיל לעבודה הקשה, לסדר יום, אבל אף על פי כן בתוך תוכו הוא יודע את האמת, בתת מודע כשאדם נמצא בכלא ונדמה לו שחייו בכלא טובים. אותו דבר האדם, שנמצא בבית כלא, ובתוכו יודע שלא חייב להיות שם, שפעם היה חופשי. ופתאום בא מישהו ואומר לו, תראה אתה יכול לצאת מבית הכלא לחופשי, אתה לא חייב להישאר שם, וזה מאד מרגיז את הכלוא, שמישהו מבחוץ בא ואומר לו אתה יכול לחזור להיות חופשי, למה זה מרגיז? כי הוא כבר רגיל לכלא. ואף על פי כן יש בתוכו דבר שלא מסכים עם המציאות עם הכלא אז זה מטריד, ואם באמת היה מרוצה בבית הכלא, לא היה מטריד אותו שמישהו אומר לו שהוא בבית כלא, כי היה אומר, טוב פעם הייתי מלך, אבל גם עכשיו אני מלך, אבל הוא יודע שלא כך, והוא רוצה להשתחרר, למרות שגם יש אפשרות שהוא יגיד אני רגיל לסבול, תעזבו אותי. וגם בנוסף אם ... שבכלל הוא מלך, ובתוך תוכו הוא יודע זאת, רק שהוא שכח, אז הוא יכול להתעורר פתאום ומאד לכעוס, ולהגיד נכון, אני מלך בכלל, מי כלא אותי. ולמה מתעללים בי וכו. קשה להיות בבית כלא, כשאתה יודע שאתה מלך, מאשר שאתה לא יודע שאתה בעצם מלך ואתה בכלל לא צריך ... מאושר. כי היה יודע וחושב שזה כל מה שיש, אבל האדם אף פעם לא מאושר, כי הוא יודע שהוא כן מלך והוא כלוא, ובעצם הוא רוצה לחזור ולהיות מלך. והעצה האמיתית שצריך לתת לאדם שבבית הכלא, זה, אל תפחד, יותר טוב שתדע שאתה באמת מלך, ותנסה לצאת מכאן, האפשרות שתוכל ... מה טוב מזה? מקסימום בטווח המיידי אדם ירגיש רע שהתאמץ לצאת ולא הצליח, אבל לפחות ניסה, ואם יבין שאין כל אפשרות לצאת, עכשיו לפחות ירגיש טוב, כי אין אפשרות לצאת ולהשתחרר. והסבל הוא לא בגלל שהוא בכלא, בגלל שהוא לא מרוצה להיות בבית כלא , לא מרוצה מהמצב הזה. וכל מחשבה הכי קטנה שאולי אני לא אמור להיות כאן ויש מצב לצאת מכאן, לא תהיה לו מנוחה והוא יסבול. וצריך לדעת בוודאות מוחלטת, שיש או שאין אפשרות לצאת מבית הכלא, אבל לפחות יודעים, ואז כך או כך מאושרים. אז לא יהיה קונפליקט אם אפשר לצאת ... נכון שבדרך זה קשה, אבל לפחות יש ידיעה. והכלא זהו המשל, והנמשל זה האדם והרצונות שלו. כי הכלא של האדם זה הרצון שלו. בכלא הרגיל יש לפחות פעם ביום שעה הפסקה, לפעמים יש חופשה של יום וכדומה אבל בחיים של בן האדם אין לו חופש לשנייה אחת, האדם עבד של הרצון שלו 24 שעות, 365 ימים, כל שנייה ושנייה. ללא ... ושהוא צריך לעשות יותר טוב, וצריך לעשות אחרת. והאדם בתוכו יודע שאם ישיג משהו בתוכו מתוך תוכו ולא מבחוץ, יחזור להיות המלך בכבודו ובעצמו. ויש מי שיגיד לאדם, אתה יכול להיות חופשי, להרגיש טוב בשלמות, אבל אז האדם מתחיל להתלבט, אולי יתפסו אותי, אולי אני לא יצליח לצאת מהרגשה רעה, ואז זה בעצם הנמשל לזה שלא רוצה להתאמץ לצאת מבית הכלא, כי הוא כבר רגיל, ולא בטוח בכלל שבאמת אפשר לצאת משם. וכאן על האדם לבחור, ... טוב והכל אחד, ואף על פי כן משחק בנפרדות של רוצה וצריך כך או כך. וברגע שמסבירים לאדם את תפישת המציאות של האחדות, הוא חווה סוג של פחד, ולמה הוא חווה פחד? כי אדם צריך להשתחרר מהדמיונות שלו, ומה זה אומר להשתחרר מהדמיונות שלו כל עוד הוא בנפרדות, כי האדם אוחז בשכל שלו, זה טוב וזה לא ... ואז יהיה מאושר באמת. ואדם שמבין לפתע שיש תפישה כזו מתחיל להיבהל ולהרגיש רע, ואף להיכנס לחרדות, הוא חושב, אולי אני אשתגע? אולי אני לא יצליח, כמו שאדם שאומרים לו לצאת מבית הכלא, כל מיני התמודדויות כביכול לא פשוטות יכולות להיות לו, אולי יתפסו אותך ... על כן אל לו לפחד לנסות, ולשאול את עצמו, מה זה רע. מה זה טוב. מה עושה לי רע או טוב. ומדוע זה עושה לי רע וכך אני מרגיש טוב? מה הסיבה. עד שיגיע לאחדות, להבנה אמיתית, לשחרור מהכלא. כרגע על האדם להבין שהוא נמצא במעגל סגור, על כן אין לו מה להפסיד. ...

... ישראל ועל התקופה כעת היסטורית בה האחד שיעבד את האחר. הדרך השנייה היא להתבונן בסיפור כמשל: להתבונן בדרך בה מחד גיסא - אנו משעבדים את עצמנו, ומאידך גיסא - מחפשים את החופש והחירות. כבני אדם אנו עסוקים בבנייה של ערי מסכנות (או על פי התפיסה העממית - הפירמידות), שחלקן ... הזו אנחנו מוצאים עצמנו כובלים ומשעבדים את הדברים החשובים לנו - הערכים, העקרונות הרצונות שלנו. נשאלת השאלה: האם באמת אנו מחפשים את ההכרה וההערכה או שאולי אנו רוצים חופש, סיפוק ואושר? בהנחה, שכל אדם מחפש את האושר ואת הסיפוק, האם בניית הפירמידות של החיים שלנו היא הדרך ... ( לא נודע), הפחד שאם נשנה משהו הקלגסים המצרים יקומו להרגנו, משאיר אותנו כפותים למוכר ולידוע שלנו. בסיפור יציאת מצרים מסופר על 10 המכות אותן עברו המצרים, עד שאפשרו את החופש. הם בלעו צפרדעים, ירקו דם, חיו בחושך ועוד... ולא שיחררו. רק כאשר המכה הייתה כואבת מספיק, רק כאשר ... עוד אנחנו לא משלמים מחיר יקר, אנו ממשיכים לכאוב, לסבול ולשעבד את עצמנו. רק באותה נקודה שהמחיר יהפוך ליקר מידי - רק אז נצא לדרכנו לעבר החירות. כאשר אנו יוצאים לדרך אל החופש, כשמתחילים לנוע לעבר הרצונות שלנו והבחירות שלנו, נוצרים קשיים: החום במדבר, העבר הרודף אחרינו, ... דרך לעבור את המכשול, נגלה שאכן היא קיימת. מפתיעה ככל שתהיה מתגלה לנו דרך שבנתיבה נוכל לעבור. ברגע שנרים את המטה באמונה שלמה, אז יעמדו המים ויתגלה לו הנתיב. הדרך אל החופש יכולה להיות ארוכה וקשה - 40 שנה במדבר. אלה, שילכו בה באמונה שאכן יגיעו אל החופש, הסיפוק והאושר, הסיכוי שיגיעו אל הארץ המובטחת גדול יותר מזה של אלה, שיפקפקו, יראו את הארץ ואליה ...

... הזה להקשר הפך לחשש שמה כל קשר בין אם לאנשים או לרכוש עלול לפגוע בחופש שלי. כמבוגר היו ימים בהם ייחלתי למות הורי בכדי שאוכל להשתחרר מהם. הדבר גרם כמובן לרגשי אשמה עמוקים. מספר התאהבויות כושלות גרם לי להיזהר אפילו יותר ... היה הרגע בו הושלם המהפך. הבודהיזם הפך מבודהיזם של בריחה לבודהיזם של שחרור. התקופה הקצרה בה נשארתי באנטאיזי אחר - כך הייתה מאושרת מאד ונטולת מאמץ. חזרתי לארץ ... לי שליטה על חיי. אז התחתנו ועומדת להיות לנו בת עוד מספר חודשים. החופש שחשבתי שיש לי כשסירבתי להקשר, כשסירבתי להיות בעל רכוש, החופש לו קיוויתי כשייחלתי בסתר למות הוריי, הוא חופש דמיוני שאין לו קשר קלוש לחופש האמתי והעמוק שהוא התרגול הזה. החופש האמתי הוא זה שנובע מבפנים ואינו מופרע על ידי נסיבות חיצוניות. האמת העמוקה היא שאין ... אני נותן לך בחפץ לב. כל אחד מוזמן לבוא לתרגל איתי את התרגול שהוא השחרור עצמו. לפני שהחלטתי לכתוב את הדברים האלה שאלתי את מוהו (אב המנזר והמורה באנטאיזי), ...

... יחשבו כמצליחנים ולמעשה אין שלי, כי גם החיים לא שלי. והשחרור מפחד מכאב, נמצא בהבנה כי החשוב מכל= חיי וגופי מעולם ולעולם לא יהיו שלי. כל יום טרבלינקה זה הסטיקר שהיה בכניסה להרצאה בית ... מגיבים. איך הילד מגיב. ואחרי זה תשאלו. הוא תמהוני? יש שחרור בהקשבה ועשייה של האמת. חוק הנצח יש משהו, שמקשר וקושר את כל הדברים בעולם. מחבר בין כל החיים וכל המתים, בין כל העשירים ... נודע, וידוע שהבלתי נודע של הרגע הוא המלא מהכל, זה השחרור מהשלי. ומאפשר את המנוחה בזרימה של הרגע, שמטבע הדברים, חייב להכיל הכל... לפרוח ולדעת את זה זה השחרור הרוחניות שבאוכל שאני אוכל, אני חסר ציפיות ואכזבות. אני נוכח בשביל הטעם, בשביל הלעיסה והבליעה איני נשען מנטאלית על אף אחד, ... את השובע מין חיוך פנימי שכזה... אני פשוט חש שאני חי, חופשי לחלוטין, משוחרר. זה סוג של מוארות סוג של מדיטציה. מצליח לי להיות לבד וגם ליהנות מזה. להרגיש חופש וזאת כמעט ללא מאמץ. עכשיו אני מבין למה אני בורח לאוכל כל הזמן. רק שם אני מרגיש חופשי כל כך. חסר לי החופש, השחרור הזה, שכדי להיות במצב הרוחני הזה של ליהנות מהלבד ומהתחושה הפנימית, מהאושר... אני מאביס את עצמי בלי סוף. ... פה ההתמכרות וזו התובנה. שאתה אוכל אתה פשוט מרגיש את החופש ומה שמחייך אותי זה שאני... רץ כדי לעצור. נלחם למען השלום. מתמכר כדי להרגיש חפשי. וסובל כדי לחוש את האושר. לא זה כבר לא ... לא כדי להיות שבע, לא בגלל שאני רעב, אלא בגלל תחושת החופש הנלוות לכך. זה דרכו של האגו להשיג את השקט, את הפנימיות, באובייקטיביות בחיצוניות. סיפור המאיה. ...

... למה הדבר דומה? לעבד הנמצא בבית כלא, ובעצם הוא היה בן מלך. הוא כבר רגיל לסדר יום, הוא כבר רגיל לעבודה הקשה. אך ... ועכשיו מודיעים לו שהוא יכול לצאת לחופשי. אם האדם היה מאוד מרוצה בבית הכלא, לא הייתה מטרידה אותו העובדה שמישהו טוען עליו, שהיה פעם מלך ושבכלל יכול לצאת לחופשי מבית הכלא. אלא מה? האדם לא באמת מרוצה שם בכלא בשלמות. אף אחד לא מרגיש שם מלך. יודע שפעם ... מה שקורה אצל האדם הנמצא בבית הכלא, זה שיש לו שתי אפשרויות: 1 להתעמק איך יוצאים מבית הכלא? 2 להישאר שם ולסבול. ולכל אופציה יש יתרונות וחסרונות. אם יתעמק ויבין שהוא ... שמצד האמת לא צריך להיות בבית הכלא. כי אם כן, היה מאושר שם ומושלם לו. אך האדם באמת יודע שלא צריך להיות כאן, כי יש ... לעשות? אמרו לו שיכול לצאת מבית הכלא, בא נבדוק. אם זה נכון אז יופי. ואם לא, אכן בטווח הקצר ירגיש רע, אך לפחות ידע בוודאות שאינו יכול לצאת מבית הכלא. הסבל נוצר הרי לא בגלל הכלא, אלא בגלל שאינו רוצה להיות בבית הכלא. והאדם אינו רוצה להיות בבית הכלא כי בתוכו יודע שאין זה מחויב המציאות שיהיה בבית הכלא. מספיקה מחשבה הכי קטנה שאולי יש סיכוי שיצא מבית הכלא, תמיד ירגיש רע שהוא שם. לכן על האדם לעשות שימוש בגילוי הזה שיש דרך לצאת מבית הכלא. ועליו לבדוק בוודאות אם יש או אין דרך לצאת משם. ועד שלא יבדוק עד הסוף לא יהיה ... הנמשל: כל אדם בעולם נמצא בבית כלא. האדם נמצא בבית הכלא של הרצון שלו. בבית הכלא למשל יש חופשות, זמנים פנויים, קצת חופש. אך בבית הכלא של האדם, יש עבודה ללא ימי חופשה כלל או שביתות וללא יכולת להתלונן, אצל מי? אצל הרצון שלו. הרצון אומר לאדם ... טוב בשלמות, אך אם אנסה לצאת מבית הכלא, אולי אגלה שהתסכול יגדל ושיתפסו אותי.. זה שיש לך טוב ורע, זה לא מחויב המציאות. ... חווה סוג של פחד. כי עליו להשתחרר מהדמיונות שלו. וזה בנפרדות. שם עליו לוותר. לשחרר אחיזה. האדם אוחז בשכל שלו, את ... האסור למשל, מרגיש הוא מלך בבית הכלא , הוא בוחר מה לאכול בארוחת צהריים ואיך לשרוך נעליים. אתה פשוט בוחר בין שלוש ... במה שירצה ממש. וכדי לצאת מבית הכלא הזה, יש למאוס בכל הטוב הדמיוני שהיה לו. ואז מה שקורה, האדם מתחיל להרגיש רע. ...

... האמיתיות והכנות לצוץ מתוך הבטן פנימה ולוותר על הוודאות. הוויתור על הוודאות הוא פריצת הדרך המאפשרת לחוכמה מסוג חדש להגיע. חוכמה נושמת, חופשייה , גמישה, לא כזו המקובעת, אקסיומטית המבוססת על ידיעה אבסולוטית של דברים, דעות קדומות, שיפוט... על ניסיון העבר. בדיוק ההיפך. וכאן טמון החופש. כאן מתחילים הסדקים בחומת הידע של המיינד, והרוח חודרת בינות לחרכים ומתחילה הרכות לחדור לחיים, ולעגלם, להגמישם... זו המטרה. לא לדעת ... מאמצים, האמונות המנהלות אותנו, יכולות להתפוצץ ברגע אחד, ויחד עם הפחד מפני חוסר הוודאות, (מפני מי אהיה בלי הסיפור שלי?! ) נוצרת תחושת חופש ושמחה אדירה, כמו יציאה לחופשי לאחר שהייה בכלא שנים רבות... וזה מה שזה בעיני - יציאה לחופשי מהכלא של המיינד. ואז מתחילים החיים. כדי לחיות חיים מלאים עליך להיות מת כלפי העבר. דיפאק צופרה הכותבת: גאיה אריאל - מנטורית רוחנית ...

... זה קורה כשהאנרגיה מתחילה לעלות לצאקרת הגרון. אם נצליח ליצור חופש בתוך האהבה שלנו, כלומר, מקום להתפתחות אינדיבידואלית של כל אחד מבני הזוג בתוך מערכת היחסים שיצרנו, אזי נמשיך לגדול יחד ואחד לצידו של השני. או כפי שאומר ... את האהבה ותהי ים הומה בין חופי נשמותיכם. האנרגיה אז תהיה חופשית לטפס ולעלות גם לצאקרה השישית - העין השלישית. שם איכות היחסים שלנו יכולה להיקרא friendliness-ושם קורה הנס! איכות זאת מכילה בתוכה אהבה וחופש גם יחד. זוהי תוצאה של איזון מוחלט של האנרגיה הזכרית והנקבית שבתוכנו (היין והיאנג). נפתחת זרימה ללא גבולות של אהבה חופשית והיא נחוות לא עוד רק עם בן בת הזוג שלנו אלא עם עוד בני אנוש רבים, חיות, עצים, פרחים... ומכאן הדרך לא רחוקה לפתיחה של הצאקרה השביעית בה נהייה ... אי אפשר ללמד! אפשר לגדול לתוך חיי טנטרה, לתוך הוויה של משוחרר וטבעי וזה קורה בעזרת העמקה במדיטציה, התרחבות התודעה ובדרך השלילה. כלומר, הרבה התניות מנטליות ורגשיות השלנו מעלינו, ראינו איפה אנחנו נושאים טראומות ... את חיינו מתוך קבלה ומענה לכל רגע ורגע. כדי לתמוך בתהליך השחרור, אושו, פיתח בשבילנו מדיטציות אקטיביות בתנועה ובריקוד וכן יצר את ה מולטיברסיטי שכללה סוגי תרפיה שונים, שהתרפיסטים שבינינו הביאו מהמערב. חיינו הפכו יותר ... חדרה לחיינו לכל מה שעשינו או כשלא עשינו - פשוט למדנו לחיות בחופש ובאהבה. www.bestlife.co.il ?categoryId=44009&itemId=90550 ...

... ויציב שרק החיכוכים עם משפחתו מביאים את המקרה אל המטפל. לנושא זה ברצוני לתרום נקודת - מבט היכולה אולי לסייע לדיאלוג עם מקבל - האמונה. ההתנהגות הדתית, ככל שהיא נראית נוקשה ומוכתבת עי סמכויות חיצוניות, עדיין משאירה חופש - ביטוי אינדיווידואלי נרחב, המאפשר לפרש ולהבין את החוויה האישית הייחודית לכל אדם וכך ליצור אתו שיח כן. הנה, למשל, בחירת הדת: איזו דת בחר לו מקבל - האמונה? האם ... ושונים. לא במקרה מתארים רבים ממקבלי - האמונה את המהפך הכביר החל בחייהם כהתאהבות באל, במושיע או במושא דתי אחר. גם בחירת הדת, הגם שהיא פתאומית וחדה לפעמים, היא אמצעי ביטוי אינדיווידואלי מאוד, במיוחד בחברה מערבית חופשית שבה דתות רבות מתחרות על נפשות בני - האדם. אם הבחירה היא בדת עתיקה, הרי שפתה של אותה דת היא עשירה דיה כדי לתת ביטוי להבדלים האינדיווידואליים בין חבריה. ... מקבל - האמונה שבטיפולו את השאלה באיזו מידה נובעים מעשיו וציפיותיו ממניעים לא - מודעים ואינפאנטיליים, ומעמת אותו אתם כמו בכל טיפול רגיל. ביסוד גישה זו עומדת ההנחה כי היהדות עצמה מצפה מהמאמין בה שיאמין אמונה לשמה, חופשית ממניעים שלא - לעניין. בהמשך (פרק י) אתעכב על המגמות הבוגרות, המעודדות בגרות וצמיחה, הפועלות ביהדות עצמה כנגד המגמות הנסגניות הטבועות בה. היכרות עם הדת יכולה ... הקשורות בהבדלי השקפותיהם. נושא החזרה בתשובה מוצא את המטפל בדילמה ייחודית בשל החשש להיות בלתי פופולארי בעיני דתיים וחילוניים כאחד. שהרי הראשונים מערערים על זכותו לומר אמירה פסיכולוגית כלשהי על מה שנראה בעיניהם כבחירה חופשית ונכונה, בעוד שהאחרונים מצפים, כדבר מובן מאליו, שיגדיר אותה כתופעה חולנית. דומני שדווקא הציפייה השנייה מחייבת בירור מעמיק. בציבור החילוני קיימת דעה נגד ...

... בעריכת שינויים ברעיונות טפיליים אלו, כי רק כך נוכל לפעול במציאות מתוך חופש אמיתי, עצמאות רעיונית והגשמה אישית. במה תבחר י במציאות או בחלום? איפה תבחר י להיות - במציאות או בחלום? למה תאמין? אם הטכנולוגיה ... אני מאוכזב שניסית להיות כמוני.. מכאן באה קשת שלמה של אפשרויות חדשות, האדם חופשי עכשיו להיות הוא עצמו ולאפשר את בחירותיו. עניין של גישה גיבור העלילה קוב, מוכן לעשות הכל ולשלם כל מחיר, כדי לשוב למציאות חייו שבפניה ... חלק בחיי ילדיו. דווקא הוא, בעל גישה מהירה לכל ארץ כמעט, בעל גישה חופשית לתת מודע של כל אדם.. גישה לקחת חלק פעיל בחלומות של אנשים, ברגע שמוצעת לו ההזדמנות, הוא מוותר על הכל כדי לחזור למציאות האחת שיש בה ... הרפתקן ויעניק לכם בוודאות חוויות משמעותיות אם רק תאפשרו לו לפעול בחופשיות. ולסיום, (קפיטליזם ורוח) בהתייחסות לסרט שהובאה לפני (לא ידוע לי המקור) נטען כי הסרט משאיר את הצופה בתחושה שכל הבלאגן היה לשוא, ...

... פנימי להתנתק מפחדים מיותרים איזון פנימי בני אדם מחפשים חוסר איזון כי הם רוצים חופש . ואפשר לומר גם ההיפך בני אדם מחפשים להיות באיזון כדי להרגיש חופש. זה דבר וניגודו. שתי האופציות יכולות להיות נכונות. כי אדם מאוזן הוא אדם שמח. ואדם לא מאוזן מרגיש החמצה כלשהי. לפעמים ההיפך הוא הנכון, אדם רוצה להרגיש חופש ולכן הוא לא מאוזן, לפעמים זה מחוסר ידיעה כאילו מונעים ממנו ... אומרים לאדם לדוגמה אסור לך לאכול כך וכך כי זה לא בריא, אז פתאום הוא מתחיל לרצות כן לאכול את הדברים שמזיקים לו. או שאומרים לו אסור לך כך וכך ואז הוא מנסה לעשות ההיפך בגלל הרצון לחופש ואז הוא בעצם מרגיש טוב בטווח המיידי אבל זה הורס לו בטווח הרחוק ...