... פיתח את הטכניקה כדי להגביר את היעילות של טיפולים פסיכולוגיים, שהוא הרגיש שבמקרים רבים מדי אינם יעילים מספיק. הסערה שהתקבלה מי שיש לו ילדים, או
חברים קרובים, יכול אולי להזכר בחויה כזו: ילד או אדם קרוב סוערים - כועסים, עצובים או מתוסכלים - ואנחנו מקבלים אותם כפי שהם, אוהבים אותם כך, אולי מחבקים ... של האדם יכולה להיות דרמטית, לפעמים ברגעים בודדים. אולי אנחנו יכולים להזכר בחויה הפוכה. היינו סוערים, והאהבה, הקבלה והאמון של אדם קרוב - הורה, סב,
חבר - שהקשיב לנו ברוב קשב, ונתן מקום למה שהבאנו, השפיעה עלינו באופן דרמטי, לטובה. הרגשות הקשים הציפו אותנו פחות, ויכולנו לראות את עצמנו כחזקים ומסוגלים יותר. ... מפנה את מקומה לצמיחה. גנדלין, כתב ב - 1990: התמקדות היא כאשר איזהשהו אני מתיחס לאיזשהו זה (אני מוסיפה: למשל כעס), והלקוח ואני מתכוונים לארח לו
לחברה שם בפנים. מה שהזה הזה צריך הוא רק איזה מגע בלתי פולשני, רק לארח לו
לחברה . אם תהיה שם עם המודעות שלך, זה כל מה שהוא צריך. הוא יעשה את כל השאר בשבילך. הסיפור האישי שלי אישית, התפתחתי המון בעזרת הטכניקה הזו, והקורס שלמדתי אצל חגית ספנסר (בתמונה למעלה). זו היתה החוליה החסרה בעבודה שלי, האישית והמקצועית. היתה לי הכשרה ארוכה ונסיון רב בשינוי תהליכי חשיבה (מה שלמדתי בעיקר
בחברת לנדמרק), היה לי גם נסיון בעבודה רגשית בטכניקת יעוץ הדדי. אבל היו תחומים שבהם זה לא הספיק. היו נושאים בחיי שעדיין לא היתי מרוצה מקצב ההתקדמות שלי בהם, ולגבי ... שאני עוצרת את עצמי מלהראות התלהבות, וגם מלהתלהב, הרבה פעמים. כדי לא להשוויץ, כדי לא להרתיע, כדי לא להתאכזב אחכ, כדי לא להתחייב. כששיתפתי את זה עם
חברי, הם צחקו, ואמרו לי שאני האדם הכי מתלהב שהם מכירים. כן, זה אולי נכון, אבל זה רק קצה הקרחון שלי. אני עוצרת את עצמי היום הרבה פחות, וזה כיף. אני גם רואה ...