... הם קשורים זה בזה בהתאמה למבנה אותו הם מבקשים לחשוף ולבאר. המושגים המובאים להלן הם מושגי יסוד בקבלה. חלקם שימשו בידי ראשוני המקובלים, חלקם הופיעו לראשונה
בספר הזוהר, וחלקם הם תוספת דורות מאוחרים יותר. אלוקות אלוקות הוא שם מופשט למחשבת או תורת האל, סוד ... עבודת התיקון הפנימי היא המאפשרת את השגת האלוקות וההתקדמות למדרגה גבוהה יותר בהשגתה, ואליה מכוונת תורת הקבלה. אין סוף במרכזה של תורת הקבלה כפי שהיא מופיעה
בספר הזוהר עומדת מערכת אחת והיא סוד ידיעת האלוקות, או רזא דמהימנותא (ארמית, סוד האמונה). דמות האל ... - זוהי דמות מופשטת ומשוכללת הנאצלת ונפרטת למערכת עולמות, ספירות וכלים שדרכם היא נגלית לנאצלים, ואשר מקורה נעלם. מקור זה מכונה בשם אין סוף (אס). לפי משנת
הזוהר לתשבי ולחובר, בחינת ההיעלם שבאין סוף כפולה: ראשית, עצמותו אינה משתקפת מחוץ לתחומו הנעלם ... התגלותה בעולמו, כאשר ידיעת הצורות בהן מתגלה האל וההכרה בגבולות השגתו כרוכות זו בזו. האל אליו פונה האדם, כמו האלוקות שבאפשרותו להשיג, הוא על כן האל הנגלה.
הזוהר כמעט אינו מתייחס לאל הנעלם, והוא מוזכר רק בשם אחד בלבד, המיוחד לו: אין סוף. כינוי זה ... אשר בו לא מתקיים הסתר והקדוש ברוך הוא, תורתו ונבראיו חד הם. העולם הרוחני לפי תורת הקבלה הוא עולם של כוחות ורגשות, בלא לבוש של גוף, וכלל העולמות, ככתוב
בספר הזוהר , נמצאים בפנימיות האדם. הקבלה מתארת את בריאת שרשרת העולמות, מעולם אינסוף ועד לעולם הזה, ... כאשר העיסוק ביתר העולמות הוא רק ביחס לעולמות אלו. הסיבה לכך היא כי העולמות העליונים יותר הם עולמות אלוקיים, סוד גדול, שלא ניתן לדון בו כמעט. העולמות לפי
ספר הזוהר נבראו על מנת שהברואים יוכלו לטפס בהם ולהכיר את בוראם. עולמות אביע העולם החומרי, זה ... בצורה מוגבלת. שלושת הקווים הם מערכת תיקון רצון האדם מקבלה אל השפעה, המתבצע לאחר שבירת הכלים. תיקון זה נוהג מעולם האצילות ואילך ומשמש כעיסוקו המרכזי של
ספר הזוהר. כל אחת מהספירות הקבליות נמצאות על אחד הקוים: הספירות כתר, תפארת, יסוד ומלכות שייכות ... (רצון מאוזן). הספירות חכמה, חסד, נצח שייכות לקו ימין, (רצון להשפיע). והספירות בינה, גבורה והוד מרכיבות את קו השמאל, (רצון להגביל). התורה על פי הכתוב
בספר הזוהר, התורה קדמה לעולם: אסתכל באורייתא וברא עלמא (הסתכל הקבה בתורה וברא את העולם). כלומר, ... ולכן כל דבר שקיים בעולם כתוב בגלוי או ברמז בתורה. תפיסה זו נפוצה אצל רוב המקובלים, והיא באה לידי ביטוי בחשיבות שהם מייחסים לכל אות ותג הכתובים בתורה.
הזוהר מבטא את העניין בחריפות בהתייחסו לסיפורי התורה, וכלשונו - לא ייתכן שלקבה לא היה דבר לעשות ... ביותר. ישנן תפילות מיוחדות שנתקנו (תיקון חצות), שבהן משתתף היחיד בצער השכינה. לעומת זאת, עשיית מצוות מאחדת בין הספירות וגורמת לזיווג קוסמי, ואור אלוהי
זוהר על השכינה וממנה אל תוך העולם. הקבלה רואה את שיר השירים ואת דמויות הדוד והרעיה כאלגוריה ...