ספרים, רבותיי, ספרים... אבל די הפסקתי לקרוא ספרים לשם הנאה והפכתי להיות קוראת תועלתנית. אני מתכוונת לכך שבעצם התחלתי לקרוא ספרים של התפתחות אישית, עזרה עצמית, ספרים שמלמדים איך להתנהג עם הילדים, איך להשיג יותר כסף, איך להיות יותר מאושרת, איך להרגיש ... נוספים. הרגשתי שאם אני לא קוראת ספר שיש בו איזושהי תועלת עבורי, משהו שאני יכולה להשתמש בו כדי להתקדם ולהתפתח, אז אני בעצם מבזבזת את הזמן שלי, את הזמן היקר שאני יכולה להשקיע במטרה נעלה זו (ואני לא אומרת ... לגמרי, ברצינות). האמת היא שזה התפשט לתחומים נוספים בחיים שלי וכך למשל זמנים של נסיעה באוטו גם הם הוקדשו להתפתחות אישית ובמקום לשמוע מוסיקה, למשל, בזמן שאני בפקק, הייתי מקשיבה לדיסקים וקלטות של התפתחות אישית הרגשתי כך עד לא מזמן. בשנים האחרונות כמעט ולא קראתי ספרים לשם הסיפורת. ואז, קרה משהו. בעזרתם האדיבה ... לדבר על הסביבה. אז היום אני בקיצוניות ההפוכה! (-: היום, ואולי לא במפתיע, יש בי מן התנגדות לספרים של התפתחות אישית ועזרה עצמית, לדיסקים וקלטות וכל מיני אמצעים שזו המטרה שלהם - לשנות אותי. עכשיו אני קוראת רק ספרים ... מתח, רומנים - דברים שמרתקים אותי ומעניינים לי וכיף לי לקרוא אותם. ולא בא לי בכלל לגעת בספרים של התפתחות עצמית. האמת שמדי פעם אני כן קצת מתפתה, אותו חלק בתוכי שמנסה להשתפר ללא הרף עדיין מרים את ראשו, ...