תורת הצמצום - מבואתורת הצמצום - מבוא תורת הצמצום הוא מושג יסודי בקבלה, העוסק בתהליך שקדם לבריאת העולם, אשר במהלכו פינתה האלוהות מקום על מנת לאפשר קיומה של מציאות מחוצה לה. מושג הצמצום פותח במיוחד בקבלת הארי ... באופן הבא: האינסוף צמצם את עצמו מעצמו אל עצמו, כלומר לצדדיו, והותיר בתוכו חלל ריק ופנוי, בתוך חלל זה נבראו העולמות. יוצא, אפוא, כי הצמצום מציין, את הסתלקות האור האלוהי, שנסוג ונגנז בחביוניו הנעלמים. הטהירו והרשימו אותו חלל פנוי ... הצמצום את עיקרון הצמצום שביסס הארי ניסח אחד מבחירי תלמידיו, ר חיים ויטאל, כך: דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות ולא היה מקום פנוי בבחינת אוויר ריקני וחלל, אלא הכל היה ... ועשה את כל העולמות כולם. - עץ החיים, חלק א, פרק א, מאת ר חיים ויטאל ארבע שלבי היווצרות הנברא (הרצון לקבל) תרשים של עשר הספירות, מבנה היסוד של הקבלה - תורת הצמצום מלכתחילה קיים האור, רצונו של הבורא להיטיב לנברא העתידי, המכונה בפי אשלג בחינת שורש או כתר. הרצון להטיב בורא את הרצון לקבל את התענוג. את ההבחנה הראשונה של הנברא המכונה בחינה א או חכמה. המילוי אותו מרגישה הבחינה ראשונה (בחינה א) מהאור הממלא אותה מכונה אור החכמה או ... ב מתעוררת למשוך מעט חיות. לשם כך עליה לעורר בעצמה את הרצון לקבל במקום את הרצון להשפיע. בשלב זה נברא השלב השלישי בתהליך ההתפתחות של הכלי המכונה בחינה ג. ההבחנה שבה הכלי רוצה להשפיע אך בו בעת מושך לעצמו ... מכל התהליך האמור.. בחינה ד מקבלת את כל האור בלי הגבלה ולכן נקראת עולם אין סוף. הרגשת הפער בין הבורא המשפיע לבין הנברא המקבל במודע, נקראת בושה, או הרגשת שינוי הצורה, (הרגשה של הבדל בין הטבע האלטרואיסטי של הבורא לבין הטבע האגואיסטי של הנברא [בחינה ד] ) והיא זו המביאה להמשך השתלשלות מערכת העולמות עד לעולם הזה. צמצום א בחינה ד מקבלת, כאמור, ... הרב אשלג צמצום א. כתוצאה ממנו מסתלק האור מבחינה ד, מהמלכות. לאחר צמצום א לא מגיע עוד האור לכלי, לנברא. לשיטתו של הרב אשלג, הנברא בעולמנו המכיר בכך שהוא מצומצם, היינו נעדר את הרגשת האור, מצוי במצב ההתחלתי אשר מתוכו, יהיה עליו לתקן עצמו, קרי את רצונו האגואיסטי לקבל ולרכוש את תכונת לתת. בכך מדמה הנברא לאור וחדל להפסיק את הרגשת הבושה. עם השלמת תהליך זה, יחווה הנברא הנאה ללא גבול ויחזור למצב ההתחלתי שמתוכו הוא נוצר - למצב האיחוד עם האור. איליבא דאשלג, תהליך מורכב זה נוצר כדי לאפשר לנברא חופש בחירה, היינו יצירת מקום בו הנברא אינו נתון לשליטתו הישירה של האור. כתוצאה ממימוש חופש הבחירה, זוכה הנברא לעצמאות ולאפשרות להידמות לאור ולא להיות נפעל על ידו ללא דעת. בתהליך התפתחות זה משחזר הנברא את פעולות האור על עצמו ובכך רוכש את השכל הפועל - המכונה מחשבת הבריאה. התפתחות מושג הצמצום מימיו של ... על הקבלה המאוחרת הייתה עצומה. פתרון נוסף, מקבל את ביטויו, במיוחד, בתורת הצמצום האשלגיאנית. הטענה המרכזית היא, שהצמצום נעשה בנברא ולא בבורא, כלומר הנברא צמצם את האור שבתוכו על מנת להדמות לבורא, כי כשם שהבורא לא מקבל, כך כשהנברא יגיע לדרגת אינו מקבל, ידמה אל הבורא ויתקרב אליו. עכ נמנע מלקבל את האור, בסוד הצמצום. עוד מימי הארי רעיון הצמצום עורר מהומה ותסיסה רבה. כתוצאה, ... הרב אשלג, אך הוא אינו זוכה לתיאור בהיר ולהגדרה מדויקת. הוא מסתפק ואומר כי עצמותו נמצא לחלוטין מחוץ להשגת הנברא. מעצמותו נובע אור, ובלשונו של הרב אשלג מחשבה להיטיב לנבראיו. הרב אשלג מבאר את תורת הארי, במונחים, אשר חלקם חודשו בבית מדרשו. הוא אומר שלשם השגת מטרת הבריאה, להטיב לנבראיו, בורא האור כלי, דהיינו רצון לקבל הנאה, אשר אותו הוא יוכל למלא בהטבה ובתענוג אינסופי. הרצון לקבל הינו כל חומר ... אחרים. המחלוקת קיימת כשדנים על הצמצום מנקודות מבט שונות, והיא אינה קיימת כשמסכימים על נקודת מבט אחת. הצמצום אינו בבורא אלא בנברא. המחלוקת נכחדת כשמבחינים בין נקודת המבט של אין - סוף שבה המציאות היא נצחית ואינה משתנית ובין נקודת המבט הארצית של בני האדם. הצמצום שהביא למציאות נבראת מופרטת שינה רק את נקודת המבט של הנבראים מאין - סוף לסוף. תכלית בני האדם לשוב לאין - סוף לאחר שיאמצו את נקודת המבט האחדותית של מקורם. ...