... מפחד מאינטימיות??? מאת מה אננד סמבביה אופס היה כל כך טוב יחד, שעות של היעלמות ללא תחושת זמן ומרחב... אז מי זה שפתאום צריך יותר 'ספייס'? מיהו 'האני' הזה והאם הוא בורח? ואם כן, אז ממה? ואולי דווקא אם אשאר תהיה זו בריחה 'מעצמי'? האם סקס הוא ... - מתוך שמחה; אך זהו דבר שדורש מאיתנו העמקה במדיטציה וריפוי של 'הילד הפנימי' שלנו - באמצעות כניסה לתוך הכאב שנשאר טבוע מטראומות שחווה אותו ילד בעבר ושחרורו מהן. כן נדרשת עבודת חיזוק רגשי ואנרגטי באופן מודע ומכוון, המאפשר חיבור מחדש לאותו ילד ספונטני ושוקק חיים שבתוכנו. יחד עם זאת, 'הבוגר' אם יעמיק במדיטציה ובפיתוח יכולתו לחיות את הרגע, יוכל גם להכיל את 'הילד' באהבה. אז ורק אז, יצאו בשמחה לרקוד את החיים, כאחד... ללא זה אין מוצא! כי מרכז זה, המרכז שבבטן, הוא המרכז הרגשי שלנו, המקום שבו 'חטפנו אותה מתחת לחגורה' כבר ברגע שנולדנוכשהגענו לעולם, נותק חבל הטבור מאימא, נפרדנו מ 'גן עדן' שם חיינו בהרמוניה מושלמת, הכל סופק לנו באופן אוטומטי (לא פלא שאנחנו משקיעים כל כך הרבה אנרגיה בהמצאת אוטומטיים ובענייני נוחות) ומאז נותרנו עם אותה תחושה פנימית הידועה בפסיכולוגיה 'כטראומת - הנטישה'. ננטשנו בדיוק במקום זה בבטן, נשאר מין חור אנרגטי אותו אנחנו מרגישים שיש צורך למלא, להתחבר מחדש עם מישהו או משהו, חית מחמד... שיחזירו לנו את אותה הרגשת השייכות לגן העדן ההוא, בו לא חסר לנו דבר. כך נולדו בתוכנו התלותיות וההתמכרויות השונות... (ששום דיאטה או משמעת חיצונית לא הצליחה עדיין ממש לרפא). ... ריק... לו רק היה לנו אומץ להסתכל לו בעיניים ופשוט להיות... זו מהות המדיטציה המחברת ומאחדת אותנו עם התדר של ההוויה, עם המקור, עם תחושת השלמות, הסיפוק, האושר והשקט הפנימי... לפעמים אנחנו פוגשים בו בריק דרך עיני האחר, דרך עיני אדם שבו אנו מאוהבים... כן, גם אהבה יכולה להביא אותנו לכאן... ...

... השני מחכה לך הדבר הגדול ביותר שאתה יכול לקבל, שאלו החיים שלך, זה האושר שלך, זאת ההרמוניה שלך עם המציאות, זאת השלמות הרגשית שלך. הכל נמצא בצד השני של הגשר. כי ...

... פני הרקיע, מסתירים מאיתנו את האור. העננים האלו לא נשארים רק במרום, הם מחלחלים אל חיי היום יום שלנו, אל המחשבות שלנו, אל הרגשות שלנו, אל ההתנהגות שלנו. הביטו פנימה אל הלך התודעה שלכם, אל עומק הלב - האם אתם מאפשרים לעננים להעיב על היחס שלכם כלפי הסביבה? כלפי ... שחורים וכבדים. עננים של אגו ושנאת שווא, עננים של תסכול ושל מרירות, של חוסר אונים, של פ ח ד! האמת - קצת נמאס. הרבה נמאס. מרגישים את זה? אז מה עושים? כבר דיברנו ממש כאן, על קבלה, ועל סליחה, על אהבה, חמלה, סבלנות וסובלנות. דיברנו על נחישות, דיברנו על אומץ לב ועל אמונה... ... באמונה, זקנים וצעירים, באלומות של אור - שוטפים את הצירים. ואז... ממש כהרף... נפתח עולם חדש... ציירו בדמיונכם, מהו המרגש? אחיי המסתוריים, חבריי לדרך, אולי זה לא ממש בדיוק, אולי זה רק בערך. אולי זה רק חלום, אולי רק אחיזת עיניים, היש לכם עצה טובה - מה לעשות ... מה זה כבר עוזר? אני כמותכם, עכשיו ממשיך, עוד יום עוד רגע עוד שעה. ממשיך לצעוד על המסלול, לקראת הלא נודע. כן, לפעמים אני מרגיש בודד במערכה, אך לפעמים מרגיש שלם - אדון של ממלכה. כן, זו דרכה של נשמתי, ומהי דרככם? האם אתם חושבים שלחיות - זה כל הזמן להלחם? אז אנו שואלים - מה קורה אחר כך? מתי מגיע ...

... להחלטה ואגב זה בוחנת את מצבם הרגשי באותו זמן. היא כותבת ואנחנו לומדים להכיר את פרנקלין. איך נראה בעיניה לפחות, ולא שהוא ראה את עצמו כך. עכשיו היא לא חסה עליו, ויותר מזה לא חסה על עצמה. היא תגיד הכל. ... ונפוח לכל מקום. לא, אווה לא חשה תחושת ייחום אימהית. אבל אולי לפוסטר המשפחה שהיא נשואה לו חסר ילד להשלמת התמונה. פרנקלין לא מבין איך היא יכולה לעזוב אותו לבד ולנסוע. לנסוע כי החברה שהקימה דורשת את ההשקעה ... בפינת העולם עוד נמצא שם. את לא מרגישה כך אלי. אני לא מיכל אהבה רזרבי. היא חושבת על אמה ומתחילה להבין ולפחד מהעובדה שהיא הולכת ונעשית כמוה. ואם היא דומה לה היא עצמה לא רוצה להיות אמא. המחשבה לעשות ילד ... עליה אימים. פחד להתעמת עם חוסר רגשות אימהיים. עם האנוכיות שלה לגבי עצמה. דווקא בגלל זה החליטה להתמודד. היא מבקרת את קווין בקביעות. כל שבועיים נסיעה וביקור בכלא. זו חובתה של אם. אווה חיה לפי החוקים. ... בכל נושא היא חופרת והופכת כל בדל רגש, והתנהגות. אינני יכול מחוסר ניסיון אישי להעיד על הדיוק, אך הרי לא כל אישה מרגישה אותו דבר. למקרה של אווה התיאור נראה מדויק מאוד. אווה - שרייבר בודקת הכל כל הזמן, עד לרמה של המלים הבודדות. כמו תוכי המקלף גרעינים גם היא מקלפת את הקליפות כולן. היא ... שלו. באווה נולדה שאלה אם לעובר יש רגשות. שאלה אתה תתמודד חמש עשרה שנים. ואם כבר נזכרים עולה עוד שאלה, האם ייתכן שאם בזמן ההיריון אווה אהבה את השיר סייקו קילר של ראשים מדברים משהו השפיע על העובר. ... קרתה לאווה. אינני זוכר תיאור של רגשות שמרגישה יולדת כמעט אחד לאחד. לא מומלץ לקריאה לנשים בהריון. קווין נולד תינוק אדיש. מתנכר אפילו לאינסטינקט היניקה. הוא הפנה את ראשו בתיעוב מהשד מן הרגע הראשון. אווה בדיכאון, לא ... שונא גם מטפלות. ובסוף היום אווה מרגישה שהיא רוצה ללכת הביתה, לאן ללכת הביתה מהבית שלך. קווין שלא גילה את יכולת הדיבור שלו להוריו משמיע לפתע משפט מלא. כשאווה מושיבה אותו מול הטלוויזיה לצפות בתכנית ילדים הוא ... מחטטת בהסברים היום העבירה לו את התחושה הזו בעבר. הוא לא גדל להיות טוב, הוא הרי רצח ילדים, אך איך הוא היה. מה העבירו לו הוריו במודע או לא. כמה מהפרשנות עליו הפנים? ואולי כן. אולי נולד כזה תינוק נורא. ... של קווין. שהובאו הרבה דוגמאות התחושה שעוד סיפור ועוד עובדה כבר לא משנים הרבה. עד השינוי הסופי, כל עובדה חשובה. אי אפשר שלא להתפעל מיכולת הכתיבה של שרייבר. המתח הרגשי שהספר מכניס אליו את הקורא. השאלות הבלתי נסבלות שהורה עשוי לעמוד מולן, כל אלו חונקים בגרון בעת הקריאה. ספר קשה, ספר חובה. שרייבר איננה יוצאת מהסיפור לכיוונים חברתיים ...

... בפוסט זה אסביר כיצד למעשה ה"אני" של כולם הוא אותו אחד, החוויה הארצית של להיות בן אדם היא דומה לדרך שבה נחווה חלום, בעוד ש"אני" חווה את עצמו לא ישירות דרך האדם, אלא דרך תודעה שצופה בחוויתו. כמו כן אפרט על הדרך שבה ניתן להיות עדים לכך שאנו רק עדים לחוויתנו, בעזרת שיטה מיוחדת, שבאמצעותה ניתן להגיע לפתרון לכל הבעיות הפיזיות והרגשיות, להשוות את תכונותיכם לתכונותיו של ... שקיימים מאותו זן הם למעשה אותו חיידק, אותה יישות - שחווה את עצמה מנקודת מבט שונות באותו זמן אך ... הן לא חוות את עצמן כנפרדות ברמת התודעה אלא כישות אחת שחווה את עצמה מאין ספור גופים שונים. כנ"ל ... להגיע לאותן תובנות שמוזכרות בפוסט זה, בצורה טבעית, ודרך חווייתכם הישירה בלבד. כמו שאני אינני מאמין ... מבקש ממכם להאמין למה שכתוב פה, אלא מציע לכם דרך שבה תוכלו לחוות את הדברים שאני אומר במו חווייתכם הישירה. החוויה של כולנו של להיות אדם היינה דומה לחוויה בזמן חלום, אותה מודעות עצמית שחסרה ... אין אנו שואלים לגבי הימצאותנו במה שאנו מכנים "זמן ערות". החוויה של להיות ייצור חי היא למעשה חוויה נוירולוגית שנחווית באופן זהה על ידי אותה תודעה, אצל כל בעלי החיים ובני האדם. התודעה שחווה את כל בעלי החיים היא זהה, והפירוד קיים ... מסוימות, כמו כן במדיטציית "וויפאסנה" לומדים בני אדם לחוות את עצמם כתודעה אשר מתבוננת בכל, דרך ... שלנו, והוא גם למעשה המקום בו ממוקם המוח שלנו ביחס לגוף בחוויה הסובייקטיבית שלנו (קחו רגע לחשוב ... לא שומעת את עצמה, והלשון לא טועמת את עצמה. האני שלנו חווה את עצמו כ"העולם" ולא כ"עצמי". בעוד שהעולם חווה את עצמו כ"אני". למעשה החלק המכונה ... הוא הבורא, בעוד שהאני הוא גם חלק בבורא, אך שהוא אינו חווה את עצמו כ"הבורא" אלא כאני נפרד שאינו ... סופי לכל המציאויות (כל החלקיקים בכל המקומות בכל הזמנים) לחוות את עצמה על כל רבדיה. הסינים החכמים ... הפכים הכרחית זאת כ"יין - יאנג" בהתאם לכך ובהקשר לכך שאנו חווים את העולם דרך האני שלנו: כאשר אנו חווים עצב, אנו לא חווים עצב כעצב לבד, אלא אנו חווים את עצמנו כעצובים, וכאשר אנו חווים שמחה אנו לא חווים שמחה בלבד, אלא אנו חווים את עצמנו כשמחים, כנ"ל לגבי כל שאר ...

... וחינוך הילדים, ופחות בעבודה מחוץ לבית. ברור מכאן שאשה שעיקר תפקידה ודימוייה האישי והמשפחתי מתבססים על תפקידה האמהי, עלולה לחוות את שלב היציאה של הילדים מהבית כשלב קשה ומדכא, המותיר בה חלל ריק. לקראת סוף המאה הקודמת, כאשר יותר ויותר עדויות ... תפקידן האמהי. לכן, יציאת הילדים מהבית, תופעה המציינת גם את הצמצום בתפקיד האמהי, אינה מותירה אותן נטולות תפקיד ואינה פוגעת בתחושת הערך העצמי. בשל תמורות חברתיות וכלכליות, יותר ילדים בוגרים נשארים בבית ההורים גם כאשר הם כבר היו אמורים ... הילדים, זהו הזמן בו מתערערים יסודותיהם. זוגות שלא פיתחו במשך השנים מערכת יחסים שאינה תלויה בהורותם, עלולים למצוא עצמם עם תחושה זרות וניכור כלפי בן הזוג וריקנות בחיים הזוגיים. כיצד קורה שלאחר 25 - 30 שנים של הורות פעילה, עלולים בני זוג ... כאנשים בוגרים, חכמים ואחראיים לעצמם. שלב התרוקנות הקן, לכשעצמו, אינו מבטיח יציאה לעצמאות מלאה, ואינו מסמן את הנפרדות הרגשית והחומרית של ילדים מהוריהם. יתכנו, כמובן, מקרים בהם הילדים עזבו את הבית, אך עדיין מסתמכים על הוריהם רגשית או כלכלית. ישנם מקרים בהם הילדים הצליחו לעשות כראוי את הנפרדות מההורים, אלא שההורים מקשים עליהם להיפרד כראוי, ומציפים אותם בטלפונים ו/או ברגשות אשמה. על ילדים כאלו אנו אומרים - "הילדים עזבו את הבית, אך הבית לא עזב אותם"... כאן יש להבהיר באופן הנחרץ ... וגם של גברים - מקביל בדרך כלל גם לשלב "הקן המתרוקן". שני שלבים אלו דורשים הערכות מחודשת במישורים רבים - אישיים, תעסוקתיים, רגשיים, זוגיים וכו'. יתר על כן, במחקרים סוציולוגיים נמצא שגיל המעבר מלווה בסטיגמה חברתית שלילית ופסימיות. לרוב ... מהתהליכים השונים אותם עוברים גברים ונשים בתקופת חיים זו, ניתן להבין כי התרוקנות הקן נתפסת באופן שונה על ידי האמהות והאבות שחווים אותה. בנוסף, מי שבתקופת עזיבת הילדים את הבית נמצא בשלב משברי בעבודה או בתחום הרגשי, עלול לחוות את התרוקנות הקן אחרת ממי שנמצא בתקופת פריחה תעסוקתית. היבטים חיוביים ושליליים של שלב התרוקנות הקן: ההיבטים השליליים: כאשר יציאת הילדים לעצמאות מתפרשת כאובדן ממשי, ההורים - שניהם או אחד מהם, עלולים להיכנס לתחושת אבל, דיכאון, וקושי רגשי לשחרר את הילדים. עזיבת הילדים את הבית עלולה לעורר תחושות של חרדת נטישה ובדידות. כאשר שלב זה נתפס בהיבט השלילי שלו, הוא עלול ליצור אצל ההורה תחושת חוסר נחיצות ואובדן ערך עצמי. מכאן, עלולים להתרחש שינויים אישיותיים במצב הרוח, בדימוי העצמי ובבטחון העצמי, ... תפקידם ההורי היטב, וגילו ילדים שיכולים לתפקד באופן עצמאי ונאות. טיפים: אל תילחמו בשינוי, קבלוהו בברכה! היו מודעים ומחוברים לרגשות המתחוללים בכם. מותר גם לבכות... היו גאים שתפקידכם נעשה בהצלחה, ובכך אפשרתם לילדיכם להיות עצמאיים ...

... כאשר בראש שלך ירד הלחץ של השינוי, הכל יהיה קל יותר. מעט, גם כן טוב. גם לעשות קצת זה טוב. קצת ועוד קצת הם הרבה. אם אתה מרגיש לחץ מההתחלה החדשה, פשוט תעשה רק מעט טוב והכל יסתדר מעצמו. כאשר מתחילים מחדש, רצוי מאוד לשים לב לכך שלא חוזרים על הטעויות ... תשובה: לא. אבל אם ניקח גם חצי מבריכת המים ולא נשפוך אותה בבת אחת על האבן, אלא בכל פעם נשפוך רק טיפת מים אחת קטנה ובלתי מורגשת על הסלע, מה יקרה לבסוף לסלע? תשובה: הוא יתפורר. ונשאלת השאלה, מתי התחלנו לעשות את הפעולה שפוררה את הסלע? תשובה: ...

... אישי - מאמן אישי על הכרה והוקרה מחקרים בתחום משאבי האנוש מראים שהדבר שמשפיע יותר מכל על שביעות רצונם של עובדים ועל תחושת המחויבות שלהם, הוא לא כסף וגם לא שום תגמול חומרי אחר. זוהי ההכרה שעושה את ההבדל! העובדה שהעמיתים והממונים עליהם מעריכים אותם ומכירים ביכולותיהם, היא שאחראית ...

... שאומר שאין כי זה שהוא לא מצא את השלמות לא אומר שאין שלמות. ואם אתה רוצה שלמות, תמיד תרגיש רע, עד שתשיג את השלמות. כי אדם לא מוכן להתפשר על פחות מ 100% ... מתוך שתיקה. שלמות - מה קורה אחרי שמגיעים אל השלמות? מה מחכה בסוף הדרך?. הרצאה על להרגיש טוב - האם הגעת לשלמות?. אושר מושלם - מהו הדבר ה יחיד שעליך לעשות ...

... הגנה - מבוא פיצול (באנגלית: Split) בפסיכולוגיה הוא מנגנון הגנה שנועד לסייע לאדם להתמודד עם קונפליקט רגשי, באמצעות חלוקת האובייקטים בחייו ל"טובים" ו"רעים". הפיצול מתבטא בתפיסת עולם של שחור - לבן, של "טוב מוחלט" ... על האדם מפני חרדה. מנגנון הפיצול מפחית את החרדה הנובעת ממצבים מורכבים על ידי פיצול התפיסה באופן שיוצר חוויה דיכוטומית ומובחנת בין "טוב" ל"רע". עם זאת, תפיסה דיכוטומית זו מונעת מהאישיות לחוות את עצמה ואת הזולת כמכלול שלם, על הטוב והרע. העצמי, הסובבים אותו והמאורעות בעולם נחווים על ידי האישיות כטובים או רעים, יפים או מכוערים, חכמים או טיפשים, שקרנים או כנים, בזמנים שונים. על רצף הזמן, הפיצול מונע חוויה רציפה ומתמשכת והוא מאופיין בקיטועים וקפיצות עד כדי הכחשת חוויות קודמות. החוויה המפוצלת היא חוויה לא רפלקטיבית, זאת אומרת שהרגשות והמחשבות נחוות כאירועים שקורים לאדם ולא כחוויה שמתרחשת בתוכו. יש להבחין בין מושג זה לבין הפרעת זהות דיסוציאטיבית, שהייתה מוכרת בעבר בשם "פיצול אישיות" או ... ומשליך החוצה כל מה שנתפס אצלו ככוונה הרסנית. העולם החיצוני ו"השד הרע" של האם הופכים רודפים ומאיימים. חוויית הרדיפה הזו ופעולת הפיצול כונו על ידי קליין "העמדה הפרנואידית - סכיזואידית". המושג "פרנואידית" מתייחס לחרדה ... מסגל לעצמו מאפיינים אלו (כגון דיכאון, בדידות, מזוכיזם או אכזריות). דרך ספיגת תכונות אישיות אלו, הוא מרגיש מחובר להורה אשר אינו נגיש לו בצורות אחרות. הפנמה זו של ההורים יוצרת פיצול ב"אני" (ה"אגו"): חלק מהעצמי נותר ... עם ההורים פוצלו והופנמו, פיצול נוסף מתרחש בין המאפיינים המבטיחים והמפתים של ההורים - "האובייקט המרגש", לבין המאפיינים המתסכלים והמאכזבים - "האובייקט הדוחה". האני עובר פיצול נוסף בהתאמה לפיצול באובייקטים הפנימיים - חלק מן האני קשור ל"אובייקט המרגש", אותו חלק החווה רגשות ערגה ותקווה תמידיים, אותו כינה "האני הליבידינלי". חלק מן האני המזוהה עם "האובייקט הדוחה", אותו חלק החווה רגשות כעס ושנאה, המתעב פגיעות והזדקקות, אותו כינה "האני האנטי - ליבידינלי". דונלד ויניקוט תיאר ... קרנברג התייחס למנגנון הפיצול, וראה בו שלב התפתחותי שהתינוק צריך לעבור. לטענתו, בחודשים הראשונים לחייו חווה התינוק את עצמו כחלק בלתי נפרד מהאם או מהדמות המטפלת, ומשימתו הראשונה היא להפריד בין דמות האם לדמותו הוא (תהליך האינדיבידואציה). בשלב השני, התינוק מתחיל לחוות "טוב" ו"רע" כדברים נפרדים, אך מכיוון שעדיין לא התבססה אצלו ההפרדה בינו לבין אמו, הוא מתקשה לעשות אינטגרציה ...