... כנוכחים בהתנסות לא ניתן לעקור מהשורש או להשמיד
רגשות שעולים בטיפול. אסטרטגיה מסוג זה לרוב נכשלת ובמקום מעוררת את הפעולה ההפוכה (Spinelli, 1994 מתוך Spinelli, 2007). במידה והמטפל והקליינט לעולם לא יכלו להיות דבר אחר מאשר ... ולהבהיר את דעותיו שלו כפי שאת אלו של הקליינט.
חווייתו את הקשר, לעיתים תהיה מבוססת על התנסותו הקודמת, לעיתים על אירועים סמוכים או מצויים ולעיתים תבטא תגובה ישירה לדבר אותו עורר או חשף הקליינט (Van Deurzen & Kenward, 2005). ... מולו (מיי, 1983). הדרך של המטפל להתמודד עם
הרגשות שעולים בטיפול, אינה על ידי הכחשתם, הפיכתם לדבר אחר או צמצומם לידי הגדרות כהעברה או העברה נגדית, אלא על ידי ההכרה בהם כנוכחים בהתנסותו ובמערכת היחסים עם הקליינט ... ארוטית כלפי המטופל, הוא חייב להתמודד בכנות עם
רגשותיו. במידה ולא יעשה זאת, צרכיו יפורקו בדמיונו עם הקליינט. במידה ולא יקבל את הדרך הארוטית כאחת מדרכי ההתקשרות, הוא לא יאזין באופן מלא ויאבד את אחד האמצעים לשינוי בתרפיה ... בפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית הדבר אותו המטפל
מרגיש בתוכו, הינו אחד מהכלים הטובים ביותר בכדי לדעת מה
מרגיש הקליינט (מיי, 1983). לכן, המטפל ישקול את חשיפת הדבר המתרחש ואת חקירת תגובתו
הרגשית שלו, עם הקליינט. המחשבה היא, שכך יכול להתגלות דבר מה חשוב לגבי הקליינט, לגבי מערכת היחסים או לגבי דעתו הקדומה שלו ולכל אלו, ישנו צורך להתייחס. כמובן שדיון לגבי הדעה הקדומה ... להניח היבט מסוים זה של התנסותו במסגרת התנאים
הנחווים בתרפיה (מיי, 1983). כשהמטפל כולל התנסויות אלו בהבהרה הנמשכת ועושה בהם שימוש בכדי לאתגר את השקפת עולמו של הקליינט הוא יכול להימנע
מתחושות של הצפה, המומות או דיכאון שהיו יכולות לעלות במקרה ההפוך. הדבר דורש את שינוי תפיסת
החוויה כבעייתית, לא רצויה או אסורה, לכיוון הפתיחות לממשיות. עמדה זו של קבלה הופכת את ההתנסות להולמת ולמועילה לתהליך הטיפולי (Spinelli, 2007). המפגש האקזיסטנציאליסטי, מאפשר לקליינט ... הקלאסית, הבינה את יחסי ההעברה כהשלכה או העתקה של
רגשות הקשורים למערכות היחסים המוקדמות שלנו אל ההתנסויות במערכות היחסים בהווה והיא מיקדה את הטיפול על בחינת השפעת עברו של הקליינט על מערכות יחסיו הבין אישיות בהווה ... מבחינה זו שהיא הציעה שהמטפל יכול לשמור את
חווייתו הסובייקטיבית מלזהם את ההעברה של הקליינט (פרלוב, 2009). נקודת מבט זו משתנה בפסיכואנליזה ההתייחסותית. התייחסותה לתהליכים העברתיים אינם עוד כאל
רגשות המועתקים מדמויות עבר אל המטפל, הקליינט או הסיטואציה האנליטית ולא עוד, כאל מצב בו
רגשותיו המודחקים של הקליינט מושלכים אל מטפל שהופך לכלי הכלה להיבטים המנותקים של התנסותו של הקליינט. הם מומשגים כמטריקס של העברה והעברה נגדית, כאמת המשקפת את השייכות ואת ... בשדה הבין אישי הנוכחי, מותנית בכך שהמטפל יקבל
תחושה ברורה של הקליינט. השלכות הקליינט, מובנות ככאלו שאינן נקלטות בנפרד מהחרדות, הכמיהות והקונפליקטים של המטפל, אלא דרכם והשתתפותו של המטפל בתהליך הטיפולי מובנת כבלתי נמנעת (מיטשל ... 2002). יתרה מזאת, החשיבות לכך שהמטפל ישמור על
תחושת הסובייקטיביות שלו עצמו ושהקליינט יבוא במגע עימה מודגשת (פרלוב, 2009). הפסיכואנליזה, הופכת לזירה בה נאבקים שני אנשים בכדי לארגן ולהעניק משמעות לחייו
הרגשיים של הקליינט והמטפל נשאב פנימה באופן בלתי נמנע ואם זאת, מועיל. הוא נאבק בדינאמיקות דומות לאלו של הקליינט והוא נטוע בתהליך ומשום כך, הוא יכול להזדהות עם השלכות אלו לצורך הבנת הקליינט (מיטשל ובלאק, 2006). ההכרה שאנו נחדרים
רגשית על ידי האחר ובו זמנית חודרים אליו, מתגלית בהבנה שאין טעם לחשוב על האקלים
הרגשי שבין שני אנשים במונחים של גורם ומגיב נפרדים, אלא יש להתרכז באופן בו נפרשת האינטראקציה ויוצרת איכות ייחודית המאפיינת את שני הנוכחים (מיטשל ובלאק, 2006). המשמעות לכך שהאדם כבר ... זו דורשת מהמטפל להיות פתוח יותר לכל תגובותיו
הרגשיות והאישיות. הגבול שבין אישיותו המקצועית ובין כלל אישיותו הסובייקטיבית נהיה מעורפל והקליינט, מוזמן לפגוש אותו באמת, עם כל האמת
הרגשית הגלומה במפגש זה (פרלוב, 2009). סיכום ודיון נקודת המוצא של הגישה הפנומנולוגית אקזיסטנציאליסטית להבנת המפגש הטיפולי, הינה בהבנת הקיום מנקודת המבט של השייכות. הכוונה בשייכות, ... את עצמו ועוזר לו לתרגם להבנה קונקרטית את גישתו
ותחושותיו והשלכותיהם. יחד עם זאת, הוא נזהר שלא לאבד את עצמו לתוך תפיסת המציאות של האחר והוא מעגן את נקודת מבטו האישית, בכדי להבטיח שיוכל לחזור אליה. התהליכים העברתיים מתוארים ... שלא ניתן להימנע מההדדיות שבמפגש, שההימנעות
מהרגשות שעולים בטיפול היא בלתי אפשרית ושהדבר מצביע על הצורך להבהרת היחסים. מצוין שבכדי להתמודד עם
הרגשות, ישנו צורך להכיר בהם כנוכחים ואמיתיים במסגרת התנאים
הנחווים בערכת היחסים בתרפיה. הכרה בהם מאפשרת לקבלם כהתנסות הולמת ומועילה והדבר משקף מודל לדרכי קיום של היענות ופתיחות לעולם. השקפת עולם זו, מציגה ביקורת כלפי התייחסותה של הגישה ... הפסיכואנליטי, התהליכים העברתיים תוארו כהשלכה של
רגשות מדמויות משמעותיות בעבר כלפי דמויות בהווה, ההתמקדות הייתה בפרשנות העבר על מערכות היחסים בהווה והדעה שרווחה, הייתה שלמטפל ישנה היכולת לניטראליות במערכת היחסים ותרומתו ... בתהליך הטיפולי. ישנה הדגשה על החשיבות שבשמירת
תחושת הסובייקטיביות והחזקת המתח שבין תפיסת העצמי לאחר, של החשיבות שבהשתתפות המטפל בתהליך שנוצר ובצורך של המטפל לבחון את עצמו בנוסף לקליינט. הן מכירות בכך שלמרות שלעיתים המטפל יכול
לחוות את עצמו, או את הקשר, באופן קשה, ישנו הצורך לאפשר לדברים לקרות ולהכיר בכל ההתנסויות כנוכחות במערכת היחסים. בשתיהן נאמר שהגבול בין ההעברה להעברה הנגדית מטשטש לטובת המרחב שנוצר בין ... להיות כן ואוטנטי. הוא נדרש להיות פתוח לתגובותיו
הרגשיות והאישיות ולשקף פתיחות זו למערכת היחסים. זהו מפגש בא נעשה הניסיון לראות את האחר כשותף בין ייחוסי ולא מנקודת המבט בא האחר
נחווה כנפרד. יחסי העברה מובנים כהתנסויות הנמצאות בתלות של גומלין והדדיות ושהן מעוצבות גם על ידי המטפל וגם על ידי הקליינט. ההעברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 4 ...