... היא מחלה
משפחתית - לא רק בגלל שיש נטייה גנטית, אלא בעיקר משום שהסם / אלכוהול הופך להיות הגורם הדומיננטי שמשפיע על ההתרחשויות
במשפחה. הסם משפיע על מצב רוחו ותפקודו של המכור, לפעמים עושה אותו רדום ולפעמים מלא מרץ ופעיל. כשהוא בקריז סף התסכול שלו נמוך מאוד ולכן הסיכוי להתפרצות אלימה עומד באוויר ויוצר אוירה של פחד. כשהוא מסטול הוא אדיש ומנותק. מדי פעם הוא נגמל ויש אוירה של אופטימיות ותקווה
במשפחה, אח"כ הוא חוזר לשימוש ויש אכזבה, כעס, חוסר אונים ובושה. כלומר, במקביל לאיבוד השליטה של המכור במהלך החיים הפרטי שלו.
המשפחה מאבדת את יכולתה לשלוט במהלך החיים התקין שלה. השפעה משמעותית לא פחות יש גם להתמכרות התנהגותית (הימורים, קניות, מחשב וכו') על המכור
ומשפחתו. עם הזמן
המשפחה מסתגלת ומתארגנת סביב המכור וצרכיו וסביב ההתנהגויות הקיצוניות והבלתי צפויות שלו, כך שתוכל להתמודד עם ההתמכרות שבתוכה ונוצר איזון חדש. באופן אבסורדי, דווקא בגלל ההסתגלות הזו והאיזון שנוצר,
המשפחה הופכת בסופו של דבר למערכת שמשמרת ומזינה את ההתמכרות. מאפייני
משפחות של מכורים חוסר ודאות - בגלל הדינאמיקה הסוערת והבלתי צפויה של ההתמכרות,
המשפחה לא יכולה להתחייב לתכניות כגון אירועים
משפחתיים וחברתיים או התחייבויות לילדים, כי אף פעם לא ידוע מה צפוי. (לתת דוגמאות) פחד - מצבי הרוח המשתנים והבלתי צפויים והתפרצויות אלימות של המכור משרים אוירה של פחד מהמכור. אלימות - בהרבה
משפחות, בעיקר של אלכוהוליסטים יש אלימות קשה, לעתים גם פגיעה מינית. בושה - התנהגותו של המכור מביישת את בני
משפחתו. זה גורם
למשפחה להסתגר ולהימנע ממצבים חברתיים חוסר אמון - הבטחות לא מתקיימות, למילה אין ערך. התקשורת
במשפחה מתאפיינת בהרבה שקרים והכחשות רגשות אשם והאשמה - בני
המשפחה נעים בין רגשות אשם - "אולי זה קורה בגללי", "אולי הייתי צריך לנהוג אחרת" - לבין האשמה הדדית זה את זה. ההתמודדות
במשפחה התארגנות סביב צרכי המכור -
המשפחות עוברות עם הזמן תהליך של התגברות הסובלנות להתנהגותו של המכור ולהשפעות הסם ושבירה של המע' ... אלימות, חשיפת הילדים לעולם הסמים והעבריינות ועוד. בכל פעם חוצים עוד "קו אדום" שבעבר חשבו שלעולם לא יגיעו אליו - ממש בדומה לתהליך ההידרדרות שעובר המכור בעצמו. ההכחשה
המשפחתית - למרות התפקיד המרכזי והמשמעותי שמקבלת ההתמכרות, היא בד"כ נשמרת כסוד גדול. כנראה משום שעצם ההכרה בקיומה תדגיש את החולשה וחוסר האונים שבני
המשפחה חשים בהתמודדות מולה ואת הבושה והאשמה על כך שההתמכרות הפכה להיות חזקה מהם והם לא מצליחים להתגבר עליה. מעגל ההכחשה - בהתחלה בני
המשפחה לא רואים ולא יודעים על השימוש ומתעלמים מסימנים. לאחר מכן כשהעדויות והסימנים כבר טופחים בפניהם, מנסים לגמד את הבעיה. כשמגיע משבר כלשהוא שכבר לא מאפשר להתעלם מכך שיש בעיה,
המשפחה נוטה להכחיש את חומרתה ורוצים להאמין שהמכור ייגמל מיד והבעיה תיפתר. כשיש נפילה ההכחשות מתחילות מהתחלה... הימנעות -
במשפחות מכורות אין דיון בבעיות, אין ביטוי של רגשות, אין משחק והנאה. כל זה מוביל לבידוד רגשי והערכה עצמית נמוכה של בני המשפ' ובעיקר הילדים. הגנה על המכור -
המשפחה מפתחת נורמות התובעות נאמנות של כל חבריה והתגייסותם להגנה על המכור מפני תוצאות מעשיו, גם ... שליטה ויציבות בחייהם, ומאבדים את הלגיטימציה להביא לידי ביטוי את רגשותיהם וקשיהם, מפתחים לעיתים קרובות מחלות פסיכוסומאטיות או נפשיות שונות וגם התמכרויות מקבילות. זהות -
המשפחה מתחילה לפתח זהות המושפעת מההתמכרות. ההתמכרות משרתת מטרה מסוימת עבור
משפחת המכור אשר מספקת צידוק לכרוניות של השימוש למרות המחיר שלה.
המשפחה נוקטת בפתרונות לטווח קצר לבעיות שמתעוררות וזה משמר את המצב. תלות שיתופית: לכל מכור יש או ... ובלי יודעין גם מעודדת את ההתמכרות. 85% משותפי התלות הן נשים - בנות זוג ואימהות. אימהות רבות מתפקדות כשותפות תלות גם לבן זוג וגם לילד. לכ50% מנשות המכורים יש מכור
במשפחת המוצא, כלומר היא מכירה עוד מהבית את דפוס ההתמודדות הזה ומשחזרת אותו. נוצר מצב פרדוכסלי ... ורצונותיה האישיים. היא חסרת אונים משום שאינה שולטת בהתפתחות האירועים, היא רק מגיבה להם. מנגד, היא מקבלת פיצוי: היא הופכת להיות האחראית הכמעט בלעדית על המשך התפקוד של
המשפחה ולכן מתמלאת תחושה של ייעוד ומרכזיות שיוצרת אשליה של כוח. בין בני הזוג נוצרת השלמה דיספונקציונלית: המכור תלוי בתפקודה האחראי של בת זוגו כדי לאפשר לו לברוח לסם. מאידך בת זוגו תלויה בחוסר תפקודו כדי להעלות את ערכה ואת מרכזיותה
במשפחה. ההדדיות הזו יש בה מלכוד - ככל שהמכור יתפקד פחות ובת זוגו תיקח יותר אחריות כך היא תאבד את הזהות העצמית שלה, אולם אם מצבו ישתפר והוא יחזור לתפקוד, היא תאבד את חשיבותה ומרכזיותה. הורות של מכורים הורים מכורים אינם מורגלים בדפוסי התנהגות נורמטיביים של
משפחה ונושאים בתוכם ברוב המקרים ייצוגים פנימיים של הורים שהיו מתעללים או מזניחים שהם משחזרים ...