תקציר⬅ לשאול שאלות - איך להתפתח רוחנית - מה לשאול? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על לשאול שאלות - איך להתפתח רוחנית - מה לשאול?. הפעם אני רוצה לדבר על איך האדם יכול להתקדם תודעתית, רוחנית, אישית ויש הרבה עצות בנושא זה, והפעם אני אדבר על הנושא של שאלת שאלות, לשאול שאלות וכל המרבה הרי זה משובח וככל שאדם יבין, כך הוא ירגיש את מה שהוא יודע, כי אדם מבין דברים והוא אומר אני מבין, אבל לא מרגיש את מה שאני מבין וככל שהאדם יבין את הדבר, הוא ירגיש אותו, כמו נושא כוח המשיכה, זורקים ... זה האני הזה, מי זה שאומר אני? ומי שמסתפק בתיאוריות לא ברורות, הוא סובל, הוא חי ברמה לא ברורה ולכן הוא סובל ועל האדם לעבור על כל האמונות, לעבור על כל התפישות שלו ולחקור אותן לבדוק אולי ההפך הוא נכון, אולי לא, ולשאול כמה שיותר שאלות, החכם יש לו הרבה שאלות יש לו יותר התבוננות, והטיפש לא שואל שאלות, גם בחינוך ילדים, לחנך ילד לחכמה ללמד אותו לשאול מה שיותר שאלות ואיך לשאול שאלות, תיקח דבר שאתה יודע, לשאול למה הדבר הזה הוא ככה ולא אחרת לנסות להבין למה הדבר הזה עובד בצורה כזו ולא אחרת, ולחקור פנימה ופנימה יותר, ו כשיש תשובה, תשאל על התשובה למה היא ככה, ולא אחרת? כי בעולם הזה שום דבר לא מחויב, ותמיד ההפך גם יכול להיות נכון ואפשרי ותשאל עוד שאלות על גבי שאלות, תחקור, מי אמר שככה? מי אמר שאני צודק? ומי שישאל מספיק, לא תהיה לו שום תשובה לשום שאלה, וגם יהיה לו שכל כל כך גדול שלא יהיו יותר שאלות וככל שתשאל שאלות, אתה תבין גם שאתה בהתחלה לא מבין, ואחר כך תבין ותגיע למקום שאין שום שאלה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא לשאול שאלות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית אליעד: את אומרת שאין לך שאלות, אך בפועל ברמה המעשית, אם אני עכשיו מדבר עם מישהו אחר, את אומרת שהבנת משהו יותר טוב. אם את מצליחה להבין משהו יותר טוב, זה אומר שהייתה שם שאלה. כי אם לא הייתה שאלה, אז איך את מבינה יותר טוב? לכן זה אומר שברמה העובדתית קיימות שאלות. שאלה: הם לא עולות אצלי. אליעד: מה שאת יודעת זה שאת לא שואלת שאלות, אבל זה לא אומר שהם לא עולות. אולי הם עולות ואת מדחיקה אותם. אז השאלה המענינת היא, איך למצוא שאלות? כדי לקבל עוד הבנה צריך לשאול שאלה. תנסי לבדוק מה גורם לכך שלא יהיו לך שאלות. עובדתית יש לך אי הבנה בחיים, והשאלה היא, אם הייתה לך אי הבנה מקודם מדוע לא ביטאת אותה? מדוע לא היית מודעת לחוסר שהיה לך? בואי נבדוק מדוע אין לך שאלות, לאיפה הולכות השאלות לאיבוד בתוכך שאת לא מוצאת אותן? איך יכול להיות שיש לך שאלה, ואת לא חווה שיש לך שאלה? שאלה: אני לא יודעת. אליעד: בעיקרון, כל דבר הוא צמצום וגם חופש, אם למשל יש לך שאלות, את מרגישה הרבה יותר כיף, כי יש לך לאן להתקדם, אך מצד שני את מרגישה גם צמצום - את מרגישה איזה מסכנה אני, אני לא מבינה, יש לי שאלות. כי לכל דבר יש יתרון וחיסרון. מה שקורה אצלך, שיש דברים שאת מבינה ויש דברים שאת לא מבינה, אך קשה לך לבטא את מה שאת לא מבינה. למה? איך נבדוק? אם נבדוק איזה כוח יפגע בתוכך, איזה כוח ירגיש פגוע אם תבטאי שאלות. את לפני שבאת לכאן, למדת איך לא לפחד, ולכן את מפחדת להיות במצב של סבל. כאילו שהסבל כל כך רע שאת לא רוצה להיות בו. ולכן קשה לך להיות בחוויה של שאלה, שאלה עמוקה. ולמעשה זה סוג של הדחקה. עובדתית יש לך גם הבנה וגם אי הבנה, אך בפועל כלפי חוץ את תמיד מראה שאת בהבנה. ולכן מה שאני מנסה לומר זה שיש כאן סוג של פחד, פחד להיות פגיעה. למשל, אני מפחדת ... פחות מושפלת, אבל אם כשתהיה לך בעיה ואת תחווי שאין פיתרון, את תחווי ממש מושפלת, כי את מרגישה חוסר אונים. מה שאני רוצה להגיד הוא שהאדם מפחד להיות בחוויה שהוא לא יודע. בפרט שאולי כשהיית קטנה ושאלת שאלה ולא ענו לך ואולי סיפרו לך סיפור, אך השאלה ששאלת, עד היום לא קבלת תשובה, רק הדחיקו לך את השאלה. השאלות האלו קיימות, אלא מה, שכול כך הרבה ניסית למצוא תשובה ולא מצאת, שאת כבר מפחדת לשאול שוב, ונכנסת לטראומה שכול כך ניסית ולא הצלחת למצוא תשובה. הפיתרון הוא, ככול שאת באה לפה יותר, מבינה יותר, אז זה מאפשר לך להיות מסוגלת להודות בחסרונות, את לא מתכחשת לחסרונות. את מסוגלת להכיל את הרע, לא להתעלם ממנו. ברגע שאת מגדילה את היכולת שלך להרגיש רע, זה יאפשר לך לשאול שאלות. מה שקורה אצלך שאת מפחדת לשאול שאלות, כי את לא רוצה להיות בחוויה שאת לא יודעת, בפרט שאלות שכול החיים חיפשת ולא מצאת עליהם תשובה. אך ככול שתתרגלי את ההבנה הזאת, את תוכלי להיות גם בשאלה וגם במצב של רוגע, ואז תוכלי לשאול שאלות. יכול להיות שהגעת לשקט נפשי מסויים ונגמרו לך השאלות, אבל את מפחדת לשאול את השאלות היותר עמוקות. שאלה: הגעתי להבנה מסויימת, שאני מבינה שהכל יכול להיות, ואין לי קונפליקט, אבל אני עדיין חוקרת את הנושא, אני לא מאה אחוז בזה. אליעד: את יכולה להגיד שבאופן כללי אין לך שאלות. אבל באופן פרטי יש לך שאלות. בגלל שהבנת שהכל אחד, אז אין לך קונפליקט יותר, וזה נכון מהצד שאת מבינה שהכל אחד, אז שם אין לך שאלות. אבל הידיעה הזאת לא ממלאת אותך עד הסוף. מה הבנת? שאלה: ישבתי בחדר ופתאום הבנתי שאני גם רוצה וגם לא רוצה ואין הבדל בין רוצה ללא רוצה. אליעד: רבי נחמן אמר פעם, אני יכול לפתור לאדם את כל הבעיות שלו, אבל הוא צריך לבוא ולספר לי מה הבעיה שלו. כדי לקבל פיתרון אתה צריך לשאול שאלה, ואם אתה לא מוכן להודות שיש לך בעייה, אז איך אוכל להביא את הפיתרון. למרות שכן תוכל לקבל את הפיתרון, אבל אם תשאל את השאלה תקבל את הפיתרון מהר יותר. מה שאני רוצה להגיד הוא, שכול הבנה בנויה על מידע מסויים. למשל אדם אומר שהוא מבין שהוא גם טיפש, למעשה הוא מבין שהוא כל דבר, למעשה הוא גם טיפש וגם חכם וגם הכל. אבל מה מוביל להבנה הרחבה הזאת? היא הגיע לזה דרך ההגדרה ולא דרך האי ידיעה. דרך האי ידיעה היא הדרך הכי מלחיצה, שאתה מודה שאתה לא יודע שום דבר. אני מנסה להסביר לך איך לשאול שאלה, ואם תלמדי איך לשאול שאלות, אז בסוף תלמדי איך ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא לשאול שאלות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ופסיכולוגים טיפשים, לקחת אחריות, לשאול שאלות אמיתיות, מה באמת מציק לך, חיבור הרגש עם השכל לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: פסיכולוגיה ופסיכולוגים טיפשים, לקחת אחריות, לשאול שאלות אמיתיות, מה באמת מציק לך, חיבור הרגש עם השכל. שאלה: למה אני לא חווה שתפוז אחד זה שני תפוזים? אליעד: תשאל מה זה תפוז אחד ומה זה שני תפוזים, ואז תגיע להבנה שזה פונקציה של מקום, זה צורה שונה של מקום וזמן. ואז אם אני שואל את השאלה, מה זה מקום? אני מבין שהכל זה אחד, למרות שאתה בטוח שזה שניים. למעשה כל X -Y הם בפני עצמם ישות. אז למעשה מה זה תפוז? תפוז זאת צורה שנמצאת במקום מסוים וזמן מסוים. גם מחשבה תופסת מקום, למה? כי אי אפשר שיהיה באותו ... אם השכל שלך מרוכז כולו, מה היא מהות הדבר? אז הכל מתאחד אצלך, והמקום היחיד שאתה יכול ללכת זה מעל השכל, לאין שכל, אבל באין שכל זה גם אותו הדבר, ואז אתה גם בחוויה. אתה למעשה בשכל מאמת את האין שכל. שאלה: למה אני לא חווה את זה? אליעד: למה אתה שואל את השאלות הפילוסופיות? כי לא מציק לך כל כך המקום והזמן. האם יש עוד דברים שמציקים לך חוץ מההסתכלות על הזמן והמקום. ההסתכלות על הזמן והמקום, היא הסתכלות פנימה, אבל האם לא מעניינים אותך דברים חיצוניים? רק כאשר כל כולך תסתכל פנימה, אז ... ואז תראי שהכל טוב. אם את לא מבינה מה קורה סביבך, איך תוכלי להבין את המציאות, איך תוכלי להבין את אלוהים? אם קשה לך בזה, תנסי לבדוק מה הכי מציק לך? למשל יש לך מערכת יחסים עם מישהו, ואת לא מרוצה, ותנסי להבין, למה לא טוב לך ביחסים האלה? תשאלי שאלות, וכן תבדקי, האם זה מחויב שאני אסבול ממערכת היחסים? ובסוף תביני את עצמך. שאלה: למה אנחנו צריכים לחקור דווקא את הדברים שמציקים לנו? אליעד: אתה לא מוכרח. אם אתה מגדיר שאתה רוצה להגיע לאמת, ההיגיון אומר שאתה צריך להתחיל מהמקום הכי אמיתי עבורך. ולכן תבדוק מה הכי מציק לך ואותו תבדוק, אבל מבחינת המאמץ השכלי תלך עד הסוף עם כל השאלות. אבל כאשר אתה בודק את מה שמציק לך, תבדוק אותו מפרספקטיבה רחבה. הדבר הכי קשה לאנשים שמחפשים את האמת זה, להודות שהם לא מחפשים את האמת. האמת היא שכולם מחפשים להרגיש טוב. אבל מי שמחפש את האמת, צריך להודות שהוא לא מחפש רק את ... לא אמיתיות, ואת נאחזת בהם למרות שהם לא אמיתיות. האם זה שאת לא יודעת מה לעשות, האם זה אומר שאת צריכה לעשות משהו שלא מביא לך תועלת? אם הפסיכולוג מביא לך תועלת תלכי אליו, אם לא, אז אל תלכי אליו, זה לא קשור בזה שאת לא יודעת מה לעשות. את צריכה לשאול את עצמך, למה אני באמת הולכת לפסיכולוג? והסיבה שמישהו הולך לפסיכולוג, זה בגלל שהוא חושב שהפסיכולוג מביא לו תועלת כלשהי. ולכן השאלה המתבקשת היא, האם הפסיכולוג מביא לי תועלת? אם את מטופלת על ידי פסיכולוג, ונניח שהפסיכולוג ... אם את עושה משהו שאת רגילה לעשות אותו, אז את בבעיה. את צריכה לחשוב מה אני רוצה לעשות עכשיו, זה נקרא בן אדם חי. אבל אם את הולכת למקום מסוים בגלל שהלכת לשם אתמול, אז את בן אדם מת. הולך כמו ישן. שאלה: אני מבינה שהרצון לא שלי... אליעד: למה את שואלת שאלה? מה את באמת רוצה? שאלה: אני רוצה לדעת מי אני? אליעד: תנסי להבין, למה אני רוצה לדעת, מי אני? כשאת אומרת מי אני, יש בתוכך משהו שאת מאוד רוצה אותו, ואת חושבת שתדעי אותו אם תשאלי מי אני. מה שאת אומרת, שיש לך שאלות ובסוף את מגיעה לשאלה, מי אני? למעשה השאלה מי אני? אמורה לתת לך תשובה על שאלה אחרת. אז מה הבעיה הסופית שאת רוצה לפתור אותה? אני רוצה שתהיי אמיתית. מה באמת מציק לך? אם תדעי, מי אני? האם זה יפתור לך את כל הבעיות בחיים? ... לחבר את ההבנה, שאת מזדהה עם הגוף, לכאב בזמן אמת. את צריכה להביא את עצמך לחוויה של ההבנה, שאת מזדהה עם הגוף. מה זה אומר? שכאשר למשל כואב לך הגב, את מבינה שהבעיה לא בגב, אלא בהזדהות עם בגוף. את צריכה להגיע למצב, שתוך כדי שכואב לך הגב, ושואלים אותך, מה שלומך? ואת אומרת רע לי, ושואלים למה רע לך? את אומרת, זה בגלל שאני מזדהה עם הגוף. שאלה: במה זה יעזור לי שאני אדע שאני מזדהה עם הגוף? אליעד: יש פנימי וחיצוני. האדם אומר, כואב לי הגב, מה הוא מבין? שכואב לו הגב. הוא מאשים את הגב, את הכסא. אז האדם מתבונן ... לשכוח שאת עושה את הכל, כדי שתוכלי להמשיך לסבול. ברמה הלוגית אתה יכול לבנות שרשרת של סיבה ותוצאה ולהגיע להבנה שהכל אחד, אבל קל מאוד לתקוף את השרשרת, כי היא חלשה. בתכלס, בסוף יש קו שבו אתה צריך להיות אמיתי עם עצמך. מבחינתי, להיות אמיתי, זה לשאול את מה שמציק לך הכי הרבה. אתה רוצה להיות אמיתי, תשאל מה באמת מציק לי? למשל יש לך בעיה בעבודה, ואתה אומר שזאת בעיה במקום ובזמן. אם היינו נותנים לך עבודה אחרת, האם עדיין הייתה מציקה הבעיה, שאתה לא מבין את הזמן והמקום? אם לא מציק לך אפילו לאלפית השנייה, זה אומר שהזמן והמקום לא באמת מציקים לך. למשל, אם אתה רעב, אפילו אם היינו מחליפים לך את מקום העבודה, הרעב היה ממשיך להציק לך, כי אתה באמת רעב. ובסוף אם יהיה לך יותר שכל, אתה תחווה את המציאות אחרת, ואז תחווה את הבעיה בצורה רחבה יותר, ואז באמת תשאל על הזמן והמקום, ואז תקבל את התשובה. כאשר תהיה לך בעיה במקום ובזמן, למעשה בכל מקום ובכל זמן תהיה לך בעיה באותה רמה. שאלה: רציתי לשאול על רגשי אשמה, למשל רוצח, ולא תפסו אותו, האם הוא צריך לנקות את עצמו כדי לדעת שהוא אלוהים? אליעד: האם את חושבת שאלוהים צריך לנקות את עצמו, בגלל שהוא הורג כל כך הרבה אנשים? לא. כשאת אלוהים את אמורה לקחת אחריות על כל הפשעים שיש בעולם. לא רק מה שאת עשית, אלא גם מה שאחרים עשו. את גם אחראית לכל אלא שנולדו. את גם אחראית על כל היקומים המקבילים. הרוצח צריך לשאול את עצמו, מדוע רע לו בגלל שהוא רצח מישהו. הרי האדם מת כבר, אז מדוע שהוא ימשיך לסבול? מה זה משנה? את יודעת למה רע לרוצח? כי הוא מדמיין שירצחו אותו, ולכן רע לו. אם לא היה אכפת לך שירצחו אותך, אז לא היה אכפת לך שרצחת מישהו. ... יותר כך יהיו לך יותר הבנות. איזה תרגול? תרגול שכלי בלבד. את לא צריכה לשנות את מה שאת רוצה, ואת לא צריכה לשנות את מה שאת עושה, את צריכה רק להבין, למה אני למשל רוצה לאכול? למה אני עושה ככה? את חייבת להבין. למה זה ככה? רוצה להבין את זה. תשאלי, למה? בשכל להבין, לא תביני, לא תרגישי. תביני יותר, תרגישי יותר. שאלה: אני למשל גדלתי ילדים, ופתחתי יותר את הרגש, לעומת גברים שלומדים תורה, שמפתחים את השכל. אליעד: תביני בתוכך יש שני חלקים, אחד של יש שכל והשני של אין ... תרגישי טוב. אם את מרגישה טוב זה בסדר, אבל בכל זאת את באה לכאן, אז תחפשי מה חסר לך, וכשתביני יהיה לך טוב. שאלה: מצד אחד אני רוצה לבדוק את האני, ומצד שני אני חווה תסכולים של חיי היום יום. אליעד: כאשר השאלה החיצונית תעלם לך, אז את מאה אחוז תשאלי את השאלה הפנימית, ואז גם תקבלי תשובה. והדרך היחידה לפתור את השאלה החיצונית, זה שתשאלי אותה ותמצאי את התשובה, והתשובה תהיה שבעצם יש תשובה פנימית. ואז כולך תהיי בשאלה הפנימית, ואז תוכלי למצוא את התשובה. למשל יש לך שתי שאלות, האחת שאלה פנימית, מי אני? והשנייה שאלה חיצונית, למה יש לי בעיה בגב? תהיי כנה עם עצמך, מה מפריע לך באמת? שאלה: יותר הנושא החיצוני. אליעד: אז תבדקי אותו. שאלה: אבל כאשר אני בודקת אותו, אני מיד מגיעה לפנימי. אליעד: אז תבדקי את הפנימי, רק אם הוא מגיע דרך החיצוני. האם עדיין מטריד אותך החיצוני? שאלה: כנראה שכן, אחרת לא הייתי חווה את החיצוני. אליעד: לכן תשאלי, מדוע מטריד אותי עדיין החיצוני? למה אני לא חווה את מה שאני מבינה? למה אני מבינה שכשיש לי כאב גב, זה בגלל ההזדהות עם הגוף, אבל בפועל אני מאשימה את הגב. כדי לפתור בעיה, צריך להגדיר אותה. את חייבת למצוא מה אני לא מבינה. קודם לבדוק מדוע יש לי הפרדה בין מה שאני מרגישה לבין מה שאני מבינה. ואני אומר לך שהפער בין ההרגשה להבנה, זה בגלל שאת לא מבינה, וזה מה שאת צריכה לחקור, למה את לא מבינה. האם יש בתוך תוכי שאלה מודחקת שאני לא מבטאת אותה? את חייבת לבטא את כל השאלות שלך. תחפשי את השאלות, ותשאלי אותן, עד אשר תביני אותן. ואת תראי שככול שאת מוצאת יותר שאלות, ויש לך עליהם תשובות, כך החוויה שלך מתחזקת, כי את יותר בטוחה שזה ככה. דוגמאות לשאלות בנאליות, מי אמר שזה נכון? אולי ההפך הוא הנכון? עד שתהיי בטוחה שזאת ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא לשאול שאלות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... את כל רגשותיך, מבלי להכחיש את הכואבים שבהם. איך, הו בהיקו, תוכל לחשוב את מה שהתרגלת לא לחשוב, ולהרגיש את מה שנאלצת להפסיק להרגיש כדי לשרוד? תוכל לחשוב ולהרגיש כל זאת, הו בהיקו, אם תסכים להיות שוב הילד שהיית. (קטע שיחה בין שני חברים בפורום האינטרנטי: ) השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך היא מדוע את בוחרת לכתוב את כל מה שעולה אצלך בתודעה ברגע מסויים, כשלרוב את מתחרטת על זה אחר כך. הבחירה הזו אולי מתורצת ככנות אבל היא באה על חשבון רגישות כלפי אחרים, ותוך התעלמות מההשפעה המעכירה שיש לכך על הקבוצה כולה. תגובתו של קאביו: המסרים ההוריים שקיבלנו כאשר עלו בנו רגשות זעם: - אין לך מה לכעוס - אל תריבו! - ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא לשאול שאלות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מתי צריך לשאול למה ומה הסיבה? 2 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: למה - עד מתי צריך לשאול למה ומה הסיבה?. עד מתי צריך האדם לשאול את עצמו למה ומה הסיבה? מי שרוצה לחיות טוב צריך להבין את עצמו. וכדי להבין צריך לשאול מה הסיבה שאני רוצה את הרצונות שלי, צריך לשאול מספיק פעמים למה אני רוצה את הדבר הזה? צריך לשאול מספיק פעמים ולמה דווקא הרצון הזה? למה זה מחייב? ולמה הרצון הזה, עד מתי צריך לשאול למה? ולמה אני חי? מה תכלית החיים? למה העולם קיים? למה קיימת השאלה למה? כל דבר בעולם האם זאת האמת? האם האמת היא כזאת ולא אחרת? אדם ששואל את עצמו מספיק פעמים למה הוא מגיע בדרך שאין לו תשובה. למה חוקי הפיזיקה הם כך ולא אחרת? חוקי הפיזיקה צריכים להיות כפי שהם. מי החליט? אדם צריך לשאול את עצמו למה אין סיבה? יכל להיות שאין סיבה? נניח שהמציאות אקראית, האם תיאורטית יכול להיות שיש סיבה? כן, אבל למה המציאות היא מפרספקטיבה שאין סיבה אולי יש סיבה? אדם שרוצה להיות מאושר שתגיע למצב שלא תוכל לשאול למה. אם שאלת והגעת למצב שאין תשובה אסור לך להפסיק לשאול למה, זה שאין לך תשובה לא אומר שאין סיבה או אין תשובה. שאדם מגיע לנקודה שאין תשובה הוא צריך לשאול למה יש בכלל שאלה האדם צריך לשאול את עצמו למה, עד שלא יוכל לשאול למה. הוא יגלה שכל השאלות בעולם קיימות בגלל הנפרדות, השאלה למה העולם קיים היא תוצאה של נפרדות של קיים ולא קיים סיבה ואין סיבה. לו יצוייר קיים ולא קיים זה דבר אחד וסיבה ואין סיבה דבר אחד. אז לא היו שאלות. הסיבה של השאלות היא הנפרדות. וכאשר האדם מגיע לנקודת עצירה אם אין סיבה למה אין סיבה ואם יש סיבה למה הסיבה היא כזאת ולא אחרת. הסיבה שאדם לא מוצא תשובה בגלל שהחכמה של האדם עם החכמה לא מסוגל להבין הכל אבל זה לא אומר שהמציאות לא יכולה להכיל הכל, יכול להיות שההסבר של המציאות יהיה הסבר ... ומי שיעשה זאת מספיק פעמים, הוא יקבל שכל ויבין שהכל ביטויים של אותו דבר כי יש סיבה ואין סיבה זה אותו דבר ואין הבדל בין קיים ולא קיים הטריגר המחשבתי שמניע את האדם לחוות את זה, אין הבדל בין טוב לרע והאדם צריך להבין באמצעות השאלות שכך הוא מבין למה המציאות היא כך ולא אחרת, ואל תפחד מחוסר תשובה בלי להניח שום הנחת יסוד מוקדמת תראה שהכל אחד, וכאשר השאלה תעלם באמת, אפילו אם לא מצאת את התשובה לא אכפת לך כי בין כה אין לך שאלה. מה שחשוב שלא תהיה לך שאלה. האדם מגיע למחוייב שהשאלה נעלמת לו ללא צורך לשקר את עצמו הוא חווה שהכל אחד ושואל עד שהשאלה נעלמה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא לשאול שאלות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... כמעט מעדתי בשל כך, תאסוף בבקשה עכשיו את המשחקים מהסלון". כאשר אתם מדברים עם ילדכם, חייכו והביטו בעיניהם וכך הם ירגישו שאתם שם עבורם. הקשיבו למה שהם אומרים, נסו להבין את המסר שלהם, שאלו שאלות כדי לרדת לסוף דעתם. הביעו אמפתיה שקפו להם את רגשותיהם ולאחר מכן העבירו את המסר שלכם. איך לפתח שיחה עם ילדנו? לעיתים כשאנו שואלים את ילדנו "איך היה היום ב... ?" אנו מקבלים תשובה של מילה אחת, "בסדר", "כיף", "טוב" וכד'. כאשר אנו רוצים שילדנו ישתף אותנו בחייו, עלינו לשנות את צורת השאלה שלנו. במקום לשאול - "איך היה היום בבית הספר" אפשר לומר - "ספר / י לי משהו טוב / מעניין שהיה לך היום בבית הספר" או "ספר / י על משהו מעניין שלמדת / עשית היום בבית הספר". כך אנו מאפשרים לילדנו לפתח איתנו שיחה ולהעשיר אותנו בעולמו. אנו מצידנו, נוכל להעצים את חוויותיו החיוביות או לחילופין גם להבין ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא לשאול שאלות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... על שאלה אחת פשוטה... היה הייתה ממלכה נשכחת ששכנה בארץ רחוקה. אי - שם בקצה הממלכה ניצבו שתי דלתות. שערים. השערים היו גדולים וחזקים, עשויים מברזל, והם היו... נעולים. מזה שנים מדברים בממלכה על השערים הנעולים. אין אדם שלא רוצה להגיע אליהם ולעבור בעדם. תשאלו מדוע? כי מעבר לשערים, כך יודעים כולם, מצוי האושר. רבים ניסו ושבו בכתפיים שמוטות ופנים עגומות. "אין סיכוי", מלמלו באזני מי שהתעניין, "אין שום סיכוי, חבל על הזמן"... כולם כבר ידעו היכן נעוצה הבעיה - לשערים לא היה מפתח. הייתה רק דרך אחת שבאמצעותה ניתן היה לפתוח את השערים, אבל איש לא רצה לדבר עליה. "לך תנסה" השיבו לכל מי ששאל. אדם חי באותה ממלכה. חייו היו שלווים. הוא היה צעיר וכוחו במותניו. עולמו היה ... וסינן בחשש את השאלה - "זה אתם? " "אכן, ברוך הבא! " הוא שאל את השאלה הבאה מיד, כי חשש שליבו יתפוצץ אם לא יעשה זאת. "שלום, מה עלי לעשות כדי לעבור דרככם? " "כמעט מאומה", השיבו, וצליל קולם מחויך. "כל שעליך לעשות הוא להשיב לשאלה פשוטה אחת. " "ומהי? " מיהר לשאול אדם. "מי אתה? " "אני אדם, אבל שערים נכבדים שאלו מהר את השאלה. אולי אדע לענות עליה ואוכל לעבור בעדכם? " "זו השאלה, אדם, מי אתה? " שקט השתרר לרגע ואז הוא ענה, "מה זאת אומרת, אני אדם. " "נכון, אדם, זהו שמך, אבל אנחנו שאלנו מי אתה. " "אני... אני אדם שחי בממלכה. " "לא שאלנו למקום מגוריך, אלא... " "כן, אני כבן 17, וגובהי מטר שבעים וחמש בערך, צבע שערי... " הלחץ גרם לקולו לטפס בכמה טונים. "אדם, לא ביקשנו ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא לשאול שאלות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אותו דג זהב לעיל שמאפשר לך לבקש רק בקשה אחת בלבד, כך גם מוח האדם מאפשר לך לחשוב ולהשקיע אנרגיה רק בדבר אחד בזמן נתון. נצל את הרגע ואת המחשבה שלך כדי לחשוב על הדברים שאתה כן רוצה, כך תשיג אותם מהר יותר. וכאן נשאלת השאלה הבאה: ישנם מקרים שבהם לא תמיד קל לאדם להתמקד במה שהוא "כן" רוצה, לפעמים קל יותר לאדם להתמקד יותר במה שהוא "לא" רוצה. הסיבה העיקרית לכך היא מאחר שלא תמיד יש לאדם מושג מהי האלטרנטיבה הטובה יותר שהוא יכול לרצות. מצד אחד הוא יודע שהוא לא רוצה את מה שיש לו אבל מצד שני ... באמצעות הגדרת התכלית והתוצאות החיוביות הרצויות לך שהן ההפך של התוצאות שיש לך כרגע מהשלילי שאינך רוצה. לדוגמא: נניח שאתה רגיל לעשות פעולה שאתה יודע שהיא אינה בריאה וברצונך להימנע ממנה. במקרה כזה לדוגמא במקום לשאול את עצמך מהו ההפך החיובי של הפעולה שאתה עושה, באפשרותך לנסות לכוון את עצמך אל הפעולה החיובית שעדיין אינך יודע מה היא, על ידי ההפך החיובי של התוצאות של הפעולה שממנה אתה רוצה להימנע. בדוגמא הנ"ל במידה ואינך יודע מה ההפך של לאכול אוכל רווי שומן, שאל את עצמך מדוע אני רוצה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא לשאול שאלות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אותו כיווץ הוא חלק מהאינטואיציה ומהמצפון שאומרים לנו - רגע, זה לא טוב מה שאנחנו עושים וזה יכול להרוס לנו משהו בעתיד. את התחושה הזאת רוב האנשים מכירים ויודעים שהיא קיימת. אז אותו דבר קיים גם בכיוון החיובי ונמצא שם כדי לעזור לנו בבחירות בחיים. כאשר אנחנו ניצבים מול בחירה בחיים, אנחנו פשוט צריכים לשאול את עצמינו את השאלה שאנחנו תוהים לגביה ולהגיד לעצמנו את האופציות שעומדות לפנינו. כאשר נגיד לעצמינו את האופציות, נרגיש לגבי כל אופציה תחושה אחרת. אך יש כאן בעיה קטנה, והיא שכאשר נגיד לעצמנו את האופציה הנכונה, לרוב, לא נרגיש משהו יוצא דופן. למה? כי הבחירה הנכונה מלווה במשהו מאוד פשוט - שלווה ורוגע. כאשר נבחן את האופציה האינטואיציה תסמן שזו הבחירה הנכונה דרך תחושה של שלווה פנימית. אם הבחירה השניה תהיה ממש גרועה אז האינטואיציה תסמן אותה בתחושת כיווץ ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא לשאול שאלות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... לי משהו לחרדה, לדיכאון הזה". בשיחה עמה אני מוצאת שהיא לא סומכת על אף אחד - שהיא סומכת רק על עצמה - והיא עושה הכל כי היא יודעת שהיא תעשה את זה טוב מכולם, (והיא אכן טובה) וכך נוצר עומס. "מה היה קורה אם היית בחופש? " אני שואלת. והיא עונה "יהיה לי כעת יום בשבוע שאהיה בחופש, קיבלנו מהעבודה". (כעבור שבוע היום הזה מתמלא לה בשיעורים פרטיים ומטלות אחרות). ובכן, ניתנת לה תמצית המאפיינת אנשים עם עומס יתר אחרי יומיים היא מדווחת שהיא מרגישה הקלה מעין רצון לאתנחתא. שבוע לאחר מכן, מסתבר שהיא נתנה למישהו אחר בלהקה להמשיך את המאבק היא הניחה לדברים אחרים לא להטריד אותה, עדיין מכסה שעות פנויות אך נשמעה מנוחה בקולה. בהמשך ... מדווחת על שמוזר לה שטוב לה. היא אפילו מודאגת מזה... (וזה כבר שייך לטיפוס עם דאגת יתר וחוסר מנוחה ולהרכב תמציות אחר). ויש את הטיפוס שיש לו ציפיות נוקשות וגבוהות מעצמו, כך שדבר רגיל ונפלא שקורה לו - הוא לא רואה אותו אלא שואל למה לא קרה יותר, אז הוא בדיכאון בגלל שהפרוייקט עבר 9 ולא 10, אחרים היו מאושרים מזה. הוא לא. אז פרחי באך יתנו לו אתנחתא להתקרב לעצמו ולאהוב את עצמו איך שהוא. הוא יכול להישאר הישגי ובעל פעלים אבל לפעול מתוך שלווה ולא מלחץ של תחרות. אז יש דיכאון שמגיע בגלל דברים עצובים שקורים אבל יש בעיקר טיפוסים שונים ומגוונים ש"חושבים" ורצים ולא עוצרים ואז עולה לה איזו ריקנות, דיכאון, חרדות וכל מה שהם ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא לשאול שאלות - לחץ כאן...