... תופסים ומפרשים התנהגויות חייתיות כמו היו אנושיות. לכן באילוף וביות חיות מתרחשות טעויות נפוצות, תקשורתיות באופיין. לחיות פסיכולוגיה משלה, תרבות ותקשורת שונה. באופן דומה, הילד הוא אחר, ואינו מבוגר נמוך כזה שיכול להבין הכל, אם רק נסביר לו משהו ... הדמוקרטיים, התבוניים, לפיהם נרצה שיחיו בבגרותם. אלה טעויות שכיחות בשני התחומים. לכבד את האחר - ויהא זה ילד, בן תרבות אחרת, חיה או בן אנוש, משמעו לנסות וללמוד את עולמו ושפתו שלו התניותיו והבנותיו שלו. ידע והיכרות את טבעו ...

... נפוץ הדיכאון בגילאים צעירים יותר. החוקרים הציעו סיבות רבות לממצאים אלו, כמו למשל שינויים במבנה המשפחה, אורבניזציה, וההפחתה בהשפעות תרבותיות ודתיות. עוד נמצא, כי התופעה שכיחה יותר בקרב אנשים שחיים ללא בני זוג. נשים סובלות מדיכאון בשיעור כפול מזה ...

... תחזיות לסוף העולם בעבר ואנחנו עדיין כאן וגם כדור הארץ עדיין כאן, אז איפה הקטש? ובכן, יש כאלה שאומרים שתרבות המאייה חזתה שינוי תדר בתושבי הארץ ותיכנות מחדש של ה - DNA שלנו ולא חורבן, כך שלא ניתן יהיה ...

... באותה תקופה נראה תרגום התורה ליוונית, כדבר חיובי, עדיין לא הבינו את משמעות האסון בתרגום זה. באותם ימים של התרבות ההלניסטית, תרבות זו התייחדה בראיתה את אחדותו היסודית של המין האנושי. מלכים נשאו נשים מעמים שונים. ההתבוללות היתה מרכז ענינה של התרבות ההלניסטית. היהודים התקשו להתמודד מול תרבות הלניסטית זו אשר מצד אחד קרבה את דתם ומן הצד השני הציע מיזוג עם תורות אחרות. בתקופה מאוחרת יותר, ...

... סיבה לברוח. אין מי שרודף אחריו. על - כן גם אין מה שיספק אותו. 16. לך שמתרשם מהתקדמות מדעית ותרבותית אסור לנו לשכוח שהמדע והתרבות של היום התפתחו אך ורק משלבי המודעות הנמוכים ביותר. כולם מדברים על תרבות, אך האין זה אלא עידון האשליות שלנו? מנקודת מבט בודהיסטית, כמה שלא נגהץ את המניעים שלנו, אין לזה קשר לקדמה או תרבות. כולם מדברים בימינו על קידמה, אבל אני תוהה לאן בדיוק אנחנו מתקדמים. גם בעבר אנשים היו אידיוטים. הם בזבזו ...

... העובד 1.1 משאבים אישיים 1.1.1 הסבר תאורטי: תאורית שימור המשאבים ותשישות רגשית 1.1.2 תמיכה מחקרית 1.2 אסטרטגיות התמודדות 1.3 תרבות רגשית 1.3.1 תרבות רגשית - הגדרה 1.3.2 תרבות רגשית ותשישות רגשית 1.4 דגש המנהלים על כללי הצגה בתפקיד 1.5 מודל של אינטראקציה חברתית להשפעה של ויסות רגשות ... חווים פחות תשישות רגשית, בהשוואה לעובדים הנוטים להשתמש באסטרטגיות פחות אפקטיביות, המכונות אסטרטגיות בריחה (הימנעות או השלמה עם המצב). תרבות רגשית: תרבות רגשית - הגדרה: בקרב תרבויות שונות ישנן נורמות שונות בנוגע להבעת רגשות וציפיות שונות בנוגע לויסות והבעת רגשות במקום העבודה, המהוות את התרבות הרגשית (emotional culture) של אותן תרבויות. כך למשל, ישנן תרבויות שהן יותר מכוונות - ארגון (institutionally-oriented), בעלות נורמות חזקות בנוגע לוויסות רגשות ולמילוי סטנדרטים ותפקידים בארגון, בעוד שישנן תרבויות שהן יותר מכוונות - אימפולסיביות (impulsively-oriented), המוקירות הבעת רגשות לא - מווסתת, ארצות הברית נחשבת לדעת חוקרים לדוגמה לתרבות עם אוריינטציה מכוונת - ארגון, בשל הנורמה האמריקאית החזקה להסתרת רגשות שליליים, ואילו צרפת, נחשבת לדוגמה לתרבות עם אוריינטציה יותר אימפולסיבית כלפי רגשות. תרבות רגשית ותשישות רגשית: חוקרים טוענים, כי אנשים בתרבויות הנוטות להשתמש יותר באוריינטציה אימפולסיבית כדי להבין ולהעריך סיטואציות חברתיות, צפויים לחוש יותר שליטה אישית על הבעותיהם הרגשיות, בהשוואה לאנשים מתרבויות הנוטות להשתמש יותר באוריינטציה - ארגונית, ומשום כך, צפויים גם לחוש פחות דיסוננס רגשי ולהיות חסינים יותר מבחינה רגשית כלפי לחץ. בעקבות כך, חוקרים בחנו את השפעתה של התרבות הרגשית על מידת התשישות הרגשית, בתפקיד הכרוך באינטראקציה עם לקוחות והדורש עבודת רגשות. הם מצאו כי אכן בקרב העובדים בתפקיד מסוג זה, אלו אשר השתייכו לתרבות יותר מכוונת - אימפולסיביות (צרפת) הראו רמות נמוכות יותר של תשישות רגשית, בהשוואה לאלו שהשתייכו לתרבות יותר מכוונת - ארגון (ארצות הברית). דגש המנהלים על כללי הצגה בתפקיד: לאופן תפיסתם של המנהלים את הדרישות הבין ...

... המעסיק והן מצד הלקוח לעבודת רגשות של העובד (להבעה של רגשות חיוביים ודיכוי רגשות שליליים באינטראקציה עם הלקוח)., וכי התרבות הרגשית אליה משתייך העובד יכולה אף היא להשפיע על המידה שבה הוא מרגיש מחויב למלא אחר כללי ההצגה של ...

... נשית: חלק ראשון - מבוא אטלנטיס - היבשת האבודה כולם שמעו, אני חושב, על אטלנטיס. על אותה יבשת אבודה, תרבות מדהימה, עם טכנולוגיה מתקדמת ששקעה למצולות ונעלמה. דורות רבים חיפשו אותה ואין ספור חוקרים דרשו למוצאה, או לפחות שרידים ... טובות! הממצאים הארכיאולוגיים של השנים האחרונות גילו את קיומה. מה שהם גילו זו לא רק עיר מדהימה שאבדה, אלא תרבות המהווה ציון דרך בהתפתחות האדם, תרבות של שלום ושגשוש. כשאטלנטיס שקעה - שקעו אתה כל ההישגים שהאדם הגיע אליהם. הרבה מהטוב וממה שמייחד את האנושות ... העוסקים בהעצמה נשית וסיפורה של אטלנטיס מהווה מבוא למה שאבד שאותו יש להחזיר. אם אנו רוצים להחזיר את האנושות והתרבות שלנו למקום הנכון, למקום של שלום ושגשוש, כדאי להקשיב לסיפורה של אטלנטיס כי כאן הכל מתחיל. נהוג היה לחשוב עד לפני כמה עשרות שנים, ואף היום יש כאלו החושבים כך, כי התרבות הקדומה לתרבות האירופאית הישנה, התרבות ממנה צמח האדם המודרני, הייתה פראית, אכזרית. ההנחה הייתה שכיוון שהאדם מתפתח תמיד בכיוון חיובי, הרי שהגרסה הקודמת של האדם לפני 4, 000 שנה ויותר צריכה להיות בלתי מוסרית, בלתי מרוסנת וחייתית. התרבות אותה אנו מכירים התפתחה מתי שהוא בסביבות 3, 000-2, 500 לפני הספירה. והמומחים שקדמו לתקופתנו טענו כי כיוון והאדם ... הגברים היו השותפים שלהם ויחד הם שגשגו בכל התחומים. יחד הם עסקו בספורט, יחד הם עבדו ויחד הם יצרו תרבות נפלאה. הפסלים שגילו בין השנים 6, 000 לספירה ל - 3, 000 לספירה ברובם המוחלט פסלים של נשים - אלות, מה שמוכיח שהאלים אותם ניתן למצוא בתרבות שלנו, באו הרבה יותר מאוחר. כאן נשאלת השאלה החשובה. מה קרה? מה קרה לעיר עצומה זו? היכן נעלמה התרבות שהיא ייצגה? בשנת 2, 000 לספירה האנושות נכנסה באופן די סופי לתקופה האפלה שלה: תקופה של הרס, מלחמות ואלימות. ... (מלשון Mater, אימא בלטינית) הוחלפה בתקופה הפטריאכלית (מלשון Pater, אבא). כך תקופה בה שמים דגש על מושגים כמו טבע, תרבות ויופי מוחלפת בתרבות בה שמים דגש על כוח, מעמד וצבירת רכוש. כך חשבו החוקים הקדומים, אך קרה משהו אחר. שקיעתה של האנושות במקביל לתרבות המטריאכלית (למרות שאם אדייק, זו יותר תרבות שיתופית) התפתחה תרבות אחרת. תרבות של ציידים, רועים ונודדים שלא שמו במרכז את האישה: את החיים, אלא את המוות. תרבות המאמינה בכוח ובמלחמה כדרך להשיג מטרות, תרבות זכרית ביסודה. תרבות זו התחזקה מאד כשהאדם גילה את הברזל והחלה לזנב בתרבויות החקלאיות, המטריאכליות. התוצאה היא שטכנולוגית של חקלאות, בנייה ומסחר החלו לזרום לתרבות הפאטריאכאלית וכשזו התחזקה, מטבע הדברים היא כבשה את התרבות המטריאכלית. זה לא היה התפתחות, כפי שסברו אותם חוקרים בדורות הקודמים, אלא התנגשות בין תרבויות. כריתים, אגב נכבשה בשנת 2, 000 לספירה, מאוחר יותר מהתרבויות האחרות, אך נפילתה היה גם יד הגורל, שכן במקביל למלחמת הכיבוש משערים כי כריתים הישנה נתקלה באסון אקולוגי וגל צונאמי שטף את העיר וסיים את המלאכה אותה התחילה התרבות הפטריאכלית. וכך היה: ערים ותרבויות בכל רחבי אירופה - אסיה נכבשו על ידי הנודדים - ציידים ותרבות חדשה נולדה. ומה קרה אחרי? במשך יותר מאלף שנים נוצר שילוב של תרבויות: התרבות הפטריאכלית הביאה איתה אלים כוחניים שניסו לדרוס את האלות המקומיות, את התרבות בה האישה היא המרכז. אולם זה לא היה קל, כיוון שתרבות המטריאכלית הייתה כבר מושרשת ולא משנה כמה הגבר הוא חזק וכוחני, את טקסי האלה, הקשורים לחקלאות ולמחזורי הטבע המשיכו לקיים. סיפורם של פליטי כריתים היה מעניין במיוחד. פליטי כריתים, כמה מאות שנה מאוחר יותר, היו הכלאה בין התרבות המטריאכלית והפטריאכלית. אותם פליטים חיו בערים אחרות כשהם מצד אחד אוחזים בנשק, לוחמים היכולים להגן על עצמם, אך מצד ... והמאבק החשוב שהתנהל בארץ הקודש לא היה באמת מאבק בין הפלשתים ועמים אחרים ובין העבריים. זה היה מאבק של תרבויות. כשהאל (הזכר) העברי ציווה על העבריים לנפץ את המזבחים ולהשמיד את האויבים. מה שבאמת קרה הוא שבין השאר, זה היה למעשה ניסיון לשנות את התרבות ולהוציא את הנשים מהמשחק, כך שמעכשיו הגברים הם אלו הקובעים והנשים מקבלות מעמד נמוך. מדוע נמשך מאבק זה מאות שנים? מדוע העבריים לא הצליחו לכבוש את ארץ ישראל כל - כך מהר? כיוון שהחשיבה המטריאלית השתרשה, מבחינה תרבותית האישה הייתה המרכז ולא משנה איזה אל אמר מה, זה מה שהיה טבוע אצל האדם. מאוחר יותר יצא התנך ... לאבדון. שגן העדן המובטח היה שלנו, אבל האישה והאלה הן שהרסו את הכל. האירוני הוא, שלמעשה עד שלא הופיעה התרבות הפטריאכלית, בה הגבר במרכז והביאה עמה רעיונות כמו כוח ומעמד, כן היינו בגן העדן. כשהאישה הייתה במרכז היה שגשוג, תרבות ושלום. לא האלה או האישה גרשו אותנו מגן העדן, זה היה הגבר והחשיבה הזכרית. נפילתה ותחייתה (האפשרית) של אטלנטיס ... סיפר על עיר קסומה. בה כולם חיים בשלום ובשגשוג. חשוב להבין כי האדם בתקופתו במשך דורות רבים חי בפחד: בתרבות של אלימות, בה נשים היו רכוש ופרס, בה האדם חיי בפחד שעוד מעט יבוא עם אחד, יכבוש, יהרוג וישעבד. ... חיי שלום ושגשוג. זו הייתה תקופה בה היה כמיהה לתקופה הישנה עליה שמעו בסיפורים. ובכן, את אטלנטיס לקחה מאתנו תרבות אחרת, תרבות שבמשך 5, 000 שנה הכתיבה אלימות, שנאה וכאב. תרבות שלקחה מהאדם את כל מה שהיה טוב בו. אטלנטיס הוא ...

מושג האושר בתרבויות אחרות טליה שלו כל אדם רוצה להיות מאושר, אך על - מנת להצליח בזה, יש לדעת תחילה מהו האושר. ... והסופר הצרפתי. מאמר זה הוא כמובן, טעימה על קצה המזלג, ואינני מתיימרת לספר לכם על עולמן הפילוסופי העשיר של התרבויות העתיקות עליהן אדון. מה שאנסה לעשות זה לדבוק בהיבט המעשי ולבחון איך ניתן ליישם בימינו היבטים שונים של התורות ... מה צריך לקרות כדי שנהיה מאושרים? איך נוכל להצליח בחיינו האישיים, המשפחתיים והמקצועיים? במאמר זה בחרתי לבחון בקצרה חמש תרבויות עתיקות: הטולטקים ממקסיקו, הילידים של צפון אמריקה, האבוריגינים מאוסטרליה, הסופים - אותו זרם מיסטי באיסלם, והילידים מהוואי. אם כן, מה יכול להיות משותף לתרבויות ממרכז וצפון אמריקה, עם תרבויות מאסיה, מאוסטרליה ומאיי האוקיינוס השקט? נתחיל עם תרבות הטולטקים, עם קדום שחי לפני אלפי שנים בחלק הדרומי של מקסיקו. הידע הטולטקי איננו דת. אמנם הוא עוסק ברוח ... אנחנו נתונים. ועלינו להיות בטבע ולאפשר לאימא אדמה להזין אותנו. וישנו גם טקס ההודיה שהוא אחד הטקסים המרכזיים ביותר בתרבות הילידים בצפון אמריקה. הם נהגו לערוך טקס זה בישיבה במעגל. אנו יכולים בהחלט לאמץ את הטקס ולעשותו לבד בבית: ... על... (דברים שיש לי בחיים) אני מקיימת טקס הודיה יומי באמצעות כתיבה של 10 דברים עליהם אני מודה בחיי. התרבות הבאה היא תרבותם של האבוריגינים, הילידים של אוסטרליה. הם ממקמים כרונולוגית את מוצאם בזמן החלום, ובמספרים מדויקים - בתקופה שלפני 40,000 שנה. ... זמן רב כדי להבין את משמעות רעיונותיהם משום שלא היה בהם את הליטוש והעידון, שנוצרים בשעת מגע וחיכוך עם תרבויות מנוגדות. האבוריגינים נתקלו בחוסר הבנה ואפילו בעוינות ואלימות, מבני עמים אירופאים שפלשו לתוכם החל מ - 1860 עם הכיבוש ... לעבר, הווה ועתיד, אלא כולל גם מימד זמן נצחי, המתקיים במקביל לזמנים הארעיים האחרים של חיינו. כל תופעות הטבע והתרבות - הנופים, בעלי החיים והמנהגים החברתיים והפולחניים - הן תוצרים של מימד הזמן הזה, שהחל בימי בראשית ויתקיים עד ... ליחסים חברתיים. הוא האירוע המיתולוגי שהתווה לאבוריגינים את תוכנית החיים שלהם. כלומר דבר הממשיך להתקיים ומשפיע על חיי ההווה. התרבות הבאה היא זו של הסופים, בני אותו זרם מיסטי באסלאם שצמח בסוף המאה ה - 8 ושם את הדגש ... ומספקים לנו ציוני דרך בדרכנו אל מהותנו הפנימית. רוב המורים הרוחניים המודרניים מודים שהם הושפעו עמוקות מהאמונה הסופית. ונסיים בתרבות הילידים בני הוואי, אשר פיתחו תורה לריפוי והתפתחות רוחנית. יש הגורסים שהיא בת 35 אלף שנה. תורת ההונה אמנם ... הקדומים האמינו שמציאות חייו של האדם נקבעת על ידי מחשבותיו. אם ישנה האדם את מחשבותיו, מציאות חייו תשתנה בהתאם. תרבותם, גורסת שעלינו מאושרים כי האהבה היא מקור העוצמה, עלינו ליהנות ולהכיר רק בטוב. אם איננו מאושרים, עלינו להפוך את ... להתלונן על חיינו בהווה - מה שיצרנו בעבר חוזר אלינו לשם תיקון. בתחילת המאמר שאלתי מה יכול להיות משותף לתרבויות ממרכז וצפון אמריקה, עם תרבויות מאסיה, מאוסטרליה ומאיי האוקיינוס השקט? נדמה לי שהתשובה ברורה למדי: המשותף הוא השקפת עולם מודעת ורוחנית, מתן כבוד לטבע, ... בצורך בלקיחת אחריות של כל אדם על חייו. הם לא היו עסוקים בהשגת הנאות וסיפוק מיידי. אחד הדברים המשותפים לתרבויות הללו הוא הכבוד העצום שהם רכשו לטבע. הם קיבלו את חולשתו של האדם מול איתני הטבע. בעידן המודרני האדם ... שהוא יכול לשלוט בחייו וכל סטייה מהנחה זו מזעזעת אותו ואת עולמו וגורמת לו לחרדה ודיכאון. נושא משותף נוסף לתרבויות הללו הוא הבנת הצורך בסליחה: כלומר, סלחנות כלפי העבר, שביעות רצון בהווה ואופטימיות כלפי העתיד, הם אלה שיוצרים חוויה של אושר ושביעות רצון. ואכן, רוב התרבויות העתיקות דוגלות בצורך להתמקד בהווה, לחוש הכרת תודה למי שלצידך ולמה שיש לך ולסלוח לאנשים ולמצבים שהפרו את שגרת ... באמת. לא אוכל שלא להתייחס להתנשאות, לזלזול ולאלימות להם זכו עמים אלה מצד האדם הלבן, שראה בהם יצורים נחותים ובתרבותם - הבל הבלים פרימיטיבי. האדם הלבן עשה כל שביכולתו להרוס ולהשמיד תרבויות אלה. למרבה המזל שרידי תרבותם הועברו מאב לבן, מדור לדור, ומקבלים בימינו את ההכרה והכבוד להם הם ראויים. בקרב צאצאי האינקה בפרו ישנה אגדה ... על זה ואולי אף תנסו בעצמכם - אפשר גם עם גומייה פשוטה. הכותבת: טליה שלו - ליווי תהליכי ריפוי www.newac.co.il/articles/279-מושג-האושר-בתרבויות-אחרות-מאמר-טליה-שלו

... של מעשים אלטרואיסטיים, מעשים שמטרתם להביא תועלת לאחר בדרך של הקלת סבלו. יש להבחין בין מובנים שונים של חמלה בתרבויות שונות: כך למשל, המושג חמלה בנצרות (compassion), מתייחס להשתתפות בסבל, וקשור לייסורי - ישו על הצלב (passion). לעומת זאת ...