... רדוקציה למאורע פיזיקלי. אפשר לומר כי המאורע ההיסטורי לא היה אלא המאורע הפיזיקלי. דניאל דנט המציא את המונח רדוקציוניזם תאוותן על מנת לתאר את ההנחה כי ניתן להפעיל רדוקציה שכזו. הוא טוען כי רדוקציה כזו היא מדע גרוע, המחפש הסברים נאים, במקום הסברים שמועילים לחזות תופעות טבעיות. כנגד הרדוקציוניזם התאוותן ניתן לטעון, שכמות המידע הגלומה במערכת סגורה גדולה יותר מכמות המידע שניתן להפיק מבחינה של כל אחד ממרכיביה, וזאת ...

... בהצהרת האני לא מאמין יום אחד לא מכפר על שנה... יום שכדי להימנע ממבחן הכוח של הרוח על פני תאוות הגוף, אני קובר את האמת בשקרים בזויים וקטנים, שעדר שלם של אתיאיסטים מצטרף אלי.. בכל זאת, כדי להימנע מיום ... אדם דתי כדי לבחון את עצמך.. מי לא מרגיש את הרגשת הניצחון אחרי יום הצום? יום של התגברות על התאוות. יום שלאחריו התחושה של אני יכול קיימת.. ולו רק היו חגיגות ניצחון הרוח על הגוף נמשכות קצת מעבר לארוחה המסיימת את הצום, אולי היינו בריאים בנפשנו יותר. ואולי הרוח הייתה מתחזקת מעבר לתאוות, והיינו נוטשים את סיר הבשר, פוקחים את עיננו המלאות בענן עשן הסיגריות, ופינו המלא באמרות כנף שנאמרות ללא כיסוי ... כיפור. העמידו את עצמכם במבחן הרוח. יום זה הוא יום של היטהרות, ואולי רק ניצחון קטן במערכה המתמשכת בין התאוות והיצרים, לרוח השליטה המבדילה אותנו מהחיות.. צרור כזה של ניצחונות קטנים, עשוי להוליד ניצחון במערכה הכוללת. ואז נדע שהשליטה ...

... ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום כי אין מי שימלא תאותו אצלו גם נדמו כל התאוות של העולם כמו עמודי אור הנכנסין בבית מן אור החמה, כנראה בחוש שהם נדמין לעמודים מחמת הזריחה של החמה, וכאלו רוצים לתפס אותן העמודי אור שתופסים וחוטפים ואין בתוך היד כלום כך הם כל התאוות של עולם הזה הסטרא אחרא מטעה את האדם בכל פעם, על לא דבר, בשקר גמור שאין בו ממש והוא ... ונדמה לו בכל פעם שירויח יותר וימלא תאותו יותר ורץ אחריהם כמה עתים, ופתאם נתעלמו, ובורחים ומסתלקים ממנו כל התאוות כאשר מזדמן לפעמים, שהתאוות מסתלקים קצת וכאשר האדם רוצה לפרד מהם, אזי חוזרים ומושיטים ראשם, והוא חוזר ורודף אחריהם וכן מתנהג להלן שתכף ...

... עקר האדם הוא השכל, ועל כן במקום שחושב השכל, שם כל האדם והשכל של האדם יכול לעמד כנגד כל התאוות... כי יש לכל אחד חכמה בכח, רק שצריכין להוציאם מכח אל הפעל. ובזה השכל לבד שיש לכל אחד בכח חכמתו דהינו מה שיש לו מעצם בריאתו... בכח חכמתו לבד יכול גם כן לעמד כנגד התאוות ואפלו מי שכבר נמשך אחר תאוות עולם הזה ועבר מה שעבר, ונפגם שכלו ונתבלבל ונתמעט, אף על פי כן במעט מעט שכל הנשאר יכול גם כן לעמד. ואפלו נקדה אחת מן השכל יכולה לעמד כנגד כל העולם עם התאוות צריך לשמר את המחשבה מאד, כי ממחשבה יכול להיות נעשה דבר חיוני [מציאותי] ממש. ודע שכל בחינה [תכונה] שהיא ...

... אנושי למעלה ממנו, כי הוא למטה מגדר אדם, כי ירד לגדר בהמה השכל של האדם יכול לעמד כנגד כל התאוות [הרצונות הלא חיוביים]... כי יש לכל אחד חכמה בכח, רק שצריכין להוציאם מכח אל הפעל. ובזה השכל לבד שיש לכל אחד בכח חכמתו דהינו מה שיש לו מעצם בריאתו... בכח חכמתו לבד יכול גם כן לעמד כנגד התאוות. ואפלו מי שכבר נמשך אחר תאוות עולם הזה ועבר מה שעבר, ונפגם שכלו ונתבלבל ונתמעט, אף על פי כן במעט מעט שכל הנשאר יכול גם כן לעמד. ואפלו נקדה אחת מן השכל יכולה לעמד כנגד כל העולם עם התאוות [הרצונות הלא חיוביים] ובאמת אין שום רע בעולם, רק כלו טוב. אך עקר הצער שיש לאדם מהיסורין שעוברים עליו, ...

... ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום כי אין מי שימלא תאותו אצלו גם נדמו כל התאוות של העולם כמו עמודי אור הנכנסין בבית מן אור החמה, כנראה בחוש שהם נדמין לעמודים מחמת הזריחה של החמה, וכאלו רוצים לתפס אותן העמודי אור שתופסים וחוטפים ואין בתוך היד כלום כך הם כל התאוות של עולם הזה מחמת שנדמה לו בכל פעם שעכשו יפעל וכן בכל פעם, עד שנתעכב הרבה שם ואמר, שכן ... ונדמה לו בכל פעם שירויח יותר וימלא תאותו יותר ורץ אחריהם כמה עתים, ופתאם נתעלמו, ובורחים ומסתלקים ממנו כל התאוות כאשר מזדמן לפעמים, שהתאוות מסתלקים קצת וכאשר האדם רוצה לפרד מהם, אזי חוזרים ומושיטים ראשם, והוא חוזר ורודף אחריהם וכן מתנהג להלן שתכף ...

... של שחרור הרצונות. שהרצונות לא יהיו מודחקים ומוסתרים אלא גלויים. במודעות של האדם. לאחר שהאדם מודע לרצונות, לפנטזיות ואפילו לתאוותיו הלא נורמאליות. עליו להשלים עם הטבע והמציאות החסרה הזאת. ללמוד לחיות בתחושה של חוסר ואי השלמה. להבין שכוחותיו מוגבלים. ...

... לך פרספקטיבה נוספת שהיא לפני ההגדרות, לפני האני. בסוף התהליך אתה אמור להינות פה, ולא להיות פה. למשל לגבי תאוות נשים, רבי נחמן היה הכי נגד תאוות נשים, תאוות הגוף, אבל הוא לא היה באמת נגד, הוא היה נגד זה שתהנה מהלבוש החיצוני. רבי נחמן אומר שהצדיק נהנה ...

... דבר גשמי המעלים אותו לדרגה נשגבה, למטרה רוחנית. השימוש בו הוא לצרכים נעלים. היכולת של האדם לשלוט ביצריו ועל תאוותיו, ולצמצם עד למינימום האפשרי יוצרת את קדושת האדם. האותיות צ וק סמוכות זו לזו לבטא כי הצדיק שולט ביצריו, ...

... מזה אלפי שנים, הדרך העיקרית בה נוקטים המאמינים לשם הגעה למצב זה היא תרגול מדיטטיבי ונפשי במטרה לבטל את תאוותיו ותשוקותיו של האדם.