... - זמן, גם המרחב - זמן עצמו מתהווה יחד אתם. 1. 2 מפץ גדול תמידי מה שאני רוצה להסב אליו את תשומת לבך הוא שהרעיון שהמרחב - זמן עצמו מתהווה יחד עם האירועים שבתוכו תואם בצורה מפליאה את קריסת פונקציית - הגל. חשוב רגע: אנחנו מדמיינים את פונקציית הגל מתפשטת לתוך מרחב זמן ריק, שהיה קיים מלכתחילה, ובתוכו היא קורסת, ואז אנחנו שוברים את הראש ...

... כי הגיע הרגע הבא ואתו האתגרים שלו, ההפתעות, והידיעה שרק בו קיים הכל, זו הראשוניות. הניסיון הכושל לשמור על הרגע הקודם בגלל טעם הראשוניות, זה עצירה בזרימה של האגו. ברגע הזה, לאגו אין מקום אין לו זמן להתפתח. הפליאה , והנפעמות שלנו מהראשוניות והמליאות שבכל רגע ורגע, הידיעה שהמליאות נמצאת ...

... בהמשך, לא ינבע שום ניבוי חדש. במדע, החוכמה היא להשמיט את האקסיומה הנכונה - נכון יותר: הלא נכונה - ורק אז, על הבסיס הנותר, יתרומם בניין גדול יותר. 3. 3 מעבר למספר הפליאה של אפלטון - שהחוקים האריתמטיים החלים על שלוש קלמנטינות חלים גם על שלושה סטרפטוקוקים, שלושה גניקולוגים ועל כל שאר העצמים - רק הלכה והעמיקה מאז, ...

... ילד קטן שזקוק לאהבה, קבלה, תמיכה וחיזוקים. הילד הזה נושא בתוכו את הספונטניות, את התמימות והפשטות, הפליאה וההתלהבות את ההנאה ויכולת ההתמקדות בכאן ועכשיו. בקיצור את היכולת ליהנות מהחיים! כמו כן הוא נושא בתוכו את כל הפחדים והחולשות שלנו כמו בושה, אשמה, כעסים מודחקים, ולפעמים ...

... מעמיד הגשם הזך ההוא. (בשער האותיות פרק שני) בספר איומה כנדגלות (כה עב) מכריז בלשון מליצית חרוזה: מי שמע כזאת ומי ראה גודל הפליאה היעשה לו אדם עגולה בלוח, עוברת משני עבריה ולא יפול החלל מתחתיה ואיך היה מם וסמך שבלוח תלויות ברוח אין שכל שיחייבהו כי מה הוא! ע - מה סודך? האות ה - 16 היא האות ע. ...

... באופן מודגש בהנאה הזו. ספרנו לעיל (6) הבחנות, אולם אחת ההבחנות ולמרבה הפליאה לא מתקיימת בתהליך הספציפי הזה - ואני מדבר על ההבחנה האחרונה: מועקה של סיום. מועקה של סיום - כפי שהזכרנו, זוהי ...

... חום ואוהב לרקוד עד כלות - והיא לא = האם זוהי הסיבה לפירוק הזוגיות, שעד עתה הייתה כה איתנה? הרי צא ולמד - בואו נבחן לרגע את מערכת היחסים הראשונה בהיסטוריה: אדם וחווה. האם הם החלו את דרכם כזוג? למרבה הפליאה - אפילו אלוהים בתפקידו המיתי, דאג וטרח להפריד ...

... ולהעניק גם לאדם מרכזיות במערכת - הערכים שלה על חשבון מרכזיותו של האל. המחשה מפליאה ליכולת זו מביא התנך במקרה היחיד שבו, בתעלול סיפורי יוצא - דופן, סילק את העילה לנבואתו של נביא ...

... החוויה, החוויה הרוחנית. על כך אענה שהחוויה הרוחנית היא אותו הרגע בו האדם מתעורר למודעות מסתכל בפליאה על הקיום. האדם מתעורר למודעות, מכיוון שהבחין. אין הדבר מרמז על כך שהקיום, הרוחניות או החוויה אינם קיימים מבלי שהבחין בהם האדם וכמו כן, אין הדבר ... היא, בכך שהאדם הוא זה הנותן לחוויה קיום לעצמו ובמידה ולא זיהה אותה, אין היא קיימת בשבילו. מסתכל בפליאה, מכיוון שלמרות שיכולה היא להיחוות באמצעות התחושה הפיזית, הרגשת הרגש, או המשגת המחשבה, זו אינה שייכת לאף אחד מאלו. היא שייכת לאותו מקום נסתר, כששוב הכוונה בכך אינה במובן המיסטי של הדברים, אלא בכך שזו נמצאת מעבר לתפיסתנו. זו הפליאה שמקורה בזיהוי אותו הדבר שלא ניתן להבינו ומכיוון שכך, מעוררת היא השתהות. היא איננה מובנת מאליה ולאחריה, יבוא הניסיון להסבירה. דהיינו, מתן פשר ... ישות הנידונה לקיום רוחני, בין אם נרצה להכיר בכך ובין אם לא. הרי אותו המימד הנסתר שמלפניו נעמוד בפליאה והשתהות, אותו המימד הינו מימד משותף בחוויה האנושית. אין האדם יכול להימנע ממנו, בדיוק כפי שאינו יכול להימנע מהמוות. יכול הוא להתכחש למוות או ... שמוטב לנו להכיר בכך שאין באפשרויותינו להגיע לאותה ידיעה. כך, כשיגיע הרגע, פשוט נתבונן בהשתאות ופליאה ונשאיר אותו כפי שהוא ואפילו רק לקצת. כשניתן משמעות, לוודאי כל אפשרות אחרת תבוטל ובכך, נצמצם עצמנו לכדי תבנית או קטגוריה המבטאת רק היבט זעיר של ... ניתנה לו הזדמנות ובאמצעותי הקיום נחשף בפניו, אולם זה האחד מסרב לראות ביטויו. היה יכול להתבונן בפליאה ולראות את שאינו מובן מאליו, אולם מצמצם הוא עצמו ונאחז בקביעה, בדבר שחלף כבר. קיבעון זה, אינו מאפשר את רוח השינוי את הרוחניות שכבר בו. אחר, יאמר ...

... כנראה שהייתי צריך לגלות זאת בעצמי. באופן חובבני התחלתי לפרש חלומות, ללא ידע או לימוד מוקדם. הפתעתי הייתה גדולה מאוד. רמת הדיוק אשר אליה הגעתי הייתה מפליאה. כאשר חולם היה מספר לי חלום, הייתי פשוט פורש את כל אופיו ...