עבודה, חינוך וחברה - חיפוש רוחניעבודה, חינוך וחברה - חיפוש רוחני אני רוצה להקדיש את עצמי לתהליך הרוחני, ולעבוד נראה לי בזבוז זמן. מצד שני, יש כאלה שמדברים על קארמה יוגה - לעשות תהליך רוחני תוך כדי העבודה והחיים הרגילים. מה דעתך? קארמה יוגה, כפי שאני מבין אותה (ללא קשר להגדרות מסורתיות) היא להכפיף את העשיה הפיזית ... התרועעות עם מחפשים רוחניים והשתתפות במדיטציות, קבוצות תרפיה, אירועים, פסטיבלים וכו. כדי לאפשר זאת עברתי לגור בעיר הגדולה, ומצאתי עבודה במקצוע הרשמי שלי, עריכה, שבו יכולתי להשתכר מספיק וגם לצאת לחופשות כדי לאפשר את כל אלה. בשלב מאוחר יותר ... יותר לבד, יותר בשקט, יותר קרוב לטבע, ולפנות זמן רב ככל האפשר למדיטציה, סטסנג והתמסרות להתבוננות פנימית. עזבתי את העבודה הקבועה ועברתי למשרה חלקית מהבית, שכרתי חדר עם שותף בכפר, וירדתי ברמת החיים בהתאם, כדי לאפשר זאת. בשלב אחר התשובה היתה: עכשיו הכי חשוב לך לחזור לעולם ולבדוק אילו דפוסים או קשיים יש לך בעבודה מסודרת, ובמפגש עם בני אדם. אז התחלתי לעבוד בגן ילדים. בשלב נוסף מה שזוהה כנחוץ הוא לא לעשות כלום!, וסידרתי לי כמעט שנה של בטלה מוחלטת, ללא עבודה או עיסוק קבוע כלשהו וללא סדר יום או מחויבות כלל. אחר כך התשובה על מה הכי נחוץ היתה: זה כבר לא משנה, אז התחלתי לעבוד במה שבא לי או נראה לי מגניב באותם ימים. כמובן שברקע השיקולים האלה תמיד קיים המצב הכלכלי והצורך בכמות ... שדודה רוחמה תגיד עלי, או איך זה ייראה בקורות חיים שלי וכו וכו. קארמה יוגה, אם כן, יכולה להיות לעבוד בעבודה הכי קשה ותובענית, אך גם להתפטר ולנסוע להודו. לעשות הסבה מקצועית, אך גם לחתום אבטלה או פשוט לשרוד בדוחק כמעט כהומלס - הכל בהתאם למה שדורש התהליך הרוחני. מצד אחד אני רוצה להתבטל ולא לעבוד. מצד שני אני מרגישה שזה אסור. מצד שלישי זה מפחיד אותי. מצד רביעי אני תוהה אם זו לא סתם בריחה. אז לשלוח קורות חיים? עבורי מעניין לזהות את קולותיו של המיינד הקולקטיבי בעניין העבודה. אנו גדלים בחברה שבה המיינד הקולקטיבי דוחף לעבודה. עד לפני דור אחד או שניים ההורים שלנו היו בדרך כלל או עניים שחייבים לעבוד קשה כל הזמן כדי לשרוד, או אנשים הכבולים היטב בתוך מבנה חברה מסורתי ושואבים את זהותם מתפקידם או מקצועם או כמות הכסף שלהם, או פשוט בני אירופה ונגזרותיה שהפכו את העבודה לסוג של מטרה מקודשת ומשמעות החיים. אחר כך הגיעו ההיפים והתבטלו לכמה שנים, אך מיד חזרו לעבוד במרץ כדי לאפשר את חיי הצריכה והשפע החומרי האינדיווידואליסטי. בנוסף, חיים רוב בני האדם בחברה המערבית תחת איום השעמום ... קולות מדכאים היוצרים מציאות אשלייתית לה הוא היה עבד. בנוסף, המיינד היוצא מן העדר הקולקטיבי והמתחיל להתעורר מזהה לאיטו עובדה קיומית: העצלות ואהבת הבטלה והמנוחה הן טבעו האמיתי (לצד אהבת המשחק וההשתעשעות). ניתן לראות זאת אצל היצורים הקרובים לנו ... - המוארים. ויחד עם זאת, הופתעתי לגלות לאחר שחרור המיינד, שהוא אוהב מאד להתבטל, לישון, לנוח ולשוטט, אך גם לעבוד במרץ לפעמים. כמו ילד שמשחק במטבח הוא אוהב לבשל ולעשות כלים. הוא אוהב לנקות (כשכבר ממש מלוכלך לו) ומאד ... עולם קטן משלו, שלעתים מצחיק או מעניין לגלות. לכן, אם משהו מכל אלה מתקיים בגוב מסויים, המיינד אוהב גם לעבוד. כל אלה, כך גיליתי, הם טבעו האמיתי של כל מיינד, כלומר של כל אדם, וטבע זה ממתין להתגלות מתחת ... הוא מנסה לחנך למודעות עצמית ושלום פנימי, ובו זמנית לשמור על כל המבנה התומך בהיפך שלהם. וזה פשוט לא עובד. אי אפשר להגיד לילד: שמע, אתה יהודי, ישראלי, חייל לעתיד, נצר לשורדי השואה, אל תיגע בסמים, אל תלך אחרי ... ביקורת, אל תהיה שלילי, אבל תראה איזה יופי - השלום מתחיל בתוכך, אז בוא נתחבק. זוהי בורות. זה לא עובד, וזה לא יעבוד. אני חושב שזוהי הסיבה המהותית למצב בו השחרור מסבל הוא עדיין נחלת מעטים יחסית. אין כאן כשל במיתוג ושיווק ... לאפשרות השחרור מהסבל גדלה. אופרה ווינפרי מדברת עם אקהרט טולה בפריים - טיים, אובאמה בשלל נאומים נאורים, ביירון קייטי והעבודה, עיסוק גובר והולך במדיטציה ובודהיזם בתקשורת, הרבה יותר יוגה, הרבה יותר טיפולים אלטרנטיביים והתפתחות מרשימה מאד של התחום הירוק ...