טיפול פסיכיאטרי - מבוא טיפול פסיכיאטרי הוא טיפול בהפרעה נפשית או במחלת נפש המתבצע על ידי רופא מומחה לפסיכיאטריה, לעתים בשילוב עם פסיכולוג, עובד סוציאלי, מטפל אמנויות או מומחה לריפוי בעיסוק. הטיפול הפסיכיאטרי בנוי בדרך כלל מאיבחון, טיפול תרופתי או פסיכותרפי ושיקום. טיפול פסיכיאטרי ניתן במסגרת בית חולים מתמחה, במסגרת קהילתית או בבית החולה בהתאם לחומרת ההפרעה. רוב ההפרעות הנפשיות אינן ניתנות לריפוי מוחלט, והטיפול הפסיכיאטרי מתמקד באיזון ביוכימי של הגוף, ריסון התסמינים, הקלת מצוקת החולה ושיקומו. בשונה מענפי רפואה אחרים ובשל ההשפעה של מחלות נפש על כושר השיפוט של החולה, נתונה בחוק ברוב המדינות סמכות לטיפול פסיכיאטרי שלא בהסכמת החולה, במקרים בהם המחלה מסכנת את שלומו של החולה או של הסובבים אותו. גבולותיה של סמכות זו הם נושא שנוי במחלוקת. עקרונות הטיפול הפסיכיאטרי הטיפול הפסיכיאטרי השתנה מהותית בעשורים האחרונים. בעבר נהוג היה לאשפז חולים לתקופות ארוכות במוסדות, לעתים לשנים ארוכות. כיום רוב החולים מטופלים במסגרת מרפאות חוץ ומחלקות יום. במקרים בהם נדרש אשפוז הוא נמשך שבועות ספורים, ורק אחוז קטן של החולים מאושפז לתקופות ארוכות. רוב הטיפולים הפסיכיאטריים נעשים ביוזמת המטופלים ובהסכמתם, בשל מצוקה אישית על רקע נפשי. חלק מהמטופלים פונים באופן אישי וחלקם מופנים על ידי רופאי משפחה או בתי החולים הכלליים. ישנם מטופלים שמופנים בפסיקת בית משפט לאחר איבחון, כתחליף לעונש מאסר וישנם מקרים נדירים של אשפוז כפוי על פי חוק במידה וקיים סיכון ממשי לחולה או לסביבתו. פחות מאחוז מהפונים לטיפול פסיכיאטרי בישראל מופנים דרך רשויות החוק. טיפול פסיכיאטרי יכול להינתן לכל דורש במרפאות הציבוריות בישראל. כל אדם הסובל ממצוקה נפשית או מסימפטומים הקשורים להפרעת התנהגות או ... נפשית יכול לפנות באופן עצמאי לבדיקה או להיות מופנה משירותי הבריאות הכלליים. אבחון פסיכיאטרי הליך האבחון הפסיכיאטרי זהה לכל המטופלים, ללא קשר לסיבת הגעתם למרפאה או לגורם שהפנה אותם. השלב הראשון באבחון הוא הערכה של מצבו הגופני והנפשי של המטופל. הוא כולל ראיון מקיף שמטרתו זיהוי תסמינים התנהגותיים, הכרת אישיותו, התנהגותו ותפקודו היומיומי, ההיסטוריה הרפואית והנפשית שלו ויחסיו עם הסביבה. ... איסוף מידע מגורמים נוספים, כגון עובדי סעד ורווחה, קרובים ומכרים ושוטרים או סגל רפואת חירום שהיו במגע קרוב עם המטופל ויכולים להעיד על מאפייני התנהגותו. בחלק מהמקרים מופנה המטופל לבדיקות רפואיות כגון בדיקות דם או סי. טי. שמטרתן שלילת בעיות רפואיות ונוירולוגיות המשליכות על מצב נפשי, או המצאות המטופל תחת השפעת סמים. בדיקות רפואיות מוסברות למטופל ומתבצעות בהסכמתו, למעט במקרים נדירים של אשפוז כפוי או בצו בית משפט. במידה וזוהו תסמינים של מצוקה או הפרעה ... במדויק את ההפרעה הנפשית או מחלת הנפש ממנה סובל החולה. על סמך זיהויה המוחלט של ההפרעה מחליט הפסיכיאטר על הטיפול המומלץ - תרופתי, פסיכואנליטי או אחר. במקרים מסוימים ממליץ הפסיכיאטר על אשפוז קצר במחלקה או במוסד שיקומי עד לאיזון ההפרעה. טיפול פסיכיאטרי רוב הטיפולים הפסיכיאטריים מתבצעים במתכונת של מפגשים תקופתיים, בדומה לטיפול בכל מחלה אצל רופא מומחה. המטופל מגיע לפגישות קבועות מראש עם הפסיכיאטר בהן מתבצעת הערכה של מצבו ולעתים טיפול פסיכותרפי. תדירות הפגישות יכולה להיות אחת למספר ימים עד לאחת למספר חודשים, בהתאם לסוג ההפרעה והשלב בו היא נמצאת. אצל מטופלים רבים שמצבם יציב ומאוזן הפגישות מתבצעות לעתים רחוקות מאוד. ממוצע המפגשים למטופל בישראל הוא כעשרה, כשברוב המקרים הטיפול נמשך 2-5 מפגשים. אשפוז יום פסיכיאטרי אשפוז יום הוא טיפול במקרים בהם נדרש טיפול אינטנסיבי או אצל מטופלים שנמצאים בראשית הטיפול עד שיתיצב מצבם. בשיטה זו המטופל מגיע מדי יום למחלקה ייעודית בבית החולים לכחצי יום וחוזר לביתו בכל ערב. במחלקה הוא משתתף בפעילויות קבוצתיות של ... החולים במחלקה פתוחה (רמת השגחה נמוכה והיתר לצאת ולהיכנס כרצונו) או סגורה (השגחה צמודה מתמדת). ישנן מחלקות ייעודיות לנוער ולמטופלים כרוניים. עם זאת, קיימת גם ביקורת על האשפוז, ויש הטוענים כי במקרים מסוימים האשפוז הפסיכיאטרי עצמו עשוי להחוות כטראומטי ... מצב החולה. כיום נטיית הממסד הפסיכיאטרי היא למעט באשפוז מלא של חולים ולקצר את תקופת האשפוז במידת האפשר. רוב המטופלים משוחררים אחרי מספר שבועות למסגרת של אשפוז יום או שיקום בביתם. משכו הממוצע של האשפוז המלא בישראל הולך ופוחת ... אינו כשיר לנקוט בשיקול דעת נאות עקב מחלתו, הפסיכיאטר מחויב להיוועץ בבני משפחתו וכן לעתים ביועץ משפטי. במחלקות עוברים המטופלים טיפול דומה למקובל אצל מקרים קלים יותר במחלקת יום, אם כי ההשגחה עליהם קרובה יותר. במחלקות הסגורות ננקטים לעתים נגד מטופלים אלימים או כאלו המהווים סכנה לעצמם או לסביבתם צעדים של ריסון (קשירה) או כפיית טיפול תרופתי מרגיע.

מדריך להורים - זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר שלום וברוכים הבאים לאתר מדריך להורים - זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר. המדריך נמצא כולו כאן באתר וניתן להורדה ללא תשלום. הוא מתמקד ... מביא את המחקרים והגישות השונות הגורסות כי מצאו את הגורם לאוטיזם. אנסה לפרוש את דרכי ההתערבות לקידום הילד וכיצד המטפלים, ובעיקר ההורים, יכולים לכוון ולעיתים לשנות את מסלול חייו של הילד על ידי התבוננות עמוקה בילד, לימוד שיטות טיפול שונות, חקר הנושא ולמידה של דרכים שעשויות לעזור לילד ללכת בדרך שאנו מקווים להתוות עבורו. אחד הנושאים שהעסיקו אותי ... על המסילה ועוד). בספר אנסה לפרוש את השיטות והמשחקים שעזרו לי להתקרב לילדי (תוך כדי הוא קיבל הרבה מאד טיפולים שונים מאנשי מקצוע מצוינים). משחקים רבים למדתי או המצאתי בזמן שישבתי בטיפולים עצמם. אני שמחה לחלוק אתכם את נסיוני והידע שרכשתי. המדריך מאחד את כל מה שלמדתי מהתבוננות אישית שלי בילד ... להעצים את ההורים ולהעניק להם כח, תקווה וכלים לעבודה עם ילדם שלהם. בנוסף ערכתי מחקר (שאינו מעמיק) בנושא שיטות הטיפול המוצעות לילדים אוטיסטים וניסיתי להביאם כאן בקצרה לידיעתכם, אך מחקר זה אינו מספיק (בכל תקופה יוצאים טיפולים חדשים לשוק) ומוטלת עליכם האחריות כהורים ומטפלים להעמיק בשיטות הטיפול השונות ולהבינן לפני שאתם מיישמים אותן עם ילדכם. המדריך מיועד להורים (וכן למטפלים) שלילדיהם עיכובים התפתחותיים שונים או אוטיזם. בני אדם אובחן כאוטיסט. הפרק הראשון בספר מביא את הסיפור האישי של משפחתנו ... והחולשה של הילד וכך תוכלו להתכוונן לאיש מקצוע המתאים ביותר לאבחן את הילד. הפרק השלישי עוסק בדרך לבניית תכנית טיפולית. הפרק הרביעי מציג חלק מהטיפולים לילדים אוטיסטים המצויים בשוק הישראלי. הפרק החמישי מביא מספר רב של טיפים דרכם אתה, כהורה, עשוי לתקשר טוב יותר ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 6 פרק 4 הטיפולים המוצעים בשוק גרינספן השיטה פותחה עי סטנלי גרינספן ועמיתיו. שיטת גרינספן מנסה להתבונן מעבר לתוויות שניתנו לילד. הטיפול בילד מתחיל בתצפית שמתוכה נבנית תכנית עבודה אישית. ילדים מגיעים עם אבחון מפסיכולוג, נוירולוג או אנשי מקצוע אחרים ומאבחן גרינשפן ... מכה לבובה במסיבה היא תיעלב ותבכה וכו. שיטת גרינספן היא עמוקה ורחבה. הבאתי כאן רק קצה קצהו של הדרך הטיפולית. מספר ילדים שהכרתי ועבדו על פי שיטה זו יצאו ממנה נשכרים וניתן היה לראות את הדרך שבה הם עולים ... רכה מכפי שהציג אותה לובאס לראשונה בספרו (תרגום חופשי של הספר ניתן למצוא באינטרנט). השיטה ההתנהגותית מפרקת את המשימות הטיפוליות ליחידות קטנות הנשענות זו על זו מבחינת התפתחות הילד. אם בוחרים משימה טיפולית כמו מיומנות יום - יום אז מפרקים אותה לחלקים. למשל, פירוק של לימוד כיצד ללבוש מכנסיים. המטרה היא שהילד ילמד כיצד ללבוש את מכנסיו לבדו. דוגמה להבנית תכנית טיפולית שתעזור לילד להשיג את המטרה: התלבשות מטרה: הילד ייקח מכנסיים וילבש אותם. תהליך: בתוכנית זו יש מספר שלבים 1. ... נהדר ומקשיב. לימוד כזה מבוסס על פירוק כל המיומנויות שהילד צריך לרכוש בכל התחומים השונים (כולל השפתיים והתקשורתיים). התכנית הטיפולית צריכה להיבנות עי מנחה מנוסה ובעל ידע רב. את התכנית מעבירים מטפלים וההורים, במידה והם יכולים. הילד מתוגמל עי חיזוקים שונים (ממילים טובות והתפעלות המטפל ועד לצעצועים קטנים ואוכל שהילד אוהב, ... - 40 שעות בשבוע אך אפשר גם מינימום של 25) ובהכנה מוקדמת של המנחה, ההורים ושאר בעלי המקצוע המעורבים בטיפול בילד, התכנית מצליחה לקדם את הילד באופן יוצא מן הכלל. ההתקדמות תלויה בהכנת תכנית עבודה רצינית ובעלת מטרות לטווח קצר ... אילו אחוזי הצלחה מדובר. באתר של לובאס עצמו נכתב כי שיעור הילדים היוצאים מתוך הסקאלה / הקשת האוטיסטית בעקבות טיפול התנהגותי טוב הוא כחמישים אחוזים (!). ילדים שעוברים את הסף של האוטיזם לכיוון מה שנחשב נוירו - טיפיקאלי (מח רגיל) ... מלאי משמעות. סביר להניח שקווים אוטיסטים מסוימים יישארו גם אצל האוטיסט המבוגר שנמצא בהחלמה. אחת המטרות החשובות ביותר בכל טיפול לילד האוטיסט היא לעזור לילד לשלוט או לשנות את התנהגותו כדי שיוכל להיכנס לעולם ולתפקד בו באופן סביר לפחות. ... של הגישה התנהגותית לבעיות הסנסוריות. לכן כדאי לפנות למרפאת בעיסוק מוסמכת שמתמחה בבעיות סנסוריות. גם שיטת ורדי וחדרי סנזולן מטפלים בבעיות סנסוריות וצריך לראות לאיזו גישה הילד מגיב טוב ואיזו מטפלת מצליחה לחדור לעולמו של הילד ולצעוד איתו הלאה. לגבי ... המטפל. המטרה היא להפוך את ביקור המטפל והמשחק עימו לתגמול. לעיתים קרובות נראה להורים אכזרי להכניס את ילדם למסגרת טיפולים שגבולותיה וחוקיה ברורים וזה כשלעצמו נראה להם לא מוסרי. מנסיוני, הכל תלוי כיצד אתה עושה את הדברים. פילוסופיות חינוכיות ... מה שחשוב הוא כיצד מורידים אותן לרמת השטח ומי מטפל בילד ביום יום ואיפה הוא שם את הגבול למנחה ולמטפלים. צריך להיזהר מלהתנגד באופן כללי ונחרץ לתכנית התנהגותית או כל תכנית אחרת מתוך חוסר ידע, ניסיון דל, שמועות או ... שונה. אני חושבת שאת האמונה כדאי להשאיר בבקשה למערכת היחסים שלכם עם אלוהים. אין קשר בין אמונה לבין תכנית טיפולית. הפרמטר היחיד שצריך לעמוד לנגד עיניכם הוא האם הילד מתקדם, האם הילד מרגיש טוב רוב הזמן בטיפול (כל אחד מרגיש פחות טוב לגבי משהו לעיתים וזה לגיטימי) האם הילד חוצה את גבולותיו שלו ומצליח לעשות דברים קצת אחרת מאשר ביצע אותם לפני הטיפול. האם הילד מפתח יחסים טובים ומקדמים עם המטפל? למרות החששות, נסו לשמור על מחשבה פתוחה ולבחון דברים לעומק ובעיקר עי מחקרים מוכחים ובעיקר ניסיון אישי שלכם ושל הורים אחרים לילדים אוטיסטים הקרובים לכם, כך תוכלו להחליט איזו תכנית טיפולית מתאימה לילדכם. מומלץ לעצור כל מספר חודשים ולחשוב כיצד הילד מרגיש, האם הוא התקדם בכיוון שציפיתי, מה צריך לשנות ... צרכי הילד, או במקרה החמור יותר, יכול להיות בעל אגנדה אישית ואינטרסים שאינם תואמים את צרכי הילד והמשפחה. תכנית טיפולית, לאחר דיונים ושיחות עם אנשי המקצוע, צריכה להיות כתובה וברורה. במהלך התכנית יש לדרוש מהמטפלים לכתוב בסיום כל מפגש עם הילד מידע ספציפי שיעזור למנחה ולהורים לראות האם התכנית שכתבנו מתאימה למצבו של הילד ... שיש לשנות אותה. יש לבקש מהמנחה לכתוב סיכום לכל ישיבת צוות (ישיבת נערכות בין פעם בשבוע לפעם בשבועיים עם המטפלים השונים). המנחה צריכה לכתוב גם סיכום עבודת תכנית בכל כמה חודשים בכדי שנוכל לראות מניין באנו ולאן אנו הולכים מכאן. המנחה צריך לתכנן את הפגישות בינו למטפלים ובעיקר את הפגישות הטיפוליות עם הילד. מטפל צריך לדעת מהם המטרות שלו וכיצד הוא מיישם אותם, אין להתחיל טיפול בלי שאתה כמטפל יודע מה מטרתו וכיצד תשיג אותה או תנסה להשיגה בטיפול הספציפי. יש לחשוב על דרכים רבות ויצירתיות של יישום כדי לא להגיע למצב בו המטפל הציע פעילות מסוימת לילד ונענה בשלילה ואין לו פעילות חלופית לעניין. גבולות הטיפול צרכים להיות ברורים לילד. יש להחליט האם יושבים ליד שולחן, על הרצפה, כל כמה זמן הילד מקבל הפסקה, האם ... אסימונים שיכולים להיות כל סמל או תמונה שהילד אוהב ושהוא מקבל אותם בתמורה על עמידה בציפיות המטפל מהילד במהלך הטיפול, כשהציפיות ידועות מראש לילד), האם הטיפול נערך רק בבית או גם במקומות מחוצה לו. על המנחה והמטפלים לחשוב על הילד מחוץ לשעות הטיפול וההנחיה, לחשוב כיצד להמשיך את הטיפול, מה קשה לילד ובה הוא מצליח, מה ... וחברתיות ומצריכה התמסרות של הורה והכשרה של מטפל או שניים. על ההורה ללמוד את השיטה היטב ואז לנסות ולהכשיר מטפלים. השיטה עדיין אינה מפותחת בארץ. גוטסטיין מפרט בספרו Relationship Development Intervention כיצד ליישם את שיטתו צעד אחר צעד ומפרט את ... הילד מפתח קשר אישי עם הסוס עליו הוא רוכב ולכן מומלץ לבקש שהילד ירכב בדכ על אותו סוס. 5. טיפול באמנות - טיפול רגשי המבוסס פחות על מילים ויותר על עשייה אומנותית והקשר הלא מילולי של הילד בינו לבין המטפל ... שמפריעים בחיי היום יום יקבלו במה בטיפול, כל אלה עוברים תהליך של פירוק ואז בניה עד לאיזון מחדש. 6. טיפול במוסיקה - ילדים אוטיסטים רבים חווים מוסיקה באופן שונה. אם ילדכם נמשך למוסיקה כדאי לנסות לחבר אותו עם מטפלת מוסמכת ובעלת ניסיון. הטיפול במוסיקה נוגע בנפש הילד ומכיל אותו במקום שהוא בוחר לפתוח והתבונן פנימה, לגעת בפחדים, בשמחה, בעצב ובכל רגש אחר שעולה ... דרך הטיפול לומד הילד להכיר את עצמו טוב יותר ולהתמודד עם רגשותיו. 7. טיפולים אלטרנטיביים שונים (הילינג, שיאצו, מסג, טיפולים בתוספי מזון, שיטת אמנה, שינוי תזונה, מח אחד, וכו) - ישם טיפולים אלטרנטיביים מסוגים שונים בשוק. הורים רבים מדווחים על ... אצל הילד בתחומים שונים ואילו הורים אחרים מדווחים שאין שינוי אצל הילד. כל ילד יגיב בדרך שונה לכל אחד מהטיפולים המוצעים בשוק, והם רבים. הצעתי לכם היא לבחור בזהירות את המטפל, שצריך להיות מטפל מוסמך שלמד אצל אדם או מוסד ... זה נבון להמשיך אותו. במידה ואין תוצאות לאחר כ - 3 חודשים באופן אישי הייתי ממליצה שלא להמשיך. ישנם טיפולים הנעימים לילד וישנם טיפולים שהילד חווה כקשים ולא נעימים (למשל הסרת סוגי מזון שונים ודיאטות קיצוניות), היו ערים לרווח מול ... יש המתנגדים לגישה נוספת משום שהגישה בה הם נוקטים שונה באופן פילוסופי מהותי מגישות אחרות. נטען בפני כי ילד שמטופל בגישת ABA לא יכול להיות מטופל בו זמנית בגישת גרינספן. מניסיוני, לא תמיד הדבר נכון. הכל תלוי בצרכיו של הילד ועד כמה הוא מסוגל להכיל שונות בטיפול ובסוגי המטפלים. נושא חשוב מאד הוא לשים לב שהמנחה אכן רגיש מספיק והוא מתאים את התכנית הטיפולית לילד ולא את הילד ... לפי הספר, עבודה כזו יכולה לפגוע בילד ולגרום לו למצוקה. כהורים אני מאמינה שתפקידנו לשמוע את כל הרופאים, המנחים והמטפלים, דעותיהם ואמונותיהם, אך בסופו של דבר התפקיד שלנו בקביעת המסגרת הטיפולית הוא לדעת למה באמת הילד שלנו זקוק ולהתאים ...

הומיאופתיה - טיפול הומיאופתי בדלקת אוזניים כרונית. מקרה לדוגמה בעקבות מאמרי הקודם דלקת האוזן התיכונה: טיפול הומיאופתי במגפת האנטיביוטיקה? שאלו אותי לגבי סיכויים של הטיפול ההומיאופתי בדלקת אוזניים כרונית עם הפרשה מהאוזן. אחזור בכמה מילים על יתרונותיו של הטיפול ההומיאופתיה בדלקת האוזן התיכונה בכלליות: הטיפול ההומיאופתי בדלקת אוזניים אקוטית הינו בטוח, עדין ומהיר. תרופה אקוטית נכונה לעתים קרובות תיתן הקלה ממש מהירה ואף מיידית לילד ... קונסטיטוציונית) תחזק את המערכת החיסונית של הילד ותרפא דלקת אוזניים כרונית תוך מספר שבועות - חודשים. להלן דוגמה של טיפול מהיר ומוצלח בדלקת אוזניים כרונית עם קרע בעור התוף והפרשה מרובה. מקרה של ילד עם דלקת אוזניים כרונית בן ... מודע לפרטים. יציאות: קקי שלו נהייה רך כשיש לו דלקת באוזן או כשמוציא שן, הריח נהייה חריף כמו רעל. טיפול: הילד קיבל מנה אחת של תרופה הומיאופתית שהותאמה למצבו על - פי מכלול האפיונים, הן אפיוני המחלה (כמו צבע ומרקם ... וכיוון המוגדרים מראש - מבפנים החוצה, מאיברים ומערכות חיוניים יותר לפחות חיוניים ובסדר ההפוך לסדר הופעת הסימפטומים. לעומת זאת בטיפול עי אנטיביוטיקה או כל תרופה כימית אחרת המטרה היא להעלים סימפטום מפני השטח מבלי להתייחס לשורש הבעיה ולאורגניזם כולו ולכן העלמת הסימפטום היא על חשבון בריאותו הכללית של הילד שבעקבות הטיפול התרופתי עלול להפוך לפחות חיוני, פחות פעיל ומתלהב, פחות סקרן, יכול לאבד מוטיווציה בלימודים וכו.

טיפול זוגי ב EFT - במה שונה טיפול EFT? טיפול זוגי ב EFT מתמקד בגרעין העמוק ביותר של הקשר הזוגי. הוא מפתח בשני בני הזוג את היכולת להבין לעומק אחד את השני ולהגיב מהותית טוב יותר: קרוב, כנה יותר ואמיתי. במה שונה טיפול EFT? טיפול EFT זוגי שונה מטיפול זוגי בגישות אחרות, במיקוד שהוא שם על גרעין ההתקשרות המאפיין את בני הזוג. טיפול EFT נחקר באופן מעמיק בשנים האחרונות והוא נותן מענה פורץ דרך ואפקטיבי ביותר לזוגות בכל שלבי הקשר. אחד הממצאים ... מסביר מדוע תוצאות המושגות בתהליך נשארות יציבות לאורך שנים (נמדד לפני התהליך, מיד בסיומו וכעבור 3 שנים). למי מתאים טיפול זוגי ב EFT מוזמנים לא רק זוגות ש רבים כל הזמן... אלא גם זוגות המתקשים להגיע להבנות, לתקשורת בטוחה ... העומדים בפני החלטה גורלית על פירוד, וזוגות שטרם נישאו, המעוניינים ללמוד יחד את אחד הכלים המעולים שיש כיום לעולם הטיפול להציע - לבניית יסודות מוצקים של תקשורת רגשית איכותית. זוגות רבים שכבר התנסו בטיפולים זוגיים בעבר, מופתעים מהשוני שהם פוגשים בחדר, ומצליחים להחזיר את האמון למערכת הזוגית. הטיפול לא מתאים לזוגות שבינהם יש אלימות פיזית. משך הטיפול בשונה מטיפול יחידני, טיפול זוגי יהיה לרוב תהליך קצר יחסית הנמשך בין 15 ל 40 מפגשים. הטבה משמעותית תורגש במקרים רבים כבר אחרי ...

טיפול - ריקונקשן והעצמת מטפלים מדי תקופה, מגיע לארץ אורח מחול אשר פיתח שיטת טיפול מדהימה ומרתקת העושה ניסים ונפלאות, יוצרת גל של תלמידים ההופכים לאחר מכן למטפלים בשיטה ואשר חלק מועט מהם מחליטים אף להמשיך ולהתמחות בשיטה ולהפוך למוריה. נראה לי כי בשלוש השנים האחרונות, למדתי, התמקצעתי, ... אבל פה עצרתי לפסק זמן. החלטתי שזהו לעת עתה. אני עושה הפסקה ומטמיעה את הכל, משלבת את השיטות שלמדתי בטיפול ועושה קצת הפסקה בלימודים למשך השנה הקרובה. בספטמבר 2008, הגיע אלי מייל מפתיע, לארץ מגיע מורה חדש שמטפל בשיטת התחברות מחדש, ויש לשיטה הזו הישגים ותוצאות מרשימות, כמובן שכפות ידיי חיש מהר דיגדגו ועם אצבע קלה על כרטיס ... האסימונים נופלים למקומם ודברים מתחילים לזוז ולהסתדר במקומם הנכון. התחברות מחדש מעוררת אפילו דברים שעד כה לא חשבנו עליהם. מטפלים שואלים אותי, מה יקרה לי? מה ישתנה עבורי? למה כדאי לי לעשות את תהליך ההתחברות מחדש? מה מעבר תהליך ... הייתי לפני מספר חודשים ואיפה אני ואיך אני עכשיו. כמובן, אני לא מדברת על תופעת הלוואי המפתיעה והמצויינת שאיכות הטיפולים שלי השתנתה והם עכשיו יעילים יותר, מהירים יותר והמטופלים שמגיעים אלי מדווחים על שיפור עצום במצבם. מטפלים שעברו אצלי את התהליך מספרים על טלפונים מפתיעים גם ממטופליהם, וכן, על שינויים באופן ובעוצמה שהם חווים את הטיפול בזמן הטיפול בלקוחות. ובונוס מיוחד יש להם באופן בכלל לא מפתיע, יותר לקוחות. אני מזמינה את כל מי שחש שהגיע הזמן עבורו, ...

טיפול התנהגותי קוגניטיבי בשילוב ביופידבק בתופעת חוסר יכולת וקשיים בבליעה. Dysphagia מאת דר יגאל גליקסמן אורלי (שם בדוי) בחורה בת 26, אחות מוסמכת במקצועה, הופנתה לטיפולי באמצעות רופא המשפחה שלה. סיבת ההפניה הייתה קשיים בבליעת מזון מוצק. בדיקות רפואיות מקיפות של מומחי אף אוזן וגרון ... ממצבים בהם חששה שהסימפטום של קושי בבליעה עם תחושת החנק יופיע שוב. בפגישה השניה הוסברו לאורלי העקרונות והרציונאל של הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי ויתרונות השילוב של שיטת הביופידבק המאפשרת פיתוח יכול שליטה רצונית על תגובות בלתי רצוניות תוך קבלת משוב מידי, אמין וברור וניתור התהליך הודגש ההיבט הלימודי והתרגול העצמי. נקבעה לה תכנית טיפולית שהתבססה על טכניקות הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בשילוב שיטת הביופידבק. מטרת התוכנית הטיפולית הייתה חשיפה הדרגתית ומבוקרת לאכילה במקומות ציבוריים. בוצעו סימולציות מתוכננות ומבוקרות בקליניקה תוך הדגשת הצורך ביישום הנלמד לחיי היומיום ... אדמה מעוכים וכד בחברת חברה קרובה ובצורה הדרגתית החלה לאכול מזון מוצק כשהייתה לבד ועם חברים. לאחר 8 מפגשים טיפוליים חד שבועיים הייתה רמת מתאם גבוהה בין יכולתה של אורלי להשיג תוצאות טובות במכשור הביופידבק בעת ביצוע סימולציות בקליניקה לבין יכולה לחזור ולאכול מזון מוצק בחברת חברים ללא קשיי בליעה ותחושת החנק. לסיכום על המטפל בטיפול התנהגותי קוגניטיבי בכלל והמשלב ביופידבק בפרט ללמד ולהנחות את המטופל לעקוב אחר התכנית הטיפולית ולבצעה בהתאם. אשמח לקבל תגובותיכם 0546670570 בברכה דר יגאל גליקסמן www.gliksman.co.il www.bestlife.co.il/?categoryId=44009&itemId=90309

... התסמונת אינו ברור. רבים מן הסובלים מ - GAD טוענים כי תמיד היו אנשים חרדים. רוב הסובלים מההפרעה מגיעים לטיפול רפואי בסביבות גיל 20, אך רק שליש מהם פונים לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי. השאר פונים אל מומחים במקצועות רפואיים אחרים, על פי התסמינים הגופניים מהם הם סובלים. ככלל, זוהי הפרעה כרונית הנמשכת כל החיים, אם כי עשויה להיות הקלה בתקופות מסוימות או תחת טיפול מוצלח. טיפול כפי הנראה הטיפול המוצלח ביותר ב - GAD הוא טיפול המשלב גישות פסיכותרפויטיות, תרופתיות ותמיכתיות. פסיכותרפיה גישת הטיפול הפסיכולוגי המתאימה ביותר להפרעה, על פי המחקרים, היא גישה התנהגותית - קוגניטיבית, תמיכתית ומכוונת תובנה. כפי הנראה לטיפולים אלו יתרונות לטווח ארוך וקצר. הטכניקות המרכזיות בהן מתרכז הטיפול ההתנהגותי הן טכניקות הרפיה וביופידבק, ממצאים מחקריים לגביהן הצביעו על יעילות בטיפול. פסיכותרפיה מוכוונת תובנה מתמקדת בחשיפת הקונפליקטים התת מודעים וזיהוי כוחות האגו, אך עדיין חסרים מחקרים מבוקרים המאששים את יעילותו של טיפול זה לבדו. במקביל לפסיכותרפיה, נראה כי רוב הסובלים מ - GAD חווים שיפור ניכר בחרדה כאשר ניתנת להם האפשרות ... על התסמין אינה הפתרון הנכון. לחולים המעוניינים להבין את מקורות החרדה, פסיכותרפיה בגישה זו עשויה להועיל, יחד עם זאת, בטיפול בגישה אנליטית - פסיכודינמית, העוסקת יותר בבירור עמוק של התסמין ופחות בטיפול בתסמין עצמו - הטיפול עצמו יכול בתחילה להעלות את רמות החרדה. מטרת הטיפול היא להעלות את רמת הסובלנות של המטופל כלפי החרדה, ולאו דווקא למגרה. טיפול תרופתי ההחלטה לטפל ב - GAD באמצעות תרופות צריכה להעשות בשיקול דעת, שכן מטבעה ההפרעה היא ארוכת טווח. שלוש קבוצות התרופות העיקריות בטיפול הן בנזודיאזפינים, SSRI ו - SNRI, תרופות אחרות שיכולות להיות יעילות הן בוספירון, טריציקליים וחוסמי בטא. חלק מן המחקרים ממליצים על טיפול בן 6-12 חודשים, ואילו אחרים גורסים כי יש צורך בטיפול ארוך יותר, ייתכן שלכל החיים. כ - 25% מהמטופלים בתרופות עשויים לחזור ולסבול מחרדה כחודש לאחר הפסקת הטיפול, ו - 60-80% חוזרים לסבול ממנה בשנה הראשונה לאחר הפסקת הטיפול. למרות שחלק מן החולים מפתחים תלות בבנזודיאזפינים, לרוב לא מתפתחת סבילות להשפעותיהם הטיפוליות של כל התרופות.

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 3 פרק 3 בנית תכנית טיפולית כיצד תוכלו לדעת אם ילדכם נמצא על הקשת האוטיסטית? באופן כללי מאד ניתן לאמר שכאשר יש לילד עיכוב בהתפתחות ... את הילד אצלה ולבנות לו תכנית סנסורית המתאימה לו, זאת בנוסף לתכניות נוספות שימליץ עליהן הנוירולוג, הפסיכולוג, קלינאית התקשורת, טיפולי ABA ומטפל בשיטת גריספן, טיפול בשיטת ורדי ועוד. יש מאבחנים המשתמשים בחלק מהכלים שהזכרתי כדי לאבחן. חשוב מאד שההורים יחושו שנעשתה מבחינתם ומבחינת המאבחן עבודה רצינית ושהאבחון מלא ומשקף את מצב הילד. כאשר הילד מאובחן כנמצא על הקשת (טווח) אוטיסטית כדאי לבנות תכנית טיפולית ביתית כמה שיותר מהר ובמידת הצורך והמלצת המומחים לשלוח את הילד לגן תקשורתי או טיפולי. במידה והילד הולך לגן רגיל כדאי להתייעץ ולשקול צירוף סייעת שתהיה צמודה לילד ותקבל הדרכה ממנחה התכנית כיצד לקדם ... בכל מה שקשור בחיי היום יום בגן ותפקודו. מניסיוני, אני ממליצה על הגישה האקלקטית. כלומר, לא להאמין בשיטה אחת ולטפל בילד רק דרכה אלא לשלב מספר שיטות (ולא להגזים גם בזה, בסהכ מדובר בילד צעיר שיכולת ההכלה שלו מוגבלת). מומחים ... שהן סותרות אחת את השנייה. במידה והילד נמצא במצב שלדעתכם, ולדעת רוב המומחים שהתייעצתם עמם, אינו מאפשר לו להשתלב בטיפולים במספר שיטות כדאי להתחיל בשיטה אחת (אני ממליצה על ABA) ולהתמיד בה לפחות חצי שנה כדי להבחין בתוצאות. במידה ולאחר חצי שנה (או שלושה חודשים לכל הפחות) אינכם רואים שיפור בליקויים של הילד כדאי מאד להפחית בשעות הטיפוליות של סוג הטיפול הראשי שבחרתם ולהכניס במקום שעות אלה טיפולים מסוגים שונים שעשויים לתמוך בילד טוב יותר ולהקל עליו ועליכם. לדוגמה, ילדה שטופלה במשך שנתיים בשיטת גרינספן ומצבה לא ... אך לא יותר מכך, היא נשארה, כפי שהגדירה זו אימה בתוך עצמה). היה טוב אם לאחר חצי שנה של טיפול שאינו אפקטיבי מספיק לשנות ולהכניס טיפולים אחרים ולראות מה הכי עוזר לילדה (לאיזה טיפול היא מגיבה הכי טוב) ואז לתגבר את מספר השעות שעובדים עימו בטיפולים החדשים תוך כדי הפחתת שעות הטיפול הקודם בהדרגתיות. דוגמה אחרת היא של ילד שקיבל במשך חצי שנה טיפולי ABA ולאחר תקופה זו החל להציג התנהגויות מתנגדות מאד לטיפול ולמטפלים. כאשר הפחיתו את שעות ה - ABA (מ - 35 שעות שבועיות ל - 22 שעות שבועיות) והכניסו במקום ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, רכיבה טיפולית, מספר שעות גרינספן המתמקדות במשחק זוגי חברתי (של שני ילדים הנמצאים פחות או יותר באותו מקום על הספקטרום), וכן 6 שעות בשבוע טיפוליVBA, הילד הפך רגוע יותר, בעל יכולת הכלה רגשית גבוהה יותר ורגוע יחסית מבחינה סנסורית. מניסיון אני יכולה לומר שגם ... שהות בארץ וטיסה למומחה מחול, אלא אם כן אתם מרגישים שאכן הגעתם למבוי סתום מבחינת שאלות מהותיות לגבי הילד והטיפול בו. גם אז כדאי לחפור היטב באזורינו ולהפתעתכם תגלו שבישראל ישנם לא מעט מומחים שיכולים לעזור לכם בשאלות ספציפיות. כדאי ... במה כרוך בתשלום ומה כלול בתשלום. מנחים רבים אינם טורחים לעבוד עם הילד עצמו ומשאירים את כל העבודה הטיפולית למטפלים בלבד ולעיתים לרכזת הצוות. אינני יכולה להמעיט בחשיבות הצורך שהמנחה עצמו יעבוד עם הילד שעה בשבוע או בשבועיים כמטפל (כך הוא גם יכול להדגים למטפלים כיצד לעבוד עם הילד, כשהמטפלים צופים בשעת טיפול של המנחה בילד). המנחה, מתוקף תפקידו, צריך לדעת בדיוק היכן הילד נמצא ואת זאת לא ניתן לעשות דרך תצפיות בלבד. גם ... רב שנים לא מבקש מסטגר שלו לאבחן חולה בלי לבדוק אותו בעצמו ולוודא שאכן האבחון נכון ואז להחליט מהו הטיפול הרצוי. כך גם במקרה זה. כאשר המנחה עובד באופן פרטני עם הילד הוא יודע בדיוק למה הילד זקוק באותו רגע וכך יידע טוב יותר לאיזה כיוון לקחת את התכנית הטיפולית וכיצד להדריך את המטפלים. מנחה אשר מסרב לעבוד עם ילדכם אפילו שעה אחת בחודש אינו רציני ואין הוא יכול לדעת את מצב הילד ... לחוש את הילד ולהבין את מקומו ההתפתחותי וצרכיו המשתנים, הוא יכול רק לנחש מצפייה בקטעי וידאו או בטיפולים של מטפלים אחרים עם הילד. מנחה כזה ייתן בדכ תכניות עבודה על פי הספר ולא על פי צרכיו של הילד, דבר שיכול לפגוע בילד במקום לעזור ולקדם אותו. כאשר המנחה מנותק מרמת השטח גם המטפלים מרגישים בכך והם עשויים לחוש שאינם מקבלים מענה אמיתי לבעיות שעולות בינם לבין הילד בשעת הטיפול. כך יכולים נושאים ... יש תכניות טיפוליות שמעסיקות גם מנחה וגם רכז צוות. רכז הצוות משמש כמטפל בכיר וכן כחוליה מקשרת בין שאר המטפלים למנחה. היררכיה זו אינה אופטימלית כלל ובמקרים רבים גורמת לניתוק גדול יותר בין המנחה לבין הצוות המטפל. המנחה מקבל ... ואנשי הצוות מרגישים רחוקים מידי ממנו. אם נדמה את הקומפלקס הטיפולי לאדם אז המנחה הוא הראש השולט בגפיים ואילו המטפלים הם הגפיים. אין צורך להכניס כאן אדם נוסף שירכז את העניינים משום שהוא רק מעכב את הקשר הנכון בין הראש לידיים. לעיתים על הראש (המנחה) לרדת לרמת הידיים (המטפל) ולטפל בילד בעצמו כדי לדעת שאופן החשיבה שלו נכון ומתחבר לילד ושהוא לא מטפל בילד לפי הספר בלבד אלא מתאים את ... בילד, הנחיה אקטיבית של צוות, צפייה בילד בגן והנחיית הסייעת וההורים במפגש נכללים בשקלול השכר של המנחה. שוק המנחים והמטפלים בארץ כיום פרוץ מאד ואינו מקצועי מספיק ברוב המקרים. מעט מאד מנחים משתלמים בחול וחלקם דורשים מההורים להטיס לארץ ולממן ... נחוצות או נכונות עבור ציבור המשפחות לילדים האוטיסטים אז השוק לא יהיה פרוץ כל כך ויהיה אפשר למצוא מנחים ומטפלים מקצועיים במחיר כלכלי הגיוני. תפקידו של המנחה הוא לכתוב את תכנית העבודה הטיפולית ולהיות אחראי שהיא מיושמת כראוי, חלק נוסף של תפקיד המנחה הוא למצוא תרפיסטים ולהכשירם, להיות בקשר עם כל הגורמים המטפלים בילד וכמובן להיות לרשות ההורים בזמנים סבירים. התכנית מחולקת לכמה חלקים: מטרות לטווח רחוק, יעדים מעשיים, הדרך בה יפעל הצוות ... שהוצבו. בנוסף, טוב יהיה אם המנחה יהיה בקשר טלפוני וכן אחת לכמה חודשים יזום מפגש גדול ורחב יותר עם מטפלים אחרים שאינם תחת אחריותו, כמו מטפלים ברכיבה טיפולית, מרפא בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג, מטפל באומנות ומוסיקה, מטפל בהידרו - טראפיה וכו. חשוב מאד שהמנחה ידע בדיוק ... כמה שיותר לגבי הילד. מלבד פגישה זו אחת לכחודשיים - שלושה על המנחה להיות בקשר טלפוני עם כל אחד מהמטפלים של הילד, שאינם משיטת ABA, כדי לראות את השינויים שחלים בילד ולהתאים את התכניות הטיפוליות להתקדמותו. כדאי מאד לבחור ... עימם. מנחה טוב ושקול יודע לשים את האגו שלו ואת הפילוסופיה בה הוא מאמין בצד ולהכניס באהבה לתוך סל הטיפולים של הילד טיפולים שונים ואחרים שיכולים לתת מענה במקומות ששיטת הטיפול שהמנחה דוגל בה אינה נותנת, או לחזק נקודות שעובדים עליהן ...

התנגדות בטיפול - מנגנוני הגנה - מבוא התנגדות בטיפול היא תופעה בה המטופל מתנהג במהלך פסיכותרפיה באופן שמטרתו להימנע משינוי במצבו, או שהוא מסרב לשוחח עם המטפל על חוויות רלוונטיות לטיפול. זיגמונד פרויד היה הראשון שדיבר על התנגדויות בטיפול פסיכואנליטי, בו מוגדרת ההתנגדות במונחים של הימנעות מהעלאת תכנים לא מודעים אל המודעות של האדם, מה שמקשה על התקדמות הטיפול. ההתנגדות בטיפול כזה עשויה להתבטא בשימוש עקשני במנגנוני הגנה מודעים ולא מודעים? במטרה להימנע מחשיפת דחפים, רגשות, דפוסי התנהגות וזיכרונות של המטופל שמאיימים עליו. במהלך הטיפול עשויה ההתנגדות להתבטא במגוון התנהגויות, כגון חוסר שיתוף פעולה עם המטפל, אי מילוי הנחיותיו, שתיקות, איחורים, הבעת תחושת שיעמום, תוקפנות, וכחנות ועוד. דרך אפשרית להתמודדות של הפסיכולוג עם התנגדויות המטופל, היא הכלה, אמפתיה והבנה כנה של ההתנגדות, החשש מהטיפול, והמניעים לכך (בין השאר יכול המטפל להבין זאת תוך שימוש בתחושות שמתעוררות אצלו בעקבות ההעברה וההעברה הנגדית שמתרחשות בחדר הטיפולים). בהמשך ניתן לעבוד על תחושות אלו בטיפול. שיטה נוספת, ששימשה בעיקר פסיכואנליטיקאים בעבר, היא אסוציאציות חופשיות, בה המטופל מונחה להעלות כל מחשבה שעולה במוחו, כמעט ללא התערבות המטפל, כדי שיוכל לדבר בחופשיות ללא צנזורה עצמית, וכך יחשוף קונפליקטים לא מודעים תוך עקיפת ההגנות וההתנגדות. גישות שאינן פסיכואנליטיות, כגון פסיכולוגיית האגו, טוענות כי התנגדות והגנות של המטופל הן חלק מהותי בחווייה שלו, שלעיתים דווקא עוזר לו לתפקוד היומיומי. לכן הסרה של כל ההתנגדויות במהלך הטיפול עשויה להשאיר אותו חשוף ופגיע, ללא הגנות, ולאיים על האופן שבו הוא מכיר את עצמו, ללא דרכי התמודדות עם הדחפים והקונפליקטים הלא - מודעים שנחשפו. תומכי גישה זו מציעים, במקום זאת, לעבוד במהלך הטיפול על הבנה מעמיקה יותר של האופן בו ההתנגדויות וההגנות עוזרות למטופל בתפקודו, לעומת מצבים בהם הן מפריעות ומגבילות אותו, וכך לעבוד בדיאלוג משותף על הסרת המגבלות רק במקומות שבהם הן באמת ...