טיפול התנהגותי - מבוא טיפול התנהגותי טיפול התנהגותי (או ביהייביוריסטי, מאנגלית: Behaviour therapy) הוא טיפול פסיכולוגי המתבסס על תאוריית הלמידה הביהייביוריסטית. הטיפול מניח שהפרעות נפשיות הן דפוסי התנהגות, או הרגלים לא יעילים שנלמדו במהלך החיים. מטרת הטיפול היא שינוי דפוסי ההתנהגות של המטופל תוך שימוש בעקרונות ביהייביוריסטים כמו התניה קלאסית והתניה אופרנטית. תוכן עניינים: 1 היסטוריה 2 שיטות טיפול 2.1 ניתוח התנהגות יישומי 2.2 כלכלת אסימונים 2.3 הקהייה שיטתית 2.4 חשיפה ומניעת תגובה היסטוריה: הביהייביוריזם כשיטת טיפול החל ב - 1924 עם העבודה של מרי קובר גונס (Mary Cover Jones) על הכחדה של חרדות אצל ילדים. אולם ... המשמעותית של התחום החלה רק בשנות ה - 50 ושנות ה - 60 של המאה ה - 20. בתחילת הטיפול ההתנהגותי נוצרו שלוש אסכולות שונות. הנס אייזנק מאנגליה ראה בעיות התנהגות כנובעות מאינטראקציה בין תכונות אישיות, סביבה והתנהגות. הקבוצה של פרדריק סקינר בארצות הברית התמקדה בהתניה אופרנטית, וגישתם הייתה גישה פונקציונלית שיצרה כלי הערכה וטיפול דוגמת כלכלת אסימונים והפעלה התנהגותית. תלמידים ועמיתים של סקינר יצרו שיטות טיפול שונות, כמו למידת דיוק של אוגדן לינדסי, שאפשרה לעקוב אחר ההתקדמות של מטופלים, או תוכנית שסקינר בנה עם פרד קלר, שאפשרה להשיג שיפור באפאזיות. גוזף וולף מדרום אפריקה יצר את שיטת ההקהיה השיטתית לטיפול בפוביות דרך הרפיה וחשיפה הדרגתית. בעוד שחלק מהמטפלים ההתנהגותיים נשארו נאמנים לגמרי לרעיון ההתניות, מטפלים רבים החלו לשלב עקרונות של טיפול קוגניטיבי בטיפול, וכך נוצר הזרם של טיפול קוגניטיבי - התנהגותי בפסיכולוגיה. כיום במרבית הטיפולים יש שילוב של כלים קוגניטיביים, וטיפול התנהגותי בלבד מיושם בעיקר בהפרעות ממוקדות כמו פוביות, טיפולים שמטרתם הקניית כישורים או כשהמטופל אינו יכול לתקשר, למשל שיטת ABA לטיפול בתסמונות הקשת האוטיסטית. שיטות טיפול: ניתוח התנהגות יישומי: ABA ניתוח התנהגות יישומי או ABA (ראשי תיבות: Applied Behavior Analysis) הוא גישה טיפולית לשינוי דפוסי התנהגות, המבוססת על עקרונות תאוריית הלמידה הביהייביוריסטית. השיטה מבוססת על ההנחה כי תגובת הסביבה היא בעלת השפעה משמעותית על התנהגות הפרט, ולכן הטיפול בגישה זו כולל עיצוב תוכנית חיזוקים המפעיל את כל סביבת המטופל. כלכלת אסימונים: בשיטת כלכלת האסימונים (באנגלית: Tokens Economy), המטופל יכול להרוויח אסימונים על התנהגות חברתית רצויה, ולאחר מכן להחליף את האסימונים בדברים שהם בבחינת חיזוקים חיוביים עבורו. השיטה ... מועיל לשינוי זמני ומקומי בלבד בהתנהגות, שאינו תקף מחוץ להקשר שבו היא הופעלה או לאחר שהופסקה. הקהייה שיטתית: שיטת טיפול שפותחה על ידי גוזף וולף ונועדה לטיפול בפוביות, אולם כיום נעשה בה שימוש לטיפול בהפרעות חרדה שונות. בטיפול זה המטופל לומד טכניקות הרפיה והרגעה, ולאחר שרכש אותן הוא נחשף באופן הדרגתי לגירויים המאיימים עליו. מטרת הטיפול היא לשבור התניות קודמות, כך שגירוי שהיה מאיים לפני כן ייקשר לתחושת רוגע, ותחושת הפחד תפחת. שינוי זה מאפשר למטופל להתמודד עם מצבים שעוררו אצלו בעבר חרדה רבה עד כי לרוב נמנע מהם או חווה מצוקה עזה כשנאלץ להתמודד עמם. חשיפה ומניעת תגובה: בדומה להקהייה שיטתית, מטרת שיטת טיפול זו היא להכחיד את הפחד או המצוקה של המטופל מגירויים שונים. בניגוד להקהייה, בחשיפה ומניעת תגובה אין שימוש בטכניקות הרגעה והרפיה. העיקרון המנחה הוא התרגלות - כלומר, אם המטופל יישאר לאורך זמן עם המצוקה מבלי לנסות לסיים אותה, עוצמתה תפחת אם יתרגל זאת לאורך זמן ובעקביות, והוא יוכל לפתח תגובה שונה. שיטה זו מתמקדת לא רק בחשיפה לגירוי, אלא גם בתגובות המטופל, ומטרתה לאתר ולמנוע תגובות שהוא מבצע על מנת להפחית את המצוקה. כך למשל, בטיפול בהפרעה טורדנית - כפייתית באמצעות חשיפה, המטרה היא שהמטופל ייחשף בהדרגה לגירוי הגורם לו מצוקה (למשל לכלוך או מחשבה טורדנית) מבלי לבצע את התגובה הטקסית (למשל שטיפת ידיים או נטרול מחשבתי). שיטה זו היא חלק מתרפיית חשיפה, המשמשת לטיפול במגוון הפרעות כגון הפרעה טורדנית - כפייתית, הפרעת דחק פוסט - טראומטית, התקפי חרדה ופוביות.

סמים / גמילה מסמים - פסיכותרפיה גופנית עם נגמלים מסמים הטיפול הקונבנציונאלי במכורים לסמים בארץ, לאחר הגמילה הפיזית, משלב ברוב המקרים שלוש גישות טיפוליות: טיפול התנהגותי: מכוון להפסקת השימוש ורכישת מיומנויות התנהגותיות למניעת נפילה חזרה לסם. טיפול קוגניטיבי: מכוון לשינוי בדפוסי החשיבה, להבנת הנזקים של ... מיומנויות התמודדות פונקציונאליות יותר מבעבר. טיפול דינמי: להבנת הגורמים האישיותיים והרגשיים להתמכרות. שילוב הפסיכותרפיה הגופנית מוסיף מימד רביעי וחשוב לטיפול, המימד של הטיפול הבלתי מילולי. הפסיכותרפיה הגופנית מאפשרת שיחזור של חוויות טרום מילוליות ועיבוד שלהן באמצעות העבודה הגופנית, בתנאים מוגנים וברמה חווייתית שאינה יכולה לבוא לידי ביטוי בטיפול המסתייע בכלים מילוליים בלבד. מחקרים רבים מוכיחים שהחוויה הגופנית הראשונית בטיפול מאפשרת ריפוי ושינוי במיוחד אצל מטופלים הסובלים מחסך התפתחותי בתקשורת. הגישה הטיפולית נשענת על הפסיכולוגיה ההתפתחותית ומבוססת על איכות השילוב בין האינטליגנציות: גופנית, רגשית, חשיבתית וחושית. הגישה משתמשת בהעברה ובהעברה נגדית בין המטפל למטופל דרך התבוננות בדפוסי הקשר הנרקם במהלך הטיפול, ומשחזרת יחסי אובייקט הנראים ונחווים בגוף. הטיפול מעניק למטופל יכולת לדיאלוג ישיר עם הגוף והרגשות שמתבטאים דרכו, בדרך ייחודית ששום טיפול מילולי קונבנציונאלי אינו יכול לספק. הטיפול הגופני, ביחד עם הבהרת ומלל החוויות, מהווה קרקוע גופני ורגשי עבור המטופל., תחושת הרגל על הקרקע, מעלה את תחושת השייכות של המטופל לסביבה, תחושת הערך העצמי והביטחון העצמי. הנגיעה בגוף, הבנת הדרך שלו דרך ההתפתחות התנועתית שלו מעניקה עומק נוסף ושונה ... ודרך התקשרות הכרחית, משחזר הטיפול את ההתפתחות הראשונית ומשקם אותה באמצעות עבודת נשימה, מגע, תנועה וביטוי רגשי - מילולי. המטופל עובר במהלך הטיפול חוויה מתקנת המאפשרת תנועה מלמטה למעלה ולהיפך ללא חסימות: נשימה, אימפולס תנועתי, הבעה רגשית, יחסים, דיבור ודמיון. המטפלים משתמשים באבחון של הגוף והתנועה ובמגוון תרגילים המאפשרים למטופל להיות במגע עם החסימות שלו ועם היכולת שלו להתפתח. המפגש עם הגוף מאפשר למטופלים להיוודע לגוף שלהם ולאיבריו, לדפוסי ההתארגנות וההתנהלות שלו ולדפוסי חשיבה המקובעים בשלד, בשריר, בנשימה ומערכות גופניות שונות. הטיפול במכורים נגמלים מסמים טיפול גופני עם מכורים לסמים נוגע עמוק בפצע שלהם. המכור סוחב כאבים רגשיים ולעתים גם גופניים מגיל ... עצמי. הוא נתפס עי עצמו ועי סביבתו כחולה, וחי בתחושת כישלון ואכזבה מעצמו. שינוי מצבו נתפס על ידו בשלבי הטיפול הראשונים כמסובך וחסר סיכוי ממשי. בניית המשאבים הגופניים היא חלק חשוב בטיפול בטראומה ובשיקום שאחריה. הטיפול מתייחס גם לבעיה הראשונית, הסיבה להתמכרות - מכאובים וטראומות שהאדם חווה ברמה הרגשית ולעתים קרובות גם ... פוגע בגופו עי שאיפה, הסנפה, הזרקה ונחשף לסכנות ונזקים לגוף, למוח ולנפש. כך הוא יוצר טראומה נוספת. השילוב של הטיפול הגופני יחד עם הטיפול המילולי מתייחס לזיכרון שנוצר בגוף בעקבות ההתמכרות ויוצר מודעות ושינוי ברבדים של רגש, חשיבה ותפקוד, בנוסף לרובד הגופני. החוויה הגופנית בה המטופל מרגיש פנימה ומתבונן אל גופו, מקנה לו רובד חדש של הכרות עם העצמי שלו. ההתייחסות לגוף וההבנה שלו נותנת לטיפול עומק נוסף ושונה מכל מה שטיפול מילולי יכול להשיג. הטיפול הפרטני המטפל עובד עם המטופל על התארגנות חדשה בגוף, שתביא בהמשך תמיכה ועוגן לשינויים ויצירת דפוסי תפקוד טובים יותר עבורו. המודעות לגוף, הנגיעה בו, וההתייחסות אליו כחלק אינטגראלי מההוויה האישיותית - כמו הרגש, יוצרת אצל המטופל שינוי משמעותי שינוי זה מתבטא בשיפור בדימוי הגוף, היכרות עם דרך ההתפתחות התנועתית שלו, העלאת המודעות לחלקים השונים בגוף ... נשים. הזרועות עם סימני ההזרקה והחיתוך - זיכרון של הטראומה, התייחסות לאיברים פגומים או פצועים, למחלות, ועוד. בהמשך, חווה המטופל תהליך של סליחה והשלמה עם הגוף שחווה קשיים וטראומות אבל יכול גם לחוות חוויות חיוביות. מגע בטיפול - חלק ... ואלכוהול הם אנשים שחוו בעברם פגיעות פיסיות, מיניות, התעללות נפשית וחסך באוטונומיה ושליטה על עצמם וגופם. לכן סוגיית המגע בטיפול הגופני היא סוגיה רגישה ביותר שעלינו לתת עליה את הדעת. מחד, חדירה למרחב הגופני של המטופל עלולה להתפרש על ידו כתוקפנית או בעלת אופי ארוטי ולגרום לפגיעה נוספת ולהתנגדות לטיפול. מאידך, טיפול גופני ללא מגע ... בדרך של: הסבר, הדגמה וחיקוי. המגע בתרגילים כולל בעיקר הנחת כף היד של המטפלת על כתף, גב, זרוע של המטופל - לצורך המחשת תנועה, קרקוע, הדגשת ההפרדה בין חלקי הגוף (למשל צוואר וכתף), יצירת הרפיה תוך כדי תרגול (למשל הנחת כפות ידיים על כתפי המטופל כדי להרפות לחץ בזמן התרגול). המטפל (בדכ מטפלת) מסבירה למטופל לפני כל תרגיל מה משמעותו ומטרתו והאם הוא יכלול מגע שלה בגופו. אם כן, היא מפרטת איזה מגע ובאיזה שלב בתרגיל. היא מבקשת את רשותו של המטופל לפני כל פעם שהיא מתכוונת לגעת בו ובודקת לאחר מכן את תגובתו למגע גם ברמה המילולית וגם ברמה הגופנית. המגע, בזמן הנכון בתוך הטיפול הגופני, יכול לעורר ולהדגיש רגשות,, תחושות וזיכרונות שהמטופל לא היה מודע אליהם קודם לכן. ביחד עם העירור מעניק המטפל מגע מכיל, מדגיש גבולות גוף, וגבולות רגש. מגע המטפל תורם לתחושת הביטחון בזמן פירוק ובירור החוויה, מהווה גבול ומקום בטוח עד לתחושת הביטחון של המטופל. חשוב שהמטפלת תהיה ערה לכך שמטופלים שהיו קורבנות להתעללות (במיוחד נשים) לא תמיד מסוגלים לבטא מילולית את התנגדותם למגע, אך אם זה נחווה על ידיהם ... ופוגעני ניתן יהיה לזהות זאת עפי התגובות בגוף. חשיבותו של המגע בטיפול, כאשר הוא נעשה בדרך זו, היא בכך שהמטופל מתנסה בחוויה של אוטונומיה על המרחב האישי שלו, שליטה במגעיו עם הזולת, ובנוסף, לומד להרגיש ביטחון וקרבה באמצעות מגע. ... גופנית ושינוי ההתנהלות וההתייחסות שלהם לגופם. הסצנה הקבוצתית שבה מתבצעים תרגילי התנועה היא פחות אינטימית ולכן פחות מאיימת ומביכה למטופלים, מאשר בטיפול הפרטני. כמו כן היא מאפשרת מודלים לחיקוי והשוואה ובכך מקלה ומדרבנת בביצוע התרגילים. במהלך המפגשים מושם דגש להעלאת המודעות הגופנית ... את הוויתור על המקום. דפוסים אלו נראו בעבודה הגופנית ומכאן עלה בשיחה הצורך לתפוס מקום, להיאחז בגוף ובעוצמות שלו. הטיפול הגופני הקבוצתי שם דגש על ההתנהלות הגופנית העכשווית של המשתתפים, מה היא מבטאת וכיצד לשנות אותה. יש פחות דגש על ... בהרפיה מוחלטת בשל צורך להיות דרוך כל הזמן. מדברי אחת ממנחות הקבוצה: נוכחנו לראות שלמרות השינוי ההתנהגותי והקוגניטיבי המשמעותי שהמטופלים עוברים בתקופת טיפול זו (מרכז יום לנגמלים מסמים), התפיסה הגופנית אצלם אינה משתנה והדפוסים המעכבים משתמרים במערכת השלד והשרירים. ... הציפה את הרגשות הקשורים ונתנה לגיטימציה לדיאלוג מחודש עם הגוף הזוכר. היה מרגש במיוחד לראות את הנכונות והיכולת של המטופלים לפגוש מחדש את עצמם דרך הגוף.

רפלקסולוגיה קואורדינטיבית בממד ההוליסטי של טכניקות הטיפול כמטפלים ברפלקסולוגיה אנו עומדים בפני האתגר להתבונן ולהבין קשרי גוף - נפש במפגש עם המטופל, ולתת לכך ביטוי באמצעות טכניקות הטיפול השונות. זהו הממד ההוליסטי של טכניקות הטיפול. כמורה העוסק בהכשרת מטפלים אני עומד שוב ושוב לפני השאלה כיצד לתת בידי התלמידים כלים להשגת מטרה זאת. אדון בכמה היבטים הנוטלים חלק בממד זה: רמת עוצמת הלחץ על כפות הרגליים כיוון הפעלת טכניקות הטיפול התדירות והריתמוס בהפעלת טכניקות הטיפול רמת עוצמת הלחץ עוצמת הלחץ של טכניקות הטיפול על כפות הרגליים היא פועל יוצא מהכוח המופעל בידי המטפל, והיא מותנית - בין היתר - במצב כפות רגליו של המטופל וברמת פתיחותו לקבלת הטיפול. יש מטופלים שלגביהם לחץ חזק על רקמת הכף רצוי ואף עונה על הצורך שלהם במסגרת הטיפול. יש אנשים, ויש מצבים, שבהם לחץ חזק יחולל כאב בכף הרגל. בחלק מן המקרים כאב כזה יביא את הגוף לידי התמודדות עימו - התמודדות שהיא חלק מתהליך הרפיית הגוף לשם ריפויו. במקרים אלה הטיפול משיג את מטרתו. במקרים אחרים לחץ חזק יגרום לסגירות, הנוצרת כאינסטינקט של התגוננות הגוף והנפש מפני כאב, שכן כאב עלול להתפרש כאזהרה או לחולל חרדה מפני הלא ידוע. במקרים אלה, הטיפול איננו משיג את מטרתו. הפעלת טכניקות טיפול ברמת לחץ רופפת עלולה ליצור לעתים התנגדות - אם מפני שהגוף מצפה לרמת לחץ אחרת, או מפני שסוג זה של טיפול איננו מתאים לו. במצב זה הטיפול איננו משיג את מטרתו. במקרים אחרים לחץ רופף ייצור אצל המטופל תגובות של שלווה, רוגע ופתיחות אנרגטית אל המטפל. במקרים אלה הטיפול משיג את מטרתו. ייתכנו מצבים שבהם המטפל יחליט כי יש צורך לחולל אצל המטופלים תהליכים של הסתגלות ולהביאם לידי מוכנות לקבל ליטוף או כאב. מוכנות גופנית ונפשית זאת יש לייצר - בהתאם למגמת הטיפול - בדינמיקה הנעה מחזק לחלש בהדרגה או בדינמיקה הנעה מחלש לחזק בהדרגה. כיוון הפעלת טכניקות הטיפול חלק נרחב מבעיות הגוף והנפש של האדם אפשר לסווג לשני סוגים: בעיות שהמאפיין אותן הוא הצטברויות פנים שקשה להשתחרר מהן, ובעיות שהמאפיין אותן הוא חוסרים שבהם הגוף נתון. אלה בעיות שיש להביאן בחשבון בהתאמת טכניקות הטיפול. לצורך זה מבחינים בשני כיוונים עיקריים - על פי המבנה האנטומי של הגוף ושל כפות הרגליים, ובהתאם לכך שהן מהוות קצה אנרגטי בגוף. טכניקות טיפול המדגישות את הכיוון מהפנים החוצה (מהברך אל קצה האצבעות), דהיינו, בכיוון זרימת הדם העורקי. משמעותו של הכיוון בטכניקות אלה היא: הפצת אנרגיית פנים הגוף החוצה, אל הקצוות - מעין פיזור, ריקון והארקה של עודפים של הגוף והנפש. טכניקות טיפול המדגישות את הכיוון מהחוץ פנימה (מקצות האצבעות אל הברך), דהיינו, בכיוון זרימת הדם הוורידי. משמעותו של הכיוון בטכניקות אלה היא: ... מצבי עודף, שוכנים באותו גוף ומאפיינים את רמת מורכבותו. המטפל המיומן צריך להביא זאת בחשבון ולתת גם לכך מענה בטיפול, שבו משולבות יחד הטכניקות מהפנים החוצה ומהחוץ פנימה. תדירות וריתמוס המושגים מהר ולאט מוצאים את ביטוים בתחומים שונים בחיים, ... מרגיע וכדומה. לדימויים כאלה יש השלכות גם בתחום הפסיכולוגיה של האדם, והשפעתם ניכרת בתופעות פסיכו - פיסיולוגיות המקבלות ביטוי בטיפול: טכניקות בריתמוס מהיר יתפרשו בגוף כגירויים מגבירי זרימה, ממריצים ומלהיבים, וטכניקות בריתמוס איטי יתפרשו בגוף כגירויים מאיטי זרימה, משככים ומרגיעים. כמטפלים, עלינו להתייחס לדימויים אלה וליכולת גופו של המטופל לפרשם ולהפיק מהם תועלת, ובהתאם למצבו להעביר אליו גירויים בתדירות ובריתמוס המתאימים. העברת הגירויים בגישה זאת אל גוף המטופל היא התערבות בריתמוסים של הסביבה הפנים - גופית שבהם הוא שרוי. למשל, התערבות ברמת לחץ הדם שלו, בקצב הדופק, בקצב ... לאדם השרוי ברמת פעילות נמוכה, וטכניקות טיפול איטיות יתאימו לאדם השרוי ברמת פעילות גבוהה. היגיון זה מוצא את ביטויו בטיפול באנשים רבים, אך כאן אנו נתקלים בגורם קשיי ההסתגלות: יש ואדם השרוי ברמת פעילות נמוכה יגלה קשיי הסתגלות לטכניקות בריתמוס מהיר, ויש ואדם השרוי ברמת פעילות גבוהה יגלה קושי להסתגל לטכניקות בריתמוס איטי. כאן נדרשת מהמטפל הזדהות והתיידדות עם המטופל. התיידדות עם המטופל, משמעה: להגיע אל המטופל במוכר ובידוע לו, דהיינו, להשתמש בטכניקות מהירות במטופל הנמצא ביתר פעילות, ובטכניקות איטיות במטופל הנמצא בחסר פעילות. ומשנרכשו האמון וההתיידדות בטיפול, המטפל יכול להשפיע יותר ויותר על המטופל ולהנחותו על - פי מגמתו: את בעל הפעילות העודפת הוא יוריד ברמת הפעילות באמצעות האטת הקצב, ואת בעל פעילות ... נוקט - יש בהן היבטים של המשמעויות ההוליסטיות שמייחסים למצבים השונים של הגוף והנפש. השיעור המתמשך, שאינו נגמר, במהלכי הטיפול הוא: ללמד את המטופל לקבל את הטיפול, להקשיב לגירויים שהוא מקבל באמצעותו ואף לשמוע את התהודה שגירויים אלה מחוללים בגופו ובנפשו, והמטפל - ...

גמילה וטיפול בהתמכרויות (סמים, אלכוהול, הימורים, מין, הפרעות אכילה, עישון סיגריות) - שאלות ותשובות סביב ההחלטה לפנות לטיפול ולעזרה מקצועית מהי התמכרות? באופן כללי, התמכרות הינו מושג המתאר שימוש חוזר בחומרים או בהתנהגויות, באופן כפייתי, ללא יכולת ... ההתמכרות, תוך פגיעה ממשית וגרימת נזק ברמה האישית והנפשית, הגופנית, הכלכלית, הזוגית והמשפחתית, החברתית והתעסוקתית. מדוע קשה לאדם להגיע לטיפול? הכחשת הבעיה הינה מכשול העומד בפני המכורים. קיים קושי להכיר בבעיה ולהודות בה בפני עצמם ובפני הסביבה. הכרה כזו מלווה ... והרעיון שזקוקים לעזרה מבחוץ לא מקובל אף הוא חברתית וגורם למבוכה. לעיתים עולה נושא של חוסר אמון בגורמים החיצוניים המטפלים יחד עם חשש לעבור תהליך טיפולי ולגעת בנושאים אישיים ולעיתים כאובים. למרות הקושי הכניסה לתהליך טיפולי הכרחית על מנת לשנות את המצב הקיים ולשפר את איכות חיי המכור וסביבתו. לאחר הצעד הראשון בטיפול ובהדרגה לרוב מתגברים על הקושי ולומדים להפיק מהטיפול את המרב. מתי האדם יגיע לגמילה? פעמים רבות האדם יגיע לטיפול מתוך רצון. כאשר הוא ירגיש בהשלכות ההרסניות של התמכרותו, יבין שהוא תלוי בחומר החיצוני או בהתנהגות הממכרת, ויכיר בכך שהוא לא מצליח להיגמל לבד. האדם המכור עשוי לפנות לטיפול לאחר שהגיע להידרדרות קשה בכל תחומי החיים אך יחד עם זאת הוא אינו חייב להגיע לנקודת השפל בחייו על מנת שהטיפול יהיה יעיל. נהפוך הוא, אפשר ורצוי לעצור את ההתנהגות הממכרת וההרסנית גם בשלבים מוקדמים יותר. כך יהיו לו סיבות רבות יותר לרצות לעשות את השינוי בחייו, וזאת לפני שאיבד משפחה, עבודה וחברים. בתהליך הטיפול יהיה לו קל יותר להביא לתיקון הנזקים שנגרמו לדברים המשמעותיים בחייו. האם ניתן לכפות גמילה וטיפול על אדם שאינו רוצה להיגמל? באופן כללי לא ניתן לכפות על אדם גמילה ולא קיימים מקומות לטיפול שהינם בכפייה: במרכזי הטיפול השונים האדם יכול להחליט שהוא לא משתף פעולה ולצאת מהמרכז, ואף בתנאי מאסר המכור צריך לרצות בגמילה ולעמוד בקריטריונים שמציב השבס (שרות בתי הסוהר) על מנת להיכלל בתוכנית טיפולית. הרציונל העומד מאחורי כל אלה הוא שטיפול אמיתי ומוצלח יכול לבוא רק מתוך רצון ושיתוף פעולה כנה של האדם המכור. יחד עם זאת... קיימים מקרים שבהם האדם מגיע לטיפול שלא מיוזמתו ודרך מוטיבציה חיצונית. לדוגמה בני משפחה ששמו אולטימאטום ולא מוכנים לשתף פעולה עם ההתנהגות ההרסנית של המכור ומוכנים להמשיך לתמוך בו רק במידה וילך לטיפול, או מעסיק שמחייב את האדם המכור להיות בתהליך טיפולי ובמעקב בדיקות שתן באם רוצה להמשיך לעבוד אצלו, גם במקרים שבהם נפתח תיק פלילי לאדם המכור ובית המשפט נותן לו את האפשרות לבחור בדרכי טיפול במקום בדרכי ענישה (מאסר, עבודות שירות) וכן כחלק מתוכניות שיקום האסיר. בכל המקרים האלה האדם מגיע לטיפול מתוך לחץ חיצוני. עם זאת במקרים רבים כאשר הוא יתחיל את הטיפול הוא יתחיל להכיר בבעייתו ולהודות בה ובהשלכותיה השליליות, להבין מה משובש בחייו וכיצד השינוי יכול להביא לשיפור בהם. עם הזמן הוא ישתף פעולה בטיפול מתוך כנות ורצון אמיתי לעשות שינוי בחייו. בשלב זה המוטיבציה להיות בתהליך הטיפולי תהפוך להיות פנימית ומתוכו. האם ישנן דרכים בהם המשפחה יכולה לזרז את תהליך הטיפול ו לקצר תהליכים עבור בן המשפחה המכור? המשפחה יכולה לסייע לבן המשפחה המכור לעשות את ההתקשרות הראשונית עם הגורם ... את המשימות הנדרשות ממנו. הרציונל הוא שהאדם יסגל לעצמו התנהגויות חדשות של אחריות, יוזמה ועשייה - ההכרחיים לתהליך הגמילה והטיפול ולתפקוד שלו בחברה נורמטיבית (בהקשר של היחסים במשפחה, התעסוקה, ניהול חיי החברה והפנאי וכיוצב). כל עוד המשפחה תמשיך לעשות ... פסיבי, קטן ולא תאפשר לו לגדול ולהיות ישות עצמאית, מסוגלת ואחראית על בחירותיה. מהו המקום של בני המשפחה בתהליך הטיפולי? לבני המשפחה מקום מאוד משמעותי בתהליך הטיפול. שיתופם וגיוס תמיכתם חשוב לתהליך ועשוי להקל על השינוי ולחזק את הסיכוי להצלחתו (אם בטיפול זוגי, משפחתי, קבוצתי או פרטני לאחד מבני המשפחה). בקרב משפחתו של המכור (אם זה הורים, אחים, בת / בן ... אורח חיים מסוים מול המכור. לכל חבר משפחה תפקיד מסוים, והתקשרויות מסוימות במערכות היחסים. עם כניסת המכור לתהליך גמילה והטיפול שיווי המשקל הזה מופר. כעת גם על המשפחה עובר תהליך שינוי ועליהם למצוא יחד את האיזון המחודש הבריא. כמו ... תהליך שינוי במקביל למכור אשר יוביל לשיפור איכות חייהם. עם זאת ישנם מקרים בהם לא ניתן לגייס את המשפחה לטיפול או שהיא עלולה לחבל בתהליך ואז ההמלצות הטיפוליות תהיינה אחרות. לעיתים האדם העובר את השינוי משפיע באופן עקיף ולטובה על בני משפחתו, ולעיתים האדם מקבל את המציאות ... בחומרים בתוך ימים ספורים. אך לא די בכך. ההתמכרות מהווה סימפטום לקושי או לבעיה עמוקה יותר, וכעת על המכור לטפל ברבדים הנפשיים אשר הובילו אותו מלכתחילה להתמכר. בנוסף עליו ללמוד אסטרטגיות והתנהגויות אשר יסייעו לו בשמירה על המצב הקיים. אחרת ... אינה גמילה! האדם נמצא עדיין בתוך מעגל ההתמכרות וממשיך לסבול מתוצאותיה ההרסניות. הוא לא שינה את דפוסי התנהגותו ולא טיפל בעצמו ובקשייו הרגשיים. ההתמודדות שלו במצבים השונים שחייו מזמנים לו איננה בריאה, וממשיכה להיות דרך בריחה - הפעם להתמכרות ...

... לתחומי תפקוד פסיכולוגים על פי אקטאר 4 קשרים ומערכות יחסים עם אחרים 5 מיניות סכיזואידית 6 אבחנה מבדלת 7 טיפול שכיחות: הפרעת אישיות סכיזואידית נפוצה מעט יותר בקרב גברים והיא נדירה בהשוואה להפרעות אישיות אחרות. שכיחותה נאמדת בפחות מ ... הפרעת אישיות זו גבוהה בהרבה ועמדת על כ - 40% מכלל הפרעות האישיות. סתירה גדולה כזאת נובעת כנראה מהעובדה שטיפול הוא סוג של התחייבות לקשר, ואם הוא סוג של קשר, הרי שבאופן מעגלי, הסכיזואיד יימנע להגיע לטיפול ביחס לסובלים מהפרעות אישיות אחרות. מאנפילד חוזר על הצהרה זו עם מחקר של ווליאנט ודרייק (Valliant & Drake) משנת 1985 ... מיניות עם אדם אחר. אבחון לפי שאלון ההערכה הפסיכיאטרית של צימרמן: מארק צימרמן (Zimmerman) הציע את השאלות הבאות להערכת מטופלים עם הפרעת אישיות סכיזואידית: 1.האם יש לך יחסים קרובים עם חברים או משפחה? אם כן, עם מי? אם לא, ... של האישיות הסכיזואידית המוצעת ב - dsm 5. על פי קליין, הללו, רק לעתים סמויים, חבויים במצב הפנימי של המטופל, ומה שפוגשת העין האובייקטיבית אולי אינו מה שנוכח בעולם הסובייקטיבי, הפנימי, של המטופל. לכן, קליין מזהיר שאסור להחמיץ את זיהוי המטופל הסכיזואיד רק משום שלא ניתן לראות את נסגנותו דרך ההגנות, מנגנוני הפיצוי והשתלבותו בעולם החיצון. קליין טוען, כי על מנת להתחקות אחר הסירוב לאינטימיות רגשית, צריך רק לשאול את המטופל מהי חווייתו הסובייקטיבית. תיאורים של אישיות סכיזואידית כאישיות סודית הנחבאת אחר מראית עין חיצונית של מעורבות רגשית מוכרים זה ... נראה משני, בבחינת מותרות שחייבות להמתין לשם השגת הגנה, מצב בטוח. החוויה הסובייקטיבית היא של חוסר רגש. אצל כמה מהמטופלים חוסר הרגש עשוי להיראות כחוסר רגישות שברמותיו הקיצוניות נראה כמו ציניות, קשיחות (נוקשות) ואפילו אכזריות. המטופל נראה כבלתי מודע לכך שהערותיו או פעולותיו משפיעות ופוגעות באנשים אחרים. לעתים קרובות יותר, חוסר הרגש מתגלה בתוך המטופל כמבוכה אמיתית, כתחושה שמשהו חסר בחיי הרגש שלו. בדידות (loneliness) בהתאם לגאנטריפ: בדידות היא התוצאה שאין מנוס ממנה מהאינטרוברסיה ... מרכזית של הסכיזואיד שלעתים קרובות נעלמת לצופה. בניגוד לקריקטורה המוכרת של הסכיזואיד הבלתי מודאג מאחרים וקר, רוב הסכיזואידים שהפכו למטופלים הביעו בכמה נקודות בטיפול שלהם את כמיהתם לחברות ואהבה. זהו לא הסכיזואיד כפי שהוא מתואר בDSM ים. כזו כמיהה, ... שהיא כמעט נעלמת. לכן, הכמיהה לקרבה וקשר כמעט בלתי ניתנת להגדרה על ידי הסכיזואיד עצמו. סכיזואידים אלה לא יהפכו למטופלים. הסכיזואיד שמגיע לטיפול עושה כן לעתים קרובות בגלל שני המניעים: בדידות וכמיהה. המטופל הסכיזואידי עדיין מאמין שסוג מסוים של קשר ומגע הם אפשריים ומטופלים אלה מתאימים מאוד לפסיכותרפיה. יחד עם זאת, האירוניה של הDSM ים היא שהם יכולים להוביל את המטפל לגשת אל המטופל הסכיזואידי עם תחושה של פסימיזם תרפויטי, אם לא ניהיליזם, חוסר קריאה של המטופל על ידי האמונה שהזהירות שלו היא אדישות וקרירות. נתק מהעצמי - דה - פרסונליזציה (depersonalization) גאנטריפ מתאר דפרסונליזציה כאבדן ... להתבטאות לא בהירה חשיבה אוטיסטית תנודות בין חיבור חד ובהיר למציאות לבין היפר רפלקסיה לגבי העצמי שימוש אוטיסטי בלשון מטופל בעל הפרעת אישיות סכיזואידית העיר / ציין / ביקר שהוא חסר יכולת ליהנות באופן מלא מחייו מכיוון שהוא מרגיש שהוא חי בתוך קליפה (כצדפה). יתרה מכך, הוא ציין שחוסר יכולתו זו - מייסרת ומטרידה את אשתו. בהתאם לבק ופרידמן, מטופלים עם הפרעת אישיות סכיזואידית מעדיפים להתייחס לעצמם כאל צופים בעולם מאשר כשותפים בו. קשרים ומערכות יחסים עם אחרים: אנשים ... מקרה, במחקר מ - 1989 בנושא, סכיזואידיות והפרעת אישיות נמנעת, נמצאו רמות שוות של חרדה, דיכאון ונטיות פסיכוטיות בהשוואה למטופלים בהשגחה פסיכיאטרית. אדם הסובל מהפרעת אישיות סכיזואידית העיר שידע מוקדם, ציפיות או הנחות / השערות אולי משפיעות בכאלה רמות גבוהות. מטופלים יכולים מנטאלית / שכלית לחקות תסריטים מזיקים בשביל תוצאות שליליות שטוחות שיוכלו לקרות או שמישהו יוכל להעלות בדעתו. תסמונת ... ומצבים אמיתיים. על פי קליין, זהו ביטוי של העצמי במאבק לקשר עם אובייקטים, אם כי, אובייקטים פנימיים. פנטסיה מאפשרת למטופל הסכיזואידי לחוש בקשר ועדיין להיות חופשי ממאסר במערכת יחסים. בקיצור, בפנטזיה ניתן להיות מחובר, בקשר (לאובייקטים פנימיים) ועדיין להישאר חופשי. ... קטנה לכזו, הסיכון להתאבדות יהיה נמוך. הרעיון להתאבד הוא כוח מניע כנגד ההגנות של הסכיזואיד. כפי שקליין אומר: לכמה מטופלים סכיזואידים ההתאבדות היא כמו רעש רקע עמום, שרק לעתים נדירות יגיע לרמה הפורצת לתוך המודעות. לאחרים, זו נוכחות מבשרת ... as second generation antipsychotics] - עשויות להיות יעילים בשיכוכם והרגעתם. לאלו שמבקשים טיפול ישנה אפשרות לבחור בין תרופות לפסיכותרפיה. הטיפול התרופתי להללו שהם בעלי התסמינים הדומים לתסמינים השליליים של הסכיזופרניה שהוכנס לשימוש הרב ביותר לאחרונה הוא risperidone. לפני כן, לא ... - רעיון הסיכון המוגבל - לפי רלף קליין, המנהל הקליני של מכון מסטרסון, רעיון הסיכון המוגבל (closer compromise), פירושו, שהמטופל הסכיזואידי אולי יתעודד לחוות עמדת אמצע בין הקיצוניות של קרבה רגשית לבין המצב של גלות קבע. כפי שהוזכר על ידי ... לא אמיתי. לכן, כדי ליצור אינטראקציות עם אחרים שתהיינה סתגלניות יותר ומעשירות עצמי יותר ולחוש אמיתי, יש לעודד את המטופל לקחת סיכונים על ידי הפחתת המרחק הבינאישי, הגדלת הקשרים, התקשורת, ועידוד השיתוף ברעיונות, תחושות ופעולות. סיכון מוגבל פירושו כי בזמן שהפגיעות / רגישות הסכיזואיד לחרדות אינה מתגברת, היא מתואמת ומנוהלת באופן סתגלני יותר. כאן המטפל מעביר למטופל שוב ושוב את המסר לפיו החרדה היא בלתי נמנעת, אך עדיין ניתנת לניהול ושליטה, וללא שום אשליה שפגיעות / רגישות הסכיזואיד לכזו חרדה יכולה לעבור לצמיתות. הגורם המגביל הוא הנקודה שבה הסכנות מאינטימיות מתגברות / מכריעות והמטופל מוכרח לסוג ולהימלט שוב. קליין מציע שהסיכון המוגבל חייב להיות מוצהר כדבר המצוי באחריותו הישירה של המטופל. נראה לי שעל מנת לממש את יעדיך, יהא זה הכרחי לשים את עצמך במצב של סיכון או, נראה לי ... מחוץ למשרד זה. המטפל מעביר תמיד את המסר שאלה הם רשמיו. הוא או היא אינם קוראים את מחשבותיו של המטופל או כופים אגנדה, אלא פשוט מביעים עמדה. בנוסף, עמדת המטפל היא הרחבה של שאיפתו הטיפולית של המטופל (יעדיך / מטרותיך, נכונותך ומאמציך). לבסוף, המטפל מונחה להעניק תשומת לב מיוחדת לצורך לבצע פעולות אלה מחוץ לסביבה / ... להיזכר בתנאים ובאסורים שנכפו על חירותו לחוות את העצמי בחברת אחרים. בסופו של דבר, היזכרות עם הרגשה מובילה את המטופל להבנה שהוא או היא היה נטול אפשרות בחירה בתהליך התפתחות העמדה הסכיזואידית כלפי אחרים. לא הייתה למטופל הזדמנות לבחור מתוך דרכים אפשריות לחוויית העצמי והתקשרות עם אחרים ולא היו לו ממש אופציות. העצמי הכוזב היה בפשטות הדרך הטובה ביותר שהמטופל יכולה היה לקבל הכרה, הסכמה, אישור וקבלה של העצמי (האספקה הרגשית ההכרחית להישרדות הרגשית), בזמן הדיפת / מניעת / הרחקת הרגשות המתקשרים לדיכאון הנטישה. אם מטרת הטיפול קצר הטווח היא לגרום למטופל להבין שהוא אינו מה שהוא נראה אלא שהוא גם יכול להתנהג באופן שונה, הרי שהטיפול ארוך הטווח נועד לגרום למטופל להבין מי הוא ומה הוא כיצור אנוש / כאדם, מה הוא באמת רוצה ומה הוא באמת מכיל. מטרת העבודה שלמה (working through) היא לא להשיג על ידי גילוי פתאומי של המטופל את העצמי החבוי שלו, את כישרונותיו במלואם והיצירתיות החיים בתוכו, אלא היא תהליך שחרור עצמי איטי ממאסר דיכאון הנטישה ... יחסים עם אחרים. העבודה דרך דיכאון הנטישה היא תהליך מורכב, ממושך וקונפליקטואלי שיכול להיות חוויה מכאיבה מאוד מבחינת מה שהמטופל נזכר בו ומה היה חייב להרגיש. זה מעורב באבל ועצב עמוק על אובדן האשליה שהייתה למטופל תמיכה מספקת לצמיחת העצמי האמיתי. כמו כן, זהו אבל על אובדן זהות, העצמי הכוזב, שהאדם בנה והתמקח עמה רוב חייו. הפריקה מהעצמי הכוזב דורשת ויתור על דרך הקיום היחידה שהמטופל ידע לגבי האינטראקציות עם אחרים, אינטראקציות שהיו טובות יותר מחוויה של עצמי חסר ארגון ובלתי יציב, לא משנה כמה ... / הגשמה על ידי האדם שיש לו צורך פנימי יסודי להיות קשור / להשתייך שניתן להביעו במגוון דרכים. רק מטופל סכיזואיד, מציע קליין, שעבד על דיכאון הנטישה... לבסוף יאמין שהיכולת להתקשר / להשתייך והכמיהה להתקשר / להשתייך נארגים לתוך ...

התמכרויות / טיפול בהתמכרויות - מה זאת התמכרות? איך מטפלים בהתמכרויות? התמכרויות הן התנהגויות כרוניות חוזרות ונשנות שגורמות לתוצאות פוגעניות. ההתנהגות נובעת מדחף בלתי נשלט להמשיך במשהו שהאדם יודע שמזיק ... יותר מזו של אחרים, ועלולה לדחוף אותם לחפש הקלה ושחרור מהבחינה הפסיכולוגית. הגישה הביו / פסיכו / סוציאלית מודל טיפולי מקיף המתייחס למכלול הגורמים מתחומים שונים אשר משתלבים יחדיו ויוצרים את בעיית ההתמכרות. טיפול יעיל במכורים צריך שיענה על מכלול צרכיו של המטופל וייתן מענה לבעיות רפואיות, פסיכולוגיות, חברתיות, תעסוקתיות וחוקיות. גורמים פיסיולוגים מדענים החוקרים את המוח טוענים שיש אנשים בעלי נטיית ... ונגישים, וחלקם אף זוכים ללגיטימציה בציבור. כתוצאה מכך, כיום תופעת ההתמכרות לסמים קיימת בשכיחות גבוהה יחסית בכל שכבות האוכלוסייה. טיפול במתמכרים עקרון הטיפול במתמכרים הוא טיפול משולב שמטרתו להביא לגמילה ולשמר אותה לטווח ארוך. ההתערבות הטיפולית נעשית ברמה אישית, קבוצתית ומערכתית. שילוב של שיחות פרטניות, קבוצות תמיכה, התערבות טיפולית במשפחה וסיוע סוציאלי בקהילה. בטיפול יש להתייחס ל - 3 הרבדים שבהם מתקיימת הבעיה: ביו / פסיכו / סוציאלי. ביו - בשלב ראשון יש ... בגמילה הפיזית ובהתגברות על התסמינים הנלווים לה. במקרים שההתמכרות לחמרים הייתה מעין ריפוי עצמי להפרעה / מחלה, יש לקבל טיפול תרופתי מתאים במרשם רופא. פסיכו - התמקדות באספקטים התוך - אישיים של המכור: חיזוק כוחות האגו, אחריות לניהול חייו ... במשימות החיים ללא סמים סוציאלי - שיפור מערכות יחסים בינאישיות, התערבות במע המשפחתית כדי לאפשר להם לקבל את השינוי במטופל ולשמר אותו. שינוי קב השתייכות חברתית - הצלחת הגמילה תלויה במידה רבה בניתוק קשרים עם אנשים שחברתם עלולה ליצור ... חובות, תיקים פליליים וכו - על מנת לאפשר פתיחת דף חדש וחיובי בחיים וליצור קרקע להתמודדות תקינה בהמשך. חשיבות הטיפול הקבוצתי במכורים טיפול באמצעות קבוצה הוא שיטת טיפול טובה ויעילה לטיפול במכורים. ההשתתפות בקב מפתחת את המיומנויות הבינאישיות של המטופל אשר בדכ מרוכז בעצמו ובהתמכרות שלו וחש מנותק ודחוי עי החברה. הקב בונה אמון, מיומנויות חברתיות וערך עצמי. באמצעות ... החברתית החדשה שלהם ומאפשרת התנתקות מחברים קודמים אשר אינם מתאימים להם עוד. הקב היא מיקרוסמוס של העולם החברתי של המטופל. אנשים יכולים להזדהות בה עם דמויות הוריות, אחים, חברים ואויבים. הם לומדים לזהות את התפקיד שהם לוקחים על עצמם ...

טיפול ב - NLP למי ולמה? הטיפול ב - NLP ודמיון מודרך מתאים לכל מי שמבקש לעשות שינוי בחייו במגוון רחב של נושאים. הטיפול מאפשר העצמה ושיפור באיכות החיים. שינוי בתחומים נקודתיים, אישיים או מקצועיים הגשמה עצמית, שיפור הדימוי העצמי, שחרור מחרדות, פוביות, אובססיות, תלות, התמכרות דפוסים, התנהגויות ואמונות מגבילות. כמו גם, מאפשר הטיפול ב - NLP ודמיון מודרך, שחרור מתקיעות בכל התחומים שיפור התקשורת האישית והבינאישית, מציאת ושיפור זוגיות, העצמה אישית בעיות בריאות (מיגרנות, אלרגיות, מחלות קשות) שחרור מטראומות בכל התחומים והגשמת יעדים ומטרות. הטיפול ב - NLP ודמיון מודרך מחבר את המטופל לעוצמות ולמשאבים שלו. במהלך הטיפול ב - NLP ודמיון מודרך, מוותרים על שאלות הלמה, אותן שאלות הגורמות לנו להישאר תקועים בבעיה, ופונים, (לאחר התבוננות כיצד ... ומחברים אותנו אל המשאבים והעוצמות הייחודים לכל אחד ואחת, הקיימים בנו, ברוב המקרים מבלי שאנחנו אפילו מודעים אליהם. ההנחיה והטיפול ב - NLP ודמיון מודרך, מתמקדים בפתרונות, בשילוב אותם משאבים וכוחות הקיימים באדם בתחומים שונים בחייו, כאשר מעבירים את אותם כוחות ומשאבים לתחום הבעיה ששם נדמה היה שאינם קיימים, ולכן לא הייתה נגישות אליהם. הטיפול ב - NLP ודמיון מודרך, עובד גם כאשר נדמה שאין לכם מושג כיצד או איך תהיו מסוגלים להשיג, להצליח, לעשות, ... משוכנעים שאין בכם כוחות, משאבים או יכולת בתחומים אותם אתה מנסה להגשים, להשיג. כשתאפשרו לעצמכם להגיע, להיפגש, לחוות את הטיפול ב - NLP ודמיון מודרך, תופתעו לגלות ברוב המקרים אפילו במפגש הראשון, שיש בכם בעוצמה גדולה, בדיוק את אותם משאבים, ... שבו חשבתם שאתם אמורים לשחזר ולחוות פעם נוספת את הבעיה. ואיזו הפתעה... לפתע אין בעצם שום בעיה. כיצד נעשה הטיפול ב NLP -? בחלק הראשון של הטיפול ב - NLP נבדוק כיצד אתם רוצים לקדם את המטרה שבשלה הגעתם ומה זה מאפשר לכם שבגינה אתם משמרים אותה. ... בהמשך עדות להצלחה, לשינוי - או בקיצור כל מה שיקרה שיוכיח מעל לכל ספק שיש שינוי. מכאן עוברים דרך הטיפול בNLP -ודמיון מודרך לעבודה עצמה, הנעשית חלקה תוך כדי שיחה וחלקה תוך שימוש בטכניקות ייחודיות המטפלות בבעיה בכאן ועכשיו, בשילוב טכניקות עוצמתיות ומרגשות המאפשרות ריפוי פצעי ילדות, שחרור מהעבר, ומעבר לצמיחה, התפתחות, שינוי והגשמה מתוכם. כאשר משתמשים בטכניקות הטיפול ב - NLP ודמיון מודרך כדי לסלק רגשות שליליים מהעבר נעשה זאת תוך ניתוק מהרגש השלילי והתחברות אל העוצמות האישיות ... מנקודות מבט שונות, תוך למידה וצמיחה אל עבר החיובי בשילוב חיבור הכוחות, העוצמות והמשאבים של כל אחד ואחת. טכניקות הטיפול ב - NLP ודמיון מודרך מפורסמות בין היתר בזכות היכולת שלהם להיפטר מפוביות טראומות ושינוי הרגלים, מחשבות, התנהגויות ותגובות אוטומטיות המפריעות לנו בהשגת מטרות ובעיקר לאפשר לעצמנו את היכולת לשהות במרכז שלנו בשקט ושלווה. האם גם הספקנים שבכם יתחברו לטיפול ב - NLP? לאחר מחקרים רבים שנעשו בהקשר לתוצאות הטיפול בטכניקות ה - NLP ודמיון מודרך הוכח שאחוזי ההצלחה הנם גבוהים. בנוסף, הוכח באותם מחקרים, שהתוצאות משמעותיות באותם אחוזים, הן אצל ספקנים והן אצל מאמינים. כך שאין זה משנה את תוצאות הטיפול. יש תוצאות. כמה זמן לוקח הטיפול ב - NLP? הטיפול ב - NLP ודמיון מודרך, ידוע כשיטת טיפול קצרת מועד, שתוצאותיה ארוכות טווח. ישנם אנשים שיעשו את השינוי הרצוי תוך זמן קצר ביותר, ישנם אנשים שייקח להם מספר חודשים לעשות את השינוי הרצוי בחייהם בעזרת הטיפול ב - NLP ודמיון מודרך. ממוצע הטיפול יכול לנוע בין 6 מפגשים ל - 20, מה שמבטיח שהשינוי יתרחש גם ללא צורך בטיפול רב שנים. לסיכום חשוב לציין, שהטיפול ב - NLP ודמיון מודרך מגיע לשורש ולא רק לסימפטומים לכן מאפשר תוצאות וכלים משמעותיים לכל מהלך חיינו.

טיפול בהפרעת קשב - מבוא - חלק 3 קשיים בשלב הטיפול וההתמודדות היום - יומית: מחסור בידע מקצועי עלול גם לגרום להורים המנסים לסייע לילדם לפעול בדרכים הפוגעות בילד. בעיות ... עלול לפגוע בביטחון העצמי שלו, משום שהילד חש שהוריו מאמינים שהוא לא יכול להתמודד בכוחות עצמו. בנוסף, עבור ההורים, הטיפול בילד עם הפרעת קשב רצוף מאבקים ברשויות ובמוסדות החינוך. לעתים קרובות ישנם מאבקים גם מול הילד עצמו. לדוגמה, כאשר הוא מסרב ללכת למוסד חינוכי מתאים או כאשר הוא לא מוכן לטיפול תרופתי בשל תופעות הלוואי. קשיים אלו יכולים להוביל לפגיעה בתחושת המסוגלות ההורית. פיתוח תחומי היכולות והצדדים החזקים: אחד הגורמים ... ללומדים רבים עם הפרעת קשב נדרש מענה ספציפי המתייחס באופן ישיר למיומנויות למידה. הוראה מתקנת היא תחום בחינוך העוסק בטיפול בבעיות למידה, על ידי שימוש בשיטות וטכניקות הוראה אישיות. זו מועברת על ידי מומחים ללקויות למידה, בעלי תואר שני בלקויות למידה, ופסיכולוגים חינוכיים ועוסקת בין היתר בפיתוח של מיומנויות למידה. שיפור היכולות החלשות: אלקטרודות שמחוברות לראש במסגרת טיפול של נוירופידבק ביופידבק היא שיטת טיפול המנטרת מדדי גוף להפרעת קשב יש אופי כרוני והיא אינה דועכת בגיל מסוים. עם זאת, גם במקרים בהם לא ניתן ... דרכים בהן ניתן להוביל לשיפור ביכולות החלשות של אנשים עם הפרעת קשב. דוגמאות: נוירופידבק - שיטה שנועדה ללמד ולאמן מטופל לשלוט בגלי המוח שלו באמצעות מדידת פעילות המוח בזמן אמת. המדידה נעשית באמצעות אלקטראנצפלוגרפיה (EEG) או מכשיר אחר המיועד לכך. למטופל ניתן משוב חיובי עבור סוג רצוי של פעילות מוחית ומשוב שלילי על סוג פעילות שאינו רצוי. אימון מוחי - ... של אזורים שונים במוח על ידי התמודדות ממוקדת עם משימות הדורשות הפעלה יעילה של אזורים אלו. ביופידבק - שיטת טיפול באמצעות מערכת ממוחשבת המנטרת מדדי גוף, שנועדה לאפשר למטופל שליטה טובה יותר על גופו ועל תגובות פיזיולוגיות ורגשיות. פיתוח תפקודים ניהוליים ויכולת התארגנות: הנמכה בתפקודים ניהוליים היא מאפיין ... דמות המטרה באיורים יש צורך להפעיל סריקה חזותית שיטתית ותשומת לב לפרטים. ריפוי בעיסוק יכול גם הוא לשמש כחלק מטיפול בהפרעת קשב, במיוחד לצורך התארגנות בזמן ובמרחב. במסגרת הכיתתית ניתן להנחות תלמידים עם הפרעת קשב לדרג את ההתנהלות הלימודית וההתנהגותית ... הניתן, מציאת מקום ישיבה אופטימלי וקבוע בכיתה. כלי עזר וטכנולוגיה מסייעת: שימוש בעזרים מתחום הטכנולוגיה המסייעת נכללות ברוב מערכי הטיפול בהפרעת קשב. קיימת גם טכנולוגיה מסייעת לשילוב לימודי, התומכת בתפקוד האקדמי. דוגמאות לשימוש בכלי עזר וטכנולוגיה מסייעת עבור אנשים עם ... ככל הניתן ולמשך זמן ארוך מספיק כדי לצמצם ככל הניתן את הסיכון לבעיות עתידיות בתחום זה. התערבות פסיכולוגית או טיפול רגשי: עיקר הטיפול בהפרעת קשב הוא רגשי. המטרה של התערבות פסיכולוגית היא לשנות את המצב הרגשי או דפוסי המחשבה של האדם. הטיפול הרגשי כולל טיפול בוויסות התנהגות של האדם, ומכשירו אט - אט ללמוד לווסת את התנהגותו בעצמו. טיפול פסיכולוגי להפרעת קשב יכול לכלול פיתוח של כישורים חברתיים, ניהול כעסים ופתרון בעיות. לעתים קרובות מדי מתחיל ילד עם ... עלול להרגיש שהוריו רואים בו כישלון, דבר שלנוכח הקשיים הרבים לעתים אכן משקף את דעתם. חלק מהמשפחות מגיעות לאבחון וטיפול רק לאחר שהילד והמשפחה נקלעו כבר למצוקה קשה בעקבות הבעיות הראשוניות והמשניות של הפרעת הקשב. כאשר ניתן מענה טיפולי בגיל צעיר ניתן להתמקד בקשיים הישירים של הפרעת הקשב ולמנוע ככל הניתן את היווצרותם של קשיים רגשיים משניים בהמשך. אם הטיפול החל בשלב מאוחר יותר בחיי האדם יש להתייחס בטיפול הרגשי גם למשקעים שסביר הוא נושא איתו מהעבר, זאת לצד הקניית כלים מעשיים להתמודדות עם הבעיות מולן הוא מתמודד בתקופה בה החל הטיפול. אנשים עם הפרעת קשב אשר התמודדות עם חוויות שליליות בילדותם עלולים לשאת את הצלקות לאורך שנים רבות. לכן חוויות אלו דורשות טיפול במטרה לאוורר רגשות מודחקים מהעבר, לתקן את הדימוי העצמי וההרגשה של האדם כיום מול החברה. יש לכך חשיבות רבה משום ... להעיז ולנסות ולא לוותר גם כשקשה לו. ניתן לתת מענה להיבט זה בדרכים שונות, כגון: פסיכותרפיה אישית או משפחתית, טיפול במשחק, טיפול קוגניטיבי או טיפול התנהגותי קוגניטיבי

ביופידבק - מבוא ביופידבק או משוב ביולוגי הוא שיטת טיפול באמצעות מערכת ממוחשבת המנטרת מדדי גוף, שנועדה לאפשר למטופל שליטה טובה יותר על גופו ועל תגובות פיזיולוגיות ורגשיות במצבים של לחץ וחרדה. השיטה פותחה החל משנות ה - 40 של המאה ה - 20 והיא נמנית עם שיטות הרפואה האלטרנטיבית והטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי. תוכן עניינים: 1 מהלך הטיפול 2 שימושים 3 היסטוריה ומחקר 3.1 אתגרים במחקר 3.2 מחקר בישראל מהלך הטיפול: המטופל מחובר למערכת המנטרת מדד אחד או יותר בגופו ומציגה את הנתונים בזמן אמת המשוב החוזר המתקבל במהלך הביופידבק תצוגת הנתונים שנאספים במהלך טיפול ביופידבק הביופידבק פועל על עקרון הלמידה דרך משוב (פידבק) מיידי. הוא כולל שלושה תהליכים שונים המנוהלים על ידי המכשור האלקטרוני המשמש לטיפול: איתור והגברה של מגוון אותות ביולוגיים או אלקטרו - ביולוגיים מתוך גופו של האדם על ידי מערכת המנטרת מדד ... יותר. מערכת כזו מציגה את השינויים באופן מוחשי כמו צלילים שגובהם משתנה בהתאם, או ייצוג חזותי שמבטא את התקדמות המטופל. הטיפול בביופידבק לרוב נמשך מספר שבועות או חודשים (10-15 מפגשים או יותר), לאחריהם המטופל אמור להיות מסוגל ליישם את מה שלמד גם מחוץ למסגרת הטיפול, בכל עת שהדבר נדרש. במפגש הראשון נערך על ידי המטפל איבחון פסיכופיזיולוגי באמצעות ערוצים שונים במכשור, ובהתאם לתוצאות הפרופיל נבנית תוכנית טיפול ולמידה מותאמת למטופל ולבעייתו הרפואית או הפסיכולוגית. המטופל מקבל הסבר על תוצאות האיבחון והוא שותף פעיל לתוכנית הטיפולית. השיטה היא סוג של רפואה אקטיבית המבוססת על תרגול הנלמד בקליניקה ויישום במצבי חיים יומיומיים. הטיפול מתבצע על ידי איש מקצוע בעל הכשרה וניסיון קליני מוסמכים ומוכחים בביופידבק. תרגיל לדוגמה יכול להיות ביצוע טכניקות נשימה שניתן לנטרן באמצעות המכשור, נשימה נכונה ומותאמת למצב חיים משפרת את יכולת ההתמודדות של המטופל עם בעייתו, יוצרת תחושה של נינוחות והרפיה וגורמת לאיזון התפקוד הפסיכופיזיולוגי של המטופל. המטופל לומד כיצד לשלוט בצורה רצונית בתגובות בלתי רצוניות למצבי לחץ שונים, לכאבים וכדומה. התצוגה המיידית של הנתונים מאפשרת למטופל לראות על צג המחשב כיצד אכן הוא מצליח לשנות בצורה רצונית את הנתונים הפיזיולוגיים של גופו. תפקיד המטפל הוא להדריך, לתווך ולהסביר למטופל את המוצג על גבי מסך המכשיר. שימושים: הביופידבק הוא חלק מתוכנית עבודה טיפולית מלאה, אשר כוללת על פי רוב גם הקניית טכניקות הרגעות, הנחייה בנוגע לתרגום וליישום המיומנויות שנרכשו, מסירת מידע בנוגע למקור הקשיים ומערכות האיברים המעורבים בהם ולעתים גם טיפולים קוגניטיביים ממוקדים. ביופידבק משמש לסיוע בטיפול במגוון רחב של בעיות רפואיות, נוירולוגיות ורגשיות. הוא משמש להקלה על תסמינים של מחלות אורגניות כגון כאבי ראש, קשיי שליטה ... חיים של אנשים בריאים, בשל שיפור יכולת הקשב והריכוז, התמודדות עם מצבי דחק ומתח בחיי היום - יום, ועוד. הטיפול מתאים לכלל האוכלוסייה, אך מומלץ לבעלי קוגניציה תקינה ולגילאי שש ומעלה, מכיוון שהוא דורש יכולת הבנה של השיטה ומודעות ... Biofeedback Research Society. השיטה נחקרה במסגרת הפסיכולוגיה והרפואה הקונבנציונלית, והיא מוצעת על ידי פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומרפאים בעיסוק לשילוב במסגרת טיפולים קונבנציונליים. במשך יותר משלושים שנה השתנה המושג ביופידבק ממונח המציין עניין כללי במחקר אודות השפעת משוב חיצוני על שליטה בתגובות פיזיולוגיות, למערכת של הליכים קליניים המשמשים לטיפול שגרתי בסוג מסוים של מטופלים ובמגוון מצבים קליניים. הנוירופידבק התפתח מאוחר יותר מתוך המדידות הראשוניות של האלקטרואנצפלוגרם שהתבצעו במסגרת טיפולי הביופידבק. אתגרים במחקר: משום שהשימוש בביופידבק נעשה במסגרת מערך טיפולי הכולל טיפולים נוספים מסוגים שונים, קשה לקבוע האם הוא חיוני להשגת השיפור בתפקוד או שמא יש לו תפקיד מסייע בלבד. מחקר בישראל: בישראל חקרו את התחום חוקרים שונים, בהם דר ארנון רולניק, דר יגאל גליקסמן ועוד, שפיתחו טיפולים פסיכולוגיים המשלבים ביופידבק עם עקרונות טיפוליים אחרים, דר ענת ברנע, המטפלת וחוקרת בתחום הנוירופידבק והביופידבק של גלי מוח בהפרעות קשב וריכוז ובקרב לקויי למידה, פרופ, ... טל רפפורט ואסף גיטלר ממכון שיקום הלב בבית החולים מאיר בכפר סבא, משתמשים בכלים אלו מתחום המשוב הביולוגי בעבודה טיפולית ומחקרית בתחום שיקום הלב (www.psychology.org.il/StaticContent/october2015/index.html#39) דר בוריס בלומשטיין, העוסק בטיפול באמצעות ביופידבק בתחום פסיכולוגיית הספורט ופיתח את שיטת חמשת השלבים לוויסות עצמי וריכוז מנטלי בתחום זה, יובל עודד, העוסק בטיפול באמצעות ביופידבק בתחום הפרעות חרדה ובניית חוסן במצבי חירום, ועוד. חשיבות הטיפול בתחום מיומנויות הקשב והריכוז: הטיפול בביופידבק או נוירופידבק לצורך שיפור הריכוז או הפחתת חוסר המנוחה של אנשים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, יכול להביא לתוצאות חיוביות בטווח הקצר והארוך. חלק מהמטופלים לומדים כיצד ניתן לבצע בעצמם תרגילים שיגרמו להם להתרכז או להרגע כאשר הם זקוקים לכך. בשל מגוון הוכחות במבלך עשרות השנים האחרונות ליעילות שיטה זו, הגדיר ארגון רופאי הילדים האמריקאי בשנת 2012, את טיפולי הביופידבק, כקו ראשון לטיפול, בהפרעות קשב וריכוז וכן כיעיל ובטוח יותר מטיפול תרופתי מקביל.

פגיעה מינית והתמכרות - הקשר ביניהן והאתגר הטיפולי מחקרים רבים מצאו כי אחוז נפגעי התעללות מינית בקרב המכורים לסמים (כולל אלכוהול), נשים וגברים, נמצא כפול משיעור הפגיעה ... טראומה - תסמינים - התמכרות להקלתם - סבל נוסף - טראומה נוספת - החמרת התסמינים - העמקת ההתמכרות השאלה שהמטפלים שואלים את עצמם בטיפול במקרים אלו היא: במה לטפל קודם - בהתמכרות או בפגיעה המינית? רוב אנשי המקצוע מסכימים כי הפעולה הראשונה בטיפול היא הגמילה הפיזית מההתמכרות לסמים. תחת השפעת סמים אין ערך לעיבוד הרגשי של טראומת הפגיעה המינית. חלק מהמטפלים מאמינים שעיבוד הטראומה המינית בטיפול צריך להיעשות רק כשנה לאחר תחילת הטיפול בהתמכרות לסמים, כאשר כוחות האגו חזקים יותר וסביבת חייה של המטופלת יציבה יותר. ברוב המקרים, המטופלת מוצפת רגשית לאחר הגמילה הפיזית מהסמים ודרוש זמן על מנת להגיע לשלב בו תהיה בשלה לפתוח ולעבד את התקיפה ... סמים שחוו טראומה מינית מחויבות להתמודד לא רק עם הטראומה הזו אלא גם עם סטיגמת הנרקומנית, הזונה והעבריינית. עבודה טיפולית בנושא הטראומות המיניות, ללא טיפול בבעיית ההתמכרות עלולה לגרום למטופלת להתפרק רגשית ולחזור לשימוש בסמים. מצד שני, יש מטפלים שטוענים שהטיפול בטראומה המינית צריך להתחיל בסמוך או במקביל לגמילה מסמים, משום שבתהליך הגמילה - ההינזרות מחומרים פסיכואקטיבים כשלעצמה, מחלישה את יכולתה ... ולהגברת הדיכאון. במצב זה יש סבירות גבוהה לחזרה לסמים. עיבוד הסיפור הטראומטי והגמילה מהתמכרות צריכים להיות נוכחים בו זמנית בטיפול - אמנם בזמן הגמילה החומר הטראומטי נמצא ברקע ומקשה על הצלחת הגמילה, אבל יחד עם זאת, עי הפסקת השימוש בסמים מפתחת המטופלת את יכולתה ללקיחת אחריות על חייה, לביקורת עצמית ושמירת על גבולות. ערכה העצמי עולה וגוברת יכולתה לטפל בנושאים עמוקים יותר כגון הטראומה המינית. ברוב המקרים הטיפול שלאחר הגמילה הוא טיפול קוגניטיבי. רק בשלב מאוחר יותר, כאשר המטופלת מחוזקת רגשית, ניתן לעבור לטיפול בשיטה הדינאמית. רבות מהמטופלות המכורות לסמים שהן גם נפגעות התעללות מינית, מקבלות טיפול אנטי - דיכאוני או אנטי חרדתי, המאפשר להן לתפקד טוב יותר ולטפל בחוויותיהן. בטיפול מתרחשת חזרה ספיראלית על תכנים הקשורים לטראומה. עלינו לחזור ולעבד רגשות נלווים ולעזור לנפגעת להתמודד עם מצבי החמרה, נסיגה והגנות. אצל נשים, לעתים קרובות עולה נושא התקיפה המינית כבר בשלבים מוקדמים בקשר הטיפולי, לעומת זאת אצל גברים דרוש זמן רב יותר כדי שיוכלו לשתף את המטפל בחוויית הפגיעה, אם בכלל יעשו זאת (בעיקר מסיבות של סטיגמה חברתית). מכורים לסמים שהם גם נפגעי התעללות מינית, קשים יותר לטיפול ממכורים אחרים. הם נוטים ליצור קשרים בדרכים לקויות או מעוותות, הגורמות לקשיים גם בקשר הטיפולי כגון, קושי ביצירת אמון, כעסים המופנים כלפי חוץ או פנים, תפיסה מעוותת של אינטימיות ושל יחסי כוח וסמכות, חוסר ... בכך שהן נוטות יותר לפגיעה עצמית ומחשבות אובדניות, בעיות בתפקוד מיני והפרעת אישיות גבולית. הציר המשמעותי ביותר של הקשר הטיפולי צריך להיות הציר של בניית האמון. התמקדות בהבניה מחודשת של מערכות יחסים, שתתקיים קודם כל בתוך מע היחסים הטיפולית תוך יצירת מרחב טיפולי בטוח. ההחלמה אינה יכולה להתרחש בבידוד - היא יכולה להתנהל רק בתוך ההקשר של יחסים עם הזולת, שבהם שבות נפגעות הטראומה ובוראות את הכישורים הנפשיים שנפגעו ועוותו בחוויית ההתעללות, יכולות לאמון בסיסי, לאוטונומיה, יוזמה, זהות, כשירות ואינטימיות. הטיפול וההחלמה מבוססים על העצמה, אמפתיה, הדגשת גבולות הקשר ויצירת מערכת תמיכה למטופלת ולמטפלת. שלבי ההחלמה היסודיים הם: יצירת ביטחון, שחזור סיפור הטראומה, חידוש הקשר בין הנפגעת לקהילתה. טיפול קבוצתי - טיפול בהפרעה אישית שנובעת מפגיעה בתוך החברה, יהיה מועיל יותר אם ייעשה בתוך הקשר חברתי. האפשרות להתייחס לאחרות ששותפות בחוויית ההישרדות ... של דיאלוג בין הסובייקטיביות של עצמן לבין מגע עם הסובייקטיביות של האחרות. כמו כן חשיבות הקבוצה היא מעבר לרמה הטיפולית אלא גם כחלק מעמדה מוסרית חברתית. הקבוצה מאפשרת תיקון מסוים של עיוותי החברה אשר אדישה כלפי הרוע והסבל של ...