... שבא אחריו בשנית ובקטע הבא בשלישית ובפרק הבא ברביעית וכך עד סוף התורה... התמונה הראשונה: ברא אלהים את השמים ואת הארץ:
התודעה האנושית קלטה את השמים ואת הארץ. אם נאפס את
התודעה האנושית ונתחיל איתה מנקודת האפס, אזי וברגע קיומה קלטה תודעה זו שני ... שמאלה למרות שהנתונים שנקלטו בחושים ועובדו במוח הם אותם הנתונים. ובניגוד למחשב הפסיבי נטול היוזמה שקולט נתונים ומעבדם,
התודעה האנושית קולטת את הנתונים על מנת לנווט אותם, זהו שורש היוזמה וזוהי מהות ... את האוצר הגדול שאין לו סוף - השמים, והאוצר הקטן שלידה - הארץ - נותר בטבעיות רק בעדיפות השניה, זהו המאפיין המובהק של
התודעה האנושית: עין גדולה... עד כאן התמונה הראשונה והמושלמת שהציג מחבר התורה ... פני תהום, ורוח אלהים מרחפת על - פני המים. המחבר לוקח אותי ביד ומדריך אותי איך לזהות את מהות התמונה הראשונה, היינו איך
התודעה האנושית זיהתה בראשונה תמונה זו. שלושה גורמים הופיעו בתמונה הראשונה: ... על פי סדר הופעתם בתמונה הקודמת... מתחיל דווקא במעמד הארץ, לאחר מכאן מתאר את מעמד השמים (היקום), ולבסוף מתאר את מעמד
התודעה האנושית, היינו מה היה מעמד התודעה בפני עצמה כאשר עמדה ברגע המתואר מול ... היתה תהו ובהו: התודעה פגשה ברגע הראשון את כדור הארץ שאומר לה - לאדם: תהו ובהו (לשים לב לניקוד), זהו מעמד הארץ בראי
התודעה האנושית. בשביל להבין את האימרה הזו יש לחזור אל נקודת ההנחה שיצא ממנה ... התקיימה עשיית ארץ ושמים בטבע. השמים והארץ נבראו ונעשו בו בזמן - ביום שזיהה אותם האדם באמצעות תודעתו. זיהוי הדבר עי
התודעה האנושית זהה לבריאתו, ובריאת הדבר זהה לעשייתו בטבע. עשייה זו נעשית איפוא עי
התודעה האנושית במרחב הטבעי, בטבע, ועל פי הגדרת התורה דינמיקת הפעולה בטבע היא ... תהו ובהו: בחזרה אל מעמד הארץ בשעת פגישתה עם התודעה המקורית. הארץ היא אחת משלושת הגורמים שהופיעו בתמונה הראשונה...
התודעה האנושית פגשה ברגע הראשון את כדור הארץ שאומר לה - לאדם תהו: תהיו, ... הגל הזה שהתנועה הדינמית מאפיינת אותו, כל עצירה תתלוש אותכם מתוכו. בזה הרגע נפלט המידע הזה מתוך תוככי האדמה ונקלט עי
התודעה האנושית, בזה הרגע נבראה הארץ עי
התודעה האנושית, זוהי הדינמיקה של הטבע. וחשך על - פני תהום: אנו עדיין במרחב ... בשמות: מימן, חלקיק, אטום, כיסא, שולחן... האדם ממיין את המידע שקולט באמצעות השמות האלה - במטרה לעשות בו שימוש להנאתו.
התודעה האנושית קלטה את היקום גם כמידע, מידע שאין לו סוף... היא עמדה פעורת פה ... תחושה של סיפוק בכל פעם שמושיט את ידי לערימה ולוקח חופן! הינה אני לוקח מה שבא לי ומתי שבא לי, כל הערימה עומדת לרשותי.
התודעה האנושית אם כן, התייחסה לערימת המידע ברגע פגישתם הראשונה בחשד מסויים ... היא לא ידעה מה יש בפנים, מה מסתתר בפנים... וחשך על - פני תהום: זה היה מעמד השמים והיקום ברגע הראשון של פגישתם עם
התודעה האנושית. תודעה זו ראתה מולה ערימה גדולה של מידע ללא סוף אך אל תוך ... לגעת או לא... והוא אשר עשה המחבר של התורה: ורוח אלהים מרחפת על - פני המים: זהו מעמד הגורם השלישי והאחרון, זהו מעמד
התודעה האנושית ברגע שהכירה את עצמה מול הראי: היא ריחפה על פני המידע... ראיתם פעם חסידה מרחפת על פני הים ותולשת מהמים דג? זוהי זו
התודעה האנושית בשעה שריחפה על פני המידע לדוג ממנו דג... לגעת - לא לגעת... ... שבאופן רציונלי אתה הולך עליה, כי הרוח אינה מייצגת את הרציונל שבאדם אלא את האדם עצמו על כל הרכבו ועברו ומוצאו...
התודעה האנושית היא הקרובה ביותר לרוח - אותה אני מנסה לסמן ולהגדיר... אולם גם ... לאמר שבעתי, רוצה עוד, טעים, מלוח, מחר אעשה דיאטה... האמירה ובנוסף מקשרת בין הדברים שחוויית לבין המשכם הטבעי והמקובל.
התודעה האנושית נפגשה עם היקום, עם המידע ועם הארץ... המשכה הטבעי של הפגישה ... לו משמעות. טבוע בנו הרצון לאגור מידע. המחבר משתמש בביטוי יהי אור - לא יהי מידע, כי ערימת המידע נמצאת ומזומנת לפני
התודעה האנושית , אך יש לפתוח את הערימה הזאת ולקחת חופן מתוכה ורק אז ניתן לחוש ... טוב, ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. וירא אלהים את - האור: זה הפועל הראשון המופיע בתורה - הקשור באחד מחמשת חושי האדם.
התודעה האנושית פוגשת כאמור את המידע בכל פינה בארץ וביקום, כל החומר מקרין ... אחד משניים: היום הזה לא קיים במציאות או המידע הזה אינו קיים, כי אין מידע שימלא יום שלם ואין יום שיתמלא בכל המידע. אבל
התודעה האנושית עשתה את זאת: היא קראה למידע המעובד שנשלף מהערימה המידע המעובד ... - אם מידע משלים, כי את המידע הבסיסי קלטה מזמן, מרגע בריאת השמים והארץ... זהו מקור תחושת השליטה האבסולוטית האופפת את
התודעה האנושית מרגע קליטתה לנתונים הבסיסיים: בידי כבר המפתח לכל מידע אשר יהא, ... המעשי כאשר תודעת האדם מתכוננת הלכה למעשה לפתוח את החבילה שעל ידה ולקחת ממנה את החופן המתאים והרצוי. באופן הזה יצרה
התודעה האנושית במרחבה את יחידת הזמן הראשונה: יום אחד: את היום האחד, את היום ...