... הארה רוחנית - איך לצאת מן הדעת בפחות משעה? מדריך להארה - חלק 3 השכל עבור הרבה אנשים, שטף המחשבה הבלתי פוסק שזורם בתוך הראש הוא הפעמון שלעולם לא מפסיק לצלצל. וכמו ילד - הפעמון שלא יכול היה לדמיין מצב שבו ... בזה הרגע. מה שקורה ברגע הנוכחי משתנה ללא הרף בעוד הספר נמשך תחתיך בקצב קבוע, אך אתה קיים אך ורק ברגע היחידי בו הכל קורה. הרגע הזה. עכשיו. בשבח השכל שלך השכל שלך מדהים. מגיע לו שנדבר ישר אליו: שכלו של הקורא היקר אתה מדהים. חלק מהעמודים הבאים אולי יראו כמאיימים עליך ועל היכולות האדירות שלך, אך ... בסופו של דבר כל חוויות החיים. הדבר דורש קצת אימון ובחינה עצמית כנה כדי להווכח שזה נכון. אז בא נעשה זאת. בחר חפץ בחדר והסתכל עליו. קשה מאוד שהשכל לא יתחיל בתהליך האוטומטי של מתן שם, הסבר, ומיון של החפץ. לדוגמה, נגיד שבחרת להסתכל בתפוח אדמה. אפשר פשוט להיות מודע לתפוח האדמה ברגע ההווה, אך סביר יותר להניח שהשכל לוקח פיקוד. זה תפוח אדמה, הוא אומר. ואז הוא הולך וחושב על כל החוויות שקשורות לתפוח אדמה שקרו לך בעבר עד שאחת מהמחשבות הללו מעוררת קו אחר של ... היא לא בעיה. הבעיות בחיים קורות כשבאופן קבוע אתה מונע מעצמך כל אפשרות בחירה, כי אתה נשאר לא מודע לעובדה שזה הזה קורה כל הזמן. זה לא כישלון של השכל שלך. גם השכל של איינשטיין לא יכול היה לעבד את רגע ההווה. השכל של ירון לונדון לא יכול. שלי לא יכול. וגם שלך לא. אבל אתה יכול ללמוד למנוע אותו מלקחת מונופול על תשומת הלב שלך. הורדת הילוך לשכל שלך בעוד אתה מתכונן לקבל את פני ההארה שלך שקרבה ובאה, יתכן שתצטרך לשנות ולהתאים את הדרך שבה שכלך מגיב לסוגיית האני שלך. כשאתה נשאל מי אתה, זה השכל שלך שקופץ למרכז הבמה, ומדגיש השגים נבחרים, מערכות יחסים, או חפצים בעלי חשיבות רגשית מיוחדת. לדוגמה, כשאתה נשאל מי אתה? יתכן ותגיב משהו כמו, אני בוב בארקר, מנחה התוכנית פחות או יותר, שחקן גולף נלהב, חסיד סירוס בעלי חיים, וכו. יתכן בהחלט שזה נכון. אך את השכל שלך, כמו ילד חסר סבלנות, צריך להעמיד במקומו. (במיוחד אתה, בוב). העובדה היא, שהמוחות החושבים שלנו חלשים בצורה ואימפוטנטיים ללא השוואה ביחס ... את המקור, (אבולוציה, תכנון תבוני, אלוהים, המטריקס... לא משנה) התבונה המרהיבה שמתחוללת בתוכך מהווה אחוז גדול יותר מתוך האתה מאשר סיפור החיים שהשכל שלך צבר. זה לא כזה עניין... אנחנו פשוט שמים לב שחלק מהדברים שמתרחשים בתוכך הם כל כך מרשימים, שהמונח אתה לא צריך להיות מוגדר אך ורק על ידי ... זרום עם זה בינתיים). בא נאמר זאת שנית - החלק שלך שמודע לשכלך איננו אותו החלק שמבצע את החשיבה. ישנם שני מצבים שבהם אתה יכול לחיות: 1.מזוהה עם השכל החושב, לחלוטין בלי ההכרה שזה המצב. 2.מזוהה עם החלק המודע, בהכרה מלאה שזהו המצב. יתכן ובשעה שאתה קורא את זה אתה תקוע במצב 1# ושום דבר פה לא ...

... שהאמת תלויה או מסתמכת על משהו היא אינה אמת, כי היא מסתמכת על משהו. וכפי שאמרתי כבר שכל בני האדם הם עובדי אלילים, וזאת למה? כי כולם עובדים את השכל, כי אנשים חושבים שמה שהשכל מניח, זו האמת ומה שהשכל מסיק מסקנה שזה אמיתי, זה לא אמיתי. וכל עוד האמת שלך מסתמכת על השכל היא מה זה שפלה ובזויה ולא רצינית, מה אתה חושב? שהשכל שלך יכול הגיע לאמת? השכל שלך זה רק אמונה השכל שלך לא יכול להבין דבר והיפוכו הוא מאמין במה שהוא מניח ועל ההנחות שלו הוא בונה הרים ורעיונות שלמים. זה כמו אדם נכה שאינו יכול לרוץ שאומר אה... אם אני לא יכול לרוץ, אז אי אפשר לרוץ!!! סליחה??? מי החליט שאי אפשר לרוץ? וכך כל ההנחות שמונחות על ידי השכל המוגבל, הרי הן דמיון, כי אתה יודע שהשכל שלך מוגבל האם אתה יכול להוכיח שהשכל שלך אינו מוגבל? מי החליט שכללי המשחק שבהם אתה מחפש את האמת, מי החליט שהם נכונים? מי החליט את זה? ומה שמטריד את כל הפילוסופים והחכמולוגים בעולם, זה הספק. האמת מסתמכת על כל מיני דברים, היא לא רצינית אם מסתמכת על השכל המוגבל, אתה יכול להסתמך על אמת המסתמכת על משהו אחר? אז איזו מן אמת זו? האמת אינה יכולה להסתמך על שום דבר, ואינה מסתמכת על כלום, ומה זה אומר? כל הדברים בעולם, הם אפשרי המציאות, כל דבר ודבר בעולם, ברמה ... לומר שאין סיבה, אתה יכול לנסות להוכיח עד מחר שיש סיבה לקיום של המציאות, ואין ויכוח עם העובדה שהמציאות מאפשרת לחשוב שאין סיבה, לא יעזור לך. השכל שלך החכמולוגי מביא לך הוכחות וסיבות מהמקום המוגבל שלו. אך הוא לא יכול להתווכח עם המציאות שמאפשרת לחשוב שאין סיבה, לא יעזור כלום! השכל שלך, לא מאפשר לך לחשוב את זה. בן אדם אומר, מי ברא, למה ברא, איך ברא? תמיד יש אפשרות לחשוב אחרת, וכל האמיתות בעולם מצד השכל, תמיד יהיה אפשר לחשוב אחרת. אך לא מצד המציאות, כי מצד המציאות, המציאות נתנה זכות קיום לאמת ההפוכה. כל דבר בעולם שיש ההפך ממנו, הוא לא מוחלט, הוא כן חלק מסוים מהאמת, הוא נכון כחלק מהאמת, אך לא ...

... מהן, הטטהאגטה משוחרר ללא שארית. נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ... בעולם הבא. ... (כמו בפסקה 15). נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ... בעולם הבא. ... (כמו בפסקה 15). נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ... מהן, הטטהאגטה משוחרר ללא שארית. נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ... זאת הטטהאגטה מבין... נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ... נזירים, זאת הטטהאגטה מבין... נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ... נזירים, זאת הטטהאגטה מבין... נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ... זאת הטטהאגטה מבין... נזירים, אלו הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ... משוחרר ללא שארית. 3.31.נזירים, אלו הן הדהמות העמוקות, שקשה לראותן, קשות להבנה, שלוות, עילאיות, מעבר לתחום השכל וההיגיון, דקות, אותן על החכם לחוות בעצמו, אשר הטטהאגטה, לאחר שהבין דרך ...

... רוצה לחשוב כמו בן אדם? תאכל כמו בן אדם! חלק 1 רוצה לחשוב כמו בן אדם? תאכל כמו בן אדם! לכל אדם יש 2 כוחות. הכוח הראשון הוא כוח השכל הכוח השני הוא כוח הדמיון. מי שאחראי לכל ההצלחות שקורות לאדם בחיים, הוא כמובן השכל. לעומת זאת, כל הטעויות שקורות לאדם בחיים, כל הבעיות שיש ... לאדם וכולי, כל הדברים האלו קורים בגלל כוח הדמיון שיש לאדם. כי כאשר האדם משתמש בשכלו, ממילא הוא יודע מה לעשות בכל מצב ומצב, והוא יודע כיצד להפוך כל בעיה לפתרון. מה מבדיל את האדם מן הבהמה? תשובה: השכל. לאדם יש שכל שאותו אין לבהמה. אילו לבהמה היה שכל, אז במקום ... בשליטתו, גם אז הוא ימצא את הדרך כיצד להמשיך להיות עם מצב רוח וכולי. ומאחר שבעצם הבנו, כי הדבר הטוב ביותר שהאדם יכול לעשות עבור עצמו, זה להשתמש בשכל שלו, אכ נשאלת השאלה, כיצד יכול האדם לחזק את השכל שלו? והעניין הזה כבר התבאר בהרחבה במספר מקומות (ראה כאן וגם כאן וגם כאן), כי האדם צריך לשבת עם עצמו ולבדוק בכנות מה בצורת חייו הוא יכול לעשות בצורה שכלית יותר, ופשוט לעשות את הפעולות הקטנות ביותר, שבאות מהשכל (כגון לדוגמה לא לכעוס וכיוב דברים קטנים). ועל ידי זה האדם מחזק אצל עצמו את השכל. ואז הרגש הופך לטוב יותר. אך הפעם נדבר על דבר נוסף ונפוץ, שככל שהאדם ישתדל יותר לעשות אותו בצורה נכונה יותר, כך זה יחזק את השכל שלו יותר ויותר, וכך החיים שלו יהיו טובים יותר. והנושא הוא ... כל התזונה של האדם הכל נכנס במסגרת המילה אכילה. והעניין הוא, כי מי שאוכל כמו בן אדם, חושב גם כן כמו בן אדם. ומי שלא אוכל כמו בן אדם, אלא הוא זולל וסובא, אז תכונת הטורף שבו הופכת לטרוף, דהיינו שהשכל שלו נחלש, הדמיונות מתחזקים, ואז הצרות מתחילות. הכעסים ... החרדות מתחילות, חוסר השקט הנפשי עולה, מצב הרוח יורד וכולי. כל הצרות שנובעות מחוסר שכל ובאות מדמיון, כל הצרות האלו מתחזקות כאשר האדם אוכל כמו בהמה ולא כמו בן אדם. כי מי שאוכל כמו בן אדם, אז השכל שלו חושב גם כן כמו בן אדם. אבל כאשר האדם אוכל כמו בהמה, על ידי זה הוא בעצם מוריד את עצמו מגדר של בן אדם לגדר של בהמה. דהיינו שהוא בעצם במקום לחזק את השכל שלו, הוא מחזק את הדמיון וחוסר השכל שבו, מאחר שהוא אוכל כמו בהמה. והתוצאה היא, שהדמיונות ... עליו והופכים את החיים שלו למצב לא ממש נעים. לעומת זאת, מי שאוכל כמו בן אדם, על ידי זה החיים שלו הופכים למקום טוב יותר. מאחר שהוא פשוט נישאר בן אדם ולא מוריד את שכלו לדרגה של בהמה. ובזכות זה שהשכל שלו פעיל יותר, בזכות זה החיים שלו טובים יותר. ולמה הכוונה ...

... זורחת תמיד. זה לא שאין שמש בלילה. השמש גדולה פי יותר ממליון מהגודל של כדור הארץ, אבל הארץ מסתירה את השמש מהאדם ולכן יש לו חושך! ומה המוסר השכל? המוסר השכל הוא כי גם כאשר רע וחשוך לאדם, זה לא בגלל שאין בעולם טוב ואור ושמש, אלא רק בגלל החשיבה ... מסתיר לאדם הר גדול ככ שעומד אל מול עיניו? תשובה: בגלל שהוא יותר קרוב אליו ובגלל שהוא יושב לו בדיוק על העיניים. לאדם יש עיניים, עיני שכל. השכל של האדם הוא העיניים שלו. איך האדם יודע מה לעשות? לפי מה שעיני השכל שלו אומרות לו לעשות. (נראה לי ש עיני השכל שלי רואות ש). אלא שלפעמים על העיניים האלו יש לכלוך, דהיינו שהשכל של האדם לא חושב בצורה מספיק נכונה. ומה קורה אז? ואז בגלל הלכלוך שיש לאדם על העיניים בגלל זה ... ונדמה לו שהכל חשוך. אבל באמת השמש והטוב זורחים תמיד. ומי שאחראי לכך שיש חושך לאדם בחיים, זה רק הוא עצמו, בכך שהוא לא מספיק מנקה את עיני השכל שלו. דוגמה נוספת. השמש מאירה על הארץ. אם נשים בין הארץ לבין השמש עט קטן. על הארץ יהיה צל ... ממשי יותר וגדול יותר, כך החושך נהיה גדול יותר. זה לא שאין שמש, השמש זורחת בשווה כל הזמן, אלא שהאדם עושה צל ומפריע לשמש לזרוח בחייו! והנמשל: השכל של האדם הוא משהו רוחני. זא השכל של האדם הוא אינו משהו גשמי פיזי שאפשר לראות אותו. האני של האדם, דהיינו כאשר האדם אומר אני, הכוונה היא לנשמה ולשכל של האדם. דהיינו האני של האדם הוא השכל והנשמה הרוחניים שלו. ואיך האדם עושה לעצמו חושך בחיים? תשובה: על ידי זה שהוא עושה צל! זא ...

... בתוך האדם. וכדי לפתוח עם המפתח הישן החלוד, צריך לעבוד קשה. ובכדי לקבל את המטמון מחדש, האדם מתאבד ברמה השכלית, וזה אומר לא ללכת להתאבד במובן הרגיל, אם נלך לבית קברות ונגיד שיש טריק לגרום לאדם לחיות, בעצם גרמנו לו להתאבד, כי החיינו אותו, אם הוא מת והחיינו אותו הוא התאבד מהמוות. והאדם צריך להתאבד מהשכל שלו, לחסל את הנפרדות, לקחת אקדח ולחסל את החוויה של זה טוב וזה רע, אלא להבין שאין הבדל בין טוב לרע בו בזמן שהוא יודע שהוא בנפרדות. וזה דבר קטלני, כי השכל מבין רק נפרדות, מה פתאום שהוא יבין עכשיו שזה בכלל אותו הדבר. ואז זה אומר בכלל להחיות את השכל, להחיות אותו מהמוות של הנפרדות. מצד האמת זה לעשות תחיית המתים של השכל, כי מצד האמת השכל הרגיל של הנפרדות מחובר לשכל אחר גדול שהכל בו אחד, שגם דבר והיפוכו הם אחד ונכונים בין היתר. והשכל של האדם הוא רק ביטוי של השכל הזה, השכל של האדם הוא רק חלק מהשכל הכללי שבו הכל אחד, וגם יש בו נפרדות והפכים ואף על פי כן הם אחד. ואם אדם עם השכל הרגיל ישאל את עצמו מספיק פעמים, למה אני רוצה את זה ולא את זה, מה הסיבה לכך ולכך, ועוד ועוד לא להפסיק לשאול, הוא יגיע בסופו של דבר ... האם אתה אמיתי וגם שיש קושי אתה חווה אותו ומתמודד איתו ברמה הפשוטה ובהבנה שהכל טוב, אז זה תחיית המתים של השכל, וכניסה לגן עדן, והכל טוב מתוכך, מתוך האדם, אם מישהו רק מבין ולא מרגיש, זה אומר שעדיין הוא לא הבין את הדבר, את האחדות. זה לא מספיק ...

... את המציאות, ואם טוב לנו אז כנראה שהחיים שלנו הם בדרך הנכונה. האם יש איזה ריטואל קבוע שאפשר להצביע עליו? כנראה שכן. אם אני הייתי צריך להצביע עליו הייתי קורא לו: שכל, רגש חוויה. השכל עוזר לנו להבין טוב יותר, את האמת לגבי המציאות וכן את האמת לגבי המטרות שלנו. הרגש מתחבר אל המקומות שבהם נוח לנו להרגיש באופן כזה דווקא לגבי המציאות או האמת, ויכול להיות מבוסס ומורגש באופן אובייקטיווי או קיבעוני, והחוויה היא באמת סך כל ההרגשות והשכל אשר אנחנו חווים בחושינו בפרספקטיווה אמיתית ומשכנעת. הקשר הלוגי בין שלושתם אינו מחייב ואני אסביר: אמנם אנחנו פועלים לרוב עפי השכל גם בחשיבה וגם בהתבוננות כלפי המטרות שלנו, ולרוב אף מרגישים חיבור או לא מרגישים חיבור רגשי, ואז החוויה גם כן עלולה להיות מושפעת מהשכל והרגש הקודמים לחוויה, אבל לא תמיד החוויה כשלעצמה תוביל אותנו חזרה לאותו שכל ורגש מקדים. וזה, משתי סיבות: האחת כי יכולה להיות חוויה אשר תהיה עוצמתית מספיק כדי להרחיק אותנו ממה שמוכר לנו בשכל וברגש לדוגמה צונאמי אשר מרחיק את השכל כאילו אנחנו יכולים לעצב את הטבע כרצוננו, וגם מרחיק את הרגש כאילו יש לי איזה שהוא ביטחון עצמי ממשהו בעולם, כי כל כולי עסוק בחוויה זאת חוויה רעה והשניה טובה שהחוויה תהיה כל כך טובה שתשנה לי את כל צורת החשיבה הרגשית והשכלית עד שלא יהיה לי יותר שכל או רגש ואני יהיה כל כולי בחוויה בלי הזדמנות למצוא שכל או רגש אחר. ובכל זאת, מה זה אומר שעלי לעשות, אם נמצא לומר שהחוויה חזקה מהכל? בפשיטות זה אומר שעלי לזרוק גם את השכל וגם את הרגש ומהיום והלאה להתעסק רק בחוויות איזה שיהיו ולאן שיובילו איך אומרים? ליהנות בדרך אל המטרה , איזה מטרה? פשוט, החוויה הבאה. אבל, האם אנחנו באמת יכולים לזנוח את המטרות ואת הריגוש של השגת המטרות? ויותר מזה שהרי יש חוויות שהם בעצמם מחזירות אותנו בחזרה אל השכל ואל הרגש, אולי כדי לשפר אותם? וגם בלי השכל והרגש אני לא יכול לשלוט בחוויה! אבל באמת, אם היה לנו שכל אמיתי, היינו מפסיקים לחשוב ורק חווים חוויות עד אין סוף. ולכן הלופ המוכר הוא שכל, ... בשלמות מצד אחד וגם להשתמש בשכל האוביקטיווי שלנו בלי שיתנגשו זה בזה? והתשובה היא שרק עי שנכניס את המציאות ואת כל מה שידוע לנו לפרופורציה הנכונה, נוכל ליצור את הבועה המתאימה שבה השכל והמטרות שאנחנו מציבים יחיו בד בבד עם החוויה האמיתית.בועת הידיעה האמיתית הזו זה היכולת שלנו לקבל גם שיש אחדות נפרדות ושהכל זה אחד שלם עד כדי ... הטוב, ולכן בני האדם יצרו את המחשבה שצריך לעשות מעשים טובים כי הרע ממילא קיים והטוב צריך לעשות אותו. ומה טוב שנולד מזה? שנבראנו בעלי סקרנות. כי מצד הסקרנות אפשר לאחוז או להסתקרן מהשכל שיש בכל דבר ודבר, או מצד החוויה שיש בכל דבר ודבר והסקרנות אין בה עדיין טוב ורע והסקרנות האמיתית היא מה האמת שיש בכל דבר ודבר. ולכן הסקרנות ... העתיד למעשה, היינו להסתקרן לגבי מה שעדיין לא ידוע לי אבל אני אוכל לדעת אותו בעתיד. כמו נבואה. ואת הנבואה האמיתית, היינו האמת הנבואית, כל כך נעימה לנו לחיות אותה כמציאות, גם מצד השכל שיש בה, וגם מצד האמונה והחוויה שיש בה, כי זאת ההנאה האמיתית מהדרך אל המטרה שאינה מפרידה בין החוויה הרגש והשכל מקובעים ככל שיהיו. ...

... והתשובה לכל השאלות היא הכל אחד. האדם לא מסוגל להבין שאין ויש זה אותו דבר. וזה השכל שבו השאלות בכלל לא קיימות. רבי נחמן קורה לשכל שאין בו מקום וזמן אמונה, כי אמונה היא האמת, רבי נחמן אומר שאמונה זה לא בלוף, זה לא לשקר, זה לא להיות ... שאמונה זה האמת, אבל מצד האמת לשכל הקטן בכלל צריך לקרוא אמונה. רבי נחמן אומר השכל הנקנה נקרא אמונה, השכל של אלוהים זה מה שנקרא אמונה. מצד האמת זה השכל האמיתי. רבי נחמן אומר בתורה אמצעותה דעלמה, מתי האדם זוכה לאמונה? רק אחרי שהוא תיקן את כל העשר הספירות והוא משיג בשכלו את מה שיש מעל הכתר ורק אז זה נקרא אמונה, מה שנקרא: תכלית הידיעה שלא נדע? שהמוחין מבטשים בכתר, שהשכל מנסה להבין את האין סוף. אין סוף פירושו, אין גבול בין יש לאין. אם אתה אומר יש ואין ואתה מתייחס לזה כאל שני דברים שונים זה נקרא שאתה בעולם של צמצום ... בין היש לאין כשהמוח בועט בכתר ומנסה להבין את מה שיש מעבר לכתר, אז זה אמונה השכל העליון ביותר שנמצא מעל השכל, וזה שכל ולא טמטום שאליו מגיעים רק אחרי שמשיגים את כל מה שיש יש ביד אנושי להשיג, השכל הגדול ביותר. כדי להשיג את זה צריך אמת, כי הישות שהכי סובלת זה הגאווה של האדם, הנצחנות אינו סובל את האמת, אגו זה נפרדות, שהאדם אומר יש אני ואין אני. האגו של האדם הוא המונע הגדול ביותר ממנו להגיע אל השכל של האחדות. הוא אומר יש אני ולא אני, יש יהודי וגוי, יש בן אדם ובהמה, יש לו גאווה, הוא רוצה להיות העם הנבחר, לכן צריך להיות אמיתי, אם אתה תהיה אמיתי ...

... ככל שיש לאדם יותר שכל, יש לו יותר דאגות ואז הוא בגיהנום. האדם צריך להיות כנה עם עצמו ולשאול את עצמו, מה אני באמת רוצה בחיים, ולהבין שהמקום של המשוגעים מי שזורק את השכל, את הרצונות, זה גן עדן והמקום של החכמים זה גיהנום, ומי שלא יפחד וירצה ללכת עד הקצה האחרון של הגיהנום תמורת האמת, בקצה הוא יגיע לגן העדן ... כי שואלים עד הסוף, עד להבנה מוחלטת אז, בקצה האחרון של הגהנום, נמצא גן העדן של החכמים. ומי שאומר עזוב, אני רוצה גן עדן של טיפשים, גם הוא יגיע, ועליו לזרוק את השכל ומה זה אומר, יש כוח של אמונה, ויש כוח של שכל, ואם יש שכל, עדיף להשתמש בו ואם אין לך ברירה, תשתמש באמונה. מה שהאדם צריך לעשות זה לבחור להיות משוגע, לזרוק את השכל, ולהגיד על כל דבר זה טוב, ולא משנה מה קורה לו. ומה זה השכל, זה הרצונות, את זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה, זה השכל! ולזרוק את השכל, את הרצונות, אם אין רצון מוגדר, אין סבל ואז אין פחד. ואי אפשר להגיד אני רוצה את זה או את זה בלי שכל. ולזרוק את השכל, החכם האמיתי זרק את השכל הטיפשי שאומר זה טוב וזה רע והתחבר לשכל האמיתי שבו אין דאגות, כי הכל אחד. ...

... הבורא ואומר אתה לא יכול להבין את אלוהים. אבל, מי שיתבונן בעניין יראה, ששני השכלים זהים. כי השכל של המתחכם, שורשו בהכפפת האלוהים לחוקי הלוגיקה, כי מצד הלוגיקה, לא ייתכן שאלוהים יברא ... לא יכולים להיות נכונים. ומי שיעמיק בשכל שכביכול משבח את הבורא, ייראה שהשכל שמסתתר מאחורי הטענה, שאי אפשר להבין את הבורא, היא הטענה שאם נדע אותו, כבר אין לו ערך ... אתה בשום פנים ואופן לא מוכן לקבל דעות קיצוניות? אז אתה קיצוני בעצמך... מצד השכל הישר שחף מאינטרסים כאלה ואחרים, החשיבה שלא הגיוני שאלוהים ירצה לעשות לי רע, היא הגיונית ... כדי לכפור בדבר, כי הם לא יכולים להוסיף מידע מהותי, אלא רק ברמת הצורות... השכל הקטן והנוכל, ייקח את הטענה האפשרית (לדוגמה - כסף הוא רק טוב רע) וינסה לחייב אותה עבורך. השכל הגדול יותר, יראה לך את שני הצדדים, ועל כל סיבה שתביא מדוע כסף הוא טוב, הוא יביא לך סיבה אחרת למה ההפך נכון וכסף הוא בכלל רע. השכל הגדול יותר, ימצא לך סיבה למה כסף הוא טוב וימצא סיבה למה כסף הוא רע, ואחר כך, באמצעות ... שכן מחויב. הרי אלו הפכים שסותרים מצד הגדרתם ומהותם. ואעפכ מי שמתבונן רואה שהשכל הזה שנחשב למשוגע גמור, הוא הדרך היחידה של האדם לענות על השאלה הנל דהיינו ההבנה שאין שום שאלה כלל כי אלוהים המחויב והעולם האפשרי זו ישות אחת ממש נגד השכל האנושי. וכל זמן שהאדם מאמין לשכל האנושי שלו שמבדיל בין אלוהים המחויב לעולם האפשרי וחושב ... הוא ככ משוגע, שעל מנת לצאת מהסבך, הוא משתמש במה שהכניס אותו לשם מלכתחילה, השכל שלו. ומהות השכל היא ההפרדה בין דבר להיפוכו, והאדם לא מבין, שעצם הניסיון שלו להבין, שדבר והיפוכו הם דבר ...