שבעת ימי הבריאה - יום 1... ההתנהגות האנושית, לכן אנו מגוננים על עצמינו מפני הרעה הזאת באותו מטבע מפוקפק: אחד בפה ואחד בלב... זהו מטבע המחשבה האנושי המאפיין את הדור שלנו ועוד הרבה דורות לפנינו. באותו המטבע אנו מתמודדים גם עם הנושא של אלוהים, היינו מתוך ... ב ראשית: ב: בתוך המשפט הבא, או אם תרצה הפרק הבא או החומש הבא - נמצאת התמונה המלאה שכל תודעה אנושית אמורה למלא דרכה את המשבצות החסרות שנשמטו במרוצת הזמן מתמונת התודעה המקורית... ב - ראשית: זוהי איפוא התמונה הראשונה ... בשנית ובקטע הבא בשלישית ובפרק הבא ברביעית וכך עד סוף התורה... התמונה הראשונה: ברא אלהים את השמים ואת הארץ: התודעה האנושית קלטה את השמים ואת הארץ. אם נאפס את התודעה האנושית ונתחיל איתה מנקודת האפס, אזי וברגע קיומה קלטה תודעה זו שני גורמים: הארץ וכל הסובב לה - השמים, היקום. ... ושני שמאלה למרות שהנתונים שנקלטו בחושים ועובדו במוח הם אותם הנתונים. ובניגוד למחשב הפסיבי נטול היוזמה שקולט נתונים ומעבדם, התודעה האנושית קולטת את הנתונים על מנת לנווט אותם, זהו שורש היוזמה וזוהי מהות הרצון. מכאן באה צורת הפועל הראשון שהשתמש ... לו סוף - השמים, והאוצר הקטן שלידה - הארץ - נותר בטבעיות רק בעדיפות השניה, זהו המאפיין המובהק של התודעה האנושית: עין גדולה... עד כאן התמונה הראשונה והמושלמת שהציג מחבר התורה לאדם והציע לו להתבונן בה ולמלא באמצעותה את החלקים ... מרחפת על - פני המים. המחבר לוקח אותי ביד ומדריך אותי איך לזהות את מהות התמונה הראשונה, היינו איך התודעה האנושית זיהתה בראשונה תמונה זו. שלושה גורמים הופיעו בתמונה הראשונה: ברא אלהים את השמים ואת הארץ. ואלו הם עפ סדר ... סדר הופעתם בתמונה הקודמת... מתחיל דווקא במעמד הארץ, לאחר מכאן מתאר את מעמד השמים (היקום), ולבסוף מתאר את מעמד התודעה האנושית, היינו מה היה מעמד התודעה בפני עצמה כאשר עמדה ברגע המתואר מול הראי והביטה בעצמה... המחבר מתחיל בגורם הראשון ... פגשה ברגע הראשון את כדור הארץ שאומר לה - לאדם: תהו ובהו (לשים לב לניקוד), זהו מעמד הארץ בראי התודעה האנושית. בשביל להבין את האימרה הזו יש לחזור אל נקודת ההנחה שיצא ממנה מחבר התורה כאשר כתבה. התייחסתי לנקודה זו ... כל אדם זקוק לאותו הראי... ובנוסף ישנו פער בחדות הראייה בין תודעה לתודעה... מחבר התורה חישב ומצא, שלמעשה כל תודעה אנושית יכולה לזהות את התמונה המלאה ולשוב אל כור מחצבתה באמצעות נתוניה האישיים, ובשבע רמות ניתן לגשר על הפער בחדות ... מאלף מילים. אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים: תולדות השמים והארץ נרשמו ביום שנבראו בתודעה האנושית, בו ביום התקיימה עשיית ארץ ושמים בטבע. השמים והארץ נבראו ונעשו בו בזמן - ביום שזיהה אותם האדם באמצעות תודעתו. זיהוי הדבר עי התודעה האנושית זהה לבריאתו, ובריאת הדבר זהה לעשייתו בטבע. עשייה זו נעשית איפוא עי התודעה האנושית במרחב הטבעי, בטבע, ועל פי הגדרת התורה דינמיקת הפעולה בטבע היא זו: ימשיך ההווה ויתקיים באופן רציף מנקודת התהוותו ... פועל מתמשך - יהוה: ימשיך ההווה ויתקיים לעתיד האין סוף. כלומר הטבע יכול להתקיים רק במצב של תנועה, היינו בתודעה אנושית פעילה. בחלק הראשון של הפסוק - בשלב של הצגת הנושא, מופיעה הארץ לאחר השמים וכיאה לה... כדור הארץ הוא ... במשבצת השניה. אולם בחלק השני המעשי של הפסוק ובניגוד לסדר המקובל מופיעה הארץ לפני השמים, כי הארץ נבראה ראשונה בתודעה האנושית, היא זוהתה ראשונה על ידה ורק אחריה זוהו השמים מסביב ונבראו בתודעה האנושית, לכן גם בטבע נרשמה העשייה הזו בפועל על פי הסדר הזה. ניתן להבחין במוטיב הדיוק גם בנקודה זו: בחלק ... תהו ובהו: בחזרה אל מעמד הארץ בשעת פגישתה עם התודעה המקורית. הארץ היא אחת משלושת הגורמים שהופיעו בתמונה הראשונה... התודעה האנושית פגשה ברגע הראשון את כדור הארץ שאומר לה - לאדם תהו: תהיו, תתקיימו... ובהו: תהיו ותתקיימו בהו, ב - ... שהתנועה הדינמית מאפיינת אותו, כל עצירה תתלוש אותכם מתוכו. בזה הרגע נפלט המידע הזה מתוך תוככי האדמה ונקלט עי התודעה האנושית, בזה הרגע נבראה הארץ עי התודעה האנושית, זוהי הדינמיקה של הטבע. וחשך על - פני תהום: אנו עדיין במרחב התמונה השניה המורחבת, היינו במרחב התמונה הראשונה ... מימן, חלקיק, אטום, כיסא, שולחן... האדם ממיין את המידע שקולט באמצעות השמות האלה - במטרה לעשות בו שימוש להנאתו. התודעה האנושית קלטה את היקום גם כמידע, מידע שאין לו סוף... היא עמדה פעורת פה מול המידע האין סופי זה ואף ... כאשר האדם יזהה את המידע שלפניו, יקרא לו בשמו ויגייסו לשורותיו... רגע זיהוי המידע הוא רגע בריאת החומר ממש בתודעה האנושית, באופן הזה נבראה הארץ בתודעה האנושית ובאופן הזה נברא כל מה שיש לנו מידע עליו וכל חפץ או חלקיק שזיהינו על הארץ או מחוצה לה, ... שמושיט את ידי לערימה ולוקח חופן! הינה אני לוקח מה שבא לי ומתי שבא לי, כל הערימה עומדת לרשותי. התודעה האנושית אם כן, התייחסה לערימת המידע ברגע פגישתם הראשונה בחשד מסויים ואפילו מתוך מועקה, היא לא ידעה מה יש בפנים, מה מסתתר בפנים... וחשך על - פני תהום: זה היה מעמד השמים והיקום ברגע הראשון של פגישתם עם התודעה האנושית. תודעה זו ראתה מולה ערימה גדולה של מידע ללא סוף אך אל תוך הערימה עוד לא הושיטה ידה, עוד ... הכדור הזה שידר לתודעה מידע משלו, והיא קלטה את מה שיכלה לקלוט מהמידע הזה והשתמשה בו. כך נבראה הארץ בתודעה האנושית וכך נברא החומר המרכיב את הכדור הזה בתודעה האנושית. רוב החומר המרכיב את שכבת הארץ וכידוע הוא מים, שהם תרכובת כימית המהווה בסיס לכל צורות החיים המוכרות כולל האדם, לכן נטמע המונח מים בתודעה האנושית כיסוד בסיסי של החומר הנברא בתודעה האנושית. המים ייצגו בתודעה את החומר, החומר ייצג את המידע, והתודעה החליטה כחד הם... מים זה מידע ומידע זה מים. ... התודעה כפי שעברנו לעיל על שתי פגישותיה עם המידע של היקום ושל הארץ, אנו יכולים כבר לבנות אב טיפוס לתודעה האנושית הזו, לנסיכה הגנדרנית הזו שמתלבטת אם להתקרב או לא, לגעת או לא... והוא אשר עשה המחבר של התורה: ורוח אלהים מרחפת על - פני המים: זהו מעמד הגורם השלישי והאחרון, זהו מעמד התודעה האנושית ברגע שהכירה את עצמה מול הראי: היא ריחפה על פני המידע... ראיתם פעם חסידה מרחפת על פני הים ותולשת מהמים דג? זוהי זו התודעה האנושית בשעה שריחפה על פני המידע לדוג ממנו דג... לגעת - לא לגעת... לקחת חופן או שנים... זה קורץ לה ... מתנועע בכיסא, בוהה, חושב... וברגע אני קם. לאכול: אינני מתנפל על האוכל ברגע פגישתי עימו ואפילו מתוך רעב, זו תכונה אנושית גרידא... אני בוחן את הצלחת, נוגע בה, מעיף מבט סביבי, וברגע אחד אוכל. אני רוצה להגיד שלכל פעולה רציונלית ... באחת, כולל את התכונות העמוקות והשכוחות ביותר... הדבר הזה שאני מכנה רוח, נותן את הטון ואת המילה האחרונה בכל פעולה אנושית מהפשוטה ועד לסבוכה ביותר, הוא החומה האחרונה שמפרידה בין רגע הפעולה לבין ביצועה בפועל, לכן קראתי לזאת התנעה, כי ... אתה הולך עליה, כי הרוח אינה מייצגת את הרציונל שבאדם אלא את האדם עצמו על כל הרכבו ועברו ומוצאו... התודעה האנושית היא הקרובה ביותר לרוח - אותה אני מנסה לסמן ולהגדיר... אולם גם מאחורי התודעה ניצבת רוח שנותנת את הטון ... התמונה הזאת? ג ויאמר אלהים יהי אור, ויהי - אור: ויאמר אלהים יהי אור: זו האמירה הראשונה הנזכרת בתורה. אמירה אנושית באה בדכ ברקע של דבר או של דברים שקרו, שנוצרו, שהתחוללו, ומבטאת את המשך הדברים האלה מבחינת האדם שחווה ... לאמר שבעתי, רוצה עוד, טעים, מלוח, מחר אעשה דיאטה... האמירה ובנוסף מקשרת בין הדברים שחוויית לבין המשכם הטבעי והמקובל. התודעה האנושית נפגשה עם היקום, עם המידע ועם הארץ... המשכה הטבעי של הפגישה הזאת הוא: יהי אור, זו האמירה שביטאה את ... בנו הרצון לאגור מידע. המחבר משתמש בביטוי יהי אור - לא יהי מידע, כי ערימת המידע נמצאת ומזומנת לפני התודעה האנושית, אך יש לפתוח את הערימה הזאת ולקחת חופן מתוכה ורק אז ניתן לחוש במידע ולהבדיל בין המידע הרדום הנמצא ... האור ובין החשך. וירא אלהים את - האור: זה הפועל הראשון המופיע בתורה - הקשור באחד מחמשת חושי האדם. התודעה האנושית פוגשת כאמור את המידע בכל פינה בארץ וביקום, כל החומר מקרין מידע, כי הרי האדם קולט את החומר באמצעות ... קיים במציאות או המידע הזה אינו קיים, כי אין מידע שימלא יום שלם ואין יום שיתמלא בכל המידע. אבל התודעה האנושית עשתה את זאת: היא קראה למידע המעובד שנשלף מהערימה המידע המעובד והמלא שנשלף על פני יום שלם! הכיצד? והרי ... מידע משלים, כי את המידע הבסיסי קלטה מזמן, מרגע בריאת השמים והארץ... זהו מקור תחושת השליטה האבסולוטית האופפת את התודעה האנושית מרגע קליטתה לנתונים הבסיסיים: בידי כבר המפתח לכל מידע אשר יהא, אותו אוכל לשלוף בכל רגע, בזמני החופשי ועל ... תודעת האדם מתכוננת הלכה למעשה לפתוח את החבילה שעל ידה ולקחת ממנה את החופן המתאים והרצוי. באופן הזה יצרה התודעה האנושית במרחבה את יחידת הזמן הראשונה: יום אחד: את היום האחד, את היום השלם, את השליטה בשרשרת מידע אין סופית ...