... - מפתחות שאבדו להם מזמן... הם שמו לב לסבלנותו, להתחשבות שלו, לרכותו, לידו המלטפת... הם חשו את חום היד הזאת, נהנו ממגעה המלטף, וביקשו לתרגל את תכונת השיתוף
האנושית הטמועה בהם ולהכפיל את ההנאה... הם דיברו ביניהם בהערצה על המחבר המסור הזה... אהבו אותו, התאהבו בו וביקשו לחבקו להתקרב אליו, ביקשו את קירבתו, ביקשו את הדרך אליו, ... מיהו אם לא האל הכל יכול ויוצר הכל, היודע את נפש האדם ואת נפתולי תודעתו... עד כדי כך ביקשו את קירבתו... עד שהתנתקו מהטקסט שלו וגייסו את הטקסט עצמו לטובת
התכונה האנושית שלבשה אותם וגברה עליהם, הם ביקשו להם אל טוב ומיטיב ומצאו אותו בתורה, בחיבור שרק אל יכול לחבר. ב ראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ: בראשית ברא האל הטוב ... יבצבץ מתוך החושך... וחשך על - פני תהום, ורוח אלהים מרחפת על - פני המים. ג ויאמר אלהים יהי אור, ויהי - אור... סיפרתי בפרק הראשון את סיפור יום הבריאה הראשון
בתודעה האנושית, וניסיתי לקלוט את מרחב התמונה המלאה כפי שהמחבר ביקש לצייר לי, לטובתי, להנאתי... הוא ביקש להעמיד את התמונה הזו מולי ולרשותי, שאביט בה ואחזור דרכה אל ... שלקח על עצמו... הוא הזמין אותי לארוחה דשנה בשביל לאכול אותה - לא בשביל להתפעל מעוצמתו ולשכוח מארוחתו... מותר היה לנו להתפעל ולתאר ולשתף ולתת דרור לתכונות
האנושיות הטמועות בנו, אנו אוהבים את מי שאוהב אותנו... אך אסור היה לנו לתת דרור בלתי מרוסן לתכונות האלו כפי שאסור לנו להשמין מאכילת הרבה דברים טעימים ומזינים. כך נולדה ... תופסים לי את הרגל ומחבקים אותה ואני מוצאת את עצמי נבוכה מהמעמד הזה, מצד אחד אני מתה עליהם אבל מצד שני אני לא בשביל לחבק אותם כאן... הסתכלתי עליה ונזכרתי
בקבוצה האנושית הראשונה ואת החום שקרן ממנה כאשר דנה בתורה ובמחברה... אני מבקש לעבור אל היום השני: ו ויאמר אלהים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים. ז ויעש אלהים ... כפי שהופיעה בפסוק הראשון. הבטתי בראש מורכן במלוא המקבץ ובכל אחת מתמונות המשנה שהרכיבו אותה, ולא הצלחתי לקלוט באמצעותם את התמונה המלאה והמקורית של התודעה שלי,
האנושית. לא הצלחתי לחזור אל מקורותי... את התמונה המקורית שהופיעה בפסוק הראשון קלטתי באופן חלקי עד מאוד, וגם תיאור מעמד שלושת הגורמים שלה בפסוק השני - לא הצליח להרחיב את אופק התמונה... הניצוץ הראשון שהצית את יכולתי להבנת התמונה נוצר והלכה למעשה בפסוק השלישי, היכן שהצלחתי לקשר באופן ישיר בין
התודעה האנושית המבקשת ליהנות מהיקום לבין המידע שמבקשת לגלות ולהעמיד לרשותה... ויאמר אלהים יהי אור, ויהי - אור: התודעה שאפה לגלות את המידע ואכן הוא נגלה לה. במילים אחרות: ... הראשונה זו: ויאמר אלהים יהי אור, אימרה זו מובילה בהכרח אל המקבילה שלה הזאת - אל המשמעות הזאת: ויאמר אלהים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים. פני
התודעה האנושית ברגע פגישתה עם המידע - היו אל המסגרת שביקשה לקבע בתוך המידע - לא אל המידע הכללי כהוא זה... כי הרי המידע הגולמי (הכללי) נמצא לפניה בשפע, בכל פינה ביקום בכל ... המים אשר מעל לרקיע, ויהי - כן. ויעש אלהים את - הרקיע: המשטח שנרקע (שנעשה, שנחרט, שנוצר) בתוך ערימת המידע עי התודעה כאשר חפנה את החופן שלה - שיקף במהותו את
העשייה האנושית גרידא, כי העשייה ניכרת בזיהוי המידע, ולזיהוי כזה משמעות כאשר הוא מוגדר ובולט על פני השטח בפועל - כדוגמת המידע התיאורטי שפילס את דרכו למציאות, עמד במבחן ... הפועל. אם כן, כל תיאוריה, תורה, עיקרון, נוסחה, שיטה, השקפה, הלכה, סברה, הנחה, רעיון, מחשבה, אמונה, הערכה, השערה, תפיסה, או דעה - כל אחת מאלו תייצג בתורה את
העשייה האנושית כאשר תפלס את דרכה למבחן המציאות ותעמוד בו, או אז היא תיצור (תרקע) בערימת המידע משטח (רקיע) שעתיד להיכנס תחתיו אין סוף דעות ותיאוריות ותורות ונוסחאות ... ביניהן. ולא רק רעיון הגלגל... כי אם כל רעיון, תיאוריה, תורה, עיקרון, נוסחה, שיטה, השקפה, הלכה, סברה, הנחה, מחשבה, אמונה, הערכה, השערה, תפיסה, או דעה, כל
תודעה אנושית שעומדת מאחורי כל אחת מאלו, יוצרת והלכה למעשה את שרשרת המידע שמכילה את כל חוליות המידע של היקום, בתנאי שכל אחת מאלו יהיה לה את הכוח לפלס את דרכה אל מרחב המציאות ולעמוד במבחנו. זו תמצית
העשיה האנושית . ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע, ובין המים אשר מעל לרקיע: זו המקבילה של ויבדל אלהים בין האור ובין החשך . במקבילה הראשונה עמדנו על שני סוגי המידע שקביעת ... לערב שמקדם את הלילה והתכונן לבוקר שמקדם את היום... ניתן חזור לפרק הראשון ולעיין בפסקה זו בהרחבה. יום שני: המקבילה של יום אחד . יום שני: באופן הזה יצרה
התודעה האנושית במרחבה את יחידת הזמן הבסיסית - בשנית. יום שני זהו מופע היום האחד והשלם בשנית, יום זה יחידת הזמן שמכילה את חוליות המידע של השרשרת המלאה. ושוב, אני מרכין את ...