שבעת ימי הבריאה - יום 7 - חלק 12... אינו משתנה. ובעצם, פגשתי עוד פעם אחת בטבע את המודל של המידע המשתנה ואני מדבר על גוש המידע המלוכד האנושי. גוש זה נקרא אדם והוא משתנה ללא הרף, ככל יתר הגושים, במסגרת הבזק הכוחות הפועלים על כל הגושים ביקום, ... למיותר לציין כי האבן לא תזהה את האדם אך הוא יזהה אותה. שניהם גושי מידע משתנים אך רק הגוש האנושי יזהה את גוש האבן ואת כל יתר הגושים שלידו, זו ההפליה לטובה אותה קיבל גוש המידע היחיד בטבע שנקרא ... מעבד את הנתונים המקסימלים האלה ומסיק מהם את ערכי הדמות שאנו עומדים מולה. בעצם, ובשביל להסיק את ערכי הדמות האנושית, מספיק לנעוץ את המבט בתמונה סטטית קבועה, לקלוט ממנה את הנתונים המקסימלים ולזהות את ערכי הדמות שבתוכה. ואכן אנו ... לראות מה תהיה תגובתו מהזיהוי שלי, ואת הנתון הזה אני קולט באופן ברור משפת גופו - שפה המוכרת רק לגזע האנושי ונפוצה במועדון שלו. אני מתאר כאן ולמעשה תהליך של זיהוי עצמי - לא תהליך של זיהוי האדם שעומד מולי, ... - אזי המודעות שלי למיקומי במרחב תשתפר לאין ערוך. אני רואה בהבחנה הזאת את מכלול מערכות היחסים הבין - אנושיים ובכל הרמות. טמוע באדם הצורך להתמקם במרחב הדינמי, ומקור הצורך הזה בפוטנציה הבוערת בעצמותינו ומבקשת לפרוץ החוצה... רוצים לחיות, ... הפוטנציה שבנו תשתרע על מרחב גדול יותר. ובכן ביקשתי בעצם להגיע להגדרה המדויקת של יחסי הגומלין, בין גוש של מידע אנושי מלוכד שנע במרחב, לבין גוש אחר הדומה לו, מה קורה כאשר שני הגופים הללו נפגשים. התשובה שהיגעתי אליה ברורה ... גם הקליפה של התורה אינה רחוקה מהאבן על כל תכונותיה, אך המידע הנמצא בתוך קליפת התורה מתנהג כגוש של מידע אנושי מלוכד שנע במרחב, פוגש גוש ממינו ומקיים איתו יחסי גומלין במלוא מובנה של המילה. אני שואב מהגוף של התורה ...