אושר. האם
אושר היא תכונה מולדת? האם יש לך את ה DNA של
האושר? חלק 1
אושר. האם
אושר היא תכונה מולדת? האם יש לך את ה DNA של
האושר? אושר. נגדיר: אני = התודעה שלי. מציאות = כל מה שקרה / קורה / ויקרה לאדם. טוב =
אושר = התאמה בין הרצון של ה"אני" לבין המציאות. ככל שהפער גדול יותר, כך רע יותר. כל בני האדם בכל זמן / מקום, כל פעולה ופעולה שהם עושים, תכליתה היא להגיע למצב שבו המציאות שלהם תתאים לרצון שלהם, דהיינו חיפוש
אושר. ונשאלת השאלה, האם
אושר זו תכונה מולדת? האם כל אחד יכול להיות
מאושר, או שאולי נולדים עם זה?! תשובה:
אושר זו אכן תכונה מולדת. שאלה: האם גם אני נולדתי עם תכונת
האושר? תשובה: כן, כל אדם בעולם נולד עם תכונת
האושר. שאלה: מאחר שכל בני האדם נולדים עם תכונת
האושר, מה גורם לכך שהם לא יהיו
מאושרים? תשובה: הסביבה / התרבות / צורת החשיבה הנפוצה של רוב העולם. שאלה: האם ניתן לבחור להיות
מאושר? תשובה: כן. כל אדם בכל זמן מקום, יכול לקחת אחריות על דפוסי המחשבה שלו ולהחליט להיות
מאושר. שאלה: במי זה תלוי? תשובה: זה תלוי אך ורק באדם עצמו. ועכשיו נסביר.
אושר היא תכונה מולדת.
אושר היא תכונה שכולם כולל כולם נולדים איתה. כל יצור חי בעולם (כולל בעלי חיים) נולדים עם תכונת
האושר, כחלק בלתי נפרד מ"מערכת ההפעלה" שלהם. מי שיתבונן בשכלו על החיים בעין אמיתית, יגלה כי כל בני האדם נולדים
מאושרים, ולאט לאט ככל שהאדם גדל כך הוא נהיה פחות ופחות
מאושר. עד השלב שבו האדם מגלה את זה שהוא לא
מאושר, ושבעצם הוא מפספס את כל ההנאה שבחיים שהיא כמובן
אושר פנימי, ושביעות רצון ממה שיש לך. ואז האדם לוקח אחריות ומנסה "לטהר" את דפוסי החשיבה שלו ולהתחיל לחשוב חיובי וכולי. מהם הסימפטומים של חוסר
אושר? וממה נובע חוסר
אושר? חוסר
אושר נובע בעיקר מחוסר קבלה עצמית, דהיינו מכך שהאדם לא מקבל את עצמו ואת מציאותו כפי שהם. האדם שופט את עצמו על כל מיני דברים שהוא עשה בעבר, האדם נכנס ... אלא או את העבר או את העתיד, שהם כמובן דמיון ולא מציאות. דפוסי החשיבה האלו, כמו שאר דפוסי החשיבה של האדם משבשים לו את תכונת
האושר, שאיתה נולד כל אדם. דפוסי החשיבה האלו לוקחים מהאדם את שמחת החיים, את הביטחון העצמי, את האופטימיות, את הרוגע, את השלווה וכולי. הכל כמובן תוצאה של דפוסי חשיבה משובשים בלבד. כל אדם נולד
מאושר. ילד קטן (לפני שהמחשבות משתבשות, ממש בהתחלת החיים) לא מעלה על דעתו להיות מוטרד ממשהו שקרה לו אתמול. ילד קטן, לחלוטין לא מוטרד ממה שחושבים ... נלחץ ממנה כל כך. זה לא שהוא לא בוכה, אבל הוא לא ב"פאניקה" של מה יהיה. כי מצידו הוא לא מספיק "חכם" להיות מוטרד ממה יהיה. המשך כאן:
אושר. האם