טיעון - מבוא טיעון (בלועזית: ארגומנט) הוא רצף של הנחות ומסקנה שבו נעשה ניסיון לביסוס אמיתותה של טענה אחת (המסקנה) על סמך אמיתותן ... (ההנחות). תורת הלוגיקה עוסקת בהבחנה שבין טיעונים בכלל, ובין היסקים, שהם טיעונים שבהם המסקנה נובעת מן ההנחות בהכרח לוגי. טיעון הוא מהכלים החשובים ביותר בחשיבה הרציונלית, בלוגיקה ובניסוח המחקר המדעי, וכן ברטוריקה ובכל ויכוח בשיח היומיומי. מטרתו הבסיסית היא לבסס טענות מורכבות על טענות פשוטות שקל לקבלן. מטרה נוספת לשמה משתמשים בטיעון, כפי שיודגם בהמשך, היא הפרכת טענות. אולם לא כל טיעון מסתמך על התקפות הלוגית. ישנם טיעונים בשם הסמכות של מוסר הטיעון, או בשם המסורת, או למשל כאשר מסיקים מסקנות על סמך ערכן המקודש של ההנחות. במשפט ובדת נעשה לעתים קרובות ... קרובות שימוש בטיעונים אינדוקטיביים, בהם מסתמכים על חזרתה של תצפית מסוימת כבסיס להסקת מסקנה אודות חוק הטבע העומד מאחוריה. טיעון בעל תקפות לוגית, או היסק כאמור, טיעון בנוי ממסקנה ומהנחה אחת לפחות. ישנם טיעונים בהם המסקנה נמסרת לפני ההנחות, וישנם טיעונים בהם המצב הפוך, או שמדובר ... של טענות שהאמצעית בהן היא המסקנה. וישנם גם טיעונים בהם משתמשים בהנחה סמויה, שאינה נאמרת או נכתבת מפורשות. למשל בטיעון הבא: טענה א (הנחה): יורד גשם. טענה ב (מסקנה): יש עננים בשמים. ההנחה הסמויה היא, כמובן, שכאשר יורד גשם ... מסוג זה יחשבו למשכנעים משום שהם מבוססים על היסק לוגי, כלומר שכאשר נסדר את הטענות שלהם באופן ברור נקבל טיעון שצורתו הלוגית ברורה מאליה. צורת הטיעון המלא בהקשר של הדוגמה הקודמת הוא: 1.אם יורד גשם יש עננים בשמים 2.יורד גשם לכן: יש עננים בשמים טיעונים ... חוקי היקש, הכללים המתירים לגזור מסקנות מסוימות מתוך הנחות מתאימות. שתי טענות שאין קשר כזה ביניהן, לא יוכלו להוות טיעון. למשל: טענה ראשונה (הנחה): הגג הזה אדום, טענה שנייה (מסקנה): יש עכשיו עננים בשמים. הסיבה לכך שרצף כזה של טענות אינו נחשב לטיעון, ואילו הרצף הקודם כן, היא שחסרה כאן צורת הנביעה או ההיסק הלוגי. הנביעה הלוגית בדוגמה הראשונה נסמכת על כלל הניתוק, או מודוס פוננס, הקובע שמן הטענה אם א אז ב בצירוף לטענה א ניתן לגזור את הטענה ב. טיעון יחשב לטיעון תקף, אם בכל מקרה שבו ההנחות אמיתיות - גם המסקנה תהיה אמיתית. מכיוון אחר, הטיעון הוא תקף אם אין דוגמה נגדית לטיעון שצורתו זהה אך בו ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית. לתקפותו של טיעון אין קשר לאמיתות ההנחות עצמן. סוגים אחרים של טיעונים מקובל לדבר על שני סוגים עיקריים של טיעונים הנבדלים זה מזה באופני ההיקש שלהם. בטיעון היקשי משתמשים במתודה של אינדוקציה, כלומר - מנסחים כלל על פי תצפיות. בטיעון היסקי, או דדוקטיבי, משתמשים בכללי ההיקש הלוגיים, ואמיתות המסקנה נשענת באופן צורני על אמיתות ההנחות. ישנם סוגים נוספים של טיעונים, בהם ניתן למנות טיעון אנלוגי (א גרם לב. בגלל שג דומה לא, וד דומה לב אז ג יגרום לד), טיעונים בשם המסורת, ועוד.

טיעון מן הנס - מבוא הטיעון מן הנס, הידוע גם בשם טיעון העד, הוא טיעון לקיום אלוהים, הגורס כי קיימת עדות אמינה בכתב או בעל - פה, על התרחשות נס אלוהי. הטיעון היה מקובל בקרב נוצרים ויהודים במשך מאות שנים כאחד הטיעונים המרכזיים לקיום אלוהים. הפילוסוף הסקוטי דייוויד יום ביקר את טיעון העד וטען כי נכונות לקבל עדות עתיקה שהועברה בדרך המסורת כנכונה אינה נובעת מאמינותה, אלא מהיותה דיי רחוקה בזמן ... של יום התגברותה של הספקנות כלפי תופעות על - טבעיות וניסיות כתוצאה מהמהפכה המדעית. כיוון שכך ירד קרנו של הטיעון מן הנס כטיעון לקיום אלוהים וכיום יש המבכרים על פניו טיעונים אחרים כמו הטיעון הטלאולוגי. עם זאת, עוד יש שתומכים בטיעון מן הנס. ביהדות - טיעון העד (יהדות) בחומש שמות מסופר על מופתי יציאת מצרים וההתגלות במעמד הר סיני, שהם ניסים שלפי המסופר בספר, התרחשו במעמד כל עם ישראל. הטיעון מן הנס המתבסס עליהם, מוכר גם בשם טיעון הכוזרי או טיעון מעמד הר סיני. בעוד שהוגים נוצרים ראו גם בסיפורים אלו וגם בסיפורי הבשורה הנוצרית ראיות לטענותיהם, מקביליהם היהודים קיבלו את סיפורי התורה בלבד, והציגו את הטיעון המבוסס עליהם, באופן המבדלו מהטיעון הכריסטולוגי. רסג ביסס את אמינות סיפורי הניסים המתוארים בספר שמות על המסורת, ועל ההנחה שקהל גדול אינו עשוי להנחיל ... קהל בני ישראל, אשר התאמתה אצלם הראיה ההיא, ואחר כך המסרת הרצופה, אשר היא כראיה. יש שפירשו את דבריו כטיעון לאמיתות מעמד הר סיני. מאידך, הרב שלמה אבינר פירשם כהדרכה לפיתוח האמונה באלהים באמצעות היכללות בעם ישראל, שלדבריו אבותיו ... העיקרים א יח) לדבריו, אלהים לא היה נותן גושפנקא לשליחות משה לקבל את התורה אם היה עתיד לכזב. (שם) טיעון מעמד הר סיני נותר טיעון מרכזי בחינוך היהודי הדתי, ובספרות שנועדה לבסס את עיקרי האמונה לציבור הרחב. בנצרות בברית החדשה מסופר על תחייתו של ישו ועל מופתים שחולל בפני קהל רב. הטיעון מן הנס המתבסס עליהם, מוכר גם בשם הטיעון הכריסטולוגי. פאולוס, באיגרת הראשונה אל הקורינתים, מבסס את מהימנות הבשורה הנוצרית על שנים עשר השליחים וחמש מאות עדים נוספים שפגשו, לטענתו, בישו, לאחר תחייתו מן המתים. הטיעון מן הנס של פאולוס אומץ והורחב על ידי הוגים נוצריים רבים, כמו אירנוס, אוריגנוס, אוגוסטינוס, תומאס אקווינס, הוגו גרוטיוס, ... פיילי, גוזף בטלר ורבים אחרים. ביקורתו של דיוויד יום הפילוסוף דיוויד יום, טען במחקר לגבי ההבנה האנושית שאין די בטיעון העד להוכחת מעשי ניסים, שתועדו, לדבריו, זמן רב לאחר המועד בו התרחשו כביכול. לו היה מוצג בפנינו אירוע ניסי ... להתרחשותו, אלא דווקא על היעדרה: על כך שהאירוע הניסי אירע, כביכול, בזמן ובמקום הרחוקים מאיתנו. דברי יום, שייחס את טיעון העד לכשל פנייה אל הסמכות, הובילו פילוסופים רבים לבחון את סבירות הניסים כשלעצמה, ופעמים רבות תוך ביטול גמור, כפי ... לבסס את האמונה הדתית על בסיס רציונלי או אובייקטיבי. הפילוסוף ג. ה. רנדל, אף טען כי יום הנחית על טיעון העד מהלומת מוות בהוכיחו באופן כה ברור את הדברים, עד שמאז יום רק לעתים נדירות העז אדם אינטליגנטי להעלות את הטיעון. רנדל הוסיף ואמר כי במאה השמונה - עשרה היו הניסים ההסבר התומך העיקרי באמונה, [בעקבות דבריו של יום הם ...

אתאיזם - מבוא - חלק 2 טיעונים על בסיס התפתחות האמונות / דתות הטיעון ההיסטורי: ההיסטוריה המתועדת מלמדת כי המונותאיזם צמח על רקע האמונה הפוליתאיסטית, שכללה בין השאר גם אלים דמויי - אדם, ... אלוהים עצמו, אלא נוצר על ידי אבולוציה של רעיונות שהשתנו עם הזמן ממעבר מדור לדור ואדם לאדם. על פי טיעון זה, אם אכן אלוהים היה קיים אזי הוא היה מעביר את הידיעה על קיומו לאדם הראשון, והאמונה בו הייתה קיימת מראשית הזמן. אך לדברי ארכאולוגים מסוימים, רעיון האל המונותאיסטי הופיע פורמאלית לראשונה במהפכה הדתית של אחנתון. טיעון הדתות המרובות: לתרבויות רבות ושונות ברחבי העולם יש תפיסות שונות ומנוגדות של מושגי האלוהות, ובכל אחת מהן אנשים מאמינים ... שתי קבוצות אלה שונים זה מזה בנוסחם. מפרך ואף מיותר לברר, מי משתי הקבוצות האלה צודקת בטענתה, אם בכלל. טיעון האנתרופומורפיזם (או טיעון ההאנשה): לפי טיעון זה אנחנו יכולים לראות שבכל מיתולוגיה מיוחסות לאלים תכונות אנושיות רבות כמו: כעס, זעם, קנאה, חרטה, אהבה, שנאה ועוד. ... גם האל המקראי. האדם יצר את אליו בצלמו ובדמותו שלו עצמו, ולכן הם כל כך דומים אליו. טיעונים הקשורים לטיעון הטלאולוגי טיעון המורכבות: תאיסטים רבים מצדדים בטיעון הטלאולוגי, לפיו לא ייתכן כי מורכבות וסדר יופיעו ללא מתכנן, ולפיכך מורכבותו של העולם מוכיחה את קיומו של אלוהים. אתאיסטים משיבים לטיעון זה בטענה שאלוהים הוא ישות על - טבעית בעלת תודעה, ולפיכך הוא מורכב, ולפי הטיעון הטלאולוגי מצריך יוצר משלו. אך קו מחשבה זה מחייב שרשרת אינסופית של בוראים, ומסבך את העולם במקום להסביר את היווצרותו. לכן, אומרים האתיאיסטים, הטיעון הטלאולוגי אינו קביל. תכנון לקוי: הטיעון מניח שאלוהים שהוא כל - יכול וכל - יודע אמור היה ליצור יצורים בעלי תכנון אופטימלי. ישנם יצורים, שאילו ... תהליך עיוור - והוא תהליך האבולוציה, ולא מאפיינים שהיינו מצפים לקבל מידיו של מתכנן - על מסוים. יש המיישמים טיעון זה גם לבעלי חיים. טיעון התכנון התבוני: הטיעון התאיסטי גורס כי היקום מציג סדר ומורכבות שלא יכלו להיווצר במקרה, אבל חוקי הטבע הפיזיקליים, וכן, מדע הביולוגיה מדגימים ... ואלוהים. הנחת כוונת תכליתיות נסתרת בטבע פיתחה את האמונות הפולחניות, כולל העידן החדש של ימינו, כמו פאראפסיכולוגיה וקריאה בקפה. הטיעון הפסיכולוגי: הפסיכולוגיה של הדת טוענת כי האמונה באל, לפחות כמו שהוא מוצג בדתות האברהמיות, עונה לאינדיבידואל על דחפים פסיכולוגיים. ... קל להבין מה התועלת באמונה בדת כלשהי, וכמה פשוט ליצור משם מיתוסים ואלים המשגיחים מפני הסוררים ומעודדים את הצדיקים. טיעון הפחד: טיעון זה מבוסס על כך שכוהני דת מעודדים את יראת השמיים כבסיס למוסריות, אתיאיסטים שוללים טענות אלו וטוענים כי פחד הוא דרך קלה לתעתע בהמונים, והמוסריות אינה צריכה לנבוע מהדת או מדברים שליליים כמו פחד. הטיעון הסוציולוגי: הדת בכלל ואלוהים בפרט ממלאים פונקציות חשובות בחברה האנושית, מה שמעיד על הצורך הבלתי - תלוי בהיגיון או ... פשוט קיים (כלומר, קיומו הוא בגדר אקסיומה), או ישות פשוטה מההגדרה הקונבנציונלית של אלוהים פשוט קיימת, במקום שהאל קיים. טיעון זה שייך גם לדוגלים בפנתאיזם, אך יש הסבורים שהפנתאיזם הוא בעצמו השקפת עולם אתיאיסטית. בעיית הרוע: הואיל ואלוהים מוגדר, ... אלוהים, אשר אינו כבול אליהם. תשובה אחרת היא שטענות המכילות סתירה הן חסרות משמעות ולפיכך אינן תיאור של יכולת. טיעון חוסר האמונה: הוא טיעון בעל הנחת - יסוד מאנישה, הטוען שאם אלוהים קיים (והיה רוצה שהאנושות תדע על כך), הוא היה גורם למצב ... של פילוסופיות שאינן תאיסטיות. אבל מכיוון שיש אנשים שאינם מאמינים בקיומו, או שאינם בעלי דעה מוצקה בנושא, הרי שלפי הטיעון, או שהוא לא קיים או שהוא לא מתעניין בנעשה בעולמנו. אם אלוהים מסוגל לתקשר עם האינדיבידואל האנושי לשם העברת ... שלהן והדרך בה הם נכתבו), מדוע הוא אינו מתקשר עם כל המין האנושי באופן ישיר וגורם לכולם להאמין בו? טיעון חוסר המוטיבציה: אם אלוהים הוא כל - יכול, אזי הוא יכול לספק את כל רצונותיו, שאיפותיו וחלומותיו מבלי לברוא ... היקום ואחר כך - משום שסיבה כזאת הייתה בין שאר האפשרויות שהיו לאלוהים בקשר לאופי מעשיו בהמשך. טיעונים שונים טיעון האלוהות הטבעית של שפינוזה: אם אלוהים קיים, הוא תופס את כל המרחב - זמן (לית אתר פנוי מיניה). על ... ולא אני. אם לאלוהים אין מודעות עצמית, אזי אין הבדל בינו לבין יקום חסר מודעות שנשלט בידי חוקי הטבע. טיעון חוסר המשמעות המדעית: האמונה באלוהים אינה תאוריה מדעית, מכיוון שלא ניתן לבחון את אמיתותה באופן אמפירי. היא גם אינה ... את קיומו, אלא רק דברים אשר מיוחסים לכך שהם נבראו על ידיו (וכמו כן ניתנים להסברה באמצעות דרכים אחרות). טיעון חוסר ההגדרה: כדי לנסות לענות על השאלה האם אלוהים קיים? יש צורך בהגדרה מלאה ועקבית של הקונספט אלוהים, ואשר ... על קיומה של ישות על - טבעית מחוץ למציאות הפיזיקלית, הרי שזה חסר משמעות לטעון לקיומה של ישות כזו. טיעון הגילויים המדעיים: במשך מרבית ההיסטוריה האנושית ישויות על טבעיות סיפקו את ההסברים הטובים ביותר לקיומו של היקום וחוקי הטבע. ... תחומי החיים מסבירים את היקום בצורה יעילה יותר מאנקדוטות המערבות כוחות על - טבעיים, עד כדי ייתור האחרונים בראי הטיעון. יתרה מזאת, הסתירה בין תפיסתן של הנצרות והיהדות ובין המדע בתחומים מסוימים (בעיקר בריאת העולם לעומת אבולוציה וגיל היקום) מערערת על תקפותן של דתות אלה. הטיעון המטריאליסטי: דתות רבות טוענות שהחיים הם יותר מהחומר שאנחנו רואים בסביבתנו הדוממת. בנוסף הן טוענות שמאחורי החיים עומד עולם ... - טבעי כלשהו ושהאני האמיתי שלנו הוא באופן כזה או אחר רוחני ולא חומרי. בניגוד לטענות הללו, טוענים מצדדי הטיעון המטריאליסטי שהידע המדעי שנצבר בתחום מדעי החיים והחברה מעיד שהחיים הם תופעה טבעית, שמה שעושה אותנו אנושיים הוא חומרי, ... נובע מחוויה אמפירית של המציאות. עוד דוגמה לקיום האל כאקסיומה ניתן למצוא במסורת החשיבה הרציונליסטית המוקדמת. דוגמה אחת היא הטיעון האונטולוגי, הקובע שמושג האל כולל בתוך עצמו קיום ולכן האל חייב להיות קיים (טיעון שהציג רנה דקארט בהגיונות של הפילוסופיה הראשונית), או טיעונים המסתמכים על האקסיומה שהאל הוא סיבת - עצמו. אלו טיעונים ... העונש הם לנצח. זאת לעומת העדר תגמול, לטוב ולרע אם אין אלוהים. כלומר, תחת תוחלת אינסופית האמונה באלוהים משתלמת. הטיעון כפוף לתורת הגמול, ולכן, אפשר שגם לא - נוצרים (כגון יהודים, מוסלמים, ואף אנשים שאינם דתיים) שעמדותיהם בנושא התגמול דומות, יעשו שימוש בטיעון זה. נגזרות מוסריות אתיאיסטים מואשמים לעתים בהיעדר מוסר או במוסריות פחותה מזו של תאיסטים. מבקרים טוענים שללא אמונה באלוהים, ... המוסר שלהם. לטענתם, הם יכולים לקבוע לעצמם אמות מידה מוסריות על פי דעתם, באופן שעלול להתנגד עם מוסר אמיתי. טיעון זה זוכה בעצמו לביקורת: יש טוענים שקיים בסיס רציונלי מאחורי מערכות המוסר האנושיות, ושהתפתחות אמות מידה מוסריות אוניברסליות בתרבויות ...

טיעון העד (יהדות) - מבוא טיעון העדים כפי שמופיע בקרב הוגים יהודיים מימי הביניים ואילך הוא טיעון לקיומו של אלוהים ולכך שתורת ישראל ניתנה מאלוהים, העושה שימוש בכך שעל פי המקרא והמסורת היהודית היו מאות אלפי ... ישראל, וכן בסיפורי ניסים נוספים שנעשו בתקופת יציאת מצרים על ידי האלוהים, כמו עשר המכות וקריעת ים סוף. בבסיס טיעון זה עומדת ההנחה שלא ניתן לשכנע עם שלם להאמין שאירועים מסוימים קרו במעמד כל העם אילו האירועים לא התרחשו בפועל. טיעון העד בקרב הוגים יהודיים לאורך ההיסטוריה ימי הביניים רסג העלה את הטיעון כי יחידים עשויים לטעות או לשקר, אך אין זה סביר להניח כי קבוצה גדולה של אנשים תטעה ותתפתה לשקר ... מאמינים להם, בראותם כי הדור הקודם מיושב בארץ וחי ממנה. טענה זו מתייחסת למה שהוגדר למעלה כשלב השני של הטיעון. לגבי החלק הראשון של הטיעון (שקיום הניסים מוכיח את אמיתות האמונה) רסג סבר גם כי הוכחה נוספת ניתנת בניסים הרבים שחווה עם ישראל בדרכו ... במקצת הדבר כי אז היו משתמשים בה הפילוסופים הקדמונים, והיו מכלכלים בה את תלמידיהם... ריהל בספרו הכוזרי הציג את הטיעון כך: דבר שנתברר לבני ישראל בראשונה על פי ראות עינים, ואחרי כן נמסר לאיש מפי איש בקבלה הדומה למראה ... שכלית - היסטורית רגילה אלא הבנה הקשורה לקישורו של היהודי לעמי וכדומה. גם לפי הבנה זו, החלק הראשון של הטיעון (דבר שנתברר לבני ישראל בראשונה על פי ראות עינים) מקבילה לחלק הראשון של הטיעון כפי שהוגדר למעלה. רבים מכירים את הטיעון בשם טיעון הכוזרי בשל מה שנכתב בספר הכוזרי (מאמר א, קטע כה): האמונה שאני חייב בה התחייבנו בה כל האומה הישראלית, ... ממשיכה המסורת שנמסרה מדור דור, והיא בבחינת מראית העין לדורות הבאים. הרמבם מתייחס בספרו משנה תורה לחלק הראשון של הטיעון בלבד (כיצד ההתגלות מוכיחה את האמונה בכך שהתורה ניתנה מאלוהים) ומתעלם שם מהשאלה כיצד נדע אנו שלא נכחנו בהתגלות ... את העברת התורה מדור לדור עד שדאגו ללמוד את הכתיב המלא והחסר ולכתוב על כך הערות בספר בשם מסורת. טיעון דומה הועלה גם בספר החינוך, שבו נטען, בתחילת ההקדמה כי כמו שבעדות משפטית, מקובל הן בתורה והן בדיני הגויים ... שלושה אנשים, קל וחומר לאמונה בתורה שנמסרה על ידי עדים רבים הרבה יותר. במאה העשרים והעשרים ואחת בימינו משמש טיעון העד פעמים רבות אצל מחזירים בתשובה, בחינוך הדתי ובספרות הנועדה להסביר את עיקרי האמונה לציבור הרחב. הנמקות נוספות שניתנו לחיזוק טיעון העד ביהדות נימוק נוסף ששימש חלק מהמשתמשים בטיעון העד ביהדות, הוא ששום דת אחרת לא טענה שהייתה לה התגלות בפני כל קהל המאמינים (כאשר אלה היו רבים מאוד) למעט, כמובן, דתות שהאמינו גם בהתגלות לעם ישראל במתן תורה והשתמשו בטיעון כדי לבסס את האמונה בהתגלות זו. ביקורת יש הטוענים שהטיעון, כפי שניסחו ריהל, אינו תקף. זאת משני טעמים: פערים ברציפות: הטיעון נסמך על העברת רציפה של העדות, בידי מספר רב של עדים מכל דור ודור. לדברי המבקרים, המקרא עצמו מעיד ... עדות נוספת לקבלת התורה שלא מתוך מסורת המועברת מאבות לבנים נמצאת במעמד קריאת התורה של עזרא לעם בחג הסוכות. הטיעון מאמת מיתוסים סותרים או מופרכים: לפי המיתולוגיה הקלטית, כפי שהיא מוצגת בדברי המבקרים בעבר כישוף דרואידי שימש להפיכת אירלנד ...

... של קבוצות של טענות באשר הן. מקורו של המונח לוגיקה מהמילה היוונית לוגוס, שלה פירושים שונים כגון סיבה, מחשבה, וטיעון. התרגום העברי המסורתי ללוגיקה הוא תורת ההיגיון או שכל הישר. תולדות הלוגיקה מראשיתה ועד תקופת אפלטון ראשיתה של הלוגיקה ... בכל הנוגע למושגים רצף ואינסוף. את הסתירות הללו ניתן לחשוף באמצעות הצגת הקשרים בין המושגים השונים שלנו בצורה של טיעון, שעל אף שאנו נטוים לקבל את הנחותיו, מסקנתו בלתי נסבלת (למשל, שאין שינוי בעולם, שאין בו תנועה וכו). הסיבה ... לבדוק עד כמה הם עקביים בדיעותיהם על נושא זה. לעתים ניתן לחלץ מן הדיאלוג מערכת של משפטים, המרכיבים יחדיו טיעון, ולנתח את הדיאלוג כחקירה המכוונת לבדוק האם כל המשפטים עקביים עם עצמם ועם המשפטים האחרים בהם מאמינים המשתתפים בדיאלוג. ... אותה לתורה סדורה המאפשרת להבחין בין טיעונים מבוססים לטיעונים שאינם מבוססים על סמך זיהויה של הצורה הלוגית של הטיעונים. טיעון הוא תקף כאשר ההנחות מספיקות לשם תמיכה במסקנה, כך שלא ייתכן שההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית. ההכרח הלוגי של ... פרטית, והמסקנה כללית, וכו). מבין הצורות האפשריות של טיעונים בני שתי הנחות ומסקנה אחת, גילה אריסטו את הצורות של הטיעון התקף או המופתי, המוביל תמיד מהנחה אמיתית למסקנה אמיתית. אריסטו טען שבאמצעות צורות אלו משמשת הלוגיקה ככלי עבור המדע ... ממשי מהפילוסופיה (כמו, למשל, האתיקה) או רק כלי עבודה (אורגנון) של הפילוסופים. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם: מונח, טענה, טיעון, נביעה או היסק, וכלל המרה. כמו כן ניתן להחיל בקלות על הלוגיקה האריסטוטלית את המונחים המודרניים של תקפות נאותות, ... המרה המאפשרים להראות כי טענות שונות בצורתן הן למעשה שקולות זו לזו (ר להלן) וכך להרחיב את מספר צורות הטיעון התקפות. להלן נבחן תחילה את הרעיון שלטיעון יש צורה לוגית, לאחר מכן נדון בעקרונות היסוד של הלוגיקה אצל אריסטו, ולבסוף נדון במגבלותיה של הלוגיקה האריסטוטלית. צורתו הלוגית של הטיעון טיעון הוא קבוצה של משפטים (או קבוצה של טענות) שחלקם הנחות ואחד מהם הוא המסקנה, והקבוצה נחשבת טיעון כאשר המעבר בין ההנחות למסקנה הוא תקף, כלומר כאשר המסקנה נובעת בהכרח מן ההנחות. מהי נביעה הכרחית? כאשר ניתן ... וכך מבססות את אמיתותה של המסקנה. לטיעונים כאלו קרא אריסטו סילוגיזם. נוכל להבין את הרעיון של הצורה הלוגית של טיעון תקף אם נחשוב על ההבדל בין תקפות ואמיתות. לדוגמה: נתונות שתי הנחות: 1.כל היוונים הם בני אדם. 2.כל בני האדם הם בני תמותה. מסקנה: כל היוונים הם בני תמותה. התקפות של טיעון זה כמעט ברורה מאליה. ברור גם שאם שתי ההנחות אמיתיות, גם המסקנה, בהכרח, אמיתית. אין באפשרותנו להעלות על דעתנו מצב שבו ההנחות אמיתיות והמסקנה אינה אמיתית. אבל מה אם אחת ההנחות שקרית? או אז הטיעון עודנו תקף, אף שבמקרה כזה ייתכן שהמסקנה שקרית. אריסטו סבור כי הטיעון תקף בזכות צורתו, ללא קשר לשאלה האם חלק מהטענות שקריות מבחינת התכן שלהן. ההבחנה בין טיעון תקף שבו ההנחות אמיתיות לטיעון תקף שבו ההנחות אינן אמיתיות היא ההבחנה בין נאותות (soundness) לאי - נאותות של הטיעון, אבל היא אינה משפיעה על תקפות הטיעון עצמה. צורתו הכללית של הטיעון הזה היא כזו: 1.כל א הוא ב 2.כל ב הוא ג מסקנה: כל א הוא ג יש לשים לכמה פרטים חשובים בנוגע לניתוח הצורני של מבנה הטיעון, על פי אריסטו. ראשית, ישנם בטיעון שלושה מונחים כוללים אשר כל טענה מקשרת בין שניים מהם. בטיעון תקף ישנו מונח מסוים (ב) אשר מופיע בהנחה הראשונה ומופיע שנית בהנחה השנייה, והוא המתווך בין שני המונחים (א ... מופיעים בגרסה הצורנית של הסילוגיזם קבועים לוגים, דהיינו מלים כגון כל, הוא (האוגד), וכן מלים נוספות שעוד לא פגשנו בטיעון שלעיל, כגון חלק מ והשלילה באמצעות אינו. כאשר אנו מצרינים את הטיעון אנו נפטרים אך ורק מן השמות של המונחים, ואילו הצורה הלוגית של הטיעון, המיוצגת באמצעות הקבועים הלוגים, נשארת חשופה לעינינו. מתפיסה זו של הצורה התקפה של הטיעון יוצא שאם בטיעון מסוים ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית אזי הטיעון אינו תקף. למשל בטיעון - לכאורה, שדומה לקודם: 1.כל בני האדם הם בני תמותה. 2.כל היוונים הם בני תמותה. מסקנה - לכאורה: כל ... ששתי ההנחות אמיתיות. עדיין ייתכן שהמסקנה אינה נכונה, למשל אם אנו מוכנים להחשיב את סוסיהם של היוונים כיוונים. מכאן שבטיעון - לכאורה שבחנו ישנה בעיה - אין יחס של נביעה בין ההנחות והמסקנה. צורת הטיעון בה אנו מתבוננים איננה תקפה, וכל טיעון בעל אותה צורה יהיה טיעון בלתי תקף: 1.כל א הוא ב. 2.כל ג הוא ב. מסקנה - לכאורה: כל ג הוא א. כל טיעון בעל צורה כזו אינו תקף, והוא יכונה כשל לוגי. עד עכשיו בחנו טיעונים שבהם כל הטענות הן טענות כלליות. ... למשל: 1.כל הפירות צומחים על עצים. 2.חלק מהפירות הם הדרים. מסקנה: חלק מהצומחים על העצים הם הדרים. והנה צורת הטיעון: 1.כל א הוא ב 2.חלק מ - א הם ג מסקנה: חלק מ - ב הם ג אריסטו הבחין ... של טיעונים תקפים, למשל: 1.כל הנמרים הם יונקים. 2.אף דג אינו יונק. מסקנה: אף דג אינו נמר. והנה צורת הטיעון: 1.כל א הוא ב. 2.אף ג אינו ב. מסקנה: אף ג אינו א. לאחר שבחן את מגוון הצירופים האפשריים ... העבודה העיקרי של המדען). אולם הניתוח האריסטוטלי מאפשר להתייחס גם לשמות פרטיים כלו היו מונחים כוללים, וכך להציג את הטיעון התקף הבא: 1.כל בני האדם הם בני תמותה 2.סוקרטס הוא אדם מסקנה: סוקרטס הוא בן תמותה עקרונות היסוד הלוגיים ... בהן נושא ונשוא (א הוא ב), ולא הכיר בטענות שצורתן צורת התנאי (אם א אז ב). הוא אף סבר שבטיעון תקף חייבת להיות יותר מהנחה אחת, ושהמסקנה חייבת להיות שונה מההנחות. ואולם הגדרתו לטיעון תקף אינה נותנת לנו סיבה לפסול את תקפותו של הטיעון הבא: הנחה: המלך הוא עירום. מסקנה: המלך הוא עירום. אין מצב שבו ההנחה אמיתית ואילו המסקנה שקרית, ועל כן ...

הטיעון הטלאולוגי - טיעון השען - מבוא הטיעון הטלאולוגי (גם טיעון השען) הוא טיעון לקיום אלוהים. הטיעון הטלאולוגי הוא טיעון אפוסטריורי לפיו אלוהים קיים משום שטבע המציאות מעיד על קיומו של מתכנן תבוני (אלוהים). טיעון זה גם עומד בבסיס תאוריית התכנון התבוני. הטיעון הטיעון הטלאולוגי הוא מן הוותיקים שבטיעונים להוכחת קיומו של האל. אפשר למצוא לו הדים בטימאיוס של אפלטון ובעל טבעם של האלים (de natura deorum) של קיקרו הטיעון כבר מפותח באופן מלא. קיקרו שם בפיו של קווינטוס לוקיליוס באלבוס את הטיעון שהיקום כולו, על כוכביו וסדריו הקוסמיים והארציים משקפים תכנון הדוק של בורא (הטיעון: החל מספר ב, סימן XLI). ביהדות הועלה הטיעון במדרש בשם התנא רבי עקיבא: כשם שהבית מודיע על בנאי, והבגד על אורג, והדלת על נגר, כך העולם מעיד ... ואחד אומר כי נשפך הדיו מעצמו ונעשתה צורת הכתב, היינו מכזבים אותו.... תומאס אקווינס, הפילוסוף בן ימי הביניים העלה טיעון דומה בסומה תאולוגיקה שלו. תומאס מציג חמש דרכים להוכחת קיומו של האל וטוען בדרך החמישית: אנו רואים כי דברים ... שעון מעולם, אין ספק בליבנו כי השעון הוא מלאכתו של יוצר כלשהו, שהוא פרי עשיה מחושבת של יוצר. כנגד הטיעון הטלאולוגי הועלתה תורת האבולוציה של צארלס דרווין, שמספקת לדעת מרבית הביולוגים תאוריה משביעת רצון להסברת מורכבותו של עולם החי ... החיים, וחלקם מסיקים על מעורבותו מתכנן (ראו תכנון תבוני). לפיכך, חלק מהמצדדים בתורה הטלאולוגית דווקא משלבים את תורת האבולוציה בטיעון הטלאולוגי. האנציקלופדיה הקתולית מציגה את הגרסה המעודכנת של הטיעון כך: ... בתקופת ההתלהבות הראשונית המופרזת מהדרוויניזם נטען או הודו כי השערת האבולוציה דורשת דחיית הטיעון הטלאולוגי, אך כיום מבינים כי ההיפך בדיוק הוא הנכון וכי הממצאים לקיום תכנון ביקום אינם פחות מרשימים אלא יותר ... ברירה טבעית, הישרדות המותאמים, ומונחים דומים מתארים שלבים מסוימים בתהליך של התפתחות, בלי לסייע להסבירו... ואינם יותר ממקרה עיוור... הטיעון גם אינו מוחלש בגלל אי - יכולתנו במקרים רבים להסביר את המטרה המסוימת של מבנים או יצורים מסוימים. ידיעותינו ... טוב וחנון... [ובאשר ל] מה שנראה כרשע ואי הסכמה... [הם] עשויים לתרום בדרכים שאיננו מסוגלים להבין במלואן. ביקורת את הטיעון הטלאולוגי בכללו ניתן לסכם בסילוגיזם הבא: ראשון: 1.הנחה: ביקום ישנם צירופים והתאמות רבים. 2.הנחה: לא ניתן להעלות על הדעת שאלו נוצרו בלי כוונת מכוון. 3.מסקנה: יש מתכנן ליקום. יש שביקרו את הטיעון באומרם שהטיעון סובל מכשל לוגי של מהעדר דמיון. בנוסף טענו כי ישנם כשלים לוגיים נוספים כמו הטיית הנסיין, הטיה הקוגניטיבית והטיית ... בשורה של צעדים זעירים, אקראיים ועוורים ומבנה כזה יכול בהחלט להסביר את התואם הרב המצוי כביכול בעולמנו. הפרכה עקיפה לטיעון ניתן למצוא במערכות אנושיות בעליל כמו מערכות כלכליות גדולות. למרות שאין כל כוח מכוון ממעל, מדינות, יבשות וכדור הארץ ...

... על התבוננות והיגיון - ישנם מספר טיעונים מטאפיזיים, אפריוריים או לוגיים, המבקשים להוכיח כי קיום האל הכרחי מבחינה לוגית: הטיעון האונטולוגי, המיוחס לאנסלם הקדוש מקנטרברי, 1078, טוען כי מעצם קיומו של מושג הישות המושלמת מתחייב שיש ישות שממנה נגזר המושג, אלא שישות שאינה קיימת במציאות, אינה מושלמת - ולכן ישנה במציאות ישות מושלמת. הטיעון הקוסמולוגי: לפי טיעון זה, מן הכלל, לכל סיבה במציאות יש סיבה שקדמה לה, ומכאן - בצירוף העובדה שיש דברים בעולם - נובע ... וניסיון: ישנם מספר טיעונים אמפיריים אפוסטריוריים, המבקשים להוכיח כי קיומו של האל הכרחי או מסתבר בגלל טענות עובדתיות שונות: הטיעון האנתרופי: לפי טיעון זה, המורכבות של היקום והחיים מצריכה מעצב - טיעון זה גורס כי לא ניתן להסביר תופעות קוסמולוגיות מסוימות ואת היווצרות החיים רק על פני כדור הארץ אלא בקיום הכוונה מסוימת לכך שהחיים יווצרו. תנועת התכנון התבוני עשתה שימוש בטיעון כדי לתמוך כביכול באבולוציה תאיסטית. הטיעון המוסרי: לפי טיעון זה, קיום הטוב והרע מותנה בהכרח בקיום אלוהים. הטיעון מן הנס: טיעון זה גורס כי אלוהים קיים משום שאנשים שאין להם סיבה לשקר טוענים כי פגשו בו או כי מצאו עדות ... או חשיפת הקוראן לנביא מוחמד על ידי המלאך גבריאל באסלאם כאשר נטען שהוא אחרון הנביאים אחרי משה וישו מנצרת. טיעון הרוב: לפי טיעון זה, עצם האמונה באל, לאורך רוב ההיסטוריה המתועדת ובמקומות שונים, מהווה הוכחה לקיומו. טענות המבוססות על התנסות סובייקטיבית. במאה השלוש עשרה, התאולוג הנוצרי תומאס אקווינס ניסח חמישה טיעונים אפוסטריורים לקיום האל, שלושת הטיעונים הראשונים הם גרסאות של הטיעון הקוסמולוגי, והם מבוססים על אי האפשרות לרגרסיה אינסופית: 1.המניע הלא מונע: דבר אינו יכול להתחיל לנוע מעצמו, ועל כן יש, לפי אקווינס, מניע ראשון. 2.עילת העילות וסיבת הסיבות: לפי טיעון זה, לכל תוצאה יש סיבה שקדמה לה, ועל כן מוכרחה להתקיים סיבה הקודמת לכל. 3.ראשית החומר: החומר סופי, ועל ... כי היה בעבר זמן שבו לא התקיים חומר, ומוכרח היה להיות דבר שאינו חומרי שהביא את החומר לידי קיום. 4.הטיעון של אמת - המידה: לפי טיעון זה, יש בעולם דברים שונים זה מזה, ולכן הכרחי שקיימת אמת - מידה מוחלטת שאליה ניתן להשוות. פירושו של דבר, מקורו התכונתי הספציפי של הקיים המוכר לנו, הוא, לפחות במצבו הראשוני, פרי תכנונו של מתכנן בלבד. 5.הטיעון הטלאולוגי: גורס כי רמת הדיוק המופלאה של היקום הייתה חייבת להיווצר בעקבות תכנון אלוהי. אקווינס מציג את אלוהים כמחוקק של חוקי טבע או כיוצר בלבדי ליצירה - היא הקיים והמורכבות שבו. אחת מנקודות ההנחה העיקריות שמביא הטיעון היא סדר חייב במסדר. טיעונים נגד קיומו של אלוהים 1.טיעון תער אוקהם: תערו של אוקאם טוען כי כאשר יש לנו שני הסברים המסבירים את אותה התופעה, עלינו להעדיף את ... מורכב ועלינו להעדיף את ההסבר הנטוריאליסטי, בנימוק שהוא מגיע לאותה איכות הסברה כלפי העולם ומתבסס על הסבר מורכב פחות. 2.טיעון התכונות הסותרות, או פרדוקס הכל - יכול: הטענה גורסת שהתכונות של ישות כל יכולה סותרות אחת את השנייה. למשל, ... להרים את האבן, ואם כל אבן שהוא יוצר הוא יכול גם להרים, אז הוא לא יכול ליצור אבן כזו. 3.הטיעון הקוסמולוגי: אם לכל דבר יש סיבה, גם לאלוהים חייבת להיות סיבה. אם אלוהים לא צריך סיבה לקיומו, גם דברים אחרים לא זקוקים לסיבה. 4.הטיעון המוסרי, או בעיית הרוע: לפיו ישנו בעולם סבל ללא סיבה בסתירה להגדרת אלוהים ככל יכול ואוהב כל. על טיעון דיסתאיסטי זה, המטיל ספק במוסריותו של האל, נשענת שנאת האל (מיזותאיזם). 5.טיעון ההתגלות: לפיו יהיה זה סביר יותר להניח כי מסירת ההתגלויות מבוססת על חזיונות / פרשנות מוטעית לאירועים שקרו / שקורים מאשר שהתרחשה באמת. 6.טיעון ההתגלויות הלא עקביות: בעולם ישנן דתות רבות הטוענות טענות סותרות לגבי אלוהים. מי מהן צודקת? 7.נטל ההוכחה: הטענה שאלוהים ...

פרדוקס הכל יכול - טיעון התכונות הסותרות - מבוא פרדוקס הכל - יכול או טיעון התכונות הסותרות הוא פרדוקס המערער על היותו של מושג האומניפוטנטיות (כול - יכולות) מוגדר היטב. ממילא הפרדוקס נוגד את ...

... המאכלסים תאוריות שונות. ריאליזם מבני מזוהה עם הפילוסוף גון וורל. ישנם מספר טיעונים בעד ונגד ריאליזם על גרסאותיו השונות. טיעון מפורסם בעד ריאליזם הוא טיעון הנס, אשר לפיו ההצלחה הכבירה של המדע לתת חיזויים מדויקים היא בבחינת נס, אלמלא היו מניחים שהישים התאורטיים אכן קיימים. טיעון זה מזוהה עם הפילוסוף הילרי פטנאם (פטנאם חזר בו מטיעון זה וכיום הוא מחזיק בעמדה של ריאליזם פנימי, שהיא, למרות שמה, עמדה אנטי - ריאליסטית). מנגד, יש הטוענים שהצלחת ... בהתאם למה שציפו משום שאין באפשרות המכשירים לספק תוצאות אחרות, כל תוצאה שתתקבל תהיה בגדר המצופה ובהתאם להנחות היסוד. טיעון אנטי - ריאליסטי נוסף הוא טיעון האינדוקציה הפסימית, אשר לפיו מכיוון שכל תאוריה שנחשבה אמיתית בעבר נתגלתה כשקרית, אנו יכולים להניח בהסתברות גבוהה שהתאוריות הנוכחיות יתגלו כשקריות. טיעון זה מזוהה בימינו עם הפילוסוף לארי לאודן. ישנן מספר אסטרטגיות להתמודד עם טיעון זה. יש המנסים להפריד בין תאוריות מדעיות בשלות לבין תאוריות בלתי בשלות, ולטעון שרק תאוריות מדעיות בלתי בשלות התגלו ... קרובה לאמת, ולא - אנו מניחים את המבוקש. גרסאות של ריאליזם כגון ריאליזם מבני מנסות אף הן להתמודד עם טיעון האינדוקציה הפסימית, בהצביען על מבנים מתמטיים, כגון משוואות מקסוול, המאכלסים תאוריות מדעיות, ונוטים להשתמר גם כאשר תאוריות מתחלפות, גם ...

הטיעון הקוסמולוגי - מבוא הטיעון הקוסמולוגי הוא טיעון להוכחת קיום האל. ידוע גם בשם טיעון הסיבה הראשונית. לטיעון שלוש גרסאות: הטיעון הסיבתי לקיום (in esse), הטיעון התלוי ועומד (in fieri) והטיעון על פי ההיתכנות. תומאס מאקווינאס, פילוסוף של ימי הביניים אימץ טיעון שמצא בכתבי אריסטו בדבר הסיבה שאין לה סיבה וטען כי היקום היה חייב להגרם (להיווצר) על ידי משהו שהוא ... את העקרון או השאלה מדוע היקום קיים מאז ומעולם. אבן סינא, פילוסוף אסלאמי של ימי הביניים השתמש גם הוא בטיעון הקוסמולוגי, אך בצורה שונה מזו של אקווינס. לשם ההוכחה חוקר אבן סינא את מושג הקיום. הוא מחלק בתוך מושג ... מלכתחילה. אבן - סינא מזהה את אותו הכרח המציאות כאלוהים. הוא מבטל את האפשרות שקיים יותר מהכרח המציאות בעזרת הטיעון שבמצב כזה של כפילות אחד מהם חייב להיות סיבת האחר. גוטפריד לייבניץ, פילוסוף גרמני, העלה טיעון דומה בעקרון הסיבה המספקת שלו משנת 1714: אין בנמצא עובדה נכונה או קיימת, או הנחה נכונה, בלי שתהיה סיבה מספקת להיותה כך ולא אחרת, על אף שאיננו יכולים לדעת סיבות אלו ברוב המקרים. הוא תמצת את הטיעון הקוסמולוגי כך: מדוע יש משהו במקום לא כלום? הסיבה המספיקה... נמצאת במהות אשר... היא ישות הכרחית שסיבת קיומה מוכלת בתוך עצמה. הטיעון של תומאס מאקווינאס אינו מבקש להוכיח דבר מעבר לעצם קיום האל, אך פילוסופים סכולסטיים ניסו להרחיבו כדי להוכיח לוגית ... היה לדעתם להקיש דברים נוספים אודות האל באמצעות ההיגיון אלא רק באמצעות התגלות אלוהית, כמו האמונה הנוצרית בשילוש הקדוש. הטיעון מבחינה לוגית, טיעון הסיבה הראשונית הוא בעל המבנה הבא: 1.דברים מסוימים נגרמים. 2.אין דבר היכול לגרום את עצמו. 3.על כן, כל דבר ... סיבה. 2.היקום החל להתקיים. 3.מכאן שיש ליקום סיבה, אלוהים. מכניקת הקוואנטים נחשבת בעיני כמה כהפרכה של תקפות ההנחה הראשונית בטיעון זה, בטענה שחלקיקים תת - אטומיים מסוימים עשויים להיווצר ואף להעלם בעקבות תנודות ספונטניות באנרגיה בואקום. אך מקרים כאלו אינם מפרים את חוק שימור האנרגיה ועל כן אינם משנים את העקרון. ביקורת הטיעון הטיעון הקוסמולוגי מבוסס על הנחת הציר שלכל אירוע חייבת להיות סיבה ושאלוהים הוא הסיבה הראשונית. לאלוהים כאן לא מיוחסות תכונות ... מאז ומעולם או שהוא נוצר בנקודה כלשהי בזמן, כפי שטוענת תאוריית המפץ הגדול, אך ויכוח זה אינו נוגע למהות הטיעון הקוסמולוגי, אם כהפרכה ואם כהוכחה לנכונותו, במיוחד מאחר שלא ניתן לאשש או להפריך אחת משתי הטענות באופן ברור. אם ... סיבתי, על בסיס אמיתות מובנות מאליהן כמו אמיתות לוגיות. רנה דקארט דבק בעקרון הראשון (causa sui), למרות הבעייתיות שבהעלאת טיעון כה אמורפי וגם בגלל בעיית הקדימות: אם דבר הוא סיבת עצמו, הדבר חייב להתקיים כדי שניתן יהיה לייחס לו את היותו סיבת עצמו - כלומר, סמטה ללא מוצא מבחינה לוגית. תומאס מאקווינס דבק בעקרון השני, ואילו חסידי הטיעון השלישי חייבים להקדים כאן את הטיעון האונטולוגי (ומכאן, יוצאים לפי שעה אל מחוץ לגבולות ההוכחה הקוסמולוגית). ההפרכה הבסיסית ביותר של הטיעון הקוסמולוגי יכולה לבוא באמצעות דחיית עקרון הסיבה המספקת של לייבניץ. כלומר, טענה שאין הכרח שלכל דבר תהיה סיבה מספקת. ישנם כמה טיעונים שניתן להעלות בהקשר זה. אחד הוא טיעון לוגי הנוגע לנסיונו של לייבניץ להסביר דבר באמצעות אותו דבר עצמו. לדוגמה, אם חייבת להיות סיבה לקיומו של היקום ...