טיעון - מבוא טיעון (בלועזית: ארגומנט) הוא רצף של הנחות ומסקנה שבו נעשה ניסיון ... על סמך אמיתותן של טענה אחרת או יותר (ההנחות). תורת הלוגיקה עוסקת בהבחנה שבין טיעונים בכלל, ובין היסקים, שהם טיעונים שבהם המסקנה נובעת מן ההנחות בהכרח לוגי. טיעון הוא מהכלים החשובים ביותר בחשיבה הרציונלית, בלוגיקה ובניסוח ... הבסיסית היא לבסס טענות מורכבות על טענות פשוטות שקל לקבלן. מטרה נוספת לשמה משתמשים בטיעון, כפי שיודגם בהמשך, היא הפרכת טענות. אולם לא כל טיעון מסתמך על התקפות הלוגית. ישנם טיעונים בשם הסמכות של מוסר הטיעון, או בשם המסורת, או למשל כאשר מסיקים מסקנות על סמך ערכן המקודש של ההנחות. במשפט ובדת נעשה לעתים קרובות שימוש בטיעונים שתוקפם אינו בהכרח לוגי. במדעי הטבע נעשה לעתים קרובות שימוש בטיעונים אינדוקטיביים, בהם מסתמכים על חזרתה של תצפית מסוימת כבסיס להסקת מסקנה אודות חוק הטבע העומד מאחוריה. טיעון בעל תקפות לוגית, או היסק כאמור, טיעון בנוי ממסקנה ומהנחה אחת לפחות. ישנם טיעונים בהם המסקנה נמסרת לפני ההנחות, וישנם טיעונים בהם המצב הפוך, או שמדובר ברצף של טענות שהאמצעית בהן היא המסקנה. וישנם גם טיעונים בהם משתמשים בהנחה סמויה, שאינה נאמרת או נכתבת מפורשות. למשל בטיעון הבא: טענה א (הנחה): יורד גשם. טענה ב (מסקנה): יש עננים בשמים. ההנחה הסמויה היא, כמובן, שכאשר יורד גשם יש עננים בשמים. טיעונים מסוג זה יחשבו למשכנעים משום שהם מבוססים על היסק לוגי, כלומר שכאשר נסדר את הטענות שלהם באופן ברור נקבל טיעון שצורתו הלוגית ברורה מאליה. צורת הטיעון המלא בהקשר של הדוגמה הקודמת הוא: 1.אם יורד גשם יש עננים בשמים 2.יורד גשם לכן: יש עננים בשמים טיעונים תקפים, או היסקים מסתמכים על היותם בעלי צורה מסוימת שניתן ... מסקנות מסוימות מתוך הנחות מתאימות. שתי טענות שאין קשר כזה ביניהן, לא יוכלו להוות טיעון. למשל: טענה ראשונה (הנחה): הגג הזה אדום, טענה שנייה (מסקנה): יש עכשיו עננים בשמים. הסיבה לכך שרצף כזה של טענות אינו נחשב לטיעון, ואילו הרצף הקודם כן, היא שחסרה כאן צורת הנביעה או ההיסק ... או מודוס פוננס, הקובע שמן הטענה אם א אז ב בצירוף לטענה א ניתן לגזור את הטענה ב. טיעון יחשב לטיעון תקף, אם בכל מקרה שבו ההנחות אמיתיות - גם המסקנה תהיה אמיתית. מכיוון אחר, הטיעון הוא תקף אם אין דוגמה נגדית לטיעון שצורתו זהה אך בו ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית. לתקפותו של טיעון אין קשר לאמיתות ההנחות עצמן. סוגים אחרים של טיעונים מקובל לדבר על שני סוגים עיקריים של טיעונים הנבדלים זה מזה באופני ההיקש שלהם. ב

טיעון מן הנס - מבוא הטיעון מן הנס, הידוע גם בשם טיעון העד, הוא טיעון לקיום אלוהים, הגורס כי קיימת עדות אמינה בכתב או בעל - פה, על התרחשות נס אלוהי. הטיעון היה מקובל בקרב נוצרים ויהודים במשך מאות שנים כאחד הטיעונים המרכזיים לקיום אלוהים. הפילוסוף הסקוטי דייוויד יום ביקר את טיעון העד וטען כי נכונות לקבל עדות עתיקה שהועברה בדרך המסורת כנכונה אינה נובעת מאמינותה, אלא מהיותה דיי רחוקה בזמן ... כך שנוכל לקבלה על אף חוסר אמינותה. הוסיפה על טיעונו של יום התגברותה של הספקנות כלפי תופעות על - טבעיות וניסיות כתוצאה מהמהפכה המדעית. כיוון שכך ירד קרנו של הטיעון מן הנס כטיעון לקיום אלוהים וכיום יש המבכרים על פניו טיעונים אחרים כמו הטיעון הטלאולוגי. עם זאת, עוד יש שתומכים בטיעון מן הנס. ביהדות - טיעון העד (יהדות) בחומש שמות מסופר על מופתי יציאת מצרים וההתגלות במעמד הר סיני, שהם ניסים שלפי המסופר בספר, התרחשו במעמד כל עם ישראל. הטיעון מן הנס המתבסס עליהם, מוכר גם בשם טיעון הכוזרי או טיעון מעמד הר סיני. בעוד שהוגים נוצרים ראו גם בסיפורים אלו וגם בסיפורי הבשורה הנוצרית ראיות לטענותיהם, מקביליהם היהודים קיבלו את סיפורי התורה בלבד, והציגו את הטיעון המבוסס עליהם, באופן המבדלו מהטיעון הכריסטולוגי. רסג ביסס את אמינות סיפורי הניסים המתוארים בספר שמות על המסורת, ועל ההנחה שקהל גדול אינו עשוי ... המסרת הרצופה, אשר היא כראיה. יש שפירשו את דבריו כטיעון לאמיתות מעמד הר סיני. מאידך, הרב שלמה אבינר פירשם כהדרכה לפיתוח האמונה באלהים באמצעות היכללות בעם ישראל, שלדבריו אבותיו חוו קרבה לאלהים, ולא נזקקו לטיעונים . הרמבם גרס שנבואת משה נתקבלה במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים ... לשליחות משה לקבל את התורה אם היה עתיד לכזב. (שם) טיעון מעמד הר סיני נותר טיעון מרכזי בחינוך היהודי הדתי, ובספרות שנועדה לבסס את עיקרי האמונה לציבור הרחב. בנצרות בברית החדשה מסופר על תחייתו של ישו ועל מופתים שחולל בפני קהל רב. הטיעון מן הנס המתבסס עליהם, מוכר גם בשם הטיעון הכריסטולוגי. פאולוס, באיגרת הראשונה אל הקורינתים, מבסס את מהימנות הבשורה הנוצרית על שנים עשר השליחים וחמש ... נוספים שפגשו, לטענתו, בישו, לאחר תחייתו מן המתים. הטיעון מן הנס של פאולוס אומץ והורחב על ידי הוגים נוצריים רבים, כמו אירנוס, אוריגנוס, אוגוסטינוס, תומאס אקווינס, הוגו ... דיוויד יום, טען במחקר לגבי ההבנה האנושית שאין די בטיעון העד להוכחת מעשי ניסים, שתועדו, לדבריו, זמן רב לאחר המועד בו התרחשו כביכול. לו היה מוצג בפנינו אירוע ניסי ... בזמן ובמקום הרחוקים מאיתנו. דברי יום, שייחס את טיעון העד לכשל פנייה אל הסמכות, הובילו פילוסופים רבים לבחון את סבירות הניסים כשלעצמה, ופעמים רבות תוך ביטול גמור, ... הפילוסוף ג. ה. רנדל, אף טען כי יום הנחית על טיעון העד מהלומת מוות בהוכיחו באופן כה ברור את הדברים, עד שמאז יום רק לעתים נדירות העז אדם אינטליגנטי להעלות את הטיעון. רנדל הוסיף ואמר כי במאה השמונה - עשרה היו הניסים ההסבר התומך העיקרי באמונה, (בעקבות דבריו של יום הם הפכו) ...

... - מבוא - חלק 2 טיעונים על בסיס התפתחות האמונות דתות הטיעון ההיסטורי: ההיסטוריה המתועדת מלמדת כי המונותאיזם צמח על רקע האמונה הפוליתאיסטית, שכללה בין השאר גם אלים דמויי - אדם, שהתפתחה בעצמה מאמונות בכוחם ... ממעבר מדור לדור ואדם לאדם. על פי טיעון זה, אם אכן אלוהים היה קיים אזי הוא היה מעביר את הידיעה על קיומו לאדם הראשון, והאמונה בו הייתה קיימת מראשית הזמן. אך לדברי ארכאולוגים מסוימים, ... לראשונה במהפכה הדתית של אחנתון. טיעון הדתות המרובות: לתרבויות רבות ושונות ברחבי העולם יש תפיסות שונות ומנוגדות של מושגי האלוהות, ובכל אחת מהן אנשים מאמינים בתפיסות הללו בכל לבבם. אין ... האלה צודקת בטענתה, אם בכלל. טיעון האנתרופומורפיזם (או טיעון ההאנשה): לפי טיעון זה אנחנו יכולים לראות שבכל מיתולוגיה מיוחסות לאלים תכונות אנושיות רבות כמו: כעס, זעם, קנאה, חרטה, אהבה, שנאה ועוד. תכונות אנושיות מיוחסות באופן ... עצמו, ולכן הם כל כך דומים אליו. טיעונים הקשורים לטיעון הטלאולוגי טיעון המורכבות: תאיסטים רבים מצדדים בטיעון הטלאולוגי, לפיו לא ייתכן כי מורכבות וסדר יופיעו ללא מתכנן, ולפיכך מורכבותו של העולם מוכיחה את קיומו של אלוהים. אתאיסטים משיבים לטיעון זה בטענה שאלוהים הוא ישות על - טבעית בעלת תודעה, ולפיכך הוא מורכב, ולפי הטיעון הטלאולוגי מצריך יוצר משלו. אך קו מחשבה זה מחייב שרשרת אינסופית של בוראים, ומסבך את העולם במקום להסביר את היווצרותו. לכן, אומרים האתיאיסטים, הטיעון הטלאולוגי אינו קביל. תכנון לקוי: הטיעון מניח שאלוהים שהוא כל - יכול וכל - יודע אמור היה ליצור יצורים בעלי תכנון אופטימלי. ישנם יצורים, שאילו נבראו באופן ישיר על ידי מתכנן - על, הרי ... של מתכנן - על מסוים. יש המיישמים טיעון זה גם לבעלי חיים. טיעון התכנון התבוני: הטיעון התאיסטי גורס כי היקום מציג סדר ומורכבות שלא יכלו להיווצר במקרה, אבל חוקי הטבע הפיזיקליים, וכן, מדע הביולוגיה מדגימים כיצד סדר ומורכבות יכולים ... את מוצא, גיוון ומורכבות החיים. טיעונים על סיבות מטעות שגורמות לאמונה ייחוס תכליתיות לטבע: אנשים גדלים ומחונכים בחינוך מובנה - משמעות, שמטרתו לעזור להם להתמודד עם אנשים אחרים. ... כמו פאראפסיכולוגיה וקריאה בקפה. הטיעון הפסיכולוגי: הפסיכולוגיה של הדת טוענת כי האמונה באל, לפחות כמו שהוא מוצג בדתות האברהמיות, עונה לאינדיבידואל על דחפים פסיכולוגיים. לפי הדעה הרווחת ... מפני הסוררים ומעודדים את הצדיקים. טיעון הפחד: טיעון זה מבוסס על כך שכוהני דת מעודדים את יראת השמיים כבסיס למוסריות, אתיאיסטים שוללים טענות אלו וטוענים כי פחד הוא דרך קלה לתעתע בהמונים, והמוסריות ... מהדת או מדברים שליליים כמו פחד. הטיעון הסוציולוגי: הדת בכלל ואלוהים בפרט ממלאים פונקציות חשובות בחברה האנושית, מה שמעיד על הצורך הבלתי - תלוי בהיגיון או באמיתות שלהם. הדת סייעה לאנשים ... בפומבי על ידי הכנסייה. - אתיאיזם טיעונים התלויים בהגדרות מסוימות של אלוהים הוספת תכונות לא הכרחיות: רבים מהטיעונים התומכים בקיומו של אל מצביעים על מורכבות היקום ומציגים את האל כבוראו של עולם זה. עם זאת, אין צורך לייחס לבורא עולם תכונות של טוב ורוע, ידיעת כל ... פשוט קיימת, במקום שהאל קיים. טיעון זה שייך גם לדוגלים בפנתאיזם, אך יש הסבורים שהפנתאיזם הוא בעצמו השקפת עולם אתיאיסטית. בעיית הרוע: הואיל ואלוהים מוגדר, במרבית הדתות, ככל - יכול, ... משמעות ולפיכך אינן תיאור של יכולת. טיעון חוסר האמונה: הוא טיעון בעל הנחת - יסוד מאנישה, הטוען שאם אלוהים קיים (והיה רוצה שהאנושות תדע על כך), הוא היה גורם למצב שבו כל האנשים הספקניים יאמינו בו, או במילים ... בעלי דעה מוצקה בנושא, הרי שלפי הטיעון, או שהוא לא קיים או שהוא לא מתעניין בנעשה בעולמנו. אם אלוהים מסוגל לתקשר עם האינדיבידואל האנושי לשם העברת דבריו בכתבים שונים (כפי שטוענות דתות ... באופן ישיר וגורם לכולם להאמין בו? טיעון חוסר המוטיבציה: אם אלוהים הוא כל - יכול, אזי הוא יכול לספק את כל רצונותיו, שאיפותיו וחלומותיו מבלי לברוא דבר. היות שישנו יקום ונטען כי אלוהים ...

טיעון העד (יהדות) - מבוא טיעון העדים כפי שמופיע בקרב הוגים יהודיים מימי הביניים ואילך הוא טיעון לקיומו של אלוהים ולכך שתורת ישראל ... ניסים נוספים שנעשו בתקופת יציאת מצרים על ידי האלוהים, כמו עשר המכות וקריעת ים סוף. בבסיס טיעון זה עומדת ההנחה שלא ניתן לשכנע עם שלם להאמין שאירועים מסוימים קרו במעמד כל העם אילו האירועים לא התרחשו בפועל. טיעון העד בקרב הוגים יהודיים לאורך ההיסטוריה ימי הביניים רסג העלה את הטיעון כי יחידים עשויים לטעות או לשקר, אך אין ... להם, בראותם כי הדור הקודם מיושב בארץ וחי ממנה. טענה זו מתייחסת למה שהוגדר למעלה כשלב השני של הטיעון. לגבי החלק הראשון של הטיעון (שקיום הניסים מוכיח את אמיתות האמונה) ... היו משתמשים בה הפילוסופים הקדמונים, והיו מכלכלים בה את תלמידיהם... ריהל בספרו הכוזרי הציג את הטיעון כך: דבר שנתברר לבני ישראל בראשונה על ... היסטורית רגילה אלא הבנה הקשורה לקישורו של היהודי לעמי וכדומה. גם לפי הבנה זו, החלק הראשון של הטיעון (דבר שנתברר לבני ישראל בראשונה על פי ראות עינים) מקבילה לחלק הראשון של הטיעון כפי שהוגדר למעלה. רבים מכירים את הטיעון בשם טיעון הכוזרי בשל מה שנכתב בספר הכוזרי (מאמר ... מדור דור, והיא בבחינת מראית העין לדורות הבאים. הרמבם מתייחס בספרו משנה תורה לחלק הראשון של הטיעון בלבד (כיצד ההתגלות מוכיחה את האמונה ... העברת התורה מדור לדור עד שדאגו ללמוד את הכתיב המלא והחסר ולכתוב על כך הערות בספר בשם מסורת. טיעון דומה הועלה גם בספר החינוך, שבו נטען, ... קל וחומר לאמונה בתורה שנמסרה על ידי עדים רבים הרבה יותר. במאה העשרים והעשרים ואחת בימינו משמש טיעון העד פעמים רבות אצל מחזירים בתשובה, בחינוך הדתי ובספרות הנועדה להסביר את עיקרי האמונה לציבור הרחב. הנמקות נוספות שניתנו לחיזוק טיעון העד ביהדות נימוק נוסף ששימש חלק מהמשתמשים בטיעון העד ביהדות, הוא ששום דת אחרת לא טענה ... (כאשר אלה היו רבים מאוד) למעט, כמובן, דתות שהאמינו גם בהתגלות לעם ישראל במתן תורה והשתמשו בטיעון כדי לבסס את האמונה בהתגלות זו. ביקורת יש הטוענים שהטיעון, כפי שניסחו ריהל, אינו תקף. זאת משני טעמים: פערים ברציפות: הטיעון נסמך על העברת רציפה של העדות, בידי ... התורה שלא מתוך מסורת המועברת מאבות לבנים נמצאת במעמד קריאת התורה של עזרא לעם בחג הסוכות. הטיעון מאמת מיתוסים סותרים או מופרכים: לפי ...

... קשרי היסק בין טענות. הלוגיקה מנתחת את הצורה של הטענות, ועל סמך ניתוח זה מציעה כללים שבעזרתם ניתן לקשר טענות זו לזו ובכך להסיק מסקנות. הלוגיקה מבחינה בין טיעונים שיש בהם היסק תקף, כלומר כאלו שבהם המעבר מההנחות למסקנה הוא מוצדק, לטיעונים שאינם תקפים. לפיכך הלוגיקה היא בראש ובראשונה התורה המתארת את אופני החשיבה התקפים ואת אופני ביטויהם. במאה ה - 19 וה - 20 חווה ענף הלוגיקה התפתחות משמעותית עקב התמקדות המחקר ... הלוגיקה המודרנית כעיסוק בתכונותיהן הצורניות של קבוצות של טענות באשר הן. מקורו של המונח לוגיקה מהמילה היוונית לוגוס, שלה פירושים שונים כגון סיבה, מחשבה, וטיעון. התרגום העברי המסורתי ללוגיקה הוא תורת ההיגיון או שכל הישר. תולדות הלוגיקה מראשיתה ועד תקופת אפלטון ראשיתה של הלוגיקה במחקר הפילוסופי אודות תכונותיהם של טיעונים. מחקר זה התפתח במיוחד ביוון העתיקה, ובעיקר במסגרת האסכולה האלאטית. פרמנידס ותלמידו זנון התמחו בניסוחם של טיעונים פרדוקסליים, המראים כי ישנן סתירות במושגים באמצעותם אנו מבינים את המציאות, במיוחד בכל הנוגע למושגים רצף ואינסוף. את הסתירות הללו ניתן לחשוף באמצעות הצגת הקשרים בין המושגים השונים שלנו בצורה של טיעון, שעל אף שאנו נטוים לקבל את הנחותיו, מסקנתו בלתי נסבלת (למשל, שאין שינוי בעולם, שאין בו תנועה וכו). הסיבה לכך שסתירות אלו עולות היא שהבנתנו הראשונית את המושגים הנוגעים לעולם ... יכול להחשב כממשיך דרכם של האלאטים. אפלטון אמנם לא הציג תורה לוגית סדורה, אולם בדיאלוגים שכתב הוא חקר מספר מושגים לוגיים יסודיים, למשל את ההבחנה בין טיעונים שבמבנה שלהם קיימת סתירה פנימית, לבין טיעונים שהתוכן שלהם עקבי, כלומר שאין בו סתירות פנימיות. לשם כך ביקש אפלטון להבהיר את מושג ההגדרה (יוונית: Horismos), שכן ללא הגדרות חדות של המושגים אודותם נסובים טיעונינו, קשה להבחין מתי אנו סותרים את עצמנו. בדיאלוג האפלטוני הטיפוסי, סוקרטס בוחן נושא מסוים (למשל, מהו אומץ או מהי ידידות) ושואל את שאר המשתתפים בדיאלוג שאלות כדי לבדוק עד כמה הם עקביים בדיעותיהם על נושא זה. לעתים ניתן לחלץ מן הדיאלוג מערכת של משפטים, המרכיבים יחדיו טיעון, ולנתח את הדיאלוג כחקירה המכוונת לבדוק האם כל המשפטים עקביים עם עצמם ועם המשפטים האחרים בהם מאמינים המשתתפים בדיאלוג. למתודה זו של בירור לוגי קרא אפלטון דיאלקטיקה. עיקרון לוגי ... 436ב). לוגיקה אריסטוטלית הלוגיקה של אריסטו גישתו של אריסטו ללוגיקה הייתה שיטתית יותר מזו של אפלטון, והוא הפך אותה לתורה סדורה המאפשרת להבחין בין טיעונים מבוססים לטיעונים שאינם מבוססים על סמך זיהויה של הצורה הלוגית של הטיעונים. טיעון הוא תקף כאשר ההנחות מספיקות לשם תמיכה במסקנה, כך שלא ייתכן שההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית. ההכרח הלוגי של הטיעונים התקפים נובע מכך שלטענות ישנו מבנה פנימי, למשל, שבכל טענה ישנו נושא ונשוא, ושכל טענה היא כללית או פרטנית, וישנו מספר מוגבל של צורות שבהן ניתן לקשר טענות זו לזו (למשל, טיעונים שבהם שתי ההנחות פרטניות, והמסקנה כללית, או כאלו שבהם אחת ההנחות כללית, השנייה פרטית, והמסקנה כללית, וכו). מבין הצורות האפשריות של טיעונים בני שתי הנחות ומסקנה אחת, גילה אריסטו את הצורות של הטיעון התקף או המופתי, המוביל תמיד מהנחה אמיתית למסקנה אמיתית. אריסטו טען שבאמצעות צורות אלו משמשת הלוגיקה ככלי עבור המדע וכאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום ויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק ממשי מהפילוסופיה (כמו, למשל, האתיקה) או רק כלי עבודה (אורגנון) של הפילוסופים. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם: מונח, טענה, טיעון, נביעה או היסק, וכלל המרה. כמו כן ניתן להחיל בקלות על הלוגיקה האריסטוטלית את המונחים המודרניים של תקפות נאותות, וכלל היסק. תפקיד הלוגיקה הוא להבחין בטיעונים בעלי צורות תקפות, כלומר כאלו שבהם מהנחות אמיתיות נובעת מסקנה אמיתית. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים תקפים. ישנם כללי המרה המאפשרים להראות כי טענות שונות בצורתן הן למעשה שקולות זו לזו (ר להלן) וכך להרחיב את מספר צורות הטיעון התקפות. להלן נבחן תחילה את הרעיון שלטיעון יש צורה לוגית, לאחר מכן נדון בעקרונות היסוד של הלוגיקה אצל אריסטו, ולבסוף נדון במגבלותיה של הלוגיקה האריסטוטלית. צורתו הלוגית של הטיעון טיעון הוא קבוצה של משפטים (או קבוצה של טענות) שחלקם הנחות ואחד מהם הוא המסקנה, והקבוצה נחשבת טיעון כאשר המעבר בין ההנחות למסקנה הוא תקף, כלומר כאשר המסקנה נובעת בהכרח מן ההנחות. מהי נביעה הכרחית? כאשר ניתן לומר שאין מצב עניינים שבו ההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית, כלומר כאשר אין דוגמה נגדית. באמצעות הניתוח של מבנן הבסיסי של טענות, אריסטו זיהה כי לטיעונים בעלי שתי הנחות ומסקנה ישנו מספר סופי של צורות, וחלק מהן הן כאלו שמשמרות את האמת של ההנחות וכך מבססות את אמיתותה של המסקנה. לטיעונים כאלו קרא אריסטו סילוגיזם. נוכל להבין את הרעיון של הצורה הלוגית של טיעון תקף אם נחשוב על ההבדל בין תקפות ואמיתות. לדוגמה: נתונות שתי הנחות: 1.כל היוונים הם בני אדם. 2.כל בני האדם הם בני תמותה. מסקנה: כל היוונים הם בני תמותה. התקפות של טיעון זה כמעט ברורה מאליה. ברור גם שאם שתי ההנחות אמיתיות, גם המסקנה, בהכרח, אמיתית. אין באפשרותנו להעלות על דעתנו מצב שבו ההנחות אמיתיות והמסקנה אינה אמיתית. אבל מה אם אחת ההנחות ...

הטיעון הטלאולוגי - טיעון השען - מבוא הטיעון הטלאולוגי (גם טיעון השען) הוא טיעון לקיום אלוהים. הטיעון הטלאולוגי הוא טיעון אפוסטריורי לפיו אלוהים קיים משום שטבע המציאות מעיד על קיומו של מתכנן תבוני (אלוהים). טיעון זה גם עומד בבסיס תאוריית התכנון התבוני. הטיעון הטיעון הטלאולוגי הוא מן הוותיקים שבטיעונים להוכחת קיומו של האל. אפשר למצוא לו הדים בטימאיוס של אפלטון ובעל טבעם של האלים (de natura deorum) של קיקרו הטיעון כבר מפותח באופן מלא. קיקרו שם בפיו של קווינטוס לוקיליוס באלבוס את הטיעון שהיקום כולו, על כוכביו וסדריו הקוסמיים והארציים משקפים תכנון הדוק של בורא (הטיעון: החל מספר ב, סימן XLI). ביהדות הועלה הטיעון במדרש בשם התנא רבי עקיבא: כשם שהבית מודיע על בנאי, והבגד על אורג, והדלת על נגר, כך העולם מעיד על הקבה שהוא בראו. וכן על ידי ... שיצטייר ממנו כתב מסודר. ואילו בא לפנינו כתב מסודר, ואחד אומר כי נשפך הדיו מעצמו ונעשתה צורת הכתב, היינו מכזבים אותו.... תומאס אקווינס, הפילוסוף בן ימי הביניים העלה טיעון דומה בסומה תאולוגיקה שלו. תומאס מציג חמש דרכים להוכחת קיומו של האל וטוען בדרך החמישית: אנו רואים כי דברים נעדרי אינטליגנציה, ... יוצרו ואולי אף איננו בקיאים במלאכת עשיית שעונים או לא ראינו ייצורו של שעון מעולם, אין ספק בליבנו כי השעון הוא מלאכתו של יוצר כלשהו, שהוא פרי עשיה מחושבת של יוצר. כנגד הטיעון הטלאולוגי הועלתה תורת האבולוציה של צארלס דרווין, שמספקת לדעת מרבית הביולוגים תאוריה משביעת רצון להסברת מורכבותו של עולם החי ... אקראית וברירה טבעית להסביר את מורכבות החיים, וחלקם מסיקים על מעורבותו מתכנן (ראו תכנון תבוני). לפיכך, חלק מהמצדדים בתורה הטלאולוגית דווקא משלבים את תורת האבולוציה בטיעון הטלאולוגי. האנציקלופדיה הקתולית מציגה את הגרסה המעודכנת של הטיעון כך: ... בתקופת ההתלהבות הראשונית המופרזת מהדרוויניזם נטען או הודו כי השערת האבולוציה דורשת דחיית הטיעון הטלאולוגי, אך כיום מבינים כי ההיפך בדיוק הוא הנכון וכי הממצאים לקיום תכנון ביקום אינם פחות מרשימים אלא יותר מרשימים כאשר ... הוא תוצר של סדרה מתמשכת של מקרים. ברירה טבעית, הישרדות המותאמים, ומונחים דומים מתארים שלבים מסוימים בתהליך של התפתחות, בלי לסייע להסבירו... ואינם יותר ממקרה עיוור... הטיעון גם אינו מוחלש בגלל אי - יכולתנו במקרים רבים להסביר את המטרה המסוימת של מבנים או יצורים מסוימים. ידיעותינו אודות הטבע מוגבלות ... זאת אין צורך רק במוח אינטליגנטי אלא גם בכזה שהוא טוב וחנון... (ובאשר ל) מה שנראה כרשע ואי הסכמה... (הם) עשויים לתרום בדרכים שאיננו מסוגלים להבין במלואן. ביקורת את הטיעון הטלאולוגי בכללו ניתן לסכם בסילוגיזם הבא: ראשון: 1.הנחה: ביקום ישנם צירופים והתאמות רבים. 2.הנחה: לא ניתן להעלות על הדעת שאלו נוצרו בלי כוונת מכוון. 3.מסקנה: יש מתכנן ליקום. יש שביקרו את הטיעון באומרם שהטיעון סובל מכשל לוגי של מהעדר דמיון. בנוסף טענו כי ישנם כשלים לוגיים נוספים כמו הטיית הנסיין, הטיה הקוגניטיבית והטיית אישור. מנגד ... אייזק ניוטון) טוען דוקינס כי האבולוציה היא התקדמות בשורה של צעדים זעירים, אקראיים ועוורים ומבנה כזה יכול בהחלט להסביר את התואם הרב המצוי כביכול בעולמנו. הפרכה עקיפה לטיעון ניתן למצוא במערכות אנושיות בעליל כמו מערכות כלכליות גדולות. למרות שאין כל כוח מכוון ממעל, מדינות, יבשות וכדור הארץ כולו, על כל ...

... אלוהים ישנן טענות רבות המנסות להביא הוכחה לקיום אלוהים. ניתן לחלק את הטענות האלו לשלושה סוגים: טענות אפריוריות ולוגיות המבוססות על התבוננות והיגיון - ישנם מספר טיעונים מטאפיזיים, אפריוריים או לוגיים, המבקשים להוכיח כי קיום האל הכרחי מבחינה לוגית: הטיעון האונטולוגי, המיוחס לאנסלם הקדוש מקנטרברי, 1078, טוען כי מעצם קיומו של מושג הישות המושלמת מתחייב שיש ישות שממנה נגזר המושג, אלא שישות שאינה קיימת במציאות, אינה מושלמת - ולכן ישנה במציאות ישות מושלמת. הטיעון הקוסמולוגי: לפי טיעון זה, מן הכלל, לכל סיבה במציאות יש סיבה שקדמה לה, ומכאן - בצירוף העובדה שיש דברים ... מקור לכל הסיבות כולן - שהיו, ושיהיו. הסיבה הזאת מכונה אלוהים לרוב. לעתים, ללא קשר לדת כל שהיא. טענות אפוסטריוריות המבוססות על חוויית החושים וניסיון: ישנם מספר טיעונים אמפיריים אפוסטריוריים, המבקשים להוכיח כי קיומו של האל הכרחי או מסתבר בגלל טענות עובדתיות שונות: הטיעון האנתרופי: לפי טיעון זה, המורכבות של היקום והחיים מצריכה מעצב - טיעון זה גורס כי לא ניתן להסביר תופעות קוסמולוגיות מסוימות ואת היווצרות החיים רק על פני כדור הארץ אלא בקיום הכוונה מסוימת לכך שהחיים יווצרו. תנועת התכנון התבוני עשתה שימוש בטיעון כדי לתמוך כביכול באבולוציה תאיסטית. הטיעון המוסרי: לפי טיעון זה, קיום הטוב והרע מותנה בהכרח בקיום אלוהים. הטיעון מן הנס: טיעון זה גורס כי אלוהים קיים משום שאנשים שאין להם סיבה לשקר טוענים כי פגשו בו או כי מצאו ... נוספות שאיחרו אותו, ביאתו של ישו והבשורות עליו, או חשיפת הקוראן לנביא מוחמד על ידי המלאך גבריאל באסלאם כאשר נטען שהוא אחרון הנביאים אחרי משה וישו מנצרת. טיעון הרוב: לפי טיעון זה, עצם האמונה באל, לאורך רוב ההיסטוריה המתועדת ובמקומות שונים, מהווה הוכחה לקיומו. טענות המבוססות על התנסות סובייקטיבית. במאה השלוש עשרה, התאולוג הנוצרי תומאס אקווינס ניסח חמישה טיעונים אפוסטריורים לקיום האל, שלושת הטיעונים הראשונים הם גרסאות של הטיעון הקוסמולוגי, והם מבוססים על אי האפשרות לרגרסיה אינסופית: 1.המניע הלא מונע: דבר אינו יכול להתחיל לנוע מעצמו, ועל כן יש, לפי אקווינס, מניע ראשון. 2.עילת העילות וסיבת הסיבות: לפי טיעון זה, לכל תוצאה יש סיבה שקדמה לה, ועל כן מוכרחה להתקיים סיבה הקודמת לכל. 3.ראשית החומר: החומר סופי, ועל כן גורס אקווינס כי היה בעבר זמן שבו לא התקיים חומר, ומוכרח היה להיות דבר שאינו חומרי שהביא את החומר לידי קיום. 4.הטיעון של אמת - המידה: לפי טיעון זה, יש בעולם דברים שונים זה מזה, ולכן הכרחי שקיימת אמת - מידה מוחלטת שאליה ניתן להשוות. פירושו של דבר, מקורו התכונתי הספציפי של הקיים המוכר לנו, הוא, לפחות במצבו הראשוני, פרי תכנונו של מתכנן בלבד. 5.הטיעון הטלאולוגי: גורס כי רמת הדיוק המופלאה של היקום הייתה חייבת להיווצר בעקבות תכנון אלוהי. אקווינס מציג את אלוהים כמחוקק של חוקי טבע או כיוצר בלבדי ליצירה - היא הקיים והמורכבות שבו. אחת מנקודות ההנחה העיקריות שמביא הטיעון היא סדר חייב במסדר. טיעונים נגד קיומו של אלוהים 1.טיעון תער אוקהם: תערו של אוקאם טוען כי כאשר יש לנו שני הסברים המסבירים את אותה התופעה, ... ההסבר הפשוט ביותר. נטען שאלוהים הוא הסבר מורכב ועלינו להעדיף את ההסבר הנטוריאליסטי, בנימוק שהוא מגיע לאותה איכות הסברה כלפי העולם ומתבסס על הסבר מורכב פחות. 2.טיעון התכונות הסותרות, או פרדוקס הכל - יכול: הטענה גורסת שהתכונות של ישות כל יכולה סותרות ... כבדה כל כך, עד כי הוא עצמו לא יוכל להרים אותה? אם כן, אזי הוא לא יוכל להרים את האבן, ואם כל אבן שהוא יוצר הוא יכול גם להרים, אז הוא לא יכול ליצור אבן כזו. 3.הטיעון הקוסמולוגי: אם לכל דבר יש סיבה, גם לאלוהים חייבת להיות סיבה. אם אלוהים לא צריך סיבה לקיומו, גם דברים אחרים לא זקוקים לסיבה. 4.הטיעון המוסרי, או בעיית הרוע: לפיו ישנו בעולם סבל ללא סיבה בסתירה להגדרת אלוהים ככל יכול ואוהב כל. על טיעון דיסתאיסטי זה, המטיל ספק במוסריותו של האל, נשענת שנאת האל (מיזותאיזם). 5.טיעון ההתגלות: לפיו יהיה זה סביר יותר להניח כי מסירת ההתגלויות מבוססת על חזיונות פרשנות ...

... הכל יכול - טיעון התכונות הסותרות - מבוא פרדוקס הכל - יכול או טיעון התכונות הסותרות הוא פרדוקס המערער על היותו של מושג האומניפוטנטיות (כול - יכולות) מוגדר ...

... מבני מזוהה עם הפילוסוף גון וורל. ישנם מספר טיעונים בעד ונגד ריאליזם על גרסאותיו השונות. טיעון מפורסם בעד ריאליזם הוא טיעון הנס, אשר לפיו ההצלחה הכבירה של המדע לתת ... היו מניחים שהישים התאורטיים אכן קיימים. טיעון זה מזוהה עם הפילוסוף הילרי פטנאם (פטנאם חזר בו מטיעון זה וכיום הוא מחזיק בעמדה של ריאליזם ... תהיה בגדר המצופה ובהתאם להנחות היסוד. טיעון אנטי - ריאליסטי נוסף הוא טיעון האינדוקציה הפסימית, אשר לפיו מכיוון שכל ... גבוהה שהתאוריות הנוכחיות יתגלו כשקריות. טיעון זה מזוהה בימינו עם הפילוסוף לארי לאודן. ישנן מספר אסטרטגיות להתמודד עם טיעון זה. יש המנסים להפריד בין תאוריות מדעיות ... כגון ריאליזם מבני מנסות אף הן להתמודד עם טיעון האינדוקציה הפסימית, בהצביען על מבנים ...

הטיעון הקוסמולוגי - מבוא הטיעון הקוסמולוגי הוא טיעון להוכחת קיום האל. ידוע גם בשם טיעון הסיבה הראשונית. לטיעון שלוש גרסאות: הטיעון הסיבתי לקיום (in esse), הטיעון התלוי ועומד (in fieri) והטיעון על פי ההיתכנות. תומאס מאקווינאס, פילוסוף של ימי הביניים אימץ טיעון שמצא בכתבי אריסטו בדבר הסיבה שאין לה סיבה וטען כי היקום היה חייב להגרם (להיווצר) על ידי משהו שהוא עצמו לא נגרם ... משנה את העקרון או השאלה מדוע היקום קיים מאז ומעולם. אבן סינא, פילוסוף אסלאמי של ימי הביניים השתמש גם הוא בטיעון הקוסמולוגי, אך בצורה שונה מזו של אקווינס. לשם ההוכחה חוקר אבן סינא את מושג הקיום. הוא מחלק בתוך מושג הקיום בין שני ... מלכתחילה. אבן - סינא מזהה את אותו הכרח המציאות כאלוהים. הוא מבטל את האפשרות שקיים יותר מהכרח המציאות בעזרת הטיעון שבמצב כזה של כפילות אחד מהם חייב להיות סיבת האחר. גוטפריד לייבניץ, פילוסוף גרמני, העלה טיעון דומה בעקרון הסיבה המספקת שלו משנת 1714: אין בנמצא עובדה נכונה או קיימת, או הנחה נכונה, בלי שתהיה סיבה מספקת להיותה כך ולא אחרת, על אף שאיננו יכולים לדעת סיבות אלו ברוב המקרים. הוא תמצת את הטיעון הקוסמולוגי כך: מדוע יש משהו במקום לא כלום? הסיבה המספיקה... נמצאת במהות אשר... היא ישות הכרחית שסיבת קיומה מוכלת בתוך עצמה. הטיעון של תומאס מאקווינאס אינו מבקש להוכיח דבר מעבר לעצם קיום האל, אך פילוסופים סכולסטיים ניסו להרחיבו כדי להוכיח לוגית ... דברים נוספים אודות האל באמצעות ההיגיון אלא רק באמצעות התגלות אלוהית, כמו האמונה הנוצרית בשילוש הקדוש. הטיעון מבחינה לוגית, טיעון הסיבה הראשונית הוא בעל המבנה הבא: 1.דברים מסוימים נגרמים. 2.אין דבר היכול לגרום את עצמו. 3.על כן, כל דבר נגרם חייב ... להתקיים. 3.מכאן שיש ליקום סיבה, אלוהים. מכניקת הקוואנטים נחשבת בעיני כמה כהפרכה של תקפות ההנחה הראשונית בטיעון זה, בטענה שחלקיקים תת - אטומיים מסוימים עשויים להיווצר ואף להעלם בעקבות תנודות ספונטניות באנרגיה בואקום. אך מקרים כאלו אינם מפרים את חוק שימור האנרגיה ועל כן אינם משנים את העקרון. ביקורת הטיעון הטיעון הקוסמולוגי מבוסס על הנחת הציר שלכל אירוע חייבת להיות סיבה ושאלוהים הוא הסיבה הראשונית. לאלוהים כאן ... מאז ומעולם או שהוא נוצר בנקודה כלשהי בזמן, כפי שטוענת תאוריית המפץ הגדול, אך ויכוח זה אינו נוגע למהות הטיעון הקוסמולוגי, אם כהפרכה ואם כהוכחה לנכונותו, במיוחד מאחר שלא ניתן לאשש או להפריך אחת משתי הטענות באופן ברור. אם מקבלים ... אמיתות מובנות מאליהן כמו אמיתות לוגיות. רנה דקארט דבק בעקרון הראשון (causa sui), למרות הבעייתיות שבהעלאת טיעון כה אמורפי וגם בגלל בעיית הקדימות: אם דבר הוא סיבת עצמו, הדבר חייב להתקיים כדי שניתן יהיה לייחס לו את היותו סיבת עצמו - כלומר, סמטה ללא מוצא מבחינה לוגית. תומאס מאקווינס דבק בעקרון השני, ואילו חסידי הטיעון השלישי חייבים להקדים כאן את הטיעון האונטולוגי (ומכאן, יוצאים לפי שעה אל מחוץ לגבולות ההוכחה הקוסמולוגית). ההפרכה הבסיסית ביותר של הטיעון הקוסמולוגי יכולה לבוא באמצעות דחיית עקרון הסיבה המספקת של לייבניץ. כלומר, טענה שאין הכרח שלכל דבר תהיה סיבה מספקת. ישנם כמה טיעונים שניתן להעלות בהקשר זה. אחד הוא טיעון לוגי הנוגע לנסיונו של לייבניץ להסביר דבר באמצעות אותו דבר עצמו. לדוגמה, אם חייבת להיות סיבה לקיומו של היקום וסיבה זו ...