תקציר⬅ ... אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: שכל אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות. שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על השכל האנושי על ההיגיון האנושי על הלוגיקה, השאלה הנשאלת האם הלוגיקה אובייקטיבית, וכבר הסברנו שהיא סובייקטיבית. והאם עם השכל אפשר לברר את האמת? ויש דבר מאד מפליא, לכל האנשים יש את אותו מנגנון שכלי, ואף על פי כן אף אחד לא מסכים בכלום, ונגיד שכן יסכימו על דבר מסוים, עדיין בשכל יהיה אפשר לחשוב על ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לוגיקה - לחץ כאן...

תקציר⬅ לוגיקה - מבוא תורת ההיגיון או בלעז, לוגיקה (מיוונית: ), התורה הבוחנת קשרי היסק בין טענות. הלוגיקה מנתחת את הצורה של הטענות, ועל סמך ניתוח זה מציעה כללים שבעזרתם ניתן לקשר טענות זו לזו ובכך להסיק מסקנות. הלוגיקה מבחינה בין טיעונים שיש בהם היסק תקף, כלומר כאלו שבהם המעבר מההנחות למסקנה הוא מוצדק, לטיעונים שאינם תקפים. לפיכך הלוגיקה היא בראש ובראשונה התורה המתארת את אופני החשיבה התקפים ואת אופני ביטויהם. במאה ה - 19 וה - 20 חווה ענף הלוגיקה התפתחות משמעותית עקב התמקדות המחקר באופן בו ניתן לזקק מבנה לוגי באמצעות שפות מלאכותיות המושתתות על אופני ביטוי סימבוליים, ללא תלות בתחביר של השפה הטבעית. כך נולדה הלוגיקה המתמטית, המתמקדת במושג ההוכחה ובתכונותיהן של מערכות אקסיומטיות שונות. לפיכך בעוד שבראשית הלוגיקה נושא המחקר היה חוקי החשיבה הנכונה, נכון יותר לתאר את העניין של הלוגיקה המודרנית כעיסוק בתכונותיהן הצורניות של קבוצות של טענות באשר הן. מקורו של המונח לוגיקה מהמילה היוונית לוגוס, שלה פירושים שונים כגון 'סיבה', 'מחשבה', ו'טיעון'. התרגום העברי המסורתי ל'לוגיקה' הוא 'תורת ההיגיון' או 'שכל הישר'. תולדות הלוגיקה מראשיתה ועד תקופת אפלטון ראשיתה של הלוגיקה במחקר הפילוסופי אודות תכונותיהם של טיעונים. מחקר זה התפתח במיוחד ביוון העתיקה, ובעיקר במסגרת האסכולה האלאטית. פרמנידס ותלמידו זנון התמחו בניסוחם של טיעונים פרדוקסליים, המראים כי ישנן סתירות במושגים באמצעותם אנו מבינים את המציאות, במיוחד בכל הנוגע למושגים רצף ואינסוף. את הסתירות הללו ניתן לחשוף באמצעות ... נסבלת (למשל, שאין שינוי בעולם, שאין בו תנועה וכו'). הסיבה לכך שסתירות אלו עולות היא שהבנתנו הראשונית את המושגים הנוגעים לעולם החושים אינה מתוחכמת מספיק; בעקבות הסתירות, אנו נאלצים לחשוב מחדש על האופן בו עלינו להבין אותם. אפלטון יכול להחשב כממשיך דרכם של האלאטים. אפלטון אמנם לא הציג תורה לוגית סדורה, אולם בדיאלוגים שכתב הוא חקר מספר מושגים לוגיים יסודיים, למשל את ההבחנה בין טיעונים שבמבנה שלהם קיימת סתירה פנימית, לבין טיעונים שהתוכן שלהם עקבי, כלומר שאין בו סתירות פנימיות. לשם כך ביקש אפלטון להבהיר את מושג ההגדרה (יוונית: Horismos), שכן ללא הגדרות חדות של המושגים אודותם נסובים טיעונינו, קשה להבחין מתי אנו סותרים את עצמנו. בדיאלוג האפלטוני ... ושואל את שאר המשתתפים בדיאלוג שאלות כדי לבדוק עד כמה הם עקביים בדיעותיהם על נושא זה. לעתים ניתן לחלץ מן הדיאלוג מערכת של משפטים, המרכיבים יחדיו טיעון, ולנתח את הדיאלוג כחקירה המכוונת לבדוק האם כל המשפטים עקביים עם עצמם ועם המשפטים האחרים בהם מאמינים המשתתפים בדיאלוג. למתודה זו של בירור לוגי קרא אפלטון דיאלקטיקה. עיקרון לוגי יסודי שאפלטון זיהה לראשונה הוא חוק הסתירה, על פיו אין דבר יכול לשאת תכונות מנוגדות זו לזו: "ברור שאותו הדבר עצמו לא יעשה או יסבול בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו, על כל פנים לא מאותה בחינה עצמה ולגבי אותו העניין עצמו; ולפיכך, אם נמצא שכך יארע בהללו, נדע שאינם אותו הדבר עצמו, אלא מרובים" (פוליטיאה, 436ב). לוגיקה אריסטוטלית הלוגיקה של אריסטו גישתו של אריסטו ללוגיקה הייתה שיטתית יותר מזו של אפלטון, והוא הפך אותה לתורה סדורה המאפשרת להבחין בין טיעונים מבוססים לטיעונים שאינם מבוססים על סמך זיהויה של הצורה הלוגית של הטיעונים. טיעון הוא תקף כאשר ההנחות מספיקות לשם תמיכה במסקנה, כך שלא ייתכן שההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית. ההכרח הלוגי של הטיעונים התקפים נובע מכך שלטענות ישנו מבנה פנימי, למשל, שבכל טענה ישנו נושא ונשוא, ושכל טענה היא כללית או פרטנית, וישנו מספר מוגבל של צורות שבהן ניתן לקשר טענות זו לזו (למשל, טיעונים שבהם שתי ההנחות פרטניות, והמסקנה כללית, או כאלו שבהם אחת ההנחות כללית, השנייה פרטית, והמסקנה כללית, וכו'). מבין הצורות האפשריות של טיעונים בני שתי הנחות ומסקנה אחת, גילה אריסטו את הצורות של הטיעון התקף או המופתי, המוביל תמיד מהנחה אמיתית למסקנה אמיתית. אריסטו טען שבאמצעות צורות אלו משמשת הלוגיקה ככלי עבור המדע וכאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום ויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק ממשי מהפילוסופיה (כמו, למשל, האתיקה) או רק כלי עבודה (אורגנון) של הפילוסופים. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם: מונח, טענה, טיעון, נביעה או היסק, וכלל המרה. כמו כן ניתן להחיל בקלות על הלוגיקה האריסטוטלית את המונחים המודרניים של תקפות נאותות, וכלל היסק. תפקיד הלוגיקה הוא להבחין בטיעונים בעלי צורות תקפות, כלומר כאלו שבהם מהנחות אמיתיות נובעת מסקנה אמיתית. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים תקפים. ישנם כללי המרה המאפשרים להראות כי טענות שונות בצורתן הן למעשה שקולות זו לזו (ר' להלן) וכך להרחיב את מספר צורות הטיעון התקפות. להלן נבחן תחילה את הרעיון שלטיעון יש צורה לוגית, לאחר מכן נדון בעקרונות היסוד של הלוגיקה אצל אריסטו, ולבסוף נדון במגבלותיה של ה ⬅לקריאת המשך המאמר על לוגיקה - לחץ כאן...

תקציר⬅ לוגיקה / פילוסופיה - תורת ההגיון לוגיקה היא תורה העוסקת בהבחנה בין הסקה נכונה להסקה לא נכונה. התרגום העברי הוא "תורת ההיגיון". מוצאו מהמילה היוונית לוגוס שלה פירושים שונים כגון "מילה" או "מחשבה" ותרגומה הלטיני הוא "רציו". הלוגוס הוא המבדיל בין האדם ליצורים אחרים בהיותו מדבר, חושב ורציונלי. על כן יש צורך בתורה מיוחדת - לוגיקה - המלמדת אותנו את צורת הדיבור והחשיבה התקפה לפי חוקי תורה זו. מכאן שהלוגיקה היא הבסיס עליו מושתתת כל חשיבה מדעית והמלכה השולטת בעזרת חוקיה על מחשבה זו. תקופת אפלטון בתחילת דרכה, בתקופת אפלטון, הלוגיקה עסקה בעיקר בהבחנה בין מחשבות שבתוכן שלהן קיימת סתירה פנימית, לבין מחשבות שהתוכן שלהן עקבי, כלומר שאין בו סתירות פנימיות. מושג ההגדרה (יוונית: horismos), היה מושג מרכזי אצל אפלטון. חלק מרכזי מהעיסוק הפילוסופי בעצם כזה או אחר אצל אפלטון היה על ידי הפניית שאלות בנושא אותו עצם במטרה להגדירו היטב, וחלק מרכזי מהעיסוק ... המשפטים האחרים במערכת. מכיוון שכל יש מקיים את חוק הזהות (ראה אריסטו), ולכן לכל יש קיימת זהות אחת ויחידה בעלת מאפיינים שאינם סותרים את עצמם, ומכיוון שכל יש הוא חלק מהמציאות, אז הלוגיקה מאפשרת לסנן את המחשבות שתוכנן לא עקבי, לא מציאותי ולא בהיר (coherent) מבין שלל המחשבות העולות בראשו של אדם. העובדה שהלוגיקה מאפשרת לאדם להבחין בין מציאות ללא מציאות מבין שלל הרעיונות שבראשו, הופכת אותה לבסיס לתורת ההכרה. הכלי העיקרי בו השתמשה הלוגיקה בתקופת אפלטון הייתה הדיאלקטיקה. תקופת אריסטו בהמשך פותחה הלוגיקה על ידי אריסטו לתורה המאפשרת להבחין בין טענות הסותרות עצמן לטענות שקיימת זהות בין הנחות היסוד שלהן למסקנה שלהן וזאת בעזרת התייחסות למבנה הטענות ולקשרים שבין הנחות היסוד למסקנה. הבחנה זו בין אמת ושקר, אשר אריסטו ביסס על היסקים דדוקטיביים בלבד, מאפשרת להבחין בין היסק נכון להיסק לא נכון. מכאן, שהלוגיקה על פי אריסטו מאפשרת לפתח חוקי היקש באמצעותם ניתן להגיע מהנחות יסוד למסקנות חדשות ומהם להתקדם בעזרת אותם חוקי היקש לעוד מסקנות נוספות. אריסטו טען שבצורה כזו ניתן להשתמש בלוגיקה כאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום וויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק מהפילוסופיה (כמו, למשל, האתיקה) או רק כלי עבודה של הפילוסופים. בראשית, אריסטו קבע את שלושת החוקים היסודיים של החשיבה: חוק הזהות - האומר שכל דבר זהה לעצמו. רק בין יש מסוים לבין עצמו קיימת זהות. ישים שונים יכולים להיות שווים אך לא זהים. למשל, 2 זהה ל - 2 ושווה, אך לא זהה, ל - 1 + 1. בעזרת חוק זה אנו יכולים ... - חוק זה אומר שטענה לא יכולה להיות באותו זמן, מקום ונסיבות, אמיתית ושקרית. 3) חוק השלישי הנמנע - אומר שטענה יכולה להיות אמיתית או שקרית ואין שום אפשרות ביניים, שלישית. מכאן שהלוגיקה מכירה בשני ערכי מחשבה בלבד: אמת ושקר ללא אופציה נוספת. לפי שני החוקים האחרונים מחשבה לוגית לא יכולה להיות אמת ושקר באותו הזמן ויכולה להיות או אמת או שקר ללא אפשרות שלישית. לאחר זאת, פיתח אריסטו תורה שלמה של הגדרות וכללים שמטרתה לזהות חשיבה וטיעון לוגי, כבסיס לידע ולמדע. מטרתו של אריסטו הייתה ליצור כלי שיבדוק את תקפותם של טיעונים שונים ולא את אמיתותם. בטיעון הלוגי המפורסם שמסקנתו היא ש"סוקרטס בן תמותה" יש לבדוק (לפי אריסטו) עם הטיעון תקף ללא קשר אם אכן סוקרטס הינו או איננו בן תמותה. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם - טיעון, תקפות, נביעה והיסק. תפקיד הלוגיקה היא להבחין בטיעונים תקפים שבהם מהנחות מסוימות נובעת בצורה תקפה מסקנה תקפה. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים לוגיים. טיעון הוא מבנה ורבלי המורכב מהנחות ומסקנה, כאשר בין שני מרכיבים אלו המעבר הוא תקף לוגית. כאשר המעבר תקף לוגית, אזי הטיעון כולו תקף. יש להזכיר שוב שתקפות אינה שווה לאמיתות. דוגמה: יש שתי הנחות: תמיד כאשר קיים המצב A קיים גם המצב B. כעת קיים המצב A. מכאן נובעת המסקנה: כעת קיים גם המצב B. התקפות של טיעון זה ברורה מאוד. ברור גם שאם שתי ההנחות אמיתיות, גם המסקנה, בהכרח, אמיתית. ואם אחת ההנחות שקרית? הדבר אינו רלוונטי לתקפות ... גם המסקנה הייתה אמיתית". מכל האמור מעלה נובע שטיעון הוא תקף כאשר מהנחות שהן אמיתיות (או אילו היו אמיתיות) נובעת מסקנה אמיתית. אריסטו מכנה טיעון זה טיעון דדוקטיבי. היות שדנים בלוגיקה ולא באתיקה, יש להתייחס למושג "אמת" במובן של "נכון" וללא שום מטען ערכי. בלוגיקה אנו לא מחפשים את האמת אלא את הדרך היכולה להבטיח שבעזרתה נגיע לאמת. כמובן שיש להסתכל בטיעון גם בצורה הפוכה - לא רק שאמיתות ההנחות בטיעון תקף מחייבת את אמיתות המסקנה אלא גם שאם ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית אזי הטיעון לא תקף. למשל בטעון דומה לקודם: אם A אז B כעת B מכאן נובעת המסקנה: כעת A. נניח ששתי ההנחות נכונות ... בטיעונים אלו אנו מגיעים מעובדות או הנחות פרטיות למסקנה אוניברסלית. הדוגמה הקלאסית לטיעון כזה היא: "עד עכשיו השמש זרחה כל בוקר" מכאן נובע: "השמש תזרח גם מחר בבוקר" הלוגיקה לאחר אריסטו הלוגיקנים מאריסטו ועד ימנינו עוסקים עדיין באותו נושא, כלומר בחקר תכפותם של טיעונים. כאמור, הטיעונים, בעיקרם, מתחלקים לדדוקטיביים ואינדוקטיביים. בטיעון הדדוקטיבי הלוגיקן חוקר את תקפות הטיעון על כל צדדיו. בטיעון האינדוקטיבי הלוגיקן חוקר ומנסה להסביר את תכפותו של טיעון מסוג זה, את חוקי הסבירות של תקפותו ואמיתותו. הוא עוסק בחקר הפער הגדול בין היות האינדוקציה בבסיס התקדמות המדע ובין בעייתיות הטיעון האינדוקטיבי (ראה בעיית האינדוקציה). הלוגיקההחלה עוסקת גם בצורוצ לוגיות, כלומר במעבר בין הנחות ומסקנות ייחודיות ("העורבים שחורים", "סוקרטס הוא בן תמותה") למבנים כלליים המקלים מאוד על המחקר הלוגי, למשל: "אם אין A שהם B וכמה C הם A, אזי כמה C אינם B". כך אפשר לבטא ⬅לקריאת המשך המאמר על לוגיקה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... שצופה בהכל לא יותר אמיתי מהחוויה או מהמחשבה רק בגלל שהוא צופה או נמצא שם יותר "זמן".. המורים קבעו שמשהו יותר אמיתי לפי אורך הזמן שהוא נמצא, כלומר הם השתמשו בלוגיקה של שכל ישן שמנסה לקשור את האמת עם ניצחיות או עם זמן ארוך "יותר". האמת שהתיאור הזה הוא לא יותר מפרשנות שעולה כמו שהמילה אני עולה או כל דבר אחר עולה ואין דבר אחד חושב מהשני כמו שלא ניתן "למחוק" את אחד הגורמים שנמצאים בחבילה הזו של צופה תחושות רגשות מחשבות. כמו גם שלא ניתן לייצר את אחד הגורמים הללו. ולכן המלה אני היא גם רק מילה שמתארת את החוויה ... יש לראות לבד לאחר הצבעה זו. למה אני רוצה / לא רוצה< - > משהו (תבחר מה שעולה בך)? יש פה שני חלקים כאשר האוזן הרגילה שומעת רק את - המשהו, ומסבירה על המשהו בצורה לוגית משכנעת שנשענת על זמן ועל מקום על סיפורי דודות וסבתות, ומי אמר... החלק הראשון של "למה אני רוצה משהו?", התשובה היא כי זה הרצון שלי והמשקל שלו יותר גדול כי אם לא היה רצון למשהו כלל לא היינו מדברים על משהו. כמובן שאפשר להמשיך לשאול של מי הרצון ומי מושך בחוטים של הרצון, שאלה שמובילה ללפני בריאת העולם אל חיפוש סיבה ראשונה אבל זה שייך לפוסט אחר... באופן כללי מדובר פה בשני שכלים השכל הלוגי שמנסה להסביר על המשהו והשכל הפסיכולוגי שנשען על מה שיש "כי ככה הרצון שלי כרגע" אפשר לומר שיש פה גם שתי כוחות כוח חיצוני של המשהו=מאיה וכוח פנימי המצביע על מקור הרצון= מקור נשאלת השאלה למה באופן אינסנקטיבי שאני נשאל שאלה אני הולך לחלק הלוגי של התשובה בעוד אני מדלג על החלק הפסיכולוגי.. התשובה הרגילה היא כי ככה חינכו אותי וזו תשובה לוגית התשובה השניה כי ככה אני רוצה אך זה עדיין לא מספק אותי ולכן עלי לנסות לשים לב לחלק הראשון ולשחק משחק בו אני מנסה לראות את המציאות דרך המשקפיים של השכל הלוגי... כלומר במקום להאשים את האחר במה שקורה לי לבדוק את הרצון שלי ביחס למה שקורה... בדרך הרביעית מדברים שכל ביטוי של מציאות מורכב משלושה כוחות חיובי שלילי ומנטרל "אבל אלו רק שמות" נניח בהקשר הנוכחי אפשר לראות האני רוצה ככוח החיובי את המשהו ככוח השלילי ואת ההתבוננות ככוח המנטרל, דבר המרמז על הכנסת עיקרון הזכירה עצמית לכל מהלך דבר המאזן בין המאיה ... גדול יותר מהמקור ומהמאיה גם יחד... העברת מרכז הכובד מהמשהו לעבר הרצון ע"י נוכחות תשנה את חוקי המשחק מלוגי לפסיכולוגי ובכך ייפתח צוהר לעבר משהו שלא נתפס בצורה לוגית. מבחינתי זהו עולם האהבה אליו הלוגיקה לא מגיעה ולא מנסה להסביר רגשות עם שכל אלא רגשות עם רגשות כדי להגיע לשם נדרשת תשומת לב חזקה ואיפוק עז כדי לעשות עבודה פנימית שתפקידה כמו שציינתי בהתחלה להעביר את מרכז הכובד וה"משהו" לעבר המקור ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לוגיקה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... - מיתוס ההרפייה מתפיסות קיימת הגישה הרוחנית שלפיה יש חשיבות עליונה ללהרפות מכל התפיסות, מהלוגיקה ומהשכל, ומי שלא עושה זאת ו\או חי כך לא מבין דבר ובטח שלא את האמת לגבי טבע המציאות. תרגולים מדיטטיביים שונים הן דוגמה למימוש של הגישה הזאת. בפועל, יש איתה בעיות כל - כך מהותיות שהיא הופכת מהר מאוד לשטות גמורה: 1- הגישה לא נתמכת על - ידי שום ... הוא רק מסקנה שגויה אליה הגיעו בני - האדם, לא אמת נשגבת שמביאה להכרה באמת עוד יותר נשגבת. ההבנה הנשגבת היחידה בכל הסיפור היא זאת שלומדים בכל פרק ראשון של ספר בפסיכולוגיה: שתפיסה היא רק תפיסה ושמטרתה היא לאפשר לאדם לתפקד במציאות. 2- הגישה מהווה בעצמה מסקנה לוגית. מי שמקבל את הגישה הזאת וחי לפיה עושה זאת בעקבות הסקה לוגית ועיבוד מידע לגבי המציאות, והוא מקבל את הגישה מתוך צרכים אינטרסנטיים - הוא מסיק בצורה מודעת או פחות מודעת שבזכות הגישה הזאת יש לו פחות חרדה ויותר נוח לו לחיות עם המציאות, שהיא מטבעה איננה כרצונו. 3- אין דבר כזה להרפות מכל התפיסות. בני - אדם ... היכולת להיות באי - וודאות. דרך אחרת להסתכל על זה היא שלשנות את רמת ההפשטה בה מסתכלים על הבעיה לא משנה את הוודאות לגבי רמת ההפשטה המקורית. להיות נטול תפיסות ברמת אבסטרקציה מאוד נמוכה או מאוד גבוהה זה לא להיות בוודאות לגבי רמת האבסטרקציה הבינונית. 5- להסיק לוגית שעדיף לא להסיק לוגית לא הופך את כל הידע של האנושות לבטל, אלא הופך אותך לבת יענה. לבחור להכחיש ולנטוש את כל הידע המדעי מחזיר אותך כמה אלפי שנים אחורה בזמן, ושם אותך במצב של דיסוננס קוגניטיבי מתמיד שבו המציאות כל הזמן יורדת על התפיסות שלך: שלל אמצעי התקשורת, ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לוגיקה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... בשביל להיות פקיד בבנק בניגוד לאותו אדם אחר בעל אותה כמות IQ אבל סטיית תקן 1 שרוצים אותו מאד לאותם תפקידים שצריכים ראש קטן לא יותר מדי יצירתיות דבר נוסף שמודדים אינטליגנציה חושב לדעת לצורך מה ולעשות ממוצע משוקלל בין סוגי האינטליגנציות השונות ככה שלמדען מחשבים צריך לבנות מבחן אינטליגנציה שלתחום הלוגי יהיה משקל גדול יותר מאשר תחומים המילולי או החברתי כלומר כאשר בונים מבחן אינטליגנציה חשוב שהוא יהיה מבחן אינטליגנציה שממוקד לתחום מסוים. דבר שני חשוב להבין שהמטרה בחיפוש אנשים מחוננים אמור להיות בשביל להפוך את אותם אנשים לגאונים כלומר המחוננות היא לכל היותר פוטנציאל לגאונות אם יעשו שם עבודה נכונה אחרת המחוננות תהפוך מהר מאד לבינוניות ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לוגיקה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... היא ביחס לשלם, שזה אני וזה לא אני. אם אתה חווה אני קיים, אתה לא חווה משהו אחר, ואז אתה חסר. לכן אין דרך מילוט. לא יעזור לך שתבין שאתה בחלום, לא יעזור שתבין שאתה באשליה, כל זמן שאתה חווה שאתה קיים, אז אתה בצרה חמורה. ולכן הפיתרון היחיד זה לא להיות קיים. מה זה אומר? ברמה הלוגית, נראה שאין שום אפשרות שאת תעשי משהו כדי לא להיות קיימת. זה כמו להגיד לך ללכת לשום מקום. מה תעשי? יש כאן בעיה רצינית שאי אפשר לפתור אותה, למה זה בעיה? כי אתה לא בחרת להיות קיים. משהו גורם לך להיות קיים וזה לא בשליטתך. למה לא יכול להיות שאת בחרת להיות קיימת? כי כדי לבחור להיות קיימת, את צריכה לא להיות קיימת ואז לבחור להיות ... לכן ככול שיש לך יותר דימויים, כך יש לך יותר אפשרויות חשיבה לפתור את השאלה מי אני. לכן כל התהליכים שאתה לומד בעולם עוזרים לך. בתיאוריה אתה צריך לדעת הכל כדי להבין מה שאני אומר. עכשיו ככול שאתה יודע ומבין יותר דברים, כך אתה חווה את האחדות בצורה יותר חזקה. למרות שברמה הלוגית זה לא יכול להיות, כי או שאתה באחדות או לא. אבל בכל זאת יש עוצמות של חווית אחדות. אבל בגלל שיש רמות זה אומר שאתה יכול לחוות את האחדות קצת, כל הזמן קצת. אם למשל תשב ביער בלי לדעת קרוא וכתוב, ותחווה צורה, ותשאל מה הצורה הזאת? בסוף תגיע לאותו מקום. מה שחשוב זה איך הידיעות שאתה יודע, מסתדרות לך בראש. אם אתה יודע נפרדות, זה ... חשב. מה זה אומר פרקטית לעשות? בודקים מה לא, זה לא זה, ולא זה, ולא זה, וכשתהיי סגורה לגמרי שהמהות הראשונה היא לא מקום וזמן, כמו שברור לך שהיא לא מזגן, אז את תביני מה זה כלום. אבל המהות הראשונה היא רק מזגן, היא רק צורה. כי המהות, מצד האמת, היא כל אחת מהצורות, למרות שזה לא לוגי. אבל ביחס אליך שיש הבדל בין צורה למהות, אז את בטוחה שהמזגן זה צורה, והאני שלך לא עשוי ממזגן. אבל את צריכה להתבונן בשכל, עד שהכל יכנס לך לזמן ומקום, ואז תראי שגם זמן ומקום זה צורה, ואם תדעי שאת לא מקום וזמן, אז תראי את הכלום, שזה המחויב הראשון. גם כאשר תחווי את הכלום, עדיין תהיי בנפרדות. אבל אחר כך תחווי שהמהות ממלאת את הכל, ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לוגיקה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ומיגרנות. צ'קרת העין השלישית מרכז אנרגיה זה ממוקם במרכז המצח, בין הגבות והצבע השולט בו הוא סגול. תפקידו להיות אחראי על מודעות האדם, כוח המחשבה, ועל יכולת האינטואיציה, והוא גם המשפיע בנושא החלומות והשינה. כאשר צ'קרת העין השלישית מאוזנת - האדם חש איזון בין הצד הלוגי לצד הרגשי, שלוות נפש ויכולת לקבל החלטות נכונות. כאשר צ'קרת העין השלישית חסומה - האדם חש מתח, חוסר ריכוז, הפרעות שינה ולעתים סובל מבעיות במערכות האף והאוזניים. צ'קרת הגרון מרכז אנרגיה זה ממוקם בגרון במקביל לחוליה השלישית שבצוואר והצבע השולט בו הוא כחול / תכלת. תפקידו להיות אחראי על התקשורת (כושר ההתבטאות), כוח הרצון, ביטוי הקול הפנימי, וביטוי התחושות והרגשות. כאשר צ'קרת הגרון מאוזנת - האדם מרגיש שהוא מבטא את עצמו היטב, ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לוגיקה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... את כוונת האדם, כלומר - הדגש העיקרי הוא על הכוונה של האדם ולא על המעשה. כאשר האדם מדבר פועל מנגנון מורכב לאין שיעור שמתרגם את השפה "השקטה" של עולם המשמעות והכוונה שהמוח מבין למילים ולשפה, שפועלת בדרך כלל כדי לנתח ולהבין דברים בצורה לוגית. הלוגיקה משתייכת לצד השמאלי של המוח, שאחראי בין היתר על החשיבה, הרציונליות וההיגיון. ראשית נוצרים במוח שדות ביו - כימיים חשמליים של מידע, ולאחר מכן הן מתורגמים בעזרת איבר מסוים במוח למחשבות, המחשבות מופיעות בתוך האיבר, אנשים מסוימים בעלי יכולת יוצאת - דופן מסוגלים להבחין בשדה שמקיף ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לוגיקה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... לחיים של מורה רוחני, ייעוץ אישי וטיפול אישי - חלק 2 אינטואיציה אינטואיציה - היכולת של אדם להרגיש מה הולך לקרות בלי לחקור את הנושא בצורה מעמיקה. כל פעולה של האדם נובעת מאיזה רצון או קו חשיבה שקדם לה, לעיתים האדם לא מספיק מודע לרצון שיצר את הפעולה ואינו יכול לתת הסברים לוגיים שכליים לפעולתו ואז הוא קורא לחוסר המודעות אינטואיציה. כדי לשפר את ה"אינטואיציה" על האדם להבין טוב יותר את עצמו ואת המציאות שבה הוא חי. אכזבות אכזבה - כאשר האדם מצפה שהמציאות תהיה בצורה כלשהי והוא חושב שהיא אחרת. אכזבה יכולה להתקיים רק כאשר היה רצון בעבר שלא קיבל סיפוק בהווה, והאדם צריך לעשות בירור פנימי מה הוא רוצה להשיג באמת ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לוגיקה - לחץ כאן...