לוגיקה - מבוא תורת ההיגיון או בלעז, לוגיקה (מיוונית: ), התורה הבוחנת קשרי היסק בין טענות. הלוגיקה מנתחת את הצורה של הטענות, ועל סמך ניתוח זה מציעה כללים שבעזרתם ניתן לקשר טענות זו לזו ובכך להסיק מסקנות. הלוגיקה מבחינה בין טיעונים שיש בהם היסק תקף, כלומר כאלו שבהם המעבר מההנחות למסקנה הוא מוצדק, לטיעונים שאינם תקפים. לפיכך הלוגיקה היא בראש ובראשונה התורה המתארת את אופני החשיבה התקפים ואת אופני ביטויהם. במאה ה - 19 וה - 20 חווה ענף הלוגיקה התפתחות משמעותית עקב התמקדות המחקר באופן בו ניתן לזקק מבנה לוגי באמצעות שפות מלאכותיות המושתתות על אופני ביטוי סימבוליים, ללא תלות בתחביר של השפה הטבעית. כך נולדה הלוגיקה המתמטית, המתמקדת במושג ההוכחה ובתכונותיהן של מערכות אקסיומטיות שונות. לפיכך בעוד שבראשית הלוגיקה נושא המחקר היה חוקי החשיבה הנכונה, נכון יותר לתאר את העניין של הלוגיקה המודרנית כעיסוק בתכונותיהן הצורניות של קבוצות של טענות באשר הן. מקורו של המונח לוגיקה מהמילה היוונית לוגוס, שלה פירושים שונים כגון סיבה, מחשבה, וטיעון. התרגום העברי המסורתי ללוגיקה הוא תורת ההיגיון או שכל הישר. תולדות הלוגיקה מראשיתה ועד תקופת אפלטון ראשיתה של הלוגיקה במחקר הפילוסופי אודות תכונותיהם של טיעונים. מחקר זה התפתח במיוחד ביוון העתיקה, ובעיקר במסגרת האסכולה האלאטית. פרמנידס ותלמידו זנון ... להחשב כממשיך דרכם של האלאטים. אפלטון אמנם לא הציג תורה לוגית סדורה, אולם בדיאלוגים שכתב הוא חקר מספר מושגים לוגיים יסודיים, למשל את ההבחנה בין טיעונים שבמבנה שלהם קיימת סתירה פנימית, לבין טיעונים שהתוכן שלהם עקבי, כלומר שאין בו ... ולגבי אותו העניין עצמו, ולפיכך, אם נמצא שכך יארע בהללו, נדע שאינם אותו הדבר עצמו, אלא מרובים (פוליטיאה, 436ב). לוגיקה אריסטוטלית הלוגיקה של אריסטו גישתו של אריסטו ללוגיקה הייתה שיטתית יותר מזו של אפלטון, והוא הפך אותה לתורה סדורה המאפשרת להבחין בין טיעונים מבוססים לטיעונים שאינם מבוססים ... את הצורות של הטיעון התקף או המופתי, המוביל תמיד מהנחה אמיתית למסקנה אמיתית. אריסטו טען שבאמצעות צורות אלו משמשת הלוגיקה ככלי עבור המדע וכאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום ויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק ממשי מהפילוסופיה (כמו, למשל, האתיקה) או רק כלי עבודה (אורגנון) של הפילוסופים. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם: מונח, טענה, טיעון, נביעה או היסק, וכלל המרה. כמו כן ניתן להחיל בקלות על הלוגיקה האריסטוטלית את המונחים המודרניים של תקפות נאותות, וכלל היסק. תפקיד הלוגיקה הוא להבחין בטיעונים בעלי צורות תקפות, כלומר כאלו שבהם מהנחות אמיתיות נובעת מסקנה אמיתית. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, ... הטיעון התקף הבא: 1.כל בני האדם הם בני תמותה 2.סוקרטס הוא אדם מסקנה: סוקרטס הוא בן תמותה עקרונות היסוד הלוגיים אצל אריסטו ניתן לזהות שני עקרונות לוגיים יסודיים המדריכים את אריסטו: 1) חוק אי - הסתירה - לחוק זה היבט אונטולוגי, היבט לוגי, והיבט פסיכולוגי. מן ... הלוגיקה האריסטוטלית מנקודת המבט של הלוגיקה המודרנית, ללוגיקה של אריסטו מגבלות רבות, והיא אינה מצליחה להביע את שלל היחסים הלוגיים המופיעים בטענות המשמשים אותנו לשם הסקת מסקנות. בין השאר, אריסטו הכיר אך ורק במבנה של טענות שיש בהן נושא ... באופיים הייחודי של יחסים, דהיינו של פרדיקטים המקשרים שני אובייקטים. לפיכך, לא ניתן להביע באמצעות הלוגיקה האריסטוטלית את הקשרים הלוגיים שבין הטענות הבאות: 1.יוני הוא אביו של רוני 2.רוני הוא אביו של בוני 3.יוני הוא אביו של אביו של ... היסודיים שלו בהקדמה לספרו השני, יסודות האריתמטיקה. העקרון הראשון מציג את התנגדותו של פרגה לפסיכולוגיזם, דהיינו לעירוב של שיקולים פסיכולוגיים בניתוח הרעיונות הלוגיים היסודיים. הוא סבר כי חוקי הלוגיקה אינם רק חוקי המחשבה, אלא חוקי האמת, ושיש לתכנים לוגיים קיום אובייקטיבי, ולא סובייקטיבי ותלוי במבנה האמפירי של המוח האנושי. מבחינה זו, פרגה היה ריאליסט בנוגע לישויות אידאליות, כולל ... פתרון לבעיה באמצעות תורת הטיפוסים (theory of types). לוגיקה בת ימינו באמצעות פיתוחם של אמצעים סימבולים חדשים להבעת היחסים הלוגיים בין חלקי הטענה, ובאמצעות גילוין של דרכים חדשות להבין את מבנה העומק של הטענות, הפכה הלוגיקה המודרנית לכלי רב ... בשפה. בלוגיקה מנסחים ובוחנים מערכות לוגיות בשפה הסימבולית. מערכת לוגית היא תחשיב (calculus) בו ניתן לבצע הוכחות. שני התחשיבים הלוגיים הבסיסיים הם תחשיב הפסוקים (propositional calculus או sentential calculus) ותחשיב הפרדיקטים (predicate calculus). תחשיב הפסוקים הוא הרחבה פשוטה למדי ... הסמנטיקה מספקת ערך אמת לכל אחד מן הפסוקים היסודיים, והיא מספקת פירוש סמנטי לפעולתם של כל אחד מן הקשרים הלוגיים, למשל באמצעות טבלת אמת המציגה כיצד משפט מורכב מקבל את ערך האמת שלו על בסיס ערכי האמת של המשפטים ... הקבוצות של האובייקטים המשויכים לכל פרדיקט (דהיינו, לאילו אובייקטים יש את התכונה שהפרדיקט מייצג), וכן את הפירוש של הקשרים הלוגיים. כל פירוש סמנטי של מערכת כזו הוא מודל, אולם התכונות הלוגיות של המערכת עצמה צריכות להיות תקפות עבור כל ... של טיעון חייבת להיות תלויה בצורה הלוגית של הטענות המקושרות בו, ללא קשר לפירוש שאנו נותנים למונחים הלא - לוגיים המופיעים בהן. מכאן שהלוגיקה המודרנית עוסקת בבחינת תכונותיהן הצורניות של מערכות לוגיות, הן מבחינת התחביר שלהן והן מבחינת הסמנטיקה ... של פסוקים אטומיים, אלא בשאלה כיצד נקבע ערך האמת של פסוקים מורכבים יותר, המורכבים ממספר פסוקים אטומיים באמצעות קשרים לוגיים. ערך האמת של הפסוקים האטומיים יכול להיקבע על ידי הפירוש הסמנטי שאנו נותנים לאותיות הפסוקיות, אולם ניתן גם להשאיר ... את המסקנה לאמיתית. תחביר לתחשיב הפסוקים תחשיב פסוקים מסוים כולל קבוצה של פסוקים יסודיים או פסוקים אטומיים, ומספר קשרים לוגיים סטנדרטיים. לדוגמה, נגדיר ש P מייצג את הטענה הגביע הוא שלנו, ו - Q מייצג את הטענה אנחנו במפה. או אז ניתן להדגים את התחביר של חמשת הקשרים הלוגיים כך: שלילה: \ neg - זהו קשר אונרי, דהיינו הוא מקושר לאות פסוקית אחת בלבד. לדוגמה, \ neg P ... שבטבלת האמת שלו הוא מקבל T בכל השורות, נקרא טאוטולוגיה. משמעות הדבר היא שפסוק זה הוא אמיתי בזכות הקשרים הלוגיים שבין רכיביו, ללא תלות באמיתותם של הפסוקים האטומיים עצמם. פסוק המקבל את הערך שקר בכל פירוש נקרא סתירה. פסוק ... מופיע כשפה מסדר ראשון או כשפה מסדר שני. תחביר של תחשיב הפרדיקטים גם בתחשיב הפרדיקטים נעשה שימוש בכל הקשרים הלוגיים הסטנדרטיים המוכרים מתחשיב הפסוקים (או בחלק מהם, ובלבד שתיווצר קבוצה שלמה של קשרים באמצעותה ניתן להביע כל פעולה בוליאנית): ... דוגמאות לפסוקים כאלו ניתנות לעיל, בסעיף הלוגיקה של פרגה. כוחו של תחשיב הפרדיקטים ניכר ביכולתו להביע את קשרי ההיסק הלוגיים בין טענות שאין אפשרות להביע באמצעות תחשיב הפסוקים. למשל, ניתן להראות באמצעותו כי הטיעון הבא הוא תקף: סוקרטס הוא ... וטמפורליים (המאפשרת להביע את המובן הזמני של טענות כאופרטורים החלים על טענות לא - זמניות, וכך לייצג קשרי היסק לוגיים בין טענות אלו), וכן בתורת הידיעה (לוגיקה אפיסטמית) ובהסתברות. לוגיקה אינטואיציוניסטית הלוגיקה האינטואיציוניסטית נובעת מעבודתו של המתמטיקאי לויצן אגברטוס ...

לוגיקה / פילוסופיה - תורת ההיגיון לוגיקה היא תורה העוסקת בהבחנה בין הסקה נכונה להסקה לא נכונה. התרגום העברי הוא תורת ההיגיון. מוצאו מהמילה היוונית לוגוס ... רציו. הלוגוס הוא המבדיל בין האדם ליצורים אחרים בהיותו מדבר, חושב ורציונלי. על כן יש צורך בתורה מיוחדת - לוגיקה - המלמדת אותנו את צורת הדיבור והחשיבה התקפה לפי חוקי תורה זו. מכאן שהלוגיקה היא הבסיס עליו מושתתת כל חשיבה מדעית והמלכה השולטת בעזרת חוקיה על מחשבה זו. תקופת אפלטון בתחילת דרכה, בתקופת אפלטון, הלוגיקה עסקה בעיקר בהבחנה בין מחשבות שבתוכן שלהן קיימת סתירה פנימית, לבין מחשבות שהתוכן שלהן עקבי, כלומר שאין בו סתירות ... לכל יש קיימת זהות אחת ויחידה בעלת מאפיינים שאינם סותרים את עצמם, ומכיוון שכל יש הוא חלק מהמציאות, אז הלוגיקה מאפשרת לסנן את המחשבות שתוכנן לא עקבי, לא מציאותי ולא בהיר (coherent) מבין שלל המחשבות העולות בראשו של אדם. העובדה שהלוגיקה מאפשרת לאדם להבחין בין מציאות ללא מציאות מבין שלל הרעיונות שבראשו, הופכת אותה לבסיס לתורת ההכרה. הכלי העיקרי בו השתמשה הלוגיקה בתקופת אפלטון הייתה הדיאלקטיקה. תקופת אריסטו בהמשך פותחה הלוגיקה על ידי אריסטו לתורה המאפשרת להבחין בין טענות הסותרות עצמן לטענות שקיימת זהות בין הנחות היסוד שלהן למסקנה שלהן ... בין אמת ושקר, אשר אריסטו ביסס על היסקים דדוקטיביים בלבד, מאפשרת להבחין בין היסק נכון להיסק לא נכון. מכאן, שהלוגיקה על פי אריסטו מאפשרת לפתח חוקי היקש באמצעותם ניתן להגיע מהנחות יסוד למסקנות חדשות ומהם להתקדם בעזרת אותם חוקי היקש לעוד מסקנות נוספות. אריסטו טען שבצורה כזו ניתן להשתמש בלוגיקה כאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום וויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק מהפילוסופיה (כמו, למשל, האתיקה) או רק כלי עבודה של הפילוסופים. בראשית, אריסטו קבע את שלושת החוקים היסודיים ... ושקרית. 3) חוק השלישי הנמנע - אומר שטענה יכולה להיות אמיתית או שקרית ואין שום אפשרות ביניים, שלישית. מכאן שהלוגיקה מכירה בשני ערכי מחשבה בלבד: אמת ושקר ללא אופציה נוספת. לפי שני החוקים האחרונים מחשבה לוגית לא יכולה להיות אמת ושקר באותו הזמן ויכולה להיות או אמת או שקר ללא אפשרות שלישית. לאחר זאת, פיתח אריסטו תורה שלמה של הגדרות וכללים שמטרתה לזהות חשיבה וטיעון לוגי, כבסיס לידע ולמדע. מטרתו של אריסטו הייתה ליצור כלי שיבדוק את תקפותם של טיעונים שונים ולא את אמיתותם. בטיעון הלוגי המפורסם שמסקנתו היא שסוקרטס בן תמותה יש לבדוק (לפי אריסטו) עם הטיעון תקף ללא קשר אם אכן סוקרטס הינו או איננו בן תמותה. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם - טיעון, תקפות, נביעה והיסק. תפקיד הלוגיקה היא להבחין בטיעונים תקפים שבהם מהנחות מסוימות נובעת בצורה תקפה מסקנה תקפה. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים לוגיים. טיעון הוא מבנה ורבלי המורכב מהנחות ומסקנה, כאשר בין שני מרכיבים אלו המעבר הוא תקף לוגית. כאשר המעבר תקף לוגית, אזי הטיעון כולו תקף. יש להזכיר שוב שתקפות אינה שווה לאמיתות. דוגמה: יש שתי הנחות: תמיד כאשר קיים המצב ... כאשר מהנחות שהן אמיתיות (או אילו היו אמיתיות) נובעת מסקנה אמיתית. אריסטו מכנה טיעון זה טיעון דדוקטיבי. היות שדנים בלוגיקה ולא באתיקה, יש להתייחס למושג אמת במובן של נכון וללא שום מטען ערכי. בלוגיקה אנו לא מחפשים את האמת אלא את הדרך היכולה להבטיח שבעזרתה נגיע לאמת. כמובן שיש להסתכל בטיעון גם בצורה ... אוניברסלית. הדוגמה הקלאסית לטיעון כזה היא: עד עכשיו השמש זרחה כל בוקר מכאן נובע: השמש תזרח גם מחר בבוקר הלוגיקה לאחר אריסטו הלוגיקנים מאריסטו ועד ימנינו עוסקים עדיין באותו נושא, כלומר בחקר תכפותם של טיעונים. כאמור, הטיעונים, בעיקרם, מתחלקים לדדוקטיביים ואינדוקטיביים. בטיעון הדדוקטיבי הלוגיקן חוקר את תקפות הטיעון על כל צדדיו. בטיעון האינדוקטיבי הלוגיקן חוקר ומנסה להסביר את תכפותו של טיעון מסוג זה, את חוקי הסבירות של תקפותו ואמיתותו. הוא עוסק בחקר הפער הגדול בין היות האינדוקציה בבסיס התקדמות המדע ובין בעייתיות הטיעון האינדוקטיבי (ראה בעיית האינדוקציה). הלוגיקההחלה עוסקת גם בצורוצ לוגיות, כלומר במעבר בין הנחות ומסקנות ייחודיות (העורבים שחורים, סוקרטס הוא בן תמותה) למבנים כלליים המקלים מאוד על המחקר הלוגי, למשל: אם אין A שהם B וכמה C הם A, אזי כמה C אינם B. כך אפשר לבטא לוגיקה בנוסחאות המזכירות נוסחאות אלגבראיות. בלוגיקה המודרנית יותר נקבעו סימנים שונים במקום חלקי הטיעון השונים וכך צומצמה עוד יותר צורת הטיעון, למשל: < q v ... מבלי לשנות את תקפות הטיעון. קייות נוסחאות וטבלאות אמת שבעזרתם נוכל לבדוק את תקפותם של טיעונים שונים. בתחום האינדוקציה הלוגיקה עוסקת בחקירת אמות מידה ביקורתיות הנחוצות להשליט משמעת בנטייתנו הטבעית להכליל מפרטים אל הכלל. מציאת עובדות הסותרות מסקנה של ... להתפתחות במחקר האינדוקציה על ידי מתן אפשרות לסלק גורמים אי רלוונטיים סטטיסטית מתוך הטיעון והערכת מידות אישוש או סטייה. הלוגיקה המודרנית עוסקת בתחומים חדשים: חקר טיעונים שאינם לא דדוקטיביים ולא אינדוקטיביים כמו טיעונים בתחום הספרות, התאולוגיה, המשפט וכו, טיעונים בתחום המתמטיקה וכו

שכל אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: שכל אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות. שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על השכל האנושי על ההיגיון האנושי על הלוגיקה, השאלה הנשאלת האם הלוגיקה אובייקטיבית, וכבר הסברנו שהיא סובייקטיבית. והאם עם השכל אפשר לברר את האמת? ויש דבר מאד מפליא, לכל האנשים יש ...

... ניתן להגיע לאמת אבסולוטית בשכל מוגבל? האם בשכל מוגבל, אפשר להוכיח שהשכל עצמו מוגבל? איך אפשר להפריך כל הוכחה לוגית בצורה פשוטה? איך לשמוט את הקרקע מתחת לחוקי הלוגיקה כולה? האם חוקי הלוגיקה עצמה נכונים? את מה לא ניתן להוכיח בצורה לוגית? האם הלוגיקה עצמה נכונה? מהי הנחת היסוד שיש מאחורי חוקי הלוגיקה? כיצד האדם מניח הנחות לגבי תפישת מרחב המקום? האם אפשר לדמיין שני מקומות באותו המקום? איזה הנחות האדם מניח לגבי מרחב הזמן? ממה נובעת תפישת הנפרדות של האדם? על מה מבוססים חוקי הלוגיקה האנושית? איזה עוד סוגי שכל יכולים להיות קיימים? האם ניתן לחשוב על דבר והיפוכו? למה שאדם ירצה להבין את ... השכל?. הסוד של חוסר השכל - מהו הסוד שעצר את כל חכמי החכמים / מורים רוחניים?. אמת / הוכחות לוגיות - מדוע האמת אינה תלויה בהוכחה לוגית? איך למצוא את האמת?. פילוסופיה / אהבת החוכמה / לוגיקה - איך ללמוד פילוסופיה בגישה נכונה?. האם על אלוהים לא חלים חוקי הלוגיקה? ומה המשמעות של זה?. לוגיקה / הוכחות לוגיות - מהי לוגיקה? מהן הוכחות לוגיות? מה החיסרון של הוכחות לוגיות?. הוכחות לוגיות. הדרך הפשוטה להפריך כל הוכחה לוגית בצעד אחד..

... או לא. הגישה העומדת בבסיס הפילוסופיה המערבית המודרנית, שעל - פיה כל התופעות בעולם ניתנות לתיאור ולהסבר באמצעות כללי הלוגיקה והדיאלקטיקה. גישה זו שוללת הסברים מיסטיים ועל - טבעיים, או לפחות דוחה אותם כבלתי - רלוונטיים. את הגישה הזאת ... לכנות - רציונליות. אסכולה בפילוסופיה המערבית הגורסת כי מותר ואף צריך להניח קיומן של ישויות, תופעות וידע באמצעות היקשים לוגיים המתבססים על ידע קיים בצורה א - פריורית. מקובל לראות באסכולה הזאת אסכולה מנוגדת לאמפיריציזם, שעל - פיו מותר ... זרם פילוסופי הטוען באופן כללי, שהידע והמושגים שלנו אינם תלוים בניסיון החושים. הרציונליזם במילים אחרות הוא חופש המחשבה - אידאולוגיה המאפשרת חשיבה לאדם וקוראת לו להשתמש בשכלו הישר וטוענת ששכלו הוא הכלי החזק ביותר בטבעו. הרציונליסטים טוענים שהידע שלנו ... ואנו גם מאמינים באמונה שלמה באמיתותו. מתוך האמיתות האינטואיטיביות האלו, בדרך של דדוקציה, אנו מגיעים למסקנות שנובעות מהאמיתות בדרך לוגית, במילים אחרות - מגיעים לידע. דרך דדוקטיבית פירושה - הסקת מסקנות, בדרך לוגית, מתוך הנחות אמיתיות שהנחנו בהתחלה (אלו הן האמיתות האינטואיטיביות). אם ההנחות אמיתיות והדרך הלוגית תקפה, בהכרח גם המסקנות (קרי, הידע הסופי) תהיינה אמיתיות. הידע שאנו רוכשים בדרך זו מכונה ידע א - פריורי, ... שגם האינטואיציה תטעה. דקרט טוען שהאינטואיציה תמיד אמיתית כי אלוהים ערב לאמיתותה. אם כך, עונים המתנגדים, נכשל דקרט כשל לוגי מעגלי - אלוהים ערב לאמיתות האינטואיציה הקובעת שאלוהים קיים. בנוסף, תהליך אינטואיטיבי - דדוקטיבי דורש מאמץ רב של זיכרון ... גאומטריה, המושגים והעקרונות מולדים. שום ניסיון אמפירי לא יכול להביא אותנו לעקרונות אלו. בתחומים אחרים כמו מוסר, שיפוט, מטפיזיקה ולוגיקה הידע נרכש בדרך אינטואיטיבית. ניתן כאן לראות את אחת החולשות החשובות של הדעה הרציונליסטית. רציונליסט מאמין באמונה שלמה שהידע ... או שאחת מהן היא שקרית - ואיך אקבע איזו היא השקרית? - או ששתיהן נכונות ואז נוצר כאן כשל לוגי. יום מסכים שישנם תחומים רבים שבהם הידע הוא אינטואיטיבי - מתמטיקה, אלגברה, גאומטריה, לוגיקה, אתיקה, אסתטיקה, מטפיזיקה ועוד. אך תחומים אלו עוסקים ביחסים בין מספרים וזוויות, רגשות, דעות, טעם, שיפוט ערכי וכו ולא בעולם ממשי. בכל התחומים האלו המשפטים יסודם בטאוטולוגיה (Tautology), כלומר, משפטים שגם אם הם אמיתיים, הם אינם נותנים שום מידע לגבי העולם הממשי ולא ניתנים להוכחה אמפירית. ... ושלמות (קרי, אלהים). זו לא רק הוכחה לקיום אלהים אלא גם הוכחה שקיומו הוא ידע מולד. אך ישנן תרבויות ואידאולוגיות שאינן מקבלות מושגים אלו ואינן מכירות בקיום אלהים. אם אני שייך לאידאולוגיה זו, הייתכן שיש בי ידע מולד שאני מודע לו אך אני מתכחש לו? יש כאן כשל לוגי. לפי לוק - האדם נולד כלוח חלק (טאבולה ראסה) שהניסיון ממלא אותו במשך הזמן. לפי לייבניץ - האדם נולד ... הבלתי שיטתי - האסוציאטיבי של הדיון התלמודי, הקופץ מדיון לסיפור ומסיפור לאגדה ומאגדה חוזר לדיון, מבלי שהדיון יוביל למסקנה לוגית או להיסק לוגי בסופו. משנה תורה להרמבם, והתלמוד הקטן של ר יצחק אלפסי הובילו מהלך עיוני שתכליתו לחולל רדוקציה של מכלול הידע שהצטבר עד זמנם לקודקס חוקים מקיף ולוגי, שהגיע לשיאו בשולחן ערוך. הוגה יהודי שהושפע במיוחד מגישות רציונליסטיות הוא הרמבם. כמעט כל הגותו של הרמבם שוללת הסברים מיסטיים ומחייבת הסברים לוגיים לעקרונות היהדות ולתופעות הטבע. הרמבם פעל בצדם של מוסלמים חסידי האסכולות מועתזילה וכלאם והושפע מהם במידה רבה. הוא ניסה ... היהדות, למשל בספרו מורה נבוכים. אף כי שיטתו של הגאון מווילנה הייתה דומה לשיטתו של הרמבם בכך שהשתמש בטיעונים לוגיים וסלד מהסברים מיסטיים לעקרונות היהדות, הוא התנגד לדעותיו של הרמבם בספר מורה נבוכים, ואף כתב כי הפילוסופיה היטתה את ... חסידי התורות האלה הושפעו מאוד מהפילוסופיה היוונית, בפרט מכתבי אפלטון ואריסטו שתורגמו לערבית, וניסו לבסס את עקרונות האסלאם על הלוגיקה היוונית. בנצרות: הנצרות מתבססת במידה רבה על תאולוגיה, כלומר על ניסוח לוגי של עקרונות הדת. התאולוגיה נבדלת מהרציונליזם הפילוסופי המודרני בהנחות היסוד שהיא מניחה על העולם. קיומו של האל, למשל, הוא הכרחי בתאולוגיה, ועם זאת, הנוצרים ראו צורך בניסוח לוגי פורמאלי של ההוכחות לקיום האל. דוגמה לכך היא ההוכחה שניסח אנסלם מקנטרברי במאה ה - 11, המכונה הטיעון האונטולוגי. אנסלם מקנטרברי נחשב למייסד הסכולסטיקה, שהיא שיטה המתבססת בין היתר על לוגיקה ועל דיאלקטיקה כדי להוכיח אמונות ודוגמות. מרטין לותר שנחשב כמייסד הנצרות הפרוטסטנטית במאה ה - 16, התנגד נחרצות להסבר דוגמות ואמונות באמצעים לוגיים. מרטין לותר ידוע באמרתו: התבונה היא הזונה הגדולה ביותר של השטן (בגרמנית: Vernunft... ist die hchste Hur, die der ... להוכחות הגיוניות בשעה שהוא נואש מהאמונה, כשם שגבר מתפתה לזונה כשהוא נואש מאשתו החוקית. אף על - פי כן, תאולוגיה התפתחה גם בנצרות הפרוטסטנטית. בהומניזם: הומניזם אינו דת, אלא תורת מוסר. יש לו מאפיינים המזכירים דת, בפרט את הדת ... שאדם יכול להיות הומניסט בין אם הוא מאמין ובין אם הוא אתאיסט. תורת המוסר ההומניסטית היא תורה המבוססת על לוגיקה ועל דיאלקטיקה. מבחינה זו הדיון בעקרונות המוסר בהומניזם דומה לדיונים סכולסטיים. ההומניסטים מאמינים כי עקרונות המוסר נובעים מן השכל האנושי ולא מישות על - אנושית, וכי לפיכך כולם ניתנים לניסוח לוגי.

... מצד האמת, אתה יכול להתפתח דרך מה שאתה עושה. הוא אומר שבכל דבר יש רמזים, שאלוהים רומז לך (זה בטרמינולוגיה הדתית) ועי הרמזים האלה אתה יכול להתקרב אליו. ברמזים שיש בכל דבר, בשכל שיש בכל דבר. עוד רבי נחמן ... והוא אומר, אם אתה צדיק, אם אתה הולך אחרי הגוף אתה מחזק את הנשמה. רבי נחמן אומר, ליהנות מהאותיות, בטרמינולוגיה של רבי נחמן יש את האותיות ושהעולם נברא לפי אותיות ובכל דבר יש אותיות ומתחברים לאותיות שבכל דבר, אדם ... מאושר ותגיד, אני בדיכאון ואני יכול להיות מאושר אבל אני בדיכאון כי כך בא לי, אני מאושר גם מליסבול. לוגיקה - עפ הלוגיקה לא יכול להיות דבר והיפוכו, כל השאר יכול להיות. לוגיקה ודמיון זה אותו דבר, כל דבר שאני יכול לדמיין אותו הוא יכול להיות לוגית היגיון - איך אני בודק איך אני שואל איך אני מבין נוסחה הגבול שבבלי גבול הוא הרבה יותר בלי ...

... אנשים המבלים לילות שלמים בצפייה בשמיים במכשירים הטובים ביותר? על פי הפוסט - מודרניסטים, התשובה פשוטה: הכל עניין של פסיכולוגיה. הטענה הזאת מבטאת אי - הבנה בסיסית בנוגע לחשיבה המדעית. המדע לא רואה רק מה שהוא רוצה. להפך, כפי ... מתאים להשקפת עולמו. אם יתגלו אי - פעם חייזרים תבוניים, תביא תגלית זו למהפכה האדירה ביותר בחשיבה האנושית. איזו לוגיקה תהיה להם? איזה מדע? איזו אתיקה? איזו אבולוציה הם עברו? באיזו תקשורת הם משתמשים? אחת העתיקות שבשאלות הפילוסופיה, המטרידה ... העדויות על חייזרים עד כה אינן אמיתיות, הרי שגם בהן יש לקחים חשובים מאוד, בלתי - נעימים ככל שיהיו, לפסיכולוגיה ולסוציולוגיה: הם מלמדים דברים מאלפים על הצורך של בני אדם לפנטז, להאמין ולקבל תשומת לב, על הפנטאזיות המיניות שלהם (ראו ... הקונונציונלית עושה כיום הכל כמו שצריך. יש בהחלט מה לבקר בה, בהשקעה המופרזת בשיטות ריפוי במקום במניעה, בהזנחת הגורמים האקולוגיים, ובירידה בחשיבותו של רופא המשפחה לעומת תת - התמחויות הולכות ומצטמצמות. אבל חשוב להבין שהמקצוע הזה עובר כיום ניעור ... להישאר ללא בדיקה, אלא בגישה דומה לזו של רבי מאיר: רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק. ז. תפקידן של הפסיכולוגיה והפסיכיאטרייה אינו לקבוע מיהו נורמאלי ומיהו חולה. תפקידן הוא לעזור לכל אדם לממש את עצמו. הטענה הזאת גידלה כבר ... אותו, אלא בדיוק ההפך, ניעור רציני. אחרי צאת ספרו הזועם של גפרי מאסון בגנות הפסיכותרפיה נמצאו רבים אפילו מבין הפסיכולוגים שהשתכנעו שכל טיפול נפשי הוא מעשה של עריצות שבו כופה אדם אחד את השקפת עולמו על האחר. אנשי מקצוע רבים משתדלים בשנים האחרונות להיות בלתי - שיפוטיים כמעט בכל נושא. התוצאה: פסיכולוגיה נבוכה, רדודה ומתייפייפת הנזהרת שלא להרגיז איש. די להזכיר שבמהדורה האחרונה של המדריך העולמי לאבחנת הפרעות נפשיות, DSM -IV, ... חלילה, להשתנות, אזי יש לטפל בו כדי שיקבל את עצמו. דוגמה חמורה יותר לשיתוק הערכי הזה מתגלית ביחסה של הפסיכולוגיה אל ההתאבדות. כמי שעוקב מדי שנה אחרי המכה המתמשכת הזאת בצהל, נעשיתי מעורב בנושא מניעת ההתאבדויות, וההתנסות שלי בהבעת ... חינוך ראשי דאז, עקב התנגדות אכא. לבסוף התפרסם המאמר בכתב - העת הישראלי לפסיכותרפיה שיחות. היו תגובות אוהדות, אבל פסיכולוגית אחת כתבה, שחור על גבי לבן, כך: שמא ניתן לבסס היטב את הגישה המחשיבה התאבדות כמעשה העשוי להיות רציונלי ומוסרי ועשוי להלום את מיטב האינטרסים של האדם הבוחר בו? (השאלה הזאת לוותה בשפע הפניות לספרות הפילוסופית על ההתאבדות). הפסיכולוגית הנכבדה מעניקה, אם כן, מעמד של הוגה רציונלי לאדם הנמצא במשבר אובדני. למקרא הניתוח המלומד הזה מצאתי את עצמי ... נצח עלתה למיליוני אנשים בדם ובסבל בל - יתואר, היא בוודאי פרי דמיונם של חוקרים אירופאיים. בשנים האחרונות עסוקים ארכיאולוגים בדרום - אמריקה במחקר אינטנסיבי של תרבויות המאיה והאינקה ששלטו ביבשת זו לפני בוא הספרדים. האמת העגומה המצטיירת ממחקרים ... פחות משלטון האינקוויזיציה של הפולשים. לא נעים, אבל לבני אדם יש נטייה להיות מנוולים ואכזריים ללא קשר עם הגיאוגרפיה. הארכיאולוגיה המודרנית מלמדת עוד דבר עצוב, והוא שהרבה תרבויות קדומות נכחדו מסיבות אקולוגיות הידועות לנו יפה כיום: התפוצצות אוכלוסין, ניצול יתר של משאבים, זיהום הסביבה והשמדת צמחים ובעלי - חיים. אם יש ... דווקא לרפואה העממית, האלטרנטיבית. אין כאן שום עיקרון רוחני עמוק אלא צורת חשיבה הידועה בשם מאגיה סימפתטית. על יסוד לוגיקה פשטנית זו יכול כל בעל - חיים שאיתרע מזלו להיות בעל אבר המגרה את הדמיון ליפול קרבן לטבח המוני ...

... שבו אין אני ואין לא אני, שזה נקרא אחד. ראית איך הגענו לאחד בלי מקום וזמן. אני אסביר לך בלוגיקה בצורה פשוטה, אם יש אני ולא אני, אז ממה עשוי האני? ממה עשוי הלא אני? ממשהו, שהוא לפני הגדרת ... הוא מבין את זה, כי ככה וככה וכך אתה מוסיף לו מידע שמשנה לו את הנחת היסוד, יש כאן לוגיקה, אני אתן לך דוגמה, למשל ילד אומר לאבא שלו שהוא רוצה משהו והאבא חושב שהוא לא צריך את זה, ...

... ומצד האמת, כולם דתיים, כי גם האתיאיסטים עובדים את האליל הגדול מכולם, שהוא השכל האנושי, וכולם עובדים לפי אותה לוגיקה של שכר מול עונש, והפיכת אפשרי למחויב... כדי להשאיר רעיון כלשהו בחיים, אסור לקחת אותו עד הסוף, כי אם ...

... במציאות עצמה ועיסוק ביחס בין המציאות לבין התפיסה של בני האדם. העיסוק במציאות עצמה נעשה במסגרת התחום הפילוסופי שנקרא אונטולוגיה. במסגרת עיסוק זה במציאות עצמה, השאלה הבסיסית ביותר היא מהי המציאות, מה טיבה, ומה פירוש לומר על משהו שהוא ... בפרדוקסים של זנון. בימינו שאלת משמעותם של משפטי אי - קיום עלתה במלוא עוצמתה במסגרת הפילוסופיה האנליטית, ופילוסופים - לוגיקנים כגון גוטלוב פרגה וברטראנד ראסל הציעו לה פתרונות לוגיים, תוך שהם טוענים כי עיקר הבעיה הוא לשוני. פילוסופים אחרים, בעיקר מהזרם הקונטיננטלי, עסקו באופן ישיר ביש (ההוויה, being) ... בהכרח או אפשרי שקיים מבטאים דרגות אחרות של קיום? (שאלה זו קשורה למושגי העמימות והאפשרות שכיום נחקרים רבות במסגרת הלוגיקה, ואף פותחו שיטות של לוגיקה עמומה ולוגיקה מודאלית). מה היחס בין המציאות לבין המרחב והזמן? האם ישנם אספקטים של המציאות שאינם מתקיימים במרחב ו/או בזמן? האם ... זה הוא רק אחד מני רבים אפשריים והשאלה על היחס בין המושגים הבסיסיים הנל היא שאלה פילוסופית. שאלת מעמדם האונטולוגי של הדברים המופשטים. במעמד אונטולוגי הכוונה לשאלה אם ישים אלה קיימים, ואם כן - באיזה מובן ניתן לייחס להם קיום, מה הכוונה בלומר שהם ... ובאופן שבו הם יכולים לעשות זאת. עיסוק זה בקשרים בין המציאות לבין התפיסה, נעשה בעיקר במסגרת התחום הפילוסופי של האפיסטמולוגיה. במסגרת עיסוק זה, נשאלות שאלות כגון: האם בני האדם יכולים לתפוס את המציאות? אם כן - כיצד? האם החושים ... מוצגת רבות בהקשר של הדיון בנוגע לאלוהים, ותפיסות שונות לגביה לעתים מוצגות על ידי המצדדים בתאיזם, אתיאיזם ואגנוסטיות). הן האונטולוגיה והן האפיסטמולוגיה עוסקות בדברים נוספים מלבד השאלות על המציאות שהוצגו כאן. גם הגבול בין שני התחומים אינו תמיד חד וברור, וישנן שאלות שהתשובה עליהן דורשת הן שיקולים אונטולוגיים והן שיקולים אפיסטמולוגיים. ניתן להבחין גם שהעיסוק במציאות כולל שאלות רבות ומגוונות - דבר זה נובע מכך שמושג המציאות הוא כל - ...