... אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: שכל אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות. שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על השכל האנושי על ההיגיון האנושי על הלוגיקה, השאלה הנשאלת האם הלוגיקה אובייקטיבית, וכבר הסברנו שהיא סובייקטיבית. והאם עם השכל אפשר לברר את האמת? ויש דבר מאד מפליא, לכל האנשים יש את אותו מנגנון שכלי, ואף על פי כן אף אחד לא ...

לוגיקה - מבוא תורת ההיגיון או בלעז, לוגיקה (מיוונית: ), התורה הבוחנת קשרי היסק בין טענות. הלוגיקה מנתחת את הצורה של הטענות, ועל סמך ניתוח זה מציעה כללים שבעזרתם ניתן לקשר טענות זו לזו ובכך להסיק מסקנות. הלוגיקה מבחינה בין טיעונים שיש בהם היסק תקף, כלומר כאלו שבהם המעבר מההנחות למסקנה הוא מוצדק, לטיעונים שאינם תקפים. לפיכך הלוגיקה היא בראש ובראשונה התורה המתארת את אופני החשיבה התקפים ואת אופני ביטויהם. במאה ה - 19 וה - 20 חווה ענף הלוגיקה התפתחות משמעותית עקב התמקדות המחקר באופן בו ניתן לזקק מבנה לוגי באמצעות שפות מלאכותיות המושתתות על אופני ביטוי סימבוליים, ללא תלות בתחביר של השפה הטבעית. כך נולדה הלוגיקה המתמטית, המתמקדת במושג ההוכחה ובתכונותיהן של מערכות אקסיומטיות שונות. לפיכך בעוד שבראשית הלוגיקה נושא המחקר היה חוקי החשיבה הנכונה, נכון יותר לתאר את העניין של הלוגיקה המודרנית כעיסוק בתכונותיהן הצורניות של קבוצות של טענות באשר הן. מקורו של המונח לוגיקה מהמילה היוונית לוגוס, שלה פירושים שונים כגון 'סיבה', 'מחשבה', ו'טיעון'. התרגום העברי המסורתי ל'לוגיקה' הוא 'תורת ההיגיון' או 'שכל הישר'. תולדות הלוגיקה מראשיתה ועד תקופת אפלטון ראשיתה של הלוגיקה במחקר הפילוסופי אודות תכונותיהם של טיעונים. מחקר זה התפתח במיוחד ... בעקבות הסתירות, אנו נאלצים לחשוב מחדש על האופן בו עלינו להבין אותם. אפלטון יכול להחשב כממשיך דרכם של האלאטים. אפלטון אמנם לא הציג תורה לוגית סדורה, אולם בדיאלוגים שכתב הוא חקר מספר מושגים לוגיים יסודיים, למשל את ההבחנה בין טיעונים שבמבנה שלהם קיימת סתירה פנימית, ... ולנתח את הדיאלוג כחקירה המכוונת לבדוק האם כל המשפטים עקביים עם עצמם ועם המשפטים האחרים בהם מאמינים המשתתפים בדיאלוג. למתודה זו של בירור לוגי קרא אפלטון דיאלקטיקה. עיקרון לוגי יסודי שאפלטון זיהה לראשונה הוא חוק הסתירה, על פיו אין דבר יכול לשאת ... פנים לא מאותה בחינה עצמה ולגבי אותו העניין עצמו; ולפיכך, אם נמצא שכך יארע בהללו, נדע שאינם אותו הדבר עצמו, אלא מרובים" (פוליטיאה, 436ב). לוגיקה אריסטוטלית הלוגיקה של אריסטו גישתו של אריסטו ללוגיקה הייתה שיטתית יותר מזו של אפלטון, והוא הפך אותה לתורה סדורה המאפשרת להבחין בין טיעונים מבוססים לטיעונים שאינם מבוססים על סמך זיהויה של הצורה הלוגית של הטיעונים. טיעון הוא תקף כאשר ההנחות מספיקות לשם תמיכה במסקנה, כך שלא ייתכן שההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית. ההכרח הלוגי של הטיעונים התקפים נובע מכך שלטענות ישנו מבנה פנימי, למשל, שבכל ... ומסקנה אחת, גילה אריסטו את הצורות של הטיעון התקף או המופתי, המוביל תמיד מהנחה אמיתית למסקנה אמיתית. אריסטו טען שבאמצעות צורות אלו משמשת הלוגיקה ככלי עבור המדע וכאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום ויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק ממשי מהפילוסופיה (כמו, למשל, האתיקה) או רק כלי עבודה (אורגנון) של הפילוסופים. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם: מונח, טענה, טיעון, נביעה או היסק, וכלל המרה. כמו כן ניתן להחיל בקלות על הלוגיקה האריסטוטלית את המונחים המודרניים של תקפות נאותות, וכלל היסק. תפקיד הלוגיקה הוא להבחין בטיעונים בעלי צורות תקפות, כלומר כאלו שבהם מהנחות ... כי טענות שונות בצורתן הן למעשה שקולות זו לזו (ר' להלן) וכך להרחיב את מספר צורות הטיעון התקפות. להלן נבחן תחילה את הרעיון שלטיעון יש צורה לוגית, לאחר מכן נדון בעקרונות היסוד של הלוגיקה אצל אריסטו, ולבסוף נדון במגבלותיה של ה

לוגיקה / פילוסופיה - תורת ההגיון לוגיקה היא תורה העוסקת בהבחנה בין הסקה ... פירושים שונים כגון "מילה" או "מחשבה" ותרגומה הלטיני הוא "רציו". הלוגוס הוא המבדיל בין האדם ליצורים אחרים בהיותו מדבר, חושב ורציונלי. על כן יש צורך בתורה מיוחדת - לוגיקה - המלמדת אותנו את צורת הדיבור והחשיבה התקפה לפי חוקי תורה זו. מכאן שהלוגיקה היא הבסיס עליו מושתתת כל חשיבה מדעית והמלכה השולטת בעזרת חוקיה על מחשבה זו. תקופת אפלטון בתחילת דרכה, בתקופת אפלטון, הלוגיקה עסקה בעיקר בהבחנה בין מחשבות שבתוכן ... במערכת. מכיוון שכל יש מקיים את חוק הזהות (ראה אריסטו), ולכן לכל יש קיימת זהות אחת ויחידה בעלת מאפיינים שאינם סותרים את עצמם, ומכיוון שכל יש הוא חלק מהמציאות, אז הלוגיקה מאפשרת לסנן את המחשבות שתוכנן לא עקבי, לא מציאותי ולא בהיר (coherent) מבין שלל המחשבות העולות בראשו של אדם. העובדה שהלוגיקה מאפשרת לאדם להבחין בין מציאות ללא מציאות מבין שלל הרעיונות שבראשו, הופכת אותה לבסיס לתורת ההכרה. הכלי העיקרי בו השתמשה הלוגיקה בתקופת אפלטון הייתה הדיאלקטיקה. תקופת אריסטו בהמשך פותחה הלוגיקה על ידי אריסטו לתורה המאפשרת להבחין ... הטענות ולקשרים שבין הנחות היסוד למסקנה. הבחנה זו בין אמת ושקר, אשר אריסטו ביסס על היסקים דדוקטיביים בלבד, מאפשרת להבחין בין היסק נכון להיסק לא נכון. מכאן, שהלוגיקה על פי אריסטו מאפשרת לפתח חוקי היקש באמצעותם ניתן להגיע מהנחות יסוד למסקנות חדשות ומהם להתקדם בעזרת אותם חוקי היקש לעוד מסקנות נוספות. אריסטו טען שבצורה כזו ניתן להשתמש בלוגיקה כאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום וויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק מהפילוסופיה (כמו, למשל, ... שטענה לא יכולה להיות באותו זמן, מקום ונסיבות, אמיתית ושקרית. 3) חוק השלישי הנמנע - אומר שטענה יכולה להיות אמיתית או שקרית ואין שום אפשרות ביניים, שלישית. מכאן שהלוגיקה מכירה בשני ערכי מחשבה בלבד: אמת ושקר ללא אופציה נוספת. לפי שני החוקים האחרונים מחשבה לוגית לא יכולה להיות אמת ושקר באותו הזמן ויכולה להיות או אמת או שקר ללא אפשרות שלישית. לאחר זאת, פיתח אריסטו תורה שלמה של הגדרות וכללים שמטרתה לזהות חשיבה וטיעון לוגי, כבסיס לידע ולמדע. מטרתו של אריסטו הייתה ליצור כלי שיבדוק את תקפותם של טיעונים שונים ולא את אמיתותם. בטיעון הלוגי המפורסם שמסקנתו היא ש"סוקרטס בן תמותה" יש לבדוק (לפי אריסטו) עם הטיעון תקף ללא קשר אם אכן סוקרטס הינו או איננו בן תמותה. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם - טיעון, תקפות, נביעה והיסק. תפקיד הלוגיקה היא להבחין בטיעונים תקפים שבהם מהנחות מסוימות נובעת בצורה תקפה מסקנה תקפה. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים לוגיים. טיעון הוא מבנה ורבלי המורכב מהנחות ומסקנה, כאשר בין שני מרכיבים אלו המעבר הוא תקף לוגית. כאשר המעבר תקף לוגית, אזי הטיעון כולו תקף. יש להזכיר שוב ... אמיתית". מכל האמור מעלה נובע שטיעון הוא תקף כאשר מהנחות שהן אמיתיות (או אילו היו אמיתיות) נובעת מסקנה אמיתית. אריסטו מכנה טיעון זה טיעון דדוקטיבי. היות שדנים בלוגיקה ולא באתיקה, יש להתייחס למושג "אמת" במובן של "נכון" וללא שום מטען ערכי. בלוגיקה אנו לא מחפשים את האמת אלא את הדרך ... אלו אנו מגיעים מעובדות או הנחות פרטיות למסקנה אוניברסלית. הדוגמה הקלאסית לטיעון כזה היא: "עד עכשיו השמש זרחה כל בוקר" מכאן נובע: "השמש תזרח גם מחר בבוקר" הלוגיקה לאחר אריסטו הלוגיקנים מאריסטו ועד ימנינו עוסקים עדיין באותו נושא, כלומר בחקר תכפותם של טיעונים. כאמור, הטיעונים, בעיקרם, מתחלקים לדדוקטיביים ואינדוקטיביים. בטיעון הדדוקטיבי הלוגיקן חוקר את תקפות הטיעון על כל צדדיו. בטיעון האינדוקטיבי הלוגיקן חוקר ומנסה להסביר את תכפותו של ... זה, את חוקי הסבירות של תקפותו ואמיתותו. הוא עוסק בחקר הפער הגדול בין היות האינדוקציה בבסיס התקדמות המדע ובין בעייתיות הטיעון האינדוקטיבי (ראה בעיית האינדוקציה). הלוגיקההחלה עוסקת גם בצורוצ לוגיות, כלומר במעבר בין הנחות ומסקנות ייחודיות ("העורבים שחורים", "סוקרטס הוא בן תמותה") למבנים כלליים המקלים מאוד על המחקר הלוגי, למשל: "אם אין A שהם B וכמה C הם A, ...

... - תרגיל בלוגיקה נתון: רק מי שחטוב מתאמן. כל מי שאוכל בשר לא אוהב חיות. רק מי שלא ...

... ותשובות מיידיים מחייב את הלמידים לענות במהירות ולכן מעודד אימפולסיביות. לעומת זאת, כדי לעודד חשיבה מוקדמת המורה יכול לבקש מהתלמידים לרשום את התשובה האפשרית יחד עם השיקולים הלוגיים שהובילו אליה. בנוסף על המורה לציין במפורש שיוקדשו לכך ...

... וסיבת הסיבות. ההוכחה האונטולוגית קיום הוא לא תכונה מהותית לדבר מלבד האל. בתוך מושג האל נכלל גם מושג הקיום באופן מהותי, ולפיכך לומר כי האל לא קיים הינה סתירה לוגית.

... מבקש להוכיח דבר מעבר לעצם קיום האל, אך פילוסופים סכולסטיים ניסו להרחיבו כדי להוכיח לוגית תכונות כמו היותו כל יכול, היותו פשוט (כלומר, לא מורכב מחלקים ... ההיגיון אלא רק באמצעות התגלות אלוהית, כמו האמונה הנוצרית בשילוש הקדוש. הטיעון מבחינה לוגית, טיעון הסיבה הראשונית הוא בעל המבנה הבא: 1.דברים מסוימים נגרמים. ... ראשונית. 6.המילה "אל" משמעותה סיבה ראשונית שאינה נגרמת. 7.מכאן, שאלוהים קיים. מבחינה לוגית, הנחת ה"ציר" - זה שעליו בנויה כל ההוכחה, הוא שלקיום חייבת להיות ... מקובל כמובן מאליו. 3.מוסבר באופן לא סיבתי, על בסיס אמיתות מובנות מאליהן כמו אמיתות לוגיות. רנה דקארט דבק בעקרון הראשון (causa sui), למרות הבעייתיות ... חייב להתקיים כדי שניתן יהיה לייחס לו את היותו סיבת עצמו - כלומר, סמטה ללא מוצא מבחינה לוגית. תומאס מאקווינס דבק בעקרון השני; ואילו חסידי הטיעון השלישי ... הכרח שלכל דבר תהיה סיבה מספקת. ישנם כמה טיעונים שניתן להעלות בהקשר זה. אחד הוא טיעון לוגי הנוגע לנסיונו של לייבניץ להסביר דבר באמצעות אותו דבר עצמו. ...

... את מה שאנו חושבים שגורם לנו להרגיש עצב. הגם שהגדרה זו נגזרה באופן (פסאודו) לוגי מעיקרי תורת האימננטיות שלו (כרכים א - ג בספרו "אתיקה"), נכונותה האינטואיטיבית ברורה למדי והיא ...

... האונטולוגי - מבוא הטיעון האונטולוגי (המוכר גם בשם ההוכחה האונטולוגית לקיום האל או בקיצור ההוכחה האונטולוגית) הוא טיעון לוגי - אונטולוגי שמטרתו להוכיח את קיום האל. טיעון זה הוא טיעון אפריורי שלפיו אלוהים קיים כי קיומו הוא בבחינת הכרח. לטיעון קמו במהלך ההיסטוריה של הפילוסופיה הן מתנגדים והן תומכים ... אחרים מהפילוסופים הגדולים, כגון רנה דיקארט, ברוך שפינוזה וגוטפריד וילהלם לייבניץ וגם פילוסופים בני - ימינו כגון נורמן מלקולם). במאה ה - 20, בעקבות פיתוחים בלוגיקה, הוצעו לטיעון גרסאות מודרניות המבוססות על הלוגיקה המודרנית (ובעיקר לוגיקה מודאלית). הטיעון המקורי טיעונו המקורי של אנסלם, שהוצג בספרו הפרוסלוגיום, נראה כך: "אם זה שאין אנו יכולים להעלות על דעתנו גדול ממנו קיים בתפישתנו בלבד, הרי שאותו זה שאין גדול ... וגם במציאות, הרי שאלוהים (החייב להיות גדול מהם) חייב להתקיים לא רק בתודעתנו אלא גם במציאות. מוכח שאלהים קיים. את הטיעון האונטולוגי ניתן להציג גם כשתי טענות לוגיות ומסקנה: 1.אלוהים הוא כליל המעלה. 2.קיום היא אחת המעלות. 3.מכאן, שאלוהים קיים. ובניסוח העוקב ביתר דיוק אחר הגיונו של אנסלם: 1.אלוהים הוא גדול מכל דבר. 2.אני יכול לחשוב על אלוהים ... תכונה אלא פן הכרחי ובלתי ניתן להפרדה מהדבר שלו מיוחס הקיום. לדוגמה, המשפט "אלוהים הנו קיים" שקול לאמירת "אלוהים" משום שהקיום של אלוהים אינו תכונה ואינו פרדיקט לוגי. כאשר אנו אומרים "אלוהים" מוטמעת באמירה ההנחה שהוא קיים. מעבר לכך, גם אם מסכימים שקיום הוא תכונה, לא נובע מכך שהיא משפרת את בעל התכונה. לפי נורמן מלקולם (Malcolm, N., 1960, ... זו. על פי המצדדים בקו ביקורת זה, הטיעון האונטולוגי בנוי על כך שהתוצאה הסופית של הטיעון מונחת מראש ולכן אפשר להעמיד אותו על ראשו בקלות, ואם הטיעון תקף מבחינה לוגית (כלומר, אחרי שקיבלנו את ההנחות) ניתן להגיע למסקנות הפוכות לגמרי. הפילוסוף האוסטרלי דאגלס גסקינג ניסה לעשות זאת באמצעות הצגת ההנחה ש"ככל שהמגבלה על יצירת העולם גדולה יותר, כך ... דברים מן העולם הזה כדי להוכיח שיש אלוהים כמו, לדוגמה: ראיתי חתול (הוכחה) ולכן, יש אלוהים), כי אז אין למעשה כל דרך מעשית להוכיח את קיום האל באמצעות טיעון זה. הלוגיקן ריימונד סמוליאן טען גם הוא שישנו כשל מעגליות בטיעון, והדגים זאת בעזרת הטיעון הבא: 1.כדי להוכיח שקיים חד - קרן, יש להוכיח שקיים חד קרן קיים (שהרי כל חד קרן שקיים אכן קיים). ... שהוא יהיה קיים בפועל במציאות (ההגדרה לא גוררת בהכרח ביטוי במציאות). גרסאות מודרניות לטיעון האונטולוגי הוצעו בשנים האחרונות מספר גרסאות חדשות, העושות שימוש בלוגיקה המודרנית. הידועות שבהן הן הגרסאות של מלקולם, פלנטינגה וכן גרסתו של המתמטיקאי והלוגיקן קורט גדל. ההוכחה המודלית של מלקולם מלקולם ניסה לשפר את הטיעון האונטולוגי באמצעות סילוק כמה מן החולשות הגלויות שבטיעונו של אנסלם. הוא הקביל בין שני עולמות לוגיים אפשריים, שבאחד מהם קיים יצור נצחי א' ובאחר לא. מאחר שקיומו של א' אינו יכול להיות תלוי בנסיבות היתכנותיות כלשהן בעולם שבו הוא נמצא, הרי שאם אינו נמצא בעולם כלשהו, קיומו בלתי אפשרי כלל מבחינה לוגית. ובמהופך, אם הוא נמצא בעולם לוגי אפשרי כלשהו, הוא חייב להמצא בכולם. כלומר, קיומו של האל הוא או בלתי אפשרי מבחינה לוגית או הכרחי מבחינה לוגית. השלב הבא, מבחינת מלקולם, הוא לבחון האם קיומו של יצור נצחי הוא סתירה עצמית. לפי מלקולם, אין לנו סיבה להניח שכך הדבר ומכאן, שקיום האל אינו בלתי אפשרי מבחינה לוגית ועל כן, הכרחי מבחינה לוגית. ההוכחה היא כזו: 1.אלוהים, כעניין קונספטואלי, הוא יצור בלתי מוגבל. 2.קיום יצור בלתי מוגבל הכרחי או בלתי אפשרי מבחינה לוגית. 3.קיום יצור בלתי מוגבל אינו בלתי אפשרי מבחינה לוגית. 4.על כן, קיומו של אלוהים הכרחי מבחינה לוגית. מלקולם מסלק כאן את החולשה העיקרית של אנסלם - הטענה שקיום בעולם המושגי ובעולם הממשי גם יחד טוב יותר מקיום בעולם המושגי - אך בטיעונו יש מספר פגמים בולטים. הראשון שבהם הוא הטיעון המנסה להוכיח כי קיום האל הוא הכרחי או בלתי אפשרי מבחינה לוגית. בהקבלה של מלקולם, קיומו של יצור בעולם אחד גורר קיומו בהכרח בכל העולמות, אך למעשה אין שום גרירה הכרחית כזו. כלומר, יצור נצחי א' יכול להתקיים בעולם כלשהו ולא להתקיים בעולם אחר. ... 2 של מלקולם נופל, ועמו נסיון ההוכחה כולו. הטיעון של פלנטינגה רוב הפילוסופים העכשוויים סבורים כי הטיעון האונטולוגי, לפחות כניסוחו אצל אנסלם, אינו עומד בבחינה לוגית מחמירה. ישנם כמה, עם זאת, שניסו, כמו מלקולם, להחיותו בדרכים שונות. אחד הבולטים ביניהם היה אלוין פלנטינגה שהעלה באמצע שנות השישים של המאה העשרים גרסה מחודשת של הטיעון האונטולוגי המבוססת על הנחה S5 של הלוגיקה המודלית. פלנטינגה מתחיל בשתי הנחות: 1.בהגדרה, יצור בעל גדולה מרבית הוא יצור הקיים בהכרח והוא בהכרח כל יכול, כל יודע וטוב באופן מושלם. 2.יצור בעל גדולה מרבית הוא יצור שיהיה בעל ... שבו יצור בעל גדולה מרבית אפשרי. 3.על כן, יש לפחות עולם אפשרי אחד שבו יצור בעל גדולה מרבית קיים. 4.אם יצור בעל גדולה מרבית קיים בעולם אחד, הרי שהוא קיים בכל עולם לוגי אפשרי. 5.מכאן שיצור בעל גדולה מרבית (אלוהים) קיים בכל עולם לוגי אפשרי. בעיה אחת עם הטיעון של פלנטינגה היא שבהנחה 4 הוא משנה את ניסוח הנחה S5 למשהו חזק בהרבה. הנחה S5 טוענת רק כי אם א' אפשרי, כי אז נכון בהכרח כי א' אפשרי. כאן, טוען פלנטינגה ...

... בו הוא נמצא כמקור מידע המשפיע על הערכתו. לגבי השפעות על עיבוד המידע, נמצא כי אנשים שמחים נוטים לעבד מידע באופן כללי וקצר לעומת אנשים עצובים המעבדים מידע באופן לוגי, מדוקדק וארוך. ניתנו לכך מספר הסברים: ההסבר הפונקציונלי - מצב רוח מעיד על סיטואציה חברתית שבתורה מאפשרת התנהגות מסוימת. לכן, מצב רוח של שמחה מעיד ...