... אם כל מה שמצוי הייתה מחשבה בלבד, האם הייתה מחשבה? לא, כי אין משמעות למחשבה. אם הייתה קיימת רק ישות אחת בכל המציאות, האם ניתן להגדיר אותה כבית או כסא? לא, כי כשיש לך ישות אחת אין לך משהו להשוות איתו. למה אני אומר את זה, כדי להגיד שגם המחשבות שלנו תופסות מקום, למה? כי ... אני זה גם תופס מקום, למה? כי מבחינת המציאות אם אתה אומר אני, פירושו שיש לא אני. אם הייתה ישות אחת ויחידה בעולם האם היא הייתה יכולה להגיד אני? לא, כי מה זה אני, מה זה אומר? כדי שתהיה משמעות ... אותו דבר, אנו צריכים זמן כדי לעבור בין שני מקומות. הבנו שכול הישויות בעולם תלויות במקום ובזמן, אם יש ישות אחת ועוד אחת זה אומר שיש מקום וזמן לישות הראשונה ומקום וזמן לישות השנייה. מה זה אומר פרקטית? למעשה אנו ... לא סך כל מה שקיים, כי יש לנו גם זמן. אז יש לנו שתי אפשרויות, או שהמקום והזמן הם ישות אחת, ואז אין לנו בכלל שאלה, או שהם לא ישות אחת. למעשה יש הבדל בין מקום לזמן, הם שני דברים שונים, המקום הוא לא המציאות והזמן הוא לא המציאות, כשאני ... ב מכלום ג, אבל מהצד שלנו האם יש הבדל בין כלום א לכלום ב? לא, אין הבדל, מבחינתנו זו ישות אחת. מה התשובה למי ברא את אלוהים? התשובה לשאלה הזאת היא, שמי שמבין את אלוהים יבין שאין שאלה, למה? כי ... דבר אחד והאין דבר אחר והאין מהווה את היש, אבל אם נתקדם עוד נבין שזה בכלל אותה ישות. יש ישות אחת שבצד אחד שלה היא יש ובצד שני שלה היא אין, ולכן אפשרי המציאות הוא גם מחויב המציאות, כל מה ... האחדות הוא מבין שאני זה לא רק מי שאני חושב שאני, כי אני זה ביטוי של משהו אחר, יש ישות אחת שבה היש והאין הם אחד, ומזה זה מתפצל. יש ישות אחת ואין ישות אחרת ובתוך זה יש לנו כל מיני ביטויים כמו שולחן, כסא, אליעד, אני וכו, ואתה רואה שאתה ...

... היא הופכת אותה ליחידה בעולם, והדבר היחיד שהיא מעלימה זה את רעיון האחדות שנפרדת מהנפרדות. כי באמת, יש רק ישות אחת ממש ואין שום אחדות שהיא נפרדת מהנפרדות, או נפרדות שהיא נפרדת מהאחדות, אלא הכל אחד ממש. ומחויב המציאות הוא ... כל הבנות השכל האנושי הן כולן כולל כולן הבנות של שקר. וההבנה היחידה שקיימת, היא ההבנה של דבר והיפוכו כישות אחת, שהיא הופכת את מי שמבין אותה, להיות היא ממש. כי הבנה אמיתית, היא רק כאשר המבין (האדם) המובן (התובנה עצמה) וההבנה (היכולת להבין דברים) הופכים לישות אחת ממש. וכל זמן שהאדם אומר אני מבין שאיקס הרי שהוא מפריד בינו לבין מה שהוא מבין - אותו איקס, דהיינו שהבנתו אינה שלמה ועל כן היא שקרית. וכאשר האדם אומר אני איקס זה אומר שהוא והבנתו הפכו לישות אחת ממש ואז גם אין צורך בהבנה שתחבר בינהם. וממילא המבין, המובן, וההבנה הפכו להיות ישות אחת. ומה שזה אומר בפועל הוא שעד שהאדם לא יהפוך להיות הדבר והיפוכו כישות אחת בעצמו ממש, עד אז הוא לא באמת מבין את זה. ורק מי שהפך להיות הישות השלמה רק הוא מבין ... רגע הוא הופך להיות מחויב המציאות, ומקיף וממלא את כל המציאות כולה. ואז יוצא שהוא מצליח להגדיר דבר והיפוכו כישות אחת, ומצליח להפריד אותה מהישות של הדבר והיפוכו כשניים. אך מכיוון שהוא כבר הצליח להכיל דבר והיפוכו כישות אחת, אז הוא זוכר את האמת, שבאמת הכל אחד תמיד. כי להגדיר דבר והיפוכו כישות אחת זה להגדיר את הכל במכה. כולל את הישות של הדבר והיפוכו כשניים גם כן כישות אחת, עם הדבר והיפוכו כאחד. ואז יוצא שהאדם גם מגדיר וגם לא מגדיר בו זמנית. דהיינו שההגדרה אינה מגדירה, למרות ... אחד. ואז, האדם רואה במו עיניו שההגדרה לא שללה לא שוללת ועולם לא תשלול את חוסר ההגדרה, כי זאת ישות אחת ממש. והשכל האנושי לעולם לא יוכל להבין את העניין הזה ומחויב שתהיה לו שאלה, כל זמן שהוא קיים. כי שורש הקיום שלו הוא בחוסר ההבנה הזו, איך זה שהמוגדר והלא מוגדר הם ישות אחת ממש. וככל שהאדם מעמיק את שכלו בשאלה הזו ובחוסר ההבנה הזו שלו איך זה יכול להיות שהאין והיש הם ישות אחת ממש, ומנסה להבין את הדבר הזה בשכלו בכל זאת, על ידי זה האדם בסופו של דבר מתייאש לחלוטין מלנסות ... כי היכולת להמשיך לחפש את עצמך שורשה בכך שאתה לא מצליח להבין דבר והיפוכו בו זמנית ולהפוך את הכל לישות אחת, כי אם הכל הופך לישות אחת, אז אין עוד אפשרות להתקדם. כי מהות ההתקדמות היא כאשר יש מרחב מקום כלשהוא ויש שניים אבל כאשר הכל אחד אין שום מקום וממילא אין אפשרות טכנית להתקדם, כי הכלת הדבר והיפוכו כישות אחת היא הסוף של כל הסופים. כי יש שני סוגי שאלות. והראשונה היא כזו שיש לה תשובה שהיא נפרדת ממנה. ...

... זה דבר אחר, ומה יצר את השינוי של לפני ואחרי? ואם היית מבין שיש ואין זה דבר אחד, שהם ישות אחת, אז לא הייתה לך שאלה, נכון? השאלה שאתה שואל נמצאת בתוך זמן, כי אין זה רגע אחד, ויש זה ... מקום לבין אין זמן? אין, זה שווה, לכן אנחנו אומרים שמה שמקיף את המקום ומה שמקיף את הזמן זה ישות אחת, ולכן אנו אומרים הכל אחד. הגעת לחלק הקטן ביותר שאי אפשר לחלק אותו. אנחנו כאילו בתוך מחשבה של אלוהים, ... לצאת מהמנגנון הרגשי, רוצה שיהיה לך טוב מבפנים. מה זה טוב מבפנים? שכול מה שקורה את רוצה. יש רק ישות אחת בעולם שכול מה שהיא רוצה קורה, ושלא יכול לקרות שום דבר מבלי שהיא תרצה, מי הישות הזאת? הכוח שמניע ... השערה למקום ריק, מבחינת המקום. היש נמצא בתוך המקום. כנל לגבי הזמן. כול מה שאני בא להגיד הוא, שיש ישות אחת שעושה את הכל, וכל מה שאנו רוצים זה לחוות את המציאות דרך העיניים של מי שעושה את הכל. כי ...

... צורת זמן. כי כאשר אין שום מקום אז אין שום זמן ולהפך, ולכן ההוויה של המקום והזמן היא בכלל ישות אחת. ישנם רק שתי אפשרויות, או שיש הבדל בין ההוויה של המקום לבין ההוויה של הזמן או אין הבדל. אם אין שום הבדל, אז ממילא הם ישות אחת ממש. ומצד תפיסת האדם, אין הבדל בין אין מקום לאין זמן, ולכן זה אומר שיש לנו ישות אחת שהיא ההוויה של הזמן והמקום. אנשים שאומרים שאין מקום מתכוונים שזה מקום ריק, אבל זה לא כך, אין מקום ... מקום ריק, נגמר המקום. והאם אתה רוצה לדעת, מה זה העדר מקום מוחלט? תדמיין את החיבור של המקום והזמן לישות אחת. שאלה: איך אפשר לדמיין זאת? אליעד: זה אומר שאי אפשר לדמיין. אז תנסה לחוות את החוויה שאתה לא יכול ... ומקום. וזה לא יודע עוד יותר גדול. יש לזכור גם שהאין הוא לבוש וצמצום של היש. ולכן הראשון הוא ישות אחת שבה אין הפרדה בין היש לאין. זה כמו לקחת את כל הנפרדות כולה (זמן ומקום), ודחוס אותה לישות אחת, מה קבלת? לא יודע. אחר קח את הנפרדות כולה, תערבב אותה עם הלא נפרדות, מה קבלת? לא יודע גדול ... יכול לשאול, מי אני? אתה רוצה לדעת מי אתה, תיקח את כל שאר הדברים שהם לא אתה, תחבר אותם לישות אחת, מה קבלת? לא יודע, מזה אתה עשוי. בשכל אתה מבין שאתה לא יודע, וגם בלי שכל אתה לא יודע. ... אין אני, זה זמן ומקום, יש זמן ומקום אני, ויש זמן ומקום של אין אני, חבר את שני ההפכים לישות אחת, מה קבלת? מהות, ומה זה מהות? לא יודע. אז אתה עשוי מלא יודע. ולכן האדם לא מצליח להבין שום ... אתה מבין שזה החיבור של שניהם. כשאתה מגיע לנקודה הסופית שלך, אתה מפסיק עם החיפוש. במהות כל הישויות מתאחדות לישות אחת ממש. למשל אדם שואל למה זה קרה לי? הוא צריך לקחת את כל הסיבות למה זה קרה לו, ואת ...

... שבמרחב המקום והזמן הממשיים לא יכול להיות שכיסא ושולחן יהיו בו זמנית באותו מקום באותו זמן שאז הם היו ישות אחת, ככה גם לא ייתכן שבמרחב הזמן והמקום שבתוך הדמיון של האדם שהמחשבה על העבודה והמחשבה על אדם אהוב יתרחשו בו זמנית, שהרי הם לא ישות אחת, כלומר שהנפרדות ביניהם היא עצמה יצירת מקום וזמן. וגם בשעה שאלוהים החליט לברוא את העולם, זו כבר בריאת עולם ... עצם המחשבה על האפשרויות מפנה מקום בתוך מחשבתו של החושב, והחושב נפרד ממחשבתו, שגם זו נפרדות, כי כשיש רק ישות אחת אין הפרדה בין החושב למחשבה וכו. לכן גם אפשרויות, תופסות מקום וזמן, לאו דווקא מקום וזמן חומריים, אבל מקום ... המציאות. כלומר, אם המהות (אושר) נפרד מהצורה (זוגיות, בריאות, כסף), אז תמיד תישאר בתוך צמצום, ואם האושר והצורה הם ישות אחת, אז ממילא כל דבר הוא אושר בפני עצמו. והאדם צריך לשים לב, שהוא אף פעם לא אומר אני רוצה ...

... אז לא הייתה משמעות לכסא. ואם היה בעולם רק כסא, גם אז לא הייתה משמעות לכסא. אם תהיה רק ישות אחת, אז אין לה כל משמעות. אבל מצד שני, שים לב, כי לא יכולה להיות רק ישות אחת, כי אתה יכול להגיד ישות אחת, רק ביחס לאופציה שיהיו שתי ישויות. כדי שתהיה משמעות צריך לפחות שתיים, אבל גם לא יכול להיות מצב שאין ...

... ולכן אי אפשר להגיד שזה תלוי בי. למרות שזה נגד ההיגיון, בסוף זה כך, הכל זה אחד. כשיש רק ישות אחת, ואין שינוי, אז מה הטעם בלשאול אם יש בחירה? שאלה: אז מה התפקיד שלי פה? אליעד: אין לך שום ... שאלות, שאלה זוהי תחושה חסר. תמיד תרגיש שחסר לך משהו. ורק כאשר התודעה של האדם תופסת בראשה שיש רק ישות אחת, שזה אומר שהאדם לא קיים, רק אז האדם חווה שלמות. למה לא קיים? כי אם את חושבת רק על ... את המשמעות שלו. כשאני אומר שיש רק כסא או רק שולחן, אני משקר, כי למעשה בכל מקום יש רק ישות אחת שכוללת את הכל. שימו לב, מקום וזמן, זה כמעט אותו הדבר. כשאני אומר, פה ושם, כשאני אומר שם, אני ...

... או שאלוהים לא ברא את העולם, ויש רק אלוהים, או שאין אלוהים ויש רק עולם. בכל מקרה, יש רק ישות אחת. אבך אנחנו כרגע נדבר מהפרספקטיבה שבה אלוהים כן ברא את העולם, נניח לצורך העניין שאלוהים כן ברא את העולם, ... או שאלוהים לא ברא את העולם, ויש רק אלוהים, או שאין אלוהים ויש רק עולם. בכל מקרה, יש רק ישות אחת. אבך אנחנו כרגע נדבר מהפרספקטיבה שבה אלוהים כן ברא את העולם, נניח לצורך העניין שאלוהים כן ברא את העולם, ...

... אכנס לכל התשובות שהם מביאים כי זה לא העניין, אבל אני רק יסביר כמה כללים, יש כאן מצב שבו ישות אחת יכולה לדעת מה יהיה למרות שהישות השנייה לא יודעת מה יהיה איתה, והיא מהצד שלה חווה חוויה של בחירה, ... הוא המנהל, יש עוד מישהו שמנהל, יש עוד אלוהים כמוהו, וחוץ מזה ברמה הלוגית לא יכול להיות שלא תהיה ישות אחת שאחראית על כל מה שקורה, מה זאת אומרת, כי כל הסיבות בעולם הם חלקים של תהליך, ולתהליך כולו יש ...

... אחרת, במקום כל התסבוכת הלוגית הזאת כי אלוהים מעצם הגדרתו הוא אינסופי, ומאחר שהוא אינסופי, לא יכולה להיות יותר מישות אחת שהיא אינסופית. אלוהים פירושו ישות שלמה, ישות אינסופית, השלם, המהווה את הכל, ומאחר שהגדרתו השלם, הדבר שמהווה את הכל, ... אלוהים אחד. אבל כמובן שההבנה הזו היא לא נכונה, ולמה לא נכונה? כי ההבנה שאומרת שלא יכולה להיות יותר מישות אחת אינסופית, היא מחשבה סובייקטיבית של האדם. האדם לא מסוגל לדמיין או לתפוש, שיש יותר מישות אינסופית אחת, מה זאת ... פנימיים וחיצוניים, שבמערכת הזו יש לנו פנימי ופנימי ופנימי ופנימי, ולמרות שיש הרבה אלוהים, אף על פי כן הם ישות אחת. כל מה שנכון לגבי המחויב, נכון לגבי האפשרי, מה שאומר שכל האפשרי הוא אינסוף, למרות שיש הרבה אז יש ... הוא גם נכון לגבי המחויב, כך שבסופו של דבר אנחנו מגיעים לכך שיש הרבה אלוהים, אבל מצד שני הם ישות אחת וזה עצמו אומר שהוא אחד בתוך השני, אבל זה נושא אחר, רק רציתי לתת כיוון למחשבה. עכשיו אתן נקודה ...