... הוא יחשף למידע שקשור לתחום העיסוק העיקרי שלו, גם אז אם לא יאכילו אותו בכפית הוא לא ידע להסיק מסקנות לגבי מה שהוא עושה. הטיפש לא יודע להסיק מסקנות ולהבין דבר מתוך דבר, לעומת החכם שיודע להבין דבר מתוך דבר. המנהל החכם בגלל שהוא מצליח לרדת לעומקם של דברים ולהבין לעומק את הרעיון שעומד מאחורי שיטת השיווק של הצעצועים, בזכות זה הוא יוכל להסיק מסקנות לגבי המחלקה שלו. בהמשך לדוגמה הנל, מנהל מכירות חכם יותר גם אם הוא יקבל מידע לגבי תהליך היצור, גם משם הוא יסיק מסקנות לגבי מחלקת המכירות שלו ולגבי הארגון כולו, למרות שזו מחלקה אחרת, למרות שהוא אחראי על מכירות והוא קיבל מידע ... אחרת, החכם לומד ומבין טוב יותר לעומק את המציאות והדברים שעוברים מול עיניו. לכן החכם יודע להסיק מכל דבר מסקנות מעשיות לגבי עצמו, כי הוא מצליח להתחבר לבסיס העמוק ביותר של כל המציאות שיש לה מכנה משותף אחד. הכללים ...

... דבר בעולם הוא לא מחויב, ולכן תמיד אפשר לשאול למה. עכשיו אם נתבונן על העניין בסוף התהליך נגיע לשתי מסקנות הפוכות, וכנל לגבי כל תהליך בעולם, אם נתבונן עליו נגיע לשתי מסקנות הפוכות, מה זאת אומרת שתי מסקנות הפוכות, מצד אחד נבין שיש, ובו זמנית נבין שאין, כל תחום, מה זה אומר לגבינו לגבי השאלה הספציפית הזאת, ...

... מנתחת את הצורה של הטענות, ועל סמך ניתוח זה מציעה כללים שבעזרתם ניתן לקשר טענות זו לזו ובכך להסיק מסקנות. הלוגיקה מבחינה בין טיעונים שיש בהם היסק תקף, כלומר כאלו שבהם המעבר מההנחות למסקנה הוא מוצדק, לטיעונים שאינם תקפים. לפיכך הלוגיקה היא בראש ובראשונה התורה המתארת את אופני החשיבה התקפים ואת אופני ביטויהם. ... לטיעונים שאינם מבוססים על סמך זיהויה של הצורה הלוגית של הטיעונים. טיעון הוא תקף כאשר ההנחות מספיקות לשם תמיכה במסקנה, כך שלא ייתכן שההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית. ההכרח הלוגי של הטיעונים התקפים נובע מכך שלטענות ישנו מבנה פנימי, למשל, שבכל טענה ישנו נושא ונשוא, ושכל ... או פרטנית, וישנו מספר מוגבל של צורות שבהן ניתן לקשר טענות זו לזו (למשל, טיעונים שבהם שתי ההנחות פרטניות, והמסקנה כללית, או כאלו שבהם אחת ההנחות כללית, השנייה פרטית, והמסקנה כללית, וכו). מבין הצורות האפשריות של טיעונים בני שתי הנחות ומסקנה אחת, גילה אריסטו את הצורות של הטיעון התקף או המופתי, המוביל תמיד מהנחה אמיתית למסקנה אמיתית. אריסטו טען שבאמצעות צורות אלו משמשת הלוגיקה ככלי עבור המדע וכאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום ויכוח האם, לפי ... של תקפות נאותות, וכלל היסק. תפקיד הלוגיקה הוא להבחין בטיעונים בעלי צורות תקפות, כלומר כאלו שבהם מהנחות אמיתיות נובעת מסקנה אמיתית. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים תקפים. ישנם כללי המרה המאפשרים להראות כי טענות שונות בצורתן הן ... האריסטוטלית. צורתו הלוגית של הטיעון טיעון הוא קבוצה של משפטים (או קבוצה של טענות) שחלקם הנחות ואחד מהם הוא המסקנה, והקבוצה נחשבת טיעון כאשר המעבר בין ההנחות למסקנה הוא תקף, כלומר כאשר המסקנה נובעת בהכרח מן ההנחות. מהי נביעה הכרחית? כאשר ניתן לומר שאין מצב עניינים שבו ההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית, כלומר כאשר אין דוגמה נגדית. באמצעות הניתוח של מבנן הבסיסי של טענות, אריסטו זיהה כי לטיעונים בעלי שתי הנחות ומסקנה ישנו מספר סופי של צורות, וחלק מהן הן כאלו שמשמרות את האמת של ההנחות וכך מבססות את אמיתותה של המסקנה. לטיעונים כאלו קרא אריסטו סילוגיזם. נוכל להבין את הרעיון של הצורה הלוגית של טיעון תקף אם נחשוב על ההבדל בין תקפות ואמיתות. לדוגמה: נתונות שתי הנחות: 1.כל היוונים הם בני אדם. 2.כל בני האדם הם בני תמותה. מסקנה: כל היוונים הם בני תמותה. התקפות של טיעון זה כמעט ברורה מאליה. ברור גם שאם שתי ההנחות אמיתיות, גם המסקנה, בהכרח, אמיתית. אין באפשרותנו להעלות על דעתנו מצב שבו ההנחות אמיתיות והמסקנה אינה אמיתית. אבל מה אם אחת ההנחות שקרית? או אז הטיעון עודנו תקף, אף שבמקרה כזה ייתכן שהמסקנה שקרית. אריסטו סבור כי הטיעון תקף בזכות צורתו, ללא קשר לשאלה האם חלק מהטענות שקריות מבחינת התכן שלהן. ההבחנה ... על תקפות הטיעון עצמה. צורתו הכללית של הטיעון הזה היא כזו: 1.כל א הוא ב 2.כל ב הוא ג מסקנה: כל א הוא ג יש לשים לכמה פרטים חשובים בנוגע לניתוח הצורני של מבנה הטיעון, על פי אריסטו. ראשית, ... שנית בהנחה השנייה, והוא המתווך בין שני המונחים (א ו - ג), אשר מופיעים כל אחד בהנחה אחת בלבד. במסקנה, המונח המתווך (ב) אינו מופיע כלל, ומה שהמסקנה מלמדת אותנו זה על הקשר שבין השניים האחרים (א וג). אריסטו הוא שהמציא את מתודת ההפשטה המאפשרת להציג מונחים ... באמצעות הקבועים הלוגים, נשארת חשופה לעינינו. מתפיסה זו של הצורה התקפה של הטיעון יוצא שאם בטיעון מסוים ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית אזי הטיעון אינו תקף. למשל בטיעון - לכאורה, שדומה לקודם: 1.כל בני האדם הם בני תמותה. 2.כל היוונים הם בני תמותה. מסקנה - לכאורה: כל היוונים הם בני אדם. נניח ששתי ההנחות אמיתיות. עדיין ייתכן שהמסקנה אינה נכונה, למשל אם אנו מוכנים להחשיב את סוסיהם של היוונים כיוונים. מכאן שבטיעון - לכאורה שבחנו ישנה בעיה - אין יחס של נביעה בין ההנחות והמסקנה. צורת הטיעון בה אנו מתבוננים איננה תקפה, וכל טיעון בעל אותה צורה יהיה טיעון בלתי תקף: 1.כל א הוא ב. 2.כל ג הוא ב. מסקנה - לכאורה: כל ג הוא א. כל טיעון בעל צורה כזו אינו תקף, והוא יכונה כשל לוגי. עד עכשיו ... המקושרות בהם הקבוע הלוגי אינו כל אלא חלק מ. למשל: 1.כל הפירות צומחים על עצים. 2.חלק מהפירות הם הדרים. מסקנה: חלק מהצומחים על העצים הם הדרים. והנה צורת הטיעון: 1.כל א הוא ב 2.חלק מ - א הם ג מסקנה: חלק מ - ב הם ג אריסטו הבחין גם בשלילה כאחד מן הקבועים הלוגים, וכך הבחין בין צורתן של ... שוללות. באמצעות כך הוא זיהה צורות נוספות של טיעונים תקפים, למשל: 1.כל הנמרים הם יונקים. 2.אף דג אינו יונק. מסקנה: אף דג אינו נמר. והנה צורת הטיעון: 1.כל א הוא ב. 2.אף ג אינו ב. מסקנה: אף ג אינו א. לאחר שבחן את מגוון הצירופים האפשריים של טענות (כלומר צירופים שבהם סדר המונחים זהה, או ... כלו היו מונחים כוללים, וכך להציג את הטיעון התקף הבא: 1.כל בני האדם הם בני תמותה 2.סוקרטס הוא אדם מסקנה: סוקרטס הוא בן תמותה עקרונות היסוד הלוגיים אצל אריסטו ניתן לזהות שני עקרונות לוגיים יסודיים המדריכים את אריסטו: 1) ... ללוגיקה של אריסטו מגבלות רבות, והיא אינה מצליחה להביע את שלל היחסים הלוגיים המופיעים בטענות המשמשים אותנו לשם הסקת מסקנות. בין השאר, אריסטו הכיר אך ורק במבנה של טענות שיש בהן נושא ונשוא (א הוא ב), ולא הכיר בטענות שצורתן צורת התנאי (אם א אז ב). הוא אף סבר שבטיעון תקף חייבת להיות יותר מהנחה אחת, ושהמסקנה חייבת להיות שונה מההנחות. ואולם הגדרתו לטיעון תקף אינה נותנת לנו סיבה לפסול את תקפותו של הטיעון הבא: הנחה: המלך הוא עירום. מסקנה: המלך הוא עירום. אין מצב שבו ההנחה אמיתית ואילו המסקנה שקרית, ועל כן הטיעון תקף (אם כי הוא טיעון שאין בו כל עניין). אחד ההבדלים הברורים בין הלוגיקה האריסטוטלית ... מדעי המחשב. בול וממשיכיו הציגו לראשונה מונחי יסוד של תורת הקבוצות במסגרת הדיון בלוגיקה, ובאמצעותם ייצגו הסקים אריסטוטלים כמשוואות שהמסקנה היא פתרונן. במקביל, מתמטיקאים ופילוסופים כמו ברנרד בולצאנו ואלקסיוס מיינונג חקרו את מושג הטענה ואת האופן בו תפיסותינו של ... מושגים (מסדר ראשון) חלים על אובייקטים בלבד, משום שרק באמצעותם הם נהיים רוויים במשמעות. אולם מכאן עולות גם כמה מסקנות פרדוקסליות. מכיוון שרק בצירוף לשם או למשתנה יש למושג משמעות, המושג אינו יכול להופיע כנושא במשפט. מכאן יוצא, כי ... אמת לפסוקים האטומיים המרכיבים את ההנחות, כאשר הצבה כזו עושה את ההנחות של הטיעון לאמיתיות, היא גם עושה את המסקנה לאמיתית. תחביר לתחשיב הפסוקים תחשיב פסוקים מסוים כולל קבוצה של פסוקים יסודיים או פסוקים אטומיים, ומספר קשרים לוגיים סטנדרטיים. ... האמת של הפסוקים המרכיבים אותו, וכאשר הטבלה גמורה, ניתן לבדוק האם ישנם מצבים בהם ההנחות של הטיעון אמיתיות אבל המסקנה שקרית. אם יש שורה כזו בטבלה, הרי שהטיעון אינו תקף, שהרי זו דוגמה נגדית. אולם אם אין שורה כזו, ...

... ולא חשף אותן או הביע דעה. חשיפת הטעויות והניסיון להגיע אל האמת נעשים באמצעות שאילת עוד ועוד שאלות, והסקת מסקנות מתבקשות מדבריו של בן השיח. שיטה זו, המכונה השיטה הסוקרטית, הפכה לאבן פינה בפילוסופיה של המוסר, אך השפעתה על ... לנסות להבין את משנתו החינוכית דרך ציטוטים והפניות מכתביהם של פילוסופים אחרים. בניגוד לסוקרטס, ששם דגש על שאלות והסקת מסקנות כחלק מתהליך חינוכי, אריסטו גרס שתפקידו העיקרי של המורה הוא להעביר ידע. על כן, תמך אריסטו בלימוד שיטתי של ... ידי החינוך שלו. האדם מגיע לעולם כלוח ריק (טאבולה ראסה) והחוויות שהוא עובר (ובעיקר החינוך שלו) מעצבות אותו. בעקבות מסקנה זו, הביע לוק תמיכה בחינוך לחשיבה רציונלית כבר מגיל צעיר. לוק טען שהטמעת מנהגים חשובה יותר מהקניית ידע. נושא ... דעות קדומות או הנחות יסוד. היידגר, ובעיקר ממשיכו האנס גאורג גדמר, חקרו גם את החינוך באמצעות שיטה זו, והציגו מסקנות רבות על מהות החינוך. היידגר טען שמטרת החינוך הגבוה היא לבחון את הנחות היסוד שעליהן בנוי המחקר בתחומי הידע ... דרך משחקים ודרך אינטראקציה עם ילדים אחרים. הגישה נולדה לאחר שגון הולט, אבי החינוך הביתי (ראו פסקה קודמת) הגיע למסקנה שאין טעם להעביר את החינוך לביתם של הילדים, על מנת שההורים ישחזרו את סביבת בית הספר. יש צורך בפיתוח ...

טיעון - מבוא טיעון (בלועזית: ארגומנט) הוא רצף של הנחות ומסקנה שבו נעשה ניסיון לביסוס אמיתותה של טענה אחת (המסקנה) על סמך אמיתותן של טענה אחרת או יותר (ההנחות). תורת הלוגיקה עוסקת בהבחנה שבין טיעונים בכלל, ובין היסקים, שהם טיעונים שבהם המסקנה נובעת מן ההנחות בהכרח לוגי. טיעון הוא מהכלים החשובים ביותר בחשיבה הרציונלית, בלוגיקה ובניסוח המחקר המדעי, וכן ברטוריקה ובכל ... טיעון מסתמך על התקפות הלוגית. ישנם טיעונים בשם הסמכות של מוסר הטיעון, או בשם המסורת, או למשל כאשר מסיקים מסקנות על סמך ערכן המקודש של ההנחות. במשפט ובדת נעשה לעתים קרובות שימוש בטיעונים שתוקפם אינו בהכרח לוגי. במדעי הטבע נעשה לעתים קרובות שימוש בטיעונים אינדוקטיביים, בהם מסתמכים על חזרתה של תצפית מסוימת כבסיס להסקת מסקנה אודות חוק הטבע העומד מאחוריה. טיעון בעל תקפות לוגית, או היסק כאמור, טיעון בנוי ממסקנה ומהנחה אחת לפחות. ישנם טיעונים בהם המסקנה נמסרת לפני ההנחות, וישנם טיעונים בהם המצב הפוך, או שמדובר ברצף של טענות שהאמצעית בהן היא המסקנה. וישנם גם טיעונים בהם משתמשים בהנחה סמויה, שאינה נאמרת או נכתבת מפורשות. למשל בטיעון הבא: טענה א (הנחה): יורד גשם. טענה ב (מסקנה): יש עננים בשמים. ההנחה הסמויה היא, כמובן, שכאשר יורד גשם יש עננים בשמים. טיעונים מסוג זה יחשבו למשכנעים משום ... טיעונים תקפים, או היסקים מסתמכים על היותם בעלי צורה מסוימת שניתן לתאר אותה באמצעות חוקי היקש, הכללים המתירים לגזור מסקנות מסוימות מתוך הנחות מתאימות. שתי טענות שאין קשר כזה ביניהן, לא יוכלו להוות טיעון. למשל: טענה ראשונה (הנחה): הגג הזה אדום, טענה שנייה (מסקנה): יש עכשיו עננים בשמים. הסיבה לכך שרצף כזה של טענות אינו נחשב לטיעון, ואילו הרצף הקודם כן, היא שחסרה ... לטענה א ניתן לגזור את הטענה ב. טיעון יחשב לטיעון תקף, אם בכל מקרה שבו ההנחות אמיתיות - גם המסקנה תהיה אמיתית. מכיוון אחר, הטיעון הוא תקף אם אין דוגמה נגדית לטיעון שצורתו זהה אך בו ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית. לתקפותו של טיעון אין קשר לאמיתות ההנחות עצמן. סוגים אחרים של טיעונים מקובל לדבר על שני סוגים עיקריים ... במתודה של אינדוקציה, כלומר - מנסחים כלל על פי תצפיות. בטיעון היסקי, או דדוקטיבי, משתמשים בכללי ההיקש הלוגיים, ואמיתות המסקנה נשענת באופן צורני על אמיתות ההנחות. ישנם סוגים נוספים של טיעונים, בהם ניתן למנות טיעון אנלוגי (א גרם לב. ...

... העולם. ולכן אין פלא שנמצא בפסקי הלכה של הרמבם יד החזקה - הלכות ממרים פרק ג הלכה ב את המסקנה הבאה: והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרין שכל אלו אינם בכלל ישראל ואין צריך לא לעדים ולא התראה ... כך ממש, ההורג את הכופר באמונה שהתורה מן השמיים, מקיים מצווה גדולה משום שביער את מחריבי העולם. וחשוב להדגיש שמסקנה זו היא בלתי נמנעת לאדם המאמין באמונה שלמה, ללא רבב, שאם לא ילמדו תורה העולם יחרב. הרי הכופר בתכלית ... התורה וקיום מצוותיה, וכל מי שאינו עוסק בתורה ובמצוות כמוהו ככופר בקיום האלוהים, ועל פי יסוד אמונה זו הוסקו מסקנות הלכתיות. וזאת מסקנתו ההלכתית של הרב ישראל מאיר הכהן מראדין (1838 - 1933) בעל החפץ חיים בספרו משנה ברורה ... לבאר והסולם בבאר, קודם ומסלקו ואומר: הריני טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך, וכיוצא בדברים אלו. החשוב להדגיש שמסקנות הלכתיות אלה מוכרחות ומובנות לאדם המאמין באמונה שלמה שאלוהים התנה עם העם היהודי שאם יבטל מתורה ומצוות יחריב הוא ... שהעם היהודי הוא העם הנבחר היא נחלת כל הרבנים כפי שמוצג בכתבי הקודש בכלל ובתורה בפרט. אמונה זו גורמת למסקנה אחת ויחידה. העם היהודי טוב ומעולה משאר אומות העולם, מסקנה גזענית שתקומם כל נפש הגונה ותזעזע את אמות הסיפים של כל שוחר שוויון. ולכן אל יפלא בעיניך כשתקרא את ... אבל בין הראשונים [יהודי וגוי] שורר הבדל עצמי איכותי. וכאלה רבים בספרות הרבנית. אמונת העם היהודי העם הנבחר גורמות למסקנות הלכתיות מקוממות, אך חשוב להזכיר שהנם מסקנות בלתי נמנעות מאמונה עמוקה ושורשית שהעם היהודי הוא העם הנבחר. העם היהודי התחייב תריג (613) מצוות ושאר אומות העולם ... המתקשרות זו בזו, שהן הקבה, התורה וישראל. וכל אחת מהן היא מדרגה על מדרגה סתומה וגלויה - תרגום הסולם]. והמסקנה ההלכתית הנובעת מהשקפת עולם מסוכנת זו באה לידי ביטוי בדברי הרב אליעזר יהודה ולדנברג, (יליד שנת 1917, כיהן כאב ...

... הכתבה: צילומים, איורים, תרשימים, כתבות סמוכות. בעמדה זו יש ניתוח מודל תיאורטי אשר מנתח את השדה הויזואלי בכללו, מסיק מסקנות לגביו ומניח שהמסקנות זהות לאלו שבראש הקורא. במציאות, הקורא אינו מנסה לנתח את הקונטקסט האמור (הגירויים הויזואלים או השמיעתיים), הוא אינו מסיק מסקנות, עורך השוואות, לוקח בחשבון תוצאות מחקרים וניסויים פסיכולוגים וכדומה, הוא בסך הכל מנסה לקרוא את הכתבה ולהבין אותה אם ...

... בגלל שתאוריות פשוטות קלות יותר להפרכה, דבר התואם את תורתו של פופר. השיטה המדעית מבוססת בראש ובראשונה על הסקת מסקנות מתצפיות, וכאן יש חשיבות גדולה לתערו של אוקאם. לדוגמה, אם לאחר סערה נבחין בעץ שנפל, הרי שנוכל להסיק בפשטות ... בתקופתו של אוקאם, ובו הבלש הפיקטיבי ויליאם מבסקרוויל עושה שימוש בכלים הלוגיים שעמדו לרשות אנשי תקופתו על מנת להסיק מסקנות שונות. חקירתו של הבלש הספרותי בן המאה ה - 19 שרלוק הולמס מתבצעת אף היא באופן דומה. בספרו שקיעה ...

... - תובנות על החיים וחומר למחשבה - 7 מדיטציה מלמדת הסתכלות פנימית, ש. כ. ל מלמד ניתוח דברים והסקת מסקנות - הדרך הרביעית אומרת שלפני שבכלל מתחילים לנתח כדאי לאסוף הסתכלויות או לתעד את המציאות כפי שאתה רואה אותה, ... או התעלמות או צימצום (מה שכתוב פה זה ניסיון כושל יש לומר של ניסיון לתאר תמונת מצב בלי להסיק מסקנות, שכן תיאור בפני עצמו הוא כבר הסקה של מסקנה מסויימת) וזו נקראת הקדמה שכן את העיקר או את תוכן הסיפור יש לראות לבד לאחר הצבעה זו. למה אני ...

... כל הידיעות הכל מבוסס על תפיסה של האדם האדם יוצא מנקודת הנחה שהצורה שהוא תופס את המציאות נכונה. וכל המסקנות שהאדם מסיק הכל תלוי ביכולת התפיסה הסובייקטיבית של האדם לו ייצוייר שיכולת התפיסה הייתה שונה היה יכול להיות שהיה ... מצד התפיסה שלי שאני קיים. אדם בתוך חלום בטוחים שהם קיימים, ואף אחד מהאנשים של החלום לא קיים. כל המסקנות שהאדם מסיק כלפי הקיום של עצמו זוהי אמת תלויה. האדם חי חיים שלמים ובדרך הוא סובל רוב הזמן ואף ... יכול לבנות משהו כמו אותו אדם שאמר אני חושב משמע אני קיים צריך שתהיה נקודה כלשהי שאדם צריך להסיק מסקנות. קודם כל האדם צריך שתהיה לו נקודת אחיזה כלשהי של אמת מוחלטת, מה זאת אומרת אמת מוחלטת? אמת בלתי ... להיות שיש פער בין הסיבה לתוצאה, האמת היא לא מספיק אמיתית. מאחר שהשכל של האדם מוגבל ולא אבסולוטי כל המסקנות הן לא אבסולוטיות. ברגע שאדם מנסה להוכיח הוכחות לוגיות והדרך להפריך היא פשוטה תוכיח שהלוגיקה שלך נכונה. כל ההוכחות ... מספיק נכונה. כי זה אומר שהיא תלויה בהוכחות לו ייצוייר שההיגיון יעבוד אחרת יכול להיות שכל ההוכחות יפלו וכך המסקנה תיפול. כל הזמן שאדם שואל את עצמו אם הגיע לאמת הוא עדיין לא הגיע לאמת, האם אני צודק מאושר, ... דבר יש היפך יש אמת שאין לה היפך, אם אני אומר דבר מסויים ואני אומר את ההיפך ומגיע לאותה מסקנה לזה אפשר לקרוא אמת אבסולוטית. הגדול ביותר והקטן ביותר הם אותו מספר. יש טיעון שהמס 2 ו3 הם אותו מס לא זהה לאותה אמירה שהם לא אותו מס אם נטען את X נגיע למסקנה וגם אם נטען ההיפך של X ונסיע לאותה מסקנה וגם אם נטען את כל האפשרויות נגיע לאותה מסקנה סימן שזו האמת. אני רוצה לשקר ולהגיד את ההיפך הוא עדיין יגיד את אותו הדבר. מהי אמת אבסולוטית לצורך ... תכלית. יכולות להיות הרבה אפשרויות והרבה דעות מנוגדות אם האדם יחקור את השורש של הדעות המנוגדות הוא יגיע לאותה מסקנה. אדם אחד אומר אין סיבה לשום דבר, השני אומר יש סיבה לכל דבר, ויש אחד שמשלב ואומר יש דברים ... לא יכול להיות שיש ואין זה אותו דבר. ואם אדם יחקור מה הסיבה שיש ומה הסיבה שאין הוא יגיע למסקנה ששניהם הסכימו לאותו דבר. העניין הוא שיש פרספקטיבה של המציאות, מגיעים אליה עי שאדם שואל את עצמו למה הדבר ... שיש בעולם הן אמת תלויה כל ההוכחות תלויות במגבלת השכל האנושי האדם מוגבל ולכן האדם מניח הנחות כלשהן מסיק מסקנות הכל מבוסס על הנחת יסוד בסיסית שהשכל צודק והאדם בשכל לא יכול להגיע לאמת אבסולוטית כי כל דבר יש ...