בודהיזם - תפיסת שפה, רב - משמעות וקונפליקט - 2... בכלל זה הידע הקודם, הרצונות, זרם הגירויים החושיים, זרם החשיבה, המצב התודעתי, היחסים בין האדם לרעיונותיו ולדעותיו, ושאר ההתניות. תהליך פענוח השפה הוא תהליך מאוד דינמי, מהיר, עמוס באינפורמציה ומלא סתירות שבסופו עוברת משמעות מהדובר לראשו של השומע או מהכתב לראשו של הקורא. אנו נבחן את התהליך הזה תוך התייחסות לקונטקסט זה בלבד. III. תהליך התפיסה של שפה A. גירויים מהם הגירויים המשתתפים בתהליך פענוח והבנת שפה? 1. גירויים חושיים הגירויים החושיים הם: מראות, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות גוף. בקריאה נעשה פענוח לגירויים ... וכדומה. ישנה חשיבה מילולית המורכבת מחשיבה ראשונית וחשיבה בוחנת. חשיבה ראשונית היא תפיסת אובייקט החשיבה בתודעה ולאחר מכן מתחיל תהליך חקירת ובחינת האובייקט (Exploring) בתודעה. דיבור מתחיל לאחר חשיבה ראשונית וחשיבה בוחנת, לכן חשיבה ראשונית וחשיבה בוחנת נחשבות צורות ... מוגדרים כצורות מחשבה מילוליות. השפה לוקחת חלק בחשיבה ובדיבור כצורות מנטליות. חשיבה מילולית יכולה מצד אחד להיות תוצר של תהליך חשיבה ומצד שני חשיבה מילולית יכולה להוות גירוי חדש המעלה אובייקטים נוספים באם תחושות, רגשות, וצורות מחשבה אחרות כגון ... דוגמה לפריצה לפעולה - המחשבה: אני רוצה לשתות יין תגרום לי להושיט יד לעבר כוס היין שעל השולחן. B. תהליך הבנת שפה 1. התניות ודרישות מה אדם כקורא או שומע שפה צריך לדעת כדי שיוכל להבין אותה? ישנם דרישות ... של עוצמת הקול ומרחק ממקור הקול ומגבלות פיזיולוגיות אחרות. השומע מבחין ומבדיל בשפה מתוך מגוון הצלילים הנקלטים, יש כאן תהליך של פענוח השפה המדוברת מתוך כמות עצומה של גירויים קוליים. בדרך כלל האדם משתמש בקולו כדי לדבר, כלומר השימוש ... וכתוצאה מכך התודעה מחפשת אובייקט חדש, אחר. ב תגובות והבחנות שפה מדוברת נתאר תגובות ראשוניות אפשריות לשפה מדוברת (לפני תהליך הפענוח): = ההבחנה או ההכרה זוהי שפה / אלו צלילים מובנים (בעלי משמעות). = ההבחנה זוהי מילה / פונמות ... צירוף מילים או משפט שלם. ברגע שהתודעה תזהה את אובייקט קול הדיבור כבעל משמעות היא תעבור אליו, ואז יתחיל תהליך העיבוד לפענוח והבנת השפה. שפה כתובה ננסה לתאר כיצד הקורא מבין שפה כתובה. מקור הקריאה (הכתוב) הוא כל איור ... הפונקציה של גודל האובייקט ומרחק ממנו, ומגבלות פיזיולוגיות אחרות. הקורא מבחין ומבדיל בשפה מתוך מגוון הצורות הנקלטות, יש כאן תהליך של פענוח השפה הכתובה מתוך כמות עצומה של גירויים ויזואלים. מתחייב שהקורא יכיר את הסימנים הגרפיים הנכונים (הכתב) בכדי ... או משפט, תהיה תפיסה של צירוף זה כיחידה שפתית (מילולית, וורבלית) אחת. נתאר תגובות ראשוניות אפשריות לשפה כתובה (לפני תהליך הפענוח): = ההבחנה / ההכרה זהו כתב / זהו איור גרפי מובן (בעלי משמעות). = ההבחנה אלו אותיות / ... ידועה ברגע שעולה ההכרה כדוגמת ההבחנות האלו או דומה להן, תיווצר עירות למרחב הראייה, אובייקט התודעה יהיה הכתב, ויתחיל תהליך עיבוד לפענוח והבנת השפה. א בניית משמעות - פענוח השפה. פענוח השפה מתחיל בהבחנה שהקלט הויזואלי או השמיעתי הוא ... והלאה בדומה למקרה העץ יכולות לעלות מחשבות שונות הקשורות או שאינן קשורות במחשבה זו. ההבדל הוא שבמקרה השלט נוצר תהליך פענוח שבסופו המשפט נקרא - נוצרה משמעות. ב אוטומטיות התפיסה של שפה התהליך שתואר נכון במקרה שההתניות המקדימות מאפשרות לו לקרות. מתחייב שהאדם יודע לקרוא, כלומר, מכיר את הסימנים של הכתב, ומבין ... חיסול, הכל בחצי מחיר למרות שעדיין קיימת אפשרות שתעלה ההבחנה זהו כתב או זוהי שפה שאני לא מכיר. כלומר תהליך הפענוח יפסק בשלב מסוים או ימשיך באופן שונה. אם כך, הידע מתנה את התהליך - בהתאם לידע של הקורא תעלה התגובה. תהליך זה הנו אוטומטי - הלימוד של השפה, התרגול והניסיון הרב שהצטבר יצרו מבנה ידע המתנה את תגובות האדם לשדה ... במציאות. בדומה לכך גם המילה טלויזיה (Tele-vision) שהיא אמנם צירוף של שני מילים אך היא מייצגת אובייקט בעולם. זהו תהליך טבעי כאשר יש צורך לתאר אובייקט שלא היה קיים עד כה ולכן ממציאים מילה שתייצג אותו, לעומת זאת ביחסים ... הגורם של הזמן, בו נקלטים גירויים רבים אחרים - גירויים חושיים ומנטליים שאינם קשורים לשפה, ותגובות לגירויים אלו. כך שתהליך הרכבת המשמעות או המשמעויות בעייתי ומוגבל. ו רצף הפענוח קיימת בעיה מגבלה בסיסית של תפיסת הקולט - החוש המנטלי ... (לגבי הקולט). הפענוח משתנה בהתאם להתניות שונות היוצרות יחד את הקונטקסט הפנימי. לכן אין אפשרות לתאר או לנתח את תהליך פענוח השפה באופן מודולרי, ההתנהגות של הפענוח היא של לתפוס מה שאפשר ולא ניתוח אנליטי של הצלילים. להבדיל, כאשר ... דיגיטלי של צלילים, חלוקה לפונמות, מילים, משפטים וכו אך האדם אינו מחשב, הוא מנסה למצוא ולפענח את המשמעויות ולכן התהליך כאן שונה לחלוטין. אם כך, כאשר בפענוח מורכבים שני יחידות מילוליות הן הופכות ליחידה מילולית אחת אם יש להן ... של דובר או שומע לזכור את המילים ששמע או שאמר אפילו רגע לאחר מכן. מה שנזכר הם התוצרים של תהליך הפענוח. אם יש משמעויות שאינן מתיישבות אם הקונטקסט הנצבר מרצף הפענוח נוצרת בעיה - קונפליקט, ולכן ייצוגים שאין תהליך הפענוח מצליח להרכיב אל תוך הקונטקסט נשמרים כפי שהם. כמו כן, ישנם סיבות אחרות לשמור על ייצוגים למרות שהם ... רגשית (משיכה, דחייה) אל הייצוג, או ייצור שרשרת תגובות של ייצוגים (אסוציאציות) לייצוג מרצף הפענוח. לסיכום, בניית המשמעות היא תהליך של הרכבת ייצוגים (חושיים / מנטליים, קונספטים ודימויים - images) של יחידות מילוליות דינמיות - משתנות. התהליך הזה מאוד מורכב, בו הייצוגים והתגובות המילוליות (הקונטקסט המילולי) מהווים חלק מקונטקסט רחב של קליטה חושית ומנטלית לא מילולית. התוצר לתהליך זה הוא בדיוק אותם תגובות ושינויים בקונטקסט המילולי והלא - מילולי. הקונספטואליזציה של התוצר, היא הדבר המכונה בדרך כלל משמעות, והיא חלק נפרד ולא הכרחי. יצירת קונספט מתוך התוצר של תהליך הפענוח (קונספטואליזציה) היא פעולה (action) ובדומה ליכולת שונה של תיאור (כמו בדוגמת העץ, שאפשר לתאר במשפט או בספר ובאופנים ... אחד ובטח בהשוואה בין שני אנשים שונים, וכרגיל בהתאם להתניות המסוימות. 5. קונספטואליזציה לא נכנס לנושא זה כיוון שהוא תהליך נפרד אך נסביר אותו בקווים כלליים. תהליך הקונספטואליזציה אינו הכרחי, התפיסה ביום יום לא מחייבת אותנו ליצור קונספט לכל מה שנתפס. בדרך כלל נעשה תהליך הקונספטואליזציה כאשר יש דרישה לכך, כתגובה לאתגר. לדוגמה, אם שואלים אותי מה דעתך על... - כדי להשיב, עלי לייצר ... ונוצר ניתוק מהעולם. IV. רב - משמעות דו משמעות או רב משמעות - נתייחס לשני המונחים באופן זהה כיוון שבתהליך זה יש השוואה בין אובייקטים, והשוואה נעשית תמיד בין שניים. A. מהי רב - משמעות 1. תפיסה ופענוח ניקח ...