ציור כדרך חיים... את הזרימה שביצירה הספונטאנית, את היופי שבלא ידוע, בשאלה כיצד תראה היצירה על גבי הבד בסופו של התהליך. כיצד ניתן לשלב בין שני הדברים ההפוכים הללו? שהרי לכאורה זה סותר: תכנון מול הפתעה, הכנה מחשבתית מול ספונאניות, שימוש בטכניקות ... כמה שהוא יכול להיות גדול עדייןהוא מצומצם, מה לעשות), או אז נותנים למימד חדש ואינסופי להכנס לתוך תהליך היצירה אותו אנחנו מבקשים וזהו תהליך נפלא, לא צפוי, אשר כולו הפתעה ועונג. בדיוק כמו קודם הבריאה, אני עומדת מול הקנוס הריק, כל האפשרויות פתוחות בפני באותה מידה ממש, ... צבע שמטפטפת על הבד יוצרת משהו חדש ומופלא, הטומן בחובו אינספור אפשרויות חדשות ונוספות. יוצא איפה, שתהליך היצירה מאחד בתוכו שני כוחות מנוגדים לכאורה שבהתבוננות פנימית מגלים שהם עצמם כוח אחד מאוחד. אותו כוח מתכנן ביחד עם הכוח הספונטאני ... לא נכון. וכאשר הצופה בציור המוגמר מביט בו אין הוא רואה שיש הבדלים בין יש הבדל לבין אין הבדל, כל התהליכים עצמם חזרו והפכו לדבר מלוכד ומאוחד. דבר זה קורה רק כאשר יש חיבור מוחלט בין היוצר לבין היצירה שלו, כאשר היוצר מבין שהוא עצמו חלק ... העמוקה של משמעות ההוויה שלו, מעניקה לציור אווירה ומשמעות הרבה מעבר למה שניתן לדמיין. גם בתתי התהליכים בציור עצמו, ניתן להבחין בדברים מעניינים: למשל, אחת הטכניקות המעניינות שיש בציור היא טכניקת הטישטוש. כאשר מטשטשים גבולות בין צבע ... זורם ונעים יותר לעין, במקום לראות חלקים נפרדים בציור, אזי הכל נראה נראה מאוחד ממש. בעיני מסמל תהליך זה דבר חשוב מאוד בחיים, שכל רגע בחיי האדם בחייו צריך להיות מצד אחד דבר נפרד וחדש שאינו קשור לשום דבר קודם, (כדברי חז"ל "וכל יום ...