תקציר⬅ ... לא מתחברים, הרי שזאת עדיין לא האמת, ועדיין יש שאלות. ומי שיחקור את שורש הדעות המנוגדות שיש בעולם, יגלה את השכל שמעל השכל, שבו ההפכים מתחברים ושהוא שורש האמת. ושאפילו ה"יש" וה"אין" גם הם מתאחדים בסופו של דבר. והכל מבוסס על הנחות יסוד. ובשורש הכל אחד. הנחת היסוד הראשונה, שבה הכל אחד. והתבאר שהכל אחד, היינו שאין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. והתבאר שלפני המפץ הגדול ובריאת העולם, הכל היה אחד. ושמה שהיה לפני המפץ, קיים גם עכשיו ברובד כלשהו. ולכן האחדות והנפרדות הם אחד ממש. והתבאר שמנקודת מבט כלשהי אפשר לומר שכאשר האדם קם מחלום, המציאות שבחלום ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הנחות יסוד - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... פרספקטיבה רחבה יותר, ועם תחושת שותפות של המשתתפים. היעד הראשון של כל מקבל החלטות הוא להבין. דרך המעגל הוא לומד מה חשוב לאנשים בסוגיה הנידונה, מה חבוי מתחת לפני השטח המילולי, ומה הן הרגשות, הפחדים והצרכים של האנשים. בשיחה רגילה אנשים משמיעים דעות, ובמעגל ההקשבה מתאפשרת בדיקה של הנחות היסוד שמהן נובעות הדעות - וכך ניתן להבין טוב יותר מה מניע את המשתתפים. שיתוף בהנחות היסוד פותח מרחב של הקשבה, הבנה וראיה רחבה יותר של העניין! הסיפורים - שהם לב המעגל - מכילים את הנחות היסוד שלנו, הערכים והרגשות. אנו רואים, אם כך, שמעגל ההקשבה משפר ומעצים את דפוסי התקשורת במערכות יחסים, בעבודת צוות, בהדרכה, מכירות ושרות לקוחות ובעצם בכל מקום בו מתקיימת אינטראקציה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הנחות יסוד - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אתה בעצם אומר שיש משהו שהוא לא אלוהים וממילא אלוהים שלך הוא לא אינסופי... זה לא שהקיום מאפשר את זה שיהיה לך גם רע, אלא הקיום מחייב את זה שיהיה לך גם רע... כשהאדם שואל שאלה כגון "למה אלוהים ברא את העולם" הוא לא שם לב כמה הנחות יסוד טמונות בשאלה הזו. זה מתחיל בהנחה הכי בסיסית של השכל שיש הבדל בין יש לאין, דהיינו שהשכל צודק ושהלוגיקה נכונה, דהיינו שלא יכול להיות שדבר והיפוכו נכונים בו זמנית, כלומר שאלוהים ברא את העולם מסיבה מסוימת ולמען תכלית מסוימת, ובו זמנית הוא ברא את העולם בלי שום סיבה, באופן אקראי לגמרי. ואחר כך מגיעות שאר ההנחות שמתפצלות מההנחה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הנחות יסוד - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אבסולוטית בשכל מוגבל? האם בשכל מוגבל, אפשר להוכיח שהשכל עצמו מוגבל? איך אפשר להפריך כל הוכחה לוגית בצורה פשוטה? איך לשמוט את הקרקע מתחת לחוקי הלוגיקה כולה? האם חוקי הלוגיקה עצמה נכונים? את מה לא ניתן להוכיח בצורה לוגית? האם הלוגיקה עצמה נכונה? מהי הנחת היסוד שיש מאחורי חוקי הלוגיקה? כיצד האדם מניח הנחות לגבי תפישת מרחב המקום? האם אפשר לדמיין שני מקומות באותו המקום? איזה הנחות האדם מניח לגבי מרחב הזמן? ממה נובעת תפישת הנפרדות של האדם? על מה מבוססים חוקי הלוגיקה האנושית? איזה עוד סוגי שכל יכולים להיות קיימים? האם ניתן לחשוב על דבר והיפוכו? למה שאדם ירצה להבין את ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הנחות יסוד - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מוצא. מה הכוונה? האירוע הוא "אני מפחד". וכמו שאמרנו אירוע זה עצמו לא ברור ואנו רוצים להבין אותו. כשאנו שואלים "למה אני מפחד?"האירוע "אני מפחד" הופך מאירוע לא ברור שצריך לברר מה משמעותו לנתון, להנחת יסוד, ועכשיו לכאורה נותר "רק" לברר מה הסיבה לכך ש"אני מפחד". כלומר בעצם ניסוח השאלה כ "למה אני מפחד" הפכנו את האירוע שברצוננו להבין ולברר לנתון ונשארנו עם שאלה שהיא אחרת לגמרי ממה שהתכווננו לשאול מלכתחילה. וב"בונוס" נכנסנו למבוך של שאלות שאין לו סוף והוא לא מוביל להבנת האירוע כי גם אם נמצא תשובה לשאלה "למה אני מפחד" לא נדע מה זה "אני מפחד". ניתן דוגמא ... עליהן מהצד. ויש "אני" שחווה את החוויות ומזדהה איתן לגמרי עד שהוא קורא להן "אני". מכל האמור אפשר להסיק שהשימוש בשפה יכול להטעות אם לא נזהרים ושמים לב. ראשית יש להיזהר מניסוח שאלות שמניחות כבסיס הנחות יסוד לא ברורות שיש צורך להבין ולברר אותן. כמו שאמרנו זה יסיט אותנו מהשאלה שברצונו לברר ויוביל אותנו ללופ בלתי נגמר של שאלות. שנית רואים שאפילו במשפט פשוט כמו "אני מפחד" יש פיצול ואי בהירות. כלומר יש אני שמפחד ויש אני שמבחוץ איכשהוא שם לב לפחד. כלומר לאיזה אני אנו מתכוונים כשאנו אומרים "אני מפחד"? המסקנה היא לשים לב מאוד לשימוש במילים ולחשוב מה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הנחות יסוד - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... בחינת השפעתם של ההיבטים הביו רפואיים של הטיפול. כאמור, מכיוון שרוב המחקר בתחום זה מגיע מהרפואה הקונבנציונאלית (Institute of Medicine, 2001), בכדי לתמוך בהכללה של מחקרים אלו על הרפואה הלא קונבנציונאלית, הוצגו מספר הנחות יסוד המאפשרות השוואה זו. הנחות יסוד אלו, הביאו לביטוי את ההנחה שההיבטים השונים המאפיינים את השפעתה של התקשורת הבין אישית במסגרת מערכת היחסים הרפואית, יכולים להיות מוכללים גם על הרפואה הלא קונבנציונאלית. לאחר כל זאת, חשוב לציין שמטרתה וכוונתה של השוואה זו ושהצגתה של הספרות המחקרית בנושא, לא היו בכדי לטעון שבטיפול הלא קונבנציונאלי התקשורת הבין אישית אינה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הנחות יסוד - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... טט"מ שהוכנס לרשימת ההפרעות בשנת 1889 על ידי Francios Henri Hallopeau היתה קונוטציה לא ברורה ומטעה כמו: לקלפטומניה, פירומניה, נימפומניה וכד'. מכאן ניתן היה להבין כי המבצע פעולת המריטה ישנה משיכה והנאה. הסובלים מההפרעה ורוב המטפלים בה לא הסכימו עם הנחת היסוד הזו מה גם שלמושג מאניה ישנה פירוש כי מדובר במחלה נפשית חמורה. מה שברור כיום יותר מתמיד הוא כי להפרעת ה טט"מ ישנם שני היבטים: 1.ביולוגי. 2.התנהגותי. מדובר בהפרעה הנובעת מפעילות לא מאוזנת של המנגנון האמור לאזן ולווסת רמות של תגובות לגרויים בתוך מערכת העצבים המרכזית. אנשים מורטים שערות במצבים גרויי יתר של אי שקט, מתח, לחצים והתרגשות או במצבים של העדר ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הנחות יסוד - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... טיעון זה מזוהה עם הפילוסוף הילרי פטנאם (פטנאם חזר בו מטיעון זה וכיום הוא מחזיק בעמדה של ריאליזם פנימי, שהיא, למרות שמה, עמדה אנטי - ריאליסטית). מנגד, יש הטוענים שהצלחת המדע אינה כה מפתיעה, משום שאמצעי המדידה שבהם משתמשים המדענים כבר כוללים את הנחות היסוד התאורטיות שלה, לכן התוצאות שתתקבלנה בוודאי יהיו בהתאם למה שציפו משום שאין באפשרות המכשירים לספק תוצאות אחרות, כל תוצאה שתתקבל תהיה בגדר המצופה ובהתאם להנחות היסוד. טיעון אנטי - ריאליסטי נוסף הוא טיעון "האינדוקציה הפסימית", אשר לפיו מכיוון שכל תאוריה שנחשבה אמיתית בעבר נתגלתה כשקרית, אנו יכולים להניח בהסתברות גבוהה שהתאוריות הנוכחיות יתגלו כשקריות. טיעון זה מזוהה בימינו עם הפילוסוף לארי לאודן. ישנן מספר אסטרטגיות להתמודד עם טיעון זה. יש המנסים להפריד בין תאוריות מדעיות בשלות לבין תאוריות בלתי ... מנוסחת באופן הניתן להפרכה, כלומר שיהיה אפשרי להוכיח שהיא אינה נכונה. עקביות: אינדוקציה ויכולת הפרכה, הם הבסיס למבנה כולו, שאם לא כן, נכנסים לרגרסיה אינסופית. זאת בעיקר מכיוון שהקביעות שלנו תמיד מגיעות מצפייה, שהיא פעולה קוגניטיבית ותלויה בהמון הנחות יסוד לא - מוכחות. קוהרנטציזם, או עקביות, מציעה אלטרנטיבה בכך שהיא טוענת כי ניתן להצדיק קביעות בכל שהן חלק ממערכת קוהרנטית ועקבית. במקרה של המדע, מדובר במכלול האמונות המדעיות של הקהילה המדעית כולה. וילארד קוויין טען לגישה קוהרנטציסטית למדע. תצפית היא נכונה מכיוון שהיא עקיבה עם שאר הידיעות שלנו לגבי העולם. תערו של אוקאם: תערו של אוקאם הוא ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הנחות יסוד - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... הצגת ההנחה ש"ככל שהמגבלה על יצירת העולם גדולה יותר, כך ההישג מרשים יותר" ומאחר שאין מגבלה גדולה יותר מאשר אי - קיום, המסקנה ההגיונית היא, על פי גסקינג, שאין אלוהים. ניתן לבצע הצבה הפוכה כזו ברוב ההוכחות האחרות. כאשר מוציאים את קיום האלוהים מהנחות היסוד, נוצרת בעיה קשה עוד יותר. אם מקבלים, כפי שמקבלים רוב המשתמשים בטיעון האונטולוגי, שאלוהים אינו יכול להיות חלק משרשרת היתכנותית (כלומר, לא ניתן להשתמש במבנה הכולל דברים מן העולם הזה כדי להוכיח שיש אלוהים כמו, לדוגמה: ראיתי חתול (הוכחה) ולכן, יש אלוהים), כי אז אין למעשה כל דרך מעשית להוכיח את קיום האל באמצעות טיעון ... הטיעון של פלנטינגה היא שבהנחה 4 הוא משנה את ניסוח הנחה S5 למשהו חזק בהרבה. הנחה S5 טוענת רק כי אם א' אפשרי, כי אז נכון בהכרח כי א' אפשרי. כאן, טוען פלנטינגה כי אם א' אפשרי, כי אז א' נכון בהכרח. בעיה חמורה יותר היא העובדה שניתן להציב במקום הנחות היסוד של פלנטינגה הנחות יסוד הפוכות ולקבל תוצאות הפוכות. כלומר, אם נטען כי אין יצור בעל גדולה מרבית, נגיע בהכרח למסקנה כי אין עולם אפשרי בו יכול להתקיים יצור בעל גדולה מרבית. מכאן הוא ממשיך וטוען: 1.אפשרי כי נכון בהכרח כי יצור כל יודע וכל יכול וטוב באופן מושלם קיים. 2.על כן, נכון בהכרח כי יצור כזה קיים לפי הטענה הקודמת ולפי הנחה S5. 3.על כן, ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הנחות יסוד - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אדם לא ניתן לפתור באמצעות ההיגיון בלבד. פנומנולוגיה: הפנומנולוגיה היא שיטה פילוסופית שפותחה על ידי הוסרל והורחבה על ידי היידגר ואחרים. הרעיון שעומד בבסיסה הוא ניתוח חוויות או התנסויות, וניתוח הדרך שהן מגיעות להכרה של האדם, ללא דעות קדומות או הנחות יסוד. היידגר, ובעיקר ממשיכו האנס גאורג גדמר, חקרו גם את החינוך באמצעות שיטה זו, והציגו מסקנות רבות על מהות החינוך. היידגר טען שמטרת החינוך הגבוה היא לבחון את הנחות היסוד שעליהן בנוי המחקר בתחומי הידע השונים. פוסט מודרניזם: הפוסטמודרניזם, כזרם פילוסופי, מתבטא בדחיית רעיונות מודרניים כמו קידמה, אידאולוגיה, ואמת מוחלטת. תפיסת עולם זו, שהפכה רווחת מאוד במחצית השנייה של המאה ה - 20, איתגרה את הפילוסופים העוסקים בחינוך, והביאה אותם לשאול שאלות רבות על מהות החינוך בעולם ללא אמת מוחלטת או ערכים. הפילוסוף הצרפתי ז'אן פרנסואה ליוטר טען ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הנחות יסוד - לחץ כאן...