איך המוח שלנו מזהה פרצופים? איך נוצרת אינטואיציה? איך המוח שלנו חושב? חלק 2... המוח שלנו מזהה פרצופים? איך נוצרת אינטואיציה? איך המוח שלנו חושב? חלק 2 המשך מכאן איך המוח שלנו מזהה פרצופים ? איך נוצרת אינטואיציה ? איך המוח שלנו חושב ? חלק 1. כשאנחנו קוראים טקסט מטושטש גם אז לדוגמא המוח שלנו מבצע הצלבה של תבניות של צורות של מילים, כאשר אנחנו מתחילים לקרוא פתגם ויודעים את הסוף שלו ... סוג של אינטואיציה אך שהיא נראית לנו טריוויאלית כי ברור לנו איך היא עובדת. כך שבפועל, גם כאשר אנחנו מזהים את החפצים שמולנו, גם כאן יש בעצם חישובים שהמוח שלנו עושה. ואיך הוא עושה זאת? נניח שהמוח שלנו מנסה לזהות פנים של בן אדם, כיצד הוא יודע מאיזו תבנית להתחיל להצליב מידע קודם? הרי יש אין סוף אפשרויות לתבניות שניתן ליצור מפנים של בן אדם ואיך המוח שלנו ידע מה לעשות קודם? התשובה על כך היא כי המוח שלנו נצמד ומבצע את הפעולה לפי התכלית של המשימה. כפי שכבר התבאר הצלחה של כל תהליך נובעת מרמת הקשר שבין התהליך לבין התכלית והמטרה הסופית שלו. כאשר המוח שלנו רוצה לזהות פנים של אדם, אז כפי שהוזכר קודם הוא יכול לעשות זאת לדוגמא על ידי איתור של מכנה משותף לא מורכב מידי אך גם לא נפוץ כגון צלקת על הפנים לדוגמא ויכול גם לעשות זאת על ידי השוואת תבניות מורכבות יותר של נניח היחס המדויק בין חלקי הפנים. המוח שלנו בגלל שהוא "חכם" הוא גם כל הזמן מבצע תיעדוף של ההשוואות השונות. המוח שלנו יודע לעשות מיפוי מהיר לפי סוג התבניות ביחס שלהן לתוצאה. במידה והתוצאה הרצויה היא זיהוי ... האדם שמולו כגון צלקת וכיו"ב כנ"ל (כפי שאכן רובנו עושים) ורק אם הוא לא יצליח למצוא התאמה, רק אז הוא יעלה את רמת הקושי של השוואת התבניות השונות. ז"א שהמוח שלנו לא רק מבצע התאמה של מספר מדהים של תבניות ומכנים משותפים בכל רגע נתון, אלא גם מבצע בכל רגע נתון תיעדוף של מה להשוות למה ואיך להשוות לפי רמת הקושי ולפי התוצאה הרצויה. נניח שאנחנו קוראים מילה מסוימת שכתובה בצורה מטושטשת, המוח שלנו קודם כל ינסה לזהות את המילה לפי הצורה שלה ורק לאחר מכן אם עדיין יהיה לו ספק האם המכנה המשותף הוא מספיק ייחודי ברמת צורת כל המילה, רק לאחר מכן הוא ינסה להתעמק בצורה של כל אות בצורה נפרדת כדי לזהות את המילה טוב יותר. בקיצור המוח שלנו מבצע בצורה אינסטינקטיבית אין סוף פעולות בכל רגע. ומהי בעצם אינטואיציה? אינטואיציה זה מעין משהו שהמוח שלנו גורם לנו להרגיש שהוא אכן כך גם בלי שאנחנו מבינים במודע שלנו מדוע הוא אכן כך. ואיך זה קורה? זה קורה בגלל שהמוח שלנו מוצא במה שאנחנו רואים תבניות מסוימות שעושות לנו אסוציאציות שונות של דברים שונים שדומים ... דקים מאוד ובגלל שאנחנו הרי לא מודעים לעצמנו בצורה מלאה, לכן זה מה שיוצר אצלנו את ה"תחושה" של האינטואיציה לגבי דברים, וזה בגלל הדקויות של הדברים שהמוח שלנו קולט, דברים שקשה לנו להסביר אותם אפילו לעצמנו כי הם מאוד מורכבים. ז"א בעצם שהאינטואיציה שלנו היא משהו שהמוח שלנו מבצע אותו בצורה לוגית מאוד מובנת ומורכבת, אך בגלל רמת המורכבות שלו הידע שהמוח שלנו משדר לנו נדמה לנו רק כתחושה ולא כמשהו שאנחנו יכולים להסביר אותו. וכיצד בעצם אנחנו מסוגלים ... מאוד אוהב אותו, הוא בהכרח משדר לתת מודע שלו שהוא אוהב את אותו הדבר, כי החיצוניות משפיעה על הפנימיות. עכשיו ניקח את זה לעניין הנ"ל, כפי שכבר התבאר המוח שלנו מבצע פעולות רבות בחלקיקי שניות. אחת מהפעולות לדוגמא שהוזכרה, היא פעולת התיעדוף שבה המוח שלנו בוחר את סדר הפעולה שלו של הצלבת המידע ביחס לתוצאה שהוא רוצה ומשם נגזרת מהירות החישוב שלו. זה לדוגמא משהו שאנחנו כבני אדם יכולים לשפר במנגנון של המוח שלנו. איך? על ידי זה שבצורה מודעת בכל דבר שאנחנו עושים ננסה להיצמד לתכלית של הפעולה. לדוגמא כאשר ... לתת מודע שלנו להיות מושפע מהם והם יגרמו למוח שלנו לעבוד טוב יותר. זה כמובן ישפר את האינטואיציה שלנו, כי האינטואיציה שלנו היא כמות עצומה של חישובים שהמוח שלנו עושה בהצלבות מידע שונות כנ"ל. ואם במודע שלנו נצליח לחשוב בצורה מובנית / יצירתית ומסודרת ... אפשרויות שונות של מהלכים אפשריים. שחקן רגיל שלא שיחק המון שחמט, שחקן כזה מנסה לחשב כמה שיותר חישובים אפשריים של תנועת הכלים על הלוח, עד כמה כמובן שהמוח שלו מאפשר לו לעשות במסגרת הזמן ויכולת הריכוז שלו. לעומת זאת שחקן אלוף עולם מבצע פעולה אחרת, הוא ... זה בעצם מה שיוצר אצל אלופי עולם את האינטואיציה כיצד לשחק בלי שהם צריכים לחשוב, והאינטואיציה שלהם טובה יותר מאשר יכולת החישוב של אדם אחר, כי אצלם המוח מצבע התאמה של תמונות ומצבים שזה פשוט קל יותר ולא צריך לחשב כל פעם מחדש את כל האפשרויות. וממילא הם ... המסחריות שהם חוו, זה מאפשר להם לזהות באינטואיציה שלהם מי אמין יותר ומי פחות, מה כדאי לעשות ומה לא. כי הם לא ממש עושים את החישוב מחדש בכל פעם מחדש, המוח שלהם לוקח את המידע שמולם, מפרק אותו לתבניות ע"פ רמת ההתאמה לתוצאה הרצויה (כגון בדיקת אמינות של ... שבין המקרה הנוכחי לבין המקרים שקרו לו בעבר, ועל ידי זה הוא בעצם יוצר תבנית חדשה שבה הוא ישתמש בעתיד במקרים אחרים. לסיכום, האינטואיציה שלנו נובעת מכך שהמוח שלנו קולט מידע נוסף בתת מודע שלנו. המוח שלנו מבצע פעולות ניתוח שונות ומייצר לנו תחושות שונות ביחס לדבר שמולנו. מה שהמוח שלנו לא מצליח להסביר לנו כיצד הוא הגיעה למסקנה הזאת, זה הופך אצלנו לתחושה בלבד בשונה מידיעה ...