אינטליגנציה - מבוא... 2 התפתחות האינטליגנציה 3 חשיבות ותרומה לתפקוד 4 פגיעה באינטליגנציה 5 מדידה והערכה 5.1 מנת משכל - IQ 5.2 מבחני בינה סימון 5.3 מבחני וקסלר 6 מחקר ותאוריה 6.1 תאוריות על אינטליגנציה 6.1.1 תיאורית ה - g 6.1.2 התאוריה הטריארכלית 6.1.3 אינטליגנציה נוזלית ... המתאם אף גבוה יותר (0.9), ויש הטוענים שהוא כמעט ואינו שונה מהנתונים המתקבלים עבור אדם אחד המבצע את אותו המבחן פעמיים. מחקרים מראים שחלקו של המרכיב התורשתי באינטליגנציה עולה עם הגיל - נראה שהשפעת הסביבה על האינטליגנציה בגיל הילדות גבוהה יותר מאשר השפעתה בבגרות. התפתחות האינטליגנציה: התפתחות קוגניטיבית מידת ההצלחה במבחני אינטליגנציה עולה עד תחילת שנות העשרים לחיים בקצב מהיר. בעבר חשבו שבתקופת גיל זו מגיעה מנת המשכל לשיא, אולם ... מובילות לפגיעה באינטליגנציה. פגיעה באינטליגנציה יכולה להיגרם גם מטראומה גופנית כמו פגיעת ראש. מדידה והערכה: האינטליגנציה ניתנת למדידה והערכה. מבחני האינטליגנציה מחולקים לכמה קטגוריות: כמותיים, מילוליים, מרחביים, מעשיים ועוד. כיום קיימות שיטות מדידה פורמאליות של אינטליגנציה, כלומר, דרכים לתת אמת מידה כמותית ליכולתו השכלית של האדם לפתירת בעיות, בלא התייחסות למכלול אישיותו וערכיו. מנת משכל - IQ: תוצאות מבחני IQ של האוכלוסייה המראות את עקומת הפעמון מנת משכל היא הערך המקובל לביטוי רמת האינטליגנציה של האדם. מנת המשכל ... רגיל. טענתו מחוזקת על ידי ממצאים כי אצל סובלים מפיגור ישנה התפתחות מאוחרת ומוגבלת של קשרים בין נוירונליים במוח. מבחני בינה סימון: על פי מבחני בינה סימון והפיתוח של שטרן - מנת המשכל מציינת את היחס שבין גילו השכלי של הילד (רמת ביצועו במבחן) לבין גילו הכרונולוגי. הנוסחה לחישוב אינטליגנציה תהא כלהלן: מנת משכל = גיל שכלי / גיל כרונולוגי 100 מבחני וקסלר: מבחני וקסלר מפרידים בין טווחי גילאים שונים. על כן נעשה שימוש במבחן וקסלר לילדים, מבחן וקסלר לילדי גן, או מבחן וקסלר למבוגרים, בהתאם לגיל הנבדק. על פי מבחני וקסלר, אינטליגנציה היא היכולת של היחיד לפעול בתכליתיות, לחשוב בהיגיון ולהתמודד ביעילות עם הסביבה. על כן, לפי מבחנים אלו, הכושר השכלי מורכב מכישורים ספציפיים בלתי תלויים זה בזה (גורם ה - S). לדוגמה, היכולת המילולית (S1) אינה תלויה ביכולת הביצועית (S2) ועל כן ניתנים למבחן כמה ציונים נפרדים: ציון נפרד לכל אחד מהכשרים השכליים שבודקים תת - המבחנים. הציון לרמת המשכל בתחום המילולי. הציון לרמת המשכל בתחום הביצועי. הציון לרמת המשכל הכללית. מחקר ותאוריה: תחילת חקר האינטליגנציה ... תורתו של זאן פיאזה עוסקת בצורות החשיבה המאפיינות גילאים שונים הגישה הקוגניטיבית עוסקת בתהליכי החשיבה גישת הפסיכומטריקה המתבססת על מבחני אינטליגנציה וניתוחם אינטליגנציה רגשית וחברתית (גולמן) המתבססת על חקר המוח, ומדגישה את חשיבות גורמים אלו בהתמודדות עם אתגרי הסביבה ... מהן להשתמש בסיטואציה נתונה ואיך לפעול בה על הצד הטוב ביותר תיאורית ה - g: גורם g בתחילתם של מבחני האינטליגנציה נמצא שהציונים בכל הסוגים נמצאים במתאם חיובי אלה עם אלה. למעשה, ישנו קשר חיובי בין כל שני מבחני יכולת מנטלית שאדם מבצע, כולל מבחני מהירות פשוטים. תופעה זו מכונה בשם קשר חיובי רב פנים. צארלס ספירמן טבע את המונח גורם g כדי להסביר ... של תהליכי פתרון בעיות רבים. התאוריה הטריארכלית: רוברט סטרנברג מאוניברסיטת ייל הוא אחד ממבקריה המרכזיים של התפיסה הפסיכומטרית. לטענתו, מבחנים פסיכומטריים מתמקדים במדידה היכולת האנליטית בלבד ולא מתייחסים ליכולת יצירתית ומעשית, וגם תחום זה אינו נמדד כהלכה. רוברט סטרנברג ... אינטליגנציה: המסוגלויות הקוגניטיביות הבסיסיות (זיכרון, עיבוד, שליפת מידע וכדומה), ניסיון ולימוד הקשר תרבותי. לטענתו העובדה שהממסד האקדמי מסתמך על מבחנים פסיכומטריים כממיינים, יוצרת עיוות כפול: ברמה האישית היא יוצרת העדפה לבעלי יכולות ספציפיות ומקפחת בעלי יכולות אחרות לא פחות ... מוזיקלית, תוך - אישית, בין אישית ונטורליסטית. טענתו של גרדנר יסודה בכך שלמרות שקיימים מתאמים חיוביים בין כל סוגי מבחני האינטליגנציה, חלקם נמוכים במידה המצדיקה אבחנה ברורה ביניהם. בתחום החינוך אומצה גישה זו, אך בפסיכולוגיה ובפסיכומטריקה ההתייחסות אליה פחותה, ... בחקר האינטליגנציה: הספר עקומת הפעמון ומבקריו: הספר עקומת הפעמון מאת הרנסטיין ומארי, חולל שערורייה כשטען שאי הצלחתם של שחורים במבחני האינטליגנציה וה - SAT (המקביל האמריקאי לפסיכומטרי הישראלי) מקורה בסיבות גנטיות. טענה זו נתמכת במחקרים שמצאו כי ילדים שחורים ... מתיישבים עם טיעונם על כך שהשפעת הסביבה הינה נמוכה מאוד. תרומתו הנוספת של הספר היא בסקירה המצוינת על התגבשות מבחני האינטליגנציה תוך הצגת המניעים לחקר זה הנעוצים בעבודתו של דרווין על התפתחות המינים. מסקנות עקומת הפעמון שנויות במחלוקת חריפה, ... של גיימס פלין מראים כי האינטליגנציה הפכפכה הרבה יותר משנדמה, תופעה שכונתה אפקט פלין. פלין הציג עדויות כי ההישגים במבחני IQ בתחילת המאה היו נמוכים בממוצע ב - 20 נקודות לעומת ההישגים הממוצעים כיום. תופעה זו ידועה כיום בשם ... המחשב כמפתחים יכולות מרחביות - ויזואליות שהובילו להעלאת הציונים. עם זאת ההסבר המקובל ביותר הינו המיומנות של הנבחנים בביצוע מבחנים. בתחילת המאה העשרים מבחנים לא היו נפוצים ואנשים לא היו כה מתורגלים בביצועם, לעומת המצב כיום. בניגוד לפרשנים אחרים של ממצאיו, פלין עצמו ... בחיי המעשה: יש הטוענים שקיים רובד של אינטליגנציה מעשית בעל השפעה מהותית על ההצלחה בחיים, אך כזה שאינו נמדד במבחני אינטליגנציה. למשל, בקרב מהמרים על סוסים התברר שאלו המצליחים יותר היו בעלי יכולות לבצע הערכות מתוחכמות ביותר, אך כישרון זה היה מוגבל לתחום הימורי הסוסים בלבד ולא השתקף במבחני אינטליגנציה.