תקציר⬅ הפרעה נפשית - מבוא הפרעה נפשית (ידועה בסיווג ICD-10 של ארגון הבריאות העולמי כ"הפרעה נפשית והתנהגותית" ; מונחים אחרים בשימוש הם הפרעה פסיכיאטרית (באנגלית: Mental disorder או Psychiatric Disorder), ובחלק מהמקרים - מחלת נפש או "מחלה נפשית" (באנגלית: Mental Illness) היא ליקוי בריאותי בתחום ההתנהגות וההרגשה הנפשית המתבטאת בדפוס התנהגותי או חשיבתי, שונה מהנורמה והגורם למצוקה משמעותית או לפגיעה משמעותית בתפקוד. בתחום הפסיכולוגיה הקלינית והפסיכיאטריה משמש המונח בסיווג התנהגויות על ציר בין נורמאליות לבין אבנורמליות לצורך איבחון וטיפול. קשת רחבה של התנהגויות סווגו על ידי הפסיכולוגיה כאבנורמליות (סוטות מן הנורמה). סיווג זה השתנה עם השנים, וייתכנו בו הבדלים בין תרבויות. העיסוק בנושא בעייתי במיוחד, שכן הוא טעון משמעויות במגוון תחומים, משמעויות הנושאות עימן השלכות רפואיות, חברתיות, פוליטיות, מוסריות, דתיות ועוד. הסיווג להפרעות נפשיות הנפוץ בקרב מרבית העוסקים במקצועות בריאות הנפש בארצות - הברית הוא הגרסה הרביעית של ה DSM של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. בשנת 2013, הוצאה לאור גרסה חדשה של סיווג זה - DSM-5. ההפרעות הנפשיות יכולות להיות בדרגות חומרה שונות: קלות, בינוניות, חמורות, זמניות או כרוניות. בשפה המדוברת, המונח הישן והצר "מחלת נפש" או "מחלת רוח" מתייחס בעיקר למקרים חמורים של הפרעה נפשית, לרוב כשמתלווים תסמינים פסיכוטיים. בישראל המונח "חולה נפש" ו"מחלת נפש" מופיע בחוקי המדינה. המונחים המשפטיים "חולה נפש" ו"מחלת נפש" צרים במובנם ומתייחסים למצב פסיכוטי בחוק הטיפול בחולי נפש, האחרון בשנת 1991, ובחוק העונשין ("מחלה שפגעה ברוחו" של אדם). מושג רחב יותר של "נכי נפש" מופיע ב"חוק לשיקום נכי הנפש בקהילה" משנת 2000. המושגים "טירוף הדעת", "בלתי שפוי בדעתו", המתייחסים למצבים פסיכוטיים או פגיעות נפשיות חמורות אחרות, מופיעים בישראל במסמכים של מוסדות ממשלה וחברות ביטוח. תוכן עניינים: 1 ההגדרה 2 היסטוריה 2.1 העת העתיקה 2.2 השקפות ימי הביניים 2.3 תקופת הרנאסנס 2.4 המאה ה - 19 וה - 20 3 הגורמים למחלה הנפשית 4 השפעת ההפרעה הנפשית על סביבת הפרט 5 הטיפול במחלה הנפשית 6 משך הטיפול בהפרעה הנפשית 7 יתרונות הטיפול במחלה 8 חסרונות הטיפול במחלה 9 השפעת הטיפול על אורח חייו של הפרט ועל סביבתו 10 אבחון וסיווג ההפרעות 10.1 סכיזופרניה ופסיכוזות אחרות 10.2 הפרעות אפקטיביות 10.3 נוירוזות 10.4 הפרעות אישיות 10.5 בעיות בתפקוד המיני 10.6 הפרעות שליטה ואימפולסיביות 10.7 הפרעות שמאובחנות לראשונה בינקות, בילדות או בהתבגרות 10.8 הפרעות נפשיות עקב שינויים מוחיים גסים וסיבות רפואיות 10.9 הפרעות קשורות לשימוש בסמים ההגדרה: רבים מהפסיכואנליטיקאים שעסקו בתחום הבריאות והחולי הנפשיים הדגישו את הקשר לסביבה ולשלב ההתפתחותי ("העיקרון האפיגנטי"). ביניהם מוכר במיוחד אריק אריקסון אשר תיאר נורמליות כיכולת לבצע תהליכים הסתגלותיים מסוימים בכל שלבי החיים. פסיכואנליטיקאים רבים, ובראשם פרויד ... סבר כי לא ניתן להגיע לנורמליות מושלמת משום ש"האדם הנורמלי חייב להיות מודע לחלוטין למחשבותיו ולרגשותיו". כתמונת ראי להשקפה זו, ישנם היום כאלו, כדוגמת תומש סאס, הסוברים שהתחלואה הנפשית אינה קיימת במציאות, וראיית התנהגויות מסוימות כנובעות ממחלת נפש היא תולדה של תפיסה חברתית שאינה מסוגלת לקבל את החריג. גם הקו המפריד שהיה קיים בין תחלואה נפשית לגופנית היטשטש בשנים האחרונות באופן ניכר. למחלות פסיכיאטריות רבות אותרו סמנים גופניים (שינויים הורמונליים, שינויים מבניים במוח, שינויים בדרכי ההתבטאות של רצפטורים מוחיים וכדומה), ולעומת זאת, למחלות גופניות יש לא פעם תסמינים נפשיים. הדבר הוביל להוצאה של מושגים כמו "הפרעות על בסיס אורגני" מה - DSM, מתוך מחשבה כי כל ההפרעות הנפשיות הן בעלות מרכיב אורגני. ה - DSM-5 מגדיר את ההפרעה הנפשית כתסמונת המתאפיינת על ידי הפרעה משמעותית מבחינה קלינית בקוגניציה, הוויסות הרגשי או ההתנהגות של אדם, המשקפת דיספונקציה (הפרה) בתהליכים הפסיכולוגיים, הביולוגיים או ההתפתחותיים שעליהם מושתת התפקוד הנפשי. ההפרעות הנפשיות מתלוות בדרך כלל במצוקה משמעותית או בפגיעה משמעותית בכושר החברתי, התעסוקתי או בתחומי פעילות אחרים. המחלות יכולות להופיע בחומרה משתנה ובזמנים שונים כגון ההפרעה יכולה להיות כרונית, זמנית וכו'. התחושות אותם ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הפרעה נפשית - לחץ כאן...

תקציר⬅ הפרעת אישיות סכיזואידית - מבוא הפרעת אישיות סכיזואידית (Schizoid Personality Disorder) היא קבוצה של הפרעות אישיות אשר מאופיינות בחוסר עניין ביחסים חברתיים (בעיקר ביחסי קרבה אינטימיים), נטייה לסגנון חיים מתבודד וקור רגשי. הפרעה זו היא נדירה למדי לעומת הפרעות אישיות אחרות. אנשים המושפעים מהפרעת אישיות זו מסוגלים להציג ולנהל עולם פנימי עשיר, משוכלל וייחודי. ניתן להסתכל על כך גם כדמיון פורה ופעיל במיוחד אשר התפתח בילדות המוקדמת (ייתכן שכבר מגיל שנה). הפרעת אישיות סכיזואידית (SPD) איננה סכיזופרניה, למרות שישנן תכונות המשותפות להן, כמו למשל ניתוק והקהיה אמוציונלית. בנוסף, ישנה שכיחות גבוהה יותר של הפרעה זו בקרב משפחות עם סכיזופרניה. תוכן עניינים: 1 שכיחות 2 היסטוריה 2.1 המסורת התיאורית 2.2 המסורת הדינמית 3 אבחון 3.1 אבחון על פי DSM-IV-TR 3.2 אבחון על פי ICD-10 3.3 אבחון לפי שאלון ההערכה הפסיכיאטרית של צימרמן 3.4 תתי סוגים של ההפרעה על פי מיילון 3.5 אמות מידה דינמיות על פי קליין 3.5.1 "הסכיזואיד החשאי" על פי קליין 3.6 הקריטריונים של גנטריפ 3.7 הפרופיל הפנומנולוגי על פי אקטאר 3.7.1 המאפיינים הקליניים על פי חלוקה לתחומי תפקוד פסיכולוגים על פי אקטאר 4 קשרים ומערכות יחסים עם אחרים 5 מיניות סכיזואידית 6 אבחנה מבדלת 7 טיפול שכיחות: הפרעת אישיות סכיזואידית נפוצה מעט יותר בקרב גברים והיא נדירה בהשוואה להפרעות אישיות אחרות. שכיחותה נאמדת בפחות מ - 1% מהאוכלוסייה הכללית. הפסיכותרפיסט פיליפ מאנפילד (Philip Manfield) טוען כי שכיחות הפרעת אישיות זו גבוהה בהרבה ועמדת על כ - 40% מכלל הפרעות האישיות. סתירה גדולה כזאת נובעת כנראה מהעובדה שטיפול הוא סוג של התחייבות לקשר, ואם הוא סוג של קשר, הרי שבאופן מעגלי, הסכיזואיד יימנע להגיע לטיפול ביחס לסובלים מהפרעות אישיות אחרות. מאנפילד חוזר על הצהרה זו עם מחקר של ווליאנט ודרייק (Valliant & Drake) משנת 1985 שמצאו שיותר מ - 40% מהפרטים בקבוצות מדגם מהערים היו גברים בעלי הפרעה סכיזואידית. היסטוריה: המונח סכיזואיד נטבע לראשונה ב - 1908 על ידי דר' אויגן בלוילר כדי לציין את השסע או הפיצול ("Schizo") בנפשו של אדם בין עולם המציאות, ... גם סיווג את ההקצנה של נטייה זו כ"אישיות סכיזואידית".. מאז התפצל מחקר ההפרעה הסכיזואידית לשני ערוצים נפרדים: הערוץ הראשון הובל על ידי מסורת הפסיכיאטריה התיאורית שהתמקדה בסימפטומים התנהגותיים גלויים לעין, ניתנים לצפייה, וניתנים לתיאור, שמוצגים באופן הבהיר והמפורט ביותר ב - DSM-IV revised (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות). הערוץ השני פותח על ידי מסורת הפסיכיאטריה הדינמית שכללה את המחקר של המניעים והמבנה הסמויים או התת - מודעים שפותחו על ידי הפסיכואנליזה בגישותיה השונות. ארנסט קרצ'מר המסורת התיאורית: תחילתה של מסורת זו בתיאור של ארנסט קרצ'מר (Ernst Kretschmer) ב - 1925 את ההתנהגויות הניתנות לצפייה של הסכיזואיד. התנהגויות אלה ארגן בתוך שלוש קבוצות של מאפיינים: 1.חוסר ... טוב לב), הגינות (יושר), אדישות, שתקנות, וקור לגבי רגשות. מאפיינים אלה ניתן לראות כסימן מבשר לחלוקת האופי הסכיזואידי ב - DSM-IV לשלוש הפרעות אישיות מובחנות וברורות. קרצ'מר עצמו לא חשב להפריד התנהגויות אלה למצב של בדידות קיצונית. במקום זאת החשיב אותן כמגוון סימולטני של פוטנציאלים בקרב אינדיבידואלים סכיזואידים. לתפיסתו של קרצ'מר, רוב הסכיזואידים אינם רק בעלי רגישות יתר או קור רגשי, אלא גם בעלי רגישות יתר וגם קרים בעת ובעונה אחת. תכונות אלו מופיעות ... (1991), מאנפילד (1992) וקליין (1995). אבחון: אבחון על פי DSM-IV-TR: על פי DSM-IV-TR, המהדורה הרביעית של "המדריך האבחוני והסטטיסטי של מחלות הנפש" משנת 2000 (בהוצאת אגודת הפסיכיאטרים האמריקנית), מוגדרת הפרעת אישיות סכיזואידית (בציר II, אשכול A) בסעיף 301.20, לפי הקריטריונים הבאים: דפוס נרחב של ניתוק, (היבדלות, חוסר עניין, אדישות) מיחסים חברתיים וטווח מוגבל של הבעת רגשות במסגרת בינאישית שתחילתם בבגרות המוקדמת (גיל 18 או מבוגר יותר), המוצגים בהקשרים מגוונים ב - 4 או יותר מהאינדיקציות הבאות: 1.היעדר תשוקה או הנאה מיחסים ... שווה נפש לדברי שבח או ביקורת מצד אחרים. 7.מבטא קור רגשי, היבדלות / ניתוק או רגשות שטוחים. ההגדרה על דרך השלילה: על המאבחן לוודא שאכן מדובר בהפרעת אישיות ולא בהתרחשות המהווה חלק, סימפטום או שלב הקשור להפרעה אחרת. זוהי דרישה של DSM-IV -שכל אבחון של הפרעת אישיות ספציפית יספק גם קריטריונים כלליים המשותפים לכל הפרעות האישיות (כאבחנה מבדלת). לפי דרישה זו, יש לוודא כי לא מדובר בהתרחשות בלעדית לסכיזופרניה, או בהפרעת מצב רוח עם סממנים פסיכוטיים, או כל הפרעה פסיכוטית אחרת, או בהפרעה התפתחותית מפושטת, וכן שלא מדובר בהיבטים רגשיים - פסיכולוגיים הנובעים ממצב רפואי. אבחון על פי ICD-10: לפי המדריך האבחוני ICD-10, הפרעת אישיות סכיזואידית מאופיינת על ידי לפחות שלושה מהקריטריונים הבאים: קור רגשי, ניתוק ורגשנות מועטה. יכולת מוגבלת לבטא רגשות חיוביים או שליליים כלפי אחרים. העדפה עקבית לפעילות הנעשית ביחידות. מעט מאוד (אם בכלל) חברים קרובים או מערכות יחסים וחוסר רצון לכך. אדישות לשבחים וביקורת. השתתפות במעט פעילויות מהנות, אם בכלל. אדישות למוסכמות ונורמות חברתיות. שקיעה בדמיון ואינטרוספקציה מופרזת. עניין מועט בהתנסויות מיניות עם אדם אחר. אבחון לפי שאלון ההערכה הפסיכיאטרית של צימרמן: מארק צימרמן (Zimmerman) הציע את השאלות הבאות להערכת מטופלים עם הפרעת אישיות סכיזואידית: 1.האם יש לך יחסים קרובים עם חברים או משפחה? אם כן, עם מי? אם לא, האם זה מטריד אותך? 2.האם אתה רוצה יחסים קרובים עם אחרים? 3.ישנם אנשים המעדיפים לבלות לבד, וישנם המעדיפים להיות עם אנשים. כיצד אתה היית מגדיר את עצמך? 4.האם אתה לעתים קרובות בוחר לעשות דברים בעצמך? 5.האם מפריע לך להיות תקופה ארוכה ללא ... כפי שניסח קליין: ".. הניתוק הגלוי לעין מרגשות לעולם אינו יכול להתקבל כמצב העניינים האמיתי" (עמ' 135). משמעות מיוחדת נודעת לקורלציה בין הפרעת האישיות הנרקיסיסטית לסכיזואיד. למשל, צורך היתר באישור של נרקיסיסט במשפחה עשוי להיגרם כתוצאה מתת - אישור של הסכיזואיד. זו גם הבושה המוכחשת של הנרקסיסט ממנה הוא מוטרד לעתים קרובות, או מושלכת על הסכיזואיד, כך הנתינה עולה לחוויה של פלישה נפשית, והופכת לרגישות לפולשנות. פרדוקסאלית, סכיזואיד יכול לעתים להימשך ליחסי ניצול ... מסעוד קהאן (Masud Khan), ג'פרי סיינפלד (Jeffrey Seinfeld) ופיליפ מאנפילד (Philip Manfield) - התייחסויות המעניקות תיאורים מוחשיים של בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית שרק "נהנים" מדיבור על מעורבות חברתית, אך חווים קושי גדול ברגעים בהם חברים מהקהל מנסים לערב אותם רגשית. התייחסויות אלה חושפות את הבעיות הקשורות בהסתמכות על התנהגות הניתנת לצפיה בהערכת הפרעת אישיות בקרב אנשים מסוימים. הקריטריונים של גנטריפ: ראלף קליין, המנהל הקליני של מכון מסטרסון, שרטט את תשעת המאפיינים הבאים של האישיות הסכיזואידית כפי שתוארו על ידי הארי גאנטריפ (Guntrip) ב - 1969: נטייה להתכנסות פנימה (introversion) לפי גאנטריפ, הסכיזואיד הוא אינטרוברסיבי במלוא מובן המילה. הוא מתואר כמי שניתק עצמו ... חיי הפנטזיה של הסכיזואיד, ושלמטפל ייתכן שלא תהיה דריסת רגל בה לתקופה ארוכה בטיפול. אם כמיהה היא בהווה המיידי, קרוב לוודאי ש בכל זאת שמדובר בהפרעת אישיות הימנעותית. יש טווח צר מאוד של סכיזואידים - בהגדרה הקלאסית של ה - DSM -שלהם התקווה לחברות היא כה מינימאלית עד שהיא כמעט נעלמת. לכן, הכמיהה לקרבה וקשר כמעט בלתי ניתנת להגדרה על ידי הסכיזואיד עצמו. סכיזואידים אלה לא יהפכו למטופלים. הסכיזואיד שמגיע לטיפול עושה כן לעתים קרובות בגלל שני המניעים: בדידות וכמיהה. ... מתאר זאת לעתים קרובות ככונון החוצה, או ככיבוי, או כמו חוויה של הפרדה בין המתבונן לבין האגו המשתתף (הנוטל חלק בתהליך). זה נחווה על ידי בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית החש שהחרדות עומדות להכריעו או להכניעו. זו צורה קיצונית יותר של תופעת אובדן הרגש (loss of affect) שתוארה קודם לכן. לעומת זאת, אבדן רגש הוא מצב כרוני יותר. דפרסונליזציה היא הגנה חריפה כנגד חוויה מידית יותר של התגברות חרדה או תחושת סכנה. תסוגה (regression) גאנטריפ מגדיר תסוגה כייצוג / סימול לעובדה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הפרעה נפשית - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... כאשר מתעלמים מן ההכוונה הפנימית, אשר מובילה לזרימה הרמונית וטבעית עם היקום, כאשר נותנים לאגו להוביל את מסלול חיינו, במקום להקשיב לאני העליון שלנו. כאשר האגו מוביל, עולה הצורך בשליטה, ואז מופיע הסבל והכעס כאשר הציפיות לא מתגשמות במדויק. כעס מוביל לצמצום המודעות ויוצר אומללות, שיכולה ליצור רק מחלות ובעיות נפשיות ופיזיות. יש להבין שכל מצב בחיים שלנו הוא רק השתקפות של המחשבות, הרגשות והאמונות שלנו, והכל נוצר על ידינו וממוגנט למציאותינו על ידינו. אנחנו מושכים אל חיינו מצבים, אנשים ונסיבות על מנת ללמוד שיעור מסוים שהנשמה שלנו רוצה ללמוד ולהשלים. אין מה לכעוס על כך. גם אם השיעור אינו נעים, מודים עליו, על כי גילה את נקודות החולשה שלנו, לומדים אותו, מתקנים עצמנו, וממשיכים הלאה. המון הבנה, צמיחה וידע נרכשים מה"משחק" עם אחרים, ואין מה לכעוס ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הפרעה נפשית - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... והאדם יכול לשקר כמה שבא לו שטוב לו עם תלות רגשית, למה? כי אף אחד לא בוחר להיות נכה, כי תלות רגשית היא נכות, והאדם לא מחפש את זה אלא להגדיל את היכולות שלו, והאדם לא באמת מרוצה כך שיש לו תלות רגשית כי הבטחון של האדם תלוי אם אוהבים אותו או לא, זו נכות רגשית. אדם שחי בעולם של טוב ורע ולא נהנה מהטוב והרע באותה מידה זו הפרעה נפשית ובפועל אדם רוצה להיות מאושר בשלמות. והאדם לא מרוצה מכך שיש לו תלות רגשית, כי אם היה נהנה מתלות רגשית, לא היה מחפש איך להיפטר מכך. והשכל של האדם קטן, כי לכאורה להיות ללא תלות רגשית זה לא אנושי. אלוהים לא תלוי רגשית, אז למה הוא עושה את זה בכלל. אבל זו שאלה אחרת. לכאורה שהאלוהים יוצר את הרצון של עצמו, הוא בוחר לרצות, ולאדם נראה שזה לא אנושי לא להיות תלוי רגשית, ותכף נסביר למה זה לא ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הפרעה נפשית - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... יהיה לקראת סיום כאשר הוא יגיע אליו. השארת פתקים או הודעות, כדרך להימנעות מוויכוח או עימות, היא גם סממן של התנהגות פסיבית - אגרסיבית. תוכן עניינים: 1 היסטוריה 2 פסיביות - אגרסיביות כהפרעת אישיות 3 סימנים שכיחים להפרעה פסיבית - אגרסיבית 4 פרשנות לפי ניתוח עסקתי (Transactional Analysis) היסטוריה: המונח "התנהגות פסיבית - אגרסיבית" נטבע לראשונה על ידי צבא ארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר פסיכולוגים צבאיים הבחינו אצל חיילים בהתנגדות פסיבית ובחוסר רצון לציית לפקודות. פסיביות - אגרסיביות כהפרעת אישיות: הפרעת אישיות סבילה - תוקפנית הייתה הפרעת אישיות אשר נכללה בשלוש הגרסאות הראשונות של ה - DSM (מדריך האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני), אך הוצאה מהגרסה הרביעית בגלל היעדר תמיכה אמפירית מספקת בתוקף ובמהימנות שלה. עם זאת, השיח המקצועי מוסיף להתייחס אליה, הואיל והיא מתארת דפוס אישיות שכיח שמעורר קשיים בין - אישיים ניכרים. אדם המאופיין על ידי דפוס אישיות זה יתקשה מאוד לסרב לבקשות או לדרישות באופן גלוי והוא יעשה זאת בדרך סבילה. ההשערה הפסיכואנליטית ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הפרעה נפשית - לחץ כאן...

תקציר⬅ הפרעת אישיות נמנעת - מבוא הפרעת אישיות נמנעת היא הפרעת אישיות מאשכול ג'. אנשים הסובלים מהפרעה זו מתאפיינים ברגישות קיצונית לדחייה שיכולה להובילם לחיי התבודדות. למרות שהם ביישנים מאוד, הם אינם בלתי חברותיים, ומראים רצון עז לחברה, אך נזקקים לערובות חזקות שלא ידחו. לעתים קרובות הם מתוארים כסובלים מתסביך נחיתות. על פי ה - DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) הפרעה זו מאופיינת על ידי: דפוס חוזר של הימנעות חברתית, רגשות של חוסר התאמה ורגישות להערכה שלילית המתחיל בבגרות המוקדמת ומתקיים במגוון הקשרים כפי שמתאפיין בארבעה או יותר מהבאים: 1.נמנעים מפעילויות תעסוקתיות שכוללות מגע בינאישי משמעותי בשל פחד מביקורת, חוסר הסכמה או דחייה. 2.אינם מוכנים ... נחותים מאחרים. 7.לרוב מסרבים לקחת סיכונים אישיים או להשתתף בפעילויות חדשות מאחר שהן יכולות להתגלות כמביכות. תוכן עניינים: 1 אפידמיולוגיה 2 מאפיינים קליניים 3 טיפול אפידמיולוגיה: לפי ה - DSM IV TR, נראה כי שיעור ההפרעה באוכלוסייה הכללית הוא כ - 1-10 אחוז. נראה כי להפרעת אישיות נמנעת קיימים גורמים משותפים רבים עם חרדה חברתית מוכללת, לעתים הן מופיעות אצל אותו אדם בקומורבידיות, ויש הטוענים כי ייתכן ומדובר באספקטים שונים של אותה הבעיה. מאפיינים קליניים: התכונה המרכזית של אנשים הסובלים מהפרעה זו היא רגישות יתר לדחייה על ידי אחרים. התכונה הבולטת של חולים אלו היא ביישנות. הם זקוקים לחום וביטחון של חברה אנושית, אך מצדיקים את הימנעותם ממערכות יחסים בפחד מדחייה. כאשר מדברים עימם הם מביעים חוסר החלטיות והעדר ביטחון עצמי. בהיבט התעסוקתי, חולים עם הפרעת אישיות זו לרוב יבחרו במקצוע או תפקיד בשוליים, וימנעו מעמדות הדורשות שימוש בסמכות על אחרים או טיפול בקהל. טיפול: פסיכותרפיה - זהו טיפול הבחירה בהפרעה זו. הטיפול לרוב ישלב בין טיפול פסיכודינמי על מנת לעזור לסובלים מההפרעה להבין את המנגנונים הנפשיים העומדים בבסיסה, וכן טיפול התנהגותי מכוון לפיתוח יכולות ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הפרעה נפשית - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... טורדנית כפייתית - טורדנות כפייתית - הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - מבוא טורדנות כפייתית, או הפרעה טורדנית - כפייתית (בלעז: הפרעה אובססיבית - קומפולסיבית) היא הפרעה נפשית המסווגת כהפרעת חרדה. היא מתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות, וכן בביצוע פעולות טקסיות שוב ושוב במטרה לגרש את המחשבות הבלתי - רציונליות. הסובלים מההפרעה מדווחים כי המחשבות הטורדניות גורמות להם חרדה, אך הם מסוגלים רק בקושי ... מההבנה שמעשיהם אינם הגיוניים, יחד עם הקושי להסביר את התנהגותם ה"מוזרה" לכאורה לסביבה - וברוב המקרים אף לעצמם - מביאים לכך שרבים מהסובלים מהפרעה זו מסתירים את בעייתם. עקב כך רבים מהם אינם מודעים כלל לעובדה שהיא נובעת מהפרעה נפשית מוכרת, ואינם מגיעים לטיפול. לעתים קרובות הם גם מצליחים לשמור על תפקוד יומיומי תקין. כתוצאה מכך נחשבה ההפרעה בעבר כנדירה, אולם עם התקדמות המחקר התגלה כי היא דווקא נפוצה מאוד (אם כי לא בהכרח בעוצמה המפריעה לתפקוד תקין). אחד ... קשורה בהפרשה מופחתת או בלתי - מאוזנת של סרוטונין, מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטור) מרכזי הקשור לוויסות מצב הרוח, וקשור גם להפרעות חרדה אחרות ולדיכאון. הרמות הנמוכות של סרוטונין גורמות לנטייה לחרדה ולדיכאון, ולפיכך מעצימות בעיות נפשיות שאצל רוב בני האדם לא היו מפריעות לתפקוד, ולא היו גורמות להתנהגות חריגה. כיום סבורים רוב הפסיכיאטרים והפסיכולוגים כי טיפול יעיל במחלה כולל גם שימוש בתרופות שמעכבות את פירוק הסרוטונין במערכת העצבים המרכזית, וגם טיפול פסיכולוגי (בפרט טיפול קוגניטיבי התנהגותי) שמלמד את החולה לשלוט בתסמיני המחלה (למשל איך להימנע מהפעולות ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הפרעה נפשית - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... בייעוץ, מספרים שהניסיון שלהם לעזור לאחרים גרם להם להרגיש רע, אבל אם החיים שלהם היו מספיק טובים, הם היו מסוגלים להכיל גם את השיגעון והחרדה של הצד השני, אלא מה? שהם עצמם לא תיקנו את החרדה שבתוכם, ולכן כשהם מדברים עם אנשים עם חרדות, הם עצמם נסחבים לתוך החרדה. כי בכל אדם ואדם יש את כל מחלות הנפש האפשריות בתוכו וגם את כל התכונות הטובות בעולם, רק הביטויים / הלבושים משתנים מאדם לאדם, אז אם אותו יועץ היה מצליח למצוא את המשוגעים שבתוכו ולפתור את הבעיה שלהם באמצעות החכמה שנמצאת בתוכו, אז לא הייתה לו שום בעיה לעזור לאף אחד בעולם. אבל אם הוא נמצא בהדחקה, אז אז ברגע שהוא ייתקל במישהו ... להשפיע עליו, כנ"ל לגבי רבנים שמנסים לעזור לאלו שנפלו ל"עבירות קשות" כמו לשון הרע ומחשבות זימה, אז מה שקורה הרבה פעמים, זה שהרב עצמו מתחיל להיות כמוהם והוא טוען לתחושה של ירידה רוחנית מעצם קירבתו לחוטאים, אבל אם הוא באמת היה כל כך צדיק, איך זה שניתן להשפיע עליו? לכן כל אותם פסיכולוגים / פסיכיאטרים כשהם נתקלים במישהו עם שיגעון חמור מדי, הם נותנים לו כדורים או מאשפזים אותו, כדי לא ליפול לשיגעון שלו בעצמם, ובככה הם בעצם לא פותרים שום בעיה, רק מסממים את המטופל ומכאיבים לו ממשהו אחר, כדי שישכח זמנית מהבעיה שלו, זה כמו שאם כואבת לך הרגל, תדאג שיבעטו לך בפנים יותר חזק, עד כדי כך ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הפרעה נפשית - לחץ כאן...

תקציר⬅ הפרעת אישיות גבולית - מבוא הפרעת אישיות גבולית (באנגלית: Borderline personality disorder; בר"ת: BPD) היא הפרעה נפשית, שעל פי DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) מאופיינת על ידי דפוס נרחב של חוסר יציבות במערכות יחסים בין - אישיות, בתחושת העצמי ובמצבי הרוח, לצד אימפולסיביות משמעותית מבנה אישיות זה מאופיין בקושי להבנות באופן קבוע את ההבחנה בין פנים לחוץ. ... ריקנות כרונית. 8.כעס עז, וקושי לשלוט בו. 9.חשיבה פרנואידית או תסמינים דיסוציאטיביים חמורים. מאפיינים אלה קיימים אצל אנשים רבים ברמה מסוימת, בעיקר אצל בני נוער. על מנת להפוך להפרעה נפשית עליהם להימשך זמן רב, להיות קבועים ובעלי עוצמה. תוכן עניינים: 1 אפידמיולוגיה 2 גורמים 3 תסמינים 4 טיפול אפידמיולוגיה: הפרעת אישיות גבולית נחשבת לאחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות יחסית: בין 1% ל - 4% מכלל האוכלוסייה סובלים מהפרעה זו. הלוקים בהפרעה מהווים 10% מכלל מטופלי החוץ מקרב חולי הנפש, 20% מהמטופלים הפסיכיאטריים. שיעור הנשים המאובחנות בהפרעה גבוה מזה של גברים, אך קיימת מחלוקת לגבי הסיבות לכך ולגבי עצם קיומם של הבדלים מגדריים אמיתיים בהפרעה זו. גורמים: הפרעת אישיות גבולית בבסיסה היא הפרעה התפתחותית שעדיין לא נקבע כמה ממנה הוא ביולוגי וכמה הוא תוצר של הסביבה. הדעה הרווחת היא שמדובר בשילוב של פוטנציאל עם סביבה "המגשימה" את אותו פוטנציאל ברמה זו אחרת. הסובלים מהפרעת אישיות גבולית חסרים את מנגנוני ההתמודדות הבסיסיים ביותר עם החיים, כאלה הנחוצים לחיים והממלאים את האדם תחושות טובות של אושר וסיפוק, זאת בשילוב עם העובדה שרוב הסובלים מהפרעה זו עברו התעללות או טראומה מסוג כלשהו. ... וחלק אף פוגעים בעצמם פיזית - למשל, חותכים עצמם ואף שמים קץ לחייהם. כל אלה ועוד אינם מפתיעים בלשון המעטה בשל רמת המצוקה הגבוהה והתמידית בה הוא נתון. התנהגות אופיינית לסובל מהפרעת אישיות גבולית היא תפישה הכרוכה בקושי בכל הנוגע לקטלוגם של סיטואציות ואנשים בתחומי הביניים שבין שחור ולבן. הדימוי העצמי איננו יציב גם הוא כתוצאה מכך. תסמינים: דפוס מתפשט של חוסר יציבות ביחסים בין אישיים, בדימוי - ... מבלי להיות מודע לחלוטין לביצוען ("לפעול על אוטומט"), או פעולות מנותקות אחרות. מדובר בהפך מ"קישור", וכרוך בהיעדר הקישור, לרוב הזהות העצמית של מישהו, עם שאר העולם. לא קיימות הפרעות אישיות גבוליות טהורות. הן מתקיימות תמיד עם מחלות אחרות. הפרעת אישיות גבולית עשויה להתקיים ביחד עם: הפרעת דחק פוסט טראומטי. הפרעות מצב - רוח. הפרעות חרדה / פאניקה. התמכרות לחומרים ממכרים (54% מבעלי BPD סובלים גם מבעיית התמכרות לחומרים ממכרים). הפרעת קשב. הפרעות אכילה. הפרעת ... של המטופל יכולה להשתפר מאוד כשמטרתו להפוך את דרכי ההתמודדות הבריאות יותר לנגישות עבורו ובזאת להפחית את המצוקה הנפשית. טיפול תרופתי - מיועד לתת מענה עיקרי לבסיס הפיזיולוגי של הפרעת אישיות גבולית. טיפול באמצעות פסיכותרפיה - יש הטוענים כי אין טעם להתמקד בסימפטומים של ההפרעה באופן פיזיולוגי בלבד. בעיניהם חשוב להבין את שורש הבעיה כעיקר ולטפל בו כגורם היכול לשנות את ההשלכות הללו. טיפול התנהגותי - ... כישורים התנהגותיים. טיפול מבוסס מנטליזציה (MBT -Mentalization Based Treatment) - שיטה שפותחה על ידי פיטר פונגי ואנתוני בייטמן, על בסיס מושג המנטליזציה. על פי הגישה, הלוקים בהפרעת אישיות גבולית מתקשים בעיסוק תקין במנטליזציה, בייחוד בהקשרים בין - אישיים טעונים רגשית, ויכולת זו נפגעה בעקבות טראומה, התעללות או יחסים לא - מיטיבים עם ההורים בילדות המוקדמת. טיפול מבוסס מנטליזציה מוגדר כפסיכותרפיה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הפרעה נפשית - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... על ידי הצגת המקרים של אווה (מקרה מפורסם נוסף של ריבוי אישיות), וסיבל אשר נתנו לגיטימציה ועזרו לכלל האוכלוסייה ללמוד איך לגלם את התפקיד של הסובל מהפרעת זהות מנותקת. בכל מה שתואר עד כה חסר מרכיב מאוד חשוב והוא מרכיב הנשמה. ד"ר בריאן וייס וד"ר מייקל ניוטון, שניהם רופאים פסיכיאטרים, אשר עסקו בהיפנוזה לצורך טיפול ובמהלכו החזירו אנשים לשנות הילדות הראשונות, נתקלו במקרה באפשרות להחזיר את המטופלים שלהם לתקופות מקודמות משנות הילדות הראשונות והם בין הראשונים שנתקלו בחיים קודמים או בשמם העממי - גלגולים קודמים. היום ניתן לומר שכולנו ... לתוך המודע, ולעיתים אף משתלטות על האישיות הראשית, דבר אשר מוביל להצגת אישיויות שונות בהתאם למצב הרוח, לחצים סביבתיים, או כל גירוי אחר אשר מביא לקדמת הבמה אספקט קודם מחיים קודמים, שבה היה לנו הכוח להתמודד עם אותה סיטואציה. בדבר אחד מסכימים כולם, החוקרים, הפסיכולוגים, הפסיכיאטרים והמטפלים ההוליסטיים, אסור לנו לשכוח שמאחורי השמות השונים של ההפרעה, והויכוחים בקהילה, מסתתר אדם, אשר סובל מתסמינים המקשים על תפקודו היומי, ושסביר מאוד להניח שאין בבסיס התנהגותו העמדת פנים או משחק בתיאטרון, אלא משהו עמוק יותר. אין ספק שכל אחד מהמודלים ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הפרעה נפשית - לחץ כאן...