... נפשית - מבוא הפרעה נפשית (ידועה בסיווג ICD-10 של ארגון הבריאות העולמי כהפרעה נפשית והתנהגותית, מונחים אחרים בשימוש הם הפרעה פסיכיאטרית (באנגלית: Mental disorder או Psychiatric Disorder), ובחלק מהמקרים - מחלת נפש או מחלה נפשית (באנגלית: Mental Illness) היא ליקוי ... בעייתי במיוחד, שכן הוא טעון משמעויות במגוון תחומים, משמעויות הנושאות עימן השלכות רפואיות, חברתיות, פוליטיות, מוסריות, דתיות ועוד. הסיווג להפרעות נפשיות הנפוץ בקרב מרבית העוסקים במקצועות בריאות הנפש בארצות - הברית הוא הגרסה הרביעית של ה DSM של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. בשנת 2013, הוצאה לאור גרסה חדשה של סיווג זה - dsm 5. ההפרעות הנפשיות יכולות להיות בדרגות חומרה שונות: קלות, בינוניות, חמורות, זמניות או כרוניות. בשפה המדוברת, המונח הישן והצר מחלת נפש או ... חולה נפש ומחלת נפש מופיע בחוקי המדינה. המונחים המשפטיים חולה נפש ומחלת נפש צרים במובנם ומתייחסים למצב פסיכוטי בחוק הטיפול בחולי נפש, האחרון בשנת 1991, ובחוק העונשין (מחלה שפגעה ברוחו של אדם). מושג רחב יותר של נכי נפש מופיע בחוק לשיקום ... המאה ה - 19 וה - 20 3 הגורמים למחלה הנפשית 4 השפעת ההפרעה הנפשית על סביבת הפרט 5 הטיפול במחלה הנפשית 6 משך הטיפול בהפרעה הנפשית 7 יתרונות הטיפול במחלה 8 חסרונות הטיפול במחלה 9 השפעת הטיפול על אורח חייו של הפרט ועל סביבתו 10 אבחון וסיווג ההפרעות 10.1 סכיזופרניה ופסיכוזות אחרות 10.2 הפרעות אפקטיביות 10.3 נוירוזות 10.4 הפרעות אישיות 10.5 בעיות בתפקוד המיני 10.6 הפרעות שליטה ואימפולסיביות 10.7 הפרעות שמאובחנות לראשונה בינקות, בילדות או בהתבגרות 10.8 הפרעות נפשיות עקב שינויים מוחיים גסים וסיבות רפואיות 10.9 הפרעות קשורות לשימוש בסמים ההגדרה: רבים מהפסיכואנליטיקאים שעסקו בתחום הבריאות והחולי הנפשיים ... תסמינים נפשיים. הדבר הוביל להוצאה של מושגים כמו הפרעות על בסיס אורגני מה - DSM, מתוך מחשבה כי כל ההפרעות הנפשיות הן בעלות מרכיב אורגני. ה - dsm 5 מגדיר את ההפרעה הנפשית כתסמונת המתאפיינת על ידי הפרעה משמעותית מבחינה ... בקוגניציה, הוויסות הרגשי או ההתנהגות של אדם, המשקפת דיספונקציה (הפרה) בתהליכים הפסיכולוגיים, הביולוגיים או ההתפתחותיים שעליהם מושתת התפקוד הנפשי. ההפרעות הנפשיות מתלוות בדרך כלל במצוקה משמעותית או בפגיעה משמעותית בכושר החברתי, התעסוקתי או בתחומי פעילות אחרים. המחלות יכולות להופיע בחומרה ... חווה האדם הלוקה במחלה מובעות בצורה קיצונית והן אף משפיעות באופן אשר מקשה על תפקודו במהלך היום. אין נחשבות להפרעות נפשיות תגובות צפויות או מוסכמות תרבותית למצב דחק שכיח או לאבדן כמו מוות של אדם אהוב. גם התנהגות חריגה מבחינה חברתית (פוליטית, דתית או מינית) וסכסוכים שהם בבסיסם בין הפרט ובין לחברה, אינם נחשבות להפרעות נפשיות, פרט לחריגות או סכסוך הנובעים מדיספונקציה של הפרט כפי הוזכרה בהגדרה של ההפרעות הנפשיות. היסטוריה: העת העתיקה: בתקופות קדומות של התרבות המערבית ובחברות אחרות (בחלקן עד היום) התייחסו להפרעות נפשיות כאל כניסתם של שדים ורוחות או דיבוק אל גופו של האדם. ההחלטה אם הדיבוק שאחז באדם הוא רוח טובה ... קמו בתור הזהב של יוון תחת שלטונו של המנהיג האתונאי פריקלס (429-461 לפנהס). בתקופה זו חלה התקדמות רבה בהבנת הפרעות נפש ובטיפול בהן כאשר אבי הרפואה המודרנית, היפוקרטס (377-460 לפנהס) היה הראשון שהתייחס להפרעות אלה בכתביו. היפוקרטס שלל את חלקם של אלוהויות ושדים בהתפתחות מחלות, ועמד על דעתו כי להפרעות נפש יש סיבות טבעיות ויש לטפל בהן כמו במחלות אחרות: אני כשלעצמי אינני מאמין כי גוף האדם טומא אי פעם על ידי אל היפוקרטס האמין כי הפרעות נפש נובעות מפתלוגיה במוח, וסיווגן לשלוש קטגוריות כלליות: מאניה, מלנכוליה ודלקת מוח. הטיפולים עליהם המליץ היפוקרטס היו מתקדמים בהרבה מטקסי ... היוונים רבי ההשפעה היה גאלנוס (200-130 לספירה) אשר חילק את הסיבות להפרעות פסיכולוגיות לקטגוריות פיזיות ונפשיות. עם הסיבות שמנה להפרעות נפשיות היו: צריכת אלכוהול מופרזת, הלם, פחד, גיל ההתבגרות, שינויים במחזור החודשי, תהפוכות כלכליות ואהבה נכזבת. בימי הביניים התפתחויות אלה בהבנת מחלות הנפש נזנחו. תרומותיהם של היפוקרטס ושל הרופאים היוונים והרומים שפעלו אחריו אבדו עד מהרה בתהומות האמנות הטפלות העממיות, וחלק מהרופאים ... השקפות ימי הביניים: בתקופת ימי הביניים באירופה (1500-500 לספירה) הייתה החקירה המדעית של ההתנהגות החריגה מוגבלת למדי, והטיפול בבעלי הפרעות נפש התאפיין בטקסים ובאמונות טפלות יותר מאשר בניסיון להבין את מצבו של האדם. בתקופת ימי הביניים הופיעה מגמה מוזרה בהתנהגות ... כמקרים של היסטריה ונקראו טירוף המונים, קבוצות שלמות של בני אדם נפגעו בבת - אחת. בימי הביניים באירופה היה הטיפול בחולי הנפש נחלת הכנסייה. המנזרים שימשו בתי מחסה ואתרי כליאה. בראשית התקופה טופלו חולי הנפש בדרך כלל בעדינות ניכרת. הטיפול כלל ... סובלות מדיבוק אלא הן כמו חולות. החל מהמאה השש עשרה גדל מספרם של מוסדות מיוחדים שנקראו בתי מחסה ונועדו לטיפול בחולי נפש. בתי המחסה הראשונים היו נוראיים, ודמו לבתי מאסר יותר מאשר לבתי חולים, חולים ששהו בבתי מחסה אלו בצרפת ובווינה ... בחולים אלו בגישה שיקומית. המאה ה - 19 וה - 20: בתחילת המאה ה - 19 החלו לקשר את מחלות הנפש לפגיעות ראש. מדעי המוח המשיכו להתפתח בצורה ניכרת במהלך המאה ה - 20 ואפשרו הבנה מעמיקה יותר של הקשר ... והנפשיות גם יחד. בין התגליות המשמעותיות נמצא הגורם והטיפול למחלת עגבת המוח. אמיל קרפלין היה הפסיכיאטר המדעי הראשון שסיווג הפרעות נפשיות על פי תסמונות ולא על פי תסמינים, בספרו ספר לימוד בפסיכאטרייה שראה אור בשנת 1883 הדגיש את חשיבות הפתלוגיה ... שיוצרות בעיה בתפקוד הפרט וכך בעצם גורמות למחלות נפשיות. הגורם החברתי: הסביבה בה האדם גדל משפיעה רבות על התעוררות המחלות הנפשיות, לדוגמה: כאשר החברה סביב הפרט אינה תומכת בדימוי הגוף הדבר עלול לגרום להפרעות אכילה. השפעת ההפרעה הנפשית על סביבת ... המשפחה הם האשמים בהפרעה, למשל: הם יחושו אשמים שלא שמו לב לסימנים מקדימים של המחלה ולא החלו בטיפול מידי. הטיפול במחלה הנפשית: כאשר אדם לוקה בהפרעה נפשית הוא יכול לפנות לרופא משפחה או ישירות למרפאה לבריאות הנפש על מנת לקבל טיפול ... לשהות בבית או בבית קרוביו מכיוון שהוא מסוכן לעצמו ולסביבה. כלומר, סימפטומים של ההפרעה חמורים אצלו במידה רבה. משך הטיפול בהפרעה הנפשית: ההחלטה לגבי משך זמן הטיפול נקבע על ידי המטפל והמטופל. אורך של טיפול ממוצע נע בין חצי שנה לשנה ... הפרעה במצב הרוח (למשל הפרעה דו קוטבית או דיכאון מגורי), הפרעת חרדה, וכדומה. בציר השני יצויין אם יש לחולה הפרעת אישיות או אם הוא סובל מפיגור שכלי. הציר השלישי עוסק בהפרעות גופניות או מוחיות (אורגניות) עם ביטוי נפשי - התנהגותי, ... - בולמוסי אכילה וניסיון לרזות באמצעות הקאות יזומות או תרופות וחוקנים הפרעת אכילה לא מובחנת הפרעות מדומות תסמונת מינכהאוזן הפרעות אישיות: הפרעות אישיות נחשבות לפי תאוריות פסיכודינמיות (פסיכאנליטיות) מצב ביניים בין פסיכוזה לבין נוירוזה, שמאופיין בנוקשות אופי ניכרת וחוסר יכולת להסתגל למציאות או רגישות קיצונית למצבי לחץ הפרעת אישיות גבולית (BPD) - עם ביטויים פאן - נוירוטיים (מכל הנוירוזות), קשר מסובך עם הזולת, נטייה לאימפולסיביות, להתפרצויות זעם הפרעת אישיות פרנואידית (חשדנות כלפי הזולת) הפרעת אישיות סכיזואידית (נסיגה ממגעים עם הזולת) הפרעת אישיות סכיזוטיפלית (מוזרות במאפייני אישיות) הפרעת אישיות נרקיסיסטית (החשבה עצמית מופרזת, פגיעות רבה בדימוי העצמי) הפרעת אישיות אנטיסוציאלית או דיסוציאלית - (נטייה להתנהגות אנטי חברתית, הפוגעת בזולת) הפרעת אישיות תלותית (כניעה לזולת ואי תפקוד עצמאי) סינדרום סטוקהולם הפרעת אישיות היסטריונית (התנהגות אקסטרוורטית דרמטית, פרובוקטיבית, פתיינית) הפרעת אישיות פסיבית - אגרסיבית (אי ביטוי ישיר של כעס) הפרעת אישיות נמנעת (רגישות מופרזת לדחיה, ביישנות ניכרת) הפרעת אישיות אורגנית - במחלות ובפגיעות מוחיות הפרעת אימפולסיביות בעיות בתפקוד המיני: הפרעות תפקוד עכבה ברצון למין - קרירות מינית סלידה ...

... דיכאוני מזורי או אפיזודה דיכאונית מזורית, באנגלית: Major Depression או Major Depressive Episode, בעבר נקרא גם דיכאון אנדוגני) הוא הפרעה נפשית, המאופיינת בדפוס נרחב ומתמשך (בדרך כלל שבועות וחודשים) של מצב רוח ירוד, שאליו מתלווים הערכה עצמית נמוכה ואובדן עניין ... זה קיבל את שמו המקצועי, תואר וסווג כהפרעת מצב רוח במהדורה משנת 1980 של ספר האבחנות של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (ה - DSM). המצב הדיכאוני המזורי יכול להיות אפיזודה חד - פעמית או אחת מהאפיזודות או ההתלקחויות החוזרות של ... אבחון דיכאון קליני מתבסס על חוויית המטופל לפי דיווחו העצמי, התנהגותו לפי דיווח קרובי משפחה או חברים, ובדיקת מצב פסיכיאטרי. אין בדיקת מעבדה לדיכאון קליני, עם זאת רופאים נוהגים לערוך בדיקות כדי לשלול מצבים פיזיים שעלולים לגרום לתסמינים דומים. ... אירועי דחק, כלומר: הסיכון להתפתחות של דיכאון בעקבות אירועי החיים תלוי גם בנטייה הגנטית. אנשים הסובלים מהפרעת קשב, או מהפרעות אישיות כמו הפרעת אישיות גבולית, הפרעה טורדנית - כפייתית או תסמונת בתר חבלתית סובלים מדיכאון בשכיחות גבוהה יותר. מספר תאוריות פסיכואנליטיות להסבר הדיכאון ... ברפואה, יש לשלול קודם כל את כל הגורמים הפיזיולוגיים האפשריים העשויים לגרום לבעיה (כלומר גורמים אורגניים גסים, הפרעות לא פסיכיאטריות, או בגבול הפסיכיאטריה עם נוירולוגיה). לאחר שנשללו כל האפשרויות, ניתן להניח שהדיכאון נובע מרקע נפשי (כלומר מדובר בהפרעות פסיכיאטריות, שלהן יש גם כן תשתית ביולוגית מוחית). כיום קיים קושי לאבחן דיכאון בעזרת בדיקות פשוטות ויש צורך בראיון קליני פסיכיאטרי מקיף הכולל מידע ממשפחה וחברים ומבחנים פסיכודינמיים לצורך האבחון המדויק של סוג הדיכאון וחומרתו. עם זאת נערכים מחקרים רבים ... לרוב קצרת מועד יותר מהשיטות הפסיכודינמיות. טיפול תרופתי: כאשר הטיפול הפסיכולוגי לא עוזר, ולעתים במקביל לו, קיימת אפשרות לפנות לפסיכיאטר או לרופא כללי בעל ניסיון, לקבלת תרופות פסיכיאטריות המיועדות להקל על הדיכאון. התרופות בהכללה מתחלקות לארבע משפחות: נוגדי דיכאון מהדור הישן - טריציקליים, טטרציקלים ואחרים. נוגדי דיכאון ... הרגלי שינה יציבים, זמני שינה קבועים ומניעת צריכת קפאין, במיוחד לפני השינה, תורמים לשיפור בדיכאון. אפידמיולוגיה: הדיכאון היא אחת ממחלות הנפש הנפוצות יותר, ותופעת הדיכאון היא כלל עולמית (הממוצע העולמי עומד על 4.4%), כאשר שיעור הסובלים ממנה משתנה מארץ לארץ. ... מצליחים ליטול את חייהם. היסטוריה: דוד מנגן לפני שאול כדי להסיר ממנו את הרוח הרעה שפקדה אותו הדיכאון הוא הפרעה נפשית הידועה מימי קדם. בימי התנך האמינו שהגורם לו הוא רוח רעה התוקפת את האדם מבחוץ. דמות מקראית מפורסמת שכנראה ... - 20 כתב זיגמונד פרויד מאמר בנושא, שהפך להיות אחד מאבני הדרך בפסיכולוגיה בשם אבל ומלנכוליה, ובו איפיונים של הפרעה נפשית זו כפי שאנו מבינים אותה כיום.

... דיכאוני מזורי או אפיזודה דיכאונית מזורית, באנגלית: Major Depression או Major Depressive Episode, בעבר נקרא גם דיכאון אנדוגני) הוא הפרעה נפשית, המאופיינת בדפוס נרחב ומתמשך (בדרך כלל שבועות וחודשים) של מצב רוח ירוד, שאליו מתלווים הערכה עצמית נמוכה ואובדן עניין ... זה קיבל את שמו המקצועי, תואר וסווג כהפרעת מצב רוח במהדורה משנת 1980 של ספר האבחנות של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (ה - DSM). המצב הדיכאוני המזורי יכול להיות אפיזודה חד - פעמית או אחת מהאפיזודות או ההתלקחויות החוזרות של ... אבחון דיכאון קליני מתבסס על חוויית המטופל לפי דיווחו העצמי, התנהגותו לפי דיווח קרובי משפחה או חברים, ובדיקת מצב פסיכיאטרי על ידי איש מקצוע. אין בדיקת מעבדה המאבחנת דיכאון קליני, עם זאת כאשר החולה סובל מהתסמינים במשך תקופה של ... במקרים אלו התסמינים עלולים להשתנות. הפרעות כגון כאב יכולות להוות סימן לדיכאון או סיבה לדיכאון. דיכאון יכול להיות משני להפרעות נפשיות אחרות, כגון חרדה או יכול לגרום בעצמו לחרדה. גורמים: לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן נטייה משפחתית ... אירועי דחק, כלומר: הסיכון להתפתחות של דיכאון בעקבות אירועי החיים תלוי גם בנטייה הגנטית. אנשים הסובלים מהפרעת קשב, או מהפרעות אישיות כמו הפרעת אישיות גבולית, הפרעה טורדנית - כפייתית או תסמונת בתר חבלתית סובלים מדיכאון בשכיחות גבוהה יותר. מספר תאוריות פסיכואנליטיות להסבר הדיכאון ... ברפואה, יש לשלול קודם כל את כל הגורמים הפיזיולוגיים האפשריים העשויים לגרום לבעיה (כלומר גורמים אורגניים גסים, הפרעות לא פסיכיאטריות, או בגבול הפסיכיאטריה עם נוירולוגיה). לאחר שנשללו כל האפשרויות, ניתן להניח שהדיכאון נובע מרקע נפשי (כלומר מדובר בהפרעות פסיכיאטריות, שלהן יש גם כן תשתית ביולוגית מוחית). כיום קיים קושי לאבחן דיכאון בעזרת בדיקות פשוטות ויש צורך בראיון קליני פסיכיאטרי מקיף הכולל מידע ממשפחה וחברים ומבחנים פסיכודינמיים לצורך האבחון המדויק של סוג הדיכאון וחומרתו. עם זאת נערכים מחקרים רבים ... לרוב קצרת מועד יותר מהשיטות הפסיכודינמיות. טיפול תרופתי: כאשר הטיפול הפסיכולוגי לא עוזר, ולעתים במקביל לו, קיימת אפשרות לפנות לפסיכיאטר או לרופא כללי בעל ניסיון, לקבלת תרופות פסיכיאטריות המיועדות להקל על הדיכאון. התרופות בהכללה מתחלקות לארבע משפחות: 1.נוגדי דיכאון מהדור הישן - טריציקליים, טטרציקלים ואחרים. 2.נוגדי דיכאון ... הרגלי שינה יציבים, זמני שינה קבועים ומניעת צריכת קפאין, במיוחד לפני השינה, תורמים לשיפור בדיכאון. אפידמיולוגיה: הדיכאון היא אחת ממחלות הנפש הנפוצות יותר, ותופעת הדיכאון היא כלל עולמית (הממוצע העולמי עומד על 4.4%), כאשר שיעור הסובלים ממנה משתנה מארץ לארץ. ... מצליחים ליטול את חייהם. היסטוריה: דוד מנגן לפני שאול כדי להסיר ממנו את הרוח הרעה שפקדה אותו הדיכאון הוא הפרעה נפשית הידועה מימי קדם. בימי התנך האמינו שהגורם לו הוא רוח רעה התוקפת את האדם מבחוץ. דמות מקראית מפורסמת שכנראה ... - 20 כתב זיגמונד פרויד מאמר בנושא, שהפך להיות אחד מאבני הדרך בפסיכולוגיה בשם אבל ומלנכוליה, ובו איפיונים של הפרעה נפשית זו כפי שאנו מבינים אותה כיום.

אמנזיה דיסוציאטיבית - מבוא אמנזיה דיסוציאטיבית (באנגלית: Dissociative Amnesia ), הנקראת גם אמנזיה פסיכוגנית (באנגלית: Psychogenic Amnesia) היא הפרעה נפשית השייכת לקבוצת ההפרעות הדיסוצאיטיביות. הביטוי הבולט של הפרעה זו הוא קושי להזכר באירועים חשובים וכן בפרטים מרכזיים הקשורים לאירועים ... ההפרעה מבחינה תפקודית 6 תחלואה נלווית 7 מחקר 8 אבחנה מבדלת 9 טיפול אבחנה על פי ה DSM 5, פסיכיאטר יאבחן הפרעה זו בהתקיים ארבעת התנאים הבאים: אי יכולת לזכור מידע אוטוביוגרפי, (בדרך כלל כזה הקשור לאירוע טראומטי או ... אחרות, פגיעת ראש סגורה, ומצבים נוירולוגיים אחרים), סטרס חושלה או עייפות חולפת. הסימפטומים אינם ניתנים להסבר טוב יותר באמצעות הפרעה נפשית אחרת: הפרעת זהות דיסוציאטיבית, הפרעה פוסט טראומטית, הפרעת דחק אקוטית הפרעה סומטופורמית, או הפרעה נוירו - קוגניטיבית. מאפיין ייחודי ... שהיה בלתי נגיש עקב האמנזיה, הופך להיות נגיש. כמו כן שכיחות הפרעות סומטופורמיות, וחלק מהם עונים גם לאבחנה של הפרעות אישיות שונות. מחקר הפרעה זו נחשבת לתחום מחקר חדש יחסית שלא הרבה ידוע עליו. בשנים האחרונות גבר העניין בהיבטים נוירולוגיים ... לאיתור בבדיקות פיזיולוגיות מתאימות. שינויים בזיכרון כתוצאה מטיפול רפואי: נזעי חשמל (טיפול רפואי לא תרופתי מקובל הניתן למגוון אבחנות פסיכיאטריות) עשוי להיות כרוך בשכחה בעיקר לטווח הקצר. כאן הגורם לשכחה אינו דיסוציאציה אלא הטיפול הרפואי. טיפול פסיכותרפיה: ישנן המלצות ...

טיפול פסיכיאטרי - מבוא טיפול פסיכיאטרי הוא טיפול בהפרעה נפשית או במחלת נפש המתבצע על ידי רופא מומחה לפסיכיאטריה, לעתים בשילוב עם פסיכולוג, עובד סוציאלי, מטפל אמנויות או מומחה לריפוי בעיסוק. הטיפול הפסיכיאטרי בנוי בדרך כלל מאיבחון, טיפול תרופתי או פסיכותרפי ושיקום. טיפול פסיכיאטרי ניתן במסגרת בית חולים מתמחה, במסגרת קהילתית או בבית החולה בהתאם לחומרת ההפרעה. רוב ההפרעות הנפשיות אינן ניתנות לריפוי מוחלט, והטיפול הפסיכיאטרי מתמקד באיזון ביוכימי של הגוף, ריסון התסמינים, הקלת מצוקת החולה ושיקומו. בשונה מענפי רפואה אחרים ובשל ההשפעה של מחלות נפש על כושר השיפוט של החולה, נתונה בחוק ברוב המדינות סמכות לטיפול פסיכיאטרי שלא בהסכמת החולה, במקרים בהם המחלה מסכנת את שלומו של החולה או של הסובבים אותו. גבולותיה של סמכות זו הם נושא שנוי במחלוקת. עקרונות הטיפול הפסיכיאטרי הטיפול הפסיכיאטרי השתנה מהותית בעשורים האחרונים. בעבר נהוג היה לאשפז חולים לתקופות ארוכות במוסדות, לעתים לשנים ארוכות. כיום רוב החולים מטופלים ... יום. במקרים בהם נדרש אשפוז הוא נמשך שבועות ספורים, ורק אחוז קטן של החולים מאושפז לתקופות ארוכות. רוב הטיפולים הפסיכיאטריים נעשים ביוזמת המטופלים ובהסכמתם, בשל מצוקה אישית על רקע נפשי. חלק מהמטופלים פונים באופן אישי וחלקם מופנים על ידי ... מקרים נדירים של אשפוז כפוי על פי חוק במידה וקיים סיכון ממשי לחולה או לסביבתו. פחות מאחוז מהפונים לטיפול פסיכיאטרי בישראל מופנים דרך רשויות החוק. טיפול פסיכיאטרי יכול להינתן לכל דורש במרפאות הציבוריות בישראל. כל אדם הסובל ממצוקה נפשית או מסימפטומים הקשורים להפרעת התנהגות או הפרעה נפשית יכול לפנות באופן עצמאי לבדיקה או להיות מופנה משירותי הבריאות הכלליים. אבחון פסיכיאטרי הליך האבחון הפסיכיאטרי זהה לכל המטופלים, ללא קשר לסיבת הגעתם למרפאה או לגורם שהפנה אותם. השלב הראשון באבחון הוא הערכה של מצבו ... למטופל ומתבצעות בהסכמתו, למעט במקרים נדירים של אשפוז כפוי או בצו בית משפט. במידה וזוהו תסמינים של מצוקה או הפרעה נפשית ונשללו בעיות רפואיות ונוירולוגיות או השפעת סמים, משתמש הפסיכיאטר במדריכי DSM ו - ICD על מנת לסווג במדויק את ההפרעה הנפשית או מחלת הנפש ממנה סובל החולה. על סמך זיהויה המוחלט של ההפרעה מחליט הפסיכיאטר על הטיפול המומלץ - תרופתי, פסיכואנליטי או אחר. במקרים מסוימים ממליץ הפסיכיאטר על אשפוז קצר במחלקה או במוסד שיקומי עד לאיזון ההפרעה. טיפול פסיכיאטרי רוב הטיפולים הפסיכיאטריים מתבצעים במתכונת של מפגשים תקופתיים, בדומה לטיפול בכל מחלה אצל רופא מומחה. המטופל מגיע לפגישות קבועות מראש עם הפסיכיאטר בהן מתבצעת הערכה של מצבו ולעתים טיפול פסיכותרפי. תדירות הפגישות יכולה להיות אחת למספר ימים עד לאחת למספר חודשים, ... הפגישות מתבצעות לעתים רחוקות מאוד. ממוצע המפגשים למטופל בישראל הוא כעשרה, כשברוב המקרים הטיפול נמשך 2-5 מפגשים. אשפוז יום פסיכיאטרי אשפוז יום הוא טיפול במקרים בהם נדרש טיפול אינטנסיבי או אצל מטופלים שנמצאים בראשית הטיפול עד שיתיצב מצבם. בשיטה ... במחלקה הוא משתתף בפעילויות קבוצתיות של ריפוי בעיסוק או דיונים קבוצתיים, ושיחות עם מטפל אישי, רופא או פסיכותרפיסט. אשפוז פסיכיאטרי במקרים של הפרעות נפשיות חריפות ומתמשכות בהם מאובחנים כושר תפקוד עצמאי לקוי או סכנה לחולה או לסביבתו נשקלת אפשרות אשפוז פסיכיאטרי מלא. באשפוז מלא החולה נמצא כל שעות היממה בבית החולים במחלקה פתוחה (רמת השגחה נמוכה והיתר לצאת ולהיכנס כרצונו) ... ישנן מחלקות ייעודיות לנוער ולמטופלים כרוניים. עם זאת, קיימת גם ביקורת על האשפוז, ויש הטוענים כי במקרים מסוימים האשפוז הפסיכיאטרי עצמו עשוי להחוות כטראומטי ולהחריף את מצב החולה. כיום נטיית הממסד הפסיכיאטרי היא למעט באשפוז מלא של חולים ולקצר את תקופת האשפוז במידת האפשר. רוב המטופלים משוחררים אחרי מספר שבועות למסגרת ... שיקום בביתם. משכו הממוצע של האשפוז המלא בישראל הולך ופוחת משנה לשנה.. אם החולה אינו מעוניין באשפוז מלא ואבחנת הפסיכיאטר היא שהוא אינו כשיר לנקוט בשיקול דעת נאות עקב מחלתו, הפסיכיאטר מחויב להיוועץ בבני משפחתו וכן לעתים ביועץ משפטי. במחלקות עוברים המטופלים טיפול דומה למקובל אצל מקרים קלים יותר במחלקת ...

הפרעת אכילה - מבוא הפרעת אכילה היא הפרעה נפשית המתבטאת באכילה בלתי - סדירה הגורמת לנזקים גופניים. להפרעות אכילה השפעה ניכרת על כל תחומי החיים - החל מבעיות ... של אכילה, מדוע הן מייחסות למשקל הגוף חשיבות כה רבה ומדוע הן נוטות להתנגד לטיפול יותר מחולים בעלי כל הפרעה נפשית אחרת (Stein, Latzer & Merrick, 2009)? על פי נתונים של שרות הבריאות הציבורי בארצות הברית, למעלה מ - 7 ...

אגרנות כפייתית - מבוא אגרנות כפייתית היא סוג של הפרעה נפשית, הגורמת ללוקים בה לאגור ולאסוף באופן אובססיבי חפצים ופריטים שונים, שלרוב חסרי כל שימוש או ערך ממשי. תוכן עניינים: ... כפייתית ידועה בעולם הפסיכולוגיה כתת - הפרעה, המשתייכת לתופעות הידועות בשם המקצועי הפרעה טורדנית - כפייתית. האגרנות הכפייתית היא הפרעה נפשית המלווה בלא מעט קשיים וסבל עבור האנשים הסובלים מהבעיה, ואף מובילה אותם לניתוק מוחלט מסביבתם הקרובה עם הזמן. אגירת ... המקצועי בנוגע להתנהלות בחיי היומיום עם האגרן הכפייתי. מוקדי סיוע אלו כוללים בין היתר: פנייה לבעל מקצוע בתחום הנפש (פסיכיאטר, פסיכולוג, מאמן אישי וכו), רשויות מקומיות המפעילות עובדי רווחה ועובדים סוציאליים לצורך טיפול בבעיה, ומספר קבוצות תמיכה העוסקות בנושא ...

הימור פתולוגי - מבוא הימור פתולוגי היא הפרעה נפשית המתבטאת בהתמכרות להימורים. - עיסוק בהימורים אינו מהווה כשלעצמו סימן למחלת נפש, אולם צורך כפייתי להמר, הפוגע קשות במהלך חייו התקין של הפרט, נחשב להפרעה נפשית שעלולה להיות קשה והרת אסון לאדם ולמשפחתו. בדרך כלל התהליך שבו הופך ההימור לפתולוגי מורכב משלושה שלבים: בתחילה מצליח ... ביניהם. אין תרופות מאושרות לטיפול בהימור פתולוגי, אך יש יסוד להנחה כי תרופות נוגדות דיכאון יכולות להועיל גם כנגד הפרעה נפשית זו. ההסברים להימור הפתולוגי הם ביהביוריסטיים - ההימור יוצר סיפוק ומשכך חרדות ולפיכך מהווה חיזוק חיובי, או פסיכואנליטיים - ...

... את אותו אומן מפורסם היו גורמים לו להיות מאושר, והמחיאות כפיים זה כמו למכור לאדם סמים. כי יש לו הפרעה נפשית, כי הוא לא אוהב את עצמו בכל מקרה, יש שמתאבדים, כי מי שגרם לזה שהתאבד, זה אלו שעודדו אותו ...

סכיזופרניה - מבוא סכיזופרניה (מיוונית: schizophrenia,, בעברית: שסעת) היא הפרעה נפשית כרונית מורכבת והטרוגנית בביטוייה, השייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות, גורמת לנכויות נפשיות מן החמורות ביותר. המחלה מתאפיינת באוסף של תופעות ... לסכיזופרניה, הייתה לפיצול או אי תיאום בין תפקודים נפשיים שונים - רגש, חשיבה, התנהגות. אך שם זה, המקובל בסיווג הפסיכיאטרי, אינו תיאור מדויק לכל הצורות והביטויים המגוונים של מחלה זו. התחלת ההפרעה מתרחשת ברוב המקרים בגיל צעיר, עם שכיחות ... מרצון או כפוי. משך האשפוזים התקצר בצורה משמעותית ותדירותם פחתה בעשורים האחרונים. עדיין רוב המאושפזים בבתי החולים או המחלקות הפסיכיאטריות סובלים ממחלה זו. הטיפול מתנהל במקרים רבים במסגרת מרפאתית (אמבולטורית). החולים בסכיזופרניה יכולים לסבול בנוסף מהפרעות דיכאון וחרדה ומהתמכרויות ... של סכיזופרניה 4 אבחנה 5 אפידמיולוגיה 6 אטיולוגיה 7 טיפול 8 סכיזופרניה בתרבות 1 1 1 היסטוריה: אויגן בלוילר, פסיכיאטר שווייצרי שטבע את המונח סכיזופרניה ספרו של בלוילר דמנציה פרקוקס או קבוצת הסכיזופרניות, במהדורה משנת 1911 מימי קדם ועד ... מוקדם (בלטינית: Dementia praecox, דמנציה פרקוקס, קהיון מוקדם). מושג זה, המתורגם בעבר לעברית גם כשטיון היבחרות - התפרסם לאחר שהפסיכיאטר הגרמני אמיל קרפלין השתמש בו כשתיאר בצורה יסודית את המחלה (ב - 1893 ו - 1896) וקבע שהיא שונה ... מסוימות לגבי הפרוגנוזה הראשונית שלו בנוגע לאפשרויות ההחלמה מהמחלה. המונח דמנציה פרקוקס נזנח בהמשך לטובת המונח סכיזופרניה שנטבע בידי הפסיכיאטר השווייצרי אויגן בלוילר, בשנת 1911. הוא זיהה כי מצב זה אינו בגדר שיטיון וייחד לו שם נבדל - תחדיש, ... משניות (לא ספציפיות לסכיזופרניה) שהן פסיכוטיות מובהקות כמו הזיות ומחשבות שווא. תרומה חשובה נוספת לחקר הקליני של המחלה תרם הפסיכיאטר הגרמני קורט שניידר שהתרשם שבמצבים הפסיכוטיים המופיעים אצל חולי סכיזופרניה קיימות תופעות שהוא החשיבן כאופייניות. הוא קרא להן תסמינים ... לסכיזופרניה. הן יכולות להופיע גם במאניה, אם כי בשכיחות פחותה יותר. ב - 1918 הופיעה ההפרעה במדריך הדיאגנוסטי הראשון להפרעות נפשיות, The Statistical Manual for the Use of Institutions for the Insane, ולאחר מכן המשיכה להופיע במדריכים דיאגנוסטיים, תחת השמות ... תחת הכותרת תגובות סכיזופרניות (ברוח השקפתו של אדולף מאייר), ובמהדורה השנייה כקבוצת הפרעות - סכיזופרניה. הגישה הנאו - קרפליניאנית בפסיכיאטריה (שנקראה כך בעיקר בניגוד לאסכולה הפרוידיאנית הפסיכואנליטית ששלטה בכיפה שנים ארוכות בפסיכיאטריה האמריקאית) - החזירה את המחקר של המחלה אל מודל המדעי הרפואי של מחלות או הפרעות שאיפיין את עבודותיו של ... אין תסמין בודד שמופיע אצל כל החולים כמכנה משותף, ואין תסמין הייחודי רק למחלה זו. ניתן למצוא אותם תסמינים בהפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות אחרות. גם התסמינים של המחלה אצל אותו החולה עשויים להשתנות מזמן לזמן. לדוגמה, הזיות יכולות להופיע ולהעלם. פעמים ... העדר סימנים חיוביים ושליליים. אף על פי שהסיווג לא נכנס ל - D.S.M, זוהי חלוקה חשובה שהשפיעה רבות על הפסיכיאטריה. תסמינים חיוביים (חיובי - במובן של פרודוקציה של חוויות) : כוללים דלוזיות (אמונות שווא) והלוצינציות (הזיות). דלוזיה יכולה למשל ... חלק מהחולים היא קשה, כמוהם גדלים רבים אחרים אשר אינם מפתחים סכיזופרניה. שנים רבות כעסו משפחות החולים על הקהילייה הפסיכיאטרית שהטילה בהן את האשם למחלה. כיום לא מקובל להתייחס למשפחה או לסביבה כאל גורמים סיבתיים למחלה, אך הדבר עודנו ... יעילים במידה דומה לאשפוזים ארוכי טווח, וכי מוסדות המשלבים בטיפול שיטות התנהגותיות מגיעים לתוצאות טובות יותר. ברוב בתי החולים הפסיכיאטרים הטיפול בחולה ייעשה על ידי צוות רב תחומי, הכולל פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אחים, עובדים סוציאלים, מטפלים באמנויות, מרפאים בעיסוק, ומדריכים חברתיים. רצוי כי הטיפול בבית החולים יהיה מכוון למטרות מוגדרות ...