תקציר⬅ ... תוך התפשרות על התפקיד של עקרון המציאות. דחפים לעתים קרובות מקשים על הנפש להתגבר, כיוון שהם מכילים חוויות מענגות צפויות מראש. פרויד הדגיש את חשיבותה של התפתחות השליטה בדחפים כי היא הכרחית חברתית, והציוויליזציה האנושית תכשל בלעדיה. אם פרט הינו חסר שליטה בדחפיו במידה מספקת, הוא מייצג פגם של הדחקה, שעלול להוביל לבעיות נפשיות - חברתיות חמורות. התפתחותו של עקרון המציאות: היכולת לשלוט בדחפים ולדחות סיפוקים היא אחת מהאינדיקאטורים של האישיות הבוגרת, והתוצר של עקרון מציאות משגשג. בכל הילדות, ילדים לומדים כיצד לשלוט ביצריהם, וכיצד להתנהג בדרכים שהן מתאימות חברתית. חוקרים מצאו כי ילדים שיכולת דחיית הסיפוקים שלהם היא טובה יותר, עשויים ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בהפרעות פסיכיאטריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... נשימות המודעות הנה ליצור שדה אנרגטי אשר מהווה מרחב טהור המאפשר ריפוי / העצמת יכולות ריכוז / חיבור לתת מודע / הרפיה פיזית ומנטלית ו. איזון. במהלך התנסות בטכניקת "הנשימה מודעת" יתכן ויעלו על פני השטח כאבים / כעסים / פחדים / בעיות נפשיות או מנטליות / אירועים מודחקים וכווי 'אשר הם הם אשר גורמים לחסימה ומונעים זרימה שוטפת של אנרגית ה"צ'י" אנרגיית החיים. נשימה מרגיעה וכניסה לטרנס שלב 1: נשיפה א ר ו כ ה ואז 3 פעמים נשימה מהאף ונשיפה מהפה. ואז בקצב של 8 פעימות ספירת 8 = בשאיפה ספירת 4 = השהייה ספירת 8 = נשיפה ספירת 4 - השהייה. נשימת סרעפת וראות = לשחרור מתח פיזי - רגשי - נפשי השקט את הגוף. קח נשימה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בהפרעות פסיכיאטריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... לזהות את האיש אפור - הזקן. לבד מאיינשטיין, זהו אולי קלסתר הפנים המפורסם ביותר בתולדות המחשבה המערבית. בהדרגה מתרגלות עינינו לחשכה. כעבור שעה קלה מבחינים אנו בעוד דבר: עפעפיו של האיש הישן רוטטים. כן, ניתן להבחין מבעדם כי האישונים מתרוצצים לכל הכיוונים. שנים לא - רבות קודם לכן גילה רופא פנימי נודע ומייסד הפסיכיאטרייה הגרמנית, וילהלם גרייזינגר, את משמעותן של תנועות העיניים הללו: הן מעידות על כך שהאדם הישן חולם. אחר כך נשכחה התגלית הזאת עד שבמאה העשרים חזרו קלייטמן ואסרינסקי ופרסמו אותה ברעש גדול בשם REM. והנה - הס! - נפקחות העיניים. תחת הנשימה הקצובה מקודם נשמעת עתה התנשמות כבדה. האיש מתרומם מעט מעל משכבו, להציץ בשעון שליד המיטה. זיגמונד פרויד, מי שעשה את החלומות אבן - פינה ... שיטתו של פרויד לפענח חלומות ידועה: כנגד כל יסוד בחלום הוא ירשום את הדבר הראשון שיעלה בדעתו, ומתוך שורת האסוציאציות החופשיות הללו יתגלה התוכן הלא - מודע שביסוד החלום. אבל לפני שנפנה אל הפשר, רוצה אני להעיר שתי הערות כלליות לגבי העובדה שהחלום הזה הסתיים, בניגוד למהלך הנורמאלי, ביקיצה באמצע הלילה: א) לאותו פסיכיאטר שגילה את הקשר בין החלימה ותנועות העיניים, גרייזינגר, אנו חייבים גם הסתכלות פסיכולוגית מעמיקה: החלום, אמר גרייזינגר, דומה לפסיכוזה בכך שבשני המקרים רואים לפעמים מילוי משאלה. המשוגעת האומללה המחבקת תינוק דמיוני מפצה בכך על עריריותה, והאדם שהלך לישון רעב חולם שאכל. פרויד הכיר בחובו לגרייזינגר בפירוש החלום, שם ציטטו כמי שקדם לו בטענה שהחלום מבטא מילוי משאלה. בספרו האחרון ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בהפרעות פסיכיאטריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ הפרעת אישיות סכיזואידית - מבוא הפרעת אישיות סכיזואידית (Schizoid Personality Disorder) היא קבוצה של הפרעות אישיות אשר מאופיינות בחוסר עניין ביחסים חברתיים (בעיקר ביחסי קרבה אינטימיים), נטייה לסגנון חיים מתבודד וקור רגשי. הפרעה זו היא נדירה למדי לעומת הפרעות אישיות אחרות. אנשים המושפעים מהפרעת אישיות זו מסוגלים להציג ולנהל עולם פנימי עשיר, משוכלל וייחודי. ניתן להסתכל על כך גם כדמיון פורה ופעיל במיוחד אשר התפתח בילדות המוקדמת (ייתכן שכבר מגיל שנה). הפרעת אישיות סכיזואידית (SPD) איננה סכיזופרניה, למרות שישנן תכונות המשותפות להן, כמו למשל ניתוק והקהיה אמוציונלית. בנוסף, ישנה שכיחות גבוהה יותר של הפרעה זו בקרב משפחות עם סכיזופרניה. תוכן עניינים: 1 שכיחות 2 היסטוריה 2.1 המסורת התיאורית 2.2 המסורת הדינמית 3 אבחון 3.1 אבחון על פי DSM-IV-TR 3.2 אבחון על פי ICD-10 3.3 אבחון לפי שאלון ההערכה הפסיכיאטרית של צימרמן 3.4 תתי סוגים של ההפרעה על פי מיילון 3.5 אמות מידה דינמיות על פי קליין 3.5.1 "הסכיזואיד החשאי" על פי קליין 3.6 הקריטריונים של גנטריפ 3.7 הפרופיל הפנומנולוגי על פי אקטאר 3.7.1 המאפיינים הקליניים על פי חלוקה לתחומי תפקוד פסיכולוגים על פי אקטאר 4 קשרים ומערכות יחסים עם אחרים 5 מיניות סכיזואידית 6 אבחנה מבדלת 7 טיפול שכיחות: הפרעת אישיות סכיזואידית נפוצה מעט יותר בקרב גברים והיא נדירה בהשוואה להפרעות אישיות אחרות. שכיחותה נאמדת בפחות מ - 1% מהאוכלוסייה הכללית. הפסיכותרפיסט פיליפ מאנפילד (Philip Manfield) טוען כי שכיחות הפרעת אישיות זו גבוהה בהרבה ועמדת על כ - 40% מכלל הפרעות האישיות. סתירה גדולה כזאת נובעת כנראה מהעובדה שטיפול הוא סוג של התחייבות לקשר, ואם הוא סוג של קשר, הרי שבאופן מעגלי, הסכיזואיד יימנע להגיע לטיפול ביחס לסובלים מהפרעות אישיות אחרות. מאנפילד חוזר על הצהרה זו עם מחקר של ווליאנט ודרייק (Valliant & Drake) משנת 1985 שמצאו שיותר מ - 40% מהפרטים בקבוצות מדגם מהערים היו גברים בעלי הפרעה סכיזואידית. היסטוריה: המונח סכיזואיד נטבע לראשונה ב - 1908 על ידי דר' אויגן בלוילר כדי לציין את השסע או הפיצול ("Schizo") ... במושגי הפסיכופתולוגיה. בולר גם סיווג את ההקצנה של נטייה זו כ"אישיות סכיזואידית".. מאז התפצל מחקר ההפרעה הסכיזואידית לשני ערוצים נפרדים: הערוץ הראשון הובל על ידי מסורת הפסיכיאטריה התיאורית שהתמקדה בסימפטומים התנהגותיים גלויים לעין, ניתנים לצפייה, וניתנים לתיאור, שמוצגים באופן הבהיר והמפורט ביותר ב - DSM-IV revised (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות). הערוץ השני פותח על ידי מסורת הפסיכיאטריה הדינמית שכללה את המחקר של המניעים והמבנה הסמויים או התת - מודעים שפותחו על ידי הפסיכואנליזה בגישותיה השונות. ארנסט קרצ'מר המסורת התיאורית: תחילתה של מסורת זו בתיאור של ארנסט קרצ'מר (Ernst Kretschmer) ב - 1925 את ההתנהגויות הניתנות לצפייה של הסכיזואיד. התנהגויות אלה ארגן בתוך ... / גמיש), חביבות (נחמדות, נעימות, טוב לב), הגינות (יושר), אדישות, שתקנות, וקור לגבי רגשות. מאפיינים אלה ניתן לראות כסימן מבשר לחלוקת האופי הסכיזואידי ב - DSM-IV לשלוש הפרעות אישיות מובחנות וברורות. קרצ'מר עצמו לא חשב להפריד התנהגויות אלה למצב של בדידות קיצונית. במקום זאת החשיב אותן כמגוון סימולטני של פוטנציאלים בקרב אינדיבידואלים סכיזואידים. לתפיסתו של קרצ'מר, רוב הסכיזואידים אינם רק בעלי רגישות יתר או קור רגשי, אלא גם בעלי רגישות יתר וגם קרים בעת ובעונה ... קאהן (1974), אקטר (1987), סיינפלד (1991), מאנפילד (1992) וקליין (1995). אבחון: אבחון על פי DSM-IV-TR: על פי DSM-IV-TR, המהדורה הרביעית של "המדריך האבחוני והסטטיסטי של מחלות הנפש" משנת 2000 (בהוצאת אגודת הפסיכיאטרים האמריקנית), מוגדרת הפרעת אישיות סכיזואידית (בציר II, אשכול A) בסעיף 301.20, לפי הקריטריונים הבאים: דפוס נרחב של ניתוק, (היבדלות, חוסר עניין, אדישות) מיחסים חברתיים וטווח מוגבל של הבעת רגשות במסגרת בינאישית שתחילתם בבגרות המוקדמת (גיל 18 או מבוגר יותר), המוצגים בהקשרים מגוונים ב - 4 או יותר מהאינדיקציות הבאות: ... מדרגה ראשונה. 6.נראה אדיש או שווה נפש לדברי שבח או ביקורת מצד אחרים. 7.מבטא קור רגשי, היבדלות / ניתוק או רגשות שטוחים. ההגדרה על דרך השלילה: על המאבחן לוודא שאכן מדובר בהפרעת אישיות ולא בהתרחשות המהווה חלק, סימפטום או שלב הקשור להפרעה אחרת. זוהי דרישה של DSM-IV -שכל אבחון של הפרעת אישיות ספציפית יספק גם קריטריונים כלליים המשותפים לכל הפרעות האישיות (כאבחנה מבדלת). לפי דרישה זו, יש לוודא כי לא מדובר בהתרחשות בלעדית לסכיזופרניה, או בהפרעת מצב רוח עם סממנים פסיכוטיים, או כל הפרעה פסיכוטית אחרת, או בהפרעה התפתחותית מפושטת, וכן שלא מדובר בהיבטים רגשיים - פסיכולוגיים הנובעים ממצב רפואי. אבחון על פי ICD-10: לפי המדריך האבחוני ICD-10, הפרעת אישיות סכיזואידית מאופיינת על ידי לפחות שלושה מהקריטריונים הבאים: קור רגשי, ניתוק ורגשנות מועטה. יכולת מוגבלת לבטא רגשות חיוביים או שליליים כלפי אחרים. העדפה עקבית לפעילות הנעשית ביחידות. מעט מאוד (אם בכלל) חברים קרובים או מערכות יחסים וחוסר רצון לכך. אדישות לשבחים וביקורת. השתתפות במעט פעילויות מהנות, אם בכלל. אדישות למוסכמות ונורמות חברתיות. שקיעה בדמיון ואינטרוספקציה מופרזת. עניין מועט בהתנסויות מיניות עם אדם אחר. אבחון לפי שאלון ההערכה הפסיכיאטרית של צימרמן: מארק צימרמן (Zimmerman) הציע את השאלות הבאות להערכת מטופלים עם הפרעת אישיות סכיזואידית: 1.האם יש לך יחסים קרובים עם חברים או משפחה? אם כן, עם מי? אם לא, האם זה מטריד אותך? 2.האם אתה רוצה יחסים קרובים עם אחרים? 3.ישנם אנשים המעדיפים לבלות לבד, וישנם המעדיפים להיות עם אנשים. כיצד אתה היית מגדיר את עצמך? 4.האם אתה לעתים קרובות בוחר לעשות דברים בעצמך? ... ב - DSM -האדם המרוחק או שאינו מגיב. כפי שניסח קליין: ".. הניתוק הגלוי לעין מרגשות לעולם אינו יכול להתקבל כמצב העניינים האמיתי" (עמ' 135). משמעות מיוחדת נודעת לקורלציה בין הפרעת האישיות הנרקיסיסטית לסכיזואיד. למשל, צורך היתר באישור של נרקיסיסט במשפחה עשוי להיגרם כתוצאה מתת - אישור של הסכיזואיד. זו גם הבושה המוכחשת של הנרקסיסט ממנה הוא מוטרד לעתים קרובות, או מושלכת על הסכיזואיד, כך הנתינה עולה לחוויה של פלישה נפשית, והופכת לרגישות לפולשנות. פרדוקסאלית, סכיזואיד ... לסכיזואיד הסודי ניתן למצוא אצל מסעוד קהאן (Masud Khan), ג'פרי סיינפלד (Jeffrey Seinfeld) ופיליפ מאנפילד (Philip Manfield) - התייחסויות המעניקות תיאורים מוחשיים של בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית שרק "נהנים" מדיבור על מעורבות חברתית, אך חווים קושי גדול ברגעים בהם חברים מהקהל מנסים לערב אותם רגשית. התייחסויות אלה חושפות את הבעיות הקשורות בהסתמכות על התנהגות הניתנת לצפיה בהערכת הפרעת אישיות בקרב אנשים מסוימים. הקריטריונים של גנטריפ: ראלף קליין, המנהל הקליני של מכון מסטרסון, שרטט את תשעת המאפיינים הבאים של האישיות הסכיזואידית כפי שתוארו על ידי הארי גאנטריפ (Guntrip) ב - 1969: נטייה להתכנסות פנימה (introversion) לפי גאנטריפ, הסכיזואיד הוא אינטרוברסיבי במלוא מובן ... כמיהה, בכל מקרה, אינה פורצת את חיי הפנטזיה של הסכיזואיד, ושלמטפל ייתכן שלא תהיה דריסת רגל בה לתקופה ארוכה בטיפול. אם כמיהה היא בהווה המיידי, קרוב לוודאי ש בכל זאת שמדובר בהפרעת אישיות הימנעותית. יש טווח צר מאוד של סכיזואידים - בהגדרה הקלאסית של ה - DSM -שלהם התקווה לחברות היא כה מינימאלית עד שהיא כמעט נעלמת. לכן, הכמיהה לקרבה וקשר כמעט בלתי ניתנת להגדרה על ידי הסכיזואיד עצמו. סכיזואידים אלה לא יהפכו למטופלים. הסכיזואיד שמגיע לטיפול עושה כן לעתים קרובות בגלל ... שיוצרת נתק או הפרדה. הסכיזואד מתאר זאת לעתים קרובות ככונון החוצה, או ככיבוי, או כמו חוויה של הפרדה בין המתבונן לבין האגו המשתתף (הנוטל חלק בתהליך). זה נחווה על ידי בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית החש שהחרדות עומדות להכריעו או להכניעו. זו צורה קיצונית יותר של תופעת אובדן הרגש (loss of affect) שתוארה קודם לכן. לעומת זאת, אבדן רגש הוא מצב כרוני יותר. דפרסונליזציה היא הגנה חריפה כנגד חוויה מידית יותר של התגברות חרדה או תחושת סכנה. תסוגה (regression) גאנטריפ מגדיר ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בהפרעות פסיכיאטריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... לעתים להבחין ולהפריד אותן ממצבים נורמליים. אחד המאפיינים החשובים באבחנה הוא העדר חלופה בחשיבה או בפעולה המתחייבת ממנה. פרנויה היא תופעה שכיחה בקרב חולי סכיזופרניה (סכיזופרניה פרנואידית) ובקרב בעלי סוגים מסוימים של הפרעות אישיות. לעתים ניתן לזהות את תופעת הפרנויה גם אצל אנשים שלא מאופיינים כחולי נפש, שחווים את אותן אשליות רדיפה, רק במידה נמוכה יחסית, שמאפשרת להם להמשיך לתפקד בחייהם. בנוסף עלולה להופיע פרנויה גם כהתקף פסיכדלי כתוצאה משימוש בסמים הזייתים (הלוצינוגנים) כמו אל - אס - די, מסקלין וסלוויה דיווינורום ואפילו מריחואנה. תחושת הרדיפה באה לידי ביטוי בחשדנות יתר. במצבים קיצוניים עלול האדם הפרנואיד לכלוא את עצמו בחדר אחד למשך שעות ארוכות מתוך חשש שעוקבים אחריו ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בהפרעות פסיכיאטריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... פעמים רבות אנו מתעלמים ממידע, או מסיקים שהדברים הם כפי שאנו רואים (יתכן שאנו לא יודעים הכל), כך אנו מפרשים את הסיטואציה בצורה מסוימת. בסעיפים הבאים אגע במחשבות המושפעות מעיוותי חשיבה שכאלו ומובילות לתחושה של בדידות. יש לי מאפיין או תכונה או התמודדות שהם שליליים או רעים או לא מקובלים חברתית. לדוגמא, אדם שמתמודד עם מחלת נפש של בן משפחה והוא סבור שזה לא מקובל או נתפס בצורה שלילית בעיני החברה עשוי להרגיש בודד. לעתים הדבר נכון וישנם דברים שלא מקובלים חברתית. אך, האם מאפיין, תכונה או התמודדות אלה גורמים לנידוי מוחלט מהחברה? האם על ידי כל אדם? בכל זמן או סיטואציה? כנראה שלא בכל מקום, סיטואציה, או על ידי כל אדם ולא בצורה מוחלטת. אינני אומרת להתעלם מהמציאות, אלא ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בהפרעות פסיכיאטריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ואחר כך שואפים ליותר, במירוץ שאינו נפסק. מה שמשפיע על רמת האושר במידה מסוימת היא רמת ההכנסה היחסית ביחס לאחרים בסביבתו של האדם. אך מעבר לגורמים חיצוניים, הדברים שחשובים הרבה יותר להשגת אושר קשורים לעולמו הפנימי של האדם וליכולתו להשיג שלווה פנימית ולהיות מרוצה מחייו. פסיכולוגיה חיובית המיקוד המרכזי של הפסיכולוגיה היה לרפא מחלות נפש ולטפל בבעיות כאלה ואחרות. אולם בשנים האחרונות יש תנועה של פסיכולוגים אשר מתמקדים באיך לגרום לבני אדם להיות יותר מאושרים, ז"א לא איך לרפא דיכאון אלא איך לעורר שמחה או אושר. משמעותה המילולית של המילה אושר כמו מילים רבות בעברית, המילה "אושר" מקורה בתנ"ך. בתנ"ך המילה אושר נובעת מהמילה אישור, ופירושה שהאדם חש שיש אישור לפעולותיו ומעשיו, והוא נטול ספקות. לדוגמה משמש הפסוק בחומש בראשית (פרשת ויצא) "באושרי כי ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בהפרעות פסיכיאטריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... במובן מסוים", בהתייחסו לשאיפותיו העתידיות שלו. ג'ים מדרבן את לורה להיחלץ מביישנותה. בפרק הראשון של קומדיית המצבים הבריטית "פורידג'", אומר מר בארוקלו "נעשיתי כה מדוכא עד שחשבתי שמוטב שאגש למחלקה הפסיכיאטרית של הכלא, 'תה יודע, שיעיפו מבט בתסביך הנחיתות שלי". בפרק השלישי של הדרמה הקוריאנית "זוכר אותך", החוקר דייויד מגלה כי הרוצח לוקה בתסביך ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בהפרעות פסיכיאטריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ותבדוק מה האמת. כי האדם מזלזל באופן הצגת הדברים, אבל זה רק משום שהוא לא קולט, שאופן הדיבור שלו משפיעה לו על החשיבה ועל התחושה. כי אם אתה מציג משהו יחסי כמוחלט, אתה בעצם שוטף לעצמך את המוח, שזה באמת ככה, והעונש לא מאחר לבוא... הפיתרון הכי פשוט לנפנף מישהו, הוא פשוט להסכים איתו בכל מה שהוא אומר דהיינו אם מבחינתו אתם חולי נפש / רעים / שקרנים, הכל נכון. ומה אחר כך? תשאלו אותו - ולך יש בעיה עם זה שיש בעולם שלנו חולי נפש שקרנים ורעים? אם כן, אז ברור מי מבין שניכם צריך ללכת לטיפול... יש משוגעים שנדמה להם שאם הם ימצאו נוסחה איך לחיות בלי לאכול, או דרך לעוף, או גלולה שמי שלוקח אותה חי לנצח, זה יגרום להם להרגיש טוב יותר. אבל מה שהם מפספסים, שגם אם הם יפתרו את כל הבעיות הללו, אז יהיה להם מספיק זמן פנוי להמציא בעיות וצרות חדשות. ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בהפרעות פסיכיאטריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... פחד וחרדה - מהי הסיבה של כל החרדות והפחדים? הפעם אני רוצה להשיב לשאלה, מהו השורש של כל החרדות והפחדים שיש בעולם. ובעולם סוגים רבים של פחדים וחרדות. ומספיק שאדם פוחד להיות חולה, או ליפול ברחוב וכדומה, זה כבר יכול להפוך לחרדה. הכל תלוי בעוצמת הפחד כדי שזה ישתנה לחרדה קשה. והפסיכולוגים והפסיכיאטרים אינם מבינים בכלל ממה נגרמת החרדה, ונותנים כדורים או טיפולים שאינם עוזרים כי אין הבנה מדוע בכלל אדם סובל מחרדה כזו או אחרת. והשורש של כל החרדות והפחדים, הסיבה היא אותה סיבה, ומי שיבדוק יראה שזו אותה סיבה שורשית, והסיבה היא ההבדל / הפרדה בין טוב לרע. כל זמן שהאדם לא רוצה להרגיש רע, תמיד יהיה לו פחד, או חרדה. אם היה רק טוב בעולם, טוב מוחלט, ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא טיפול בהפרעות פסיכיאטריות - לחץ כאן...