תקציר⬅ הורים וילדים - חרדה של הורים שלא יקרה דבר רע לילדים לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על הורים וילדים - חרדה של הורים שלא יקרה דבר רע לילדים. כיצד להגיע למצב תודעתי טוב כשאר יש דאגה לשלומם של הילדים? האדם מוכן להיות רגוע עם עצמו אך כיצד יכול להגיע למצב שבו הוא יכיל מצב שאינו טוב לילדים. ונקדים שעל האדם לדאוג שלא יקרה לו דבר רע וגם לילדים. זה מצד הנפרדות. אך מצד האמת, על האדם לא לפחד משום דבר, זה אינו עניין של אמונה. ולא עניין של שכנוע. וגם אם הוא מוכן לסבול ואינו מוכן שלילדים שלו יהיה סבל, הרי שאינו באמת יודע שאין מה לפחוד. אם להורה נדמה שהוא פוחד כי הוא דואג לילד, הרי זה שקר. כי באמת ההורה דואג לעצמו. כי הרי לא יטריד אותו מה שיקרה לילד שאינו שלו. דהיינו שהאדם אינו מסוגל לראות שמכאיבים לו. ההורה מזדהה עם הילד שלו. האדם מחליף את זהותו עם זהות הילד. הילד הוא הופך להיות ההורה. הההורה נותן הכל עבור הילד. הוא מרגיש שהסבל של הילד הופך לסבל של עצמו. ונכון שההורה חושב שהוא אוהב את הילד, אך זהו דבר עצמי. אהבה עצמית. הרחבת הזהות העצמית. זהו שקר מוחלט. כלפי חוץ נראה שהוא באמת דואג לילדים שלו משאר לילדיםא חרים, אך זה פשוט כי הם מייצגים את האגו שלך. ופגיעה בהם זו פגיעה באגו שלך. מי שיתבונן בתוכו יגלה שהדאגה שלו לילדים היא בעצם דאגה של האדם לעצמו. מדובר בתפיסת חיים. או שהאדם מיישבת קו עם המציאות. או שבאמת הכל ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הורים / הורות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... של אימון: אימון אישי / אימון ADHD / אימון ילדים / אימון נוער / אימון סטודנטים / אימון הורים / סדנאות הורים / אימון מבוגרים / אימון תעסוקתי אימון אישי מהו אימון? האימון הוא תהליך המתמקד בהשגת יעדים. מטרתו להעצים תחומים שהמתאמן בוחר לעשות בהם שינוי. המאמן מאפשר למתאמן התבוננות חדשה במציאות הקיימת ע"י בדיקת התנהגויות אוטומטיות ודפוסים שאינם משרתים ומקדמים אותו ומונעים ממנו הצלחה בעתיד. במהלך האימון, המאמן מסייע למתאמן לקחת ... יותר. הקניית כלים לניהול זמן והתארגנות. בניית תוכנית שמסייעת לטפל בדחיינות. אימון "בגירוש" מחשבות שליליות ("שדונים") ומצבי רוח משתנים. עידוד ופיתוח הכישורים הייחודיים של הילד במטרה להובילו לחוויות של הצלחה. פיתוח כישוריים חברתיים ושיפור היחסים עם הורים, אחים, מורים וחברים. חיזוק הביטחון והדימוי העצמי של הילד. שיפור התפקוד היומיומי של הילד. הקניית כלים להתמודדות עם מעברים ושינויים המתרחשים בחייו של הילד. אימון נוער מהו אימון נוער לקשב וריכוז? האם ילדך מתקשה להתרכז? האם דעתו מוסחת בקלות? האם ילדך מתקשה ליצור קשרים חברתיים? האם ילדך מתקשה לסיים משימה שהתחיל בה? האם קשה ... חיזוק המוטיבציה והביטחון העצמי. גילוי סגנון הלמידה האישי. שילוב נכון בין לימודים, עבודה, משפחה ובלויים. יצירת הרגלי למידה. "ישנם שלושה מעמדות של בני אדם: אלו שרואים, אלו שאינם רואים כשמראים להם ואלו שאינם רואים בכלל" לאונרדו דה וינצ'י אימון הורים אימון הורים לילדים עם קשיי קשב וריכוז האם ילדך מתקשה להתרכז? האם דעתו מוסחת בקלות? האם ילדך מתקשה ליצור קשרים חברתיים? האם ילדך מתקשה לסיים משימה שהתחיל בה? האם קשה לילדך להתארגן ולעמוד בזמנים? האם אתם מחפשים פתרון, מותאם אישית לילדכם ולכם, שיאפשר לו ולכם להתמודד עם הפרעת הקשב והריכוז שלו? משפחות שבהן ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מתמודדות עם מצבים שלא קיימים בדרך כלל בבתים אחרים. הקשיים נובעים מהפרעות הקשב והריכוז המשפיעים על כל התא המשפחתי. האימון, במקרה זה, עוזר להורים לפתח מיומנויות שיאפשרו להם להתמודד עם קשיי הילד מצד אחד, ומצד שני לאפשר להם לטפח את ילדם בפיתוח הכישורים הדרושים לו, מתוך ההבנה שההורה מכיר את ילדו בצורה הטובה ביותר, ויכול לתמוך בילד בחיי היום יום לאורך זמן. הנושאים המרכזים באימון להורים לילד עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז: הכרת מאפייני לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז והשפעתם בחיי היום יום. הגדרת מטרות וזיהוי הערכים החשובים למשפחה. הקניית כלים המסייעים להתמודד עם ילד בעל לקויות למידה ו/או קשיי קשב וריכוז בבית ובביה"ס. העמקת הקשר עם הילד. העצמת המנהיגות והסמכות ההורית. הקניית כלים לזיהוי יעדים ... חיזוק תחושת המסוגלות של הילד. זיהוי, ניתוח ויישום הצלחות. ניהול זמן - בניית תוכנית מעשית עם לוחות זמנים ותכנית מעקב אחר ביצוע המשימות, קביעת סדר יום ועדיפויות, מניעת דחיינות, שיפור יכולת ההתארגנות ורכישת כלים ומיומנויות לשיפור ההתנהלות. סדנאות הורים סדנאות להורים לילדים ומתבגרים בעלי לקויות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז בסדנאות הורים, ההורים לומדים להבין את הקשיים של ילדם וכן את הקשיים שלהם עצמם בהתמודדות עם הילד. ההכרה כי הורים נוספים מתמודדים עם קשיים דומים, נותנת תמיכה הדדית וחשיפה לדרכי חשיבה אחרות. מטרת הסדנה היא לשנות את האקלים המשפחתי ונתינת כלים להורים שיאפשרו להם לעזור לילדם ע"י יצירת מרחב תומך להורים. הנושאים המרכזיים בסדנאות: מאפייני לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז, והשפעתם בחיי היום יום ניהול עצמי: ניהול זמן, קביעת סדר יום, מניעת דחיינות ושיפור יכולת ההתארגנות ארגון הלמידה גילוי יכולות, כישורים ו"נכסים" קביעת מטרות ויעדים ברורים ומציאותיים. ארגון סדרי עדיפויות על מנת להתמקד בעיקר ולהתעלם מהטפל. רכישת כלים ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הורים / הורות - לחץ כאן...

תקציר⬅ הורים וילדים - "לי זה קשה יותר" לשלוח לגן, להפסיק להניק או כל "השלטת משמעת" אחרת לפני כמה ימים קראתי פוסט שאמא בשם "אום נטע" כתבה בפורום, כאשר הפסיקה להיניק את ביתה, ולדעתי אפשר לקרוא את זה באותה מידה כאילו ששלחה ילד לגן. היא כתבה כך: "אני לא מקילה ראש באובדן שלך. צפיתי את הרגע הזה וחששתי ממנו מאוד, היום בו אקח ממך סופית את מה שהיה חלק כל כך משמעותי בחייך, בחיי... בניגוד גמור לרצונך... הרי זה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הורים / הורות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אישי להורים - טיפים בהורות דו שיח יעיל עם הילדים הורים יכולים וצרכים להיות כנים עם ילדיהם, אפשר לעשות זאת ע"י ביטוי רגשות וצרכים אישיים של ההורים, כדי שהילדים יכירו אותם גם כאנשים ולא רק כהורים. כדי לנהל דו שיח יעיל עם הילד, השתדלו לדבר בגוף ראשון יחיד, "אני" ולא "אתה". למשל, "אני מאוכזב מכך שאמרת שתסדר את החדר ולא עשית זאת" עדיף על "אתה לא אחראי משום שלא סידרת את החדר, הבטחת ולא קיימת". העבירו מסרים ברורים ושלבו במסרים אמפתיה. במקום לומר: "כל הבית מבולגן עם המשחקים שלך, אני כבר לא יודעת איפה לדרוך וכמעט ... מקבעים את התנהגותו הלא רצויה. לכן, במקום לומר "אתה עקשן / שובב " עדיף לומר "אתה מתנהג בצורה עקשנית / שובבה". במקום "אתה מעצבן אותי" עדיף לומר "אני כועסת כאשר אתה מתנהג כך". ובעצם נתייחס למעשה / להתנהגות הלא רצויה ולא נדביק תווית לילד. זמן איכות כל ילד זקוק לזמן איכות עם ההורה שלו, זמן שבו ההורה קשוב אליו, ללא טלפונים וללא הפרעות, 20-30 דקות ביום אשר בהם ההורה נמצא איתו נטו. כדאי לתכנן עם הילד את זמן האיכות מראש, לקבוע מועד ותוכנית. בזמן זה מומלץ על פעילות משותפת עם הילד כגון משחק, יצירה, חידות, סיפור, הכנת תבשיל, אפיית עוגה, טיול, שיחה. טיפים בניהול זמן ניהול זמן הוא אחד הנושאים הבעייתים ביותר ובעיקר לאנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז. שליטה בזמן דורשת ניהול עצמי, מיומנות שיש צורך ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הורים / הורות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 2 פרק 2 כשיש לך תחושה אינטואטיבית שהתפתחות ילדך אינה תקינה כדאי לעבור על השאלות וההצהרות בהמשך כדי לדעת פחות או יותר באיזה תחום ממוקמת בעייתו של הילד והאם כדאי לגשת לאבחון, איזה אבחון, אצל איזה מומחה. לגשת עם הילד לאבחון זוהי סיטואציה קשה ומלחיצה (בעיקר עבור ההורים). מניסיוני אני ממליצה בחום לאבחן את הילד (את אייל לא אבחנתי בגלל פחדים שונים והכחשה ולכן לא קיבל תמיד טיפולים מתאימים ואילו את אדם אבחנתי בגיל צעיר מאד ולכן גם הטיפולים התאימו והתוצאות בהתאם). הבנתי, לאחר שנים של קשיים עם אייל, שאבחון חשוב מאד בכדי שנוכל להעניק ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הורים / הורות - לחץ כאן...

תקציר⬅ הורים וילדים - להרגיל ילדים לגן הם נכנסים לגן ואתם מוזמנים לצאת מהקופסה להרגיל ילדים. מילה מעניינת. הבנין "הפעיל" בעברית מתיחס בד"כ לפעולה שנעשית על מישהו אחר. להפעיל מישהו או משהו. להזמין - לגרום לו להיות מוזמן. להקסים - לגרום לו להיות מוקסם. להקשיב - לגרום לו להיות מוקשב (מעניין)... להרגיל ילד ... למשהו. המילה הזו מייצגת תפיסה מעניינת של הנושא. אנחנו מרגילים את הילד, לא הוא מתרגל. זו פעולה שלנו. הלאה. לענייני כניסה לגן הרלוונטיים בימים אלה. בגנים עירוניים (בחיפה לפחות) מותר להורים להשאר בגן עד השעה 8: 30 בבוקר. הגן נפתח ב - 7: 30, כך שבעצם יש שעה שבה מותר להורים לשהות בגן. אח"כ אסור, החל מהיום השלישי. לא אכנס כרגע לסוגיה אם סביר או לא סביר שילד בן 3 או 4 ישאר ביום השלישי במקום לא מוכר, 5 שעות. מי שבחר בגן עירוני בחר בבחירה הזו, שמוצהרת מראש. יש הורים שמביאים את הילדים בשעה 7: 30 לגן ואצים טסים לעבודתם שאי אפשר לאחר אליה. אחרים מגיעים בשעות מאוחרות יותר, וממהרים לעבודה, ואחרים מגיעים מאוחר, ולא ממהרים לשום מקום. אבל הם ממהרים לצאת מהגן, להפרד מהילד הכי קצר שאפשר. נכנסים לגן, מושיבים את הילד באיזשהו מקום, ושלום. אני שואלת הורים בגן: למה אתם עוזבים מהר כל כך? או למה לא מגיעים מוקדם יותר ונשארים קצת? הרי זה רק השבוע השני בגן. אנשים מסבירים לי שהם רוצים להרגיל את הילד לפרידה קצרה. גם הגננת ממליצה על כך. בכל יום השבוע קמתי בשעה מוקדמת באופן אכזרי (במיוחד לציפור לילה שכמותי), כדי לנסוע ולקחת את ביתי לבי"ס, ולחזור, ועוד ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הורים / הורות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... המחנך עם הורים - כתה ה עד ח שם המאמר מרמז שהוא מיועד למורים שהם מחנכי כתה. אני ממליצה גם להורים לקרוא אותו, כך כהורים יוכלו להבין מה היא משימתו של המחנך ועד כמה לא פשוט ליצור קשר עם הורים ולשמר אותו לאורך שנים. ההורה הוא הדמות שמתוכה שואב הילד את יראת הכבוד הנכונה למורה, את אהבתו למחנך שלו. במידה וההורה אינו רוצה או אינו מאפשר למורה להתקרב אליו ולהראות לו עד כמה הוא אוהב את ילדו אז לא יוכל המורה לקבל את יראת הכבוד שחש אליו ההורה, את היחס החם שיכול לחיות ביניהם - ואז לא יוכל המחנך גם לעבוד עם ילדי הכתה. שכן הילד מגיע לכתה ובליבו מה שחי בלב הוריו ומה שחשים הוריו למחנך. במידה וההורים חשים את יראת הכבוד, את האהבה שמביא המחנך לילדם אז גם הילד חש זאת כלפי המחנך שלו ומשם המחנך יכול לעבוד ולבנות עולם שלם של יחסי אהבה וכבוד בינו לבין הילד. על ההורה להבין כי ליבו, מחשבותיו ומעשיו כלפי המורה, בין אם הילד רואה אותם ישירות או לא, הם אלו המניחים את הבסיס והשורש ליחסי המחנך והילד שלהם. לכן מאמר זה מיועד להורים ומורים כאחד. כמחנך, יש הורים שהיחסים שלהם עם המחנך נשארים יציבים וטובים מכתה ד, וכאשר עולים לכתה ה היחסים ממשיכים להיות חמים ותומכים בילד. אך שמתי לב, שיש הורים שלפתע נעלמים, יש להם פתאום תגובות שאינן מובנות לי, הם פחות משתפים פעולה ולא מגלים את שעל ליבם לגבי יחסי המחנך והילד שלהם. הם עשויים לצבור בתוכם כעסים ותסכולים ולא לשתף את המחנך בהם. הסיבות לאי השיתוף יכולות להיות רבות, אך לעיתים קרובות הן נובעות ממקום של חוסר אמון בדרכו החינוכית של המחנך, ביקורתיות, הגנת יתר על הילד, מעורבות יתר בחיי בית הספר והכתה (כן יש כזה דבר) בהתבוננות זהירה ניתן לשים לב שההורים נוטים לדבר יותר בינם לבין עצמם פתאום, הם מנסים ללבן "בעיות" שהם חווים בכתה או עם ילדם דרך שיחות עם הורים אחרים ולא ישירות מול המחנך. מדוע? משום שזוהי תכונה אנושית כללית של קושי בפתיחת נושאים רגישים מול אדם אחר, במקרה שלנו מחנך, לעיתים דווקא משום שמעריכים אותו ולעיתים משום שיש לפתע קונפליטה עקב חוסר הסכמה חינוכי, קשיים בהערכה למורה ולדרכו, כפי שציינתי קודם לכן. התקשורת בין הורה למחנך זקוקה לטיפוח מתמיד. ... להפוך להיות מחנכים ולקחת כיתה אני מבינה מניין מגיעים הפחדים, ואני יודעת כיצד להתגבר עליהם בהכוונה וליווי נכון של מורה וותיק. אם כן, סביב כתה ה' נראה כי אצל חלק מההורים יש קושי ביחסים עם המחנך. מנסיונות שונים, מוצלחים יותר או פחות, נכון להביא אוביקטיביזציה של הדברים. כלומר, מצד אחד על המחנך לנסות בכל ישותו להביא אווירה של רכות ויחס אישי נעים ומכבד להורה ומצד שני בשיחה להביא כל עניין שהוא רוצה לדון בו עם ההורה על ילדו באופן אובייקטיבי כמה שיותר. על המורה וההורה לעבוד על אחד על שלא לקחת את הדברים הנאמרים באופן אישי. את רוב עבודה של המחנך בשיקום ופיתוח יחסים ראויים ונכונים עם ההורה עליו לעשות באופן עקיף, בדומה לדרך שבה הוא עובד עם הילד. כלומר, ליצור קשר חם עם ההורה לא כאשר מתגלים קשיים אצל ילדו אלא להתחיל ברקימת המרקם העדין הזה לפני כן. אני מצאתי כמה דרכים עקיפות כאלה. דרך ראשונה היא להרים טלפון להורים אחת לחודש, לשוחח עם כל אחד מהם. נכון, זה נשמע קשה ועוד דבר מה שאנו המחנכים צרכים להוסיף לסל המשימות העצום שלנו, אבל עשיה כזו מבססת אפשרות ליחסים בריאים. בכל ערב יש להתקשר ל - 2 -3 משפחות, לעשות רוטציה. רק כדי לומר שלום, להתעדכן. ניתן להתחיל זאת גם בכתה ד. הכוונה היא לא להיות חברים של ההורים או לספר להם את ענייני האישיים, את זה לא נכון לעשות. הכוונה היא לטפח קשר אחד על אחד. אם עושים זאת בהתמדה שנה או שנתיים מגלים שהקשר האישי הנכון נוצר. ולפתע באחת השיחות אני מגלה או שומעת דבר מה חשוב שעבר על הילד ומשפחתו ומבינה מדוע הוא מתנהג בכתה כפי שמתנהג ואז יודעת גם כיצד לתמוך בו. גישה נוספת ליצירת קשר חם עם הורים היא דרך וועד הכתה. אין מילים לבטא את עוצמת וחשיבות הוועד הכתתי. יש דברים שלא נכון שהמחנך יעסוק בהם, משום שמדובר בבקשות מההורים שלא תמיד נעים לבקש וזה אינו מקומו של המחנך לבקש - כמו ארגון ארוחות כתתיות, טיולים וכו'. הוועד הכתתי הוא הלב הפועם של הכתה. ממש כפי שקולגיום המורים (המקום בו נפגשים כל המורים לשיחות) הוא הלב הפועם של בית הספר. מחנך בעל תושיה ישכיל לבקש מהורים מסויימים בכתתו לשמש כוועד הכתתי, הורים שהוא מוצא שקל לו ליצור עמם קשר, שהם קשובים לרחשי ליבם של שאר ההורים בכתה ומכירים היטב את הצרכים והרגשות של כל אחד מהם, הורים שיש להם כוחות עשיה ורצון להעניק. מהורים כאלה שמעתי לא אחת בוועדי הכתה שלי שיש סבתא של אחד הילדים בכתה החולה בסרטן, שאחד מזוגות ההורים נמצאים במשבר זוגי, שילדים בכתה ניראו מעשנים וכו'. ההורים שבוועד הכתה הם הקרובים ביותר למחנך ובאופן מסויים הם אף נושאים אותו ואת הכתה. יש לטפח את הקשר עמם ולהיות אסירי תודה על הנתינה העצומה שלהם לבריאות הכתה והמחנך. סביב כתה ו', במידה וטיפחת כמחנך את הקשרים האישיים עם ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הורים / הורות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 6 פרק 4 הטיפולים המוצעים בשוק גרינספן השיטה פותחה ע"י סטנלי גרינספן ועמיתיו. שיטת גרינספן מנסה להתבונן מעבר לתוויות שניתנו לילד. הטיפול בילד מתחיל בתצפית שמתוכה נבנית תכנית עבודה אישית. ילדים מגיעים עם אבחון מפסיכולוג, נוירולוג או אנשי מקצוע ... אנחנו משתפים פעולה ומבינים זה את זה". רגעים כאלה ואחרים שמתפתחים ומשתכללים לאורך גדילת הילד בונים יסוד חזק של אינטימיות ואהבה המעניקים יכולת למידה בסיסית ומתקדמת. ג. תקשורת דו כיוונית - הילד לומד שהוא יכול באמצעות עשייה בעולם לגרום לאחרים להגיב. הילד צוחק וההורה מגיב אליו בחיבה, הילד מגרגר ומשמיע הברות וההורה מחקה אותו ואילו הילד בתורו שוב מחקה אותו בחזרה. הילד לומד שג'סטות (מחוות) הן בעלות כוח במציאות, הוא מצביע על דבר מה שהוא רוצה וההורה מביא לו אותו. הילד לומד שלשפה יש כוח ושמילים משרתות אותו בעולם. הילד לומד מהאינטראקציה הדו כיוונית הזו שאם הוא בוכה ינחמו אותו, אם יכה ילד אחר אז יכו אותו בחזרה. כאן זו לא רק ההשפעה על העולם אלא בניה של מי אני ויש תחילתה של עשייה ותוצאה. בניה של מי אני לעומת ... מצליח, אפילו הצלחה חלקית שבחי אותו על סבלנות, הצלחה, כמה הוא נהדר ומקשיב. לימוד כזה מבוסס על פירוק כל המיומנויות שהילד צריך לרכוש בכל התחומים השונים (כולל השפתיים והתקשורתיים). התכנית הטיפולית צריכה להיבנות ע"י מנחה מנוסה ובעל ידע רב. את התכנית מעבירים מטפלים וההורים, במידה והם יכולים. הילד מתוגמל ע"י חיזוקים שונים (ממילים טובות והתפעלות המטפל ועד לצעצועים קטנים ואוכל שהילד אוהב, צריך כמובן למצוא מה מניע את הילד, מהי המוטיבציה שלו ולתת לו חיזוקים שקשורים למוטיבציה ומחזקים אותה). הילד לומד את מה שהתוכנית מבקשת ללמד ... העלו תוצאות שאינן חד משמעיות. המחקרים כולם, ללא יוצא מן הכלל, מצביעים על כך שכשמתחילים את התכנית ההתנהגותית בגיל צעיר מספיק (עדיף מתחת לגיל שלוש, אך אפשר גם אח"כ), באינטנסיביות גבוהה מספיק (כ - 40 שעות בשבוע אך אפשר גם מינימום של 25) ובהכנה מוקדמת של המנחה, ההורים ושאר בעלי המקצוע המעורבים בטיפול בילד, התכנית מצליחה לקדם את הילד באופן יוצא מן הכלל. ההתקדמות תלויה בהכנת תכנית עבודה רצינית ובעלת מטרות לטווח קצר ומטרות לטווח ארוך המפורקות לאבני דרך שהם צעדים קטנים אותם הילד יכול להכיל וללמוד, אז הילד יכול להתקדם מאד ... היא לעזור לילד לשלוט או לשנות את התנהגותו כדי שיוכל להיכנס לעולם ולתפקד בו באופן סביר לפחות. בעיות התנהגות נובעות מהשוני הנוירולוגי במח שממנו נובע הליקוי התקשורתי, חוסר הבנה של תהליכים במציאות וכן - חשוב לא פחות - מבעיות סנסוריות שרבים מהילדים חווים. עלינו כהורים לזכור תמיד, להזכיר לכל מי שנמצא בסביבת הילד, שהתנהגותו אינה תוצאה של חוסר חינוך, רשעות או עשיית "דווקא". הגישה ההתנהגותית מתייחסת לליקוי התקשורתי ולחוסר ההבנה של הילד. במקרים רבים ראיתי שאין יחס מספיק של הגישה התנהגותית לבעיות הסנסוריות. לכן כדאי לפנות למרפאת בעיסוק מוסמכת שמתמחה בבעיות סנסוריות. גם שיטת ורדי וחדרי סנזולן מטפלים בבעיות סנסוריות וצריך לראות לאיזו גישה הילד מגיב טוב ואיזו מטפלת מצליחה לחדור לעולמו של הילד ולצעוד איתו הלאה. לגבי חששם של הורים מתכנית התנהגותית. בארץ לא פגשתי מנחות של תכניות ABA שהמליצו על עונש פיזי לילד. התכניות עובדות על בסיס תגמול. במידה והילד מבצע מה שאנו מבקשים ללמד אותו נעניק לו חיזוק - תגמול. אם הילד אינו מבצע לא נעניק לו תגמול. התגמול יכול להיות גם חיוך וחיבוק שלנו או של המטפל. המטרה היא להפוך את ביקור המטפל והמשחק עימו לתגמול. לעיתים קרובות נראה להורים אכזרי להכניס את ילדם למסגרת טיפולים שגבולותיה וחוקיה ברורים וזה כשלעצמו נראה להם לא מוסרי. מנסיוני, הכל תלוי כיצד אתה עושה את הדברים. פילוסופיות חינוכיות יכולות להיות נפלאות או מרתיעות על הנייר. מה שחשוב הוא כיצד מורידים אותן לרמת השטח ומי מטפל בילד ביום יום ואיפה הוא שם את הגבול למנחה ולמטפלים. צריך להיזהר מלהתנגד באופן כללי ונחרץ לתכנית התנהגותית או כל תכנית אחרת מתוך חוסר ידע, ניסיון דל, שמועות או אידיאולוגיות ואמונות בתכניות אחרות. מצחיק ומעציב אותי כאחד כשאני שומעת הורה אומר שהוא "מאמין" בתכנית מסוימת ולכן לא ינסה תכנית שונה. אני חושבת שאת האמונה כדאי להשאיר בבקשה למערכת היחסים שלכם עם אלוהים. אין קשר בין אמונה לבין תכנית טיפולית. הפרמטר היחיד שצריך לעמוד לנגד עיניכם הוא האם הילד מתקדם, האם הילד מרגיש טוב רוב הזמן בטיפול (כל ... לעיתים וזה לגיטימי) האם הילד חוצה את גבולותיו שלו ומצליח לעשות דברים קצת אחרת מאשר ביצע אותם לפני הטיפול. האם הילד מפתח יחסים טובים ומקדמים עם המטפל? למרות החששות, נסו לשמור על מחשבה פתוחה ולבחון דברים לעומק ובעיקר ע"י מחקרים מוכחים ובעיקר ניסיון אישי שלכם ושל הורים אחרים לילדים אוטיסטים הקרובים לכם, כך תוכלו להחליט איזו תכנית טיפולית מתאימה לילדכם. מומלץ לעצור כל מספר חודשים ולחשוב כיצד הילד מרגיש, האם הוא התקדם בכיוון שציפיתי, מה צריך לשנות בתכנית באופן מהותי וכיצד. חשוב מאד להתייעץ עם בעלי מקצוע, אך לא לתת בידם את ההחלטה האחרונה לגבי מה מתאים לילד. כהורים עלינו לפתח מצפן כלפי הילד ולדעת מה הכיוון הנכון עבורו. אין אנו יכולים להשאיר את קבלת ההחלטות בידי אדם מקצועי זה או אחר שבאופן אנושי ביותר יכול להיות בעל דעות מגובשות ונחרצות עקב ניסיון חיים מסויים שאינו דווקא תואם את צרכי הילד, או במקרה החמור יותר, יכול להיות בעל אג'נדה אישית ואינטרסים שאינם תואמים את צרכי הילד והמשפחה. תכנית טיפולית, לאחר דיונים ושיחות עם אנשי המקצוע, צריכה להיות כתובה וברורה. במהלך התכנית יש לדרוש מהמטפלים לכתוב בסיום כל מפגש עם הילד מידע ספציפי שיעזור למנחה ולהורים לראות האם התכנית שכתבנו מתאימה למצבו של הילד כרגע או שיש לשנות אותה. יש לבקש מהמנחה לכתוב סיכום לכל ישיבת צוות (ישיבת נערכות בין פעם בשבוע לפעם בשבועיים עם המטפלים השונים). המנחה צריכה לכתוב גם סיכום עבודת תכנית בכל כמה חודשים בכדי שנוכל לראות מניין ... כדאי להתייחס לזה. מצאתי שהזמן הטוב ביותר לחשוב על הילד (מבלי להגיע דווקא לפתרונות) הוא לפני השינה. אני מחזיקה בתוכי לפני השינה תמונה של הילד כפי שהתבוננתי בו היום, כך לעיתים קרובות אני קמה בבוקר כשהתשובה או מענה חלקי לבעיה שעלתה במהלך היום הופכת ברורה יותר. כהורה מצאתי שעל הילד שלי להיות עסוק כל שעות היום. במידה והילד אינו עסוק הוא חוזר להתעסק בתחומי העניין האוטיסטיים שלו (קבעון סביב רכבות, תמרורים, שערים, פחי זבל וחרקים) או מביא התנהגויות לא רצויות. ברגע שהילד עסוק בטיפולים ובמטלות שנקבעו מראש רוב שעות היום (מטלה ... אלו"ט). בכדי להכיר את סיפור הצלחתה של ילדה שטופלה בגישה ההתנהגותית כדאי מאד לקרוא את הספר "השמיעי קולך" מאת קת'רין מוריס (הוצאת ספרית פועלים). 3. DIR -שיטה שנכתבה ע"י סטיבן גוטסטיין. השיטה מפרקת מיומנויות שונות, בעיקר תקשורתיות וחברתיות ומצריכה התמסרות של הורה והכשרה של מטפל או שניים. על ההורה ללמוד את השיטה היטב ואז לנסות ולהכשיר מטפלים. השיטה עדיין אינה מפותחת בארץ. גוטסטיין מפרט בספרו "Relationship Development Intervention" כיצד ליישם את שיטתו צעד אחר צעד ומפרט את המשחקים השונים והדרכים לחדור לעולמו של הילד. השיטה כוללת 24 שלבים הבנויים באופן היררכי. בכל שלב מפורטים לפרטי פרטים הפעילויות שצריך לבצע עם הילד, האביזרים הנחוצים לכך והדרך הנכונה לעשות זאת, כולל טיפים להורה המתחיל. 4. רכיבה טיפולית - דרך התקרבות לבעל חיים והרכיבה עליו הילד מקבל ביטחון, נהנה ונפתח לעולם.. הטיפול עובד יכול לעבוד על אלמנטים טיפוליים שונים כמו שיווי משקל, מוטוריקה גסה ועדינה, קשב, תקשורת (עם המדריך ועם ילדים אחרים כשמדובר ברכיה טיפולית בקבוצה), ... ובכל רגש אחר שעולה אצל הילד ואינו מאוזן. דרך הטיפול לומד הילד להכיר את עצמו טוב יותר ולהתמודד עם רגשותיו. 7. טיפולים אלטרנטיביים שונים (הילינג, שיאצו, מסג', טיפולים בתוספי מזון, שיטת אמנה, שינוי תזונה, מח אחד, וכו') - ישם טיפולים אלטרנטיביים מסוגים שונים בשוק. הורים רבים מדווחים על שיפור אצל הילד בתחומים שונים ואילו הורים אחרים מדווחים שאין שינוי אצל הילד. כל ילד יגיב בדרך שונה לכל אחד מהטיפולים המוצעים בשוק, והם רבים. הצעתי לכם היא לבחור בזהירות את המטפל, שצריך להיות מטפל מוסמך שלמד אצל אדם או מוסד מוסמך, כן עליו להיות בעל ניסיון בעבודה עם ילדים אוטיסטים. אל תהססו לבקש המלצות מהורים אחרים. אל תהססו להיות במפגשים של המטפל עם הילד. אל תהססו לשאול למה הוא עושה את מה שהוא עושה בטיפול. קראו על השיטה, היו חוקרים. במידה והילד חווה שינוי עקב הטיפול יהיה זה נבון להמשיך אותו. במידה ואין תוצאות לאחר כ - 3 חודשים באופן אישי הייתי ממליצה שלא ... תלוי בצרכיו של הילד ועד כמה הוא מסוגל להכיל שונות בטיפול ובסוגי המטפלים. נושא חשוב מאד הוא לשים לב שהמנחה אכן רגיש מספיק והוא מתאים את התכנית הטיפולית לילד ולא את הילד לתכנית הטיפולית. יש מנחים העובדים "לפי הספר", עבודה כזו יכולה לפגוע בילד ולגרום לו למצוקה. כהורים אני מאמינה שתפקידנו לשמוע את כל הרופאים, המנחים והמטפלים, דעותיהם ואמונותיהם, אך בסופו של דבר התפקיד שלנו בקביעת המסגרת הטיפולית הוא לדעת למה באמת הילד שלנו זקוק ולהתאים את כל הטיפולים כך שתהיה הרמוניה מבחינת הילד באופן כזה שהטיפולים יתאימו למה שהוא ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הורים / הורות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 11 פרק 8 הכללה עידוד התפתחות חברתית והפנמת חוקים חברתיים לילדים אוטיסטים, גם אם הם מגיעים להישגים אקדמיים ודידקטיים טובים, קשה מאד להבין חוקים חברתיים כתובים ו"לא כתובים". זה לא מובן מאליו שהם יבינו ויפנימו ... היא דרך אדם שמתווך בינו לבין בני גילו. מכיוון שהילד אינו יודע כיצד לתקשר באופן המקובל הסייעת (שהיא האדם המתווך) עוזרת לו לעשות זאת. כשאתם בוחרים סייעת לגן או לבית הספר וודאו שיש לה נסיון, ואם אין לה נסיון הצמידו לה מנחה בעל נסיון בשילוב. להלן מספר הצעות להורים שעשויות לעזור לילד לפתח את "המצפן" החברתי שלו בגילאים שונים. ביקורי חברים הקפידי, למרות הטיפולים הרבים שהילד מקבל במהלך השבוע, להשאיר אחר הצהריים אחד פנוי לביקור של חבר/ה מהגן או מביה"ס. כדאי מאד שביקור זה יהיה מלווה ע"י מבוגר שמכיר את ילדך ועובד איתו, אחד מהמטפלים או את עצמך (במידה ואת מרגישה שאת טובה בתיווך בין שני הילדים). כאשר המשחקים שכדאי לשחק בהם הם בדיוק אותם משחקים מפרק 5. אל תתביישי לשחק עם שני הילדים כאשר גם ההורה של הילד המבקר נמצא. את נמצאת שם כדי לתווך בין הילדים ולעזור לילדך ולא כדי לשעשע את המבוגר הנוסף. כדאי לערוך את הביקור הראשון של חבר אצלכם בבית כדי שילדך ירגיש במקום מוגן ומוכר וכך הדבר היחידי שהוא יהיה צריך להתמודד עימו ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הורים / הורות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 7 פרק 5 כיצד לעזור לילד להתקדם כהורים נדמה לנו לעיתים קרובות שאין לנו מספיק ידע וניסיון כדי לעזור לילדנו להתקדם. במידה מסויימת הנחה זו עשויה להיות נכונה, אך יכולה להכשיל אותנו כהורים המעוניינים למצוא את הדרך לקדם את ילדינו באופן הטוב והנכון ביותר. לכן, הדבר הראשון שעליך לעשות הוא לשנות את האופן בו אתה תופש את עצמך ואת יחסיך עם הילד. הכוונה היא לשינוי התפישה מ"אני לא יודע מספיק ואין לי ניסיון שיכול ... עליך להיות קשוב מצד אחד לצרכי הילד ולמקום בו הוא נמצא (הרחבתי על כך בפרקים הקודמים) ומצד שני להיות פתוח לעולם באופן כזה ששיטות טיפול שונות (מוכחות יותר או פחות) יובאו לידיעתך ע"י מחקר מתמיד שלך, שאילת שאלות ופגישה עם הורים אחרים ואנשי טיפול שיכולים לכוון אותך לעוד מקורות ידע לגבי שיטות הטיפול שיכולות לעזור לילדך. כאשר פעלתי כך כמות המידע שקיבלתי הייתה עצומה והיה עלי להגביל את עצמי למספר השעות ביום בהם אני מתעסקת בדבר, בכדי לא להביא את ... להשתנות. ילדים מחקים מבוגרים ברמה המודעת והלא מודעת ולכן בו בזמן שאנו פועלים נמרצות לשינוי אצל הילד עלינו להיות מוכנים להשתנות בעצמנו. בהמשך, חילקתי לסעיפים את הידע שרכשתי ושאינני רוצה שיאבד מבלי שאוכל להעבירו הלאה להורים נוספים. אני מקווה שתוכלו להיעזר וליהנות בדרך. 1.יש ילדים שהמוטיבציה שלהם נמוכה מאד ונראה לנו שאין דרך לעניין אותם בשום דבר. אם תתעקשו למצוא מה מניע את ילדכם תגלו פתאום שהילד אוהב לשמוע מוסיקה (גם אם אינו מדבר על כך) או ... יכולים להתמודד עם כל הצרכים של הילד לבד. צרו לעצמכם רשת תמיכה רחבה וחזקה של מטפלים מקצועיים שיטפלו בלקויות מסוימות של הילד תוך כדי כך שאתם מקבלים מהמטפל "שיעורי בית" ומיישמים אותם בביתכם במהלך השבוע. חלק מרשת התמיכה הם הורים נוספים לילדים על הקשת האוטיסטית. אל תתביישו להתקשר, לשאול שאלות ואף לבקר זה אצל זה. בנוסף, קבוצות תמיכה להורים, אחים וסבים נפתחות מידי פעם בבית לורן שברמת גן. הידע והקבלה שתמצאו במשפחות אחרות חשוב עבורכם מאד. אם יש לכם משפחה רחבה תומכת תוכלו להיעזר גם בה. כל גוף או אדם שתוכלו להכניס כתומך בילד או בכם כאינדוודואלים או כמשפחה יקל ... אותו. מכאן כבר אפשר להמשיך, בטיפול התנהגותי למשל, משום שברור לנו שיש משהו שהילד מתעניין בו, כלומר יש לו מוטיבציה פנימית כלשהי שאפשר לרתום אותה לעבודת תכנית טיפולית. לכן התבוננות ושימת לב מרוכזת וחסרת פשרות בילד מצד ההורים, המנחה והמטפלים היא הבסיס לכל. קודם כל התבונן בילד, אחרת לא תוכל לדעת מי הוא, מה הוא מביא לעולם ומה הוא צריך ממך. 8.טפטפו מעט טיפות של שמן אורגני בריח מרגיע לאמבטיה מלאה במים בה הילד יושב. עסו בעדינות את גופו עם שמן. ... מקצועית מצב כזה של חזרה על דברי האחר נקראת אקולליה, יש סוגים שונים של אקולליה). סיטואציה כזו עשויה להתרחש בנקודות זמן שונות עם אנשים שונים. מניסיוני צריך להבין שהילד מנסה לומר משהו וליצור תקשורת אך אינו יודע כיצד. על ההורה או המטפל לשים לב לאילו סיטואציות חסר לילד ידע חברתי כדי לשוחח שיחה תואמת סיטואציה ותקשורתית, הוא פשוט לא יודע מה לאמר ולכן חוזר על שאלה או משפט שהוא מכיר. במקרה של הדוגמא הנ"ל, לאחר שהילד האוטיסט שאל פעמיים "איך קוראים לך", ... שהכרתי לא היה מסוגל לזכור ולהבין לגמרי בתחילת כתה א מערכת שעות כאשר היינו מזכירים לו מה הוא עומד ללמוד היום בכל בוקר. הפתרון היה להדפיס לו מערכת שעות כשבכל שעה מצולמת תמונה המזכירה מה יתרחש באותה שעה. לעיתים קרובות על ההורה או המטפל להיות יצירתי וליצור מערכת ויזואלית ספציפית לילד מסוים משום שכל ילד מתקשה בתחומים אחרים. חישבו האם להשתמש במילים, ציורים או תמונות באופן שמתאים לרמת הילד. שימו לב שהמערכת פשוטה ויזואלית ולמדו את הילד כיצד להשתמש בה. באופן כללי ניתן לאמר שלילדים קטנים לא כדאי להכין טבלאות או מערכות מסובכות וארוכות. לילדם מעל גיל 6 או 7 אפשר להרחיב את המערכת. 43.קנו דרך האינטרנט או השיגו מהורים אחרים תמונות מספרות (מדרש תמונה). תמונות אלה מספרות סיפור פשוט וקצר שמתאים לרמת הבנתו של הילד. ספרו עם הילד את הסיפור בתחילה בעצמכם, אח"כ שאלו את הילד שאלות וראו האם הוא עונה ומה תשובתו. התפעלו מאד מתשובותיו והחמיאו לו ... "The Social Skills picture book" מאת Jed Baker. בספר סיטואציות חברתיות רבות המצולמות כסצנות פשוטות. הספר מעוצב כעמוד ובו תמונת סצנה נכונה מול עמוד ובו תמונה של אותה סצנה, אך הפעם באופן שאינו מקובל מבחינה חברתית. ההורה והילד יכולים לשבת וללמוד מתוך הספר. ילדים גם יכולים לשאת את הספר לכל מקום, כולל ביה"ס, כדי להסתכל ולהבין כיצד לנהוג בסיטואציות שהם אינם מבינים (ילדים מבוגרים יותר). הספר מתאים לילדים מגיל שנתיים וחצי או שלוש המפותחים מספיק ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא הורים / הורות - לחץ כאן...