... הנפש:
יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1 מתוך: זמן
יהודי חדש: תרבות
יהודית בעידן חילוני. עורך ראשי: ירמיהו יובל. ירושלים: כתר, 2007. הקדמה בין הסוציאליזם, תנועה כלל - עולמית שמחוללה היה
יהודי שהתכחש לעמו, לבין הציונות, תנועה שקמה כולה למען
יהודים, עומדת משנה שהיא ספק תיאוריה מדעית ספק תנועה חברתית ופוליטית, השואפת אף היא לתיקון העולם בדרכה שלה, ... דיאלוג בלתי - פוסק עם התרבות כולה מזה ועם
היהדות מזה. הכל בכל יש בדיאלוג השני: מאפיינים
יהודיים, התכחשות ומרד נגד
היהדות, ניכוס והזרה הדדיים, ומעל לכל תזכורת כי פעולה לשינוי העולם מחייבת תיקון פנימי תחילה. להלן יידונו כמה היבטים בקשר בין
היהדות והפסיכואנליזה: יחסיהם של פרויד וממשיכיו עם
היהדות, יחסם של
יהודים וישראלים לפסיכואנליזה ודרכי חשיבה
יהודיות בפסיכואנליזה. א. פרויד
היהודי בבואנו לדון בצד
היהודי של הפסיכואנליזה, עלינו לברר תחילה עד כמה קשורה היא באישיותו ובתולדותיו של מייסדה. להמחשת הבעיה הנה שתי ... - ועל כן אוניברסאלית - ולכן אין לה קשר מיוחד
ליהדות, או שמא היא השקפת - עולם ייחודית לפרויד, ועל כן נושאת אולי גם את חותם לאומיותו? במחשבה שנייה, אין ... פסיכואנליזה (שבו טבועה, מן הסתם, עובדת היותו
יהודי) והיכן מתחיל המדע האובייקטיבי? זאת ועוד: טיעוני ad hominem (טיעונים לגופו של הטוען ולא לגופו של ... הפסיכואנליזה מנקודות העיוורון של מייסדיה. הבנת
יהדותו של פרויד ויחסו אליה היא אם כן חשובה להתפתחות הפסיכואנליזה. פרויד עצמו כתב במאמרו האוטוביוגרפי, ... עיירה קטנה בצ'כוסלובקיה של ימינו. הורי היו
יהודים. גם אני נשארתי
יהודי". ומאמרו "ההתנגדויות לפסיכואנליזה" מסתיים כך: ולבסוף, רשאי המחבר, ככל שהוא מבליג על רגשותיו, להעלות את השאלה, אם אישיותו שלו
כיהודי, שלא אבה מעולם להסתיר את
יהדותו, לא היה לה שום חלק באנטיפתיה של העולם הסובב כלפי הפסיכואנליזה. טענה ממין זו לא נשמעה בקול רם אלא ... לא מקרה הוא, שנציגה הראשון של הפסיכואנליזה היה
יהודי. כדי להכריז על האמונה בה נצרכה מידה רבה של נכונות ליטול על עצמו את גורל הבדידות שבאופוזיציה, גורל
שהיהודי מנוסה בו יותר מאדם אחר. במילים "כדי להכריז על האמונה בה" מהדהד מושג "הכרזת האמונה" המונותיאיסטי ... נתקלים אנו בניגוד בין ביקורתו של פרויד כלפי
היהדות כדת לבין התייחסותו
ליהדות כלאום. בספרו השנוי במחלוקת "טוטם וטאבו" שיער פרויד כי הדת התפתחה כתוצאה מאירוע שחזר ונשנה בתולדות האדם ... מכל אלה לא הפריע לפרויד לקבל את לאומיותו
היהודית באותה טבעיות בה מקבל אדם את הוריו ושפתו. כבר בכתביו המוקדמים, שעסקו בנושאים קליניים,
יהדותו היא מוצהרת. חוץ מהיינה, דומה שאין עוד הוגה
יהודי שעשה שימוש כה פשוט וכה נטול תסביכים ביידיש בכתביו. שפה זו, שהורחקה ואפילו נרדפה בידי אחותה העברית ... בארץ - ישראל, הייתה מאוסה לא - פחות על
היהודים המתבוללים שהתאמצו לדבר גרמנית יפה בדיאלקט הבווארי או השוואבי של מחוז מגוריהם, ושהיידיש הייתה בעיניהם ... האישיות, מופיעות לא אחת התלבטויות הכרוכות
ביהדות ובאנטישמיות. ספרו שובה - הלב "הבדיחה ויחסה ללא - מודע" גדוש בדיחות עממיות