חילוניות - מבוא חילוניות היא אידאולוגיה שסוברת שיש לאדם זכות להיות חופשי משליטה דתית וכן מכפייה דתית של הממשל ושנהלי הממשל ומוסדותיו צריכים להתקיים בנפרד מהדת ו/או אמונות דתיות בתוך מדינה שהיא נייטרלית בענייני אמונה. ישנם הוגי חילוניות הביקורתיים כלפי אדיקות דתית וטוענים שדת משתמשת באמונות טפלות במקום בהיגיון ובשיטות מדעיות ובכך מונעת את ההתקדמות האנושית. החילוניות עושה שימוש בפילוסופיה היוונית ובפילוסופיה הרומית, ... אלברט איינשטיין, סם האריס וריצרד דוקינס. התפיסה האירופית לחילוניות הנקראת לאיסיטה, טוענת שהחילוניות היא תנועה החותרת למודרניזציה, ולהתבדלות מערכים דתיים ומסורתיים. סוג זה של חילוניות, ברמה חברתית או פילוסופית, לפעמים מתרחש גם בזמן שאין ביטוי מדיני או משפטי לחילוניות, כמו במדינות: ישראל, נורווגיה והממלכה המאוחדת. בארצות הברית, התפיסה היא שהחילוניות המדינית הגנה על הדת מהתערבות של הממשלה. בזמן שחילון חברתי הוא פחות שכיח במדינות שונות, תנועות פוליטיות או חברתיות תומכות בחילוניות מסיבות שונות. ... הסופר הבריטי גורג הוליוק ב - 1846, הוליוק המציא את המונח כדי לשקף את השקפתו הרואה סדר חברתי הנפרד מהדת, מבלי לבטל או לבקר בצורה פעילה את האמונה הדתית. כאגנוסטיקן הוליוק טען כך: Cquote2.svg החילוניות אינה טענה כנגד הנצרות, היא עצמאית ממנה. היא לא מבקרת את הטענות של ... חדש, הדעות שעליהם היה מבוסס המושג היו קיימות לאורך ההיסטוריה. לדוגמה שיטתו הפילוסופית של אבן רושד, שכללו הפרדה בין דת לפילוסופיה. בארי קוזמין מהמוסד לחקר החילוניות בחברה ובתרבות מפצל את החילוניות לשני סוגים: חילוניות חזקה וחילוניות חלשה. לפי קוזמין, הדוגל בחילוניות חזקה מתייחס לטענות דתיות כלא - לגיטימיות מבחינה אפיסטמולוגית, שאין להן הצדקה על ידי היגיון או ניסיון. לעומת זאת, ההשקפה של החילוניות החלשה ... השגה של אמת מוחלטת הייתה בלתי אפשרית ולכן ספקנות וסובלנות צריכים להיות עקרונות העולים על הערכים בשיחה על מדע ודת. תוכן עניינים: 1 חילוניות מדינית 1.1 חילוניות בתנועה הציונית 2 חברה חילונית 3 אתיקה חילונית 4 טענות כנגד החילוניות חילוניות מדינית: יצחק גרינבוים היה דוברה הגדול ביותר של החילוניות בתנועה הציונית. במונחים מדיניים, החילוניות היא תנועה למען הפרדת הדת מהממשל, היינו הפרדת הקשרים בין הממשלה לדת המדינה, והחלפת חוקים המבוססים על כתבי דת (כמו התורה והשריעה), לחוקים אזרחיים. החילוניות, לרוב, משויכת לעידן הנאורות באירופה, ומשחקת תפקיד מרכזי בחברה המערבית. העקרונות של הפרדת הדת והמדינה בארצות הברית וכן הלאיסיטה בצרפת מתבססים בצורה חשובה על עקרונות החילוניות. מדינות חילוניות התקיימו גם בעולם האסלאם בסוף ימי הביניים. ישנן דתות המנסות להשפיע על החלטות פוליטיות או להשיג השפעה או הטבות ספציפיות, ישנם נוצרים התומכים במדינה חילונית ויודעים כי לרעיון ... המתנגדים לחילוניות, וטוענים כי יש בזמן האחרון אידאולוגיה חילוניות קיצונית וכי זה איום על זכויות הנוצרים והביטחון הלאומי. הכוחות הדתיים הפונדמנטליסטים העיקריים בעולם המודרני באים מהאסלאם הפונדמנטליסטי ומהנצרות הפונדמנטליסטית, על אף זאת, ישנם מיעוטים דתיים שרואים בחילוניות מדינית חלק מרכזי בשימור זכויות שוות. ישנן מדינות מוכרות כחילוניות חוקתית, כמו צרפת, הודו, דרום קוריאה, יפן, ... צורות ממשל דומות. חילוניות בתנועה הציונית: על אף שבכל זרמי הציונות הדעות נעות מדעות חילוניות ולפעמים אפילו אנטי - דתיות בציונות הסוציאליסטית עד דעות המנסות לכפות דתיות לאחר נקודה מסוימת (כמו הקמת המדינה, או לחלופין חזון של מדינת תורה) לרוב מוסכם כי התנועה הציונית היא חילונית ביסודה כיוון שהיא בוססה על השקפות מתחום החולין, כמו לאומיות, תוך כדי כפירה במסורת ההלכתית בפרהסיא, והעברת הדת אל תחום הפרט. מלבד זאת, על אף שיתוף הפעולה עם האורתודוקסים, בנימין זאב הרצל כיוון אל עבר מדינה חילונית שבה אנשי הדת לא יתערבו בפוליטיקה: Cquote2.svg לא ניתן כלל לדחפים תיאוקרטיים של אנשי דת שלנו להרים ראש. אנו נדע להחזיקם בבתי ... כי לבסוף המודל שנקבע בהקמת המדינה לא היה חילוני - מדינית כפי שרצו הגורמים הליברלים, אלא ניסיון שליטה על הדת מצד הגורמים הסוציאליסטיים, שגרם להתנגשויות בן דת ומדינה. כיום המצב שונה, ורק מפלגות ציוניות - סוציאליסטיות כמו מרצ או ... להגיע להרמוניה בין קודש לחול ובין הישן לחדש. חברות מערביות מודרניות בדרך כלל נחשבות בלימודי דת חילוניות, בגלל חופש הדת הכמעט מושלם (אדם יכול להאמין בדת כלשהי, בכמה דתות או באף דת, ללא שום אפליה משפטית או חברתית), כולל האמונה הכללית שהדת בסופו של דבר לא מחליטה החלטות פוליטיות. אף על פי כן, ההשקפות המוסריות שנובעות ממסורות דתיות עדיין חשובות מבחינה ... דתיות מערביות מסורתיות, אמיל דורקהיים עסק בשאלת הסמכות בחברות שעברו חילון ועם החילון כתהליך חברתי והיסטורי. עם אנשי האקדמיה שעבודתם עזרה להבנה של דברים אלו נמנים די אל מונבי, מקס ובר, קארל ל. בקר, האנס בלומנברג, מ. ה. אברמס, קארל לווית, פיטר ל. ברגר ופול בניצו בן השאר. חילוניות יכולה להיות גם אידאולוגיה חברתית שבה הדת ואמונות על - טבעיות לא נראות חשובות להבנה של העולם ובמקום זה מופרדות מעניינים של הסקת מסקנות והיגיון. במובן ... לא בהכרח שווה לאתאיזם, יש מאלו המצדדים בחילוניות שהם דתיים (כישעיהו ליבוביץ ), בזמן שיש אתאיסטים המקבלים את השפעת הדת ומוסדותיה על הממשלה או על החברה. החילוניות היא רכיב מרכזי בעמדה חילונית הומניסטית פוליטית וחברתית. חלק מהחברות, כמו החברה ... ניטראלית בענייני דת, חלק טוענים כי היא מדכאת חלקים מסוימים בדת. ולמראית עין, היא מדכאת בצורה שווה את כל הדתות מלהתערב בעניינים אחרים. ויליאם א. קונולי, מתנגד ראוי לציון לחילוניות כותב כך: חילוניות אינה רק חלוקה בין הממד הציבורי ... דתית על המדינה או החברה היא שלילית. באומות שאימצו רשמית אמונות כאלו, כמו מדינות הגוש הקומוניסטי המזרח אירופי, מוסדות הדת נהיו כפופים למדינה, לשם האינטרס הציבורי. חופש הפולחן היה נתון לצנזורה להגבלות שונות, וההטפות של הכנסייה היו תחת מעקב ... על שמעשים אלו נגדו את הזכות לחופש דת. אנשים מסוימים הדוגלים בחילוניות טוענים כי המדינה צריכה להיות מופרדת לחלוטין מהדת, ומוסדות דת צריכים להיות חופשים לחלוטין מהתערבות ממשלתית. כנסיות שמפעילות את סמכותן הדתית בנפרד מתמיכות ממשלתיות, ושיסודותיהן אינם במדינה, בדרך כלל נקראות כנסיות חופשיות, חופשיות כמובן במובן של עצמאיות. ויש אנשים שגם דוגלים בחילוניות חלשה יותר, ורוצים לתת למדינה יכולת לעודד את הדת (כמו מתן פטור ממס למוסדות דת, מתן מימון לפרויקטים של חינוך וצדקה, כמו שנותנים לפרויקטים חילונים), אבל מתעקשים על כך שהדת לא צריכה למסד דת אחת כדת המדינה, לדרוש שמירת דת כזאת או אחרת, או לחוקק דוגמה דתית.

על דת, קבלה, אמתולוגיה ואומנויות לחימה מנסיוני בעולם האומנויות לחימה, למדתי גם סגנונות מודרניים וגם ישנים קלאסיים יותר. מהמחקר שלי, הבנתי שלכל דבר יש את התזמון הנכון שלו. לדוגמה: יש אומנויות לחימה שעוסקות במגוון רחב של כלי נשק, ובנוסף עבודת היד הריקה שלהם הושתתה ובוססה על עבודת כלי נשק. מצד שני, יש אומנויות לחימה מודרניות, שנבעו מהקלאסיות, והותאמו לתנאי הזמן המודרני. למשל בעיקר לחימה ביד ריקה, ... מה שחשוב לי להבהיר, שמסורת כבודה במקומה מונח, אבל חשוב להבין גם, שאינה מחויבת המציאות. ועל מה אני מרמז? לדתות יש תפקיד בעולם, שאם לא לא היו מתקימות. כמו כן לנגזרות שלה, הקבלה וכו. כמו באל הישנות, יש הרבה אמת ואיכויות בדת ובקבלה, אבל כמו הכל,, הם אינם מחויבים המציאות. השפה והזמן שהספרים נכתבו, היו שונים מהיום, ובהרבה מקרים לא מתאימים ... של כאלה ואחרים, הם מדברים על אותם הדברים שמורי מדבר עליהם, אבל בצורה מאד מסורבלת, מה שיוצר סביב זה עבודת אלילים. אנשים מאמינים מידי למקובלים, מה שבדיוק המקובלים מבקשים הפוך. בקיצור, מחקר הוא מדע, ומדע שמבוסס על ידע של ...

זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 1 משה הוא הספר האחרון שפרויד כתב. הספר מורכב משלוש מסות. ופרויד נלחם בכתיבתו זמן רב. ... הימים היו ימי עליית הנאצים. היהודים היו מפוחדים והמומים. האם ייתכן שפרויד חשב שאם ייתן ליהודים מוצא וינתק אותם מהדת האירופאית הוא יעזור להם? במה? למה היה חשוב לו לחבר את היהודים למצרים. לנתק מסורות, ולקרוע את החוט המחבר ... והחולה הזה. אין לדעת בברור. מה גרמו לו הנאצים לחשוב ולהרגיש. האם רצה לנתק את השמיות המוכרת ולחבר את הדת היהודית למקור אחר בכלל. שנים התלבט בדמות ובפרסום. למסה הראשונה קרא משה מצרי הוא יודע מה הקושי לשבור מסורת של עם ומתנצל על זה בפתיחת המסה. פרויד קורא בספר תיגר על עיקרי הדת היהודית והדת המונותיאיסטית, אך בעקיפין הספר הוא ניעור תורתו של יונג. דחייה של התת מודע הקולקטיבי. הוא מנסה להראות כיצד נוצר ... יהודה וממלכת ישראל. הוא מדבר על שני עמי יסוד שהתחברו לעם אחד. אומה שיש לה שני שמות לאל. שתי דתות שהאחת מודחקת על ידי האחרת. שני מייסדי דת ההופכים לאחד אצל מספרי הסיפורים של אז. בהקדמה לחלק השלישי מדבר פרויד על השינויים החברתיים בעולם. הקדמה והברבריות משלבות ... את תנאי חייהם של מיליוני בני אדם שחיו קדם בדיכוי. ברוסיה היו נועזים דיים לשלול את הסם המשכר ששמו דת. ונבונים להעניק חופש מיני. אך תוך כדי הכפיפו אותם לאלימות אכזרית וגזלו את חופש המחשבה. באלימות דומה מחנכים את העם האיטלקי. הנסיגה לברבריות פרה היסטורית של העם הגרמני. דווקא הדמוקרטיות השמרניות הפכו לשומרות הקדמה התרבותית. הכנסייה הקתולית מתנגדת להתפשטות סכנה זו לתרבות. פרויד מפחד לפגוע בפרסום מאמרו לא רק ביהודים, יש לו חשש שגם הכנסייה תצא נגדו. הוא חושש שפרסום מאמר על הולדת הדתות המונותיאיסטיות תגרם לסקנדל שיסיט את תשומת הלב מהנאמר. לא ברור כלל אם משה, האיש שנתן לעם את החוק והדת, היה אכן דמות היסטורית או יציר אגדה. העובדה הראשונה שפרויד בודק הוא שאלת השם משה את הסיפור על התינוק ... ששמו המלא היה דומה לשם תחותמס שמרכיב בתוכו קרבה לשם משה. פרויד מצטט את אוטו רנק תלמידו שכתב את לידתו של גיבור רנק מביא דוגמאות ממיתוסים שונים וממקומות רחוקים ומוכיח שיש קרבה עד לצד המילולי אפילו לעמים שונים והמיתוסים ... שלנסיך מצרי היה איזה מניע להנהיג שבט שכנראה רחשו לו בוז. צריך לזכור שמשה היה זה שנתן לעם את דתו. אין להניח שלעם הזה לא הייתה איזו צורה של דת קודמת. אך משה נתן את מה שמוכר עד היום כדת משה. האם אפשר לדחות את הסברה שמשה הביא את הדת המצרית? בני ישראל לפי המסופר כבר היו מונותאיסתים, לדת מצרית אלים רבים. האלים המצרים התערבבו זה בזה. האל הראשי של העיר תבי היה אמון רע. אמון היה האל ... ידיו כנראה הוא פונה לשמש הו אתה אל יחיד שאין אחר בלתו מבין ריבוי האלילים עולה לראשונה סימן למונותיאיזם. הדת החדשה לא נולדה באחת אלא התפתחה. המלך שינה את שמו אימנחותפ שכלל בתוכו את שמו של אמון, האל הקודם, ... אמון. סמלו של אל השמש היה דסקית עגולה שממנה יצאו קרניים שסופן ידי אדם. אם משה היה מצרי בן דת אתון אפשר יהיה להסביר את ההבדל בין הדת המקומית מרובת האלים לדת החדשה שהתקבלה. הכוהנים של דת אמון מחקו כמעט כל עדות לדת אתון. את הדת היהודית אנו מכירים כזו שקובעה על ידי כוהנים 800 שנה מאוחר יותר. תקופה של אחרי גלות בבל. השם אדוני ... את אדוניס, אל סורי. האם ייתכן שהתפלה המוכרת לנו היום הייתה פעם שמע ישראל אתון (אדוני) אלוהינו אל יחיד. הדת היהודית אסרה על תיאור האל בתמונה ונוטשת את השמש כאל. הדת היהודית לא רצתה לדעת על העולם הבא. החיים אחרי המוות. בדת המצרית רבת האלילים אוזיריס היה אל המתים. הקרבה בין הדת היהודית לדת אתון היא סימן נוסף. משה נתן לעמו גם את מנהג המילה. אמנם בתורה יש סיפור מוקדם יותר לברית. הרודוטוס ... אתו מנהג שייעשה אותם מצרים בדרך מסוימת. שאיפתו הייתה לנתק אותם מהמצרים האלילית. משה לא היה יהודי אלא מצרי מדת אתון. זו ההסתברות הסבירה ביותר. אם משנים את התקופה ומזיזים אותה לתקופת אחינתון הרבה שאלות מקבלות תשובה. משה היה אציל מצרי. נסיך. שחזה בהתמוטטות דת אתון, ושלטון אחנאתון וחיפש דרך לשלוט. כנראה שחי באזור גושן והכיר את העברים. הוא הציע להם לייסד ממלכה חדשה. להעניק להם דת שהוא מאמין בה. העברים קיבלו אותו. ארץ כנען התאימה לתכניתו של משה להקים מדינה משלו. לשאלה המתבקשת, ואם זו טעות, או למה להזיז מאורע מהתאריך המקובל שלו עונה פרויד. דתו של אתון לא נעלמה. היו קבוצות שהמשיכו להאמין בה. יש לזה תיעוד. משה היה יכול להיות בן אחת מאותן קבוצות שהמשיכו להאמין באל היחיד. לא נמצאו בכל כתבי המצרים באותה תקופה עדויות לנדידת שבט גדול ויציאתו ממצרים ואין שום אזכור של תקופת מגפות. יש להניח שאם היו דברים שכאלה, היו מתועדים, כי ... פרויד, בראשם אדוארד מייר מנסים לספר את הסיפור קצת אחרת. מייר מסכים שהשבטים שכונו אחר כך יהודים קיבלו עליהם דת חדשה. אך המעמד לא היה בסיני אלא בנווה מדבר המכונה מריבת קדש. שם קיבלו על עצמם לעבוד אל בשם ... רצה להשכיח את מצרים ואת המנהיג, משה. בקדש איחדו את המסורות השונות של השבטים קרובי המשפחה ויצרו מסורת אחת. דת משה. המתווך בין האל ובין העם היה משה, חתנו של כהן מדיין. דמותו של משה כרוכה במדיין ובאתרי פולחן ... מצרים נראים כאנשים שונים. המדייני היה יכול לעסוק בכישוף וליצור את נחש הנחושת כאל רפואה. מה קרה למשה שהנהיג דת בה אסורים כשפים? אדגר זלין פרסם מחקר ב 1922 בו טען שאצל הנביא הושע מצא סימנים של מסורת שמשה מת מוות אלים במרד של העם. העם רצה כנראה להתנער מהדת שהנהיג. השבט שיצא ממצרים היה קטן. לא שווה בכל הטורח של איש שחיפש מנהיגות. מניחים שכשאותו שבט שיצא ממצרים ... השבטים המקומיים, קרובי משפחתו, נוצר איחוד של כל השבטים. איחוד שנתן לשבטים המאוחדים כוח לצאת לכיבוש כנען. וממנו צמחה דת חדשה. האומה התאחדה משני מרכיבים, אלו שהיו במצרים ואלו שלא באו משם ומאוחר יותר התפרקה מחדש לממלכת יהודה וממלכת ... ישבו. הם תפסו משרות חשובות, אך נבדלו מן הכהנים. לוי איננו שם של כת. זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 2.

אתאיזם - מבוא - חלק 2 טיעונים על בסיס התפתחות האמונות / דתות הטיעון ההיסטורי: ההיסטוריה המתועדת מלמדת כי המונותאיזם צמח על רקע האמונה הפוליתאיסטית, שכללה בין השאר גם אלים דמויי - ... לאדם הראשון, והאמונה בו הייתה קיימת מראשית הזמן. אך לדברי ארכאולוגים מסוימים, רעיון האל המונותאיסטי הופיע פורמאלית לראשונה במהפכה הדתית של אחנתון. טיעון הדתות המרובות: לתרבויות רבות ושונות ברחבי העולם יש תפיסות שונות ומנוגדות של מושגי האלוהות, ובכל אחת מהן אנשים מאמינים בתפיסות ... נסתרת בטבע פיתחה את האמונות הפולחניות, כולל העידן החדש של ימינו, כמו פאראפסיכולוגיה וקריאה בקפה. הטיעון הפסיכולוגי: הפסיכולוגיה של הדת טוענת כי האמונה באל, לפחות כמו שהוא מוצג בדתות האברהמיות, עונה לאינדיבידואל על דחפים פסיכולוגיים. לפי הדעה הרווחת בני אדם מאמינים באל, במתכונות דתיות כאלה, מפני שהם מחפשים ... לא שוללת את קיום האל, היא רק מסבירה שבני האדם מעדיפים מבחינה פסיכולוגית להאמין באל. כמו כן, הגישה יוצאת מנקודת הנחה שקיום האל וודאי כולל מערכת מטא - פיזית של ששכר ועונש. חיי נצח: דוגמה למילוי דחפים פסיכולוגיים על ידי הדת. המכנה המשותף כמעט לכל הדתות המונותאיסטיות והפוליתאיסטיות, ואפילו דתות נטורליסטיות כמו הבודהיזם, הוא הנצחיות של המאמין שממלא אחר חוקי הדת ומאמין בעיקרי האמונה שלה. האדם הוא אולי היצור החי היחיד בממלכת בעלי החיים אשר יודע ומצפה את מותו. משחר ההיסטוריה דתות ותרבויות קדומות האמינו בחיים לאחר המוות, כך לדוגמה, המצרים חנטו את מתיהם ובנו עבור הפרעונים פירמידות והשאירו להם שלל אוצרות שיטיבו עמם בעולם הבא. הדתות המונותאיסטיות גורסות כי המאמין הצדיק יתוגמל על אמונתו האדוקה בעולם לאחר המוות בגן העדן, ואילו הכופרים והחוטאים ייענשו בגיהנום. האמונה בחיים שלאחר המוות מדחיקה את הפחד מפני הסוף שאינהרנטי אצל אנשים. אמונה זו היא המקל והגזר של הדתות שמעודדות לדבוק במעשים הטובים ולהימנע מן הרעים כדי לקבל תגמול נצחי בהגיע יום הדין. אמונה זו תורמת גם למאמינים ... השמיים כבסיס למוסריות, אתיאיסטים שוללים טענות אלו וטוענים כי פחד הוא דרך קלה לתעתע בהמונים, והמוסריות אינה צריכה לנבוע מהדת או מדברים שליליים כמו פחד. הטיעון הסוציולוגי: הדת בכלל ואלוהים בפרט ממלאים פונקציות חשובות בחברה האנושית, מה שמעיד על הצורך הבלתי - תלוי בהיגיון או באמיתות שלהם. הדת סייעה לאנשים ליצור קבוצות מגובשות בעלי תפיסה קולקטיבית, הזדהות שמקורה באידאלים משותפים, נורמות משותפות ומקובלות, מערכת תפקידים הדדית. כמו כן הדת העניקה לאנשים משמעות עילאית לחיים, הכתיבה תחומים נרחבים של התנהגות על ידי הצבת אמות מידה של טוב ורע וקבעה ... והבטחת רציפותה של התרבות באמצעות טקסים, חגים ומנהגים עממיים וכן חינוך בעל פה או בכתב שהעבירו את שרביט קסמי הדת הלאה. יתרונותיה של הדת מורגשים עד עצם היום הזה וזה מספיק כדי לתת לאנשים תחושה של משהו על - טבעי ואמונה ביסוד הדת שהוא בדרך כלל אלוהים. הברון דהולבאך היה המנסח הראשון של טענות האתיאיזם, הוא טען כי העולם נוצר ללא התערבות אלוהית, המוסריות הדתית מעוותת, והפחד גורם לילדים להאמין באלוהים. ספריו נשרפו בפומבי על ידי הכנסייה. - אתיאיזם טיעונים התלויים בהגדרות מסוימות של ... שייך גם לדוגלים בפנתאיזם, אך יש הסבורים שהפנתאיזם הוא בעצמו השקפת עולם אתיאיסטית. בעיית הרוע: הואיל ואלוהים מוגדר, במרבית הדתות, ככל - יכול, יודע הכל ומקור הטוב, נשאלת השאלה מדוע עולמנו שופע ברשעות, חוסר צדק וסבל? אם אלוהים הוא ... רוצה, אין סיבה לקרוא לו אלוהים. יוצא מכך שאלוהים טוב באופן מוחלט וכל - יכול אינו יכול להתקיים. בני הדתות האברהמיות יעידו כי הפריבילגיה שיש לרוב האנשים, היא בחירה חופשית, אשר ניתנה כביכול על ידי האל, היא מקור הרע, ... שהוא לא מתעניין בנעשה בעולמנו. אם אלוהים מסוגל לתקשר עם האינדיבידואל האנושי לשם העברת דבריו בכתבים שונים (כפי שטוענות דתות רבות לגבי כתבי הקודש שלהן והדרך בה הם נכתבו), מדוע הוא אינו מתקשר עם כל המין האנושי באופן ישיר ... תפיסתן של הנצרות והיהדות ובין המדע בתחומים מסוימים (בעיקר בריאת העולם לעומת אבולוציה וגיל היקום) מערערת על תקפותן של דתות אלה. הטיעון המטריאליסטי: דתות רבות טוענות שהחיים הם יותר מהחומר שאנחנו רואים בסביבתנו הדוממת. בנוסף הן טוענות שמאחורי החיים עומד עולם רוחני או ... מבנהו, המידע המאוחסן בו ותפקודו, אם אכן ההוויה האנושית מסתכמת בכך, ואין שיקוף רוחני כל שהוא לחיינו, הרי שאותן דתות שוגות בהנחתן. אי אמינותן של אמונות שונות: מאפיין משותף לתאיזם ולדתות הוא הסתמכותם על האמונה, לדעת הטוענים כך, אמונה בקיום האלוהים ובאמיתותן של דוקטרינות דתיות - אינה מבוססת על היגיון, ... הם בלתי - מוסריים או בלתי אמינים - לפחות בכל הנוגע לחברותם בקהילה. בפי חזל מכונה האתאיסט כופר בעיקר. דתות אחרות מוקיעות בדרכים דומות את הלא - מאמינים. עד העת החדשה האתאיזם נחשב לבלתי לגיטימי לא רק מסיבות דתיות, ... כמה מדינות, כמו למשל ברית המועצות, מדינות מזרח אירופה הקומוניסטיות והרפובליקה העממית של סין. קרל מרקס, אתאיסט, כתב כי הדת היא אופיום להמונים והיא מזיקה לחברה. בשל הדוקטרינה המרקסיסטית המדינות הקומוניסטיות לא עודדו דתות, בין היתר גם כדי להחליש את האופוזיציה למדינה. אף על פי שהיו מדינות אתאיסטיות באופן רשמי, התקיימו במדינות הקומוניסטיות ... בשליטת המדינה. הגישה האתאיסטית של המשטר בברית המועצות לא מצאה אחיזה בלב כל האזרחים, ועם נפילת המשטר הקומוניסטי זכתה הדת לתחייה מחודשת. במהלך המלחמה הקרה, העובדה שהאויבים הקומוניסטים של ארצות הברית היו אתיאיסטים באופן רשמי (קומוניסטים חסרי אלוהים), תרמה לנקודת המבט שאתאיזם הוא לא אמין ולא פטריוטי. במרוץ הבחירות לנשיאות שהתקיימו ב - 1988 במדינה החילונית באורח רשמי - ... להגן על מאמינים. בתי משפט בארצות הברית, גם אם הדבר היה שנוי במחלוקת, פירשו את הדרישה החוקתית להפרדה בין הדת והמדינה כהגנה על הלא מאמינים, כמו גם כמונעת השתלטותה של אמונה דתית זו או אחרת על כל המדינה. המצב החוקי מוגדר על ידי המונח: חופש הדת פירושו גם חופש מדת. החוק במדינת ישראל אינו מפריד בין דת ומדינה. דתם של התושבים כפי שהיא רשומה במרשם ... קיים, או על זה שמבקש להניח לפי כלל תערו של אוקאם שיצור כזה אינו קיים?. על - פי האמונות הדתיות הנפוצות, דוגמת חלקים מהנצרות, האסלאם והיהדות, קיומו של האל הוא בגדר אקסיומה, שאולי ניתנת להוכחה אך אינה דורשת אותה. ... האקסיומות שלו (אף על פי שעבור חלק מהאתאיסטים, אין זה פוגע בזכותו של המאמין לנהוג אחרת). הטענה כי האקסיומה הדתית דווקא דורשת הוכחה, באה לידי ביטוי בכך שבלעדיה היא ארעית, כלומר - ניתנת להחלפה בכל אקסיומה דתית אחרת, בלא ... לרעיון האלוהים, אך הם אקסיומטיים ותלויים באמונה באותה מידה. גם קרל מרקס ניסה להתייחס לאמונה באל. הוא טען כי הדת היא השתקפות של החברה האנושית. לדעת מרקס, שיוצא מתוך נקודת הנחה כי מעשי האדם הם הקובעים את ההיסטוריה, האדם משייך את תוצאות פעולותיו לאל. כך, לדוגמה, אישרה החברה הימי ... כתב העת הישראלי אפיקורוס וכתב העת היידי - סובייטי דער אפיקוירעס. ביקורת הביקורת על אתיאיזם מגיעה על פי רוב מדתות, בעיקר אלו התאיסטיות, וכן מן הדאיזם, האגנוסטיות, האיגנוסטיות, וכן מן הפסיכולוגיה וזרמים פילוסופיים שונים, הקוראים תיגר על השרירותיות לכאורה ... אדם לסלקציה אפשרית בבחינת רעיונותיה של דת מסוימת. בוטון מדגיש את הצורך באיכויות טרנאסצנדנטאליות, בריטואל, ובחיבור אנושי, הקשורים לרוב בדתות, וקורא לאתיאיסט המודרני לא לזלזל בערכים אלה ואף לברור ולאמץ אותם. בוטון מכנה השקפתו אתאיזם 2.0.

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 10 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 9. ט. בשלי הסער הגדול הזה עליכם (יונה א 12) : מקבל - האמונה, החברה החילונית והמטפל ... למצוקות קיומיות בסיסיות: אובדן יקירינו, הכיליון הצפוי לנו, וקיומם של רגשות שליליים כלפי הקרובים לנו וכלפי עצמנו. בכך נעשית הדת, לפחות על פניה, בת - תחרות למקצועות הטיפוליים, דבר המציב את המטפל בפני דילמות אתיות מיוחדות: לפעמים צריך הוא לנסות להניא את המטופל מהתנהגות של נסיגה לא בוגרת במסווה דתי, אך בה - בשעה עליו להימנע מלערב את שיפוטו הערכי. 5358, 71... לכך אבקש להוסיף טענה אחרת, פחות מקובלת: היחס בין הפסיכולוגיה לבין הדת - יחס בין דיסציפלינה מחקרית לבין מושא החקירה - יכול וצריך להתהפך לפעמים, כדי לאפשר לפסיכולוגיה לבקר את עצמה. לוקוף וחב, בהצעה מפורטת לשינוי הDSM -4 - באופן שיימנע מפתולוגיזציה שגרתית של חוויות דתיות, מצביעים על גורמים רבים המסבכים את המפגש בין המטפל והמטופל הדתי. הם מציינים, בין השאר, כי בארהב, אוכלוסיית העוסקים במקצועות הטיפוליים היא חילונית יותר בהשוואה לאוכלוסיית המטופלים וכן בהשוואה לאוכלוסייה ... פער יסודי כבר ברקע המפגש הטיפולי. תוצאה אפשרית של פער זה, לדברי המחברים, היא שמטופל עלול להסתיר ממטפלו חוויות דתיות העלולות להתפרש עי האחרון כחולניות. על רקע זה בולטת חשיבות הפסיכותרפיה הרגישה לתרבות (Culturally sensitive psychotherapy) המנסה להימנע מאבחון ... המטפל. תחת זאת, נעשה ניסיון לרתום מוסדות ונוהגים המקובלים באותה תרבות למטרה הטיפולית. ולדפוגל המחיש שימוש בשישה מדדים של דת היכולים לסייע בעבודת הפסיכיאטר היועץ בבית חולים כללי. הופמן וחב, וכן ולדפוגל, 114 הציגו שיתוף פעולה בין מטפלים ואנשי - דת. בישראל, עקב הגיוון האתני והעדתי הייחודי לה, התפתח שימוש נרחב ומקורי בפסיכותרפיה רגישה לתרבות. 71, 110, 111, 112, 64, 73... בתוך קבוצה כוללת זו של בעיות טיפוליות על רקע דתי, מציבה קבלת האמונה מגוון אתגרים משלה: החל מהפסיכוזה הקשה המתאפיינת בדלוזיות דתיות, וכלה בחוויה העוברת על חוזר בתשובה בוגר ויציב שרק החיכוכים עם משפחתו מביאים את המקרה אל המטפל. לנושא זה ברצוני לתרום נקודת - מבט היכולה אולי לסייע לדיאלוג עם מקבל - האמונה. ההתנהגות הדתית, ככל שהיא נראית נוקשה ומוכתבת עי סמכויות חיצוניות, עדיין משאירה חופש - ביטוי אינדיווידואלי נרחב, המאפשר לפרש ולהבין את החוויה האישית הייחודית לכל אדם וכך ליצור אתו שיח כן. הנה, למשל, בחירת הדת: איזו דת בחר לו מקבל - האמונה? האם זו דת עתיקה או חדשה? מקובלת באותה חברה או אקזוטית? ואם הייתה התגלות, האם אירעה במונחיה של דת קיימת או שהייתה זו חוויה אישית לחלוטין? שאלותינו ממקמות את בעל החוויה על פני רצף פסיכו - סוציאלי ארוך ... העלולה לבודד את האדם משאר בני האדם (או, בנסיבות היסטוריות מיוחדות, להפכו דווקא למנהיגם של רבים אחרים). למילה בחירת דת חשיבות מיוחדת בהקשר זה: ככל שהחוויה הדתית החזקה נתפסת כפאסיבית או הטרופסיכית, במבט שלאחר - מעשה היא מתגלית כאקט הסתגלותי שאינו מקרי כלל. אנאלוגיה מתבקשת כאן ... רבים ושונים. לא במקרה מתארים רבים ממקבלי - האמונה את המהפך הכביר החל בחייהם כהתאהבות באל, במושיע או במושא דתי אחר. גם בחירת הדת, הגם שהיא פתאומית וחדה לפעמים, היא אמצעי ביטוי אינדיווידואלי מאוד, במיוחד בחברה מערבית חופשית שבה דתות רבות מתחרות על נפשות בני - האדם. אם הבחירה היא בדת עתיקה, הרי שפתה של אותה דת היא עשירה דיה כדי לתת ביטוי להבדלים האינדיווידואליים בין חבריה. היהדות היא דוגמה מובהקת לדת עם עושר דרכי ביטוי אישיות ואפילו מנוגדות. לכל יהודי יש פן מסוים של היהדות שהוא בעיניו עיקר: אחד נמשך ... סודות הזוהר, פלוני רואה ביישוב הארץ את תכלית חייו ואילו חברו מקדיש את עצמו לחינוך, זה מתרפק על השלווה שבדת ואילו לאחר הדת היא מנוף למהפכות. כך, בדגש ששם אדם על פן זה או אחר של הדת, הוא מספר לנו הרבה על עצמו: האם הוא נמשך למוסיקה החסידית? האם הוא מתפעם מטהרת חיי המשפחה היהודיים? האם ... מאפשרת הידברות על בסיס שוויוני יותר. מטפלים ישראליים58, 59 הראו כיצד, מתוך היכרות מסוימת עם ציוויים אתיים פשוטים המצויים בדת עצמה, יכול המטפל לגייס את המטופל לשיתוף פעולה עמו. כמה הקבלות שהופיעו בשנים האחרונות בספרות הפסיכולוגית בין צורת החשיבה ... זה. דווח על שימוש בפתגמים תלמודיים אפילו באנליזה המסורתית. ספירו61, 97, פסיכולוג חרדי בעל ניסיון בטיפול הן במצטרפים לכתות דתיות והן בחוזרים בתשובה, נוקט בגישה מפתיעה ממבט ראשון: הוא מציב בפני מקבל - האמונה שבטיפולו את השאלה באיזו מידה ... (פרק י) אתעכב על המגמות הבוגרות, המעודדות בגרות וצמיחה, הפועלות ביהדות עצמה כנגד המגמות הנסגניות הטבועות בה. היכרות עם הדת יכולה אם כן לאפשר למטפל לכוון את מקבל - האמונה אל מטרות העולות בקנה אחד עם ערכיו שלו, תוך ... שדווקא הציפייה השנייה מחייבת בירור מעמיק. בציבור החילוני קיימת דעה נגד המחזירים בתשובה, שבפראפראזה על אמרתו של מארקס על הדת כאופיום להמונים ניתן לכנותה מודל הקראק. היא מניחה כי נער יכול לגדול בבית תקין, לקיים קשרים של הבנה ואהבה ... החלטה אינטלקטואלית גרידא? הדעת נותנת שהפגיעה ביכולת ליהנות באה קודם לכן ושקבלת האמונה היא תוצאתה ולא סיבתה. האנאלוגיה בין הדת לסם ממכר דווקא מתאימה בנקודה זו, שהרי אפילו בעניין ההתמכרות לסמים קיימת הסכמה בדבר האישיות הטרום - התמכרותית, שהיא תנאי חיוני להתפתחות תלות בסם. ואכן, הניסיון מלמד שלא די במפגש האקראי עם הדת כדי להביא לקבלת האמונה. אולמן52 מצטטת נתונים מפתיעים ממחקרים שבדקו את שיעורי ההצלחה של עשיית - הנפשות האקטיבית מצד דתות שונות, החל בכתות דתיות וכלה בכנסיות נוצריות ממוסדות: חוקר אחד דיווח כי למעלה מ - 90% (!) מבין המצטרפים ... שהשאלה חוזרת אל החיים שלפני המהפך. על כן אין להתעלם מהחשד כי מאבקם של גורמים חילונים בעשיית - הנפשות הדתית, גם אם הוא יוצא מהשקפת עולם המקובלת על המטפל, מהווה בריחה מהתמודדות ערכית ומחשבון - נפש בתוך החברה החילונית. ... אותו מלשרוף גשרים, מלהפוך לקיצוני בדרכו החדשה, ומלאבד את יכולתו לשאול שאלות ולהטיל ספקות. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 11.

חוויה דתית - חוויה איננה דתית ודת איננה חוויה. חוויה היא תחושה או הרגשה, והיא מתרחשת בתוך האדם ועם עצמו. דת לעומת זאת היא פעולות ממשיות, חוקים, איסורים או טקסים. כיצד אם כן שני מושגים אלו מתחברים יחדיו? ישנם החושבים שדת היא מושג מופשט. אמונה במשהו ערטילאי וטרנסצנדנטי. ישות שבראה את העולם, הטבע, דמות מסוימת וכדומה. אנשים חושבים שישנם מספר רב של דתות, שהידועות מהם (לפחות בארץ) אלו הנצרות, האסלאם והיהדות, וכולן נכנסות תחת קטגוריה אחת. דת כמושג מופשט שאפשר להלביש עליו כל מיני אמונות, מנהגים, טקסים וכדומה. המחשבה על דת מתוך הנחות יסוד חילוניות, מערביות, נורמטיביות מקובלות, לא תוכל לעולם להבין, לחקור, להתנסות ולרדת לסוף דעתה של הדת. כל ההגדרות, המושגים והמונחים בעולמו של האדם הסביר (האדם המדובר הוא האדם בתרבות המערבית) הינם זרים לחלוטין בעולמו של המאמין הדתי. מציאות הערה כללית: אין זה משנה אם קיימת מציאות מחוץ לאדם או אין קיימת מציאות מחוץ לאדם, בסופו של ... נאם יהוה. כל חוויה שהיא, מכל סוג, הינה אנושית נמצא ואינה אלוה - ת המצאו ולכן אינה יכולה להיות דתית. כל מה שנמצא בעולמו של האדם, בהכרח אינו דתי. אדם שחווה הוא אדם שחש את מציאותו. הרגשת המציאות איננה יכולה להיות חוויה דתית. כי החוויה הדתית הינה הרגשת הא - ל ואת הא - ל אין ביכולת האדם לתפוס. לכן אין מושג כזה חוויה דתית. חוויה איננה דתית ודת איננה חוויה. ובמילים פשוטות: היהודי הדתי מאמין בקיום הא - ל כדבר וודאי ופשוט. מה שאין כן קיום העולם והמציאות מוטלים אצלו בספק. הפוך ממש ... לגישור בין האמונה למציאות. בין האמונה בקיומו המוחלט, האבסולוטי והוודאי של הא - ל לבין העובדה שאין ניתן לתופסו. דת דת היא בראש ובראשונה מעשים או פעולות ממשיות בעולם, אורח חיים שאינו מתחשב במציאות הנורמאלית, המקובלת והנורמטיבית של האדם הסביר. הדת יוצרת עולם מושגים, ערכים, סדרי עדיפויות ואמונות משל עצמה. היא אינה מקבלת אף סמכות, ערך או מושא שאינו דתי במהותו. עצם המילה דת פירושה חוק, כמו ואת דתי המלך אינם עשים (אסתר ג ח) וכדומה. אם כן, אדם דתי הוא האדם המקבל עליו עול מלכות שמים כשהביטוי של עול מלכות שמים (ביהדות) הינו עול תורה ומצוות - חוקי המלך (מלכו של עולם). דת היא חוקים ומשפטים (מלשון דינים) המבטאים את אמונתו של האדם בנוכחות הא - ל ובקיום האפשרות ליצור קשר עם הא - ל. אך רק דרך הדת, שהיא קיום המצוות. מעשה דתי ולא חוויה דתית דת היא יצירת קשר עם האלו - הי. הקשר עם האלו - הי נוצר אך ורק באמצעות קיום המצוות. הדת איננה חוויה אלא קיום ממשי של מצוות, חוקים ומשפטים. תורה ומצוות הם מומנטים מעשיים ואינם חווייתיים. אין זה משנה ... עם האלוהי. עשיית מעשה, הנטול כל סיפוק של צורך גשמי, נפשי, רוחני או אנושי, שכל מטרתו וכוונתו הינה אלא עבודת השם, זה מה שיוצר את הקשר עם האלוהי. כאשר במעשה המצווה אין מומנט אנושי כלל, זה השתקפות טהורה של ...

זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 2 זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 1. פרויד מניח שאדם מכובד כמו משה לא יצא לבדו. הייתה אתו פמליה. משפחתו, מקורביו, סופריו ... ויתור לאנשי משה, שלא רצו לוותר על סמל היותם מקודשים. הם רצו להשאיר את המנהג כסמל לעברם, לפני שהצטרפו לדת המדיינים. האיסור על הגיית שם האל היא טאבו ישן. חכמי התורה וספר יהושע משתמשים בשני שמות. אלוהים - יהוה. ... הרחבת שמו של יהוה עד מצרים ואת פועלו של משה לעבר הירדן המזרחי. כך התמזג עם אישיותו של מייסד הדת החדשה, חתנו של יתרו המדייני, שלו הושאל השם משה. משה המתואר כמהיר חמה ואלים לא שמע את השם יהוה. ... לו חקר הפיל את האימפריות הזרות. בסופו הוכר האל המאוחד כאל יחיד שאין אלים אחרים לצדו. הכוהנים טיפחו טקסים לעבודת האל, ושיבחו את הפשטות והקדושה של חיים במדבר. מאות שנים אחר כך עיבדו הכוהנים בסיפורם וחיברו את משה לאיש ... רצף היסטורי. הפכו את יהוה לאל האבות. אלא שבבדיקת העובדות וירידה לעומקי הכתוב אפשר לראות את שרידי המאבק בין דת משה ודת מאוחרת יותר, כשפולחן יהוה נגמר. עיבוד המסורות נעשו כולן להסתיר את הדת שנולדה במצרים. האמונה באל אחד. פרויד מסביר שתורתו של משה לא התקבלה מיד, אלא הלכה והתחזקה לאורך שנים. כדי ... שבין התאונה להופעת התסמינים קוראים תקופת דגירה יש התאמה בין התאוריה ושאלת המונותיאיזם היא תקופת החביון. התקופה שאחרי המעילה בדת משה הסגפנית לא הורגשה. האיחוד שהתרחש בקדש לקבלת דת חדשה בין יוצאי מצרים ובין השבטים המקומיים. אלו היו כבר נכדיהם של היוצאים המקוריים, אך עדיין לא ויתרו על ... לטשטש את מה שקרה למשה. יוצאי מצרים הביאו אתם כתב. עם הזמן שונה הכתב המצרי שהיה מבוסס על ציורים, הדת החדשה אסרה ציורים והומצא כתב חדש. יוצאי מצרים רצו לכתוב היסטוריה. הם הכירו בחשיבותה עוד משם. הם כתבו היסטוריה ... והתכנים שהוסתרו והוכחשו על ידי הכתיבה הרשמית היא תקופת החביון. המידע האמיתי לא נעלם באמת. עם היהודים נטש את דת אתון שהובאה על ידי משה ועבר לעבוד אל אחר. העובדה הזו עד כמה שניסו לטשטשה חוזרת ומוכיחה את עצמה. דת משה לא נעלמה לגמרי, היא רחשה מתחת לפני השטח. צברה מספיק כוח כדי לאחד את האל יהוה לאלוהי משה. להעיר את דת משה שניתנה מאות שנים קודם לכן ונזנחה. את התהליך צריכה להסביר פסיכולוגית ההמון. אנלוגיה לאפשרות הזו אפשר לראות אצל היוונים. באותו זמן בו נולדה מסורת הדת היהודית, ביוון מצא את עצמו העם כבעל אין סוף סיפורים מעברו. מיתוסים הומריים. כל החומר הזה נולד בזמן קודם. ... אצל היהודים הייתה זו מסורת משה שגלגלה מיתוס לאורך הדורות. אם אצל האחרים המיתוס הוליד שירה, אצל היהודים הוליד דת. כדי להרחיב הלאה עושה פרויד אנלוגיה מעולם הפסיכולוגיה. הוא כבר השתמש במושג חביון קודם לכן. כאן הוא מרחיב. תקופת החכיון, כאן של סיפור הדת, ההיא התקופה של הופעת גילויים בלתי מובנים. הגילוי יוביל לחוויות קדומות ונשכחות. כמו כן מזהים את מאפיין הכפייה, אשר ... האל מיוצג בדמות חיה או חיה המלווה את האל. כסמל לשלב הקודם של האל. באגדה הורג האל את החיה. הדת המונותאיסטית שנולדה במצרים הועברה לעם אחר ואחרי תקופת חביון ממושכת היא שובה את לב העם, מקיימת בו גאוות נבחרות, דת שבה נכרכה תקווה לשכר ובסופו של דבר פנטזיה לשלטון עולמי. עם שיכור מן ההכרה שהוא העם הנבחר. מאושר ביודעו ... הללו. השבת האב הקדמון למעמדו הייתה התקדמות, אך גם חלקים שהפכו טרגדיה דרשו התייחסות. זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 3.

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 12 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 11. עשר הערות למאמרו של אבשלום אליצור על הדת פרופ בנימין בית - הלחמי אוניברסיטת חיפה (שיחות טו: 168 - 171) החשיבה המאגית ומערכת האמונות הדתית שעליה היא מבוססת הן, עדיין, חלק מרכזי בעולם התרבותי והאישי של רוב בני - המין האנושי. גישות אקדמיות להבנת התופעה הדתית מנסות להסביר את הצלחת מערכות האמונה הדתיות (ויש כ - 10, 000 כאלו) בהקלת חרדות ומצוקות אנושיות. שני המאמרים מאת אבשלום אליצור הם חלק מהמסורת של ... מרשים בתחומים רבים, וקודם כל - בספרות הפסיכואנליזה. שני המאמרים שלפנינו מהווים ראשי פרקים לספר רציני על הפסיכולוגיה של הדת, ונקווה שספר זה אומנם יופיע. אליצור מציע לנו מספר השערות מבריקות. הראשונה עוסקת בקשר בין דתיות ואובדן (וראו 1 ו - 2), השנייה בדמיון בין דת לפרנויה, והשלישית בדת כביטוי לנרקיסיזם. התבקשתי לכתוב תגובה קצרה ... באי - ההסכמות יותר מאשר בהסכמות. 1. הגישה הפסיכולוגית לתופעות דתיות מדגישה את המכנה המשותף ואת המנגנונים המשותפים לכל הדתות ולכל צורות החשיבה המאגית. אפשר לדבר על התנהגות דתית בהכללה כי אנו מגלים מכנה משותף התנהגותי ברור לרבבת הדתות הקיימות כרגע בעולם ומתחרות על תשומת הלב שלנו. יש מספר דברים שאותם אפשר לומר במידה רבה של ביטחון לגבי כל המאמינים בכל הדתות (ראו 3). התבוננות פסיכודינמית בדת מתחילה מן המצב האנושי, החרדות והמצוקות האוניברסאליות המובילות לפתרונות אוניברסאליים. מטרת הניתוח הפסיכודינמי היא ... נוצר הפנתיאון של כל דת עי השלכות (ראו 3). אליצור מדגים זאת בצורה מבריקה בהתייחסות לדמויות האל והשטן. 2. הדת היא התשובה המפתה ביותר והמספקת ביותר לשאלת משמעות הקיום האנושי משום שהיא הנרקיסיסטית ביותר, ואבשלום אליצור בכתביו השונים תרם ... ומהו הצדק? הצדק זה אנחנו, כי בקרוב יגיע המשיח שלנו, והוא ישים את כל האחרים במקומם הראוי. הכל באמונה הדתית מסתדר לפי רצוננו. החיים מנצחים את המוות, והצדק מנצח את העול, ובעיקר, אנחנו מנצחים אותם, את כל מי שאינו ... לשמש תמרור אזהרה לאלה שפרשנותם למיתולוגיה קשורה בעבותות של כבוד למסורת ולטקסטים עתיקים. גם פרשנים שאינם חשודים בנאמנות למוסכמות הדת לוקים בסמכותנות, דהיינו יחס של כבוד לסמכות ולמסורת מכוח היותן סמכות ומסורת. . 5 במספר מקומות מתייחס אליצור בכבוד ... חברתית מוגברת אצל מקבלי האמונה. עד עכשיו אין ממצאים התומכים בהשערה זו, ורצונם של מקבלי האמונה בשינוי מתבטא במסגרת הדתית בלבד. רעיון בחירת הדת הוא מעניין אך לא שכיח מדי. מקבלי האמונה, כמו אנשים דתיים בכלל, אינם נהנים מחופש בחירה רב מדי. נדיר מאד מצב שבו אנו מציגים לפני אדם רשימה של אלף דתות ומציעים לו לבחור אחת מהן. מה שקובע את הבחירה הוא נסיבות חברתיות. בישראל רוב מקבלי האמונה מגיעים ליהדות ובמצרים ... גם לזכור כי מפעל עשיית הנפשות ליהדות ממומן על ידי הממשלה. 7. אליצור מתלונן על מיעוט המחקרים על חיי הדת של הנשים אך זה נכון רק לגבי המחקר העוסק בצד ההיצע, הצד של יצרני הדת. אם נעבור לצד הביקוש, הצד של הצרכנים, נגלה מצב הפוך. בעצם רוב המחקר על התופעה הדתית הוא מחקר על נשים (ראו 4). לנשים יש תפקיד מרכזי בקיומו של כל ממסד, כל ארגון, וכל מעשה דתי. הדת כמסורת תרבותית וכממסד חברתי קימת רק בזכות הנשים. בימינו נשים הן תמיד דתיות יותר (ראו 4) וממלאות תפקיד מרכזי בשימור הדת. נשים הן צרכניות נלהבות של כל סוגי ההתמודדות המאגית (וגם של פסיכותרפיה). ללא התמיכה הנלהבת של הנשים הייתה החילון בתרבויות השונות מקיף הרבה יותר. הערותיו החשובות והרגישות של אליצור לגבי השליטה הגברית בפנתיאון של רוב הדתות (ריבוי האלים ומיעוט האלות) גם הן קשורות לעניין. יתכן כי דווקא האובייקטים הגבריים מושכים את המאמינות ואחראים לדתיות הנשית החזקה, וריבוי אובייקטים נשיים היה מחזק את הדתיות של המאמינים. הניסיון ליצר דתות נשים שבמרכזן אלה בימינו אלה לא צלח בדיוק מסיבה זו. 8. היחס בין הפסיכולוגיה לבין הדת - יחס בין דיסציפלינה מחקרית לבין מושא החקירה - יכול וצריך להתהפך לפעמים, כדי לאפשר לפסיכולוגיה לבקר את עצמה. ... להודות כי טענה זו משאירה אותי מבולבל. יש כאן מספר בעיות הגיוניות. קודם כל, אין בנמצא דת אחת מופשטת, והדת קיימת רק בצורות ספציפיות. בדומה לכך, גם הפסיכולוגיה אינה מקשה אחת. אם נקבל את הטענה ונציב במשואה במקום היחס בין הפסיכולוגיה לבין הדת את היחס בין הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית לבין הדת היהודית האורתודוקסית מבית מדרשו של עובדיה יוסף, לא ברור מה יצא. ביקורת מצדו של הרב או של תלמידיו יכולה ... שנרקיסיזם יהודי אינו גרוע יותר מנרקיסיזם הינדואיסטי או נוצרי, אך גם אינו טוב יותר. אליצור רוצה שניקח ברצינות את הדת היהודית. למה בעצם? יש עוד 10000 דתות, שלרובן יש דוברים מוצלחים ורהוטים כמעט כמוהו. אליצור טוען, בצדק, כי היהדות היא דת עתיקה, ששרדה תהפוכות היסטוריות. קל ... המוכרת לנו רק לאחר הופעת הנצרות. זה היה במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה, כשעוצב התלמוד הבבלי. אם נעריך דתות לפי יושנן, יש להתפעל יותר מן השומרונים והזורואסטרים. ההינדואיזם עתיק הרבה יותר, שלא לדבר על דתות עתיקות באפריקה, אמריקה, ואוקיאניה. היהדות, שלא כדתות אחרות, הופכת, לפי אליצור, להיות אנטי סמכותנית ועדין שטיינזלץ מצוטט כנושא דגל הספקנות. עד כמה שזכור לי הסכים אותו ... אלפי ספרים שפרסם בהוראת מספר רבנים, מה שמראה כי לספקנות התלמודית המהוללת יש כנראה גבולות די ברורים. ההתייחסות לנרקיסיזם הדתי אינה רק עניין אקדמי. יש לה השלכות חברתיות ופוליטיות מיידיות. הוויתור על הנרקיסיזם הוא הכרחי אם אנו רוצים עולם טוב קצת יותר ושוויוני קצת יותר. הדתות היו ונשארו מתנגדות החופש והשוויון. כל התקדמות ב - 500 השנים האחרונות בכיוון של יותר חופש ויתר שוויון, זכויות נשים וזכויות מיעוטים, נעשתה על אפן ועל חמתן של הדתות ונציגיהן. הרי מתן זכויות אזרח ליהודים באירופה ומתן זכות בחירה לנשים התאפשרו רק בזכות חילון מסיבי. האפיפיור גילה את ... לאחר שהכנסייה אבדה מכוחה. בישראל לעומת זאת, בכל פעם שנעשה ניסיון לחוקק בכנסת חוקים למען זכויות האדם, היו המפלגות הדתיות חומה בצורה של התנגדות. כפי שמראים מחקרים שיטתיים שבוצעו ברחבי העולם, דתיות קשורה לתמיכה בדעות קדומות, הפליה, סמכותנות, ואדישות לסבל האחר. הסמכותנות הדתית עומדת בניגוד מובהק לאידיאל הבגרות והאוטונומיה של האזרח, שעליו בנוי חזון המשטר הדמוקרטי. יש כמובן מספר קטן של קבוצות ... (ויהודים רפורמיים הם באמת פרוטסטנטים ליברליים, ואינם דומים ליהודים הרבניים שאתם מזדהה אליצור). ויתור על אמונות ועל סמכות הממסד הדתי קשור בהחלט לאמונות שוויוניות יותר. אני אישית מעדיף לא להיענות להזמנה הלבבית הקוראת לי להצטרף לחגיגה הנרקיסיסטית הכוללת פרקי ... מוטב לי להישאר בחוץ, בקור וברוח, ולחפש פתרונות פחות נרקיסיסטיים ופחות אנימיסטיים לצרותינו ולכישלונותינו. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 13.

... זה יכונה אלוהים (God), אך יש דאיסטים הסולדים מכינוי זה משום שהוא מטה או מטעה לחשוב שמדובר באחד מאלוהי הדתות (האברהמיות בפרט), אשר הדאיסטים עצמם, על פי הגדרה רלוונטית, אתיאיסטים לקיומם. בניגוד לגרסה הקלאסית שהייתה מוגדרת יחסית, הנחות היסוד ... באחד מחיבוריו של התאולוג הקלוויניסט פייר וירט, משנת 1564, שתייג את ההשקפה כצורה של כפירה איטלקית, וכן, בשנת 1621, בעבודתו של הבלשן האנגלי רוברט ברטון, האנטומיה של המלנכוליה. המונח האנגלי דאיזם (Deism), הופיע לראשונה מאוחר יותר במילון בשנת 1675. ... בני האדם, זה בהתבסס על טיעונים פילוסופיים שונים וידע שנצבר על תפיסות כוזבות לרעיון האלוהות ועל הפרכת רעיונותיהן של דתות מסוימות (בעיקר תאיסטיות). כמו כן, הם סולדים מכל טענה בדבר התגלות אלוהית לחיים תבונתיים על ידי שליחים, או נביאים, ... אמנם, ייתכנו מקרים של אמונה או אגנוסטיות גם כלפי גילום מסוים של שכר ועונש, שאופיו פרו - הומאני ולא דתי, ואף דעות על תפילה כפעולה מדיטטיבית. המסקנה לגבי קיומו של גורם ראשוני מטאפיזי שבדרך - כלל, אין אינטראקציה בינו לאדם, מציבה את הדאיזם כהשקפה הנוגדת את האדאיזם - חוסר או שלילה של האמונה בפרשנות הדאיסטית לאלוהים, ואת הגדרתו הנרחבת של התאיזם (כאמונה באל במסגרת דתית המציגה אותו באופן מוגדר ושרירותי, לעתים אמביוולנטי, ולרוב משוים, ומואנש), שכן ביסוס המסקנה אודות קיום אלוהים במתכונת דאיסטית מתיימר ... לפרט הביקורתי כהגיוני וסביר בהיעזר בהתפלספות קיומית, תוך מבט ארוך ביקום וחוקיותו (התפיסה המודרנית), ולא על דוגמה מבוססת כתבים דתיים או התניה חברתית בהקשר תרבותי או דתי, מכאן שהדאיזם מדגיש חשיבותן של הסיבתיות והניסיון האישי לשאלות תאוסופיות (או מטאפיזיות בכלל, אם הן קשורות למסרו), ומתעסק עם ... של מתן סיבה, תוך שאיפה לביקורת עצמית. הדאיזם השפיע על מנהיגי המהפכה האמריקנית והצרפתית. דאיזם מהווה לעתים כינוי אחר לדת הטבעית או לדת התבונה כפי שהיא מוצגת בכתבים מעידן האורות במאה ה - 18. טרמינולוגיה דאיסטית ישות עליונה (Supreme Being) שען נשגב ... בנעשה בו. בין הגורמים שפתחו צהר לדעה זו: נפיצותם הגוברת של כתבי הפילוסופים היוונים שתובנותיהם הדיאולוגיות אתגרו את הנצרות, הדת השלטת באירופה הקלאסית. פילוג דתי ביבשת זו (Secterianism) בכלל, והרפורמציה הפרוטסטנטית בפרט, תמורות שהביאו רבים לפקפק באותנטיות של הנצרות. ביקורת המקרא בעולם הנוצרי - ... ברוח הזמן והמקום של יהודה הכבושה, וכי אין אינדיקציה להניח שמדובר בספר אוניברסלי ממקור אלוהי. הכרה (Cognition) כלפיי מגוון דתות (כאבן - דרך אנושית), קיימת סברה לפיה ייבוא רעיונותיו של הפילוסוף הסיני קונפוציוס לאירופה על ידי מסדר הישועים והניסיונות ... פופולריות עם ניצני החילון וההארה האנושית בפתח המאה ה - 18. הדאיזם נפל בין הפטיש לסדן במאבק בין דוגמטיות דתית לספקנות המדעית שהתהוותה דאז. על - אף שהדאיסטים דחו את הפן האדאיסטי של האתאיזם הם כונו אתיאיסטים, על ידי ... חד - גוני, ובעוד דאיסטים מסוימים רק סלדו ממנה, אחרים הפגינו אנטגוניזם גלוי אליה, ופעלו כאנטי - תאיסטיים כלפי דת זו. לורד אדוארד הרברט, ברון שרבורי, אבי הדאיזם האנגלי. ציור מאת ויליאם לרקין. - דאיזם ביקורת בולטת הוטחה בדתות המונותאיסטיות ההאברהמיות המספקות שלוש צורות שונות של התגלות בה ה אל כאילו מוסר את תורתו לשליח או נביא המהווה מדיום בינו לבני האדם (למשל, משה ומעמד הר סיני, ישו והשליחים, ומוחמד). הווה אומר, כל הדתות המונותאיסטיות (ובנוסף לזה, גם כל הכתות שהתפצלו מהן, כמו למשל מנדעים, מורמונים, ודרוזים) טוענות שאלוהים התגלה בפני מייסד הדת או הכת שלהן, אבל המסר והאירוע שונים זה מזה. לטענתם אין סיבה להניח שאחת מדתות \ כתות אלה משקפת צדק היסטורי, ומבחינת הדאיסטים, הן דוגמאות לתהליכים סוציו - אבולוציוניים, ואינן תוצר של מאורעות על - טבעיים. הדאיסטים הקלאסיים ראו את מוסדות הדת של יומם כמושחתים, ואת הכהונה כגוף אינטרסנטי. חלקם האמינו שהדתות הן עיוות של דת טבעית (Natural religion) שהייתה פשוטה במהותה וחינכה לחשיבה נטורליסטית והובילה להומניזם. נטען למשל שלחברות פרהיסטוריות הייתה גרסה של דת כזו, והחשיבה האנושית דאז הייתה טבעית יותר, (במובן הפרקטי של המונח), ולא כללה צורות - חשיבה דתיות שהתנגשו עם המציאות ושבאופן פרדוקסאלי הופיעו רק מאוחר יותר בציר הזמן האנושי. תפוצה גורג וושינגטון, מראשוני הדאיסטים המפורסמים באמריקה ... מתיו טינדאל, בשם הנצרות העתיקה כבריאה (Christianity as Old as the Creation) בשנת 1730, שתרם לחיזוק הדאיזם, והחילוניות באנגליה הדתית של אז. ספרו של טינדאל כונה התנך הדאיסטי משום שכלל אסופה של דעות ועמדות שזכו ללגיטימיות בקבוצתו. אחריכן הדאיזם ... ומקסימיליאן רובספייר הפיצו ההשקפה בצרפת. רובספייר אף ניסה ליישמה לפולטיקה (ראו Cult of the supreme Being). ברון שרבורי נימק עמדתו בחשיבה נייטיביסטית, כלומר, הוא האמין שהתובנה על קיום משהו מטאפיזי בורא היא מעין מאפיין מולד שיכול להתגלות באדם, השקפה שספגה ביקורת קשה מהפילוסוף (הנוצרי) גון לוק, שהציע להחליפה באמפיריציזם פילוסופי, כלומר, התפיסה הדאיסטית לא תובן כתבונה מולדת (שרק צריכה להיות מורגשת אינטואיטיבית ולקבל ייצוג לינגוויסטי בשפה נתונה), אלא, בלבד על ידי ניסיון פילוסופי של ממש. האבות ... בנצרות). תנועת ההשכלה היו גם הוגים מתנועת ההשכלה היהודית אשר הושפעו מעקרונות הדאיזם כמו דוד פרידלנדר, שהאמין בדאיזם ובעקרונות הדת הטבעית והאוניברסלית. פרידלנדר טען, כי יש להסיר מן היהדות את התוספות והפסיקות שנוספו לה ברבות השנים על ידי רבנים ... היסוד על קיום צורה מסוימת של אלוהות אבסטרקטית אפשר למנות גם את ההבאות: רעיונות ביקורתיים לרוב קשורים בסלידה מן הדת ואנטיתאיזם. דחיית כל הטענות הדתיות המבוססות על כתבי קודש בדבר התגלויות אלוהיות וראייה בהם כאסופה של הונאות, דלוזיות, וטעויות שהצטברו זו על גבי זו. ... מאינדיבידואלים אלה מגוון של תפיסות משניות הנשענות על הנחת היסוד שלהם (שסיבותיה עומדות בפני עצמן). משום שהדאיזם מדגיש שתאוסופיה ודת אינם קשורים בהכרח, ושולל טענות דתיות, התעניינו בו אנשים מקצבות הספקטרום התאולוגי או הדתי, וחלקם אף ראו לנכון לאמצו, למשל, הפילוסוף של הדת אנתוני פלו, הגדיר עצמו אתיאיסט אך בשלב מסוים החל להגדיר עצמו דאיסט. לדבריו, הוא בנה מסקנתו מהחוקיות הפיזיקאלית שלפי ... בסיסיים שלו, כגון הכוונה מסוימת לכך שהאדם (כיחידת חיים תבונית), יווצר. אחד העקרונות המנחה דאיסטים מדורינו הוא שבניגוד לתיאור הדתי של רעיון האלוהות (שכביכול מכיל סתירות וחוסר עקביות בבחינה אנושית), הרי שהניתוח הדאיסטי אחר במהותו וראוי לטוהר מוחלט מחוסרי ... המובעת במגוון צורות, ויכולות ללבוש צורה נטורליסטית לכאורה, או מיסטית, גם כזו שכלל אינה עולה בקנה אחד עם התפיסה הדתית (אברהמית או אחרת), ותמיד לא כזאת שמתנגשת עם ידע מדעי קונקרטי או הניסיון האנושי בכלל. בעוד שחלק מהדאיסטים עשויים ... כתפילות הודיה (Affirmative prayer) משום שהן נתפסות כאמצעי תכליתי לזיכוך הנפש, או כסוג של מדיטציה. לתפילות בקשה המזוהות עם הדתות התאיסטיות לעומת זאת, אופי נסי, ולעתים גם ניסוח קבעני (אלוהים יתן לי!), במקרים רבים לא רציונלי (כמו למשל טכנאי ... לפרנסה, דבר הכרוך בגרימת נזק למטלטלין ללקוחו הפוטנציאלי), והדבר נתפס כלא - הגיוני, וזוכה לתיעוב בדאיזם. שכיחות סקר ההזדהות הדתית בארצות הברית משנת 2001 (ARIS), שעירב 50,000 משתתפים, דיווח שמספר המשתתפים שהגדירו עצמם דאיסטים גדל בשיעור של 717 אחוזים, בין 1990 ל 2001. אם להכליל זאת לכלל תושבי ארצות הברית, ל דת הגדלה בקצב המהיר ביותר (התיוג הדתי ניתן מטעמים טכניים ולא נהוג לראות בדאיזם דת). רבבות המשתתפים הם 0.2% לערך, מהציבור האמריקני. דיון פילוסופי בדאיזם ההנמקות ... כל הצגה טבעית שלה (אדרבא כשמדובר במונחים של זמן), היא צמצום בלתי מתקבל, ואף בלתי סביר שלה. הפילוסוף של הדת, והפנתאיסט צארלס הרטשורן דקדק באחד מפרסומיו בהבדלים בין פנתאיזם לפנדאיזם, שבא בעקבותו. דאיזם רוחני ריצרד דוקינס, נכון לדון בהנחות ... המתגלמת בטבע - ההשקפה קרובה לפרדיגמת הרוח הגדולה הנפוץ בחברות אינדיאנית כמו שבט הסיו (Sioux), ועם האלגונקווין (Algonquian). הפלורליזם הדתי הזה של מה שמכונה דאיזם רוחני מהווה סטייה משמעותית מההשקפה הכללית חסרת הדת בכלל, והאנטי - תאיסטי בפרט, המגנה בפיקנטיות כל פסבדו מדע ונטיות אסוטריות. פצלים מן הדאיזם העכשווי הדאיזם שימש כמצע ...

... לחוותו באופן אישי. אם באמצעות הארה לה זכה, ואם באמצעות לימודיו אצל מורה רוחני אחר. המורה הרוחני שונה במהות עבודתו מן המנהיג הרוחני, וכן יש להקפיד ולהבחין בינו לבין שרלטנים שנושאים את התואר ללא כל הצדקה. כמה מהם הקימו ... עליה התחנך. הוא בדרך כלל מתקן אותה או אפילו מוסיף לה מרכיבים שלא היו בה. יש גם כאלה המביאים דת חדשה. מעטים זוכים להארה אמיתית. מראש, יש לומר כי מי שמוגדר בערך הזה, מחויב בפני מאמיניו ובפני עצמו, לתת ... חדשה, עוררו עליהם לעתים את המשטר המקומי ואת הכנסייה והאחרונים החלו לחוש מאויימים מנוכחותם המאסיבית. לכן התנכלו להם, פגעו בעבודתם, אפילו בצורה פיזית קשה עד כדי שיתוק גופני (דנוב) ויש טוענים הרעלה (אושו), ולא רק באיומי - סרק. סילקו ... את הילת המורה המחבר לאלוהים. בשונה ממנהיג רוחני בדרך כלל נהוג לציין ליד שמם של כמרים, רבנים, שייכים, אנשי דת כאלה ואחרים, את התואר מורה רוחני, או מנהיג רוחני, ויש להבחין הבחנה מדויקת בין שני המונחים. מנהיג רוחני יכול להיות בעל סמכות חוקית, ממסדית, אך נטול כל השפעה רוחנית. לכן, ככל הנראה יש הבדל מהותי בין אלה השייכים לדת מסורתית כמו יהדות, נצרות, אסלאם, בודהיזם, הינדואיזם וכדומה, ובין אותם מורים רוחניים המביאים עימם רוח חדשה, או תרבות חדשה, או כיווני מחשבה חדשים שלא היו קיימים בדתות המונותאיסטיות האלה ובדתות הלא מונותאיסטיות השונות, הוותיקות והממוסדות, ולכן גם משמעות התואר מורה רוחני שונה מדת לדת ומתנועה רוחנית אחת לרעותה. הדבר דומה במידה מסוימת לאותו תהליך שהתרחש במשך המאות האחרונות, שבו בצד כל דת קמה תנועה חסידית, או תנועה איזוטרית, המאפשרת לאותם מחפשי דרך, למצוא תשובה קולקטיבית למחקרם: ביהדות - קבלה, באסלאם - סופיות, בנצרות - תנועות איזוטריות שונות המחוברות לקבלה הנוצרית ולמיסטיקה נוצרית, וכדומה. אך בהחלט ייתכן, שאדם בעל סמכות דתית, המייצג דת מונותאיסטית ממוסדת כזו או אחרת, ונחשב בעיני מאמיניו גם למנהיג רוחני וגם למורה רוחני. לדוגמה הבעל - שם טוב וגם נחמן מברסלב. לעומת זאת, אהרון דוד גורדון שזכה לכינוי מורה רוחני וגם מנהיג רוחני, אך הסיר מעליו את כל מוסרות הדת, התנגד לכל צורה ממסדית, ואילו על שמו נרשם המונח דת העבודה. להלן כמה שמות שהוגדרו כמורה רוחני (לפי סדר אותיות): אומרם מיכאל איבנהוב, אושו, אנדרו כהן, אקהרט טולה, ביירון ...