חוויה דתית - חוויה איננה דתית ודת איננה חוויה. חוויה היא תחושה או הרגשה, והיא מתרחשת בתוך האדם ועם עצמו. דת לעומת זאת היא פעולות ממשיות, חוקים, איסורים או טקסים. כיצד אם כן שני מושגים אלו מתחברים יחדיו? ישנם החושבים שדת היא מושג מופשט. אמונה במשהו ערטילאי וטרנסצנדנטי. ישות שבראה את העולם, הטבע, דמות מסוימת וכדומה. אנשים חושבים שישנם מספר רב של דתות, שהידועות מהם (לפחות בארץ) אלו הנצרות, האסלאם והיהדות, וכולן נכנסות תחת קטגוריה אחת. 'דת' כמושג מופשט שאפשר להלביש עליו כל מיני אמונות, מנהגים, טקסים וכדומה. המחשבה על דת מתוך הנחות יסוד חילוניות, מערביות, נורמטיביות מקובלות, לא תוכל לעולם להבין, לחקור, להתנסות ולרדת לסוף דעתה של הדת. כל ההגדרות, המושגים והמונחים בעולמו של האדם הסביר (האדם המדובר הוא האדם בתרבות המערבית) הינם זרים לחלוטין בעולמו של המאמין הדתי. מציאות הערה כללית: אין זה משנה אם קיימת מציאות מחוץ לאדם או אין קיימת מציאות מחוץ לאדם, בסופו של דבר ... (נ"ה ח) "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם יהוה". כל חוויה שהיא, מכל סוג, הינה אנושית "נמצא" ואינה אלוה - ת "המצאו" ולכן אינה יכולה להיות דתית. כל מה שנמצא בעולמו של האדם, בהכרח אינו דתי. אדם "שחווה" הוא אדם שחש את מציאותו. הרגשת המציאות איננה יכולה להיות חוויה דתית. כי החוויה הדתית הינה הרגשת הא - ל ואת הא - ל אין ביכולת האדם לתפוס. לכן אין מושג כזה חוויה דתית. חוויה איננה דתית ודת איננה חוויה. ובמילים פשוטות: היהודי הדתי מאמין בקיום הא - ל כדבר וודאי ופשוט. מה שאין כן קיום העולם והמציאות מוטלים אצלו בספק. הפוך ממש מראיית ... הממוצע. אך כאן הפער העצום והבלתי ניתן לגישור בין האמונה למציאות. בין האמונה בקיומו המוחלט, האבסולוטי והוודאי של הא - ל לבין העובדה שאין ניתן לתופסו. דת דת היא בראש ובראשונה מעשים או פעולות ממשיות בעולם; אורח חיים שאינו מתחשב במציאות הנורמאלית, המקובלת והנורמטיבית של האדם הסביר. הדת יוצרת עולם מושגים, ערכים, סדרי עדיפויות ואמונות משל עצמה. היא אינה מקבלת אף סמכות, ערך או מושא שאינו דתי במהותו. עצם המילה "דת" פירושה חוק, כמו "ואת דתי המלך אינם עשים" (אסתר ג ח) וכדומה. אם כן, אדם דתי הוא האדם המקבל עליו עול מלכות שמים כשהביטוי של עול מלכות שמים (ביהדות) הינו עול תורה ומצוות - חוקי המלך (מלכו של עולם). דת היא חוקים ומשפטים (מלשון דינים) המבטאים את אמונתו של האדם בנוכחות הא - ל ובקיום האפשרות ליצור קשר עם הא - ל. אך רק דרך הדת, שהיא קיום המצוות. מעשה דתי ולא חוויה דתית דת היא יצירת קשר עם האלו - הי. הקשר עם האלו - הי נוצר אך ורק באמצעות קיום המצוות. הדת איננה חוויה אלא קיום ממשי של מצוות, חוקים ומשפטים. תורה ומצוות הם מומנטים מעשיים ואינם חווייתיים. אין זה ...

... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 12 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 11. עשר הערות למאמרו של אבשלום אליצור על הדת פרופ' בנימין בית - הלחמי אוניברסיטת חיפה (שיחות ט"ו: 168 - 171) החשיבה המאגית ומערכת האמונות הדתית שעליה היא מבוססת הן, עדיין, חלק מרכזי בעולם התרבותי והאישי של רוב בני - המין האנושי. גישות אקדמיות להבנת התופעה הדתית מנסות להסביר את הצלחת מערכות האמונה הדתיות (ויש כ - 10, 000 כאלו) בהקלת חרדות ומצוקות אנושיות. שני המאמרים מאת אבשלום אליצור הם חלק מהמסורת של גישות אלו. בראשית דבריי אני ... הוא מפגין ידע מרשים בתחומים רבים, וקודם כל - בספרות הפסיכואנליזה. שני המאמרים שלפנינו מהווים ראשי פרקים לספר רציני על הפסיכולוגיה של הדת, ונקווה שספר זה אומנם יופיע. אליצור מציע לנו מספר השערות מבריקות. הראשונה עוסקת בקשר בין דתיות ואובדן (וראו 1 ו - 2), השנייה בדמיון בין דת לפרנויה, והשלישית בדת כביטוי לנרקיסיזם. התבקשתי לכתוב תגובה קצרה וזאת אעשה. אפשר כמובן להגיב גם בכתיבת ספר שלם של פרושים ותגובות, ... משהו שלו אינני מסכים, משהו מפתיע וחדש, ומשהו מרגיז ממש. מטבע הדברים אתמקד באי - ההסכמות יותר מאשר בהסכמות. 1. הגישה הפסיכולוגית לתופעות דתיות מדגישה את המכנה המשותף ואת המנגנונים המשותפים לכל הדתות ולכל צורות החשיבה המאגית. אפשר לדבר על התנהגות דתית בהכללה כי אנו מגלים מכנה משותף התנהגותי ברור לרבבת הדתות הקיימות כרגע בעולם ומתחרות על תשומת הלב שלנו. יש מספר דברים שאותם אפשר לומר במידה רבה של בטחון לגבי כל המאמינים בכל הדתות (ראו 3). התבוננות פסיכודינמית בדת מתחילה מן המצב האנושי, החרדות והמצוקות האוניברסאליות המובילות לפתרונות אוניברסאליים. מטרת הניתוח הפסיכודינמי היא תיאור מנגנוני ההתמודדות היוצרים אמונות דתיות. הנתונים העומדים לרשותנו כוללים טקסטים עתיקים יותר ועתיקים פחות, התגובות לטקסטים, ותצפיות בהתנהגות ממשית. הייחוד בגישה הפסיכודינמית הוא שהיא עוסקת בתהליך שבו נוצר הפנתיאון של כל דת ע"י השלכות (ראו 3). אליצור מדגים זאת בצורה מבריקה בהתייחסות לדמויות האל והשטן. 2. הדת היא התשובה המפתה ביותר והמספקת ביותר לשאלת משמעות הקיום האנושי משום שהיא הנרקיסיסטית ביותר, ואבשלום אליצור בכתביו השונים תרם ... מבטיחה לנו כי היקום אינו אדיש לגורלנו. החולשה והבורות השולטים בחיינו נעלמים בעזרת הפתרון המושלם של מהות מושלמת שאליה אנו קשורים. כל דת היא קודם כל הכחשת המוות והבטחה לחיי נצח, ולאחר שנפתרה בעיית המוות בקלות רבה כל כך על ידי הכחשתה, פתרון הבעיות הנוספות, אם נותרו ... בשבילנו ("נזר הבריאה"). הצדק ינצח, ומהו הצדק? הצדק זה אנחנו, כי בקרוב יגיע המשיח שלנו, והוא ישים את כל האחרים במקומם הראוי. הכל באמונה הדתית מסתדר לפי רצוננו. החיים מנצחים את המוות, והצדק מנצח את העול, ובעיקר, "אנחנו" מנצחים "אותם", את כל מי שאינו בשבט שלנו. הפתרון ... בניתוח טקסטים. אפשר לראות את הטקסט כהתנהגות. מה משמעות הטקסט ומה הוא משקף? קודם כל את כותביו. כאשר אנו עוסקים בטקסט היסטורי, אמנותי, או דתי, ברור שהוא משקף קודם כל את הכותבים ואת עולמם הממשי והדמיוני. באם לטקסט יש מעמד בתרבות הוא משקף בעצם קיומו גם את קוראיו ... של נדודים, סכנות, ומכשולים, שאחד מהם הוא אבדן הורים. דפוס זה מוכר לנו לגבי גיבורים חילוניים ואין פלא שהוא נפוץ כל כך גם אצל גיבורים דתיים. כפי שמראה אליצור, יש לכך גם אישוש מחקרי והיסטורי, ולא רק מיתולוגי (גם סדאם חוסיין וגם ביל קלינטון איבדו את אבותיהם לפני ... זה חייב לשמש תמרור אזהרה לאלה שפרשנותם למיתולוגיה קשורה בעבותות של כבוד למסורת ולטקסטים עתיקים. גם פרשנים שאינם חשודים בנאמנות למוסכמות הדת לוקים בסמכותנות, דהיינו יחס של כבוד לסמכות ולמסורת מכוח היותן סמכות ומסורת. . 5 במספר מקומות מתייחס אליצור בכבוד וברצינות רבה מדי ... כי נמצא רגישות חברתית מוגברת אצל מקבלי האמונה. עד עכשיו אין ממצאים התומכים בהשערה זו, ורצונם של מקבלי האמונה בשינוי מתבטא במסגרת הדתית בלבד. רעיון "בחירת הדת" הוא מעניין אך לא שכיח מדי. מקבלי האמונה, כמו אנשים דתיים בכלל, אינם נהנים מחופש בחירה רב מדי. נדיר מאד מצב שבו אנו מציגים לפני אדם רשימה של אלף דתות ומציעים לו לבחור אחת מהן. מה שקובע את הבחירה הוא נסיבות חברתיות. בישראל רוב מקבלי האמונה מגיעים ליהדות ובמצרים לאיסלאם, ואין בכך כל פלא. יש גם לזכור כי מפעל עשיית הנפשות ליהדות ממומן על ידי הממשלה. 7. אליצור מתלונן על "מיעוט המחקרים על חיי הדת של הנשים" אך זה נכון רק לגבי המחקר העוסק בצד ההיצע, הצד של יצרני הדת. אם נעבור לצד הביקוש, הצד של הצרכנים, נגלה מצב הפוך. בעצם רוב המחקר על התופעה הדתית הוא מחקר על נשים (ראו 4). לנשים יש תפקיד מרכזי בקיומו של כל ממסד, כל ארגון, וכל מעשה

... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 4 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 3. ג. "אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן" (מל"ב ב' 10) : אבות ונביאי המונותיאיזם העברי והנה, לצד העדויות ההיסטוריות על נביאי הדתות, התואמות את המודל הפסיכודינמי בדבר הקשר בין חווית ההתגלות לאבדן ההורה, מפתיע לראות עד כמה אחידים גם סיפורי התנ"ך ... מחותנו ולילה לפני פגישה מאיימת עם אחיו הבכור, זכה יעקב לאחת ההתגלויות הביזאריות ביותר בתולדות הדתות: (ל"ב 25 - 33) ויותר יעקב לבדו. ויאבק איש עמו עד עלות השחר. וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו, ותקע כף ירך יעקב בהאבקו ... ראשה כעמר נקא כרסיה שבבין די נור גלגלוהי נור דלק. בין מלכי יהודה מתבלט המלך יאשיהו בן אמון ברפורמה הדתית הרחבה שחולל כשמצא את ספר התורה הנשכח בבית המקדש. הביוגרפיה של מלך זה דומה להפליא לזו של אחנאתון: הוא עלה למלוכה בגיל ... ע"י ארלוו50 במאמרו הקלאסי "התקדשות הנביא. " חווית האובדן עומדת ביסוד מאפיין נוסף של הנביא והמנהיג הדתי: הצורך להופיע כמושיע וגואל בחייהם של אנשים סובלים. אטווד, במאמר רצוף פרשות - מקרים נוגעות ללב, תיאר אנשים שנטלו על ... לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 5. ...

יהדות - על החיוב והשלילה שבדת היהודית - מבט אישי הטוב ביהדות: תחושת - קהילה: בשונה מן המצב, בחברה הבורגנית המודרנית, של "איש איש לנפשו" (המשפט האהוב ביותר, על מרבית בני המיליה היקר שלי = קרי, מצביעי מר"צ, חד"ש, ... - אח, עכשיו באמת זקוקים למנוחה! זכויות בעלי - חיים: כי אכן, כל המושג, של "זכויות בעלי - חיים" ושל "צער בעלי - חיים", מקורו ביהדות. ניתן גם להיווכח בכך, בסיפורים יפהפיים כגון "שבת ביער", לדוגמא. ומן הראוי גם לציין, את פסיקת הרב מיכאל ברום, שכתב (באתר "כיפה"), בתשובה לשאלה בנושא, ... כמעט ומוחלט. כי מה - יש ערוץ 20! שפרה מול בובליל! שעל כך כבר כתבתי, במאמרי מחדש דצמבר 2008, "מביאליק לשפרה, דרך נינט"... הרע שביהדות: הגזענות: בעיניי, לבחור בן / בת - זוג, לבחור אהבה, לפי מוצא לאומ (נ) י, לפי דת או עדה, הוא דבר נתעב מעל ומעבר למלים. ולהפריד בין אוהבים, הוא - חד - משמעית! - הפשע החמור ביותר, שניתן, בכלל, להעלות על הדעת. הרוע המוחלט והטהור. ובכלל: ... לעזאזל אתם מרמים פה? הא? חלאס כבר, די עם זה. הסקסיזם וההומופוביה: שהדברים ידועים... למשל, רק לאחרונה ראיתי, ציטוט שאלה של בחורה דתיה, המודאגת כי קיימה יחסי - מין כרווקה - שמא בעלה - לעתיד יוטרד מכך, ש"לא הוא עשאה כלי". את כלי?!? את אדם! אדם, יצור ריבוני ושווה - ערך לגבר, לא "כלי - קיבול"! ובדומה לכך ההומופוביה - והקווירופוביה, והלסבופוביה, והטראנסופוביה, והביפוביה... הקנאות הדתית, במשולב עם החטטנות והליכת - הרכיל: האם באמת יש צורך, לפרט למה כוונתי בכך? הרי הדברים ידועים. כריתת - הערלה ("ברית - המילה") : הטלה זו של מום בתינוקות רכים, בשם פנאטיות דתית חשוכה וטרוריזם חברתי אפל, הינה בגדר פשע, שכבר מזמן צריך היה להעביר מן העולם, בכל הכוח החוקי הדרוש לכך. זוהי התעללות מפלצתית בחסרי - ישע ואין עליה ... מום מפלצתי, תוך התעלמות מצריחותיהם - ואחרי זה, עוד מציגים עצמכם, כמגיני - הילדים?!? ההתנגדות למיניות: אין דרך לברוח מזה: היהדות (ממש כדתות המונותאיסטיות האחרות, כמו גם הדתות, שבמקורן בהודו) היא דת נקרופילית. עורכת אין - ספור טקסים, לכבד ולהלל ולקלס את המוות (!) - אולם מפחדת, פחד חולני של - ממש, מן החיים וממייצגיהם: המין והרומנטיקה. וכתוצאה מכך, בעוד ... - מוות), נחשבים למחזה הולם ברחוב - על חשיפת איברי - מין (מביאי - חיים), תעצרך המשטרה... אין שום דרך להתכחש לכך: במובן הזה, יהדות היא מחלה. ולפיכך, משימתנו במאה הנוכחית, מוכרחה להיות: ניקוי היהדות מכל הרע שבה, לצד שימור הטוב. ויש הרבה מאד טוב ביהדות. צריך פשוט לנקות. ...

... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 2 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 1. א. "עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד" (קוהלת ג' 4) : האבל, סיבוכיו ותרומתו לתרבות ההשערה הראשונה שאציע היא כי הרבה חוויות דתיות נולדו מתוך חוויה נפשית כלל - אנושית, הנראית שונה לגמרי: האבל. ידוע לנו הקשר הפשוט בין השנים: הדת מתערבת באבל, קובעת את צורתו ולעתים אפילו מנצלת אותו כדי לחזק להבא את אחיזתה באבלים. "בבניין ציון תנוחמו" היא דוגמה מפורסמת, ... מצב שיגרור אשמה קשה מנשוא. הא ראיה, שבתרבויות רבות רווחים מנהגים של פגיעה עצמית מצד האבלים, המסגירים את רגש האשמה הסמוי. היהדות אסרה על מעשים כאלה (דברים י"ד 1) וכפשרה התירה פגיעה עצמית סמלית בצורת קריעת הבגד ומנהגים מתונים של סיגוף. במקרים רבים (וגם לכך קיימות הקבלות ביהדות) מעורר המת פחד, ורוח המת נתפסת כעוינת, ודווקא כלפי שאריה הקרובים ביותר - רמז נוסף לתחושת האשמה של השארים. על אשמה זו יש להוסיף את ... הוא משיב, 81% חשו כי הוא צופה בהם, ומתוכם הייתה זו חוויה מפחידה ל - 57%, אך הפחד פחת לקראת סוף השנה הראשונה. שלא במפתיע, אמונה דתית נמצאה כאחד האמצעים השכיחים והיעילים בהתמודדות עם האבל. חוקרים אחדים הצביעו על קווי הדמיון המתבקשים מאליהם בין האבל הלא - ... האבל, אם כן, הוא גם סיבת רבים מחולאי הנפש וגם מקור היפים שבאוצרות התרבות. טבעי אפוא לחפש את עקבות חוויית האובדן גם ביצירה הדתית. הקשר בין פרידה מאדם יקר לבין הכמיהה לשמירת האל עולה מברכות פרידה רבות הנהוגות בעולם: ה - Goodbye האנגלי אינו אלא "God be with ... עם יקירו הנותר או יוצא לדרך בלעדיו. ואם כך בפרידה הזמנית, מה לגבי האובדן? התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 3. ...

... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 10 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 9. ט. "בשלי הסער הגדול הזה עליכם" (יונה א' 12) : מקבל - האמונה, החברה החילונית והמטפל קבלת האמונה באה, אם כן, כמענה ... אובדן יקירינו, הכיליון הצפוי לנו, וקיומם של רגשות שליליים כלפי הקרובים לנו וכלפי עצמנו. בכך נעשית הדת, לפחות על פניה, בת - תחרות למקצועות הטיפוליים, דבר המציב את המטפל בפני דילמות אתיות מיוחדות: לפעמים צריך הוא לנסות להניא את המטופל מהתנהגות של נסיגה לא בוגרת במסווה דתי, אך בה - בשעה עליו להימנע מלערב את שיפוטו הערכי. 5358, 71... לכך אבקש להוסיף טענה אחרת, פחות מקובלת: היחס בין הפסיכולוגיה לבין הדת - יחס בין דיסציפלינה מחקרית לבין מושא החקירה - יכול וצריך להתהפך לפעמים, כדי לאפשר לפסיכולוגיה לבקר את עצמה. לוקוף וחב', בהצעה מפורטת לשינוי הDSM -4 - באופן שיימנע מפתולוגיזציה שגרתית של חוויות דתיות, מצביעים על גורמים רבים המסבכים את המפגש בין המטפל והמטופל הדתי. הם מציינים, בין השאר, כי בארה"ב, אוכלוסיית העוסקים במקצועות הטיפוליים היא חילונית יותר בהשוואה לאוכלוסיית המטופלים וכן ... כבר ברקע המפגש הטיפולי. תוצאה אפשרית של פער זה, לדברי המחברים, היא שמטופל עלול להסתיר ממטפלו חוויות דתיות העלולות להתפרש ע"י האחרון כחולניות. על רקע זה בולטת חשיבות "הפסיכותרפיה הרגישה לתרבות" (Culturally sensitive ... ניסיון לרתום מוסדות ונוהגים המקובלים באותה תרבות למטרה הטיפולית. ולדפוגל המחיש שימוש בשישה מדדים של דת היכולים לסייע בעבודת הפסיכיאטר היועץ בבית חולים כללי. הופמן וחב', וכן ולדפוגל, 114 הציגו שיתוף פעולה בין מטפלים ואנשי - דת. בישראל, עקב הגיוון האתני והעדתי הייחודי לה, התפתח שימוש נרחב ומקורי בפסיכותרפיה רגישה לתרבות. 71, 110, 111, 112, 64, 73... בתוך קבוצה כוללת זו של בעיות טיפוליות על רקע דתי, מציבה קבלת האמונה מגוון אתגרים משלה: החל מהפסיכוזה הקשה המתאפיינת בדלוזיות דתיות, וכלה בחוויה העוברת על "חוזר בתשובה" בוגר ויציב שרק החיכוכים עם משפחתו מביאים את המקרה אל המטפל. לנושא זה ברצוני לתרום נקודת - מבט היכולה אולי לסייע לדיאלוג עם מקבל - האמונה. ההתנהגות הדתית, ככל שהיא נראית נוקשה ומוכתבת ע"י סמכויות חיצוניות, עדיין משאירה חופש - ביטוי אינדיווידואלי נרחב, המאפשר לפרש ולהבין את החוויה האישית הייחודית לכל אדם וכך ליצור אתו שיח כן. הנה, למשל, בחירת הדת: איזו דת בחר לו מקבל - האמונה? האם זו דת עתיקה או חדשה? מקובלת באותה חברה או אקזוטית? ואם הייתה התגלות, האם אירעה במונחיה של דת קיימת או שהייתה זו חוויה אישית לחלוטין? שאלותינו ממקמות את בעל החוויה על פני רצף פסיכו - סוציאלי ארוך שקצהו האחד בהצטרפות ... מיוחדות, להפכו דווקא למנהיגם של רבים אחרים). למילה "בחירת דת" חשיבות מיוחדת בהקשר זה: ככל שהחוויה הדתית החזקה נתפסת כפאסיבית או הטרופסיכית, במבט שלאחר - מעשה היא מתגלית כאקט הסתגלותי שאינו מקרי כלל. אנאלוגיה מתבקשת כאן למונח ... ושונים. לא במקרה מתארים רבים ממקבלי - האמונה את המהפך הכביר החל בחייהם כ"התאהבות" באל, במושיע או במושא דתי אחר. גם בחירת הדת, הגם שהיא פתאומית וחדה לפעמים, היא אמצעי ביטוי אינדיווידואלי מאוד, במיוחד בחברה מערבית חופשית שבה דתות רבות מתחרות על נפשות בני - האדם. אם הבחירה היא בדת עתיקה, הרי שפתה של אותה דת היא עשירה דיה כדי לתת ביטוי להבדלים האינדיווידואליים בין חבריה. היהדות היא דוגמא מובהקת לדת עם עושר דרכי ביטוי אישיות ואפילו מנוגדות. לכל יהודי יש פן מסוים של היהדות שהוא בעיניו עיקר: אחד נמשך אל לימוד הרמב"ם הרציונליסט ואחד משתקע בצד המנוגד של סודות ה"זוהר"; פלוני רואה ביישוב הארץ את תכלית חייו ואילו חברו מקדיש את עצמו לחינוך; זה מתרפק על השלווה שבדת ואילו לאחר הדת היא מנוף למהפכות. כך, בדגש ששם אדם על פן זה או אחר של הדת, הוא מספר לנו הרבה על עצמו: האם הוא נמשך למוסיקה החסידית? האם הוא מתפעם מטהרת חיי המשפחה היהודיים? האם הוא מרבה לדבר על הקשר ... לשיתוף פעולה עמו. כמה הקבלות שהופיעו בשנים האחרונות בספרות הפסיכולוגית בין צורת החשיבה הטיפולית והיהדות, כמו למשל בנושא האמפאתיה או בנושא האיסור על ההתאבדות,, יכולות אולי לצייד את המטפל ברעיונות מעשיים בתחום זה. דווח על שימוש בפתגמים תלמודיים אפילו באנליזה המסורתית. ספירו61, 97, פסיכולוג חרדי בעל ניסיון בטיפול הן במצטרפים לכתות דתיות והן ב"חוזרים בתשובה, " נוקט בגישה מפתיעה ממבט ראשון: הוא מציב בפני מקבל - האמונה שבטיפולו את השאלה באיזו מידה נובעים ... ממניעים לא - מודעים ואינפאנטיליים, ומעמת אותו אתם כמו בכל טיפול רגיל. ביסוד גישה זו עומדת ההנחה כי היהדות עצמה מצפה מהמאמין בה שיאמין אמונה "לשמה, " חופשית ממניעים שלא - לעניין. בהמשך (פרק י) אתעכב על המגמות הבוגרות, המעודדות בגרות וצמיחה, הפועלות ביהדות עצמה כנגד המגמות הנסגניות הטבועות בה. היכרות עם הדת יכולה אם כן לאפשר למטפל לכוון את מקבל - האמונה אל מטרות העולות בקנה אחד עם ערכיו שלו, תוך עקיפת כל הבעיות הקשורות בהבדלי ...

... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 11 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 10. י. "כי - שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל" (בראשית ל"ב 29) : ההיבט הרדיקאלי ביהדות לסיום ראוי לומר דבר על כמה היבטים בונים של החוויה הדתית, בעיקר ביהדות. ברצוני לטעון כי כל דת עתיקה, ששרדה תהפוכות היסטוריות, כמוה כגוף חי: כנגד כל היבט נסגני, שוביניסטי והרסני המצוי בה, מצויים בה גם ה"נוגדנים" בדמות מגמות של צמיחה ובגרות המרסנות אותו. הדת מוכרת לנו כיום בעיקר מהצד האוטוריטארי שלה, המטשטש את הצד ההפוך, האוטופיסטי והמורד. הדוגמא הבולטת ביותר למרכיב הרדיקאלי שבדת מצויה דווקא ... ודומה שחוסר - הסובלנות כלפי דתות אחרות, שהוא, כנראה, המצאה מונותיאיסטית, גם מיסד, באופן פאראדוקסאלי, את עצם הכפירה. נביאי המקרא תבעו ציות לצו האל בנשימה אחת עם קריאת תגר על כל ... דחיית מרות ארצית. בנושא זה, תרומתה של היהדות לתרבות היא צורה ייחודית של יחסי אובייקט. בכל תרבות יש מושאי קנאה, ומערכות - יחסים שונות מתפתחות בניסיון לגשר על הפער בין המקנא ומושא קנאתו. הפרא ... או שאר תכונות האידיאל שלו. שונה הדבר ביהדות, שהעריצה ללא גבול את הידע והחוכמה. לימוד התורה זוהה לעתים קרובות עם הנאה אירוטית (ר' איגרת הרמב"ם בפרק ו) ועם קניית כוחות מאגיים לשנות את המציאות ... זה או אחר. באופן דיאלקטי, הצליחה היהדות לרתום צורה פרימיטיבית ילדותית של יחסי - אובייקט למטרה בונה. בנוסף נתנה היהדות לגיטימציה מפורשת למרדנות כמניע בלימוד התורה. "אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו, " אומר התלמוד (קידושין ל' 2), "שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה ... על תכונה משותפת למדען והאמן מצד אחד ולאדם הדתי מצד שני: היכולת להיות במיעוט והנכונות לבטא מרי כלפי סמכות חיצונית. וכשהמרדנות נעשית ממוסדת, אפילו האל עצמו לא ייצא נקי ממנה, כפי שמעיד המעשה ... האגדה ממחישים, אם כן, שתי מגמות הפוכות של הדת, הנאבקות זו בזו עד ימינו אלה. זה המקום בו, בדיאלוג בין הפסיכואנליזה והדת, חייבת הראשונה לעמוד על שלה. כל מחקר היסטורי ביחסים בין - דוריים שב ומאשש ... שלעתים, למרבה הזוועה, מופיע דווקא במשפחות דתיות מאוד - מהו אסון זה אם לא עוד חוליה במורשת ממארת שראשיתה בשחר ימי האנושות, ושגם הדתות, לטוב ולרע, יונקות ממנה את עוצמתן? כשהפסיכואנליזה קוראת לטפל במקרים כאלה באופן מעשי, בקליניקה ולא רק באקדמיה, היא תובעת לעצמה את תפקידם של מדבירי ... רק בתחילת הדרך לקראת השגת מטרה זו. היהדות, דת - אב שהשכילה במהלך הדורות להשיב גם לילדים, הממשיים והמטפוריים, את זכויותיהם, יכולה להיות שותפה למטרה זו. "אין אדם מסוגל ללמוד תלמוד, ... אנשים ותוכל. כי כן, סדנא דארעא חד הוא. הדת, כמו האהבה, מוציאה את המיטב והמירע שבבני האדם, ומעבר לרבגוניות העצומה של החוויה הדתית במקומות שונים ועל פני תקופות היסטוריות שונות, היא יונקת מאותן צפונות נפש. למעשה עוברים כולנו חוויית התגלות כשרעיון חדש כובש אותנו בעוצמה, וגם ... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 12. ...

... ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 5 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 4. ד. "כי אבי ואמי עזבוני ויהוה יאספני" (תהילים כ"ז 10) : בעלי התגלות ומקבלי - אמונה בימינו אם כך, רשאים לצפות כי הקשר בין חוויית האובדן להתגלות הדתית יתגלה לא רק באנקדוטות היסטוריות, אלא גם באוכלוסייה כולה באופן הניתן למדידה אמפירית. הקבוצה המעניינת מבחינה זו היא אנשים חילוניים המחליטים לקבל על עצמם דת. הם מכונים בכינויים שיפוטיים שונים ומנוגדים לחלוטין, בהתאם לנקודת - מבטו של הדובר: "חוזרים בתשובה, " "גרים, " "born again, " או "מומרים" ... של מי שגדל כל חייו כאדם דתי. באיזה מונח נשתמש בעברית? להלן אנקוט בשם "מקבלי - אמונה" לצורך זה. האם ניתן לגלות קשר סטטיסטי משמעותי בין מות האב לבין קבלת האמונה? מחקר ... שעברו חוויית התגלות דתית והצטרפו לקהילה דתית ( - נצרות, יהדות, בהאיות והארי קרישנה). ההשוואה בין קבוצה זו לקבוצת ביקורת (שלושים נבדקים) בעלת אותם נתוני גיל ורקע סוציואקונומי גילתה כמה ממצאים מובהקים. ... כשההורה עצמו לא היה דתי. אפילו מחקר מעבדתי נעשה ובו נחשפו נבדקים לגירויים תת - ספיים של פרדה מהאל או מההורה. נבדקים שיחסיהם עם ההורה היו בטוחים הפגינו תגובות מוגברות של התקשרות דתית לעומת אלה שיחסיהם עם ההורה לא היו בטוחים. גראנקויסט וקירקפטריק עשו מטא - אנליזה של מחקרים קודמים (11 מדגמים שהכילו יחד 1400 נבדקים). ... הביא סוונסון במחקר על דת וקשרי משפחה. נתונים דומים בדבר אבדן הורה חוזרים ומתגלים, באופן אחיד להפליא, גם במחקרים שלא חיפשו זיקה בין אובדן להתגלות. 51..., אפילו מאמרו הידוע של פרויד "חוויה דתית" (שתמיד קומם אותי בחוסר - רגישותו), תומך בלא - כוונה במודל המוצע כאן: רופא אמריקני כתב לפרויד כי בצעירותו ראה איך לוקחים לנתיחה גופת ... הוא החליט לנטוש את הדת, ואז אירעה לו התגלות. בניסיונותיו של פרויד למצוא בחוויה זו (איך לא) משאלת גילוי עריות ורצח אב, הוא מתעלם, למעשה, מהעובדה שהחוויה המכרעת ... בתשובה וההיספחות לכתות דתיות בקרב צעירי הקיבוצים: האם קיימת שכיחות גבוהה יותר של תופעות כאלה בקיבוצים שבהם גודלו הילדים בנפרד מהוריהם? הרמב"ם, באיגרתו היפה לר' ... שהביאו את בשורות הדת לעולם. מוצאים אנו לעתים קרובות את ההתגלות קשורה עם חוויית אובדן קשה מן הרגיל: אבל לא - תקין, שמקורו על פי רוב במערכת - יחסים לא תקינה עם ... ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 6. ...

... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 6 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 5. ה. "תהפך לאכזר לי, בעצם ידך ... לאור הנאמר לעיל יש עניין בבדיקה פסיכודינמית של מקרים כאלה. לא מן הנמנע שצעירים אלה גודלו בידי הורה מתעלל. האינטרפרטציה של הרודף הדמוני בהלוצינציות דתיות כמייצגת דמות - אב עוינת, שהופנמה בתהליך אבל לא - תקין, הדריכה מטפלים ישראליים שטיפלו בצעירים דתיים עם תסמונות דומות של "דיבוק. " במסגרת פסיכותרפיה רגישה לתרבות (culturally - sensitive psychotherapy) שילבו המטפלים אמצעים מסורתיים המקובלים בעולמו הדתי של המטופל, והתוצאות התרפויטיות ... ומשנולדה לו בת, החל מצבו להתדרדר. במרכז הזיותיו היה מלאך שאיים להענישו על יחסו אל אביו והורה לו לצום ולהתנזר ממין. כיוון שאחד משני המטפלים הוא בעצמו דתי, החל דיאלוג מתמשך שבמהלכו גייסו ... 20) יהוה אלהי! הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה? הנביא המבקש רחמים על זולתו מקבל כמובנת מאליה את העובדה שהאלוהים פוגע בו! החוויה הדתית נותנת ביטוי, אם כן, גם לפניו העוינות ... מהתאוות, הטוען כי אינו נתון לשליטתן, עלול ליפול קורבן להן בנסיבות שסתם אדם היה מתגבר עליהן. כאן נכנסים אנו לאחד התחומים הסודיים, שלא לומר האפלים, ביהדות כולה: כמה מצוות שנראו בפירוש אליליות ... את מה שקודמיו הסכימו רק לרמוז: זהו קורבן המוקרב לשטן כדי שלא יסכסך בין ישראל לאלוהים. ה"זוהר" (פרשת תרומה קפ"ב - קפ"ד) הרחיק לכת וקבע כי כמה ממצוות היהדות (כגון השיער שבתפילין או מצוות עגלה ... האל הזועם או השטן, וכן ההיבטים הדחויים והמוכחשים של "האני" מושלכים על דמות חיצונית, הזויה או ממשית, כגון יצר - הרע או עמלק. בתפקיד "שטנים" מופיעים בדתות השונות גם אובייקטים אמיתיים, המשמשים ... להתקה של הרגשות השליליים כלפי המנהיג ה"נערץ, " העם ה"נבחר" או כל אובייקט המוכרז כעליון, והמחייב יצירת אובייקט נגדי שינקז אליו את כל הרגשות האסורים. הדתות השונות מציגות מידות שונות של פיצול, ... רע"ז 1) היא שהיצר הרע הוא שד יהודי. טרם, ככל הידוע לי, הוגשה הצעה לתיקון חוק השבות לאור קביעה זו. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 7. ...

... של פסקל, גן עדן + גיהנום - הדתיים לגיהנום והכופרים לגן עדן - למה? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: ההימור של פסקל, גן עדן + גיהנום - הדתיים לגיהנום והכופרים לגן עדן - למה?. הפעם אדבר על ההימור של פסקל, שזה בעצם ההימור של גן עדן וגיהינום, ואסביר את העניין. אחד הטיעונים שניתנים מחכמים, שזה אחד הטיעונים ... נצחי, או על טוב רגעי, ז"א שווה לך לקחת את הסיכון, אז אולי כדאי להמר על הטוב הנצחי, וכמובן שהטיעון הזה הוא טפשי, כי אם כבר אני מהמר, למה שאהמר על הדת היהודית, אפשר כבר להמר על דת אחרת, ואם יש אלוהים מי אמר שהוא דתי, וכולי וכולי. אבל הפעם אני רוצה לגלות את האמת, יש הרבה אמיתות, ואני רוצה לגלות אחת מהן, והאמת היא שמי שיקיים מצוות, ויפחד לעשות עבירות, אחרי מותו ילך לגיהינום, ולמה? שני אנשים מתים, ומגיעים לאלוהים, אחד חילוני שלא האמין באלוהים, ואחד דתי שהאמין והתפלל עשה מצוות וכולי. בא האתיאיסט פוגש את אלוהים, אומר לו אלוהים: למה לא שמרת מצוות, הנ"ל עונה לו, גיליתי שבראת את העולם, בסדר, נהניתי, הערכתי את מה שעשית, ... אליך, שגם אני אלוהים, וזאת האמת, כי כל אחד זה ביטוי של אלוהים, אז גם לך יש כוח. למה שתאמין באלוהים? הרי אלוהים בתוכך, למה שתאמין במישהו מבחוץ? האתאיסט חושב שאלוהים בתוכו, אז מגיע לו גן עדן, אבל המאמין הדתי, חושה שאלוהים זה מישהו בשמים. והאתיאיסט האמין שניתן לו הכוח להתמודד עם החיים, והאתיאיסט הגדול ביותר בעולם הוא אלוהים, כי אלוהים לא מאמין בקיומו של אלוהים. ובתפישה של האתאיסט של אין אלוהים, הוא קרוב יותר לתפישה של אלוהים את עצמו, לעומת הדתי שכל הזמן מדבר על אלוהים, שאלוהים עצמו אין לו מושג מי זה! מבחינתו אין דבר כזה אלוהים. בכל מקרה מגיע האדם הדתי ואלוהים אומר לו, תקשיב אתה צריך לכת לגיהינום, אז הדתי אומר לו, מה זאת אומרת? אבל הקשבתי לך, אהבתי אותך, ואלוהים אומר לו סליחה? אתה אהבת אותי? אתה השמצת אותי בוקר ערב וצהריים, שאתה חשבת שאם תעשה עברות ואני אתן לך שכר ועונש, ... ואני עושה טוב אמיתי כל הזמן, ואני כל יכול, אז באיזו זכות השמצת אותי אלוהים האמיתי וחשבת שאני רע, שאני עושה רע, עוף לגיהינום... הרי כל הקונספט של הדת זה שאלוהים עושה רע, כי אם אלוהים עושה רק טוב, למה אתה צריך לעשות מצוות? אבל הדת אומרת, לא... נכון שהוא עושה רק טוב, אבל צריך לעזור לו לעשות טוב, נו באמת... אלוהים הוא כל יכול, נשמע הגיוני שצריך לעזור לו?!! ואם כן, אז זה לא אלוהים, כי או שהוא לא טוב, ... שאני יאכל! מה זאת אומרת אני לא רוצה שתאכל? עשיתי עבורך ארוחה מלאה, למה שלא ארצה שתאכל ממנה? והחילוני לפחות מנסה ליהנות מהחיים ממה שהוא יכול, אבל הדתי הוא סגפני, למה המהות של הדת היא סגפנות, סגפנות זה אדם שחושב שאם הוא יסגף את עצמו יהיה לו יותר טוב, וזה בעצם התפישה הדתית. הדת אומרת, תשמע, אלוהים לא יכול לעשות לך רק טוב, אתה צריך לסגף את עצמך קודם, לעשות מצוות, לפחד מעבירות, ואז יהיה לך טוב! ואדם סגפן, שלא מסוגל ליהנות ממה שאלוהים עשה, מגיע לו עונש. אלוהים עשה את הכל, תהנה, מה אתה מתנגד לכל מיני דברים? ולכן את הדתי זורק לגיהינום, ואת החילוני לגן עדן. וזאת האמת!! ועכשיו אוסיף אמת יותר גדולה, והיא, אלוהים לא זורק אף אחד לא לגיהינום ולא לגן עדן, זה האדם זורק את עצמו או לגיהינום או לגן ... אחד, הוא חוו את האלוהות בכבודה ובעצמה! כי ההבנה שהכל אחד, היא בעצם הווית האלוהים! אבל אם אתה לא מבין שהכל אחד, אתה בעצם נמצא בגיהינום. אלוהים הדתי של היהודים, נכון, הוא מניאק, הוא זורק את האנשים לגיהינום, כי הוא עצמו בגיהינום, כי כל כך רע לו, שהוא עושה רע לאחרים.. הוא כל כך "טוב" שהוא חייב לעשות רע לאחרים, טוב, ... להם מושג מימינם ומשמאלם!! אומרים לך תהמר! תהמר ככה, תהמר ככה!! אבל האדם שיודע את האמת, ויודע שהכל אחד, לא צריך להמר הימורים מטופשים אם להיות דתי, או להיות חילוני, אם להאמין באלוהים, או לא להאמין באלוהים, הוא יודע שהכל אחד! וממילא שהכל אחד, ז אין שום שאלה בשום נושא, ושיהיה לכולם המשך יום של גן עדן אמיתי שנובע ...