תקציר⬅ ... בין רוחניות לחומריות בעקרונותיה של "שיטת הפשטות שבאושר על ידי כוחו של תת המודע " מונח היסוד הבסיסי הבא: גרם אחד של אושר רוחני הוא שווה ערך לטון אחד של אושר חומרי. מדוע? אושר חומרי סופו להיגמר, אושר רוחני לא נמדד ולכן אין לו סוף. בחומריות האושר הוא יש מיש - אם יש לי אני מאושר - אם יש לי כסף אני מאושר, אם יש לי מעמד חברתי גבוה אני נחשב ואז אני מאושר, אם יש לי רכב מפואר אני מאושר. ברוחניות האושר הוא יש מאין - האושר כבר קיים ואני לא צריך כלים חומריים כדי למדוד אותו. אושר רוחני הוא כזה שבו אני מעריך את מה שיש לי כבר עכשיו עוד לפני המטרות בלתי מושגות שלי. אני מבין שכל מה שאני צריך כבר קיים עכשיו - גם אם אינני חושב כך - המסלול שאני עובר כרגע הוא מסלול מבורך כי אני בטוח שכאשר אסתכל לאחור אבין שכל שלב היה נחוץ להתפתחותי האישית. זהו אושר רוחני וכל הסוד הוא כיצד לשלב אותו בעולם החומרי בו אנו חיים. כי אחרי הכל - כסף - מעבר לכך שהוא מדד להצלחה הוא גם מאוד מאוד חיוני ונחוץ לקיומנו. ולאמיתות הדבר אנו חיים בעולם חומרי וצריך לדעת להתמודד איתו ולחיות בו באושר. השילוב המופלא בין רוחניות לחומריות הוא לדעת לקחת את כל התועלות הרוחניות שהשגת ולשלב אותם בעולם החומרי. לקחת את האושר הרוחני הזה ולגרום לו ליישום מטרות חומריות. ישנם המון אנשים מאוד רוחניים שבאמת מאושרים מבחינה רוחנית אבל מבחינה חומרית הם מאוד חסרים ומתקשים להתקיים מבחינה כלכלית. וישנם אנשים מאוד מצליחים מבחינה חומרית שאין להם מושג ברוחניות וביום אחד יכול להתהפך עליהם עולמם בלי הודעה מוקדמת ואז לרכוש כלים רוחניים קשה הרבה יותר ובכלל הם עדיין אל טעמו את טעם האושר האמיתי. הסוד הוא לשלב בין השניים: - להבין שהעולם החומרי הוא רק מעטפת של העולם הרוחני הפנימי שלנו. - לדעת כיצד להשתמש בכלים הרוחניים בעולם החומרי ולנתב ידע זה לעסקים. - להבין שהמקור לחזון האישי שלי הוא בתת המודע הפנימי הרוחני שלי ולא במודע שמושפע מהחברה בה אני חי. - להפנים וליישם שלתת לאחר זה כמו לתת לעצמך - כי הכל בסוף חוזר אליך. - לדעת שלאהוב את עצמך זה לפני הכל - כי רק כך תוכל ללמוד לאהוב אחרים. - לדעת שהייעוד שלך זו מתנה אדירה שקיבלת ושייכת רק לך והעולם החומרי מחכה שתגשים אותו. - להבין שאושר רוחני הוא היחיד שיכול להוביל לאושר חומרי אמיתי. ⬅לקריאת המשך המאמר על חומריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... התהלכתי בעולם עם לב סגור כי כאב מידי להרגיש, כאב מידי לחוות בכל החושים זה היה מסוכן מידי עבורי לפתוח את הלב אבל אז זה קרה... כך תזהו אם הלב שלכם סגור (ותפתחו אותו) מרכז הלב שלנו, מהווה חיבור בין הגשמי לרוחני, בין אדמה לשמיימי. הוא נמצא במרכז בית החזה, ובניגוד למה שנהוג לחשוב - זה לא הלב הפיזי שלנו. אפשר לדמות את זה ללב הרוחני שלנו. ההודים מכנים את המרכז הזה "צ, אקרה" - מקום שבו מתערבלת האנרגיה מהבסיסים התחתוניים עם הבסיסים העליונים. במילים פשוטות - מרכז הלב הוא המקום שבו מסתנכרן המידע שמגיע מההיגיון (השכל) לבין המידע שמגיע מהבטן (האינטואיציה) אך מה קורה כשמרכז הלב סגור? סיפטומים של לב סגור קושי לשחרר ולסלוח קנאה פחד מאינטימיות מערכות ... ⬅לקריאת המשך המאמר על חומריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מוכן לעשות משהו בשביל זה. ופה יש איזושהי טעות רווחת. מדברים המון על הסוד ועל מיגנוט וחשיבה חיובית וכח הדימיון והחשיבות שלו וזה נכון ומאד וחשוב וחיוני - וזה החלק הרוחני שלנו. האלוהי. שבלעדיו לא יקרה כלום. אבל החלק השני שלנו - הגשמי - שגם בלעדיו לא יקרה כלום - מחייב לצאת לפעולה שתתמוך ברצון שביטאנו. בלי אובססיה - בזרימה. שני החלקים האלה עובדים הכי טוב באיזון. אם למשל, אתה יודע שאתה צריך לקבל צ'ק על סך 10000. איך אתה מתנהל עד שהוא מגיע אליך פיזית? ברור לך שתקבל אותו, זה יוצר תחושה נהדרת, אתה כבר רואה את עצמך משתמש בכסף הזה כדי להגשים רצון כלשהו שיש לך - ואתה מרגיש טוב עוד לפני שאתה מחזיק אותו פיזית ביד. - נכון? ברור לך שהוא יגיע וזו רק שאלה של זמן.. יחד עם זה ברור לך שתצטרך לעשות פעולה כדי לממש את הכסף הזה - להפקיד אותו לחשבון שלך או ללכת לסניף הבנק ולמשוך אותו במזומן. זה תמיד שני חלקים. האלוהי והגשמי. להיות ביש, בהכרת תודה, להאמין בעצמך ובעזרה הלא נראית שנוכחת בכל רגע... ולעשות פעולה כלשהי כדי לקדם את הנושא שבחרת. את הרצון שביטאת. כל רגע ורגע זו הזדמנות חדשה ליצור משהו חדש, החיים זה מסע של אין ספור בחירות שמתחילות במחשבות. זה יכול להיות מסע מייאש או מסע מרתק - של אין ספור הזדמנויות לצמוח ולפרוח. אתה זה שבוחר להתמרמר או לשמוח. לאהוב או לדחות. להיות ... צריך לעבור בדרך לשם? איזה רגשות אתה צריך לשחרר, איזה לאמץ על מה אתה צריך לוותר? על הקורבנות? על העצלנות? איזו תפיסת עולם צריכה להיות לך כדי לממש חיים של עושר? עושר מתחיל ברוח. במי שאתה באמת - ככל שהוא יגדל הוא יתבטא גם בצורה החומרית שלו ולכל אחד מאיתנו יש את הזכות והחובה להיות מאושר. אם אנחנו מאושרים וחיים בתודעה של יש - אנחנו משפיעים, על הילדים שלנו, על האנשים האהובים עלינו על הסביבה שלנו - ומלמדים אותם לחיות במצב הוויה של יש. לא בתיאוריות, אלא על ידי הפנימיות שלנו שמוקרנת אליהם וההתנהלות שלנו שתומכת בפנימיות הזו. זה אפשרי. כמי שהיתה שם - בהוויית מחסור תמידי - ועשתה את הדרך הזו ... ⬅לקריאת המשך המאמר על חומריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... נשמה? נשמה היא החלק הרוחני שמחיה אותנו והוא מהווה אותנו והיא אנחנו. אנחנו זה לא הגוף החומרי - הון, מעמד, עושר, אגו - מה שיש לנו. אנחנו זה הנשמה - רגשות, מחשבות, רוחניות - מה שיש בנו! התרכז במה שיש בך מבפנים ולא במה שיש לך מבחוץ. מרכיבי הנשמה על פי חוכמת הקבלה הם: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. נפש, רוח ונשמה הם החלקים ... יכולים לתקן את הנפש והרוח - רק צדיקים גדולים ואנשים נדירים יכולים לתקן גם את הנשמה - המעלה הרוחנית הדרושה לשם כך היא לא ברת תפיסה בעיקר בימינו כאשר העולם החומרי די שולט. בחיינו. גם אם תיקן האדם את נפשו ונשמתו עברה לגלגול הבא ונכנסה לגוף שבו גם הנפש דרושה תיקון - עליו להתחבר שוב לרוח שהרכיבה את נשמתו הקודמת בגוף הקודם על מנת לתקן את שניהם יחדיו ולהתעלות מעל לצרכים חומריים ולבצע תיקון מלא לאותה נשמה פגומה. בימינו כמעט ואין נשמות שהשלימו את תיקונם עוד בימי חייהם - מכיוון שהתיקון בעולם חומרי זה הוא כה קשה. אין אדם שהגיע לכאן ומימש את כל ייעודו - נדירים הם אותם אנשים שהגיעו רק עבור כלל האומה כמו האר"י הקדוש שהגיע כדי לפרש את ספר הזוהר וללמדנו את תורת הגלגולים. כאשר סיים את ייעודו הלך לעולמו - הוא נפטר בגיל 37 כאשר ... ⬅לקריאת המשך המאמר על חומריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מבין היטב ומקבל - אכן, בית הוא מבנה העשוי מקורות וקירות היוצרים חלל סגור אותו מכנים בית. אם כך 'בית' הוא קונסטרוקט מילולי מלאכותי שבני האדם המציאו, אך התפיסה של המושג 'בית' היא בעלת אימפליקציות רבות כגון קשרי רכושנות חומריים, קשרים רגשיים, אסוציאציות של משפחה וכו' וכמו כן של שייכות - 'הבית שלי' - בית מיוחס תמיד לבעליו. כדי לפרק את המבנה הקונספטואלי - פסיכולוגי הבודהה מבצע דה - קונסטרוקציה למושג בית ומראה שמבחינה חומרית הבית הוא אוסף של קירות ותו לא. כאשר השומע מבין זאת ומקבל זאת, הוא רואה את הקונסטרוקט של 'בית' באופן שונה מהרגיל - בראייה ריאליסטית מפוקחת. לאחר מכן הבודהה מציג את הקונסטרוקט 'גוף חומרי', שגם הוא מושג בעל אימפליקציות רבות ומפרק אותו ברמה חומרית ריאליסטית - הגוף עשוי מעצמות, שרירים, בשר, עור, דם וכו'. לאחר שהשומע קיבל את הגדרת ופירוק מושג 'בית' קודם, מתחייב שיקבל גם את הפירוק של מושג 'גוף' מתוך שזהו מהלך לוגי זהה, ומכך נוצרת הבנה שמטרתה להביא את השומע לידי פירוק הקונסטרוקט הן מבחינה קונספטואלית והן מבחינה רגשית ופסיכולוגית. יישוב קונפליקט על ידי דימוי בסוטרת 'סדרת השאלות והתשובות ... נותן משל בתגובה במטרה להפריך את טענות הבודהה - (3) 'בדיוק כפי זרעים או צמחים גדלים, צומחים ומתבגרים, כולם עושים זאת בהסתמך על האדמה, בתלות באדמה; ובדיוק כפי שעבודות מאמצות נעשות בהסתמך ובתלות באדמה - כך גם לאדם יש גוף חומרי כעצמי, ועל סמך גוף חומרי הוא יוצר מעשים טובים ורעים ונקודות זכות וחסר. לאדם יש הרגשה... תפיסה... תופעות.. תודעה כעצמי, ועל סמך אלו הוא יוצר מעשים טובים ורעים ונקודות זכות וחסר. ' הבודהה מתמצת את המשל לידי היסק פורמאלי: (4) 'האם אתה מסיק כך: גוף חומרי הוא העצמי שלי, הרגשה היא העצמי, תפיסה היא העצמי שלי, תופעות הן העצמי שלי, תודעה היא העצמי שלי'? סצ'קה מאשר את ההיסק כפי שהבודהה תמצת אותו ומבסס את טענתו באמונה הרווחת על ידי הרוב. אולם הבודהה לא מוכן לקבל טענה המבוססת על דעת הרוב ומתעקש שסצ'קה ינסח טענה המבוססת על היסקו הפרטי ולא על אמונה רווחת. (5) 'מה לדעת הרוב ולך? אנא תחום את עצמך ... דוגמא - (6) 'האם מלך רב מעלה משתמש בסמכותו להוציא להורג את אלו שראויים לכך, לקנוס את אלו שראויים לכך, ולהגלות את אלו שראויים לכך? ' גם כאן סצ'קה מסכים שכך הוא המצב. והבודהה שואל שאלה נוספת - (7) כאשר אתה אומר 'גוף חומרי הוא העצמי שלי' האם אתה משתמש בסמכות או כוח כלשהו על הגוף החומרי כגון 'שגופי יהיה כך, או, שגופי לא יהיה כך'? סצ'קה לא משיב, אך הבודהה מתעקש שהוא מחויב להשיב לשאלה רציונלית קבילה. במקרה וסצ'קה לא ישיב גם בפעם השלישית הוא מסתכן בכך שרוח תחתוך את ראשו לשבעה חלקים. לבסוף, מתוך פחד, סצ'קה משיב לשלילה לשאלה הבודהה בעניין היכולת להשתמש בסמכות או בכוח כלשהו על הגוף החומרי. אז הבודהה מוכיח אותו על חוסר העקביות לגבי הטענות הקודמות של סצ'קה. (8) 'שים לב כיצד אתה משיב! מה שאמרת קודם לא עולה בקנה אחד עם מה שאמרת לאחר מכן, וגם מה שאמרת לאחר מכן לא עולה בקנה אחד עם מה שאמרת קודם. ' הבודהה ממשיך לשאול גם לגבי הרגשה, תפיסה, תופעות ותודעה ולכולן משיב סצ'קה בשלילה. ולאחר מכן סצ'קה מסכים גם על תכונת הזמניות שבכל אחד מהאלמנטים האלו, ועל הסבל ההכרחי הנובע מהם. (9) מה דעתך, האם גוף חומרי... הרגשה... תפיסה.. תופעות תודעה היא זמנית או לא זמנית? ' - 'זמנית'. 'האם מה שזמני הוא סבל או אושר? ' - 'סבל'. 'האם מה שזמני, שהוא סבל ונתון לשינויים יכול להיות מיוחס כ'זה שלי, זה עצמי, זה אני'? - 'לא'. הבודהה שואל האם אדם שמתייחס לסבל כ'שלי, אני ועצמי' יכול להבין את סבלו או להפסיק אותו לגמרי. סצ'קה מסכים שהדבר בלתי אפשרי. הבודהה מביא משל ... ⬅לקריאת המשך המאמר על חומריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... המעמידה את היהדות הגלותית. יהדות ארץ ישראל היא הישועה עצמה". או' הרב באורות ישראל, ו, ד."האלילות שפגעה בנו כל ימי התקופה הארוכה שעד חורבן בית ראשון, הייתה תולדה מנטיה חומרית יתרה... שלא הייתה שום תרופה למחלה כי אם על ידי שבירת האומה, באופן שלא יהיה לה ימים רבים מה לעשות בעניינם חומריים בכללותה, ונשארה פניית האומה כולה, בכל ימי הגולה הארוכה, רק לדברים נשגבים ונאצלים". או' הרב, הגאולה ענינה להיטיב עם עם ישראל ענינה להוציא מעם ישראל את האלילות שבו. בימינו פסה התאווה, ב"ה, לעבודת אלילות כמשמעה, אך ישנה ההתמכרות, ... העולם תלוי ברוחניותו ועבודתו את ה' של עם ישראל. הגלה הקב"ה את ישראל מארצו, לא ח"ו כעונש, אלא כמתנה כדי לאפשר לו, להיות פנוי לעבודה רוחנית, שכן בגלותו פחותים עניניו החומריים שהיו לו בעת ישיבתו בארצו. זהו ענינה של "שבירת האומה", היינו שינוי מציאות אשר במציאות החדשה קלים משימות הקיום החומריים. מצב זה הינו מצב לימודי, מצב בו מבין עם ישראל את תפקידו בעולם, מבין את מהותו. ממקום כזה הוא שב לארצו. השיבה לארץ אינה משחררת מקשיים, אך, אומר הרב "הצרות שבחוץ לארץ לפעמים אינן מסוכנות, אולם הן מחלות של זיקנה, של התנוונות. הצרות ... ⬅לקריאת המשך המאמר על חומריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... בהבנה לשלב את הרצונות שלנו במהות שלנו, ונתרגם שאת מה שאנו עושים ובמה אנו משקיעים כל חיינו במבנה האישיות שלנו ובמשמעות שאנו כל כך יגעים למצוא, נבין לשם מה אנו חיים, יש להבין שהבורא יצר אותנו משני כוחות נפרדים, גוף שנוצר מאדמה, ונשמה רוחנית, השילוב של השניים יוצר באדם מהלך עבודה על עצמו, אך בשום פנים ואופן אינו מתעלם מרגשותיו יצריו, ורצונותיו, החומריים והרוחניים כאחד. כלומר אם נכניס לרצונות שלנו "משמעות" אמיתית נוכל להבין את המורכבות של "גוף ונפש" והצורך באיזון של שני כוחות אלה. משום שהבורא אינו חפץ בקיצוניות, לא בהבט הרוחני ולא בהבט הגשמי, משום שקיצוניות רק מזיקה לאדם. התורה מלמדת אותנו ומבקשת מהאדם לשלב את הגשמיות עם הרוחניות על מנת לאחד את הניגודים. כשם ששמיים וארץ מנוגדים התוצאה היא שלמות העולם, כך איחוד החומר והרוח מהווה שלמות העולם הקטן שזהו האדם ע"פ הבריאה הנמצא בתוכינו, בהשתקפות לעולם הגדול, ובסממניו להגיע על ידי יכולותינו לשלמות ואןשר. אותם משיגים אך ורק כשמצלחים לאזן בין הניגודים. השלמות הוא מציאות של דבר והיפוכו, כל דבר כשלעצמו בלבד יהיה חסר, אך דבר שנוגד את ... ⬅לקריאת המשך המאמר על חומריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... בין "תוכנית עסקית" לזוגיות? / גאיה אריאל תמיד הייתי עצמאית בתחומים שונים ומעולם, עד לאחרונה, לא השכלתי לערוך תוכנית עסקית. לכן גם תוצאות עסקיי ברמה החומרית היו בהתאם. לא משהו... האמת - חלקם נכשלו לחלוטין. בעסקים... רוצים תוצאות - כסף - ורצוי הרבה. ואם כבר בכנות אנו עוסקים... גם במערכות היחסים שלי לא קצרתי הצלחה, לפחות לא זו שייחלתי לה. עד השינוי שנבע מהבנתי את נפלאות המיקוד - "התוכנית העסקית". מה נותנת התוכנית העסקית? ברמת הפשט - תכנון של המוצר או השירות, בחירת קהל ... ⬅לקריאת המשך המאמר על חומריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... שהיא גורמת לנו תמיד לחוש שאם ניתן מעצמנו יהיה לנו חסר. האימון הרוחני מלמד אותנו גישה אחרת, לפיה עלינו לתת מה שנוכל ולקבל את מה שיבוא. גישות רוחניות רבות מדגישות שאנחנו באים לעולם כדי לשרת, וכאן כדי לעשות למען אחרים. נתינה אינה בהכרח דבר חומרי. נתינה היא מה שאתם יכולים לתת, מה שיש ברשותכם ואתם יכולים להעניק לאחרים בלי קושי. אין הכוונה לצאת מגדרכם כדי לרצות אחרים, אלא לתת את מה שקל לכם לתת, שאותו פעמים רבות מתבקש מצדכם להעניק. למאמנים קלאסיים תפיסה כזו עלולה להשמע תבוסתנית משהו, אבל אם תחשבו על זה היטב תבינו שזוהי תודעת השפע האמיתית, כיוון שהיא משדרת ... ⬅לקריאת המשך המאמר על חומריות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אליה יש להיות מודעים. [32] חווה הרגשה חושית נעימה: סאמיסם סוקהם ודנם, smisa sukham vedana (smisa = sa+amisa) מילולית: 'עם בשר', בדומה למילה 'בשרית', 'גופנית' או 'גשמית'. גואנקה מוסיף שניתן לפרש אותה גם כ'לא - טהורה', 'חומרית' או שקשורה לעולם החושים בניגוד להרגשה הנובעת מדרגות מדיטציה גבוהות.. [33] הרגשה לא - חושית נעימה: ניראמיסם סוקהם ודנם, nirmisa sukha vedana - לא - בשרית, לא - גופנית, לא - גשמית. בקובץ השיחות הבינוניות, סוטה 137 המונחים smisa ו - nirmisa מיוחסים לחיי - בעל - בית וחיי - פרישות בהתאמה. גואנקה מפרש את המונחים אותם בהקשר המסויים הזה כ'הרגשה עם הקשרות' ו - 'הרגשה בלי הקשרות'. [34] וולש מפרש זאת על בסיס אחת גרסאות הפרשנות באופן הבא: המתרגל מבין, או קולט באופן אל - חושי - טלפטי ... את כל התופעות הפיזיו - מנטליות של יצור חי, אשר נראים לאדם הבור כעצמי שלו, האישיות שלו או האגו שלו. [55] חומר: רופה, rpa. מוגדר כארבעת היסודות הגדולים והאלמנטים החומריים התלויים בהם (ראה גם SN 22.56). [56] זיהוי: סניא, sa. מתורגם גם כתפיסה והיזכרות (אנגלית: perception, recognition, recollection). מוגדר כהבחנה בדבר על פי מאפיניו. (SN 22.79) [57] תגובות - מנטליות: סנקהארה - קהנדהא, sankhra-kkhandha. מתורגמות גם כתופעות מנטליות, התניות מנטליות, תצורות מנטליות ... ⬅לקריאת המשך המאמר על חומריות - לחץ כאן...