... כועס ומתרצה ולפעמים קוצף ומעניש ועוד כהנה וכהנה עניינים שבהגשמת האלוהים (והוא מלשון
גשמיות וקיום בעולמנו, הנראה והנתפס בחושים). ודאי יאמר התלמיד הנבון כי כל אלה אינם אלא משל ודימוי ומטאפורה ו"דיברה תורה בלשון בני אדם" וחלילה שתהיה הכוונה להגשמת האלוהים ממש ... השרת אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון" הנה כך לדעת הגמרא יש דמויות
גשמיות של המשמשים לקב"ה ואף לאלהים עצמו יש צורה. ומה היא צורתו? צורת אדם (ואולי קבעו כך בעקבות הפסוק "כי בצלם אלוהים ברא את האדם" בראשית ט' ו'). אשר על כן נאסר לעשות דוקא ... וידע שלא ראהו בפניו", והרי אנו רואים את כולם מסכימים שגם משה וגם הנביאים ראו אלוהים
גשמי, בעל צורה, ורק נחלקו חכמים בטיב הראייה ואיזה חלקים ראו. ונאמר אגב אורחא כי לפי גמרא זו לא היה צריך כלל לאסור על הדמויות של שור אריה ונשר שהרי הנביאים רק ראו דמויות ... משום שנסתכלו דרך זכוכית שאינה נקיה... בוא וראה שלא רק לאל ולמלאכים נתנו הראשונים
גשמיות. הרמבן אף מגשים את הגיהנום ואת גן העדן. וכך כתב בספר תורת האדם שער הגמול אות קכא: "ואלו הן קצת המקומות שספרו בהן ענין הגיהנם וצערו ועונשו בתלמוד ובמדרשים ומדדו את ... ואף שהרמב"ם העיד על עצמו בכמה פעמים ששערי פירושים לא נסתמו (ויכול הוא לתרץ את
גשמיות האל שנמצא בכתובים) סוברים אנו כדעת האבן עזרא בדניאל א' א': "כי איך יתכן בלשון שאדם ידבר מילה ורצונו מילה אחרת והאומר בזה מהמשוגעים הוא נחשב". על כורחינו נאמר את מה שכל ... החזיקו בתפיסת ההגשמה והאמינו כי לאלוהים ולמלאכיו, לשדים, לגן העדן ולגיהנום יש צורות
גשמיות ממש ומקום מוגדר בתוך עולמינו החושי. במלחמתו נגד הגשמת האלוהות לא הלך הרמב"ם בדרך סלולה כלל אלא יצא נגד דעתם של רבים וטובים מחכמי היהדות. מלחמת הרמב"ם בהגשמת האל לא קלה היתה כי המקרא והכתובים מלאים ביטויי
גשמיות של האל ומשרתיו ונראה ברור כי הכותבים והלומדים אכן האמינו
בגשמיותם של אלה. הרמב"ם עצמו מודה כי כדי לעמוד בפרץ אף סירס את הכתוב למען התבונה. ואל תחשוב, התלמיד מבקש הדעת, כי נצחונה של שיטת הרמב"ם קלה היתה או מיידית. שנים רבות אחרי פטירתו עוד נאבקו בדעותיו רבני אשכנז, ספריו הוחרמו ונשרפו ותפיסתו את האל כמי שאין לו
גשמיות בכלל נדחתה בזעם. תפיסותיו אלה, שהיום מקובלות על הכל (י"ג עיקרים שלו אכן נעשו לעיקרי האמונה של היהודי המאמין) לא היו מקובלות כלל, גם מאות שנים לאחר מותו. שים נא ליבך על דברי הגר"א (יורה דעה קעט ס"ק יג) היוצא חוצץ נגד הרמב"ם על שהכחיש את המציאות
הגשמית של השדים, לחשים וכשפים עד שכתב עליו: "שנמשך אחר הפילוסופיא ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל שקר. כבר היכו אותו על קודקודו שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמרא על ... העתקנו דבריו של הגר"א במה שכתבנו על פרשת במדבר ועיין שם. ומה יגיד הגר"א על הרחקת
הגשמיות האלוהית שכתב הרמב"ם? האם גם שם יטען שהדברים כפשוטן (במקרא ובגמרא) ושרק הפילוסופיא ח"ו היטתו לאמר שאין לאל גוף ולא דמות גוף? והעמק היטב בדבר זה. סוף דבר, בסוגיית ההגשמה ... בלבד", וזהו שכתב קצות החושן בהקדמתו: "מה לשכל אנושי להבין בתורת ה'?" אבל נראה שבלי
גשמיות במעשה עליון אי אפשר. אחרי שהרחקת הגשמות נתקבלה על רוב שלומי ישראל התחילה תורת הקבלה להתפרסם ברבים. אז קמה בעייה לחכמי הקבלה: היאך ידברו על אלהים שאין לנו בו השגה כלל ...