... יהודים, בעלי חיים, דומם, צומח, חי, מדבר - האם יש או אין להם נשמה? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: גויים, יהודים, בעלי חיים, דומם, צומח, חי, מדבר - האם יש או אין להם נשמה?. הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי, האם יש הבדל בין הנשמה של הגויים והיהודים האם מבחינה קוסמולוגית יש לגויים פחות נשמה? ונרחיב את השאלה בנושא הנשמה, אנשים כופרים באחדות של הבורא והם חווים ... מדבר זה אומר שהוא שונה? איך שלא נסובב את זה בן אדם, דומם, וצומח זה אותו דבר. ודתיים יהודים שכופרים באחדות הבורא, טוענים ומשקרים כי יש נשמה לגוי ויש נשמה שונה ליהודי. ואני רוצה לצטט פסוק מספר קהלת אותו כתב שלמה המלך: (פרק ג') יח מרי אני, לי על ברת ני הדם, לברם האלהים, ולראת, הם ...

... בד"כ נהגה כמו "חצי פת"ח" או "פת"ח קל". כלל ב): הזכרנו לעיל: כל שו"א נע שיבוא לפני האות "י" נהגה אותו כחיריק קל. כל שו"א דלהלן יהודי תימן יהגו אותו כמעט כמו חיריק: "וירא" - יהגו: וירא. ביום" יהגו: ... "תיסרני" המיחלים" "המיוחד". יהגו: המיוחד כלל ג) כל שו"א נע שיבוא לפני אות גרונית, יושפע בהגייתו מהניקוד שמתחת האות הגרונית, ויהודי תימן יהגו את ה"שו"א הזה כמעט כמו הניקוד שמתחת לאות הגרונית. א) ...

... מדי לחידות שמציבה התורה החדשה, ובכך לא חשש להימצא בחברה אחת עם אלה שאינם פיזיקאים. ובעניין זה מצטרף אני הקטן בכל לב להסכמה בין שני האנשים הטובים הללו, ה"לורד אוף כרמל" שהוכתר למושל היהודי הראשון בארץ - ישראל אחרי אלפיים שנה ואיש - המדע הקוסמופוליטי שסירב להיות ...

... בפילוסופיה הקדם - סוקרטית. דמוקריטוס טען שתנועת האטומים ומיקומם היא שרירותית מבחינת תכליתה, והכרחית מבחינת סיבותיה. כמו כן, על פי תפיסתו של הפילוסוף היהודי ההולנדי ברוך שפינוזה, ההשקפה שהאדם הוא בעל חופש בחירה היא, במלים אחרות, ההנחה שרצונו של האדם ... עקב מכלול הנסיבות, והניבוי הוא סטטיסטי רק כיוון שאיננו יודעים עדיין כיצד לחשב את הסיבתיות בעולם הקוונטים. זה לא אומר שתורה זו חסרת סיבתיות. בחירה חופשית ביהדות תפיסת הבחירה החופשית נחשבת למושג יסוד ביהדות, מכיוון שחלקים גדולים בתורה וכל נושא קיום המצוות ורעיונות התשובה, מושתתים על כך שלאדם יש רצון חופשי ואפשרות להטות את עצמו להיכן שיבחר: אם לרע ואם לטוב. עם זאת, עקרון הבחירה החופשית עומד לכאורה בסתירה ליסוד אחר ביהדות: האמונה בידיעתו המוחלטת של האל. כלומר, אם האל יודע מה יקרה בעתיד, כיצד ייתכן להאמין שברגע נתון ... לפי הפסוק "עיני ה' משוטטות בכל הארץ". לפי פירוש זה המשפט לא מבטא את הסתירה שבין הידיעה והבחירה. תפיסת חכמי ימי הביניים והעת החדשה רובם המכריע של הפילוסופים היהודיים בימי הביניים אימצו את עקרון הבחירה החופשית, שבו ראו מפתח לכינונה של הדת המאמינה בשכר ועונש. ... לכל בחירה קיימת סיבה פנימית, ולסיבה זו קיימת סיבה משלה, כך שעקרון הסיבתיות שולל את הבחירה החופשית. הוא האריך בהצגת עמדתו בספר "מנחת קנאות" שנועד לצורך שכנוע היהודים בעמדותיו, ולדבריו גם הרמב"ם אינו חולק על עמדה זו, ומתוך סתירות שהוא מעלה בעניין בדעת הרמב"ם ... לדטרמניזם מוחלט. למרות זאת, דעתו של פרופסור אליעזר שביד יש לפרש את דברי קרשקש ברוח אחרת, שאינה סותרת לעקרון הבחירה החופשית. אף בעת החדשה דגלו רובם של ההוגים היהודיים בעקרון הבחירה החופשית. רבים מהם פירשו שיכולת הבחירה החופשית של האדם נגזרת מצלמו האלוהי. ... את תכונת הנתינה במלואה. "אולם יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות." (בעל הסולם, מאמר החרות) גם בין ההוגים היהודיים של העת החדשה נמצאו הוגים ששללו את עקרון הבחירה החופשית. ביניהם נמנים רבי מרדכי יוסף ליינר, ... שכיום לפי המחקרים העדכניים שמראים מכשירי ה MRI הפעולה שהאדם מבצע נוצרה ונקבע זמן קדום עוד לפני המחשבה על ביצוע הפעולה. לדבריו מחשבה זו אינה סותרת את האמונה היהודית כפי שרבי צדוק הכהן מלובלין טען שאין באמת בחירה חופשית מוחלטת. כנגד תפיסה זו טוען חוקר המוח ... לא שולט על מעשיו ומעשיו מוכתבים מראש, אולם האמת היא שההכרה הפנימית שבו היא אשר יוצרת את הפעולה עוד לפני שעלתה במחשבת האדם. כפי שסוברים רוב הוגי הדעות בעולם היהודי ובראשם הרמב"ם שראה בבחירה החופשית כאחד מעיקרי האמונה היהודית. בעיית ידיעה ובחירה שאלה שהטרידה רבות את הפילוסופים בימי הביניים, הייתה שאלת "ידיעה ובחירה", ...

... ששורקים לאשתו, יתרגז ויחולל סערה. ציפורים - כאשר ציפור אדומה נכנסת לביתו של מישהו צפויה שרפה בבית. כאשר נכנסת יונה לבית צפוי שלא יהיו ריבים בשבועות הקרובים. אמונות טפלות על פי היהדות בתלמוד בבלי במסכת שבת, וכן בתוספתא מסכת שבת, מצויות רשימות ארוכות של פעולות המכונות "דרכי האמורי", וכולן אמונות ...

... כבסיס לפטור מאחריות פלילית 2.2 חרטה לאחר השלמת העבירה כשיקול להקלה בענישה 3 חרטה כצעד חברתי 4 חרטה ככלי ביחסים הבינלאומיים חרטה כחובה דתית: ביהדות, אם פגע אדם באחר אולם אחר הביע חרטה כנה לנפגע וניסה לתקן את העוול שגרם, קיימת חובה דתית על הנפגע לסלוח ולהתפייס. אם הפוגע אינו מביע חרטה, אין כל חובה לסלוח. זאת כיוון שהיהדות מתמקדת באחריות האישית של החוטא. זוהי אחריותו של החוטא להכיר בחטאו ולבקש מחילה מאלה שבהם פגע. תהליך התשובה כולל את המרכיבים ...

... בן מטר שבו יכל להימצא משהו או להתרחש משהו כי לשמים אין גבול. ואם לא די במטר אחד אוסיף מטר נוסף... וכן האמנתי ככל יהודי ובכל ליבי בתוכן המשפט הזה: ליקום יש בורא; יש בעל בית בעולם... ביטוי כנה לאמונה הזאת ...

... החינוך ובכלל לחברה החרדית. עד ביאתו של האינטרנט... טיפה היסטוריה "הציבור החרדי" לא היה מוכר ליהודי כשר וירא שמים לפני כשלוש מאות שנה, בראשית המאה ה18. היהודים חיו לאורך ההיסטוריה כיחידה מובחנת וברורה. לא היה ספק מיהו יהודי. הן כלפי פנים (בתוך העם היהודי) והן כלפי חוץ (איך שהגויים תפסו את העם היהודי). זה לא אומר שלא היו כתות, שבטים, קהילות וזרמים בתוך העם היהודי אך המסגרת הייתה ברורה. הגדרת העם היהודי מחורבן בית המקדש (בשנת 70 לספירה) ועד המאה ה18 הייתה פשוטה. העם היהודי היה העם "המוזר" שמקיים מצוות, שומר שבת, עושה ברית מילה ואוכל רק מאכלים כשרים. היהודי לא יכל להתערבב עם הסביבה הגויית לא רק משום שהגויים לא נתנו ליהודים להתערבב איתם אלא בעיקר כי זה היה בלתי ניתן מבחינה דתית. העם היהודי לאורך הדורות התמודד עם איומים מחוץ. ארצות הגולה (בלשון המעטה) לא היו ידידותיים במיוחד כלפי המיעוט השונה. הסביבה התנכלה, הציקה, דחתה ופגעה ככול יכולתה בקהילות היהודיות שהיו בשכנות אליהם. נכון שיש יוצאים מן הכלל וכמובן שיש הבדלים בין מדינות וארצות אך בגדול, היהודים לא ישבו במנוחה ובשלווה בגלות. הפסד צורב לרבנים כל זה השתנה עם הקמתה של תנועת ההשכלה היהודית בשנות ה70 של המאה ה18. תנועת ההשכלה שתחילתה במרכז ובמזרח אירופה רצתה לשנות את הקולקטיב היהודי. המשכילים היהודים (בדומה למשכילים הנוצרים) קראו לדרור. אך הם לא ביקשו להתבולל (לפחות הקולות המרכזיים בתנועה) בין הגויים אלא "רק" לעשות רפורמות מרחיקות לכת ביהדות ההיסטורית. הם החלו במסע תעמולה רחב היקף בקהילות היהודיות באירופה במטרה לחלן את אותם. לקח זמן עד שהרבנים תפסו את הפרצה. עד ששמו לב שיש סחף אדיר לכיוון ... תנועה, אומה, דת, משטר או כל כוח תרבותי, הגותי או אידיאולוגי לאורך ההיסטוריה לא הצליח לעצב את העם היהודי באופן משמעותי כל כך כמו תנועת ההשכלה. תנועת ההשכלה נחלה ניצחון כביר על הממסד הרבני השמרני, שהיה באופן רצוף המשטר היחיד של העם היהודי מחורבן הבית השני ועד תחילתה של תנועת ההשכלה. לידתו של הציבור החרדי המוכר כיום אז נולדה החברה החרדית. התנועה החרדית (זה כבר לא 'העם היהודי' אלא 'תנועה' 'זרם' וכדומה) הוקמה כתנועת נגד, נגד החילון ותנועת ההשכלה. לא הייתה ברירה אלא להתחפר, ... המשכילים. צריך לשים לב: בשונה מכל תנועה אחרת בהיסטוריה (מהחורבן) שניסתה לאבד או להשמיד את העם היהודי. תנועת ההשכלה הייתה (ועודנה) תנועה יהודית ולא גויית. מדובר ביהודים שניסו לפורר את המשמעות היהודית - דתית ההיסטורית של העם היהודי, קרי שמירת ההלכה וקבלת הסמכות הרבנית כקובעת. וכאן השוני הגדול. חזרה להיום ולבעיית האינטרנט כעת נבין ...

... הזהב של יוון. האם הייתה זו ההתעסקות האובססיבית בביולוגיה של הבתול בן הבתולה שגרמה לעמים שלמים נזק מוחי לדורות? אפילו היהודים, שנענו בהתעוררות אינטלקטואלית מרהיבה לאתגר התרבותי הגדול שהציב בפניהם הכיבוש ההלני (ימי הזוגות, התנאים והאמוראים) ושרוו מטובו הרבה יותר ממה ... והאמונה. המדע נאלץ לנדוד לבגדד, לטהרן ולשאר ערי האסלאם הפורח, עד שיקומו עמי אירופה לשבור את עול הכנסייה והמלך, והיהודים ייצאו מהגטו. ...

... המידות - מבוא תיקון המידות הוא תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר. המקור למושג מצוי בתורה, "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה ... ולכן הכוח הביולוגי של האדם נבדל למשל מהכוח הביולוגי של החמור. עוד קבע עניין עקרוני, שמצוות היהדות למעשה הם אמצעי למטרה של תיקון המידות והשכל, והציוויים נועדו להביא את האדם לאיזון ולדרך האמצע שבה כל מידותיו מאוזנות וממוצעות. וכל זאת כדי שהאדם ...