תקציר⬅ ... דומות למעין דקלום של דברי ההורה השני, או מנוגדות ליחסי ההורה והילד כפי שהתקיימו בעבר. גארדנר מדגיש כי תסמונת הניכור ההורי היא סוג של התעללות רגשית בילדים, בכך שלא רק "תלונות" הילד נגד ההורה השני יכולות לגרום להרחקת הורה אוהב לכל החיים, אלא שהן יכולות גם לגרום להפרעה נפשית אשר תלווה את הילד לכל ימי חייו. תסמונת הניכור ההורי מופיעה בדרגות שונות של חומרה. בדרגה הקלה יותר, הניכור מתבטא בכעסים חולפים הבאים לידי ביטוי למשל בטון הדיבור של השיחה. בדרגה החמורה יותר מדובר ב"סרבנות קשר" ממשית, בה הילד מסרב לכל קשר עם ההורה המנוכר. דרגה זו קרויה גם "חטיפה נפשית", ובמקרים בהן היא מתמשכת - לעתים לא נותר בזיכרון הילדים זכר (מודע) לקשר הטוב שהיה בילדות עם ההורה השנוא. גוטליב מסכם את התופעה כך: " תסמונת ניכור הורי היא עיוות ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לטפל במחלת רוח - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ירושלים - מבוא סינדרום ירושלים (או תסמונת ירושלים) הוא סוג נדיר יחסית של הפרעה נפשית, בה אדם (לרוב תייר או צליין) הנמצא בירושלים משוכנע שיש לו כוחות אלוהיים ומשיחיים, שמוטלת עליו משימה משיחית, או שהוא התגלמותה של דמות מספרי הקודש. תופעה זו היא מקרה פרטי של מחשבת שווא ושל שגעון גדלות, המופיעות בדרך כלל במחלות פסיכוטיות (כגון סכיזופרניה פרנואידית), ומובילות לעתים לצורך באשפוזו של הלוקה בה בבתי חולים לבריאות הנפש. הלוקים בתסמונת זו הם, על פי רוב, אנשים שלקו בהפרעה נפשית פסיכוטית עוד קודם הגיעם לירושלים, וההגעה לעיר החמירה את מצבם באופן משמעותי. הלוקים מגיעים לירושלים לאחר מסע ארוך ברחבי העולם ובהגיעם אליה הם מתנהגים בככרות העיר ובאתרים המקודשים לדתות השונות כאילו יש להם כוחות אלוהיים ומשיחיים. התיאטרליות המאפיינת את התנהגותם מושכת את תשומת לב הסובבים. ... הרגל והתיירים במאה ה - 19 ניתן למצוא תיאורים רבים של הלוקים בתסמונת. אחדים מהכותבים, דוגמת התיירת אדה גודריץ' פריר (אנ') הקדישו לכך פרקים שלמים (דוגמת ספרה מ - 1904). הפסיכיאטר הראשון אשר הביא תיאורים קליניים של התופעה היה ד"ר היינץ הרמן, שהיה מנהל בית החולים הפסיכיאטרי היהודי הראשון - "עזרת - נשים", בחיבור מדעי שפרסם בשנת 1937. בשנות השבעים פרסם פרופ' ליאון פרס שעבד במוסד זה סידרה של מאמרים על "משיחים מאושפזים". החל משנת 1979 ועד תחילת שנות האלפיים מרבית התיירים שהזדקקו לאשפוז הופנו לבית החולים כפר שאול, שם נערכו מספר מחקרים בנושא, ובכלל זה גם בעניין ה"תסמונת". כיום תיירים הזקוקים לאשפוז מתקבלים בכל אחד מבתי החולים הפסיכיאטריים בעיר. אולם, מקרים רבים כלל אינם מגיעים לאשפוז וניתן לזהותם עקב התנהגותם החריגה והדרמטית באזורי המקומות הקדושים ובבתי המלון במזרח ירושלים. אחדים מהם אף נוהגים להתראיין לרשתות טלוויזיה זרות כדי "להפיץ את דבר שליחותם". אחד האירועים הידועים של סינדרום ירושלים במאה העשרים היה מקרהו של ... הייתה לשרוף את המסגדים משום שהדבר יאפשר ליהודים לבנות את בית המקדש, דבר שיביא גאולה לעולם. מעשהו עורר זעם ומהומות בכל רחבי העולם המוסלמי וגם מיקד את תשומת הלב של הפסיכיאטרים בתסמונת ירושלים. ממצאים חדשים: המחקרים המודרניים מצביעים על כך שמרבית הלוקים בתסמונת הם בעלי רקע מוכח של הפרעות נפשיות משמעותיות עוד טרם הגיעם לירושלים. לרוב הם צעירים ממדינה מערבית, בעלי רקע דתי, חיים לבדם וביקרו בעיר לבדם. מרבית הלוקים בתסמונת אף היו בטיפולים נפשיים לפני שלקו בתסמונת. קיימים נתונים סותרים על מספר הלוקים בתסמונת שמאושפזים מדי שנה במרכז לבריאות הנפש ירושלים, והמספרים נעים בין 3-4 ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לטפל במחלת רוח - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... על הטראומה. גורם משפחתי - ההורים הם הדמות לחיקוי לילד. הילד מעריץ את הוריו ורוצים להיות כמוהו. אם הורים צורכים בנוכחות ילדיהם סמים הילד רואה אותם חושב שזה דבר טוב ומחקה אותם וזה מוביל לכך שהוא גם מתחיל לצרוך סמים אפילו גם מגיל קטן. בנוסף, במשפחות קשות יום, במשפחות שההורים מתעללים בילדים או שיש להורים בעיות נפשיות, הילד עלול לקבל טראומה ועל מנת לברוח מהחיים האכזריים שנפלו בחלקו הוא מחל להשתמש בסמים ועלול להתמכר. גורמים אישיותיים - אדם מגיע בחיים למצבים בהם הוא רואה בסם כפתרון. כאשר הוא נכנס למצוקה נפשית ורואה בסם כמשענת מעודדת, כאשר הוא רוצה לשנות קצת את השגרה, כאשר הוא מרגיש סגור בתוך העולם ורק הסם יכול להוציא אותו, כאשר הוא נכנס ... פציינט עם כאב בלתי מטופל עשוי להתמקד בהשגת תרופות, עשויים "להסתכל בשעון", ועשויים להפגין צורות אחרות של "חיפוש תרופה". גם התנהגויות כגון שימוש בסמים אסורים עשויות להיות תוצאה של הניסיון להשיג הקלה בכאב. התמכרות מדומה נבדלת מהתמכרות בכך שההתנהגויות נעלמות כשמושגת הקלה בכאב. המדריך לאבחון ומיון של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית נחשב לאחד המקורות מוסמכים ביותר בתחום. מדריך זה אפשר למצוא פרק שלם מוקדש ל"הפרעות הקשורות בחמרים". למעשה, מבחין המדריך בשלשה סוגי הפרעות התנהגות: תרעלה חריפה, שימוש לרעה, ותלות (או התמכרות). תרעלה: תרעלה אקוטית היא מצב שנמשך זמן קצר יחסית והוא מוכר בציבור בעיקר כקשור בשימוש באלכוהול, אז הוא נקרא "שיכרון". כשמדובר ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לטפל במחלת רוח - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... פסיכולוגים קליניים מגישים התרשמות אבחונית. לרוב הם מסתייעים לשם כך בספר מדריך האבחנות הבינלאומי ICD (גרסה 10), או האמריקאי DSM (גרסה IV-TR). ספרים אלו משתמשים במונחים ועקרונות רפואיים, וכוללים קטגוריות של הפרעות נפשיות שניתנות לאבחון לפי רשימות קבועות של קריטריונים תיאוריים. מערכת הבריאות בארצות הברית ורוב חברות הביטוח האמריקאיות דורשות אבחנה מתוך ה - DSM, כדי לאפשר מימון טיפולים רלוונטיים. ה - DSM משתמש במודל הרפואי הקטגוריאלי, ותופס בעיות פסיכולוגיות במונחים של מחלות מובחנות, שניתן להגדיר על ידי קבוצת קריטריונים מינימלית, כמו: סימפטומים שהנבדק מדווח עליהם ועוצמתם, התנהגויות ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לטפל במחלת רוח - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... חשיבות השערה מקובלת היא שתפקידה האבולוציוני של תחושת השעמום היא יצירת דחף להכרת הסביבה, לשיפור התנאים המאפשרים הישרדות ולמניעת סטגנציה. הנאה יכולה להפוך לשעמום אם האדם לא יחפש אתגרים חדשים. מכאן שכדי לשמור על ההנאה ולהימנע משעמום האדם מוכרח להתפתח. סכנות שעמום קיצוני וממושך מהווה איום על שפיות הדעת. הפסיכיאטר ויקטור פרנקל טוען שהאדם המודרני שיש בידו את האמצעים, אך איבד את התכלית, סובל מתחושת עקרות וחוסר משמעות שהוא מכנה בשם "ריק קיומי", שהסימפטום הראשי שלה הוא השעמום. הימנעות משעמום חינוך לפנאי יכול לעזור לאדם לנצל את זמנו כך שיוכל להימנע מתחושת שיעמום במסגרת חייו ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לטפל במחלת רוח - לחץ כאן...

תקציר⬅ הפרעת אישיות נרקיסיסטית - מבוא הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא הפרעת אישיות שמאפייניה העיקריים הם עיסוק מוגזם של הסובל ממנה בעצמו וביכולותיו, והיעדר יכולת לאמפתיה. מקור המונח באגדה המספרת על נסיך יווני יפה תואר בשם נרקיסוס, ששבר את ליבן של כל כך הרבה עלמות, שאפרודיטה הענישה אותו בכך שהתאהב בבבואתו הנשקפת ממי הביצה ולא יכול היה להינתק ... לשם תואר הלועזי "נרקיסיסט" (בעברית מופיעות לא פעם הצורות המשובשות "נרקסיזם", "נרקסיסט"). תוכן עניינים: 1 מאפיינים 2 נרקיסיזם גרנדיוזי ופגיע 3 נרקיסיזם שניוני 4 ביקורת מאפיינים: ביחס לעצמם, אנשים הסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית הם בעלי הערכה עצמית גבוהה ושאפתנות חסרת גבולות. הם מרגישים כאישיות חשובה וראויה להערצה, ולרוב מפריזים בתיאור הישגיהם ומאמינים כי הם מיוחדים במינם. ביחס לזולת, הם מאופיינים בזלזול באחרים ובהישגיהם, באנוכיות, בחוסר אמפתיה לזולת, ביהירות, בשתלטנות, ובניצול הזולת לצורך קידום שאיפות אישיות. כמו בהפרעות אישיות רבות, רמה מסוימת של נרקיסיזם עשויה להימצא אצל כל אדם. התופעה מסווגת כהפרעת אישיות רק במקרים קיצוניים. יצר ההישגיות של הלוקים בהפרעה זו מפותח במידה כזו שהם אינם מהססים לפגוע בסובבים אותם על מנת להאדיר את שמם או להדגיש את ערכם בעיני עצמם ובעיני אחרים. בני אדם רבים מאופיינים בדפוסי אישיות הדומים דמיון רב למאפייני האישיות של אדם המאובחן כלוקה בהפרעת אישיות נרקיסיטית, אולם נראה כי מי שיוגדר כלוקה בהפרעת אישיות מסוג זה, הוא בעיקר מי שתפקודו לוקה מאד בחסר ואינו מסוגל להחזיק במשרה בקביעות או שיחסיו החברתיים והזוגיים לוקים מאד בחסר. נרקיסיזם הוא כינוי להתנהגות אגוצנטרית המתבטאת בהשקעה רבה בעצמי, כגון השקעה מוגזמת בטיפולי יופי ובפיתוח הגוף ואהבה עצמית. התנהגות מעין זו ... ההתנהגות הנרקיסיסטית מפצה על חסכים שונים ורגשי נחיתות ויכולה לפצות על רגשי כישלון והערכה עצמית שלילית. הנרקיסיסט מחליף את הרגשת הדכדוך במצב רוח מרומם והרגשת גאווה. כאשר אדם לוקה בדיכאון ונזקק לטיפול פסיכיאטרי בו הוא מאובחן כסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית, סביר להניח כי ההערכת העצמית שלו תהיה נמוכה במיוחד, בניגוד לתפישה של נרקיסיסטים כנהנים, או מציגים, הערכה עצמית גבוהה במיוחד. במישור היחסים בין בני זוג יכולה התנהגות נרקיסיסטית להוות מכשול, שכן הנרקיסיסט מתקשה להעניק מעצמו לאחר ועם זאת דורש תשומת לב ... 8. קנאי לאחרים לרוב, או מאמין כי אחרים מקנאים בו. 9. בעל יחס יהיר, שחצן ומתנשא. נרקיסיזם גרנדיוזי ופגיע: חלק מהחוקרים, וכן תאורטיקנים כגון אוטו קרנברג ואריך פרום, מבחינים בין שני סוגים קיצוניים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית (סוגים אלו לא מופיעים במדריכי האבחנות הפסיכיאטריים הרשמיים) : נרקיסיזם ממאיר או נרקיסיזם גרנדיוזי - שילוב של הפרעת אישיות נרקיסיסטית, אנטי - סוציאלית וסדיסטית או היסטריונית. נרקיסיזם פגיע - שילוב של הפרעת אישיות נרקיסיסטית עם הפרעת אישיות נמנעת, מופנמות, דימוי עצמי נמוך ונטייה לדיכאון. נרקיסיזם שניוני: וריאציה לתופעת הנרקיסיזם היא "נרקיסיזם שניוני" (secondary narcissism). ההערצה לדמות ה"אני" מתנפצת מול "אני" מרוקן, חסר הערכה עצמית. כתחליף תאומץ דמות נערצת, בעלת תכונות בולטות של יופי, כוח, כשרון ... דמות זו. לעתים חווים זמרים, שחקנים וספורטאים תופעות של סגידה קיצונית, עד כדי סיכון חייהם על ידי מעריצים, המסרבים לפעמים להאמין שאליליהם הם אנשים בשר ודם. ביקורת: הביקורת על החלת אבחנה על מטופל כלוקה בהפרעת אישיות נרקיסיסטית מתחלקת לרוב לשני ממדים: המימד המתודולוגי - מוסרי, והמימד הטיפולי. מן הבחינה המוסרית, הרי שהקביעה כי אם אדם מאופיין בחמישה מאפיינים או התנהגויות מן הרשימה שלמעלה, הרי שהוא גם, בהכרח, מאופיין ביתר המאפיינים, היא קביעה מופרכת מן הבחינה המדעית, ומזוהמת מן הבחינה המוסרית. לדוגמה, אם אדם אכן ניחן בחמשת המאפיינים הראשונים ברשימה הנ"ל, הרי שמבחינת הפסיכיאטריה ברור כי הוא גם אדם נצלן ונעדר אמפטיה. בנוסף לזאת, מעולם לא הוכח כי קיומם של מאפיינים אלו, גם אם רובם או אף כולם מתקיימים אצל אותו אדם, הם אלו שגרמו למצוקה הנפשית אליה הוא נקלע. יש אנשים רבים שמאופיינים בחמישה או יותר מן הסעיפים ברשימה והם מקיימים חיים בריאים עם תפקוד גבוה. מן הבחינה הטיפולית, הרי שהחלת האבחנה של הפרעת אישיות נרקיסיסטית על אדם המטופל במסגרת של אשפוז פסיכיאטרי, עלולה לגרום לו להפגין התנהגויות בלתי סתגלניות, שאף עלולות להסב לו נזקים קשים שבחלקם אף עלולים להיות בלתי הפיכים. זאת בשל קיומן של הטיית אישור ונבואה המגשימה את עצמה בקרב הפסיכיאטרים המטפלים, המצפים שהמטופל יפגין התנהגויות הנכללות ברשימת תשעה המאפיינים שברשימה למעלה. נזק טיפולי נוסף עלול להיגרם לדימוי העצמי של המטופל נשוא האבחנה ולפגיעה בהערכתו ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לטפל במחלת רוח - לחץ כאן...

תקציר⬅ הפרעת אישיות טורדנית כפייתית - מבוא הפרעת אישיות טורדנית - כפייתית (באנגלית: Obsessive-compulsive personality disorder, בר"ת: OCPD) היא הפרעת אישיות מאשכול ג'. הפרעת אישיות טורדנית כפיייתית היא דפוס כרוני ולא אדפטיבי של פרפקציוניזם קיצוני, התעסקות בפרטים קטנים וצורך מופרז בשליטה על סביבתו של האדם הגורמים למצוקה ופגיעה בתפקוד, בפרט בתחום של יחסים בינאישיים. הפרעה זו שונה מהפרעה טורדנית - כפייתית, אשר אינה הפרעת אישיות אלא הפרעת חרדה, החולקת עימה קווי דמיון. אנשים הסובלים מהפרעה זו מאופיינים בצמצום רגשי, חוש סדר מפותח, עקשנות, צורך מופרז בשליטה, פרפקציוניזם וחוסר גמישות. אבחנה על פי ה - DSM IV, הפרעה זו מאופיינת על ידי: דפוס חוזר של עיסוק יתר בסדר, פרפקציוניזם, שליטה נפשית ... בנוגע להוצאת כספים על עצמם או על אחרים מתוך השקפה כי כסף צריך להיחסך עבור אסונות עתידיים. 8.עקשנים ונוקשים. אבחנה מבדלת בינה ובין הפרעה טורדנית - כפייתית (OCD) קיימים קווי דמיון מסוימים בין OCPD ל - OCD או הפרעות אחרות של הספקטרום הטורדני כפייתי. כך למשל גם ב - OCD וגם בהפרעת אישיות טורדנית כפייתית יכול להיות עיסוק יתר בניקיון וסדר, ובדומה לאגרנות כפייתית, גם בהפרעת אישיות טורדנית כפייתית יכול להיות איסוף מופרז של חפצים וקושי להיפטר מהם. כמו כן, קיים קשר חזק בין OCD להפרעת אישיות טורדנית כפייתית, כשבין 23% ל - 32% מהאנשים עם OCD עונים גם לסימפטומים של הפרעת אישיות טורדנית כפייתית (ששיעורה, כאמור, הוא כ - 1% באוכלוסייה הכללית. עם זאת, יש הבדלים ניכרים בין ההפרעות כפי שיפורט לעיל: 1.אגו סינטוני לעומת אגו דיסטוני. באגו סינטוני הכוונה היא שהאדם אינו רואה את ההפרעה כדבר שלילי, והיא מתאימה לערכיו, מטרותיו ותפיסת העולם שלו. באגו דיסטוני הכוונה שהאדם רואה את ההפרעה כשונה מהאישיות שלו, היא גורמת לו סבל והוא מעוניין להיפטר ממנה. OCD היא הפרעה אגו דיסטונית, ולעומת זאת הפרעת אישיות טורדנית כפייתית היא אגו סינטונית ולרוב אנשים עם הפרעה זו אינם פונים לטיפול כיוון שהם סובלים מההפרעה, אלא בשל פגיעה שלה ביחסים בינאישיים או לחץ הסביבה. 2.מחשבות טורדניות. ב - OCD יש מחשבות טורדניות, הנחוות כמופרזות ולא הגיוניות, וגורמות סבל לאדם. בהפרעה טורדנית כפייתית יש אומנם מחשבות רבות על סדר, ניקיון וכללים, אולם הן אינן נחוות כמופרזות או לא הגיוניות ואינן גורמות סבל. 3.פעולות כפייתיות. בהתאם ליחס למחשבות, אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית עושים טקסים כדי להרגיע את המצוקה שהם חווים עקב המחשבות הטורדניות. לעומתם, אנשים עם הפרעת אישיות טורדנית כפייתית מבצעים פעולות שיכולות להיראות מופרזות או טקסיות על מנת להרגיש טוב עם התוצאה הסופית. אומנם גם הם חווים מצוקה אם ההתנהגות נמנעת מהם, אך המניע לפעולה שונה והם מרגישים כי הם מבצעים את הפעולה מבחירה. אפידמיולוגיה השכיחות של הפרעת אישיות טורדנית כפייתית היא 1% מהאוכלוסייה הכללית, ו - 3% - 10% בקרב מטופלים פסיכיאטריים. הפרעת אישיות טורדנית - כפייתית שכיחה פי שניים בקרב גברים מאשר בקרב נשים., ולרוב מאובחנת בילדים הבכורים במשפחתם. ישנה שכיחות גבוהה יותר של ההפרעה בקרובי משפחה מדרגה ראשונה של הסובלים ממנה מאשר באוכלוסייה הכללית, דבר המצביע על מרכיב גנטי. מאפיינים קליניים הסובלים מהפרעת אישיות טורדנית - כפייתית עסוקים מאוד בחוקים, תקנות, סדר וניקיון, פרטים והגעה לשלמות. תכונות אלו מובילות לצמצום הכללי של אישיותם ככלל. פעמים רבות הם מתארים סגנון חינוך קפדני למשמעת בילדותם. פרויד הניח כי ההפרעה קשורה בקושי בשלב האנלי של ההתפתחות הפסיכוסקסואלית, לרוב סביב ... ודוחים קבלת החלטות. למרות ששכיח שהם יוצרים מערכת נישואים יציבה, וכן מתמידים בעבודתם, לרוב יש להם מספר קטן מאוד של חברים. כל דבר שמאיים על מה שהם תופסים כיציבות או שגרה מוביל לחרדה ניכרת, ולטקסים שהם כופים על חייהם ומנסים לכפות גם על אחרים. טיפול פסיכותרפיה - בניגוד להפרעות אישיות אחרות, הסובלים מהפרעה זו מודעים לעתים קרובות לסבל שהיא גורמת להם, ופונים ביוזמתם לטיפול (אשר עשוי להיות ארוך ומורכב). עם זאת, מרבית בעלי ההפרעה אינם סובלים מן ההפרעה עצמה, אלא מהשלכותיה השליליות על היחסים הבין - אישיים. רבים מבעלי הפרעת אישיות טורדנית - כפייתית יכולים להיות גאים בסטנדרטים הגבוהים (ועל פי רוב גם נוקשים) שלהם בכל הנוגע לסדר ולניקיון, ולצפות גם מהזולת לעמוד בסטנדרטים דומים; כשהזולת אינו נוהג בהתאם לאותם סטנדרטים גבוהים של בעלי ההפרעה, נוצרים חיכוכים בינם ובין אותו זולת - יהא זה בן זוג, ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לטפל במחלת רוח - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... חוזר למצב של הומאוסטזיס, איזון פנימי ורגיעה. על פי התאוריה, הדחף נוטה להתגבר עם הזמן, ומופעל בין השאר בהתאם למשובים שמתקבלים מהמצב הפנימי ומהסביבה. המצב הפנימי הוא זה שמכוון את האורגניזם לפעילות למען מטרה מסוימת, מטרת סיפוק הדחף. תוכן עניינים: 1 היסטוריה 2 בפסיכואנליזה היסטוריה: מושג הדחף תואר כבר בתחילת המאה ה - 19 על ידי פסיכיאטרים גרמנים, כגון וילהלם ניומן, שתיאר את תחושת המצוקה של האדם כאשר הדחפים שלו אינם מסופקים, והפילוסוף פרידריך ניטשה כתב על הנפש כמערכת דחפים שמצויים באינטראקציה - מין, תוקפנות והרס עצמי. ב - 1895 החל אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, לכתוב על נושא הדחפים, כמרכיב מרכזי באישיות האדם, וטען כי נוירוזות נובעות ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לטפל במחלת רוח - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... פסיכיאטרי - מבוא טיפול פסיכיאטרי הוא טיפול בהפרעה נפשית או במחלת נפש המתבצע על ידי רופא מומחה לפסיכיאטריה, לעתים בשילוב עם פסיכולוג, עובד סוציאלי, מטפל אמנויות או מומחה לריפוי בעיסוק. הטיפול הפסיכיאטרי בנוי בדרך כלל מאיבחון, טיפול תרופתי או פסיכותרפי ושיקום. טיפול פסיכיאטרי ניתן במסגרת בית חולים מתמחה, במסגרת קהילתית או בבית החולה בהתאם לחומרת ההפרעה. רוב ההפרעות הנפשיות אינן ניתנות לריפוי מוחלט, והטיפול הפסיכיאטרי מתמקד באיזון ביוכימי של הגוף, ריסון התסמינים, הקלת מצוקת החולה ושיקומו. בשונה מענפי רפואה אחרים ובשל ההשפעה של מחלות נפש על כושר השיפוט של החולה, נתונה בחוק ברוב המדינות סמכות לטיפול פסיכיאטרי שלא בהסכמת החולה, במקרים בהם המחלה מסכנת את שלומו של החולה או של הסובבים אותו. גבולותיה של סמכות זו הם נושא שנוי במחלוקת. עקרונות הטיפול הפסיכיאטרי הטיפול הפסיכיאטרי השתנה מהותית בעשורים האחרונים. בעבר נהוג היה לאשפז חולים לתקופות ארוכות במוסדות, לעתים לשנים ארוכות. כיום רוב החולים מטופלים במסגרת מרפאות חוץ ומחלקות יום. במקרים בהם נדרש אשפוז הוא נמשך שבועות ספורים, ורק אחוז קטן של החולים מאושפז לתקופות ארוכות. רוב הטיפולים הפסיכיאטריים נעשים ביוזמת המטופלים ובהסכמתם, בשל מצוקה אישית על רקע נפשי. חלק מהמטופלים פונים באופן אישי וחלקם מופנים על ידי רופאי משפחה או בתי החולים הכלליים. ישנם מטופלים שמופנים בפסיקת בית משפט לאחר איבחון, כתחליף לעונש מאסר וישנם מקרים נדירים של אשפוז כפוי על פי חוק במידה וקיים סיכון ממשי לחולה או לסביבתו. פחות מאחוז מהפונים לטיפול פסיכיאטרי בישראל מופנים דרך רשויות החוק. טיפול פסיכיאטרי יכול להינתן לכל דורש במרפאות הציבוריות בישראל. כל אדם הסובל ממצוקה נפשית או מסימפטומים הקשורים להפרעת התנהגות או הפרעה נפשית יכול לפנות באופן עצמאי לבדיקה או להיות מופנה משירותי הבריאות הכלליים. אבחון פסיכיאטרי הליך האבחון הפסיכיאטרי זהה לכל המטופלים, ללא קשר לסיבת הגעתם למרפאה או לגורם שהפנה אותם. השלב הראשון באבחון הוא הערכה של מצבו הגופני והנפשי של המטופל. הוא כולל ראיון מקיף שמטרתו זיהוי תסמינים התנהגותיים, הכרת אישיותו, התנהגותו ותפקודו היומיומי, ההיסטוריה ... המשליכות על מצב נפשי, או המצאות המטופל תחת השפעת סמים. בדיקות רפואיות מוסברות למטופל ומתבצעות בהסכמתו, למעט במקרים נדירים של אשפוז כפוי או בצו בית משפט. במידה וזוהו תסמינים של מצוקה או הפרעה נפשית ונשללו בעיות רפואיות ונוירולוגיות או השפעת סמים, משתמש הפסיכיאטר במדריכי DSM ו - ICD על מנת לסווג במדויק את ההפרעה הנפשית או מחלת הנפש ממנה סובל החולה. על סמך זיהויה המוחלט של ההפרעה מחליט הפסיכיאטר על הטיפול המומלץ - תרופתי, פסיכואנליטי או אחר. במקרים מסוימים ממליץ הפסיכיאטר על אשפוז קצר במחלקה או במוסד שיקומי עד לאיזון ההפרעה. טיפול פסיכיאטרי רוב הטיפולים הפסיכיאטריים מתבצעים במתכונת של מפגשים תקופתיים, בדומה לטיפול בכל מחלה אצל רופא מומחה. המטופל מגיע לפגישות קבועות מראש עם הפסיכיאטר בהן מתבצעת הערכה של מצבו ולעתים טיפול פסיכותרפי. תדירות הפגישות יכולה להיות אחת למספר ימים עד לאחת למספר חודשים, בהתאם לסוג ההפרעה והשלב בו היא נמצאת. אצל מטופלים רבים שמצבם יציב ומאוזן הפגישות מתבצעות לעתים רחוקות מאוד. ממוצע המפגשים למטופל בישראל הוא כעשרה, כשברוב המקרים הטיפול נמשך 2-5 מפגשים. אשפוז יום פסיכיאטרי אשפוז יום הוא טיפול במקרים בהם נדרש טיפול אינטנסיבי או אצל מטופלים שנמצאים בראשית הטיפול עד שיתיצב מצבם. בשיטה זו המטופל מגיע מדי יום למחלקה ייעודית בבית החולים לכחצי יום וחוזר לביתו בכל ערב. במחלקה הוא משתתף בפעילויות קבוצתיות של ריפוי בעיסוק או דיונים קבוצתיים, ושיחות עם מטפל אישי, רופא או פסיכותרפיסט. אשפוז פסיכיאטרי במקרים של ⬅לקריאת המשך המאמר על לטפל במחלת רוח - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... שלאחר לידה - מבוא פסיכוזה שלאחר לידה (באנגלית: Postpartum psychosis) היא הפרעה נפשית המאופיינת בסימני פסיכוזה אצל האם לאחר הלידה. התסמונת מתוארת על ידי הופעת דיכאון, מחשבות שווא ומחשבות של האם לפגוע בעצמה או בתינוק. ההיארעות נעה בין 1-2:1000, כאשר כ - 50% עד 60% מהמקרים התרחשו לאחר לידת הילד הראשון. נדרשת הערכה זהירה למחשבות הקשורות לפגיעה בתינוק או מחשבות אובדניות, מאחר שקיימים תיאורי מקרה, גם אם נדירים, על הוצאתן לפועל של המחשבות הללו. קיים קשר חזק בין פסיכוזה שלאחר לידה ... ⬅לקריאת המשך המאמר על לטפל במחלת רוח - לחץ כאן...