חרדה - סוגי חרדה תרופות מפחיתות חרדה טיפול בחרדה הבנת החרדה לעומק בדף זה נציע הסבר שיעזור להבין חרדה באשר היא, לעומק (בין אם מדובר בחרדה כללית, כתחושה המלווה את האדם רוב הזמן, ובין אם חרדה תלויית הקשר, למשל חרדה בשעת נהיגה ברכב או מול קהל). נזכיר מספר גישות פסיכולוגיות המסבירות את התופעה, נבחן את סוגי החרדה השונים לפי אותו רעיון מרכזי שיובא בהמשך, ונסיים בהתייחסות לנטילת תרופות מפחיתות חרדה. סוגי חרדה בדף זה אטען, כי קיים מכנה משותף לכל סוגי החרדה, אך תחילה סקירה קצרה: בעולם ההגדרות הפסיכולוגי, מאובחנים סוגי חרדה שונים. חרדה חברתית, חרדה ממקומות פתוחים (אגורופוביה) התקפי חרדה (פאניקה), חרדה ספציפית, כגון: חרדה מחשיפה לאנשים, (פחד קהל), חרדה מחרקים, חרדה מגובה (פחד גבהים). אם אדם נחשף למצב שהיתה בו תחושת סכנת חיים, כמו למשל במקרה של תאונת דרכים, יתכן שיפתח חרדה הקשורה למצב שעורר את תחושת הסכנה, למשל חרדה שתורגש תוך כדי נהיגה, חרדה שתציף בכל עמידה ברמזור אדום אם התאונה קרתה בצומת וכד. כשאדם מרגיש חרדה מעבר לרמה מסוימת, מדובר בירידה משמעותית בתחושת המסוגלות, היכולת, התפקוד, ומתחילה להיווצר הימנעות מלהגיע למצבים שמזכירים מקומות או מצבים בהם התרחש בעבר התקף החרדה. התקף חרדה נחווה כסכנת חיים, כיוון שהוא כולל תחושת קיצוניות של אובדן שליטה בגוף, דרך סימפטומים של קוצר נשימה, דופק מהיר, הזעה, סחרחורת, טישטוש ראיה, ... ועד 15 דק. החשש מפני עילפון או מוות מעלה את החרדה לשיא. ושיא זה, בלתי נסבל עד כדי כך שתהייה מוכנות לנסות כל תרופה ובלבד שהסיוט לא יחזור. חרדה פוגעת באיכות החיים בחרדה כדאי מאוד לטפל. איכות חייו של אדם שדואג יתר על המידה, נפגעת. כשאדם עם הפרעת

חרדה - מבוא חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט, בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעיים או בלתי מודעים, שהוא חש חסר אונים מולם. לתחושות חרדה ופחד קיימים תסמינים גופניים דומים, ההבדל ביניהם הוא בגירוי היוצר אותם - תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, בעוד חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים. הבדל נוסף הוא בעיתוי הגירוי ברצף הזמן - פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס מאיים מיידית, בעוד חרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שלעתים קרובות נתפס כמהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש. בנוסף, הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או ברח, בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנה. תחושת חרדה במידה מסוימת, היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ, ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם חרדת סיגנל, כלומר חרדה המהווה אזעקה ומאפשרת להגיב במהירות לאיום ממשי וכך לשרוד). אך ברמות גבוהות שלה, היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת חרדה. תסמינים חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים: תסמינים פיזיולוגיים - כגון דפיקות לב חזקות ומהירות, בחילה, כאבים בחזה, קוצר נשימה, כאבי בטן ... שרירים חשובות להתמודדות זו, ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי העיכול. סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור, הזעה, רעידות, והרחבת אישונים. תסמינים פסיכולוגיים - כגון אי שקט, מתח, פחד מפני העתיד, חוסר ודאות, מחשבות של פחד ודאגה חוזרות ונשנות, חוסר ביטחון, צורך להיתלות באחרים או באמצעי ביטחון כלשהם, ועוד. מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה. התקף פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי, ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית, למרות שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר ... הפאניקה לבין התקף לב, אסטמה ועוד. הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד, אבל נעדרת בדרך כלל אובייקט ממשי. אבחון של חרדה במטרה לברר האם היא חמורה עד כדי הפרעת חרדה, נעשה על ידי פסיכיאטר. הפסיכיאטר עורך אנמנזה ושואל את הנבדק שאלות לגבי ההיסטוריה הרפואית והנפשית שלו, מברר את שכיחות התסמינים, עוצמתם ומשך הזמן שלהם, ובעיות בתפקוד הנגרמות מהופעת תסמינים אלו. לעתים הנבדק ממלא שאלון שנועד לברר את מאפייני החרדה, כגון השאלונים של בק (Beck Anxiety Inventory), צונג (Zung Self-Rating Anxiety Scale והמילטון (HAM-A - Hamilton Anxiety Scale). הבסיס הביולוגי מעגלים עצביים בהם מעורבים אזורי מוח כמו האמיגדלה וההיפוקמפוס, הם אלו שנחשבים כבסיס הביולוגי של החרדה. בניסויי סריקות PET נמצא כי בעת הצגת ריח או טעם דוחים או מאיימים, מוגברת זרימת הדם לאמיגדלה, והנבדקים דיווחו על תחושת חרדה מתונה. הממצאים עשויים להעיד על כך שתחושת חרדה היא מנגנון שבמקורו מגן על האדם ונועד למנוע ממנו להיות מעורב בהתנהגויות שעלולות להיות מזיקות. לנטייה להפרעות חרדה ולחלק מהתסמינים הגופניים הנלווים אליהן, כמו נטייה לסחרחורות או למעי רגיז, נמצא גם בסיס גנטי. סוגי חרדה קיימים סוגים שונים וסיווגים שונים של חרדה. להלן כמה מהם: חרדה קיומית התאולוג פאול טיליך איפיין בתחילת המאה ה - 20 את החרדה הקיומית כמצב שבו יצור נעשה מודע לאפשרות של אי - הקיום שלו. הוא מנה שלוש קטגוריות של חרדה קיומית: חרדת מוות, חרדה מוסרית (שכוללת רגש אשמה), וחרדה רוחנית (שכוללת תחושת ריקנות וחוסר משמעות). לטענתו, חרדה רוחנית היא נפוצה יחסית בתקופה המודרנית, בעוד חרדת מוות ו

... חרדה - מבוא הפרעות חרדה הן קבוצה של הפרעות נפשיות, אשר הסובלים מהן חווים תחושות עזות של חרדה המופיעות בעיתוי בלתי הולם, לא חולפות תוך זמן קצר ומפריעות לניהול חיים תקינים. ניתן לסווג הפרעות חרדה לחרדות כלליות, שאינן תלויות בגירוי ספציפי, או בגירוי שלא יגרום לחרדות אצל רוב בני האדם, ולחרדות מצביות הנובעות ממצב שנראה לרוב בני האדם מאיים, אם כי לא כולם חשים חרדה כתוצאה ממצבים אלו. דוגמה לחרדה מצבית היא חרדת בחינות המופיעה בעוצמות שונות אצל אנשים שונים. תוכן עניינים: 1 מושגים יסודיים 2 סוגים שכיחים של הפרעות חרדה 3 גורמים 4 דרכי טיפול מושגים יסודיים: הפרעות חרדה מורכבות מחרדה קבועה ומהתקף חרדה. החרדה הקבועה נמצאת כל הזמן ברקע, ולרוב גורמת לסובלים מחרדות מצביות להימנע מן הגירוי הגורם להתקף, לדוגמה אדם הסובל מבעת - סגור (קלאוסטרופוביה) יימנע מלהשתמש במעליות. התקפי חרדה - מכונים גם התקפי בהלה, מאופיינים בהופעה פתאומית ועוצמתית של פחד או אימה, לרוב כתוצאה מחשיפה לגורם הגירוי. החשיפה יכולה להיות ישירה או עקיפה, לדוגמה אדם הסובל מחרדה מחרקים עשוי לחוות התקף גם מצפייה בחרק בטלוויזיה. להתקף חרדה ישנם מרכיבים רגשיים (תחושת אימה, בהלה, חשש), קוגניטיביים (חשש מפני סכנה מאיימת, חיצונית או פנימית), פיזיולוגיים (בין השאר - עליה בקצב פעימות הלב, רעד בגוף) ... לרוב חשש מהתקף לב. פעמים רבות המצוקה הנפשית מהתקפי חרדה נובעת מהחשש מההתקף הצפוי הבא, ולא רק מההתקפים עצמם. לפיכך חלק משמעותי בטיפול בהתקפי חרדה היא קבלה עצמית והבנה שהתקף החרדה אינו מנבא סכנה אמיתית. כאשר החשש מפני התקפי חרדה פוחת, פוחתת באופן משמעותי המצוקה ובסופו של דבר גם תדירות ההתקפים. סוגים שכיחים של הפרעות חרדה: חרדה חברתית - המאפיין את החרדה החברתית הוא הופעתם של סימפטומי חרדה, עד התקף חרדה מלא, בשל עשיית פעולה בעלת אופי חברתי כלשהו. דיבור לפני קהל, למשל, עלול ליצור חשש גם אצל אדם שאינו חרד חברתית, אך אצל הלוקה בחרדה חברתית, החשש יהיה גדול בהרבה ויקשה על חייו באופן ממשי. גם פעילויות שאינן גורמות לאדם נורמלי כל

... חרדה - מבוא הפרעות חרדה הוא שם כולל לקבוצה של הפרעות נפשיות, אשר הסובלים מהן חווים תחושות עזות של חרדה המופיעות בעיתוי בלתי הולם, לא חולפות תוך זמן קצר ומפריעות לניהול חיים תקינים. ניתן לסווג הפרעות חרדה לחרדות כלליות, שאינן תלויות בגירוי ספציפי, או בגירוי שלא יגרום לחרדות אצל רוב בני האדם, ולחרדות מצביות הנובעות ממצב שנראה לרוב בני האדם מאיים, אם כי לא כולם חשים חרדה כתוצאה ממצבים אלו. דוגמה לחרדה מצבית היא חרדת בחינות המופיעה בעוצמות שונות אצל אנשים שונים. מושגים יסודיים הפרעות חרדה מורכבות מחרדה קבועה ומהתקף חרדה. החרדה הקבועה נמצאת כל הזמן ברקע, ולרוב גורמת לסובלים מחרדות מצביות להימנע מן הגירוי הגורם להתקף, לדוגמה אדם הסובל מבעת - סגור (קלאוסטרופוביה) יימנע מלהשתמש במעליות. התקפי חרדה - מכונים גם התקפי פניקה, מאופיינים בהופעה פתאומית ועוצמתית של פחד או אימה, לרוב כתוצאה מחשיפה לגורם הגירוי. החשיפה יכולה להיות ישירה או עקיפה, לדוגמה אדם הסובל מחרדה מחרקים עשוי לחוות התקף גם מצפיה בחרק בטלוויזיה. להתקף חרדה ישנם מרכיבים רגשיים (תחושת אימה, בהלה, חשש), קוגניטיביים (חשש מפני סכנה מאיימת, חיצונית או פנימית), פיזיולוגיים (בין השאר - עליה בקצב פעימות הלב, ... לעתים קרובות שהוא נגרם בעטיה של מחלה פיזית קשה, לרוב חשש מהתקף לב. פעמים רבות המצוקה הנפשית מהתקפי חרדה נובעת מהחשש מההתקף הצפוי הבא, ולא רק מההתקפים עצמם. לפיכך חלק משמעותי בטיפול בהתקפי חרדה היא קבלה עצמית והבנה שהתקף החרדה אינו מנבא סכנה אמיתית. כאשר החשש מפני התקפי חרדה פוחת, פוחתת באופן משמעותי המצוקה ובסופו של דבר גם תדירות ההתקפים. סוגים שכיחים של הפרעות חרדה חרדה חברתית - המאפיין את החרדה החברתית הוא הופעתם של סימפטומי חרדה, עד התקף חרדה מלא, בשל עשיית פעולה בעלת אופי חברתי כלשהו. דיבור לפני קהל, למשל, עלול ליצור חשש גם אצל אדם שאינו חרד חברתית, אך אצל הלוקה בחרדה חברתית, החשש יהיה גדול בהרבה ויקשה על חייו באופן ממשי. גם פעילויות שאינן גורמות לאדם נורמלי כל חרדה, כמו כתיבה בציבור או אכילה בפומבי ואפילו הצבעה בבחירות, יכולות להיראות כה מפחידות ל

התקף חרדה התקף פאניקה - מבוא התקף חרדה או התקף פאניקה הוא התקף קצר של פחד עז ופתאומי המופיע יחד עם מגוון תסמינים פיזיים. חלק מהאנשים, לרוב בהתקף או בהתקפים ... לשלול התקף בריאותי ולהבדיל בין תסמינים של פאניקה לתסמינים של מחלת לב. כשאדם סובל מהתקפי חרדה חוזרים ונשנים או מפחד מטריד מהתקף נוסף, הוא עשוי להיות מאובחן כסובל מהפרעת פאניקה. ההתקף מגיע לשיאו בתוך כ - 10 דקות ונמשך לא יותר מכמה שעות, אך לעתים נדרש זמן רב יותר להתאוששות מלאה. אנשים שעברו התקף חרדה מתארים אותו כחוויה מאיימת, מאד לא נעימה. התקף עלול לפרוץ בכל גיל, אולם שכיח יותר בתחילת הבגרות. שכיחות התקפים גבוהה יותר בקרב נשים ואצל אנשים עם רמת משכל גבוהה מהממוצע. תוכן עניינים: 1 גורמים להתקפי חרדה 2 אבחנה 3 טיפול בהתקפי חרדה גורמים להתקפי חרדה : התקפי חרדה נגרמים כתוצאה מהפעלה של מערכת גופנית הנקראת המערכת הסימפתטית. מערכת זו אחראית להכין את הגוף להתמודדות עם התקפה אלימה ... נוצרות כתוצאה מהזרמת דם רב לשרירים, כך שיהיו דרוכים ויוכלו לפעול ביתר יעילות. בהתקף חרדה המערכת הסימפתטית מופעלת ללא איום נראה לעין ואין פגיעה גופנית שמסבירה סימפטומים קשים אלו. אנשים החווים התקף חרדה מפרשים את הסימפטומים כסימן שהם נמצאים בסכנת מוות. עומדים להתעלף, עוברים התקף לב, משתגעים וכן הלאה. במרחב ההתנהגותי, ... התקף לב. גורמים ביולוגיים. קיים קשר בין מצבים גופניים או הפרעות פסיכיאטריות שונות להתקפי חרדה, למשל הפרעה טורדנית - כפייתית (OCD), תסמונת פוסט טראומטית, הפרעות הספקטרום האוטיסטי, היפוגליקמיה, מחלת ווילסון ובעיות ... כי ילדים של הורים התופסים את העולם כמסוכן או מצריך זהירות רבה נמצאים פגיעים יותר להתקפי חרדה . הדבר נכון במיוחד כשהם נמצאים במצבי מתח מתמשך. פוביה. אנשים הסובלים מפוביות עוברים לעתים התקף חרדה במצבים בהם הם נחשפים לגורם הפחד. גורמי לחץ. אובדן אדם או קשר משמעותי, עומס ניכר או שינויים בחיים עלולים להגביר את ... מסוימות כמו ריטלין או אנטיביוטיקה מסוג Fluoroquinolone עלולות להגביר את הפגיעות להתקף חרדה. לעתים התקפי חרדה הם חלק מהסתגלות הגוף לטיפול התרופתי והם עוברים במהרה, פעמים אחרות ההתקפים נמשכים גם לאחר תקופת ההסתגלות. תרופות מסוג SSRI לטיפול בדיכאון עלולות לגרום אף הן להתקפי חרדה בתחילת השימוש או כשהאדם מפסיק את נטילתן, במיוחד אם הוא היה פגיע מראש לחרדות. חלק מהסובלים מהתקפי חרדה מפתחים פוביה ספציפית מחומר מסוים אחרי שחוו התקף תחת השפעתו. התקפי חרדה מצביים. כשהאדם עובר התקף חרדה במקום או מצב מסוים, עלול להיווצר אצלו קשר בין ההתקף למצב בתהליך של התניה קלאסית. התניה זו מגבירה את הסיכוי שיחווה ... אירוע לב או למשל קבלת שוק מכאיב אם הושתל בגופו דפיברילטור. אבחנה: על פי ה - DSM התקף חרדה הוא התעוררות פתאומית של פחד או חוסר נוחות קיצוניים, המגיעה לשיאה תוך לא יותר מ - 10 דקות, כשארבעה או יותר מהסימפטומים ... תרבות, כגון בכי או צרחות בלתי נשלטות, כאבי ראש או צלצולים באוזניים. חלק מהסובלים מהתקפי חרדה חווים התקפי חרדה מוגבלים, כלומר, התקפים שאינם כוללים ארבעה סימפטומים או יותר, אלא מוגבלים לסימפטום אחד או שניים בלבד. טיפול בהתקפי חרדה: טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא הטיפול עם ההשפעה הממושכת ביותר על התקפי חרדה. טיפול זה מומלץ על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי כטיפול המועיל ביותר. הטיפול השני ביעילותו מתבסס על תרופות ממשפחת SSRI. יש מחקרים המעידים על כך שגם טיפול דינאמי המזהה סיבות מהעבר הרחוק להתקפי החרדה יכול להביא לשיפור מהיר בסימפטומים טיפול התנהגותי בהתקפי חרדה מתחיל בהקניית מידע אודות התקפי חרדה. עבור חלק ניכר מהמטופלים עצם ההכרה שבזמן התקף אינם נמצאים בסכנה מיידית, כגון התקף לב, והבנת משמעות הסימפטומים מפחיתים את החרדה מהתופעות הגופניות באופן משמעותי. לאחר שלב זה נעשית עבודה על הפרשנויות הקטסטרופאליות של האדם לסימפטומים על ידי ...

חרדה - הגדרת חרדה - למה שאדם יחשוש שמשהו רע עומד לקרות? אפשר ללכת ברחוב, לשבת באירוע משפחתי או סתם להיות בבית ולפתע להרגיש חרדה בלתי נשלטת. להרגיש מאוים, לחוץ, מפוחד וחסר אונים. בנוסף לכל אלו יש גם ביטויים פיזיולוגיים וגופניים המעידים על מצוקה נפשית המתרחשת כעת. ממה זה נובע? מה עושים? ואיך נפטרים מהסבל הנורא הזה אחת ולתמיד? הגדרת חרדה חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט פיזי ונפשי, בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות. מחשבות מעוררות חרדה עשויות להיות מחשבות הן על איום וסכנה ממשיים והן על דמיוניים, ועשויות להופיע באופן מודע כמו גם שלא במודע. החרדה מתאפיינת בתחושות פיזיות כגון דופק מהיר, נשימה מהירה, הזעה, רעד ותחושת עילפון סחרור וכן במתח נפשי, חשש, דאגה ותחושות פחד. חרדה נבדלת מפחד בכך שהיא רגש שלילי מעורפל שאינו קשור לגירוי חיצוני מסוים, או הקשור לגירוי הנתפס כסכנה עתידית, בעוד שפחד הוא תגובה לסכנה ממשית ומיידית. כתוצאה מכך, פחד מביא לתגובת הלחם או ברח בעוד חרדה, הנתפסת כתגובה לדבר מה בלתי ניתן לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנו, גורמת לתחושת חוסר אונים. (ויקיפדיה ערך חרדה) למה שאדם יחשוש שמשהו רע עומד לקרות? הסיבות יכולת להיות רבות. כל אדם חווה בילדותו חוויות קשות, לא פשוטות ולפעמים גם בלתי נסבלות. כתוצאה מחוויות אלו, נפש האדם נשרטה. ... הקשים הללו מהעבר בהווה. כל אירוע, סיטואציה, דמיון, הקשר, רגש ואפילו ריח מסוים יכולים לעורר בו את החוויות הקשות הללו. חרדה נובעת (בדרך כלל) מאירועים מהעבר שקשורים ללחץ, חוסר אונים קיצוני, ציפיות כבדות משקל מהסביבה וכדומה. החוויות הקשות הללו נצרבו באדם ומתעוררות כל פעם שהגוף חש משהו שקשור לסיטואציות שהתקשרו לחוויות הללו מהעבר. אדם יכול להיות בסופרמרקט, באוטובוס, באירוע משפחתי או בכל סיטואציה שהיא. ופתאום לחוש בחרדה קשה. נכון שאין לו מושג מהיכן היא הגיעה אך הגוף נזכר בחוויה כלשהי מהעבר וחזר לאותם רגעים קשים שחווה אז. מה עושים? הגוף והנפש שלנו בנויים מכונה של מעבד מזון. בשלב הראשון ... חלקם טובים ומעצימים שהופכים להיות חלק מהאישיות שלנו וחלקם חוויות שליליות שהיא צריכה להקיא אותם החוצה. נחזור כעת לרגעי החרדה (יכול להימשך גם הרבה זמן) שפתאום האדם חווה. אותם רגעים קשים, זה בעצם הקאה של הנפש. היא מוציאה החוצה את החוויות השליליות מהעבר. על האדם להבין זאת. לא לקחת ברצינות את ... בדרך כלל איש מקצוע זה אדם שעבר את כל הדרך הזאת בעצמו והוא יכול להוביל את המתמודד בדרך סלולה שבטוח תוציא אותו מהסבך. לסיכום: חרדה נובעת מחוויות טראומטיות מהעבר. הדרך לרפא את הגוף והנפש מהשריטות הקשות הקיימות בהם היא לתת לנפש ולגוף להקיא חוויות אלו. הדרך הנכונה ביותר לעבור תהליך של ריפוי היא יחד עם ...

חרדה - שגיאות נפוצות בהתמודדות עם חרדה וכיצד להתגבר עליהן מהי חרדה? חרדה היא תחושה הדומה לפחד ולא פעם יש לה גם תסמינים גופניים דומים: הלב פועם בקצב מוגבר, יש קושי לנשום, הזעה בידיים או באזורים נוספים בגוף, השרירים מתכווצים וכו. לעתים בזמן החרדה יש גם תחושה של קהות חושים ואטימות, סוג של תחושת ניתוק הנקראת בשפה המקצועית דיסוציאציה. במצב זה, האדם החש את החרדה חש מנותק מהסביבה ולעתים גם מעצמו, חש שהוא לא הוא. הסימפטומים הגופניים של החרדה עלולים להיות בעלי עוצמה רבה ואנשים שזו להם הפעם הראשונה לחוות את הדבר ... שהם משוכנעים שהם עומדים לקבל התקף לב (קיים דמיון בין הסימפטומים). רק לאחר הבירור הרפואי הם נרגעים. אך אז מתחיל מסע אחר מסע פנימי לגילוי מקורות החרדה והטיפול בה. לא קל להרגיש את החרדה - ההרגשה כמו גם התחושות הגופניות המתלוות אליה כל כך לא נעימות, שאנחנו פשוט מפחדים שזה ישתלט עלינו ומנסים לברוח בדרכים שונות. שגיאות נפוצות בהתמודדות עם חרדה באופן כללי, לרובנו קשה להישאר עם הרגשות שלנו בלי לברוח. אנחנו מוצאים אינספור דרכים כדי לברוח - לאוכל, לעבודה, לטלוויזיה, לסמים - כל אחד והדרך שלו להימנע מהתמודדות עם רגשות לא נעימים והחרדה שהם מעלים. לפני זמן רב הגעתי למסקנה שחרדה היא המקור לחלק גדול מהקשיים שכולנו כבני אדם חווים - להתמכרויות, מתחים, ביטחון עצמי ירוד וקשיים רבים נוספים. אחת השגיאות הנפוצות ביותר בהתמודדות עם החרדה היא הימנעות מאותו דבר שמעורר בנו חרדה. בהימנעות, למשל, אנו נמנעים ממפגשים חברתיים אם יש לנו חרדה חברתית, נמנעים ממעליות אם אנו פוחדים ממעליות, לא נוהגים אם יש לנו פחד מנהיגה וכן הלאה. מדוע זו שגיאה, תשאלו? כיוון שההימנעות מהחרדה יוצרת למעשה מעגל קסמים, שמנציח ומחזק את החרדה. וכך, אנו מרגישים בטוחים כשאנו עולים במדרגות ולא במעלית, אך זה לא פותר את הבעיה ובכל פעם שנצטרך לעלות במעלית החרדה תופיע. בעיה נוספת בדרך התמודדות זו היא נטיית החרדה להתגבר ולהתרחב. התוצאה - החרדה מתרחבת והחיים מצטמצמים. כך שאם בתחילה פחדתי רק ממפגשים חברתיים של ... ממפגשים חברתיים מצומצמים יותר, מתחילה להימנע מלפתוח בשיחה עם אנשים לא מוכרים וכן הלאה. השגיאה השנייה היא הדחקה. אנחנו פשוט מתעלמים ממה שגורם לנו חרדה ומנסים לדחוק אותו פנימה או הצידה. שוב - גם כאן ההדחקה לא באמת פותרת את הבעיה. החרדה עלולה לעתים להתפרץ אחרי שנים בעקבות אירוע מסוים - שיכול, דרך אגב, גם להיות קטן, אך יוצר בנו תגובת - יתר כתוצאה מהחרדה הלא פתורה שהודחקה. חיסרון נוסף הוא שההדחקה דורשת אנרגיה רגשית רבה שמופנית כדי להשאיר את החרדה קבורה עמוק, הרחק מהמודע. ואז אנו עלולים לסבול מעייפות או במשך הזמן ... בעיות עיכול, תסמונת המעי הרגיז, אלרגיות וכו. ואז אנו פונים לרופאים שנותנים תרופות ובעצם לא פותרים את שורש הבעיה השגיאה השלישית היא שקיעה לתוך החרדה - במצב זה אנו נכנסים לתוך החרדה, מבטאים אותה ללא הרף, דואגים מבוקר עד ליל (ולפעמים גם תוך כדי שינה) ... מעניקה לעתים תחושת שליטה מדומה, כי אם אנחנו דואגים זה סימן שאנחנו עושים משהו בנדון כדי לעזור לעצמנו, אבל זוהי רק אשליה. הדאגה המתמדת רק מזינה את החרדה ואינה פותרת באמת את הבעיה. שכנוע עצמי. פעמים רבות אנחנו מנסים לשכנע ... לחסימה האנרגטית בהפעלת מנגנוני הישרדות, שיקול הדעת והחשיבה ההגיונית לרוב מתעופפים דרך החלון כיצד להתגבר - הדרכים הבריאות והיעילות להתמודדות עם חרדה איתור מקורות החרדה - כמו ארכיאולוג שחופר באדמה במטרה למצוא את התגלית העתיקה, כך רצוי לחפש ולזהות את אותם אירועים מן העבר שגרמו להופעת החרדה. לאחר זיהוי אירועים אלה, יש לנטרל את המטענים הרגשיים שאנו נושאים ...

חרדות - פחד + חרדה - מה עושים? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על חרדות - פחד + חרדה - מה עושים?. הרצאה על חרדות ופחדים. והתבאר: מהו הדבר היחיד שממנו נובעים כל הפחדים והחרדות של האדם? מדוע כולם כולל כולם, נמצאים בסוג כלשהו של פחד? מדוע האדם לעולם ... שלא אוהבים לחיות בפחד, מדוע הם נהנים לראות סרטי אימה שיוצרים אצלם תחושת חרדה ופחד? מי לא מפחד להרגיש פחד? מדוע תמיד האדם ירגיש פחד? ומדוע גם הפחד ... את המציאות בשלמות? איך האדם יכול להגיע לנקודה שבה לא יהיה לו שום פחד וחרדה בעולם? מהו האני של האדם? איך נוצרים הרצונות של האדם? איך נוצרת תחושת ... באמת שהכל טוב? מה ההבדל בין אמונה לבין ידיעה שהכל טוב? מהו הפתרון המהיר לחרדות? מהו הפתרון האמיתי לחרדות? ועוד. והתבאר כי מי שיסתכל, יראה שרוב העולם נמצאים בחרדות. והתבאר שבעצם כולם נמצאים בחרדות. והתבאר איך לצאת מכל סוגי החרדות שיש בעולם, ולהשיג רוגע ושקט נפשי כמו של תינוק בן יומו. והתבאר שחרדות אי אפשר לפתור אותן עם כסף. ושקט נפשי, אי אפשר לרכוש בכסף. והתבאר כי חרדה היא סוג של רגש, שנוצר בעקבות מחשבה וספק שאולי יקרה משהו רע. וברגע שהאדם עושה הפרדה בין טוב לרע, ממילא נוצרת אצלו חרדה ופחד מהרע. והתבאר שיש פרספקטיבה, שבה אין הבדל בין טוב לרע. והתבאר שהאדם ... שהרצון העצמי לא יהיה נפרד מהמציאות. וכל זמן שיש לאדם רצון עצמי, תהיה לו חרדה שמא יקרה נגד רצונו. והתבאר שהשורש הוא בתפישת הטוב והרע. כי כאשר הכל אחד, אז תמיד טוב ואין חרדות ופחדים. דהיינו להסתכל על המציאות, מפרספקטיבה של לפני קיום האני. והתבאר ... הוא תמיד יחווה פחד. והאדם תמיד רוצה יותר טוב, ולא רוצה שיהיה פחות טוב. והחרדה נובעת מכך שהאדם לא בטוח שיקרה כרצונו. והעיקר הוא ההשתוות, שלא יבדיל בין ... פחד. כי ברגע שמתייחסים לסרט כאל סרט, אז אפשר ליהנות גם מתחושת הפחד והחרדה כמו שיש בסרטי אימה. והתבאר שהאדם לעולם לא מאושר, בגלל הפחד לאבד את הטוב, ... כי יש הנאה שנובעת מתחושת שלמות שנובעת מתפישת האחדות. והתבאר כי בעיית החרדות, היא לא מהתחושה של הפחד, אלא מחוסר הרצון לחוש את הפחד. ומי שלא מפחד ... בשעת החלום, שבו הכל קורה רק כרצונו של האדם. ועוד. ראה גם: הסוד של הפחדים חרדות - מהו הסוד שאותו לא יודעים כל הפסיכולוגים?. חרדות קיומיות ופחדים חרדת מוות - האם אפשר לצאת מכל סוג של פחד ושל חרדה?. חרדות ופחדים - מה טוב במצב של חרדות ופחדים? איך חרדות ופחדים יוצרים אושר?. חרדות פחדים - ממה נובעים חרדות ופחדים? איך לצאת מ

חרדה חברתית - מבוא חרדה חברתית היא קבוצה של הפרעות חרדה שמתאפיינת בפחד, חשש או דאגה ממגוון של מצבים חברתיים או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי. בין החרדות השייכות לקבוצה זו קיים פחד במה, פחד מבני המין השני, פחד מבעלי סמכות ועוד. לעתים אנשים סובלים מכל הפרעות החרדה הללו בו זמנית, מצב שמוגדר כ הפרעת חרדה חברתית מוכללת. החרדה גורמת לסובלים מההפרעה להימנע מאותם מצבים, על מנת שלא לחוות את הסבל הכרוך בהם. הפחד העיקרי של אנשים עם חרדה חברתית הוא שבמצב המאיים הם יושפלו או יתנהגו באופן שלא מתאים לסיטואציה, וכתוצאה מכך יחשפו ללעג או לביקורת. שכיחות התופעה השכיחות של חרדה חברתית מוכללת באוכולוסיה המבוגרת (מעל גיל 18) היא כ - 6.8%, כאשר מספרם של הסובלים מחרדות חברתיות חלקיות גבוה בהרבה. כמו כן, ... הסובלים מההפרעה הוא 3:2 (אף על פי שרוב הפונים לטיפול בהפרעה הם גברים). רוב הסובלים מההפרעה מוגדרים כבעלי חרדה חברתית מוכללת, ואילו אצל מיעוטם החרדה ממוקדת במספר מצומצם של מצבים. סימפטומים נפוצים הסימפטומים הגופניים של החרדה החברתית שאותם חווים הסובלים מההפרעה זהים לאלו של הפרעת חרדה רגילה, ומקורם בתגובת הילחם או ברח. סימפטמים אלו כוללים: הזעה, הסמקה, רעד בגוף, בחילה, ורעד בקול. מעבר לסימפטומים הגופניים, בדומה להפרעות חרדה אחרות, רבים מהסובלים מחרדה חברתית סובלים במקביל מהפרעות חרדה נוספות, דיכאון, דיסטימיה או הפרעה ... מההפרעה יש אחוז גבוה, ביחס לשאר האוכלוסייה, של התמכרויות לאלכוהול וסמים, כנראה כתוצאה מניסיון לטיפול עצמי בחרדה. אבחנה על פי ה - DSM IV, כדי שאדם יאובחן כסובל מחרדה חברתית, חייבים להופיע כל הקריטריונים ... עם בני קבוצת הגיל שלהם ולא רק ממפגש עם מבוגרים. 2.חשיפה לחברה או לסיטואציה ביצועית כמעט תמיד מעוררת תגובת חרדה מידית או אף להתקף פניקה. בילדים, החרדה עשויה להיות מובעת על ידי בכי, התקפי ... שלו מופרז וחסר היגיון. בילדים, מאפיין זה עשוי להיות חסר. 4.האדם נמנע מהסיטואציה החברתית או הביצועית, או מפתח חרדה או מצוקה רבה בעת ההיחשפות לה. 5.ההימנעות או הציפייה לסיטואציה, או החרדה שבזמן הסיטואציה מפריעים באופן משמעותי על שגרתו של האדם, על תפקודו בעבודה או על חיי החברה שלו. 6.אם האדם מתחת לגיל 18, החרדה חייבת להימשך יותר מ - 6 חודשים. 7.החרדה אינה נגרמת כתוצאה מסמים, תרופות, מצבים רפואיים או הפרעות נפשיות אחרות (כמו הפרעת פאניקה, הפרעת חרדת נטישה, PDD או הפרעת אישיות ... גמגום או רעד אצל אדם הסובל מפרקינסון, או אכילה שונה מהרגיל אצל הסובלים מבולימיה או אנורקסיה) טיפול הטיפולים בחרדה חברתית שהוכיחו עצמם כיעילים הם טיפול בתרופות, טיפול EMDR וטיפול התנהגותי וקוגניטיבי קצר מועד. מחקרים שנעשו על הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בחרדה חברתית הראו את שיעורי ההצלחה הגבוהים ביותר. קיימות מספר אפשרויות בטיפול התרופתי, תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחת SSRI או SNRI שיש ליטול באופן רציף והשפעתם למשך כל היום, תרופות נוגדות חרדה ממשפחת בנזודיאזפינים כמו קלונקס או ...

... חרדה מוכללת - מבוא הפרעת חרדה מוכללת (באנגלית: Generalized Anxiety Disorder, בראשי תיבות: GAD) היא הפרעת חרדה המאופיינת בדאגה רבה, בלתי נשלטת ולרוב בלתי רציונלית, המופיעה באופן בלתי פרופורציונלי בתגובה לאירועים רבים ושונים בחיי היומיום של האדם. חרדה רגילה יכולה להיות תגובה נורמלית וסתגלנית של אנשים לאיום, המכינה את האורגניזם לתגובת הילחם או ברח, עם זאת, אנשים המגיבים בחרדה כמעט על כל אירוע, עשויים להיות מאובחנים כסובלים מהפרעת חרדה מוכללת. על פי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי DSM IV TR, הפרעת חרדה מוכללת כוללת חרדה ודאגה מוגזמות לאורך תקופה של לפחות שישה חודשים, לגבי מספר מאורעות או פעילויות. הדאגה קשה לשליטה, וקשורה בתסמינים סומטים, כמו מתח בשרירים, רגזנות, קשיי שינה וחוסר מנוחה. לצורך אבחנה של GAD יש לוודא כי החרדה אינה נגרמת בעקבות גורמים אחרים - שימוש בתרופות או סמים, או מחלה גופנית אחרת, וכן כי היא אינה מתרחשת רק בעת הפרעת מצב רוח אחרת או הפרעה פסיכאטרית אחרת. החרדה בלתי נשלטת, נחוות כגורמת סבל וגורמת לפגיעה בתחומי חיים חשובים לאדם עצמו. אבחנה חרדה ודאגה מוגזמות (ציפיה דאוגה), שמופיעות ברוב הזמן לפחות למשך שישה חודשים, לגבי מספר אירועים או פעילויות (כמו תפקוד בעבודה או בלימודים). האדם מתקשה לשלוט בדאגות. החרדה והדאגה קשורות בשלושה או יותר מן התסמינים הבאים: (לפחות חלק מהתסמינים מופיעים ברוב הזמן במשך ששת החודשים הקודמים, בילדים מספיק פריט אחד בלבד). 1.חוסר מנוחה או הרגשה של ... להירדם או התעוררויות משינה, או שינה חסרת מנוחה ולא מספקת) נושא החרדה והדאגה אינו מוגבל למאפיינים של הפרעות ציר I ב - DSM. לדוגמה: החרדה אינה בשל התקף חרדה, או אינה בעקבות מבוכה בפומבי כמו בחרדה חברתית. החרדה, הדאגה או התסמינים הפיזיים גורמים לסבל קליני משמעותי או פגיעה בתפקוד החברתי, תעסוקתי או תחומים חשובים אחרים. ההפרעה אינה בשל השפעות פיזיולוגיות ישירות של חומרים (כמו ... הנראה ההפרעה השכיחה ביותר שמתלווה להפרעות נפשיות אחרות, בעיקר לחרדה חברתית, פוביה ספציפית, הפרעת פאניקה, או דיכאון. כ - %50-90 מהסובלים מ - GAD יסבלו מהפרעה פסיכאטרית נוספת. עד 25% יסבלו בסופו של דבר גם מהפרעת פאניקה, ההבדל בין הפרעה זו ... הוא הזרם הפסיכואנליטי. לפי הזרם ההתנהגותי - קוגניטיבי, הפרעת החרדה נובעת מתפיסת סכנות לא תקינה ולא מדויקת, אי הדיוק נובע מתשומת לב סלקטיבית לפרטים שליליים בסביבה, עיוות בעיבוד מידע, והשקפה שלילית לגבי היכולת העצמית להתמודדות. לעומת זאת, לפי הזרם הפסיכואנליטי, החרדה היא תסמין של קונפליקטים לא פתורים ותת מודעים. מאפיינים קליניים המאפיינים המרכזים של GAD הם חרדה ודאגות מתמשכות ומוגזמות, המלוות במספר תסמינים פזיולוגים, בהם מתח מוטורי, פעילות יתר של מערכת העצבים האוטונומית ודריכות קוגניטיבית. חרדה זו מפריעה להיבטים אחרים של חייו של האדם. דפוס זה קיים במשך מרבית הימים לאורך תקופה של לפחות שישה חודשים. המתח המוטורי מופיע לרוב כנטייה לרעד, חוסר מנוחה וכאבי ראש. ... אינו ברור. רבים מן הסובלים מ - GAD טוענים כי תמיד היו אנשים חרדים. רוב הסובלים מההפרעה מגיעים לטיפול רפואי בסביבות גיל 20, אך רק שליש מהם פונים לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי. השאר פונים אל מומחים במקצועות רפואיים אחרים, על פי התסמינים ... לפסיכותרפיה, נראה כי רוב הסובלים מ - GAD חווים שיפור ניכר בחרדה כאשר ניתנת להם האפשרות לדון בבעיה עם איש מקצוע אמפתי. לעתים בתהליך זה ניתן לזהות את המצבים החיצוניים המעוררים את החרדה, ולנסות בעזרת האדם ומשפחתו להוריד את הלחצים בסביבה. הגישה הפסיכואנליטית רואה את החרדה כמסמנת של סערה תת - מודעת שנדרש בירור לגביה. החרדה עשויה להיות נורמלית, מוגזמת, מסתגלת או בלתי מסתגלת. החרדה יכולה להופיע במצבים רבים במהלך החיים, ולעתים ההקלה על התסמין אינה הפתרון הנכון. לחולים המעוניינים להבין את מקורות החרדה, פסיכותרפיה בגישה זו עשויה להועיל, יחד עם זאת, בטיפול בגישה אנליטית - פסיכודינמית, העוסקת יותר בבירור עמוק של התסמין ופחות בטיפול בתסמין עצמו - הטיפול עצמו יכול בתחילה להעלות את רמות החרדה. מטרת הטיפול היא להעלות את רמת הסובלנות של המטופל כלפי ה