...
חרדה - מבוא הפרעות
חרדה הוא שם כולל לקבוצה של הפרעות נפשיות, אשר הסובלים מהן חווים תחושות עזות של
חרדה המופיעות בעיתוי בלתי הולם, לא חולפות תוך זמן קצר ומפריעות לניהול חיים תקינים. ניתן לסווג הפרעות
חרדה לחרדות כלליות, שאינן תלויות בגירוי ספציפי, או בגירוי שלא יגרום
לחרדות אצל רוב בני האדם;
ולחרדות מצביות הנובעות ממצב שנראה לרוב בני האדם מאיים, אם כי לא כולם חשים
חרדה כתוצאה ממצבים אלו. דוגמה
לחרדה מצבית היא
"חרדת בחינות" המופיעה בעוצמות שונות אצל אנשים שונים. מושגים יסודיים הפרעות
חרדה מורכבות
מחרדה קבועה
ומהתקף חרדה. החרדה הקבועה נמצאת כל הזמן ברקע, ולרוב גורמת לסובלים
מחרדות מצביות להימנע מן הגירוי הגורם להתקף, לדוגמה אדם הסובל מבעת - סגור (קלאוסטרופוביה) יימנע מלהשתמש במעליות.
התקפי חרדה - מכונים גם התקפי פניקה, מאופיינים בהופעה פתאומית ועוצמתית של פחד או אימה, לרוב כתוצאה מחשיפה לגורם הגירוי. החשיפה יכולה להיות ישירה או עקיפה, לדוגמה אדם הסובל
מחרדה מחרקים עשוי לחוות התקף גם מצפיה בחרק בטלוויזיה.
להתקף חרדה ישנם מרכיבים רגשיים (תחושת אימה, בהלה, חשש), קוגניטיביים ... באופן טראומטי, אלו שחוו אותו סבורים לעתים קרובות שהוא נגרם בעטיה של מחלה פיזית קשה, לרוב חשש מהתקף לב. פעמים רבות המצוקה הנפשית
מהתקפי חרדה נובעת מהחשש מההתקף הצפוי הבא, ולא רק מההתקפים עצמם. לפיכך חלק משמעותי בטיפול
בהתקפי חרדה היא קבלה עצמית והבנה
שהתקף החרדה אינו מנבא סכנה אמיתית. כאשר החשש מפני
התקפי חרדה פוחת, פוחתת באופן משמעותי המצוקה ובסופו של דבר גם תדירות ההתקפים. סוגים שכיחים של הפרעות
חרדה חרדה חברתית - המאפיין את
החרדה החברתית הוא הופעתם של סימפטומי
חרדה, עד
התקף חרדה מלא, בשל עשיית פעולה בעלת אופי חברתי כלשהו. דיבור לפני קהל, למשל, עלול ליצור חשש גם אצל אדם שאינו
חרד חברתית, אך אצל הלוקה
בחרדה חברתית, החשש יהיה גדול בהרבה ויקשה על חייו באופן ממשי. גם פעילויות שאינן גורמות לאדם נורמלי כל
חרדה, כמו כתיבה בציבור או אכילה בפומבי ואפילו הצבעה בבחירות, ...