תקציר⬅ ... הינו המונוגמיה. למונוגמיה ישנה חשיבות בהבטחת יציבות הנישואין, אולם, מחקרים מראים כי 'רומנים' מחוץ לנישואין היו תופעה שכיחה וידועה לאורך כל ההיסטוריה האנושית. כבר בעשרת הדיברות הופיע הציווי "לא תנאף"'. העובדה שרומן מחוץ לנישואין נחשב כ"חטא" הוטמעה בנו לאורך כל שנות חינוכנו, אך למרות זאת הינו תופעה רווחת. מהי בגידה? בגידה היא הפרת "חוזה הבלעדיות" הנמצא בבסיסה של הזוגיות. הבגידה פוגעת באמון בין בני הזוג, ויכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות: ניהול רומן ... החדשה עסוקה יותר מהאב החדש בהורות, על חשבון היחסים הזוגיים. משבר אמצע החיים: צומת המאותת שהאדם כבר אינו נתפס כצעיר, אך עדיין חש כך, ורוצה להתנהג כך, רגע לפני שהכל נגמר... בתקופה זו יש פנאי יחסי מדאגות עבודה וילדים, ובמקביל - גם שחיקה בזוגיות ובחיי המין בנישואין. אנשים מסוימים עלולים לשאול את עצמם - האם זה הכל? האם החמצתי משהו? עבודה של אחד מבני הזוג הכרוכה בשינה מחוץ לבית, מאפשרת רקע נוח לבגידות. מקום העבודה באופן כללי הינו מקום שכיח לקיום רומנים. אנשים מבלים בעבודה יותר זמן ערות מאשר בבית. יחסי ידידות הנוצרים שם, עלולים להתפתח לרומן. אנשים העובדים יחד, חולקים, לעיתים, יותר דברים משותפים מאשר בני הזוג בנישואים. מצבים משבריים כמו מוות במשפחה, מחלה, נכות או פיטורין, עלולים להביא את בן הזוג לתחושה שלא קיבל תמיכה מספקת מבן זוגו, או שהחיים קצרים מדי וראוי להספיק בהם את הכל. בילוי עם זוגות ... ממערכת הנישואין, אך אינם מסוגלים להפנות בדרך אחרת את תשומת ליבם של בני / בנות זוגם לבעיות שביחסיהם. גילוי הרומן מציף אל פני השטח קונפליקטים חבויים, ונותן, באופן פרדוקסאלי, לזוגיות סיכוי לשיקום - על ידי עבודה אינטנסיבית על הקשר. ייעוץ זוגי במצבי משבר לאחר בגידה רומן מחוץ לנישואין כרוך בפגיעה חמורה באמון ובמסכת של שקרים וסודות - ועל כן משבר זה הינו אתגר גדול ביותר להתמודדות של בני הזוג. נישואין שהתגלתה בהם בגידה, ניתנים לשיקום, אולם על בני הזוג להתעמת ... ⬅לקריאת המשך המאמר על עובדים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... בין הרצון שלו לבין המציאות שלו מה שכמובן יוצר אצלו את מהות הסבל. כי מהות האושר היא כאשר הרצון של האדם והמציאות שלו הם אחד, דהיינו שהרצון שלו מתאים בדיוק למציאות שלו, כל מה שהוא רוצה יש וכל מה שיש הוא רוצה. אדם שחושב שהוא הולך בבוקר לעבודה מתוך כפיה כי החיים גזרו עליו לעשות זאת, אז במיידי הוא הורס לעצמו את החיים כי הוא מכניס את עצמו למלכוד של סבל. ומה אני אומר בעצם, אני אומר כי אם תהיה מודע למציאות האמיתית, שהיא שתהיה מודע לכך שאתה הוא זה שבפועל בוחר בבוקר כל בוקר מחדש ללכת לעבודה כי אתה דואג למשפחה שלך לדוגמא, אז קודם כל זה הופך אותך לסוג של אדם חופשי, כי אתה הופך מאדם שמכריחים אותו לעשות משהו לאדם שבוחר לעשות משהו. לדוגמא אתה עובר ממצב של אדם שיש לו משכנתא שהוא חייב ללכת בבוקר לעבוד ... טועה לחשוב כי לא אתה בוחר מה לעשות עם זמנך, אז בעצם זה גורם לכך שאתה כבר לא שם לב האם הזמן שלך מנוצל בצורה אידיאלית, כי הרי כביכול אין לך בחירה ושליטה על זה. ואתן דוגמא. נניח שאתה הולך לעבוד מתוך מחשבה שאין לך ברירה אלא ללכת לעבוד. יש בעבודה המון לחץ ואתה בראש שלך חושב שאתה חייב להישאר בעבודה לסיים משהו מסוים לאחר סיום העבודה הפורמאלית. עכשיו זה כמובן טוב ויפה ונחמד, איפה הבעיה? הבעיה היא כאשר זה כבר הופך להיות השגרה השוטפת שלך, שבה הלחץ וחוסר המודעות האישית של הבן אדם גורמים לכך שהוא שוכח מי נגד מי, הוא שוכח מה מטרת העבודה, נדמה לו כי הוא סוג של רובוט ואז הוא נשאר כל יום בעבודה על חשבון הזמן שחשוב לו באמת. וכמובן שהוא לא שוכח לקטר כי הוא מחפש זמן פנוי לעצמו וכי יש לו מצוקת זמן... ולמה כל זה קורה, זה קורה בגלל שהמוח של הבן אדם נמצא במעין בית כלא. הבן אדם הופך להיות עבד ומשועבד לעבודה, הבן אדם הופך להיות סוג של מכונה, מכונה אומנם מדברת אבל מכונה. והמכונה הזאת נלחצת, עובדת שעות נוספות בצורה שוטפת, הורגת את עצמה, לא אוכלת, לא נחה, לא מקדישה זמן לכלום, לא מתעדפת את הזמן שלה בצורה נכונה, לא מודעת לעצמה. בקיצור האדם נמצא במעין בית כלא של המחשבות שלו, מה שהורס לו את יכולת התיעדוף ... וזה נובע גם מכך שהאדם שוכח שהוא זה שבוחר בבוקר ללכת לעבוד. כי אם אתה הוא זה שבוחר לקום בבוקר וללכת לעבוד, אז אתה בעצם נמצא במודעות וביכולת קשב לעצמך של לעשות הפסקות אוכל ומנוחה מסודרת, אתה בעצם נמצא במודעות היכן הגבולות שלך במסגרת העבודה, יש לך את היכולת לבחור להפסיק לעבוד וללכת הביתה כדי להקדיש זמן לדברים חשובים אחרים וכיו"ב. כשאתה במודעות אישית טובה, אז אתה מבין כיצד אתה בוחר לנצל את הזמן שלך בכל רגע נתון וכמובן שעל ידי זה אתה מצליח גם ... פועל יוצא שחלק גדול מההחלטות שהוא מקבל הן אינן שקולות ולא מספיק מחושבות, הן החלטות שמתקבלות בגלל לחץ וכעס או חוסר תשומת לב. אדם שהוא שמח ורואה את הדברים בצורה חיובית יותר, אדם כזה קל לו יותר לקבל החלטות, כי הוא רגוע יותר, כי המוח שלו עובד טוב יותר, כי הוא יותר ממוקד ופחות לחוץ. זה כמובן משפר את יכולת קבלת ההחלטות שלו, ההחלטות שלו טובות יותר, התיעדוף שלו כמובן נהיה טוב יותר. מה שזה נותן לו, זה נותן לו את היכולת לקבל החלטות ביצועיות יעילות יותר, החלטות שחוסכות המון זמן עבודה מיותר, זה נותן לו את היכולת לזכור כל הזמן את תכלית הפעולות שהוא עושה, הרוגע שלו גורם לכך שהוא מצליח להיות קשוב יותר למה שקורה סביבו, הוא מצליח להתרכז טוב יותר בנתונים שמוצגים לו, הוא מצליח להבין טוב יותר מה ... זמן על שטויות במקום להתמקד בעיקר, הוא מבזבז המון זמן בדברים שלא מביאים לאף אחד תועלת ובנוסף לכל הוא סובל או לפחות לא נהנה גם לא במשך היום. וכיצד כל אחד מאיתנו יכול לראות שהדברים האלו נכונים גם אצלו ברמה היום יומית? נסו להיזכר לרגע אחד בעבודה שלכם. נסו להיזכר במשימה שבה הייתם טובים יותר, יצירתיים יותר, משימה שקיבלתם בה החלטות טובות יותר שגרמו לה להצליח. אם נזכרים בכזה מקרה, מיד מגלים 2 דברים חשובים. 1 מגילים כי המשימה הזאת בוודאות בוצעה עם מצב ... שהוא מסוגל להתבטא, זה גורר אחריו שמחה ומשחרר את היצירתיות שלו ומביא תוצאות טובות יותר שעוזרות ב 2 דברים. 1 אתה נהנה מעצם ביצוע המשימה, 2 אם המשימה בוצעה ביעילות ובהצלחה, זה כמובן אמור לתת לך זמן פנוי נוסף. במאמר מוסגר למי מאיתנו שמנהל עובדים, מכאן ניתן כמובן ללמוד כי אם ברצונך להוציא את המיטב מהעובדים שלך, עליך לדעת לגרום להם להרגיש שהם מבטאים את עצמם, שהם אנשים חופשיים לבחור (במסגרת הגבולות האפשריים) ועל ידי זה רמת היצירתיות, השמחה, האפקטיביות והפרודוקטיביות שלהם עולה. וכפי שאכן הוכח במחקרים מדעיים שנעשו בעניין, כי כאשר מאפשרים לעובדים יותר חופש בחירה (בצורה הנכונה) זה מעלה את כושר היצור שלהם. מה אנחנו רואים מכל זה? אנחנו רואים מכאן את 2 הנקודות שהוזכרו בהתחלה. כי חשיבה חיובית גורמת לו לאדם למצוא זמן פנוי ע"פ 2 הנקודות הבאות. 1 על ידי ... אומר לעצמך "אם אני כבר עושה את זה לפחות אנסה ליהנות מזה", אתה כל הזמן חושב על החיובי. ואז קודם כל זה גורם לזמן שלך במשך היום להיות חיובי יותר וכבר הרווחת זמן איכותי נוסף במשך היום. בנוסף, החשיבה החיובית גורמת לכך שפתאום המוח שלך כאדם עובד יותר טוב, אתה מקבל החלטות יותר טוב, מצליח לעשות דברים בצורה יותר יעילה. כל זה כמובן מה יוצר? זה יוצר זמן פנוי! ובנוסף לכל זה הופך אותך להיות אדם חופשי ומאושר, כי יש לך את היכולת השכלית והרגשית לבחור לא "להרוג" את עצמך בעבודה, יש לך את היכולת לבחור לצאת הביתה בזמן, יש לך את היכולת לבחור שלא לכעוס במהלך העבודה, יש לך את היכולת להיות עירני במהלך היום ולזכור מה המטרה של העבודה ולדעת שלא ליפול לתוך "תרדמת הזמן" אלא להיות כל הזמן מפוקס על הדברים החיוביים. ואיך כמובן עושים את כל זה בפועל? איך מצליחים ליישם את כל זה בפועל? אז בקצרה אומר כי כאן נדרשת עבודה של שיפורי דפוסי החשיבה של האדם, כי בעצם האדם צריך לשפר את הצורה שבה הוא תופס את המציאות שלו את מה שהוא עושה. אימון אישי מוצלח בצורה הנכונה, עוזר לך להגיע למודעות טובה יותר עם עצמך, לעשות לעצמך דמיון מודרך, ... ⬅לקריאת המשך המאמר על עובדים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... שאלות לשאול בראיון עבודה? מה חשוב יותר לדעת על המרואיין? ראיון עבודה. בהמשך למאמר כיצד לראיין עובדים (בעיקר לתפקיד ניהולי) ? אילו שאלות הכי חשוב לשאול ואיך בדיוק? אוסיף כי בדרך כלל בראיונות עבודה המרואיין מספר על הצלחותיו. הפעם היחידה שבה בדרך כלל מעלים את החסרונות של המרואיין היא כאשר שואלים אותו את השאלה השבלונית הנצחית "מהם החסרונות שלך" או "אמור 3 דברים שבהם אתה חלש". כל מרואיין כמובן שהתראיין יותר מפעם אחת, כבר יש לו בראש תשובה מוכנה לכל השאלות האלו. בדרך כלל רוב ככל הראיון עבודה ממוקד בכך שהמרואיין מספר על ההצלחות שלו, על מה שהוא עשה, מה הוא ניהל, אילו הצלחות היו לו וכולי. גם כאן זה לא ממש מסובך למרואיין ללמוד איזו מצגת בע"פ ולחזור ולספר עד מחר את היתרונות שלו. לדבר, זה לא עולה כסף, כולם יודעים לספר על היתרונות וההצלחות שלהם. כמובן שנשאלת השאלה, כיצד ניתן לשפר את תהליך הראיון? כיצד ניתן לדלות יותר מידע איכותי על המרואיין? כיצד ניתן להוציא את המרואיין למקום אמיתי שבו יחשף טוב יותר מי שהוא באמת? כיצד ניתן לדעת טוב יותר עד כמה הוא מנהל טוב באמת ולא רק בתיאוריה? כמובן שהשאלות האלו רלוונטיות בעיקר כאשר אתה מראיין עובד לתפקיד ניהולי. התשובה לכך היא שעליך לנהל את הראיון בצורה ההפוכה מהמקובל, כדי לקבל תוצאות טובות יותר. בקש מהמרואיין לספר על הכישלונות שלו ועל הדברים שבהם הוא לא הצליח. משאלה פתוחה כנ"ל אתה כמראיין יכול ללמוד המון על המרואיין. ידוע שאדם חכם מתגאה גם בכישלונות שלו, כי אין חכם כבעל הניסיון. רק מי שנכשל ושלמד מהנסיון של עצמו (וגם מכישלונות של אחרים) רק הוא יכול להיות חכם אמיתי. אדם מבין משהו לאשורו רק אחרי שהוא נכשל בו. אחרי שאדם נכשל המון פעמים, הוא יודע טוב יותר מאדם אחר מה לא לעשות וכיצד להשיג טוב יותר את מטרותיו. בנוסף חשוב שמנהל שעובד אצלך בארגון ידע להתנהג כאשר המצב בארגון קשה ולא מזהיר, לא פחות מאשר שידע להתנהג כאשר הכל טוב. כולם יודעים להצליח כאשר תנאי השוק טובים. הטובים ביותר הם אלו שמצליחים היכן שקשה לכולם, איפה שנדרשת אמביציה, יצירתיות והתמדה. אתה רוצה בשביל הארגון שלך שהעובד שלך ידע להסתדר בכוחות עצמו גם כאשר הכל הולך הפוך מהתוכניות, גם כאשר יקרה האסון הגדול ביותר, כי אתה צריך לדעת שאתה יכול לסמוך עליו. עובד טוב ניכר ביכולת התפקוד שלו בלהתמודד ולפתור בעיות בכוחות עצמו ולא רק בליישם פתרונות. אם תבקש מהמרואיין שלך בצורה הפוכה מהרגיל לדבר איתך על הדברים שבהם הוא פחות הצליח, תלמד עליו הרבה יותר. תוכל לדעת מה בעיניו נקרא כישלון? מהו קנה המידה של כישלון בעיניו? מי לדעתו אחראי לכישלון שהיה? עד כמה בעיניו הכישלון היה באחריותו (יותר באחריותו טוב ... ⬅לקריאת המשך המאמר על עובדים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... חדש 3.1.2 הטיה תרבותית בהגדרת המושג 3.2 מדידה 3.2.1 ביקורת על מדדים מבוססי יכולת קוגניטיבית 3.2.2 ביקורת על מדדי דיווח עצמי 3.3 ממצאים 3.3.1 לאינטליגנציה רגשית אין ערך ניבויי משמעותי 3.4 יחסי גומלין בין אינטליגנציה רגשית לאינטליגנציה קוגניטיבית בבדיקת ביצועים בעבודה 3.5 הקשר שבין מחוננות לאינטליגנציה הרגשית 4 שיפור האינטליגנציה הרגשית רקע היסטורי: ניתן לאתר את שורשיו הראשוניים של המונח כבר בעבודתו של דרווין (1872/ 1965) אודות חשיבותו של ביטוי רגשי להישרדות והסתגלות. במאה ה - 19, ניסיונות להגדרת אינטליגנציה התמקדו ... בנושא הוא אמונה כי ההגדרות המקובלות לאינטליגנציה לוקות ביכולתן להסביר את תוצאות התנהגותנו באופן שלם. האיזכור המפורש הראשון של המונח אינטליגנציה רגשית מיוחס בדרך כלל לעבודת הדוקטורט של ווין פיין (Wayne Payne), "מחקר על רגש: פיתוח אינטליגנציה רגשית" (1985). מאחר שעבודה זו לא פורסמה, המונח הופיע בספרות המדעית לראשונה עם מאמרם של הפסיכולוגים ג'ון מאייר ופיטר סאלוביי שיצא לאור בשנת 1990. מחקר זה חקר את ההבדלים הקיימים בין אנשים שונים ביכולת לזהות את הרגשות של עצמם ושל אנשים אחרים ולהתגבר על בעיות רגשיות. עבודתם של מאייר ... אקדמית ולא זכתה לפרסום רב מעבר לגבולות קהילת המחקר האקדמי. בשנת 1995 המונח קיבל פרסום נרחב ועלה על סדר היום הציבורי, עם פרסומו של ספר בנושא שנכתב על ידי העיתונאי והפסיכולוג ד"ר דניאל גולמן. ספרו של גולמן היה בעיקרו פרשנות לעבודתם של מאייר וסאלוביי בתוספת מקבץ של עובדות מעניינות על מבנה המוח. ספר זה היה לרב מכר והפך את המונח "אינטליגנציה רגשית" לנחלת הכלל, בייחוד לאחר פרסום מאמר סקירה על הספר במגזין טיים. הגדרת אינטליגנציה רגשית: מכיוון שהמונח התפתח מתוך גישות תאורטיות ופרקטיות שונות, הוא זכה להגדרות ושיטות מדידה מגוונות. ... גולמן כי האינטליגנציה הרגשית לא נופלת בחשיבותה מהשכלית ומי שלוקה בה, מסתגל פחות טוב לסביבתו, עלול לחוות קשיי תפקוד מבחינה חברתית ואף פגיעה בקריירה. ב - 1998 גולמן פרסם ספר נוסף, בו הציע מודל אינטליגנציה רגשית שנוצר על מנת לנסות לנבא אפקטיביות והצלחה אישית במקומות עבודה ובארגונים. המודל מבוסס על מספר מיומנויות שזוהו במחקריו כמאפיינים את העובדים המצליחים ביותר. כיום המודל מציע ארבעה ממדים: מודעות עצמית, מודעות חברתית, ניהול עצמי וניהול יחסים. לפי גולמן כל אחת מהמיומנויות הרגשיות מהווה בסיס לפיתוח יכולות נלמדות אחרות חיוניות בארגון. אלו מיומנויות נלמדות ולא מולדות, שניתן לטפח ולפתח. גולמן מציע ... רגשית כללית, הקובעת את גבולות הפוטנציאל שלו ללמידת המיומנויות הרגשיות הספציפיות. מדידת אינטליגנציה רגשית כמיומנות: על מנת להעריך את המיומנויות נעשה שימוש במתודולוגיית 360 ודיווחים עצמיים, ופותח כלי מדידה - (Emotional Competence Inventory 2.0 (ECI, שנועד למקומות עבודה וארגונים. כלי מדידה זה מכיל שני סוגי הערכה אפשריים: דיווח עצמי והערכה על ידי מדרג חיצוני כגון עמיתים או מנהלים. המבחן מודד 20 מיומנויות, המאורגנות בהתאם לארבעת הממדים שהמודל מציע. ציינון המבחן מניב שני דירוגים לכל מיומנות - דירוג עצמי ודירוג על ידי אחרים. ... כביכול טענות אלו, מוחזקים במאגרי מידע קנייניים, ועל כן אינם נגישים לחוקרים בלתי תלויים לצורך ניתוח ושחזור הממצאים, ואין אפשרות כלל לבחון את אמינות ההכרזות הנעשות על בסיסם. למעשה, על פי לאנדי (2005) טרם הוכח כי לאינטליגנציה רגשית יכולת ניבוי להצלחה בלימודים ובעבודה, מעבר לניבוי שניתן להשיג כבר באמצעות מבחני IQ ומבחני אישיות. לאנדי גורס כי במחקרים בהם נמצאה תוספת משמעותית ליכולת הניבוי, הסיבה לכך היא בעיה במערך המחקר - המחקרים הללו משווים את יכולת הניבוי של אינטליגנציה רגשית לזו של מדדי אינטליגנציה או מדדי אישיות, ואף פעם לא לשניהם במקביל. יחסי גומלין בין אינטליגנציה רגשית לאינטליגנציה קוגניטיבית בבדיקת ביצועים בעבודה: מחקרים שבדקו אינטליגנציה רגשית וביצועים במילוי דרישות תפקיד בעבודה מראים ממצאים מעורבים: בחלק מהמחקרים נמצא קשר חיובי ובחלקם לא נמצא קשר, או נמצא קשר שאינו עקבי. סקירת המחקרים הובילה את החוקרים קוטה ומיינרס (2006) להציע הצעה של מודל מפצה בין אינטליגנציה רגשית לבין אינטליגנציה קוגניטיבית, באופן שבו הקשר שבין ביצועים בעבודה לבין אינטליגנציה רגשית הופך לחיובי יותר ככל שרמת האינטליגנציה הקוגניטיבית של האדם יורדת. תוצאות המחקר שלהם הראו אכן כי קיים יחס מפצה: מועסקים עם IQ נמוך מבצעים טוב יותר ומעורבים בהתנהגות אזרחית כלפי הארגון בתדירות גבוהה יותר, ככל שה - EQ שלהם גבוה יותר. תוצאות אלה ניתן להסביר בכמה אופנים: - ייתכן והמועסקים הגבוהים ב - EQ והנמוכים ב - IQ קוראים את ההתנהגות של הסובבים אותם, דבר המשפר את התיאום ואת התפקוד הבינאישי וכך מעלה את ביצוע העבודה. - ייתכן ואותם מועסקים מביעים יותר רגשות כנים, וכך הם בונים מערכות יחסים חזקות יותר, וזוכים ליותר הנחיות ותמיכה חברתית וכך מעלים את ביצוע העבודה. - או שאולי הם מצליחים לנהל טוב יותר את הרגשות שלהם עצמם, ובאופן זה מעלים את ביצועי העבודה. מכל מקום, מחקר זה מראה כי ארגונים יכולים להצליח גם אם הם מושכים אליהם ומצליחים לשמור על מועסקים שהם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה. בנוסף, מחקר זה מראה כי מעבר לדיון לגבי הגדרת האינטליגנציה הרגשית ומקומה ביחס לאינטליגנציה הקוגניטיבית, יכולים להתקיים בין שני ... ⬅לקריאת המשך המאמר על עובדים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... רגשות - מבוא עבודת רגשות (באנגלית: Emotional labor) היא התהליך שבו עובד מנהל ומווסת את הרגשות אותם הוא מביע במהלך האינטראקציה עם לקוחות ועמיתים בעבודה, כך שיתאימו לצרכים ולנורמות של התפקיד ושל הארגון. לדוגמה, עבודה רגשית בתפקיד של שרות לקוחות פרונטלי, לרוב כוללת הבעה של רגשות חיוביים כלפי הלקוח ודיכוי הבעתם של רגשות שליליים. שומרים שניצבים בפתח חנות ודואגים לסדר נדרשים לבצע עבודה רגשית תוכן עניינים: 1 הגדרה 1.1 ויסות רגשי 1.2 סוגים של עבודת רגשות 2 עבודת רגשות בארגונים 2.1 גורמים המשפיעים על עבודת הרגשות של העובד 2.2 השלכות של השימוש בעבודת רגשות הגדרה: המונח "עבודת רגשות" הוגדר לראשונה על ידי הסוציולוגית ארלי הוכסצילד בשנת 1983. הוכסצילד טענה שהמושג מתייחס לניהול התחושה הרגשית לצורך הצגה גופנית או הבעתית של התחושה בפומבי. על מנת להבדיל בין עבודת רגשות לתופעות רגשיות אחרות היא טענה שעבודת רגשות היא מצב שבו עובד מביע רגשות אשר נדרשים על ידי הארגון, ושזה בדרך כלל קורה בעיסוקים אשר דורשים מגע ישיר עם הציבור. עיסוקים אלה בדרך כלל דורשים מהעובד ליצור מצב רגשי באדם אחר ודורשים מהעובד לשלוט ברמה מסוימת בתגובות הרגשיות של עצמו. פיתוח וקידום החשיבות של חקר עבודת רגשות נעשה על ידי חוקרים שונים בהתנהגות הארגונית ובהם ענת רפאלי (שנמצאת כיום בטכניון) ורוברט סטון (אשר נמצא באוניברסיטת סטנפורד). הם הגדירו עבודת רגשות כתהליך שבו עובדים מביעים רגשות כך שיהיו בהלימה עם כללים נדרשים על ידי הארגון או התפקיד. הם גם זיהו מנגנונים של מיון עובדים, הדרכת עובדים ותגמול עובדים אשר מקדמים את ההצגה של רגשות אשר רצויים לארגון. בסדרה של עבודות הם הראו את ההשפעה של היבטים ארגוניים כגון אורך התור, השעה ביום, מין הלקוח והעובד, וענידת תג מזהה על ידי העובד על הרגשות שעובדים מביעים. כללי הצגה (display rules) מתייחסים לכללים לגבי סוג הרגשות שהעובדים מצופים ומורשים לבטא במסגרת התפקיד (וסוג הרגשות שעליהם לדכא או להסתיר) וכיצד הם רשאים לבטאם. ויסות רגשי: ויסות רגשי (Emotion regulation) מתייחס לתהליכים העומדים בבסיסה של עבודת הרגשות. אלו הם התהליכים שבאמצעותם האדם מנהל ושולט על סוג הרגשות שהוא חווה ... לוויסות רגש עוד בתחילתו: א. הערכה מחדש - שינוי פירוש המצב על מנת להקטין את ההשפעה הרגשית שלו. ב. דיכוי - מגיע מאוחר יותר לאחר שהרגש כבר נחווה, באסטרטגיה זו מעכבים את הסימנים החיצוניים של הרגשות הפנימיים. סוגים של עבודת רגשות: קיימת הבחנה בין שני אופנים של הצגה רגשית שבה נוקטים עובדים במטרה לייצר את הרגשות ה"רצויים" לתפקיד: הצגה שטחית, מהווה מעין "כיסוי בצבע" או זיוף של ההבעה הרגשית הצגה עמוקה, מהווה שינוי פנימי של הרגש כך שיתאים להבעה הרצויה אף על פי ששני סוגי ההצגה הינם כוזבים בבסיסם, הם נבדלים מבחינת הכוונה העומדת מאחוריהם. כלומר, עובד הנוקט בהצגה עמוקה, ומנסה לשנות את רגשותיו הפנימיים כך שיתאימו לכללי ההצגה הנדרשים, עושה זאת במטרה להיראות אותנטי כלפי הלקוח ("זיוף בנאמנות חיובית"), בעוד שבהצגה שטחית, שהיא האסטרטגיה החליפית, העובד מנהל את ההבעה הרגשית שלו ללא שינוי תואם של רגשותיו הפנימיים, ועושה זאת במטרה שלא יפטרו אותו, ולא מתוך רצון לעזור ללקוח או לארגון ("זיוף בנאמנות שלילית"). הצגה עמוקה מקושרת על ידי חוקרים להשלכות חיוביות, כגון הפחתת לחץ והגברת תחושה של הישגיות אישית, ... מקושרת לרמות גבוהות יותר של לחץ, תשישות רגשית, וכן לדיכאון ולתחושה של חוסר - אותנטיות. עבודת רגשות בארגונים: מלצרות היא עיסוק הכרוך בעבודת רגשות. המלצרית מצופה לחייך ללקוחות ולהביע רגשות חיוביים, כגון סבלנות ונעימות תפקידים ועיסוקים רבים בארגונים שונים כרוכים כיום בעבודת רגשות של העובד, ביחסים בין אישיים הן מול גורמים שונים בארגון והן מול לקוחות. בעבר, מחקרים התייחסו לצורך בעבודת רגשות וב"כללי הצגה" כרלוונטיים לעיסוקים מסוימים בלבד, כמו מלצרות, סיעוד, עבודה בבתי - חולים, עבודה סוציאלית, עריכת דין, מזכירות, גביית חובות, וכדומה. אולם, למעשה, כללים אלו אינם נחלתם של קבוצת עיסוקים ספציפית, אלא מהווים את הדרישות הבין - אישיות הקיימות כמעט בכל תפקיד שהוא. גורמים המשפיעים על עבודת הרגשות של העובד: נורמות ארגוניות, תעסוקתיות וחברתיות. כך למשל, נמצא כי בחנויות שיש בהן תנועה רבה של קונים, קיימת נורמה מסוימת, הכוללת ציפייה נמוכה יותר הן מצד המעסיק והן מצד הלקוח לעבודת רגשות של העובד (להבעה של רגשות חיוביים ודיכוי רגשות שליליים באינטראקציה עם הלקוח)., וכי התרבות הרגשית אליה משתייך העובד יכולה אף היא להשפיע על המידה שבה הוא מרגיש מחויב למלא אחר כללי ההצגה של הארגון. מאפיינים אישיותיים דיספוזיציונים של העובד ותחושותיו הפנימיות בתפקיד. כך למשל, יכולת ההבעה הרגשית (emotional expressiveness) של העובד, המהווה את היכולת להשתמש בהבעות פנים, בקול, במחוות ובתנועות גוף לצורך העברת רגשות, או מידת הזהות המקצועית של העובד (Career identity; המידה שבה הקריירה לוקחת תפקיד חשוב בזהות העצמית של הפרט), המאפשרת לעובד להביע את הרגשות הרצויים בתפקיד ביתר קלות, כיוון שהם לרוב אינם סותרים את תחושותיו הפנימיות האמיתיות.. דגש המנהלים על כללי ההצגה. לאופן תפיסתם של המנהלים את הדרישות הבין - אישיות בתפקיד, כמו למשל הצורך לדכא או להסתיר רגשות שליליים באינטראקציה עם לקוח, קיימת השפעה רבה על תפיסת העובדים את אותן דרישות ועל המידה שבה הם אכן ממלאים אותן. דוגמה אישית של מנהל הארגון (emotional role model). על מנת ש ⬅לקריאת המשך המאמר על עובדים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... עבודה - לעבור ראיון עבודה בהצלחה כל מי שחיפש עבודה נאלץ לעבור בשלב כזה או אחר ראיון עבודה. האם יש דרך נכונה להתראיין? כיצד עוברים לשלב הבא בתהליך? המאמר שלפניכם כולל טיפים להתנהלות מומלצת בראיון עבודה. כלי המיון הבסיסי בכל תהליך גיוס למשרה בארגון הינו הראיון. בדרך כלל יעבור מועמד לפחות שני ראיונות בחברה, כאשר בארגונים בהם קיימת פונקציית משאבי אנוש - לפחות אחד מהם יהיה ראיון אישיותי. מטרת הראיונות הינה בחינת ההתאמה בין המועמד למשרה ספציפית בארגון ספציפי. הדבר אמנם ... של המועמד למשרה, היכולת ללמוד מיומנויות חדשות, התאמת המועמד לצוות ולמנהל הרלוונטים, התאמת ציפיות השכר התאמה לרוח החברה ועוד ועוד. את המשתנים האלה מעוניינים לברר מראיינים שונים, כל אחד מנקודת מבטו ובתחום התמחותו. משמעות הדבר היא שהצלחה בראיונות עבודה תלוייה בראש ובראשונה בשני גורמים: המועמד והמראיין. רבים מאיתנו נוטים לשכוח זאת, וליחס אי הצלחה בראיון עבודה לאחד מהשניים: לעצמנו כמועמדים - הדבר גורר עימו תחושה לא נעימה ולעיתים אף הפחתה בערך העצמי, שיכולה בתורה, להביא לנבואה שמגשימה את עצמה. למראיין בלבד - האשמת הצד השני בחוסר מקצועיות מסוג כזה או אחר, או סתם בחוסר כימיה. השלכת אי ההצלחה אך ורק על הצד השני עלול להוביל לאי ... מבינים עד כמה הם קריטיים להצלחתם, ומתכוננים אליהם כפי שהיו מתכוננים לבחינה מקצועית בתחומם. האתגר הופך מורכב עוד יותר כאשר מועמדים מגיעים לראיון אצל אשת משאבי אנוש בארגון. אם לראיון מקצועי, מועמד עוד יכול להכין את עצמו, הרי שהתפיסה הרווחת בקרב רוב העובדים, אשר באים מעולמות התוכן הטכנולוגים, היא שאין טעם בהכנה לקראת ראיון אישיותי. הגישה היא פעמים רבות אפילו מזלזלת, בעיקר עקב חוסר הבנה של מטרות הראיון. במקרים כאלה, המועמד אינו יכול להסתפק בחוזקו המקצועי ובניסיונו הטכנולוגי על מנת לקדם את עצמו. אישיותו בהחלט משחקת את התפקיד העיקרי בראיון, אולם אין זה אומר שמספיק להביא את האישיות כפי שהיא לתוך החדר ולסמוך אך ורק עליה. יש הרבה דברים שניתן לעשות כדי להשפיע על מהלך הראיון בדרך לקבלת הצעת עבודה. המאמר שלפניכם כולל טיפים להתנהלות בראיון עבודה, מקצועי או אישיותי. בהצלחה! כניסה ורושם ראשוני מחקרים רבים מצביעים על כך שרושם ראשוני הינו גורם רב משמעות על המשך ההתקשרות המוצלח או הכושל. הדקות הראשונות של הכניסה לראיון, אפילו טרם הכניסה לחדר בו נערך הראיון, הן דקות רבות משמעות. להתנהלות של המרואיין במהלכן, יש השפעה ... ולא מחוץ להקשר) ! חיוך יוצר אוירה נעימה בחדר, פותח ערוצי תקשורת ומפשיר את הקרח. גם אם לא ממש מתחשק לכם, עשו זאת. החיוך שתקבלו מהצד השני כבר יוביל אתכם לחייך מכל הלב. לבוש - עניין הלבוש בראיון הוא עניין תרבותי. בישראל אין טעם להגיע בחליפה לראיון עבודה, אלא אם מדובר בענף שבו זהו הנוהג (שוק ההון, שיווק ומכירות וכיו"ב). עליכם להרגיש נוח במהלך הפגישה ולקחת בחשבון שהמראיין יכול להקפיא לחמם יתר על המידה את החדר. לכן, הכינו בגד שעליו לא יראו סימני זיעה, גם כשחם, או הצטיידו בעליונית למי שסובלת מקור. שאלות "מכשילות" תכונות שליליות וחיוביות - כמה פעמים חשבתם על ראיון עבודה ומיד שאלתם את עצמכם: מהן שלושת התכונות החיוביות שלי? מהן השליליות? וכמובן - אילו תכונות שליליות כדאי לי לומר שיראו חיוביות? שאלת התכונות השליליות והחיוביות זוכה להתייחסות הכי אמביוונלטית ביחסם של מועמדים כלפיה: או שהם נוטים לזלזל בה לגמרי ורואים בה שאלה צפוייה חסרת כל ... זכות אצל המראיין. אז איפה נמצאת האמת? כרגיל - באמצע. אכן, סוג השאלות מסוג הזה הינו שכיח למדי בקרב המראיינים בתחום משאבי האנוש. בפועל, שאלת התכונות השליליות והחיוביות יכולה להישאל בכל מיני אופנים. היא יכולה להתייחס להישגים משמעותיים או כישלונות בעבודה, יכולה לברר מה יאמר עליך הבוס אם היו שואלים אותו (וכך בעצם בודקים מה מועמד חושב על עצמו), כך שבעצם אולי שווה להתייחס אליה כקטגוריה של שאלות. אנסה להתייחס לסוג הזה של השאלות בשני מימדים: ה"מה" וה"איך": האיך: לפני הכל, העצה החשובה ביותר למתראיין שנשאל מהן התכונות ... ויש לכם תשובה מוכנה, לא חייבים לשלוף אותה מיד. תנו להבין שאתם חושבים על תשובתכם לפני שאתם עונים. גם אם אין לכם מושג מהי תכונה שלילית שמאפיינת אתכם, חישבו והשיבו. תשובות מסוג: " אין לי מושג, לא חשבתי על זה, אני לא יודע" אינן נתפסות טוב. ראיון עבודה לא אמור להיות קל. התאמצו! אין תשובה אחת נכונה לסוג הזה של השאלות. יש ששואלים אותן כדי לבדוק את מידת המודעות של המועמד לעצמו. יש הרוצים לבדוק האם הוא ער לבעיה שיש לו ועובד על מנת לשפר אותה. יש הנעזרים בהן כדי ללמוד באמת ובתמים על חולשותיו ועוצמותיו של המועמד, אפשר ללמוד באמצעותן על צניעות, על יוהרה, על בגרות, ילדותיות ובעצם, הרבה על האדם עצמו. לכן, שווה להקדיש מחשבה ל"מה" (תוכן התשובה) : לפני הראיון, הקדישו זמן לחשוב על תכונות שכאלו, ... שליליות, ובחרו כאלו שאתם מתחברים אליהן, לא רק כאלה שנשמעות לכם מתאימות. הכנה טובה תהיה חשיבה על תכונות חיוביות שנתפסות בעיניכם כחשובות לתפקיד אליו אתם מגיעים להתראיין. כאשר אתם מציגים את חסרונותיכם, אל תשכחו להוסיף בסוף החסרונות שאתם מודעים להם ועובדים כדי לשפר אותם. הרעיון הוא שעם המודעות באה האחריות. לדוגמא: אם מועמד יעיד על עצמו שהוא יודע שיש לו נטייה מסויימת לדעתנות למשל, הוא יכול להוסיף שהעירו לו על כך, הבין ששילם על כך מחיר ומאז הוא מנסה להגיד את דעתו בצורה אחרת. השתדלו להפגין בגרות, אחריות, יכולת לקבל ביקורת, הפקת לקחים מטעויות וכו'. למי שמתקשה למצוא תכונה שלילית, אפשר להתייעץ עם מנהל שלכם מהעבר, או להיזכר בהערכת העובדים האחרונה שהיתה לכם וכך גם לענות: "אני חושב שאתן דוגמא מתוך הערכת העובדים האחרונה שהיתה לי, שם העירו לי על.. ". אל תתביישו בתכונות טובות (ואף השתדלו להציג אותן קודם) ! שיווק עצמי הוא לגמרי לגיטימי בראיון כל עוד הוא נעשה במידה. סיבות עזיבה ומשברים בארגון - זה הזמן להפוך לימון ללימונדה. אין צורך לשקר בראיון עבודה ולהסתיר עובדות. אם פוטרת מארגון, עדיף להודות בכך, אם השאלה נשאלה. רצוי לא לספר בהתנדבות על משברים שפקדו את מקום העבודה, על פוליטיקות מכוערות ואינטריגות מורכבות. כדאי לחשוב מראש מה היה הערך המוסף שקיבלתם במקום בו עבדתם (לדוגמא: מקום עבודה שלימד סדר ומתודה בתהליכי הפיתוח, מקום עם אנשים נהדרים וכו'). אם היתה טעות בבחירה, אפשר גם לקחת אחריות עליה, אבל מספר רב של טעויות נראה לא טוב. אין טעם לציין משברים שאודותיהם לא נשאלתם. יחסים עם המנהל - שאלה שכיחה בראיונות היא על היחסים עם המנהל הישיר. כאשר עונים, כדאי לזכור שהמראיין שלכם הוא הבוס הפוטנציאלי שלכם. ראוי לפרגן למנהל ממקום אמיתי, לפני שמעבירים עליו ביקורת בפני המראיין. מותר להגיד אם היו קונפליקטים, אבל לא לשכוח לקחת אחריות גם על החלק שלכם בקונפליקט. על האיזון שבין עבודת צוות לעבודה עצמאית - רצוי לשמוע מהמראיין על התפקיד ובהתאם לכך להתאים את התשובות. אם המשרה היא השתלבות בצוות פיתוח, רצוי להדגיש את היחסים הטובים שהיו עם הצוות במקום העבודה הקודם. אם מדובר בתפקיד עצמאי יותר, להדגיש פרוייקטים שניהלתם מתחילתם עד סופם. בכל מקרה כדאי לזכור שגם מנהל הוא חלק מצוות הנהלה ויכולת עבודה בצוות, כמו גם כישורים בינאישיים הכרחיים כמעט לכל משרה. ציפיות שכר - השאלה ממנה חושש כמעט כל מועמד. עניין השכר איננו נורא כל כך כמו שנדמה, אם ניגשים אליו מוכנים. מניסיוני, שקיפות בנושא השכר, עוזרת יותר למועמדים, מאשר טקטיקת שמירת הקלפים צמוד לחזה. לכן, כאשר אתם נשאלים ... בפרטים טפלים. יש גם מראיינים רבים שאוהבים לשמוע את עצמם מדברים. תנו להם! לאגו של שני הצדדים צריך להיות מקום בחדר. הקשבה מפנה מקום והופכת את המועמד למתעניין אמיתי בנעשה בחדר ומאפשרת למראיין לנהל את הראיון, כפי שהסטינג מחייב. כוס מים - ברוב מקומות העבודה יציעו כוס מים. שווה להיענות להצעה גם אם אינכם צמאים. לגימת מים יכולה לאפשר שהות כדי לחשוב על תשובה, עוזרת להרגע אם נקלעים למצב מלחיץ בראיון ולמעשה, לא יכולה להזיק אף פעם. ווליום - פעמים רבות מועמדים אינם מקדישים תשומת לב לעוצמת הקול שלהם. אסור לשכוח שאתם אורחים במקום עבודה שבו אנשים עובדים. יתכן שאתם מתראיינים למשרה דיסקרטית, יכול להיות שבחדר ליד יושב מישהו שמנסה לעבוד או שמכיר את הבוס שלכם. בקיצור, מעבר לטעמים פרקטיים בשמירה על הווליום, יש להתייחס גם לחוסר הנעימות הברור שיוצר טון דיבור גבוה (אפילו ברמה בלתי מודעת) אצל המראיין היושב בצד השני. תמיד ... (בעיקר אישיותי) הינן איבחון האם המועמד הינו בעל מיקוד שליטה פנימי (כלומר, המועמד מאמין כי הוא שולט בעצמו ובחייו) או חיצוני (כלומר, המועמד מאמין כי חייו והחלטותיו נשלטים בידי סביבתו, בידי כוח עליון או בידי אנשים אחרים). כאשר מדברים על כישלונות בעבודה, ראוי לקחת אחריות ולציין גם את הצד שלכם בו, ולא להדגיש רק את האחראים האחרים (הארגון, המנהל, הצוות וכד'). כדאי להדגיש את היכולת שלכם ללמוד, כאשר אתם נתקלים בבעיה, לסמוך על עצמכם בקבלת החלטות (יחד עם קבלת סמכות המנהל כמובן), אם לא קודמתם, נסו לחשוב עם עצמכם מדוע, ואל תאשימו רק את האחר בהחלטה הזו. מועמד שמודע להשלכות ההתנהגות שלו, לטוב או לרע, עושה רושם אחר מזה שעושה מועמד הנשען על כוחות של אחרים. מוטיבציה, מוטיבציה, מוטיבציה - לעיתים מועמדים מגיעים לראיון עבודה כאשר אינם בטוחים שהיא בכלל מתאימה להם, או שהיו רוצים אותה. אין צורך לתת למראיין בצד השני לדעת זאת. מראיינים רוצים לדעת שאינכם מבזבזים את זמנם. הם יגיבו יותר טוב למועמד שמתלהב מהחברה (אל תשכחו שזה מקום ה ⬅לקריאת המשך המאמר על עובדים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ברצוני להציג במאמר זה תפיסה שונה מזאת האומרת: הידע = כוח. ואם ידע זה כוח אז, אני אשמור את הידע לעצמי ואז אני אהיה החזק בארגון. יתר על כן, גילוי הלב נתפס על - ידי המנהל כחולשה. מנהלים שומרים על הידע לעצמם כי זה מאפשר להם תחושת שליטה טובה יותר בעובדים שלהם. יש מנהלים שידע משמש להם כדי לנהל בשיטת: "הפרד ומשול". על - פי שיטה זו ניתן מידע מסוים לאחד, ומידע אחר למישהו נוסף. אך, כיום, תפיסות אלו הולכות ומפנות את מקומן לתפיסות חדשות המדברות על שיתוף בידע. השיתוף בידע יצור בארגון את המצוינות האישית, והשפע. אז מה קורה בארגון כאשר המידע לא ... סופו להתמלא. אם לא יתמלא במסרים רשמיים אמינים, כי אז יתמלא בשמועות ורכילות. לא פעם מיתמם מנכ"ל ואומר: "זה לא שאני מסתיר משהו, פשוט אין לי מה לספר להם". אבל בארוחת הצהרים הוא מסתודד עם מנהל הכספים ושניהם "טוחנים" עד דק את המצב הכלכלי של החברה. 2. העובדים הופכים להיות חשדניים מאוד, כי הם מקבלים מסרים סותרים או מבלבלים. הם מנסים לפענח את מה שנאמר. 3. אי - אמון וחשדנות מתפתחת בין מנהלים וכפיפים, ובין עובדים לעמיתיהם. 4. טעויות בביצוע העבודה כי אין מספיק מידע, או התנהגות של "ראש קטן". 5. תחושת חוסר ביטחון לעובדים. 6. עוינות וניכור ביחסים החברתיים. כי עובד חושב שאם "יגלה את הידע" שיש לו, אז מישהו אחר "יצליח על חשבונו". 7. חוסר שביעות רצון של העובדים. הם מרגישים כמו משאבים ולא כמו אנשים. 8. יצירתיות שהיא משאב חשוב לארגון מצליח אינה פורחת בתנאים של העדר אמון. 9. בתנאים של חוסר אמון נפגעת גם הלמידה. כי אחד מעקרונות הלמידה הוא, שאנחנו לומדים יותר טוב ממי שיש לנו גישה חיובית כלפיו. אז מה עושים כדי למנוע את כל התופעות השליליות ... החיים נתפסים כעוגה: אם מישהו מקבל חתיכה גדולה, פירוש הדבר שלכל האחרים נשאר פחות. בגלל הקמצנות הרגשית, המנהל יתקשה להכיר בערך האחר, להעניק קרדיט, או לשתף בידע. בעוד שאם פועלים מתוך התפיסה של שפע אז הסה"כ גדול מסכום החלקים. ולכן אם מנהל יתרגל עם עובדיו את התפיסה הזו הרי שלא רק שהידע הכללי בארגון יגדל = שפע, אלא תיווצר מצוינות חברתית. ולא רק שכמות הידע בארגון תגדל בצורה משמעותית גם הידע האישי של המנהל יתחזק, כי הוא יהיה מודע לו. מהם הכלים שהמנהל צריך להפנים ולהפעיל בארגון? 1. למסור מידע אמין, לומר את האמת. 2. לתת אמון, שתף בצורה מושכלת, עם בקרה טובה. לתת אמון אין פירושו להיות פתי. 3. להיות עקבי. אם אתה עובד לפי מערכת אמונות או ערכים קבועה ושקופה לאחרים, ואם דבריך ומעשים נובעים ממנה תיצור קוהרנטיות 4. להיות נדיב במידע ולספר ככל שניתן לספר. למסור מידע לכל מי שאתה רוצה כי יחוש הזדהות עם הארגון ומטרותיו. 5. בלי סודות ו"שושו". ממילא איש לא שומר את הסודות. "שושו" טוב למוסד ולא למוסד עסקי. 6. ... ⬅לקריאת המשך המאמר על עובדים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מתכנסים עם אלה של המשפיע עליו וההדבקה הרגשית נשלמת. תוכן עניינים: 1 מחקר על הדבקה רגשית 2 מנגנונים של הדבקה רגשית 2.1 הדבקה רגשית מרומזת, סמויה 2.2 הדבקה רגשית גלויה, מכוונת 2.3 גורמים המשפיעים על הדבקה רגשית 3 הדבקה רגשית מזווית פסיכו - אבולוציונית 4 השלכות של הדבקה רגשית במקומות עבודה וארגונים מחקר על הדבקה רגשית: מחקרים בנושא הדבקה רגשית ניתן למצוא בספרות על היבטים פסיכולוגיים והתנהגות של קהל. למשל, פחד קולקטיבי, גועל או התפרעות. אולם, התופעה נחקרת גם בישויות קטנות יותר כגון קבוצות עבודה, כיתות וסיטואציות של משא ומתן. התופעה עשויה להתרחש גם באינטרקציה בין אדם אחד למשנהו, לדוגמה: כאשר ילד שמח כי מישהו אחר שמח, ועצוב כשהשני עצוב. התופעה של העברת רגשות בין אנשים היא חלק אינטגראלי מטבע האדם. הקשר בין הדבקה רגשית ואמפתיה מעניין, שכן מה שמבחין ביניהם היא היכולת ... הדבקה מכוונת הוא על ידי מתן פרס (או עונש) במטרה להעלות (או להוריד) את הרגשות של הקבוצה. בספרות של הפסיכולוגיה הארגונית, גוף מחקר נרחב עוסק בהשלכות של עבודת רגשות. בקצרה, מדובר בצורך לנהל ולווסת את הבעת הרגשות כך שהם יתאימו לצורכי ומטרות הארגון, ללא התחשבות בהיותם תואמים לרגשות שאותו עובד מרגיש באותו רגע או לא. בהקשר של הדבקה רגשית, במקומות עבודה עם דרישה להבעת רגשות מסוימים, העובד מחויב להביע, וכתוצאה מכך להרגיש, אותם רגשות. בתהליך שבו הצגה שטחית הופכת להיות הצגה עמוקה, הדבקה רגשית היא תוצר לוואי של ניהול הבעת רגשות מכוון. גורמים המשפיעים על הדבקה רגשית: ישנם מספר גורמים שקובעים את הקצב והמידה של התלכדות רגשות בקבוצה. חלק מגורמים אלו הם: יציבות ... כמו שחיות בלהקה מרוויחות ממעבר מידע מהיר על סכנה או פרס, כך גם בני האדם מסתייעים בהדבקה רגשית כדי להסתדר בקבוצה. מעבר הרגשות עשוי לספק מידע על הזדמנויות או על סכנות לקבוצה, לעזור לתווך באינטראקציות קבוצתיות ולשמור על קיום חוקים חברתיים ונורמות בחברה. השלכות של הדבקה רגשית במקומות עבודה וארגונים: הדבקה רגשית בתוך צוות עבודה ארגונים ומקומות עבודה רבים מעודדים כיום עבודה בצוותים וקבוצות. יש לכך יתרונות רבים על פני עבודה יחידנית, אולם, חשוב לקחת בחשבון צדדים חברתיים וקשרים רגשיים שהמעבר לקבוצה טומן בחובו. כאשר מאגדים יחידים לכלל קבוצה, רגשות נכנסים לפעולה ונוצר רגש קבוצתי. המצב הרגשי של הקבוצה משפיע על גורמים כגון ביצוע, לכידות קבוצתית, מוראל ותחושת הפרטים בקבוצה. מסיבה זו, על ארגונים לקחת ... החיוביים. מנהלים ומנהיגי צוותים צריכים להיות זהירים במיוחד במעשיהם ובהבעת הרגשות שלהם, כיוון שההשפעה הרגשית שלהם גדולה יותר מאשר זו של חבר קבוצה מן המניין. מחקר הראה כי מנהיגים הם יותר "מדבקים" רגשית, וכי הרגש אותו הם מביעים בקבוצה משפיע על רגשות הקבוצה יותר מאחרים. הדבקה רגשית מעובד ללקוח האינטראקציה בין לקוח לעובד החברה נחשבת למרכזית וחשובה הן להערכה שיש ללקוח על החברה והן להערכת השירות שהוא מקבל ממנה. הפגנת רגשות חיוביים באינטראקציית שירות קשורה באופן חיובי לכוונת הלקוח להמשיך להשתמש בשירותי החברה ולכוונתו להמליץ עליה לאחרים. חשוב לחברה שהלקוח שלה יצא שמח, במצב רגשי חיובי, מאינטראקציה עם העובד שלה, כיוון שלקוח שמח הוא לקוח מרוצה. מחקר הראה שמצבו הרגשי של הלקוח מושפע ישירות מהרגשות שמפגין העובד (נותן השירות), וכי תהליך ההשפעה הוא דרך הדבקה רגשית. אולם, השפעה זו תלויה במידת האותנטיות, או הכנות, של הבעת הרגשות מצד העובד. אם העובד לא באמת מרגיש כפי שהוא מתנהג, אלא רק מפגין רגשות בהצגה שטחית, ההדבקה הרגשית של הלקוח תהיה חלשה, ואז התועלת שעשויה הייתה לצמוח לארגון לא באה לידי ... ⬅לקריאת המשך המאמר על עובדים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ארגונית - מבוא פסיכולוגיה ארגונית, שידועה גם בשם פסיכולוגיה תעשייתית או פסיכולוגיה תעסוקתית, היא ענף בפסיכולוגיה שעוסק ביישום תאוריות, מחקר ושיטות התערבות פסיכולוגיות בקבוצות וארגונים מוכווני - משימה, במקומות עבודה או במסגרות אחרות. הנושאים בהם עוסקת הפסיכולוגיה הארגונית הם יחסי עבודה בין חברי הקבוצה, מנהיגות, ניהול, פסיכולוגיית צוות, הנעה, מיון והשמת עובדים, הכשרה מקצועית, קידום, פיתוח ארגוני, שינוי ארגוני, התנהגות ארגונית, הזדהות ארגונית, עבודה ומשפחה, ועוד. פסיכולוגים ארגוניים שואפים לשיפור הפרודוקטיביות של הארגון, תוך שמירה על בריאות פיזית ונפשית מיטבית של העובדים בו. פסיכולוגים ארגוניים בדרך - כלל עובדים במחלקת משאבי אנוש בארגון אליו הם שייכים, אך אחרים עובדים כיועצים עצמאיים מחוץ לארגון או כחוקרים ... ⬅לקריאת המשך המאמר על עובדים - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (אבות ג, ב). וכך מבואר בתלמוד: "מה דגים שבים - כל הגדול מחבירו בולע את חבירו, אף בני אדם - אלמלא מוראה של מלכות, כל הגדול מחבירו בולע את חבירו" (עבודה זרה, ד, ע"א). לגבי שני עקרונות אלה נבאר כיצד הם מיושמים בקהילה הדתית חרדית היום: דה - יורה (ההלכה) ודה - פקטו (חוקי מדינת ישראל) במדינת ישראל, תחת שלטון חילוני. אנו לא נכנס לחוקים הכתובים המסורים לדיינים המכהנים בבתי הדין כמו "חייבי מיתות בית דין", "מלקות" וכיוצא באלה אלא רק בחוקים שנמסרו ליחיד או שנמסרו לבית הדין לעשות על פי ... עליה בפרהסיא [אם בעל גויה בציבור] לעיני עשרה מישראל היו קנאים פוגעים בו, פירוש הממהר וזריז להורגו הרי זה משובח". היתר הילכתי זה נוהג עקרונית אף בזמן הזה כפי שפסק הרמ"א בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכה, סעיף ד: "הבא על העובדת כוכבים בפרהסיא לעיני עשרה ישראלים, קנאין פוגעים בו ומותרין להרגו". מערכת המשפט העברית מוסרת את הענישה לידי היחיד הקנאי לה', היתר הלכתי מהמסוכנים ביותר העלול לגרום ליחיד לקחת את הדין ההלכתי ולישמו למעשה אף בימינו אלה ממש. הריגת כופרים ואפיקורסים הריגת הכופר והמומר הוא היתר גורף ליחיד לעשות דין לעצמו ולהרוג את הכופרים ללא משפט. ... זו לא תבוער בפה ברור מצד אנשי הדת הרי שלא יוכלו להגן על עצמם במקרה רצח ולומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה". הרוצה לבחון בהרחבה את היחס לכופרים יעיין במאמר "מעמד החילוני בהלכה". אנו רק נצטט הלכה אחת מהרמב"ם: "המינים, והם עובדי עבודה זרה מישראל, או העושה עבירות להכעיס אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס הרי זה מין, והאפיקורוסין, והן שכופרין בתורה ובנבואה, מישראל, מצוה להרגן, אם יש בידו כוח להרגן בסייף בפרהסיא הורג, ואם לאו יבוא עליהן בעלילות עד שיסבב הריגתן. כיצד [יבוא בעלילות]? ראה אחד מהן [מן הכופרים] שנפל לבאר, והסולם בבאר, קודם ומסלק הסולם ... שלא ימצא בית דין רבני שיפסוק היום על פי שיקול דעתו וינצל את הוראת השעה "שבתי הדין מכין ועונשין שלא מן התורה" לחתוך אפה של נואפת, כפי שהוזכר בשולחן ערוך: "ורשאין הבית דין לקנוס הזונות, כדי לעשות גדר. ומעשה באחת שזנתה עם העובד כוכבים, וחתכו את חוטמה, כדי לנוולה" (אבן העזר קעז, ה). ויתירה מכך, בית דין רבני שיפסוק על פי "הוראת שעה" זו ייענש על פי החוק הישראלי. כל מה שנותר היום "כמקל" עונשין לאכוף את חוקי התורה הם דרכי הענישה המתאימות לחיי קהילה סגורה ומצומצמת - חרמות, נידויים, וסילוק - שאינם יכולים לקיים חברה המונה חברים רבים (היום מונים החרדים כ ... לכך, א' דינא דמלכותא דינא. ב' תקנות הקהל מחייבות את הציבור, מפני שכך נהגו ואף כלל הציבור הסכים וקיבל על עצמו את תקנות הקהל ורק כאשר החוקים נוגדים את דיני התורה, הם בטלים, ואין לקיימם" (http://www.yeshiva.org.il ). והרב עובדיה יוסף בתשובה לשאלה: "בהיות וידוע שלפי דין תורה אין הבנות יורשות את אביהן במקום שיש בנים, וזאת בניגוד לחוק המדינה שעל פיו דנים בבתי המשפט החילוניים שהבנות יורשות בשווה עם הבנים, האם מותר לפי ההלכה לבנות לתבוע חלקן בירושה בבית משפט חילוני, ולקבל צו ירושה בהתאם לחוק, בהסתמך על מאמר חז"ל דינא דמלכותא דינא? בסיכום: לפי ההלכה על פי ... ⬅לקריאת המשך המאמר על עובדים - לחץ כאן...