גיבוש עובדים על ידי כוחו של תת המודע כוחו של תת המודע עליו בנויה שיטת הפשטות שבאושר יכול לתרום לאין ערוך לגיבוש עובדים בכל חברה ו/או ארגון עובדים. חברות רבות במדינתו הבינו כבר לפני שנים את עוצמתו ותרומתו של יום הגיבוש לעובדי החברה. עובדי החברה מרגישים שלחברה אכפת מהם, שלחברה חשוב שיהיה להם מצב רוח טוב והרגשת הנאה בעבודה. יום גיבוש בנושא הפשטות שבאושר על ידי כוחו של תת המודע הוא יום גיבוש שונה מאין כמוהו. ביום גיבוש כזה העובדים מתנתקים לרגע מהעבודה, שוכחים שהם נמצאים בחברה בה הם עובדים ומרגישים בבית - כי תת המודע הוא שלהם ושייך רק אליהם. החברה היא זו שהעניקה להם מסע לתוך תת המודע - ומסע שכזה לוקח את המחשבות איתו גם הרבה אחרי יום העבודה או יום הגיבוש בשונה מיום גיבוש שנערך בקואנטרי... ביום גיבוש כזה עובדי החברה יזדהו אחד עם השני, יבינו שהם עוברים בעצם את אותו מסע בדיוק עם אותם מחשבות, עוברים את אותם אתגרים בחיים וירגישו הרבה יותר קרובים זה לזה גם אם הם עובדים במחלקות שונות זה מזו. כי ביום גיבוש כזה העובדים מבינים שיש בני אדם שעובידם איתם ולא מכרים לעבודה... העבודה השגרתית והיומיומית של העובדים היא קבועה ורק על ידי תת המודע ניתן לצאת רגע מהתודעה הקיימת ולצפות בעצמך כצופה חיצוני. ואז אתה מיטיב ... אבל במקרה הזה החברה שלך עושה את זה בשבילך ועל כך מילות תודה אינן מספיקות. בעזרת תת המודע יבין העובד: - כיצד להתנהל יותר ביעילות עם עובדי החברה - כיצד להיות איש יחסי אנוש טוב יותר גם אם יש תחושות מעיקות שמגיעות מהבית או ממקום העובדה עצמו - העובד יבין שבאחריותו הבלעדית להרגיש טוב במקום העבודה בלי קשר למצב הרוח של הבוס - העובד יבין שלעובדים סביבו יש השפעה אדירה על חייו ומה שישדר להם - כך יקבל בחזרה... - העובד יבין שתמיד היה אכפת לו מאלו שעובדים לידו רק שאף פעם לא התעניין בהם... לסיכומו של דבר יום גיבוש של שיטת הפשטות שבאושר על ידי כוחו של תת המודע הוא יום גיבוש שונה. הוא חודר לליבם של העובדים ומאחד אותם כי רק לאחר יום כזה הם מבינים עד כמה הם משפיעים על עמיתיהם לעבודה וכמה לכל פעולה קטנה שלהם יש משמעות - כי החברה בה הם עובדים היא בדיוק אותה חברה שקיימת בחיים האמייתיים - ואם ילמדו לקחת מהחברה את כל היתרונות ולתרום לכל אחד מהעובדים כך ילמדו גם לחיים ויבינו איך להשתמש בתת המודע כראוי, לבסוף כמובן גם לתועלתם האישית. מיותר לציין שחברה שתיתן לעובד יום גיבוש מהנה ומיוחד שכזה תקבל הרבה יותר ממנו בחזרה... ותראה את התוצאות מיד למחרת בעיניהם המנצנצות של העובדים... בהצלחה

כיצד לראיין עובדים (בעיקר לתפקיד ניהולי) ? אילו שאלות הכי חשוב לשאול? בתהליך גיוס עובד מגיע תמיד שלב ראיון העבודה. כיצד ראיון העבודה יספק לך כמה שיותר מידע על המרואיין? כיצד תחזה טוב יותר את העתיד של העובד בארגון שלך על סמך הראיון? כיצד תדע האם הוא יקדם את הארגון שלך? עד כמה הוא יבצע את תפקידו נאמנה? עד כמה הוא אכן נכס ראוי לארגון? כיצד תוכל לשפר את ראיונות העבודה שלך? כיצד תוכל לדלות כמה שיותר מידע מהמרואיין? איזה סוג של מידע אתה יכול לקלוט מבין השורות? כיצד תשאל שאלות שיתנו לך כמה שיותר מידע איכותי? אילו שאלות תישאל כדי לגלות מהם דפוסי החשיבה של העובד? כיצד תקבל כמה שיותר מידע איכותי ורלוונטי על המרואיין שלך ממספר שאלות בודדות ומתוך שיחה קצרה? ובכלל, מה חשוב יותר לשאול? מה הכי חשוב לדעת על העובד הפוטנציאלי בשלב הראיון? איך תראיין עובדים בצורה האפקטיבית ביותר? כל עובד בכל תפקיד ובכל עבודה ניתן לחלק את העבודה שלו ל 2 חלקים שונים, חלק ביצועי וחלק ניהולי. ישנם תפקידים שבהם אחוז שיקול הדעת די נמוך, כמות ההחלטות שהעובד צריך לקבל די נמוכה ורוב ככל העבודה היא ביצוע של משימות מוגדרות מראש. ישנם תפקידים הפוכים, תפקידים שרוב ככל העבודה היא לקבל החלטות, כמעט אין ביצוע של דברים בפועל, אופי העבודה היא לקבל מידע, לנתח אותו, להעלות רעיונות, למצוא פתרונות וכיוב, משרה שהיא בעיקרה ניהולית. כאשר אתה מגייס עובד, הגדר לעצמך כמה אחוזים מהמשרה של אותו עובד הם אחוזים ביצועיים וכמה אחוזים הם של קבלת החלטות? כמה החלטות אמור העובד לקבל העובד תוך כדי עבודה? עד כמה ההחלטות שהוא אמור לקבל משפיעות על איכות העבודה שלו? עד כמה העבודה שלו קריטית לארגון בכללותו? עד כמה קריטי שההחלטות של אותו עובד יהיו הטובות ביותר? עד כמה אתה יכול להרשות לעצמך שיתקבלו החלטות מוטעות או לא מספיק נכונות על ידי אותו עובד? עד כמה אתה מגייס את העובד בשביל יכולת קבלת ההחלטות והחשיבה הניהולית שלו? כאשר תענה לעצמך על השאלות האלו, אז תוכל לדעת במה להתמקד בראיון העבודה. אם זו משרה שבה העובד כמעט ולא מקבל החלטות או שתהליכי קבלת ההחלטות של העובד כמעט ואינם משפיעים על השורה התחתונה של התועלת של העובד על הארגון, במקרה כזה תתמקד אך ורק בבדיקת היכולות והמיומנויות של העובד. את זה כמובן תדע על ידי שתשאל אותו שאלות סגורות וממוקדות שמהם תקבל תשובה מדויקת על היכולות הטכניות של העובד. לעומת זאת אם המשרה היא משרה שבעיקר מקבלים בה החלטות, משרה שבה ההחלטות של העובד קריטיות לארגון, שם הדבר החשוב ביותר לך כמעסיק הוא לנסות להבין את דפוסי ההתנהגות והחשיבה של העובד שלך. פחות קריטי עד כמה הוא בקיא בתחומים ספציפיים, כי כל דבר ניתן ללמוד. קריטי יותר מה הגישה הניהולית והאישית שלו, עד כמה הוא יוכל ללמוד דברים חדשים. קריטי לך לראות מה הגישה של העובד בפתרון בעיות שנראות בלתי פתירות. האם הוא מתייאש? אחרי כמה זמן הוא מרים ידיים? האם הוא מסוגל להודות בחולשות ... באיזו מהירות הוא מסוגל להשתפר ולשנות דפוסי התנהגות שלו? ועוד. במקרה כזה שהמשרה היא בעיקרה ניהולית כדאי לך בראיון עבודה לשאול בעיקר שאלות פתוחות. כדאי שתקליט את השיחה שלך עם המרואיין ולאחר מכן תנסה לנתח ולהבין את הגישה של ... כמשהו מבוסס? עד כמה הוא חזר בו מדברים שהוא יכול היה לחשוב קודם שהוא ענה אותם (שלילי) ? הראיון עבודה עצמו הוא סוג של פרויקט ומשימה עבור המרואיין, בדיוק כיצד הוא נהג בה. שאל את המרואיין שאלות פתוחות ותוך כדי זה תעבור לשאלות סגורות תראה האם ועד כמה התשובות מתאימות לסגנון השאלות. שאל שאלות מדברים שאתה יודע שהעובד לא מבין בהם תראה איך הוא מגיב, עד כמה הוא יהיר ומביע ביטחון עצמי טיפשי בדברים שהוא לא מבין, ... אומר ולמה שהוא לא אומר. למה שנאמר גם בין השורות, למבנה, לתבנית של החשיבה שלו וכולי כדי שיהיה ראיון עבודה וגיוס עובדים מוצלח.

האם וכיצד ניתן לשלוט במחשבות בצורה פשוטה? איך המוח והמחשבות שלנו עובדים? מחשבות. כיצד הן עובדות? האם ניתן לשלוט בהן? כיצד באפשרותו של אדם לבחור על מה לחשוב? דע כי באפשרותך לבחור על מה לחשוב ... אחת בלבד. והדבר הזה כמובן הוא זה שמאפשר לנו לשלוט במחשבה, על ידי זה שבוחרים להתרכז במשהו אחר. אדם שעובד ותוך כדי זה שומע מוזיקה. מצד אחד הוא עובד ומרוכז בעבודה, אבל מצד שני הוא נהנה ומקשיב למוזיקה אז האם הוא חושב על 2 דברים במקביל? התשובה כמובן היא שלא. המחשבה של אותו אדם פועלת בצורה של הלוך ושוב, זא חלק מהריכוז של האדם בחלקיק שניה חושב על העבודה ובחלקיק שניה אחר הוא מקשיב למוזיקה או למה שמדברים איתו (כאשר הדבק שבין 2 המחשבות הוא תת המודע). אבל בחוש ניתן לראות כי כאשר האדם באמת צריך להתרכז במשהו, כגון כאשר הוא באמת צריך להתרכז בעבודה או דווקא כאשר הוא מעוניין להתרכז במוזיקה שהוא שומע תוך כדי עבודה, הרי שבחוש אנחנו רואים כי אותו אדם מפסיק לבצע את הפעולה האחת לטובת ריכוז בפעולה האחרת. אילו היה ניתן ... נמצא אם כן כי גם כאשר אנחנו כאילו חושבים על 2 דברים במקביל, כגון לאכול ולקרוא תוך כדי, או לעבוד ולשמוע מוזיקה תוך כדי וכל כיוב, הרי שבפועל, רמת הריכוז של האדם יורדת, כי המחשבה שלו פועלת במצב של ... שמטריד אותו? מה לעשות נגד חרדות ומחשבות שרצות ורודפות אחריך? האם אנחנו יכולים לחשוב על כמה דברים במקביל? כיצד עובדות המחשבות של האדם? מהו מנגנון המחשבות של האדם וכיצד שולטים בו? כיצד תשלוט במחשבות שלך בצורה הפשוטה ביותר? כיצד ...

... מצד שני. התשישות הרגשית מהווה בעיני חוקרים רבים את המרכיב העיקרי מבין שלושת המרכיבים של תסמונת השחיקה בתפקיד או בעבודה. תוכן עניינים: 1 גורמים המשפיעים על התשישות הרגשית של העובד 1.1 משאבים אישיים 1.1.1 הסבר תאורטי: תאורית שימור המשאבים ותשישות רגשית 1.1.2 תמיכה מחקרית 1.2 אסטרטגיות התמודדות 1.3 תרבות ... רגשית 1.4 דגש המנהלים על כללי הצגה בתפקיד 1.5 מודל של אינטראקציה חברתית להשפעה של ויסות רגשות על מתח בעבודה 2 ההשלכות של התשישות הרגשית - ממצאי מחקרים גורמים המשפיעים על התשישות הרגשית של העובד: משאבים אישיים: משאבים אישיים, כגון סטטוס חברתי, כסף, ביטחון, או תמיכה חברתית, יכולים למתן או למנוע את תשישותו הרגשית של העובד. הסבר תאורטי: תאורית שימור המשאבים ותשישות רגשית: לפי תאורית שימור המשאבים (Conservation of Resources Theory, CORs Theory), אנשים מונעים ... משאבים נוספים (לשם השגתם מחדש של המשאבים שאבדו) ובכך גורם למעין סחרור שלילי של דלדול משאבים. לפי גישה זו, לעובד בעל רזרבה של משאבים אישיים ישנה עמידות מסוימת מפני מצב של דלדול משאבים, ולכן הוא פחות מועד לתשישות רגשית כתוצאה ממצב של עומס בתפקיד או לחצים מצטברים במקום העבודה. תמיכה מחקרית: בקרב מדגם של עובדי מדינה, נמצאה תשישות רגשית גבוהה יותר בקרב עובדים אשר מורכבות התפקיד שלהם גבוהה יותר (מורכבות גבוהה גורמת אומנם לעובדים לפתח ביטחון ביכולתם להתמודד עם סיטואציות לא - שגרתיות, אך היא דורשת השקעת משאבים רבים יותר), אך מנגד, נמצאה תשישות רגשית נמוכה יותר בקרב עובדים בעלי אוטונומיה גבוהה יותר בתפקיד, המקבלים תמיכה רבה יותר מהמנהלים שלהם ובעלי מוקד שליטה פנימי, בעלי נטייה להאמין כי ... אמריקאים וצרפתים, מצאו כי רמות גבוהות של שימוש בויסות רגשי בתפקיד קשורות ברמות גבוהות יותר של תשישות רגשית של העובדים. יחד עם זאת, נמצא כי בקרב עובדים בעלי אוטונומיה גבוהה יותר בתפקיד (בעלי חופש ליזום ולהפעיל שיקול דעת בתהליך קבלת ההחלטות), רמת התשישות הרגשית לא הושפעה ... בתפקיד באופן דומה, נמצאו בקרב מדגם של נותני שרות במרכז פניות טלפוני, רמות נמוכות יותר של תשישות רגשית בקרב עובדים שהיו בעלי זהות מקצועית גבוהה יותר, (career identity, עבורם לקריירה יש תפקיד חשוב בזהות העצמית והמעורבות בקריירה רבה יותר, ... רגשית נובעת כתוצאה משימוש באסטרטגיות לא יעילות לצורך התמודדות עם סיטואציות בעייתיות במסגרת התפקיד ואכן ישנן עדויות מחקריות לכך שעובדים הנוטים להשתמש באסטרטגיות אפקטיביות יותר, המכונות אסטרטגיות שליטה (התמקדות בפתרון הסיטואציה, כגון: פעולה ישירה לפתרון, השקעת מאמץ או זמן רב יותר, ובקשת עזרה), חווים פחות תשישות רגשית, בהשוואה לעובדים הנוטים להשתמש באסטרטגיות פחות אפקטיביות, המכונות אסטרטגיות בריחה (הימנעות או השלמה עם המצב). תרבות רגשית: תרבות רגשית - הגדרה: בקרב תרבויות שונות ישנן נורמות שונות בנוגע להבעת רגשות וציפיות שונות בנוגע לויסות והבעת רגשות במקום העבודה, המהוות את התרבות הרגשית (emotional culture) של אותן תרבויות. כך למשל, ישנן תרבויות שהן יותר מכוונות - ארגון (institutionally-oriented), ... בעקבות כך, חוקרים בחנו את השפעתה של התרבות הרגשית על מידת התשישות הרגשית, בתפקיד הכרוך באינטראקציה עם לקוחות והדורש עבודת רגשות. הם מצאו כי אכן בקרב העובדים בתפקיד מסוג זה, אלו אשר השתייכו לתרבות יותר מכוונת - אימפולסיביות (צרפת) הראו רמות נמוכות יותר של תשישות רגשית, ... על כללי הצגה בתפקיד: לאופן תפיסתם של המנהלים את הדרישות הבין - אישיות בתפקיד קיימת השפעה רבה על תפיסת העובדים אותן. קיימת ההנחה בקרב חוקרים כי גם לדגש והחשיבות שנותנים המנהלים לכללי ההצגה הרגשיים של הארגון (הכללים המגדירים אלו רגשות צריך או רשאי העובד להביע במסגרת התפקיד), קיימת השפעה על מידת התשישות הרגשית שחווים העובדים שלהם, כך נמצא, כי עובדים העוסקים באותו התפקיד, אך כפופים למנהלים שונים, נבדלים במידת התשישות הרגשית שהם חווים, עוד נמצא, כי עובדים הכפופים למנהלים השמים דגש רב יותר על כללי הצגה מדווחים על רמות גבוהות יותר של תשישות רגשית, בהשוואה לאלו הכפופים למנהלים השמים פחות דגש על כללי הצגה, (חשוב לציין, כי מידת התשישות הרגשית של עובדים בעלי זהות מקצועית גבוהה, לא הושפעה מהדגש המנהלים על כללי ההצגה). מודל של אינטראקציה חברתית להשפעה של ויסות רגשות על מתח בעבודה: המודלים הקיימים המסבירים כיצד ויסות (ניהול) רגשות משפיע על מתח מתמקדים בתהליכים תוך אישיים הפועלים בתוך גופו או מחשבתו ... נעימים). Cote (2005) מציע לכן מודל של אינטראקציה חברתית, אשר לוקח בחשבון את המגבלות שהוזכרו. במודל זה מנובא מתח בעבודה בהתאם לתהליכים הבאים: 1. הסוג ומידת האותנטיות של רגש אשר מבוטא על ידי אדם שהוא השולח בסיטואציה בינאישית, 2. ... יש לה השלכות בהיבט הארגוני גם כן כך למשל, החוקרים קרופנזנו, ראפ וביירן, בשני מחקרי שדה שביצעו, מצאו כי עובדים תשושים מגלים מחויבות ארגונית נמוכה יותר, ביצועים נמוכים יותר ופחות התנהגות אזרחית בארגון (OCB) הן כלפי הארגון (OCBO) והן ... המנהלים (OCBS), וכן מגלים יותר כוונות עזיבה. חוקרים אלו טענו כי תשישות רגשית יכולה להקטין, עקב המחיר שהיא גובה מהעובד, את הערך הרווחי של ההטבות המתקבלות מהארגון, ובנוסף יכולה לגרום לארגון, המביא את עובדיו למצב של תשישות רגשית, להיתפס כלא הוגן. בדומה, מחקרי אורך הראו כי תשישות רגשית של עובדים קשורה לא רק בביצועים נמוכים יותר, אלא גם בעזיבה רבה יותר של עובדים מרצונם החופשי (שיעור תחלופה רב יותר) ובהיעדרויות רבות יותר ממקום העבודה.

... הם רק שתי דוגמאות מוכרות ומייצגות את הזרם הזה. כשאנחנו מדברים היום על זר הדבר הראשון שעולה בדעתנו הם העובדים הזרים המציפים את העולם. בסוף שנות החמישים אירופה שיוועה לידים עובדות כדי להתגבר על נזקי המלחמה. מדינות פתחו שערים בפני עובדים זרים. ארצות שנפגעו מאוד כמו גרמניה, פתחה את השער לפועלים שבאו מספרד, איטליה וארצות הבלקן. זרים אך עדיין קרובי תרבות, אירופאים. כשכלכלת המדינות הללו התפתחו חזרו מהגרי העבודה שהפכו אמידים יחסית לעובדים בארצם שלהם הביתה. ספרד פתחה את שעריה בפני עובדים ממרוקו הספרדית. גרמניה בפני טורקים, הולנד בפני כל מי שהיה מוכן לעבוד ובעיקר יוצאי ארצות שהיו בשליטה הולנדית בעבר. אינדונזיים ואחרים. אלו היו העובדים הזרים שהביאו את האחרות. דת אחרת תרבות אחרת וצבע אחר. המדינות הנאורות, כל אחת בדרכה ובלי לחזות את העתיד ... היה מיעוט משלנו. הערבים. מבלי להיכנס לשאלה הפוליטית אפשר לבדוק את היחס אל האחר. קל לבדוק אותו דווקא מצד העבודה הזרה. עד אמצע שנות השישים מטבע הלשון עבודה ערבית ציין עבודה זולה ובעיקר גרועה. אחרי מלחמת ששת הימים התחילו לזרום אל תוך הארץ עובדים ערבים חדשים. ממה שהיה עד לא מכבר חוץ. אני מכיר את הנושא מענף הבניה. הם עבדו ביעילות, בזול, ללא ... אלא שכאן נוצרה בעיה חדשה. פועלי בניין יהודים, קבועים בחברות גדולות (סולל בונה, רסקו ואחרות) נעלבו שערבים לקחו את עבודתם. ובעיקר בלי שקראו לזה בשם, העלבון היה גזעני. גם אצל הערבים הישראליים. מיד המציאו מיני שמות ותארים לפועלים שאי אפשר היה לפטר, כולם קודמו בדרגה ושכרם עלה. הם הפכו למיני משגיחים על ערביי השטחים. כדי לקצר, אחרי גלגולים עבודה ערבית כבר לא הייתה מלת גנאי לתוצרת. מעכשיו פועלי בניין יהודיים בעיקר לא חזרו יותר לעבוד בבניה. זו הייתה עבודה שערבים עושים. עבודה ערבית קיבלה משמעות חדשה. החקלאות ועוד ענפים עברו תהליך דומה. מכר שלי שגר בצפון הארץ פוטר מעבודתו ולא מצא עבודה. בייאושו פנה לבתי מלון ומסעדות בעיר מגוריו וביקש לעבוד אפילו בשטיפת כלים. אצלנו עושים את זה רק ערבים ענו לו והוא נשאר מובטל זמן רב. הזרים. לנוחותנו קוראים להם עובדים זרים, לא סתם אחרים. אנחנו בקושי רואים אותם ולא יודעים עליהם כלום. מעטים דנים בשאלת הזכויות שלהם, רבים יותר לא רוצים אותם כאן. לא להכיר, לא להבין. עולמם לא מעניין איש. השאלה היא רק עם הם עובדים טוב. מרוויחים מעט, יחסית. לשאלת המי הם אנו מפנים את גבנו. זוליה קריסטבה לא כותבת על הדברים הפשטניים הללו. ... אבהי, מרסו מת לעצמו. הוא מבין שגזר דין מוות הוא הדבר היחיד המעניין באמת עבור האדם. הזר חשוף עצבים. עובד זר. בלתי נלאה. גופו ונשמתו שותתים דם. הוא מושפל כשהוא ממלא מקום של משרת. בתוך כניעותו הוא שומע שהוא עובד יותר טוב מהמקומי, דבר שבמצבו לא מוסיף לו ערך או גאווה. הוא רואה במקומיים נעלים עליו, אך גם עיוורים ... זר. לחיות זר. להיות גולה. לא לדבר את שפת אמך. לגור בתוך צלילים מנותקים מזיכרון הילדות. הזר הוא זה שעובד. המקומיים שייכים לעולם התרבות. הזר רואה עדיין בעבודה ערך. הדור השני, בני העובדים הזרים מאמצים, או שואפים להגיע לחיים המתוקים. התרת רסן ולעתים קרובות עבריינות. עבודה היא הנכס היחיד שאפשר לייצא ללא מכס. איזה אסון כשלא משיגים רישיון עבודה. כדי לסכם חלק מדעותיה חוזרת ומתייחסת קריסטבה בכמה פסקאות מבריקות לספר הזר של קאמי. זר ממי. צרפתי החי באלגיר. ... הגבירו את הרתיעה מהברברים החיצוניים אלו שעמדו מחוץ לפילוסופיה היוונית המתהווה. הזרים הפכו להיות הומו אקונומיקוס הם רכשו זכות עבודה במחיר מס בשווי שכר יום עבודה בחודש. אריסטו היה צאצא של משפחת עובדים זרים שכאלה. אפלטון דגל בגירוש מהעיר של עובדים שהתעשרו. המובן האלים של המלה ברברי נולד רק בזמן מלחמות האימפריה הרומית, והפכה לתיאור הרוע, האכזריות והפראות. הזרות הבאה ... את התייחסותנו אליו. בימינו הזרות הפכה להיות חלק מרובנו. אנו מתיירים ארצות והופכים לזרים לזמן קצר. נוסעים ללמוד בחול. עובדים בחברות בינלאומיות. זרות החודרת לפינות רבות. ועדיין אנו בוחנים את הזר כאחר המוחלט, כמישהו לזלזל בו או להיות מאוים ...

עבודת רגשות - מבוא עבודת רגשות (באנגלית: Emotional labor) היא התהליך שבו עובד מנהל ומווסת את הרגשות אותם הוא מביע במהלך האינטראקציה עם לקוחות ועמיתים בעבודה, כך שיתאימו לצרכים ולנורמות של התפקיד ושל הארגון. לדוגמה, עבודה רגשית בתפקיד של שרות לקוחות פרונטלי, לרוב כוללת הבעה של רגשות חיוביים כלפי הלקוח ודיכוי הבעתם של רגשות שליליים. שומרים שניצבים בפתח חנות ודואגים לסדר נדרשים לבצע עבודה רגשית תוכן עניינים: 1 הגדרה 1.1 ויסות רגשי 1.2 סוגים של עבודת רגשות 2 עבודת רגשות בארגונים 2.1 גורמים המשפיעים על עבודת הרגשות של העובד 2.2 השלכות של השימוש בעבודת רגשות הגדרה: המונח עבודת רגשות הוגדר לראשונה על ידי הסוציולוגית ארלי הוכסצילד בשנת 1983. ... של התחושה בפומבי. על מנת להבדיל בין עבודת רגשות לתופעות רגשיות אחרות היא טענה שעבודת רגשות היא מצב שבו עובד מביע רגשות אשר נדרשים על ידי הארגון, ושזה בדרך כלל קורה בעיסוקים אשר דורשים מגע ישיר עם הציבור. עיסוקים אלה בדרך כלל דורשים מהעובד ליצור מצב רגשי באדם אחר ודורשים מהעובד לשלוט ברמה מסוימת בתגובות הרגשיות של עצמו. פיתוח וקידום החשיבות של חקר עבודת רגשות נעשה על ידי חוקרים שונים ... הארגונית ובהם ענת רפאלי (שנמצאת כיום בטכניון) ורוברט סטון (אשר נמצא באוניברסיטת סטנפורד). הם הגדירו עבודת רגשות כתהליך שבו עובדים מביעים רגשות כך שיהיו בהלימה עם כללים נדרשים על ידי הארגון או התפקיד. הם גם זיהו מנגנונים של מיון עובדים, הדרכת עובדים ותגמול עובדים אשר מקדמים את ההצגה של רגשות אשר רצויים לארגון. בסדרה של עבודות הם הראו את ההשפעה של היבטים ארגוניים כגון אורך התור, השעה ביום, מין הלקוח והעובד, וענידת תג מזהה על ידי העובד על הרגשות שעובדים מביעים. כללי הצגה (display rules) מתייחסים לכללים לגבי סוג הרגשות שהעובדים מצופים ומורשים לבטא במסגרת התפקיד (וסוג הרגשות שעליהם לדכא או להסתיר) וכיצד הם רשאים לבטאם. ויסות רגשי: ויסות רגשי ... הסימנים החיצוניים של הרגשות הפנימיים. סוגים של עבודת רגשות: קיימת הבחנה בין שני אופנים של הצגה רגשית שבה נוקטים עובדים במטרה לייצר את הרגשות הרצויים לתפקיד: הצגה שטחית, מהווה מעין כיסוי בצבע או זיוף של ההבעה הרגשית הצגה עמוקה, ... שיתאים להבעה הרצויה אף על פי ששני סוגי ההצגה הינם כוזבים בבסיסם, הם נבדלים מבחינת הכוונה העומדת מאחוריהם. כלומר, עובד הנוקט בהצגה עמוקה, ומנסה לשנות את רגשותיו הפנימיים כך שיתאימו לכללי ההצגה הנדרשים, עושה זאת במטרה להיראות אותנטי כלפי הלקוח (זיוף בנאמנות חיובית), בעוד שבהצגה שטחית, שהיא האסטרטגיה החליפית, העובד מנהל את ההבעה הרגשית שלו ללא שינוי תואם של רגשותיו הפנימיים, ועושה זאת במטרה שלא יפטרו אותו, ולא מתוך ... מצופה לחייך ללקוחות ולהביע רגשות חיוביים, כגון סבלנות ונעימות תפקידים ועיסוקים רבים בארגונים שונים כרוכים כיום בעבודת רגשות של העובד, ביחסים בין אישיים הן מול גורמים שונים בארגון והן מול לקוחות. בעבר, מחקרים התייחסו לצורך בעבודת רגשות ובכללי הצגה ... ספציפית, אלא מהווים את הדרישות הבין - אישיות הקיימות כמעט בכל תפקיד שהוא. גורמים המשפיעים על עבודת הרגשות של העובד: נורמות ארגוניות, תעסוקתיות וחברתיות. כך למשל, נמצא כי בחנויות שיש בהן תנועה רבה של קונים, קיימת נורמה מסוימת, הכוללת ציפייה נמוכה יותר הן מצד המעסיק והן מצד הלקוח לעבודת רגשות של העובד (להבעה של רגשות חיוביים ודיכוי רגשות שליליים באינטראקציה עם הלקוח)., וכי התרבות הרגשית אליה משתייך העובד יכולה אף היא להשפיע על המידה שבה הוא מרגיש מחויב למלא אחר כללי ההצגה של הארגון. מאפיינים אישיותיים דיספוזיציונים של העובד ותחושותיו הפנימיות בתפקיד. כך למשל, יכולת ההבעה הרגשית (emotional expressiveness) של העובד, המהווה את היכולת להשתמש בהבעות פנים, בקול, במחוות ובתנועות גוף לצורך העברת רגשות, או מידת הזהות המקצועית של העובד (Career identity, המידה שבה הקריירה לוקחת תפקיד חשוב בזהות העצמית של הפרט), המאפשרת לעובד להביע את הרגשות הרצויים בתפקיד ביתר קלות, כיוון שהם לרוב אינם סותרים את תחושותיו הפנימיות האמיתיות.. דגש המנהלים על ... - אישיות בתפקיד, כמו למשל הצורך לדכא או להסתיר רגשות שליליים באינטראקציה עם לקוח, קיימת השפעה רבה על תפיסת העובדים את אותן דרישות ועל המידה שבה הם אכן ממלאים אותן. דוגמה אישית של מנהל הארגון (emotional role model). על מנת שהעובדים יהיו מחויבים קוגניטיבית לרגשות אותם הארגון רוצה שיציגו במתן השירות עליהם, בנוסף לנורמות הארגוניות והסמלים הקוגניטיביים (למשל שלט תמיד תחייכו) שהארגון מציג לראות גם דוגמה אישית של מנהליהם. השלכות של השימוש בעבודת רגשות: מחקרים מעידים על כך שלעובדים, הבאים במגע עם הלקוח בתפקידים שונים, קיימת השפעה על רגשותיו של הלקוח. כך למשל, דיילים מצליחים לרומם את רוחם של הנוסעים, נושים מצליחים לעורר חרדה בקרב בעלי החוב, ועובדי שרות לקוחות המביעים רגשות חיוביים מעוררים רגשות חיוביים יותר אצל הלקוח. תופעה זו יכולה להיות מוסברת, לדעת החוקרים, באמצעות ... על ידי האדם שמולו. מחקרים מראים קשר ישיר בין שביעות הרצון של הלקוח מהשירות לבין הבעת רגשות חיוביים של העובד כלפיו, בייחוד בתפקידים שבהם הרגשות שמביע העובד (כמו אמפתיה או נעימות), מהווים מדד מקובל לטיב השרות שהוא מעניק. הבעה רגשית חיובית מצד העובד, נמצאה קשורה לתפיסה חיובית יותר של השרות שניתן, וכן לכוונה של הלקוח לחזור לקבל שרות זה בעתיד או להמליץ עליו לאחרים. מחקרים רבים מעידים כי עבודת רגשות במסגרת התפקיד עשויה להוביל לשחיקה ולתשישות רגשית של העובד לאורך זמן, וכן לפגום בשביעות רצונו של העובד בתפקיד. כך נמצא, כי רמות גבוהות של שימוש בוויסות רגשי בתפקיד קשורות ברמות גבוהות יותר של תשישות רגשית ורמות נמוכות יותר של שביעות רצון בקרב העובדים. ישנן ראיות מחקריות לכך שדרישה לעבודת רגשות בתפקיד אינה בהכרח מתוגמלת בשכר, אלא כי תגמול זה הנו מותנה בדרישות ...

... מקור ההאשמות, ההוכחות לקיומה, עדותם של קורבנות לכאורה, משפטם של מעורבים וחקירות המשטרה. הפאניקה השפיעה על עורכי דין, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים המטפלים בהאשמות בהתעללות מינית בילדים. תחילה, ההאשמות שנאספו היו מקבוצות שונות, בהן דתיים פונדמנטליסטים, חוקרי משטרה, ארגונים למען ... נוספות, בד בבד עם המודעות הציבורית הגוברת להתעללות בילדים. חקירות בתיקי גילוי עריות בקליפורניה עברו שינוי גם הן, בהובלת עובדים סוציאלים אשר השתמשו בשיטות חקירה שכללו הנחיה וכפייה, שהמשטרה נמנעה מהן. שינויים אלו בחקירות התביעה בתיקי גילוי עריות הובילו ... - לכאורה אחרים נפגשו עם הורים המעורבים במשפט, ונטען שהם השפיעו על העדויות נגד הנאשמים. קי מקפרלן (Kee MacFarlane), עובדת סוציאלית אשר הועסקה על ידי Childrens Institute Inc, פיתחה שיטה חדשה לחקירות ילדים בעזרת בובה מדויקת אנטומית, אשר שימשה ... תחילת משפטי מקמרטין, בהם הציג את התופעה כקונספירציה שמעורבים בה כל מי שמטיל ספק בקיומה. ב - 1986 טענה העובדת הסוציאלית קרול דרלינג בפני חבר מושבעים שהקונספירציה מגיעה עד לממשל. בעלה בראד דרלינג הציג בכנסים מצגת על קשר שטני ... אותן עם ההגנה. אילו התגלו הוכחות, הפרשייה הייתה הופכת למקרה הראשון שבו פעילות פלילית סודית ומאורגנת התגלתה על ידי עובדים בבריאות הנפש. בשנת 1987 הפיק הרלדו ריברה משדר טלוויזיוני מיוחד שעסק בקיומן של כתות סודיות, וציטט הערכה לפיה הן מונות כמליון עובדי שטן בארצות הברית, המקושרים ומאורגנים ביעילות וסודיות רבה תוכניות אירוח שימשו דתיים פונדמנטליסטים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים וכוחות משטרה כדי לקדם את הרעיון שקיים בפועל קשר של כתות שטניות ושהן מבצעות פשעים חמורים. בשנות ה ... נחשבו כמי שלוחמים בדת ובאלוהים, אלא כמבקשים להשתלט על מוחותיהם של אנשים ולבצע התעללות כמטרה בפני עצמה. פסיכולוגים, מטפלים ועובדים סוציאליים תיעדו לקוחות שהייתה להם היסטוריה של התעללות פולחנית לכאורה, אם כי לטענותיהם של המטפלים לא נמצא ביסוס מעבר ... של גולד. האמונה בקיומה של התעללות שטנית התפשטה במהירות בחוגי מקצועות הבריאות (למרות היעדר הראיות) באמצעות מגוון של סמינרים לעובדי רפואה, שבמהלכם הם נדרשו להאמין בקיומן של כתות שטניות ושל קורבנותיהן, ולא לפקפק בזיכרונות הקיצוניים והמשונים שנחשפו. כהוכחות שימשו ... 1992. ב - 1998 הוציא זאן לפונטן ספר המצביע על כך שהאשמות בהתעללות שטנית בבריטניה נבעו מחקירות שפיקחו עליהן עובדים סוציאליים שהשתתפו בסמינרים על התעללות שטנית בארצות הברית. ירידת קרנה של התאוריה הכיסוי התקשורתי של מקרי ההתעללות הפולחנית החל ... והתעללות גופנית סתם כבר לא הצדיקה התערבות כלל. נוסף לכך, ככל שגברה הביקורת על חקירות ההתעללות השטנית, ההתמקדות של עובדים סוציאליים במקרים כאלה גררה אחריה אובדן אמינות למקצוע כולו. בגלל הפוטנציאל הסנסציוני של ההתעללות הפולחנית - פושעים מרובים המתעללים ...

... צריך להחזיר. אבל הוא אומר שאנחנו צריכים את הכסף כדי לכסות חלק מהמינוס ולחסוך את תשלומי הריבית הגבוהים... שנינו עובדים ומרוויחים, אבל מסתבר שאנחנו לא מצליחים בכלל ליהנות מהכסף שעובר אוטומטית ברובו לכיסוי החובות, בימים אלו אנחנו מנסים למצוא עבודה נוספת בתקווה להגדלת ההכנסות. תשובה: אמר רבי נחמן מברסלב מי שעושה מעשיו במהירות בלי ישוב הדעת, נעשה בעל חוב. ... חוסר ישוב הדעת בלבד. מה שאומר שכדי לצאת מהחובות שלב ראשון צריך להירגע ולפעול מתוך ישוב הדעת. למצוא עוד עבודה והכנסה נוספת זה כמובן פתרון שדומה למי שעושה טיפולים כימותרפיים כדי להלחם במחלה קשה יותר. דהיינו האדם מפיל את עצמו מבעיה אחת לבעיה נוספת. צריך לזכור כי לעבוד זו אינה ברכה, אלא קללה של בזיעת אפך תאכל לחם. הברכה היא האושר והשמחה הפנימית. ולא משנה כמה יהיה ... את האדם מהר יותר אל התחנה האחרונה של בית הקברות (למי ששכח שבסוף מגיעים לשם). והחיים לא נועדו למטרת עבודה, אלא למטרת הנאה נפשית פנימית, הנאה שאי אפשר לקנות אותה בכסף. כפי שניתן לראות, זו לולאה אין סופית. כי ... עוד יותר כסף וכולי. כך שהאדם מכלה את כל חייו בשביל הכסף, והכסף מכלה את חייו הנפשיים בעיקר. כולם עובדים בשביל הילדים, וגם הילדים עובדים בשביל הילדים וכולם עובדים בשביל איזה ילד דמיוני, שיום אחד אולי יחליט שהוא מתחיל לחיות ומפסיק לעבוד! החיים עוברים בשווה על האדם, בין אם הוא יהיה עשיר או עני. ההבדל היחיד שמשנה את החיים הוא העושר ... מכור לכסף, אני הרי צריך וחייב את הכסף הזה כדי לחיות! אבל זו כמובן אשליה רצינית, אשליה שבה האדם עובד על עצמו ומצדיק את המרדף שלו אחרי הכסף, כי הוא כאילו חייב את הכסף כדי לחיות. מי שיסתכל אפילו ... בעלי חיים (שלא בויתו), יראה שהם יוצאים לצוד רק כאשר הם רעבים. האם הם חיים טוב פחות מבני אדם שעובדים כל היום? תשובה: לא. האם זה הגיוני שהאדם עם שכל יחיה פחות טוב מאשר בעל חיים? תשובה: ברור שלא. ... מאשר המשוגע או בעל החיים שאין לו שכל. ומהי מטרת השכל שיש לאדם? תשובה: להיות מאושר. כי באמת רוב העבודה של רוב בני האדם, היא לא כדי לחיות, אלא כדי ליהנות. כדי לחיות בצורה בריאה נפשית וגופנית לא צריך ככ הרבה כסף. וממילא לא צריך להתאמץ ככ הרבה. אלא מה? שהאדם עובד ככ קשה מאחר שהוא מרגיש שהוא צריך את הכסף כדי לקנות כל מיני הנאות שונות ומשונות, הנאות חיצוניות שאינן ... של האדם בחיים, צריך להיות פנימה ולא החוצה. זא במקום להתעסק באיך קונים עוד משהו חיצוני, צריך להתעסק באיך עובדים על האני הפנימי טוב יותר. כי מי שבאמת אוהב את עצמו, אבל באמת אוהב את עצמו דהיינו את הנשמה ...

אימון אישי - טיפים לחיים טובים ומאושרים - 14 זה שיש עולם, זו עובדה. זה שהעולם נברא על ידי אלוהים זה פירוש וזה שאלוהים אוהב אותנו זה כבר פירוש על פירוש. אם אין ... בכלל לא קשור לצורה החיצונית של הסבל... מצד האמת, כולם אתיאיסטים, גם אלו שנקראים אנשים מאמינים כי הם בעצם עובדים לבוש מוגדר של אלוהים. ומצד האמת, כולם דתיים, כי גם האתיאיסטים עובדים את האליל הגדול מכולם, שהוא השכל האנושי, וכולם עובדים לפי אותה לוגיקה של שכר מול עונש, והפיכת אפשרי למחויב... כדי להשאיר רעיון כלשהו בחיים, אסור לקחת אותו עד ... שתיקה אז גם לא צריך לומר את זה... בני ישראל חושבים שהפכו לבני חורין, כי הם השתחררו מהלבוש שנקרא עבודות כפיים במצרים, אבל הם רק הכניסו את עצמם לעבדות גדולה יותר, של להיות חייבים לאלוהים שלהם בחייהם וגם לאחר ... רואה מישהו עשיר נהנה, תזכור שגם החיסרון שהוא חווה היה גדול פי כמה מהחיסרון שלך ולכן הוא היה צריך לעבוד ביחס ישיר כדי למלא אותו. ותזכור, שאם תגדיל את הרצון שלך ליהנות, כלומר את החיסרון של עצמך, אז גם ...

... או פסיכולוגיה תעסוקתית, היא ענף בפסיכולוגיה שעוסק ביישום תאוריות, מחקר ושיטות התערבות פסיכולוגיות בקבוצות וארגונים מוכווני - משימה, במקומות עבודה או במסגרות אחרות. הנושאים בהם עוסקת הפסיכולוגיה הארגונית הם יחסי עבודה בין חברי הקבוצה, מנהיגות, ניהול, פסיכולוגיית צוות, הנעה, מיון והשמת עובדים, הכשרה מקצועית, קידום, פיתוח ארגוני, שינוי ארגוני, התנהגות ארגונית, הזדהות ארגונית, עבודה ומשפחה, ועוד. פסיכולוגים ארגוניים שואפים לשיפור הפרודוקטיביות של הארגון, תוך שמירה על בריאות פיזית ונפשית מיטבית של העובדים בו. פסיכולוגים ארגוניים בדרך - כלל עובדים במחלקת משאבי אנוש בארגון אליו הם שייכים, אך אחרים עובדים כיועצים עצמאים מחוץ לארגון או כחוקרים באקדמיה.