הערכה פסיכולוגית - מבוא
הערכה פסיכולוגית היא תהליך מקצועי הבודק את מצבו הרגשי והנפשי של אדם. התהליך נערך על ידי פסיכולוגים באמצעות כלים אבחוניים שונים, ומשמש להעלאת השערות לגבי אישיותו ותפקודו של האדם בתחומי חיים שונים, לשם התווית דרך טיפול, התאמת מסגרת טיפולית, חינוכית או תעסוקתית, והמלצות לדרכי פעולה נוספות.
ההערכה היא אחד מתחומי המומחיות החשובים ביותר של הפסיכולוגים. מרבית הפסיכולוגים הקליניים, החינוכיים, ההתפתחותיים והתעסוקתיים עוסקים בין השאר גם בתחום זה. תוכן עניינים: 1 מטרות 1.1 ההבדל בין
הערכה לאבחון 2 שיטות וכלים 2.1 מבחני אינטליגנציה 2.2 מבחני אישיות 2.3 מבחנים ניורופסיכולוגיים 2.4 ראיונות ותצפיות 3 התרשמות אבחונית 4 מערכת החינוך מטרות:
להערכה הפסיכולוגית מספר מטרות: לתאר את אופן ההתפתחות, המצב הקוגניטיבי, האקדמי, הרגשי, האישיותי, החברתי וההתנהגותי של האדם. להבין טוב יותר בעיות פסיכולוגיות רגשיות או התנהגותיות של האדם, ולשער השערות לגביהן. לפתח תוכנית טיפול והתערבות מתאימה. תוצאותיה של
הערכה פסיכולוגית עשויות להיות התרשמויותיות וכלליות, ולא בהכרח תינתן אבחנה מדויקת. לעתים במהלך
ההערכה עולה חשד לקיומו של מצב או גורם כלשהו, אשר עלול להשפיע לרעה על מצבו של האדם, ונמצא מחוץ לתחום הידע של הפסיכולוג
המעריך; במקרים אלו הפסיכולוג ימליץ על המשך הבדיקה אצל איש המקצוע המתאים. ההבדל בין
הערכה לאבחון: שיטות וכלים:
הערכה פסיכולוגית מתבססת תחילה על איסוף מידע אודות האדם ביחס לתקופות שונות בחייו (אנמנזה). בדיקת הרקע יכולה לכלול סקירת רישומים ואבחונים קודמים. לצורך בחינת המצב הנוכחי של האדם, נערכת מדידה
והערכה באמצעות מבחנים וכלי
הערכה שונים המועברים לאדם הנבדק. ישנו מגוון רחב של כלי
הערכה פסיכולוגיים, לחלקם הוכחו המהימנות (עקביות המדידה) והתוקף (המבחן אכן בודק מה שהתכוון לבדוק), ולחלקם לא. כדי להתרשם מאיכות המידע שמפיק כלי מסוים, יש לבדוק את תחום
ההערכה שלו לאור המדדים לבדיקות אבחון של תורת המבחנים. בנוסף, כדי לדעת האם הציונים שנמדדו במבחן מסוים תקינים או לא ביחס להתפלגות נורמלית באוכלוסייה, חייבת להיות אפשרות ... עמומים, מתוך הנחה שהם חושפים דינמיקות פסיכולוגיות לא - מודעות. לדוגמה: מבחן רורשאך או TAT. ניתוח ציור - אבחון ציורי ילדים ומבוגרים, לשם
הערכת מאפיינים רגשיים של המצייר. מבחנים ניורופסיכולוגיים: מבחנים נוירופסיכולוגיים מורכבים ממטלות שתוכננו למדוד תפקודים פסיכולוגיים ספציפיים שידועים כקשורים למבנים מוחיים או נתיבים עצביים מסוימים. למבחנים אלו שני שימושים עיקריים:
הערכת הפגיעה או הליקוי, שנגרמו בעקבות פציעה או מחלה שידועה כמשפיעה על תפקודים נוירוקוגניטיביים. מחקר להשוואה בין יכולות נוירופסיכולוגיות של נבדקים בקבוצות ניסוי שונות. ראיונות ותצפיות: ראיון ותצפית קליניים הם מרכיב חיוני
להערכה. הפסיכולוגים מתבוננים במהלך
ההערכה על מראה כללי של האדם, התנהגות, מצב רוח, רגש, הבנה, התמצאות, תובנה, זיכרון ותקשורת. תצפיות קליניות מתוכננות להשגת מידע על האדם מצפייה בהתנהגותו. בראיונות הפסיכולוג ... תמונה מקיפה יותר הפסיכולוג יכול לדבר גם עם אנשים הקרובים לאדם (הורים או בני זוג) ולקבל את חוות דעתם האישית בנוגע לנושאים הרלוונטיים
להערכה. דוגמה שכיחה לראיון קליני רשמי היא בדיקת המצב הנפשי, שמשמשת לרוב ככלי לסריקה ראשונית לקראת טיפול או המשך בדיקה ואבחון. התרשמות אבחונית: אחרי
ההערכה הפסיכולוגית, פסיכולוגים קליניים מגישים התרשמות אבחונית. לרוב הם מסתייעים לשם כך בספר מדריך האבחנות הבינלאומי ICD (גרסה 10), או האמריקאי DSM (גרסה IV-TR). ספרים ... של הקריטריונים, שמבוססים על קונצנזוס קליני ולכן הם שרירותיים בעיקרם. לפיכך, מתקיימים דיונים רבים בשדה הקליני לגבי שיטות חלופיות
להערכה פסיכולוגית על פי המודל הרפואי. מודלים אפשריים שנדונים הם, למשל, "המודל הממדי", שמבוסס על מודלים בעלי תוקף אמפירי של הבדלים בינאישיים (כמו מודל חמשת הגורמים של ... - מיפוי אישי של הקשיים שאיתם מתמודד הנבדק, כולל גורמים שמגבירים את הרגישות הראשונית לקושי, מאיצים אותו, ומשמרים את הקושי. מערכת החינוך:
הערכה פסיכולוגית יכולה לתרום רבות לשיפור הישגיהם של תלמידים עם לקויות במערכת החינוך. אחד השימושים הנפוצים הוא הפנייה של תלמידים בעלי קשיי למידה לאבחון פסיכולוגי לצורך ...