תקציר⬅ ... אשמה - צל ושמו אשמה קמה בבוקר, מתלבשת. שיניים, חושבת לעצמי. הוא פתאום מגיח, אני רואה אותו. אחריי. אפור, בצורתו דומה לי אך עודנו גדול יותר. הצל הזה מבקר אותי גם כשאין שמש. הוא שם, עוקב אחריי. יוצאת לעבודה. הוא נפרד ממני לכמה רגעים. קורה משהו בעבודה, מישהו נפגע. אז כמובן שהוא מגיח חזרה, קשה לו בלעדיי. אבל אולי, אולי לי קשה בלעדיו? תוהה. "זוכרת אותי? זה אני, אשמה. אני יודע, אני פה גם כשאת לא באמת זקוקה לי. אבל אני ממש ממש חשוב! לעיתים הוא מופיע בכמה מידות גדולות יותר. הרבה יותר ממה שצריך! הוא טוען שיש לי קשר לכל מיני השלכות שליליות, שדברים קשים קרו בגללי. הוא כועס עליי. לפעמים ההשלכות האלה הן לא באמת שליליות. לעתים אין להן בכלל קשר אליי. כשהוא בא אני מתכווצת. לא כל כך נעים לי בתוך עצמי. אבל יושבת בפארק. הוא איתי. רגע אני מבינה! הוא לא באמת קיים. אני המצאתי אותו, אני מחליטה מתי הוא בא ומתי הולך! "צל האשמה, יקר. אני מכבדת אותך, יש מקרים שבאמת צריך אותך! אתה מזכיר לי, כן. אני אנושית, אני יכולה לטעות, אתה המצפון, וגם המצפן שלי! אני רוצה שתבוא. אבל אתה גדול מידי לעתים. יש פעמים שאתה מופיע גם בתצורה הלא נכונה. קורה שאתה מבקר כשלא באמת צריך. ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אשמה - לחץ כאן...

תקציר⬅ אשמה - מבוא רגש אשמה הוא רגש המרגיש אדם המאמין שהתנהג (כולל התנהגות פנימית - מחשבות, רגשות וכו') באופן לא מוסרי. בפסיכולוגיה ובשפה היום - יומית, אשמה היא מצב רגשי שבו אדם מצוי בקונפליקט פנימי בין התנהגותו לבין ערכים מוסריים שהוא מאמין בהם, המכונים גם מצפון. אשמה היא רגש שאינו חולף במהירות. הפסיכואנליטיקאי זיגמונד פרויד תיאר רגש זה כמאבק בין האגו לסופר אגו שהוטמע בילדות. אשמה וגורמיה, יתרונותיה וחסרונותיה היא נושא מחקר בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה. דיכאון מלווה לרוב ברגשות אשמה. גורמי האשמה: היו הוגים שטענו כי רגש האשמה הוא כלי לשליטה חברתית. כיוון שאנשים בעלי רגשות אשמה חשים שאינם זכאים, פוחתים אף הסיכויים כי יעמדו על זכויותיהם. לכן, אלה המחזיקים בעמדת כוח בחברה שואפים לעורר רגשות אשמה בנתונים למרותם, כדי שניתן יהיה לשלוט בהם בקלות רבה יותר. חלק מן הפסיכולוגים האבולוציונים טענו כי אשמה היא רגש אנושי רציונלי שהתפתח במהלך האבולוציה. אם אדם חש אשמה לאחר שפגע באדם אחר, או כאשר השיב רעה תחת טובה, רבים יותר הסיכויים כי לא יפגע באדם נוסף או שיתנהג באנוכיות. באופן כזה, הוא מפחית את הסיכוי לפעולות נקמה מצד חבריו לשבט ובכך מגביר את סיכוייו לשרוד. כפי שהדבר קורה עם רגשות אחרים, ניתן לעורר אשמה אף באמצעים מניפולטיביים כדי להשפיע או לשלוט על ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אשמה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... / לרדת במשקל / הרגלי אכילה - רגשות האשמה שומרים עלי "אני מרגישה אשמה. אשמה כשאני אוכלת מתוקים, אשמה כשאני נהנית מאוכל טעים ומשמין..." לכאורה האשמה היא מכשלה למה אנחנו אוחזים בה ולא משחררים? גם אחרי שהגענו לתובנה שאכילה שפויה ונורמלית היא אכילה שיש בה הקשבה, סיפוק והנאה? כי אם אני אפסיק להרגיש אשמה אני ארשה לעצמי... האשמה הופכת להיות הגארד האישי שלי אם אני אפסיק להרגיש אשמה... מה יהיה????? מה יקרה לי???? מה יגרום לי להפסיק לאכול אחרי הפרוסה השלישית של העוגה, אם תחושת האשמה לא תהיה שם????????? החדשות הן כאלה - האשמה היא מחוללת האכילה ולא השומרת מה מחליף את האשמה? קבלה, השלמה, הסכמה נסי לומר לעצמך משפטים שמתחילים ב"זה בסדר ש..." זה בסדר שמתחשק לי מתוק זה בסדר להינות מאוכל זה בסדר לרצות משהו טעים קשה לך? למה? אולי מפני שאת פוחדת לתת לעצמך את החשק ואת ההנאה, שמא לא תוכלי לשלוט בהם? אחרי שתרגישי שאכלת יותר מדי תתחרטי, תכעסי ע עצמך ואז תגיע האשמה. היא כבר תעצור אותך... חשבת על זה? שזו הסיבה שאת שומרת עליה קרובה אליך? לפעמים שחרור מהאשמה הוא פשוט ולפעמים האחיזה בה פחות מאפשרת, זה תהליך וזה שווה. החוויה של אכילה מתוך הקשבה, הנאה, כיף וחוויה, תוך הקשבה לגוף ולנפש, תוך כך שנותנים לגוף את מה שהוא צריך ולא יותר מכך, משחררים עודפי שומן ובעיקר נותנים לנפש להיות ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אשמה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אשמה - ההיגיון שמאחורי רגשות האשם מאז שגילינו את עולם המודעות כולנו אשמים. אדם קם בבוקר, הולך לעבודה וחי את חייו. יום אחד הוא מגלה שיש יותר לתמונה ממה שרואים בעין והוא מתחיל לחפש, לשאול ולגלות מה הוא לא רואה וכך, לאט לאט (או במהרה) הוא למד מהי מודעות עצמית, מהן השתקפויות, מה הדרך הטובה ביותר להזין את הגוף והנשמה, כמובן ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אשמה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... נקודת המבט של אחרים ולעמוד על האמת שבמציאות, ללא קשר בהכרח לתוצאות ההתנהלות. כאשר מדובר במערכת יחסים, התנהלות אסרטיבית מאפשרת לי להסביר את התנהלותי בצורה שאינה מתנצלת או מתנצחת ולשים את הדברים על דיוקם בנוגע להתנהלות בתוך מערכת יחסים. זאת ללא האשמה עצמית או האשמה לכיוון האדם שמולי. מאיזה מקום התנהלות אסרטיבית מגיעה? התנהלות אסרטיבית נובעת ומושפעת מהתפיסה העצמית שלך את עצמך. התנהלות אסרטיבית מתחזקת בעקבות הערכה עצמית מאוזנת, ללא הערכת יתר או ללא זלזול בעצמי. כאשר אני שמה את הערך שלי במקום הנכון והמדויק, משם תגיע התנהלות אסרטיבית אפקטיבית. התנהלות אסרטיבית מגיעה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אשמה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... וחיוך תמידיים. נשמע מגוחך, אך גם אם לא יודו בכך, דמות אידיאלית זו קיימת במוחן של נשים רבות, והן שואפות במודע, או שלא במודע להיות כמוה. גם אני ניסיתי לממש את הפנטזיה הזו, וכמובן שלא הצלחתי לעמוד בכך. במקום זאת כל שהרגשתי היו רגשות אשמה למכביר, ותחושת כישלון מוחץ, הייתי תשושה וכל גופי כאב, מה שהביא אותי לבסוף להתבונן פנימה ולנסות להבין מה קורה פה לעזאזל? כשעשיתי זאת התברר לי, מה שאמור היה להיות מובן לי מאליו: ניסיתי להיות דבר שלא קיים במציאות. כמו בני בן הארבע שרוצה להיות סופרמן בעל כוחות על, ולא מבין שזו דמות אגדתית שקיימת בסרטים בלבד, כך גם אני רציתי להיות וונדרוומן. אלא שגם היא דמות בדיונית, ואילו במציאות קיימים בני אדם, שמעצם טבעם לעולם לא יהיו מושלמים. השאיפה הזו למושלמות, שיצרה הרגשת כישלון ורגשות אשמה, הביאה למאבק פנימי בלתי פוסק. מרוץ חסר תוחלת אחר מטרה אשר לא ניתנת להשגה. הבנתי, שאין לי ברירה אלא להשלים עם חוסר המושלמות שלי, ולקבל את העובדה, שיש לי יכולות מוגבלות, וזמן מוגבל. עד מהרה הסתבר לי כי לא פשוט לוותר על הפנטזיה ולהסתפק, כביכול, בפחות. אולם משהבנתי כי אין זו הסתפקות בפחות, אלא בעצם, קבלה עצמית של גבולותיי ויכולותיי, ושחוסר השלמה איתם, מותיר אותי באותו מאבק פנימי בלתי פוסק, אשר מביא שוב ושוב לרגשות האשמה, הצלחתי לעשות את השינוי המחשבתי הנדרש. הפלא ופלא, דווקא מתוך ההשלמה הזו, עם הכישלון כביכול, דווקא מתוך ההשלמה עם חוסר המושלמות, החלה לבצבץ אט - אט שלווה פנימית. לא עוד מאבקים חסרי תוחלת. לא עוד רגשות אשמה, אלא קבלה פשוטה של מגבלותיי, ותשומת לב רבה ליכולת ההכלה שלי, הם שהביאו לתהליך שהחל להביא לשלום פנימי, רגיעה וזרימה. ההבנה שעלי לוותר על חלק מהדברים, והבחירה המודעת על מה לוותר ומתי, הביאה לכך שאיני מרגישה שוב כישלון כאשר איני מספיקה חלק מן הדברים, משום שמראש קיבלתי בהבנה את העובדה שאיני יכולה לעשות הכל, הדבר מותיר לי זמן להתמקד ולעשות היטב ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אשמה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... של הגוף להתמודדות עם לחץ חברתי. זוהי תגובה גופנית למחשבה "אני יודע שעשיתי משהו לא מקובל חברתית, ואני יודע שאתם יודעים על כך". לביטויים הפיזיים של בושה יש תפקיד; להראות לחברה שמסביב כי המתבייש מבין היטב את החטא שביצע כלפי הנורמות החברתיות התקינות. הבושה הפיזית היא הודאה באשמה, הבעת חרטה ובקשת סליחה כאחד. היא בעצם מצהירה: "אני נתון לרחמיכם - אנא, אל תפגעו בי". במנגנון הפיזי של הבעת בושה, בסומק או במבט המושפל, יש גם פתרון מובנה לתחושה הלא נעימה. זו המסקנה שאליה הגיעה הפסיכולוגית החברתית אליזבת דניס בניסוי שערכה ב - 2009. לפי מסקנתה, כשרואים שהאדם מתבייש - סולחים לו, והוא כבר לא צריך להרגיש רע עם מה שעשה. על כן על האדם ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אשמה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... לרצוננו החופשי, אלא שהוא מלווה בתסכול מאכילה שאין בה בחירה ולרוב גם לא הנאה. "בכלל לא רציתי לאכול את העוגיות האלה, זה לא באמת טעים". התחושה של אכילה מיותרת מובילה לא פעם לרגשות אשמה, לשיפוטיות עצמית, אשר מובילות במקרים רבים - לאכילה נוספת! 1. הקשיבי לעצמך. שאלי את עצמך: עד כמה אני צריכה את השוקולד הזה עכשיו? 2. בהתאם לתשובה קבלי החלטה. אל תתחכמי עם צורך אמיתי. לברוח ממנו לא כדאי. הוא ירדוף אחריך וישיג אותך. 3. תני לעצמך את מה שאת צריכה. כשאת עושה את זה מתוך בחירה ומודעות, סביר להניח שלא תחושי אשמה. יש גם סיכוי טוב שהצורך יבוא על סיפוקו וייסגר המעגל. 4. אם בא לך עוד... חזרי על אותו תהליך. אל תנסי לחסוך. תהיי אותנטית, אמיתית. פעלי מתוך יושרה. 5. תיהני ממה שאכלת. אימון על הקשבה לצרכים אמיתיים הוא תהליך שמאפשר אכילת מתוק במידה נכונה כמענה לצורך אמיתי, בין אם הוא גופני או רגשי. ההקשבה מדלגת מעל אוטומטים ואיסורים, ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אשמה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... חופשה. עצם החיים הם תנועה ושינוי מתמיד לכן עלינו להתמודד עם הלחצים ולא לחפש שיטות בכדי למנוע אותם. מנסיוני אין דבר יותר מלחיץ אדם לחוץ מלבקש ממנו להירגע. לחץ חיוני לחיינו הוא מניע אותנו כבני אדם. לכן רצוי לראות בלחצים אתגר. יש לחצים שמודעים להם כמו: מבחן, מוות ועוד... יש לחצים שאינם מודעים לאדם עצמו כמו: רגשות אשמה, כעסים, צרות עין, שנאה, קנאה, ועוד... ישנם לחצים אוטומטיים שמשפעים על כל מערכת האדם הן על תחושותיו הן על התנהגותו והן על מחשבותיו. לחצים אוטומטיים משמשים למקור אוטומטי ללחצים מתמידים. כל גירוי אובייקטיבי יכול להגביר את הלחצים ואת התגובות כלפיהם. ישנם מחקרים שמראים קשר ישיר בין הלחצים הלא מודעים לבין מערכת החיסון שלנו הגורמים להתפתחותם של מחלות רבות. סדר וארגון פנימי בעזרת הטיפול אצלי הנעשה בעזרת ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אשמה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... והמאתגרות ביותר בפרקי זמן אלו. לאחר פעילויות קשות תכננו פעילויות מעניינות ומתגמלות. הימנעו מלייחס סיבות מוסרניות או שיפוטיות לאימפולסיביות וחוסר עקביות של הילד. זכרו שהתנהגויות אלו מתרחשות שלא באשמתו או בהתאם לבחירתו. משוב שיש עמו האשמה אינו יעיל, אל תאשימו את הקורבן. ספקו לילד עם הADD די הזדמנויות להפגין חשיבה חריגה, יצירתית ועתירת דמיון כדי לזכות בהכרה על מקוריות. הרשו לילד "לקשקש" או למעוך כדור רך. יש ילדים עם ADD המסוגלים להתמקד טוב יותר כאשר הם מעסיקים את ידיהם במהלך פעילויות שקטות (הרצאות, דיונים, זמן סיפור, צפייה בווידיאו). בעת מתן הוראות, ודאו שתשומת הלב של הילד מתמקדת בכם, ובקשו ממנו לחזור על הוראותיכם במילים שלו לפני תחילת המשימה. ילדים רבים עם ADD עשויים להתקשות ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא אשמה - לחץ כאן...