... הוא מפרק אטומים במהירויות אדירות, ומתעד כל מה שהוא רואה. החוקר דייקן ודקדקן מאוד בעבודתו ואפילו מסוגל לשלוף מספר מסקנות מיידיות מהנתונים שבידיו. אבל כאן הוא עוצר. מדען גדול אוסף את תוצאות המחקר ...

... להיות כן מקום וזמן, בכל מקרה שום דבר בעולם הוא לא מחויב, ולכן תמיד אפשר לשאול למה. עכשיו אם נתבונן על העניין בסוף התהליך נגיע לשתי מסקנות הפוכות, וכנ"ל לגבי כל תהליך בעולם, אם נתבונן עליו נגיע לשתי מסקנות הפוכות, מה זאת אומרת שתי מסקנות הפוכות, מצד אחד נבין שיש, ובו זמנית נבין שאין, כל תחום, מה זה אומר לגבינו לגבי השאלה הספציפית הזאת, אם נחקור למה הוא רצה, למה בכלל יש לו רצון, למה בכלל הוא יודע שהוא ...

... / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 6 תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 5. בפרק הקודם היגעתי למסקנה שבני האדם אינם מעבירים ביניהם מידע - כי אם כלים; זאת כי המידע הוא אישי, סגולי, אין אדם "שלועס" באותו האופן את אותו המידע... כולנו ...

... המופלאה בין כל החסרונות שלה. ולכן, חשוב לזכור במהלך היצירה כי דוקא החסרונות של היצירה הם אלה המגלמים את השלמות שבה. המסקנה היא כי אין יצירה שאינה מושלמת. כי המושלם הוא דוקא המאחד בין השלם לחסר. וכביטוי הידוע ...

... אחד, שהיה פה בירושלים, אפילו צעקות!), הגענו למסקנה שיש משהו בדברינו. מעט ממה שהעלינו ננסה לתאר במאמר זה. א. הזמן לעומת החלל. מהי תכונתו הבולטת ביותר ... מסבירים כאן את יסודות תורת היחסות אלא רק כמה ממסקנותיה הרלוונטיות, נזכיר מהי הנחת - היסוד הייחודית של התורה שממנה נובעות מסקנות אלה: מהירות האור קבועה לכל הצופים. כלומר, אם תמדדו את מהירותה של קרן - אור בעודכם עומדים, או בורחים ... החלל והזמן שיתוארו להלן. את הדרך בה נובעות המסקנות מהנחה זו לכו ולמדו בעצמכם). נשוב אם כן לרגע בו חולפים שמעון ולוי זה על פני זה. כדי שהפרדוקס יהיה ...

... רוחנית - תובנות על החיים וחומר למחשבה - 7 מדיטציה מלמדת הסתכלות פנימית, ש. כ. ל מלמד ניתוח דברים והסקת מסקנות - הדרך הרביעית אומרת שלפני שבכלל מתחילים לנתח כדאי לאסוף הסתכלויות או לתעד ... הצופה והחוויה מקבלים את צורת המחשבה "שינוי צורה" וחלה שכחה או התעלמות או "צימצום" (מה שכתוב פה זה ניסיון כושל יש לומר של ניסיון לתאר תמונת מצב בלי להסיק מסקנות, שכן תיאור בפני עצמו הוא כבר הסקה של מסקנה מסויימת) וזו נקראת הקדמה שכן את "העיקר" או את תוכן הסיפור יש לראות לבד לאחר ...

... ובכן, רבים מאיתנו מתייחסים לחיינו כמו לאותה מנורת קסמים - אשר משום מה אינה עובדת כפי שהייתה אמורה ומצופה לעבוד לאחר שניסינו מספר פעמים להפעיל אותה - ונכשלנו - והגיני לא הופיע, אנו מגיעים למסקנה ש"החיים זה לא פיקניק", או שעבדו עלינו", ושהגיע הזמן לנטוש את החלומות שלנו", ...

... בעולם הא"ל החלטתי לבדוק את עוצמתו של האגרוף בתוך מיים, נתלתי על חבל ועוד המסקנה, הייתה, שלאגרוף אין שום משמעות ללא הבסיס של הקרקע. כמובן, שגם ללא ההתנסות הדברים דיי ... אמיתיים. ללא קרקע יצוקה, הכל פיקציה, חסר משמעות אמיתית. מהי הנחה? הנחה היא סוג של מסקנה שקרית. אדם מסיק מסקנה על בסיס רעוע, על בסיס דבר הניתן להפריכו. אם נבדוק ונתבונן בדבר, נראה שכל מחשבותינו ...

... ובימינו פשוט להתפוצץ, המדינה יכולה להתמוטט, ועוד ועוד. מה יש לנו בטוח באמת? המסקנה שלך לאחר מחשבה, אולי אפילו מייד חייבת להיות, שהדבר היחיד שבאמת אתה יכול להיות בטוח בו, הם החיים שלך, כלומר אתה ומה ...

... בין טענות. הלוגיקה מנתחת את הצורה של הטענות, ועל סמך ניתוח זה מציעה כללים שבעזרתם ניתן לקשר טענות זו לזו ובכך להסיק מסקנות. הלוגיקה מבחינה בין טיעונים שיש בהם היסק תקף, כלומר כאלו שבהם המעבר מההנחות למסקנה הוא מוצדק, לטיעונים שאינם תקפים. לפיכך הלוגיקה היא בראש ובראשונה התורה המתארת את אופני החשיבה התקפים ואת אופני ביטויהם. במאה ה - 19 וה - 20 ... לטיעונים שאינם מבוססים על סמך זיהויה של הצורה הלוגית של הטיעונים. טיעון הוא תקף כאשר ההנחות מספיקות לשם תמיכה במסקנה, כך שלא ייתכן שההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית. ההכרח הלוגי של הטיעונים התקפים נובע מכך שלטענות ישנו מבנה פנימי, למשל, שבכל טענה ישנו נושא ונשוא, ושכל טענה היא כללית או פרטנית, וישנו מספר מוגבל של צורות שבהן ניתן לקשר טענות זו לזו (למשל, טיעונים שבהם שתי ההנחות פרטניות, והמסקנה כללית, או כאלו שבהם אחת ההנחות כללית, השנייה פרטית, והמסקנה כללית, וכו'). מבין הצורות האפשריות של טיעונים בני שתי הנחות ומסקנה אחת, גילה אריסטו את הצורות של הטיעון התקף או המופתי, המוביל תמיד מהנחה אמיתית למסקנה אמיתית. אריסטו טען שבאמצעות צורות אלו משמשת הלוגיקה ככלי עבור המדע וכאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום ויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק ... תקפות נאותות, וכלל היסק. תפקיד הלוגיקה הוא להבחין בטיעונים בעלי צורות תקפות, כלומר כאלו שבהם מהנחות אמיתיות נובעת מסקנה אמיתית. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים תקפים. ישנם כללי המרה המאפשרים להראות כי טענות שונות בצורתן הן למעשה שקולות זו ... הלוגיקה האריסטוטלית. צורתו הלוגית של הטיעון טיעון הוא קבוצה של משפטים (או קבוצה של טענות) שחלקם הנחות ואחד מהם הוא המסקנה, והקבוצה נחשבת טיעון כאשר המעבר בין ההנחות למסקנה הוא תקף, כלומר כאשר המסקנה נובעת בהכרח מן ההנחות. מהי נביעה הכרחית? כאשר ניתן לומר שאין מצב עניינים שבו ההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית, כלומר כאשר אין דוגמה נגדית. באמצעות הניתוח של מבנן הבסיסי של טענות, אריסטו זיהה כי לטיעונים בעלי שתי הנחות ומסקנה ישנו מספר סופי של צורות, וחלק מהן הן כאלו שמשמרות את האמת של ההנחות וכך מבססות את אמיתותה של המסקנה. לטיעונים כאלו קרא אריסטו סילוגיזם. נוכל להבין את הרעיון של הצורה הלוגית של טיעון תקף אם נחשוב על ההבדל בין תקפות ואמיתות. לדוגמה: נתונות שתי הנחות: 1.כל היוונים הם בני אדם. 2.כל בני האדם הם בני תמותה. מסקנה: כל היוונים הם בני תמותה. התקפות של טיעון זה כמעט ברורה מאליה. ברור גם שאם שתי ההנחות אמיתיות, גם המסקנה, בהכרח, אמיתית. אין באפשרותנו להעלות על דעתנו מצב שבו ההנחות אמיתיות והמסקנה אינה אמיתית. אבל מה אם אחת ההנחות שקרית? או אז הטיעון עודנו תקף, אף שבמקרה כזה ייתכן שהמסקנה שקרית. אריסטו סבור כי הטיעון תקף בזכות צורתו, ללא קשר לשאלה האם חלק מהטענות שקריות מבחינת התכן שלהן. ההבחנה בין טיעון תקף שבו ההנחות אמיתיות ... של הטיעון, אבל היא אינה משפיעה על תקפות הטיעון עצמה. צורתו הכללית של הטיעון הזה היא כזו: 1.כל א הוא ב 2.כל ב הוא ג מסקנה: כל א הוא ג יש לשים לכמה פרטים חשובים בנוגע לניתוח הצורני של מבנה הטיעון, על פי אריסטו. ראשית, ישנם בטיעון שלושה מונחים כוללים אשר כל טענה ... הראשונה ומופיע שנית בהנחה השנייה, והוא המתווך בין שני המונחים (א' ו - ג'), אשר מופיעים כל אחד בהנחה אחת בלבד. במסקנה, המונח המתווך (ב') אינו מופיע כלל, ומה שהמסקנה מלמדת אותנו זה על הקשר שבין השניים האחרים (א' וג'). אריסטו הוא שהמציא את מתודת ההפשטה המאפשרת להציג מונחים באמצעות אותיות, וזהו צעד חשוב ... הקבועים הלוגים, נשארת חשופה לעינינו. מתפיסה זו של הצורה התקפה של הטיעון יוצא שאם בטיעון מסוים ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית אזי הטיעון אינו תקף. למשל בטיעון - לכאורה, שדומה לקודם: 1.כל בני האדם הם בני תמותה. 2.כל היוונים הם בני תמותה. מסקנה - לכאורה: כל היוונים הם בני אדם. נניח ששתי ההנחות אמיתיות. עדיין ייתכן שהמסקנה אינה נכונה, למשל אם אנו מוכנים להחשיב את סוסיהם של היוונים כיוונים. מכאן שבטיעון - לכאורה שבחנו ישנה בעיה - אין יחס של נביעה בין ההנחות והמסקנה. צורת הטיעון בה אנו מתבוננים איננה תקפה, וכל טיעון בעל אותה צורה יהיה טיעון בלתי תקף: 1.כל א הוא ב. 2.כל ג הוא ב. מסקנה - לכאורה: כל ג הוא א. כל טיעון בעל צורה כזו אינו תקף, והוא יכונה כשל לוגי. עד עכשיו בחנו טיעונים שבהם כל הטענות הן טענות כלליות. אולם ישנם ... מהטענות המקושרות בהם הקבוע הלוגי אינו "כל" אלא "חלק מ". למשל: 1.כל הפירות צומחים על עצים. 2.חלק מהפירות הם הדרים. מסקנה: חלק מהצומחים על העצים הם הדרים. והנה צורת הטיעון: 1.כל א הוא ב 2.חלק מ - א הם ג מסקנה: חלק מ - ב הם ג אריסטו הבחין גם בשלילה כאחד מן הקבועים הלוגים, וכך הבחין בין צורתן של טענות חיוביות ושל טענות שוללות. באמצעות כך הוא זיהה צורות נוספות של טיעונים תקפים, למשל: 1.כל הנמרים הם יונקים. 2.אף דג אינו יונק. מסקנה: אף דג אינו נמר. והנה צורת הטיעון: 1.כל א הוא ב. 2.אף ג אינו ב.