... מקומות שונים, זמנים שונים וכו, בו בזמן שישנה אחדות ובמהות כל הדברים הם אחד. אך אם האדם יראה במו עיניו
שכל הדברים מחוברים במהותם, אינו יכול לסבול יותר, כי הכל אחד, ואז אדם כזה מבין שהכל משחק, ואז הוא משתתף במשחק ... לעומת מי שבתודעה רגילה שאינה תופשת את האחדות, ואז מי שבתפישה הרגילה סובל באמת מהמשחק, אפילו אם הוא יודע
בשכל, בתיאוריה שזה משחק, הוא סובל מאד, לעומת מי שבתפישת האחדות המבין שהרע ביותר והדבר הטוב ביותר הם בעצם אחד ... נמצא כבר בתוך האדם, אבל המפתח הלך לאיבוד. כשאדם נולד הוא קרוב יותר להיות מאושר, כי הוא פחות משתמש
בשכל שלו להבחנה בין טוב לרע, ולכן ילדים גם מאושרים יותר, וככל שהזמן עובר ומתבגרים ומשתמשים
בשכל ובהפרדה בין טוב לרע, מאבדים את המפתח למטמון גן העדן שכבר נמצא תמיד ממילא בתוך האדם. וכדי לפתוח עם המפתח הישן החלוד, צריך לעבוד קשה. ובכדי לקבל את המטמון מחדש, האדם מתאבד ברמה
השכלית, וזה אומר לא ללכת להתאבד במובן הרגיל, אם נלך לבית קברות ונגיד שיש טריק לגרום לאדם לחיות, בעצם גרמנו לו להתאבד, כי החיינו אותו, אם הוא מת והחיינו אותו הוא התאבד מהמוות. והאדם צריך להתאבד
מהשכל שלו, לחסל את הנפרדות, לקחת אקדח ולחסל את החוויה של זה טוב וזה רע, אלא להבין שאין הבדל בין טוב לרע בו בזמן שהוא יודע שהוא בנפרדות. וזה דבר קטלני, כי
השכל מבין רק נפרדות, מה פתאום שהוא יבין עכשיו שזה בכלל אותו הדבר. ואז זה אומר בכלל להחיות את
השכל, להחיות אותו מהמוות של הנפרדות. מצד האמת זה לעשות תחיית המתים של
השכל, כי מצד האמת
השכל הרגיל של הנפרדות מחובר
לשכל אחר גדול שהכל בו אחד, שגם דבר והיפוכו הם אחד ונכונים בין היתר.
והשכל של האדם הוא רק ביטוי של
השכל הזה,
השכל של האדם הוא רק חלק
מהשכל הכללי שבו הכל אחד, וגם יש בו נפרדות והפכים ואף על פי כן הם אחד. ואם אדם עם
השכל הרגיל ישאל את עצמו מספיק פעמים, למה אני רוצה את זה ולא את זה, מה הסיבה לכך ולכך, ועוד ועוד לא להפסיק לשאול, הוא יגיע בסופו של דבר
לשכל הגדול, שם אין שאלה, ואין סיבה, ושם לא משנה למה זה ולא זה או רצון כזה או אחר, אין שום הבדל ביניהם. למרות ... האם אתה אמיתי וגם שיש קושי אתה חווה אותו ומתמודד איתו ברמה הפשוטה ובהבנה שהכל טוב, אז זה תחיית המתים של
השכל, וכניסה לגן עדן, והכל טוב מתוכך, מתוך האדם, אם מישהו רק מבין ולא מרגיש, זה אומר שעדיין הוא לא הבין את ...