... לראות או למדוד את המשתנים החבויים, ניתן יהיה לקבוע בוודאות אילו אירועים הם בו - זמניים וכך להבדיל בין תנועה למנוחה. לפיכך, אם קיימים משתנים חבויים, אזי, בכל פיזיקה
עתידית שהיחסות תהיה מקרה פרטי שלה, עליהם להיות משתנים חבויים - לעולם. בקיצור, כי לא יראני האדם וחי (שמות לג 20). זה רציני לדעתך? את האתר זרקו על סיבות יותר קטנות! ... והאירועים אינם קיימים יחד במרחב מינקובסקי, אלא ממש נוצרים, כפי שאומרת לנו תחושתנו, בזה אחר זה באופן כלשהו, הצעד הבא הוא פשוט. אם אנו אומרים: הנחת - יסוד א: אירועי
העתיד עדיין אינם קיימים אזי, על - פי עיקרון מאך שכל כך הרשים את קודמך, לפיו הנחת - יסוד ב: אין קיום אובייקטיבי למרחב ולזמן כשלעצמם ללא עצמים שיגדירו אותם אנו חייבים גם לומר: מסקנה 2: המרחב והזמן
בעתיד אינם קיימים. ואז התמונה המתקבלת היא של מרחב - זמן הגדל לכיוון
העתיד. 1. 1 מפץ גדול תמידי אם תיאור זה מזכיר לך במשהו את המפץ הגדול, זה נכון! התמונה של מרחב - זמן מתפשט מתיישבת בצורה מעניינת עם הרעיון שהזמן עצמו נתון להתהוות. המרחב - זמן גדל לא רק בכך שיש יותר ויותר מרחב אלא גם בכך ש (סליחה על הדימוי הילדותי) יותר ויותר
עתיד מתווסף לזמן. בהשערה הזאת חבויה תכנית מחקר פשוטה: בדוק מה אומרים הקוסמולוגים על רגע היווצרות היקום, יש מאין, ונסה להחיל אותו על היווצרותו של כל רגע בזמן. מיד תראה ... כזה: היקום הוא מרחב - זמן ארבע - ממדי ובו אירועים וקווי - עולם, כמו שאומרת היחסות, רק שהיקום הזה מתפשט - לא רק בממדיו המרחביים אלא גם בממד הזמן שלו: הוא גדל לכיוון
העתיד. ברמה הקוונטית ייראה הדבר כך:
העתיד נוצר עי אינספור פונקציות - גל של חלקיקים היוצאות מהעכשיו, עושות ביניהן אינטראקציות אבל לא במרחב - זמן שלנו. איפה, אתה שואל? אין לי שום מושג. תחשוב קצת גם בעצמך. ...