... זוהי למעשה הרחבה של הלקח שמלמד אותנו ניסוי הברירה המאוחרת של וילר (פרק ה) : כשאנו מבצעים ניסוי התאבכות, אנו יוצרים אי - ודאות לא בקשר
לעתיד , כפי שאנו רגילים לחשוב, אלא בקשר לעבר: מהרגע שנצפתה ההתאבכות של פוטון יחיד, לא ניתן לדעת אם הפוטון הגיע אלינו מצד ימין ... זו מסתמך על פירוש הזיגזג של אהרונוב שהזכרנו סוף פרק ה , לפיו יש היסטוריות הנקבעות לא רק עי אירועי העבר אלא גם רטרואקטיבית עי אירועים
בעתיד. על כך הוספנו את ההשערה כי לפעמים, מקטע כזה של היסטוריה עובר רוויזיה, מעין שכתוב, ובמקרים נדירים כגון זה משאיר השכתוב ... ולא אשליה, מציע לראשונה דרך פשוטה להפליא שבה הן האפקטים של תורת הקוונטים והן אלו של היחסות נובעים מאותה תכונה של הזמן. בקצרה: אם אירועי
העתיד עדיין לא קיימים, אזי, על - פי עיקרון מפורסם של מאך, גם הזמן והחלל עדיין לא קיימים
בעתיד. מכאן משתמעת גרסה חדשה של המפץ הגדול, לפיה היקום לא רק מתפשט מבחינת ממדי החלל שלו, אלא שהוא גם מתפשט בזמן, כך שכל שנייה ... נטיית לבנו, כאמור, היא אחרי הדעה השנייה, דעת המיעוט כיום, האומרת שהתיאור המודרני של הזמן עדיין לוקה בחסר. לנו, כמו לאדם מהרחוב, נראה כי
העתיד באמת אינו קיים וכי אנו היוצרים אותו מדי רגע.
לעתיד הזה, הפתוח עדיין ומחכה למה שנעשה, אנו חותרים בחיפוש אחר תשובות לחידת הזמן. מחקרינו על הזמן הושפעו מעבודתו רבת - השנים ...